פורטריט של משה שפריר .
משה שפריר הוא גיאולוג , מדען , שהוא גם משורר .
ויש רק מעט מאוד אנשים כאלו . אולי משום שלכאורה לפחות שתי התרבויות : של עולם החשיבה המדעי ועולם החשיבה הספרותי -שירי נראים כהפכים מוחלטים. שפריר אינו ממעט להכניס רעיונות מדעיים שונים לשירתו וזה נותן לה מימד נוסף ומיוחד בעולם השירה העכשווי שבו עולם המדע ( בניגוד מוחלטו לעולם המיסטיקה ) הוא כמעט בגדר בל ימצא. . |
ספרו של משה שפריר "אסיף יובל" יצא ב-2008 בספרית הפועלים.
ב-1971, הסופר דוד שחר יושב ראש אגודת הסופרים דיאז, קבל לידיו את המשורר הנפלא
משה שפריר כחבר אגודת הסופרים. משה שפריר , שספרו הראשון "גשם מאוחר" זכה להיות נערך מכפות ידיו הנוגהות של המשורר הנאצל והגדול יונתן רטוש.
אני הייתי שם וראיתי זאת במו עיני.
איזה ימים נפלאים וברוכים היו אז. מספר שנים ברוכות של חסד אלוהים נתן לנו לפני הטראומה של 1973 , לפני הטראגדיה הנוראה של מלחמת יום הכיפורים ששנתה לעד את פני החברה הישראלית. דוד שחר הסופר שעד היום נידח בארצו, אך שמו נישא לתהילות עולם בארצות ניכר. מותיר תקוה לכל המשוררים והסופרים הנידחים, שאי-פעם שמם ילך לפני יצירתם כעמוד של אור ואש. עד היום אני שומע את משה שפריר אומר, אגודת הסופרים היא החדר הנוסף שלי בלב.
מאז 1973 זרמו מים דלוחים רבים בירקון , אגודת הסופרים התדרדרה מאוד ושוב אינה אותו אירגון משפיע שהייתה אז בשנות השבעים.
אבל משה שפריר בניגוד לירקון ולאגודת הסופרים רק הלך והשתבח עם השנים .
כפי שמראה ספרו "אסיף יובל" יצא ב-2008 בספרית הפועלים.
עמוד 148
צלומי-הרנטגן של גולגולתי
אני עכשיו מתבונן בצלומי-הרנטגן של גולגולתי
ורואה איך אראה לאחר חשיפת קברי,
שנים רבות לאחר מותי:
הגולגולת מארכת, כמעט חצי ממנה
שייכת לעצם המצח, כשמתחתיה
עצם האף ושתי ארובות העינים,
שיחד עם חלל האף הן משוות לי
מראה מאים ומפחיד, שמקבל יתר-תוקף
משתי עצמות הלסתות, הסוגרות על קשתות העינים,
שהדוקות זו לזו בנחישות אימתנית.
לא סתם רטוש ערך את ספרו של משה. מאחר ושיר זה הוא רטושיאני במלוא
עוצמת הכאב . חשיפה על הררי הכאב במלוא העוצמה.
"אין לראות שבר", קובע הרופא המומחה,
"אין לראות שינויים חולניים בעצמות,
לא בקליפת המוח וגם לא באוכף התורכי".
אני בודק במילון הרפואי ולומד, שהאוכף התורכי
הוא השקע העמוק, שבו נמצאת בלוטת יותרת-המוח
ושישנם גם הזיז ועצם העול ועצם הדמעות,
שהן בין העצמות הזוגיות של שלד הפנים.
"אין דבר"-אני אומר לעצמי,
"עד שיבוא יומי, יכול אני לשאת עוד
בעול ולמשוך עוד דמעות משק-הדמעות,
שגומתו, מעין צינור, נמשכת מחלל האף
אל ארובות העינים, שעדיין רואות
ואינן מבקשות להיות עששות
מחמת הייאוש".
עמוד 53
השווה-ערך של האהבה
השווה-ערך הפיוטי של האהבה
הוא מספר טורים של טוהר-כתיבה,
שמתקבלים מיחידת יקוד אחת קטנה
של החום הכמוס שבלב. הפואטיקה השירית. האידיאה של המלאכת השיר. היא היא הגואלה.
