web analytics
קטגוריות
פילוסופיה

בודהה והתרבות העברית

כיצד השפיעה האמונה הבודהיסטית העתיקה על התרבות העברית ? מסתבר שלא כל כך מעט וההשפעה הולכת ומתחזקת.

הופיע בגרסה מקוצרת במגזין "טיים אאוט ,מספר 383 תחת השם "בודהה מהפרברים ".

בימים אלו יצא לאור ספר חדש נוסף של הסופר הבודהיסטי החשוב ביותר ( וכרגע היחיד ) בספרות העברית יואל הופמן בשם "מצבי רוח " ( הוצאת כתר ,2010)
כמו כל ספר אחר של הופמן בשנים האחרונות הוא מעורר תשומת לב רבה ,וגם דיונים על השפעתו של הזרם הבודהיסטי על יואל הופמן המחבר שהוא בעצמו מרצה לתורת הבודהיזם ידוע כאחד המתרגמים החשובים לעברית של ספרות בודהיסטית וכמי שמושפע באורח חייו מהזן בודהיזם שבהחלט משפיע על יצירתו ותכניה והדרך להבינם .
נראה שיואל הופמן הוא הדמות הבולטת ביותר כיום בספרות העברית המשתמשת רעיונות הזן בודהיזם ובהשקפות של אמונה זאת.אבל הוא בהחלט לא היה הראשון.
ולהלן מקירה מפורטת וראשונה מסוגה על ההשפעה של התרבות ההודית ושל הבודהיזם על הספרות העברית לאורך הדורות .משלמה המלך ועד להגר ינאי ויואל הופמן . .

הבודהיסטים הראשונים בעברית


האמונה הבודהיסטית כידוע אם כל היותה קשה מאוד להגדרה (ולא ניכנס לזה כאן ) היא אחת התורות החשובות והמשפיעות של המזרח . הקשרים בין עם ישראל והודו מולדת הבודהיזם הם כנראה עתיקים
.יש המתארכים אותם לימי שלמה המלך במאה העשירית לפני הספירה ומשערים שאופיר שממנה הובאו בידי ספני שלמה המלך " זָהָב אַרְבַּע-מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר" מלכים א', פרק ט', פסוק כ"ח.
עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה (מלכים א', פרק י', פסוק י"א) .
לארץ יהודה הייתה בהודו.
יש חוקרים החושבים שהקשרים באותה תקופה היו לא רק כלליים אלא גם תרבותיים וששירי ספר "שיר השירים" המיוחס כידוע לשלמה מבוססים על מודלים של שירי אהבה הודיים שאולי הובאו בידי ספני שלמה לירושלים . אבל זוהי תיאוריה שנויה מאוד במחלוקת .
דת הבודהיזם עצמה שנוסדה במאה השישית או החמישית לפני הספירה בידי , סִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה שקיאמוני הבודהה שחי בערך בזמן שעזרא הסופר ונחמיה המושל ואנשי "הכנסת הגדולה " יצרו את יהדות בית שני בירושלים ,השאירה חותם מועט ביותר על התרבות היהודית לאורך הדורות
ידוע שכמרים בודהיסטיים היגיעו לאלכסנדריה בתקופה ההלניסטית ומן הסתם היו להם קשרים ואולי העבירו רעיונות שונים להוגים יהודיים שחיו שם גם הם . .
פרופסור יהודה ליבס העלה את האפשרות שספר יצירה המפורסם שלדעתו נכתב במאה הראשונה לספירה הושפע על ידי המחשבה ההודית ונכתב במקום שבו היו קשרים עם רעיונות הודיים כמו איזור בבל .
אולם טענה זאת היא שנויה מאוד במחלוקת.


יש החושבים שמייסד הדת הנוצרית הגלילי ישו הושפע מהרעיונות בודהיסטים שונים אולי לאחר שסייר בהודי בצעירותו כשהוא מקדים בכך את כל התרמילאים הישראלים של היוךם באלפיים שנה.
ויש אף שהרחיקו לכת וטענו  שישו לא מת על הצלב אלא היגיע להודו ומת שם כקדוש בודהיסטי ומסורות עליו נשארו שם עד היום . .
אולם אלו הם רעיונות ספקולטיביים ומפוקפקים ביותר.

