web analytics
קטגוריות
תקשורת

לשנות את היחס ל"לוקים בהפרעות קשב וריכוז" "

  

ישיבה ארוכה של עמותה אתמול הביאה את ניסים כץ ואותי לחבר מאמר משותף על מה שנקרא בטעות "ליקויים בקשב ובריכוז ?"תסמונת " שממנה "סובלים "כיום לא מעט אנשים.
טענתנו:זאת לא תסמונת וזה לא ליקוי בכלל אלא הבנה שונה של המציאות.

האם "הפרעות קשב וריכוז " הן הפרעות ?

מאת אלי אשד

אחוזים ניכרים באוכלוסייה סובלים מהפרעות קשב וריכוז .והדבר עלול להביא לנזק גדול בחייהם. וליחס מזלזל ומפלה כנגדם .
אולם האם "הפרעות"  כאלו הן באמת רק דבר מזיק ?

ואולי ההפך הגמור הוא הנכון ?

 להלן שני מאמרים בנושא :מאמר סקירה על הפרעות הקשב והריכוז של אלי אשד.

 ומאמר דיעה של ניסים כץ הקורא לשנות באופן דרסטי את היחס ללוקים בהפרעות קשב וריכוז .ולראות בהם לא כ"סובלים מהפרעות  וליקויים"  אלא כמי שבידיהם מפתח להבנה אחרת ואולי טובה יותר ויצירתית יותר של המציאות .

הפרעת קשב וריכוז עם היפרהיקטיביות ( ADHD) היא אחת "ההפרעות" הקשות ביותר להגדרה בתחום הפסיכיאטריה של הילד ושל מבוגר.

 מעצם השם יש בעייתיות לגבי מה בדיוק היא כוללת ומכילה.
שהרי נשאלת השאלה החמורה : האם זאת באמת הפרעה? או שזה רק עוד ביטוי של ההבדלים בין בני אדם ?


מה עוד כפי שנראה יש הטוענים ש"הפרעות" אלה דווקא יכולות להועיל במצבים שונים ואולי הן בכלל חלק חיוני מהיצירתיות האנושית.  
מה שמכונה "הפרעות הקשב והריכוז עם פעלתנות יתר " מוכרת בציבור כ"הפרעה היפראקטיבית" והילדים הסובלים ממנה נקראים היפראקטיביים .אך למעשה זוהי תפיסה שגויה .היות  והיא מכוונת את מלא תשומת הלב להתנהגות של הילד ולא לבעיה העיקרית של ההפרעה הקושי הבסיסי והפנימי להתרכז . 
אנשים ש"לוקים"  ב-ADHD נוטים בדרך כלל לתנועתיות יתר מבצעים תנועות לא רצוניות כמו דפיקות בלתי פוסקות באצבעות ,נוקשים בשיניהם ,מתגרדים וכו' , . אצל מבוגרים זה מתבטא לרוב בחוסר שקט.
ויש גם תופעה מקבילה של הפרעות קשב וריכוז ללא היפר אקטיביות ADD.
הלוקה ב-ADHD אינו מסוגל להיות קשוב (לאורך זמן (חוסר ריכוז), או לחילופין אינו שם לב לדברים שאינם במרכז תשומת הלב שלו ןלעיתים הוא נוטה להתרכז בנושא אחד ספציפי על חשבון כל דבר אחר . הלוקה ב-ADHD או ב-ADD אינו מסוגל להיות קשוב (לאורך זמן (חוסר ריכוז), או לחילופין אינו שם לב לדברים שאינם במרכז תשומת הלב שלו (ריכוז יתר).


לעתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים, או עושה שגיאות טפשיות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת .

הוא מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק. לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו.
 הוא אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בי"ס, מטלות בעבודה וכו' (ולא כתוצאה מקושי בהבנת המטלות). מתקשה בארגון מטלות ופעילויות. נמנע, סולד או אינו מעוניין לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך (למשל הכנת  שעורי בית).
 הוא מאבד באופן קבוע  חפצים הדרושים למטלות או פעילויות (, עפרונות, ספרים, כלי עבודה).. מוסח ללא הרף  על ידי גירויים חיצוניים. לעתים קרובות שכחן בפעילויות יומיומיות פשוטות ביותר.  

אחת הבעיות היותר בולטות אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז היא בעיית הלמידה במסגרות החינוך הפורמליות.  עם זאת הפרעות הלמידה הנגרמות עקב הפרעות קשב וריכוז אינן מקיפות את כל סוגי הלמידה, אלא מתמקדות, על פי רוב, בקושי ללמוד בתוך המסגרת הסטנדרטית. יש לזכור שמסגרות החינוך הפורמליות עוצבו תוך פשרה בין צרכי התלמיד הממוצע לעלות החינוך. פשרה זו לא תמיד לקחה בחשבון את צרכיהם של תלמידים עם לקויות ריכוז). בעיה בולטת של תלמידים אלו כרגע היא האנרגיה הרבה ש"מתבזבזת" סביב הקושי שלהם לעמוד בדרישות המסגרת. הקושי לשבת על הכיסא במשך 45 דקות רצופות, הקושי בהאזנה לשיעור פרונטלי, הצורך לבצע מבחנים וללמוד לבד לקראת מבחנים. כל אלו מובילים לבעיות שפוגעות באופן ניכר בתלמידים הסובלים מ"בעיות קשב וריכוז ".  