בעיון מהיר בספרו של משה שפריר ניתן ללמוד כי משה הוא משורר מושחז
היודע את מלאכתו. אין נפילות בספר. הספר שומר פחות או יותר על רמה אחידה
ובעזרת השווה-ערך הזה
מתהפכת ביד אנרגית השריר
לעבודת-כוכבים שבשיר.
עמוד 199
מיקרוקוסמוס עם שחר
בטיפת טל על תלתן באפרים של שעת שחר,
כרסיס דמע על לחי, כשהסתיו במפתן.
-משתקפים בזעיר אסמים למכביר
עם לאות של שמים משלל עננים
ונוף סבוך בשיליתו
בין רגלי ההרים. עמוד 108
בעל-זבוב
צא, צא זבוב הצה-הצה,
צא לעקוץ עד זוב,
לשתול טפיל אשר רוצה
בעור אדם, בעור-הדוב. (אוקטובר 1988, במלואת 15 שנים למלחמת יום הכיפורים)
כל מי שאי-פעם השתתף בהלויה ודאי זוכר את מחול הזבובים הזה.
שירתו של משה אכזרית במובן של האמת. האמת לעולם היתה ותהיה מרה, וכך שירתו
של משה קימת באמת איזושהי אמת מדעית שלא יוצרת שקט אצל הקורא
צא, צא זבוב הצה-הצה,
צא לעקוץ עד דם,
לשתול טפיל, אשר יפיל
שנת מוות על בני האדם.
צא, צא זבוב הדמים
-להיות לבעל-זבוב
לו יסגדו העממים,
-קורבן אדם יגישו שוב.
לסיום
עמוד 71
אשר לדממה
משה שפריר הוא אדם שהראה את מה שנראה לרוב האנשים כבלתי אפשרי :
שאפשר לחבר את שתי התרבויות גם התרבות המדעית וגם התרבות השירית .
בקשה להיות לבדה,
בקשה להיות עם עצמה.
השימה עצמה כישנה,
עצמה את שתי עיניה.
בעיניה הרעולות עתה
נרדפים רגשות כאלקטרונים במאיץ.
ועתה שוב דממה-
דממה בהקיץ.
מי ייתן שימצאו עוד אנשים שילכו בדרכו.
ראו גם :
16 תגובות על “האיש של שתי התרבויות :על משה שפריר-יואב עזרא”
משה שפריר חולה, כשקוראים את שירתו של שפריר מקבלים את רטוש. משה שפריר משורר ענק. תודה לכם יואב ואלי נשמות אציליות.
עד כמה שזה ישמע מצחיק אתה גדול המבקרים ,שזה אומר חושיך עובדים שעות נוספות. אתה רואה ושומע בצורה בלתי אמצעית את השירה. קוקוריקווווו, יואב עזרא גדול המבקרים. אני רוצה לראות עוד מקום שיאמר ויראה את מה שאמרת על משה שפריר, והשירים שהבאת פשוט נהדרים. תודה.
אני מבקש שכל מי שיש לו שבחים לגבי יואב עזרא כמו "גדול המבקרים " וכו' יפרסמו אותם רק תחת שמם המלא. אחרת אאלץ למחוק שבחים גרנדיוזיים מעין אלה.
כמו כן מקובל באתר זה שכל דבר שבח או ביקורת יש לנמק .
אז גם את השבחים או את הביקורות על יואב עזרא עצמו יש לנמק והיטב ולא לתת אותם כדבר המובן מאיליו.
אתה צודק, יש לנמק. אבל,יואב יודע לבחור שירים ואת זה אין צורך לנמק. השירים שהוא בחר או אתה 666 בחרת פשוט נהדרים.
לנקוב בשמו המלא כשאתה משבח את יואב?
זאת בושה לשבח את יואב ?
אני ממליץ שמכאן ואילך תעלה בשמך המלא.
בכל פעם שיש סיבה לשבח את יואב.
האמן לי כך ההודעה שלך תעשה רושם טוב יותר.