. בודהה והספרות העברית לאורך הדורות


על הספרות העברית לאורך הדורות עד למאה ה20 ההשפעה הבודהיסטיית הייתה מצומצמת מאוד .
סימן בודד להשפעה בודהיסטית כל שהיא ניתן לראות בספרות ימי הביניים .
השפעתו של סיפור חיי הבודהה מופיעה לראשונה בעברית בספר שבשם "בן המלך והנזיר " שאותו תרגם בספרד במאה ה-13 אברהם בן שמואל הלוי אבן חסדאי מערבית לעברית ומבוסס על רומן נוצרי ידוע בשם "ברלעם ויהושפט " , שהוא כשלעצמו מבוסס על חיי הבודהא עם מסר נוצרי.

מסר זה נמחק כמובן במהדורה העברית שבה סיפור חיי הנסיך המבוסס על בודהא מהווה רק מבוא למשלים וסיפורים שונים. .
בכל מקרה ספק רב אם המתרגם לעברית ידע משהו ממשי על הבודהיזם .ולא מן הנמנע שאף לא ידע שהסיפור שאותו תירגם מבוסס על חייו של מייסד דת בהודו.

אכן קשה לאמר שהרבנים היהודיים לאורך הדורות גילו איזה שהוא עניין לחיוב או לשלילה בבודהיזם.
יוצא דופן נדיר ומוזר אחד היה נוסח של דיון אנונימי בעברית על יצירת הגולם כנראה משנת 1814 שהשווה בין יצירת גולם ובין יצירתו של הדלהי למה בטיבט שהובן בידי הכותב כיצור מלאכותי שנוצר בידי הכוהנים הבודהיסטים (!).

הרב קוק ,הרב היהודי הידוע היחיד שגילה איזה שהוא שמץ של עניין בבודהיזם 

עוד יוצא דופן בודד שעסק בקצרה בבודהיזם היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק כאשר כתב על "ארבע שאיפות העומדות ברוח האדם " ( שמונה קבצים קובץ ה' מז-מח ) ומהם זיהה את הכרת רשעות הרע ומתוך כך הכרת יאוש מוחלט מהמציאות והצלת המציאות אך בכיליונה .את השאיפה הזאת הוא זיהה עם המזרח בכלל ועם הבודהיזם ( בלשונו בודהיזמוס ") בפרט.
אך פרט לכך גם לרב קוק לא היה הרבה מה לאמר על הבודהיזם.

הבודהיזם בספרות העברית המודרנית

דוד פרישמן .הסופר שהכניס רעיונות הודיים לספרות העברית החדשה.

בראשית המאה העשרים סופרים עבריים  ובראשם  דוד פרישמן החלו להתעניין בתרבות ההודית ולתרגם מיצירותיה לעברית .
פרישמן אף השתמש במוטיבים הודיים ביצירתו המקורות.
בשירו "ברהמה " שבה האל ההודי מתחרט על יצירתו ומנסה להשמידה אך ללא כל הצלחה ובסיפורו "המבקר :אגדה הודית " שגם בו מככב האל ההודי ברהמה. שבה יצור אלוהי משמש כמבקר ליצירתו האלוהית של האלוהים הצעיר ברהמה" שהוא מאין אמן יוצר ביצירתו את העולם של האדם הנהפך לבסוף לישות אלוהית של ממש בדומה לאלוהים התנכי ..
כמובן שהאלוהויות האלו אינם אלוהיות אמיתיות לפי ההגדרה המונותאיסטית הקפדנית. הן יותר אנשים עליונים ניטשנאייים בדומה לדרך שבה ראה פרישמן את משה שככל הנראה לא נפל בעיניו בהרבה מבוראים אלו .

אלו הם יצורים עליונים אבל בעלי חולשות שונות, בדומה לתפיסה הפגאנית של האלוהויות.
אלו הן שתי היצירות הפגניות במפורש הראשונות בספרות העברית ששתיהן עוסקות במובלע במיתולוגיה ההודית שהייתה כה אהובה על ניטשה שהיה נערץ על פרישמן.
אמנם השימוש ברעיונות הודיים הוא רק בשמות בלבד אבל בסיפורים אלו כמו גם מתרגומיו את המשורר ההודי טאגור יצר פרישמן למעשה את הנהייה אחר רעיונות הודיים בספרות העברית.