בעיה בולטת אחרת אצל תלמידים הסובלים מ"הפרעות קשב וריכוז"  היא בעיית הארגון שיש לרבים מהם באופן כללי. הם מתקשים להתמיד בביצוע מטלות וסיומן, ועוברים לעתים תכופות מפעילות לפעילות גם ללא שסיימו את הפעילות הקודמת והם מתקשים בהקצבת זמן סביר למטלות על פי קושיין, דחיפותן וחשיבותן. תלמיד עם הפרעות קשב וריכוז עשויי להגיע למבחן כאשר הוא מגלה התמצאות מרשימה ביותר בחלקים טפלים של חומר הלימוד וידע לא מספק בפרקי הלימוד החשובים לפחות בעיני המורה ( אך לא בעיני אותו התלמיד ). .
"הפרעות"  הקשב והריכוז גורמות גם לבעיות חברתיות מגוונות.

דוגמה לבעיה חברתית הנגרמת על ידי ADHD היא הפרעת כשל בניהול העצמי (EDF). הפרעה זו יוצרת קושי להתארגן באופן כללי, ולכן אנשים הסובלים מ-ADHD נוטים להתקל בביקורת בעיקר מהדמויות הסמכותיות במקומות רבים אליהם הם מגיעים (משפחה, צבא, עבודה וכו'). אותן דמויות סמכות רואות פעמים רבות את חוסר הארגון כחוסר בגרות, או כזלזול. שהרי למה אותו אדם הסובל מ-ADHD לא תכנן טוב יותר? איך שכח לארגן את…? וכדומה. 


בעיות  חברתיות  נגרמת פעמים רבות על ידי האימפולסיביות, אשר הינה מרכיב בסיסי ב"הפרעה".

 האימפולסיביות של אנשים בעלי ADHD מהווה פעמים רבות הפרעה לשמירה על קודי התנהגות שונים בחברה. ילדים.  בעלי ADHD מרבים להיות מעורבים במריבות ועימותים. אנשים בוגרים נוטים לפעמים לדבר בלי לסנן את אשר על לבם  או אינם מבינים או אינם קולטים  קודים חברתיים לא מילוליים  שאמורים לכאורה להיות מבנים לכל וגורמים בכך לאי נעימויות חברתיות, או נתפסים כחסרי נימוס. כתוצאה ילדים כאלה סובלים לעיתים קרובות מנתק חברתי  בסביבתם שיכול להגיע עד "החרמות ".
לרוב ההתנהגות היפר אקטיבית דועכת בגיל הבגרות אבל ההפרעות בריכוז ובקשב ממשיכות להתקיים אם לא להתחזק
יש לציין שיש ויכוח לאיזה התחום רפואי שייכת הפרעת הקשב והריכוז לפסיכיאטריה ? או לנוירולוגיה ? כיום מטפלים בהפרעות אלו פסיכיאטרים נוירולוגים ורופאי ילדים שאין להם ידע זהה בתחום.
מקובל היום במחקר כי הגורם המוכח ביותר להפרעות הקשב והריכוז אצל ילדים הוא הגורם הביולוגי ולא בעיות משפחתיות .