ומהיכן הוא צץ?
אני שמח לבשר שקרן כץ המאיירת המוכשרת של עולם הספרות זכתה לאחרונה במילגה מטעם מוזיאון הקריקטורה והקומיקס ,על פרויקט קומיקס שלה.
תערוכה של קרן תוצג ב"בצלאל " בעוד חודש וחצי .
המשורר הזכיר בשירו את המילים "מאיץ אלקטרונים" – ומר עזרא מייד נסחף לחלוטין והכריז כי "משה שפריר הוא אדם שהראה את מה שנראה לרוב האנשים כבלתי אפשרי :
שאפשר לחבר את שתי התרבויות גם התרבות המדעית וגם התרבות השירית"
כל זה בגלל שתי המילים האלו. כמה פתטי…
אגב, מר אשד, אתה טוען שכל מי שכותב ביקורת באתר שלך צריך גם לנמק. ובכן, זה לא נימוק: "בעיון מהיר בספרו של משה שפריר ניתן ללמוד כי משה הוא משורר מושחז
היודע את מלאכתו. אין נפילות בספר."
זה נימוק זה?
עוד דוגמא? קראתי את השיר הראשון ולא התרשמתי במיוחד. נראה לי יותר כמו טור בעיתון מאשר שיר. המבקר ללא הסביר כלום וטען שזהו שיר "רטושיאני".
עם מבקר כזה, אולי עדיף פשוט לפרסם את השירים ללא ביקורת ולתת לקוראים להתרשם. מה שמר עזרא כותב זה לא ביקורת, אלא מבחר דעות קצרצרות ומפוזרות בתוספת של כמה תמונות. עלבון לאינטליגנציה. הבן אדם לא מסוגל לכתוב מאמר איכותי מההתחלה ועד הסוף, ולכן אולי עדיף לו להישאר משורר. כך אנשים ימשיכו לחשוב שמבחר חולשותיו הן בעצם סוג של כשרון. אולי זו הדרך למצוא משורר טוב. לראות קודם אם הוא יודע לכתוב סיפור או כתבה ורק אחרי שהוכיח יכולת כתיבה בסיסית – לשלוח אותו אל כיתת המתקדמים: כתיבת שירה.
מעניין לציין שהשכלתם של משוררים ישראלים לא מעטים היתה במדעי הטבע.
טשרניחובסקי היה רופא.
נתן אלתרמן ועזרא זוסמן היו בעלי תואר ראשון במדעי החקלאות.
אנדה עמיר-פינקרפלד היתה בוגרת ביולוגיה.
סיון בסקין הצעירה היא טכנולוגית בתחום התוכנה.
אין צורך להכביר במילים. עזרא עושה את מלאכתו נאמנה. מי שקרא את שירת רטוש בהחלט מרגיש את מה שעזרא מסמן.
חורף
תאנה נשלה עליה
משתרגת בזמורות
יך הרוח קבריה
מסתרקים למחרקות –
שחורה
ולא משמש
נחרה
משרשים
זוב הגשם צדעיה
ילקלק רוק טרשים –
גזועה בפרץ חורף
גרומה בשרץ קרקע
מטילי צילה בחרס
ירצעו אדמה צוקה –
כל כולה בעריתה
כל כולה סוחת בתה
כל כולה צועה מארץ
– כצעקתה
עד כאן ציטוט
חשופים בכאב גם רטוש גם שפריר. זו החשיפה לכאב שעזרא רמז בשיר הראשון שהוא ציטט משפריר. אם הבנתי נכון ויסלח לי עזרא אם טעיתי
כשהמבקר זורק מילים לאוויר ללא נימוקים – וחלק מהקוראים נאלצים לנסות להסביר לאחרים למה התכוון המבקר…
שירת רטוש, אפילו המאסטרו נתקל בה. הלא הוא צביקה פיק האיש עם הפייטים והליפסטיק. בבקשה , תודה.
אני אוהבת את מה שאתה עושה וכותב. יואב, אתה אציל נפש.
[…] משה שפריר […]
[…] וישנו חמשיר של משה שפריר: […]