,נהייה  זו היגיעה לשיאה בזמננו כאשר מסעות עלייה לרגל הפכו לאופנתיים אצל צעירים רבים והדבר משפיע את השפעתו גם על יצירות שונות של ספרות עברית שמראות על השפעה של רעיונות הודיים שונים ו"השיבה להודו " של א.ב . יהושע היא רק אחת מהן.


אולם נראה שפרישמן כמו יוצרים עבריים אחרים התעניינו באותה תקופה יותר בהינדוהיזם מאשר בבודהיזם.
הבודהיזם נשאר לחלוטין מחוץ לתחום מבחינת הספרות העברית.

מייסד המדינה בודהיסט?

דווקא במהלך שנות החמישים וראשית שנות השישים גילו מנהיגי המדינה עניין רב בבודהיזם. .

ראש וראשון בהם היה לא אחר מאשר מייסד המדינה דוד בן גוריון. שלאחר שהתעניין עמוקות בתנ"ך שעליו פירסם גם מאמרים למדניים ומעמיקים לא מעטים , טרח ולמד יוונית עתיקה כדי ללמוד את כתבי אפלטון ועסק עמוקות בפילוסופיה של ברוך שפינוזה החל להתעניין גם בבודהיזם .
העניין של בן גוריון בבודהיזם החל מסיבות שונות דווקא בתקופה קשה ביותר לישוב בעברי באפריל 1947 בן גוריון שלח אז שני מברקים לד"ר עמנואל אולסבנגר מומחה ידוע להודו ומברק לדוד הכהן שניהם שהו אז בהודו לרגל ועידת עמי אסיה וביקש מהם שישלחו לו ספרי קודש הודיים וספרים על תולדות הספרות והפילוסופיה ההודית.
מאז החל בן גוריון לקרוא בשיטתיות על תרבויות אסיה ודתותיה ובעיקר הבודהיזם שכנראה קסם לו הוא התעניין עמוקות באסיה  יבשת שבה  חשב שישראל חייבת להשתלב ובעיקר בסין שהוא חזה נכונה שתוך כמה עשרות שנים תהיה מעצמת על ודיבר על כך בההדמנויות רבות.
בן גוריון אמר פעמים אחדות שהמפתח לארצות אסיה נמצא בבורמה כי היא מעין המרכז רוחני עבור הבודהיסטים.

או.נו המנהיג הבודהיסטי של בורמה מעיין בספר תורה בישראל לצידו שגריר ישראל בבורמה דוד הכהן .

ידידותו עם מנהיג בורמה הבודהיסט האדוק או נו תרמה עוד לעניינו בבודהיזם או נו שלח לבן גוריון הרצאות שנשא על הבודהיזם והזמינו לביקור בבורמה והבטיל לסדר לו שהות במנזר בודהיסטי .

הביקור נערך בדצמבר 1961 ויש לראות בו מעין אירוע שיא מבחינת עניינו של בן גוריון בבודהיזם .

. לקראת הביקור פורסם בעברית בישראל ספר  מבחר מכתבי או- נו בשם קולה של בורמה " שבו הופיעה הקדמה מקיפה על הבודהיזם רעיונותיו ותולדותיו  מאת לא אחר מאשר בן גוריון .

ככל הנראה הפעם היחידה שפוליטיקאי ישראלי בכיר כתב על דת זאת.

הספר הוגדר כמנחת אהבה ל"או נו חבר ישראל ".
זמן רב הוקדש במהלך הביקור עצמו לעניינו של בן גוריון בבודהיזם הוא שוחח על כך עם או נו ונפגש עים מלומדים בורמזים בודהיסטים.

בן גוריון נכנס "להתבודדות " כפי שהעניין הוגדר בחדר שהוקדש לצורך זה במעון ראש הממשלה של בורמה .אך התבודדות זאת לא הייתה מוחלטת.
בכל יום בן גוריון קיבל במשך יומיים תמימים שלושה מלומדים בודהיסטים וניהל עימם שיחות על בודהיזם .
בין השאר היו לו שתי פגישות עם נזיר בודהיסטי חשוב ממוצא יהודי אחד ניאנפוניקה טרה שחי בציילון ובדיוק אז הזדמן לרנגון. התברר ששמו הקודם היה זיגמונד פניגר ובנעוריו היה חבר "הפועל הצעיר "בגרמניה .בן דודו יצחק פניגר היה חבר קיבוץ גבעת חיים. התברר שלנזיר היו קשרים עם נתנאל לורך הממונה הראשון על שגרירות ישראל בקולומבו ועם דוד הכהן שגריר ישראל ברנגון. והוא התכתב עם בן גוריון עוד לפני הפגישה התכתבות שנמשכה גם לאחר מכן.

בישראל כתבו שבן גוריון ערך התבודדות במנזר בודהיסטי ומ.נציגי מפלגות דתיים העירו כמה הערות מושחזות בעניין ותמהו האם בן גוריון המיר את דעתו לבודהיזם.

לאמיתו של דבר נראה שהמשיכה של בן גוריון לבודהיזם לא הייתה דתית כלל אלא נעוצה ברציונליות הבסיסית שמצא בתורה זאת .
. עם זאת בהחלט יש מקום לשער שתורת הבודהיזם הטהור של בודהה שאותה הגדיר כ"תורת מוסר אתיאיסטית בטהרתה לפני שנטפלו לה המון אמונות תפלות ברוחות בשדים ובמכשפים" "דיברה אליו בסוף חייו אולי יותר מהיהדות המסורתית .

לא רק בן גוריון התעניין מבין מנהיגי המדינה בבודהיזם.
ב-1965 היציע שגריר ישראל בנפאל לתת מנחת מתנה מנשיא ישראל למלך נפאל  תרגום של שיריו של אותו המלך . להפתעת השגריר הנשיא זלמן שזר טרח ותרגם בעצמו חלק מהשירים האלו מתרגומם לאנגלית

.וכמה משירים אלו היו בעלי רעיונות בודהיסטיים עמוקים. מה שמראה על עניינו בנושא.

 הספר שהוא נדיר ביותר היום נקרא בעברית "זר שירים / מאת מאהנדרה ביר ביקראם מלך ניפאל… ; מחזור א' תורגם בידי זלמן שזר נשיאישראל, מחזור ב' תורגם בידי שמשון ענבל. עברית ונפלית עמוד מול עמוד.דפוס צילום של כתב יד אמנותי  תל-אביב : עקד, תשכ"ה.

בראש השער: "שי הוקרה לה"מ מלך ניפאל, מאת נשיא מדינת ישראל, לאות ברית מעם לעםבשער: "התרגום העברי נעשה לרגל ביקורו הממלכתי של נשיא ישראל בניפאל, תשכ"ה

 הבודהיזם בספרות הישראלית המודרנית

השפעה של הבודהיזם על הספרות העברית היא כאמור מצומצמת מאוד אבל מתרחבת מאוד בשנים האחרונות. החל משנות השישים והשבעים ולמעשה היא הולכת וצוברת תאוצה .

בשנת 1969 התפרסם ספרון קטן של איתן הרלב ( אולי שם בדוי ) בשם "חשופים למוות: סיפורה של היחידה הנועזת ביותר בתולדות הלחימה". שמעון פרס כתב הקדמה לספר.
הספרון הציג את תורת המלחמה של קבוצת מתנדבים בצבאו של ג'ינגיס חאן כמבוססת על הזן בודהיזם (אף שהזן שמקורותיו העתיקים בהודו עבר דרך סין לוייטנם וקוריאה ומשם ליפן וספק רב אם הגיע למונגוליה של תקופת ג'ינגיס חאן).למעשה המדובר ברומן היסטורי בדיוני לחלוטין שמקורותיו המוצגים הם כנראה מומצאים .

המחבר עצמו הרלב כותב : אם נסיר מהזן את המיתוס הבודהיסטי ואת המסתורין של המזרח הרחוק, שהם מנקודת ראות ישראלית מיותרים, נשארת לנו שיטה יעילה ותכליתית לשחרור האדם מהפחד מפני המוות ולשינוי מוחלט של האישיות. לשיטה זו יש השלכות מרחיקות-לכת לגבי הכושר הקרבי של אותה אומה המשתמשת בה
. וייתכן שבקטע זה נוגע המחבר הכלב יותר מכל לסוד היחס הישראלי לבודהיזם של כבדהו וחשדהו לקחת ממנו את התכנים היעילים ולזרוק את הקליפה החיצונית המיותרת.

הסופר הידוע דוד שחר תירגם קובץ סיפורי זן בודהיזם בשם "חוכמת זן " ( הדר 1982)

השפעה זן בודהיסטית אפשר למצוא  למשל ב"וריאציות " מסות פנטסטיות שונות של גבריאל מוקד שכמה מהן מושפעות מאוד מסיפורי הזן בודהיזם  ובראשן "הואריאציה הזן-בודהיסטית ( מאזניים ס"ג (" 5-6) ע' 50-51. . 1989) .
.המו"ל מתי טימור שפרסם סיפורי מדע בדיוני ומערבונים בהוצאת "מצפן " התעניין מאוד בבודהיזם פרסם ספרים שבהם היציג את עצמו כיורשו של הבודהה וכמשיח שנובא בידי הבודהיסטים והנוצרים .

.
.סופר ידוע אחר שלמה קאלו הקים כת משל עצמו ופרסם ספרים רבים שבהם שילב מוטיבים בודהיסטיים שונים אולם אלו לא זכו להערכה הגדולה שבה זכו בעולם הספרות ספריו הראשונים שלא הושפעו מהבודהיזם.

.

עוד אנשים שתרמו להפצתם של רעיונות בודהיסטיים בספרות העברית כללו את יעקב רז ומוסה שפט הוגה בודהיסטי ישראלי שפרסם את הספר פה לשבת לבד על ההר : [סיפורי זן] / ירושלים : כתר, 2003.

. אולם כמדומה שהסופר הבודהיסטי הבולט ביותר לצידו של יואל הופמן היה הנזיר הבודהיסטי ניסים אמון לצד ספרי עיון ברעיונות הבודהיזם הוא פרסם גם רומן מסע מעניין בשם חידת הלוטוס "  ( כתר 1997) סיפורו של ישראלי היוצא לחפש קנדי שנעלם בלב ליבו  של המזרח הרחוק המלא וגדוש בקבוצות מיסטיות בודהיסטיות ואחרות.

.
מאז פורסם ספר שיחות של ניסים אמון עם נחום לנגנטל " כשמשה פגש את בודהא : שיחות על יהדות ובודהיזם ( ידיעות אחרונות, 2005) שבו אמון מציג את עמדת הבודהיזם בנושאים שונים לעומת עמדת היהדות שאותם מציג נחום לנגנטל .לעניות דעתי זהו הספר המעניין והחשוב ביותר שפורסם עד היום על הבודהיזם בעברית.

אמון הוא ביחד עם יואל הופמן הסופר היחיד בעברית שפירסם ספר ילדים עם מסרים כמו בודהיסטיים .


כמדומה שהרומן המצליח ביותר מבחינה מסחרית על הבודהיזם וככל הנראה הספר הישראלי ביותר בנושא ( אם נתעלם מהספר "צ'יפופו בטיבט " של תמר בורנשטיין לזר ש בו הקוף המדבר פוגש נזירים בודהיסטיים ) הוא ספרה של הגר ינאי "אישה באור ( כתר 2001) שהוא כנראה או יותר מכנראה חצי או יותר מחצי אוטוביוגרפי ומספר על רומן שאותו ניהלה הגיבורה הישראלית הקיבוצניקית הסקסית עם נזיר בודהיסטי ביפן והביאה בכך ל\נטישתו את הנזירות הבודהיסטית.

הגר ינאי כנזירה בודהיסטית

במהלך שהותה ביפן הפכה הסופרת הגר ינאי  לתלמידה של מסטר של זן יפני שעימו היא שומרת על קשרים עד היום    ושהתה כתוצאה  במינזר זן  בודהיסטי ביפן  בשדאיקוג'י", מנזר זן מרוחק ונוקשה במיוחד, ששגרת היום שבו כללה מדיטציות אינסופיות, אטריות דלוחות והשכמה בשלוש לפנות בוקר.
על חוויה זאת סיפרה ינאי בספרה הראשון "אישה באור " שעסק בסיפור האמיתי של ההתאהבותה בנזיר הראשי המושלם לכאורה שם, אדם קר ומרוחק שהיה עסוק לחלוטין אך ורק במנטרות הזן הבודהיסטיות אך שהתאהב לבסוף בינאי עד כלות הנשמה ובין השניים נוצר רומן אסור שהביא לבסוף ל"נפילתו" ולנטישתו את המסדר והביא בכך לסגירת המנזר .
ינאי חזרה מהמנזר הבודהיסטי כשהיא איבדה רבות מאשליותיה על הבודהיזם אך נשארה אשת ניו איג' נאמנה אם גם יוצאת דופן .

להלן ראיון  על הפרשה עם הגר ינאי :
א.א. : את יכולה לתאר את המסדר הבודהיסטי שהיית בו שכתבת שהוא נועד במיוחד לאורחים מערביים מה השקפת העולם שלהם?
הגר ינאי : הם עוסקים
בסוטו זן . זו שיטה מאוד קורקטית קרה וקשה שלא עושים בה שום דבר חוץ מלעשות מדיטציה ולהסתכל על הקירות וזהו .
א.א. : איך את כסופרת לעתיד שמפעילה כל הזמן את הדמיון והחשיבה יכולת לעמוד בזה ?
ינאי : השיטה הזאת מאוד קסמה לי בגלל היושר שלה בגלל שהיא לא מפעילה מניפולציות על החושים ולא מנסה לפתות את הנפש עם הוקוס פוקוס יומרני . אבל נכון שעבורה צריך לוותר על הדמיון והיצירתיות ובסופו של דבר לא יכולתי לעמוד בזה .
א.א. : את מספרת שם כיצד "פיתית " את ראש המנזר למעשה ניתקת אותו מאורח החיים המסוגף שלו והבאת כתוצאה לסגירת המנזר , את לא מרגישה קצת אשמה על ש"גירשת" אותו מ"גן העדן " מאורח החיים ומהשקפת העולם של השלמות הרוחנית של הזן בודהיזם ?
הגר ינאי : האיש שהיה אהובי אקירו לא יכול היה גם הוא לעמוד בזה. הוא היה אדם אינטיליגנטי מאוד יוצא דופן וגם יפה תואר מאוד. אבל כל השיטה הזאת פשוט דיכאה אותו ,הוא לא היה מאושר שם . הם כלאו אותו. הם הפכו אותו לאדם רציונלי באופן מוחלט אבל גם קפוא וחסר רגשות אדם שאינו מסוגל לחוות את ההנאות הקטנות של החיים וגם לא את ההנאות הגדולות אדם שכל הזמן עוסק רק במדיטציות .
אני לעומת זאת ראיתי בו בראש ובראשונה גבר ,הוא לא היה אחד מהנזירים השדופים, הלא מיניים האלה שיש שם להמונים. חוץ מזה יש לי אינטואיציה מאוד מפותחת שאיפשרה לי לראות את הכאב שלו, לראות שיש בו צעקה פנימית, שהוא אכן לא מאושר שם.
אני האישה החלשה הוצאתי אותו מזה, ואני שמחה ששחררתי אותו מידיהם ונתתי לו

את האפשרות להתנסות בתחומים ורגשות אחרים מלבד אלו שנכפו עליו בידי התורה הצרה מאוד שהופעלה במנזר . הוא היה הרבה יותר מאושר כשהוא עזב איתי את המנזר.
הוא עזב את יפן והיום הוא חי באוסטרליה הוא עדיין בודהיסט אבל כבר לא חלק מהמנזר . אבל יותר מהכל היום הוא אדם חופשי .

לעניות דעתי ספר זה של הגר ינאי מסמל אולי יותר מכל את הדרך שבא רואה הישראלי הממוצע את הבודהיזם יחס שהשתנה רק מעט מאז ימי דוד בן גוריון

.אולם נראה לי שאנחנו נראה רק יותר יצירות בהשראה והשפעה בודהיסטית בעתיד .הן בהשראת הבודהיזם ובעיקר הזן בודהיזם והן בהשראתו והשפעתו של יואל הופמן.

ראו גם

בודהיזם בויקיפדיה

זן-בודהיזם בויקיפדיה

קמבודיה אהובתי :על "בודהה בכה" רומן בודהיסטי על קמבודיה בעברית

שליחי האלה קאלי

הרומני מתאילנד :מורה של תורות מזרחיות ממוצא אירופי

זו בודהיסט נוסח ישראל :על יואל הופמן

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

13 תגובות על “בודהה והתרבות העברית”

בספרייתי יש לפחות 2 ספרים ישנים שלא הוזכרו.
1.תורת בודהא-טריפיתקא תרגום גציל זליקוביץ ניויורק תרפ"ב
2.בודהה האיש חייו ותורתו מאת יצחק ספיבק אמנות תרצ"ג

[יש עוד רק שהם לא ממש תחת ידי כי אם בארגז]

אתה אספן ספרים? או, בעל חנות ספרים? אולי, תגלה קצת מי אתה?

על הבודהיזם ויש כמה וכמה תרגומים של טקסטים מבודהיזם.
אני ברשימה זאת השתדלתי לשים דגש על יצירות מקוריות שמבוססות בדרך זאת או אחרת על הבודהיזם .
אבל אני מודה שהרשימה אינה שומרת על הקריטריון הזה.
בעיקרון בכל אופן אני מתעניין פחות בתרגומים ישירים משפות אחרות ומתעניין יותר ביצירות מקוריות על פי רעיונות בודהיסטים .
עוד יצירות כאלה מעבר לאלו שהוזכרו כוללות את
ספרו של זאב בש בודהא והכלב. : מסע אל האין / ירושלים : י. מרכוס, 1960.
‬ יש את שני ספריה של אסתר פלד :
פסיכואנליזה ובודהיזם : על היכולת האנושית לדעת / תל-אביב : רסלינג, 2005
‬ ‬
:
להרבות טוב בעולם : בודהיזם, מדיטציה, פסיכותרפיה / (תל אביב) : רסלינג, (2007).
שעוסק בבהשוואה בין החשיבה הבודהיסטית לחשיבה הפסיכואנליטית ובחיבורם של שני עולמות – בודהיזם ופסיכותרפיה

ויש את הספר המקביל של מרדכי גלדמן
העצמי האמיתי ועצמי-האמת : היבטים פסיכואנליטיים ואחרים / תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס"ו 2006

ויש להזכיר גם את הספר
מהודו ועד כאן : הוגים ישראלים כותבים על הודו והיהדות שלהם / בעריכת אלחנן ניר ירושלים : ראובן מס, תשס"ו 2006

יש כמובן עוד הרבה ספרים על ושל בודהיזם בעברית ושקלתי להביא אותם .אבל רובם תרגומים וגם אלו מהם שהם מקוריים עוסקים בבודהיזם במזרח הרחוק ויכלו להיכתב בכל מקום ,אין בהם שום תרומה ישראלית מקורית . ‬

מתתיהו תימור- זן בודהיזם – הוצאת אקדמיה ]תלאביב [ללא תאריך אבל עם רישום רכישה ב-1963

על השאלה מיהו בודהא – יש תשובות רבות. שתיםפ שליקטתי מהן
אחד עשוי טיט ומקושט בזהב
אם יש מילה אחת שאיני אוהב לשמוע הריהי בודהא

שבעצמו לא טרח לךהזדהות.

מהספר הקטן זן בודהיזם של מתתיהו תימור – התשובהה הקודמת.

עמוד 26.
בודהידארמה, מיסד הזן בסין, נשאל מיהו, והשיב "איני יודע"

ספר שלו הופיע כבר בתרגום עברי בסוף שנות החמישים בהוצאה לא ידועה בארץ בשם "טבע גבר ואשה"

שניהם לדעתי מאוד מושפעים מהבודהיזם . לשניהם ספרים לילדים ומבוגרים. ליונתן יבין יש רומן בשם "בבא ג'י" למבוגרים שרובו קשור לטיול למזרח, ולינץ לוי יש רומנים שנראה שמבוססים על חוויות שהוא עבר באמת במזרח

איזכורים מעניינים, למרות שבחלקם הקשר לבודהיזם הוא בשם בלבד. כמו שאתה יודע כתבתי על הנושא לא מזמן מזווית קצת שונה
http://federman.org/?p=57323
וכן על ספרים נוספים שעומדים לצאת בעברית
http://federman.org/?p=60725

את המכתבים של בן גוריון וניאנפוניקה ערכתי והם יצאו כאן:
http://wrap.warwick.ac.uk/3141/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

four + eleven =