הפרעת קשב ריכוז והיפר אקטיביות
בעבר האמינו שהפרעות קשב וריכוז נעלמות עם ההתבגרות. כיום יודעים שלפחות שני שליש מהילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז ממשיכים לסבול מהפרעות קשב וריכוז בצורתן המלאה זאת בנוסף לאחוז לא ידוע שסובל מצורה חלקית של ההפרעה .אמנם המרכיב ההיפראקטיבי נוטה להיחלש ומשום כך ההפרעה בולטת פחות לעין אך צורת הקשב השונה לעומת זאת אינה משתנה .
משמעות ההבנה הזאת היא שבכול אוכלוסיית המבוגרים נמצא אחוז מסויים של סובלים מהפרעות קשב וריכוז המדובר על קבוצה שמספרה המינימאלי הוא 4 אחוז מהאוכלוסייה שזה עדיין מספר גדול מאוד . כאמור למעלה היא קשורה באי שקט בריכוז נמוך בהסחת יתר במצב רוח לא יציב ,במזג מהיר ובפעלתנות יתר. בחוסר ארגון ובאימפולסיביות.
נראה שיש אנשים רבים שסובלים מהפרעות אלו אך לא באמת מודעים לכך שאלו הם הפרעות קשב וריכוז והם מאובחנים בידי רופאיהם כסובלים מחרדה ,דיכאון וכו' .אנשים אלו מוכרים למערכת הבריאות ומטופלים בידיה אך לא דווקא מהסיבה הנכונה וזה מונע ממנה לתת להם את הטיפול המתאים.
ישנם מבוגרים שמתפקדים באופן מעולה גם בגלל התכונות הקיצוניות של הפרעות קשב וריכוז שגורמות להם באופן אולי פרדוקסלי להיות שומרי סדר כפייתיים וישנם מבוגרים שממשיכים להיות חסרי סדר ואירגון גם בבגרותם והדבר משבש להם את חייהם
הטיפול במבוגרים מבוסס על תרופות מעוררות כמו ריטלין וקונסרטה לאור יעילותן מיעוט תופעות הלוואי שלהם ופעולתן המוגבלת בזמן.נראה שמבוגרים דורשים מינון נמוך עוד יותר מהילדים והמתבגרים וכי לעיתים נדירות הם זקוקים למינון של מעל 20 מיליגרמים כמנה בודדת . ריטלין אכן פותר בעיות רבות. אם זאת לרייטלין יש גם השפעות חזקות והוא נתקל התנגדות קשה מצדדים ושנים ובהם אנשי אירגון הסינטולוגיה שמתנגדים לו בתוקף . בכל מקרה המחקרים מראים שהשפעותיו החיוביות עולות בהרבה על אלו השליליות .

למה כדאי להיות בעל "הפרעות קשב וריכוז


עם זאת ל"בעיות" הקשב והריכוז יש גם צדדים חיוביים:
נקודת חוזק אחת כזו היא יצירתיות גבוהה.

ישנן השערות רבות לסיבות הגורמות ליצירתיות הזו. השערה מקובלת היא שאדם בעל ADHD המוצף במידע שזורם אליו מכל עבר  מסדר את המידע הזה בזיכרון בצורה אחרת מאדם "נורמאלי"  ויוצר קשרים מקוריים ויצירתיים יותר  בין חלקי המידע.

מחקרים גם מראים שכאשר אנשים בעלי הפרעת קשב פותרים בעיה, ישנה אצלם נטייה גדולה מהרגיל לאיבוד ריכוז, קטיעת התהליך המכני של פתרון הבעיה והופעה של מחשבות ספונטניות המאירות את הבעיה באור שונה. נראה שבעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות מצטיינים בהמשגה של הבעיה, או אף בהמשגתה של בעיה אחת במספר דרכים שונות זו מזו. תכונות אלו הם כנראה בין התכונות שגורמות לכך שבעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות יצטיינו לא רק בחשיבה מחוץ למסגרת הבעיה שניתנה להם, אלא גם בחשיבה אבסטרקטית (מופשטת).
ישנה תיאוריה שהסיבה לכך שבעיות הקשב והריכוז הן נפוצות כל כך הן מכיוון שבעבר היה להן תפקיד אבולוציוני חשוב . הציידים בתקופות הקדומות על מנת לבצע כהלכה את תפקידם של לכידת בעלי חיים היו חייבים להתרכז רק בכך על חשבון כלדבר אחר
הם אופיינו בתכונות של התמקדות -יתר במצבים של סכנה, רמת האנרגיה הגבוהה, האימפולסיביות, הנטייה לקחת סיכונים והחיפוש אחרי אדרנלין – כל אלה הם תכונות מאפיינות של הפרעת הקשב וההיפראקטיביות
האנשים שהחלו לעבוד כאיכרים לא היו זקוקים לכשרים הספציפיים מאוד האלו או שלא יכלו לפתח אותם . ולארך השנים הכשרים שפעם היו כה חיוניים החלו להיות בגדר מזיקים כשוב לא היה צורך בכשרי ציד.
ייתכן אם כך שמה שאנו קוראים הפרעות קשב וריכוז.אינן הפרעות כלל. נהפוך הוא הן חיוניות בחברה ובסביבה אחרת מזאת שלנו ושבהן הפרעות הקשב והריכוז הן עזרים ולא מכשילים.
אבל לא כך הוא הדבר בחברה שלנו.
ולהלן מאמר דעה של חוקר התקשורת ניסים כץ הקורא לשינוי היחס בחברה ל"לוקים בהפרעות קשב ריכוז".  . . . . .

לשנות את היחס ל"לוקים בהפרעות קשב וריכוז" !

מאת ניסים כץ

בפתח דבריי ארצה להזהיר ולהדגיש את קהל הקוראים של מזכר זה אודות התופעה הרפואית הנקראת "הפרעת קשב וריכוז" כי אין היא שוללת כלל וכלל את התופעה אלא מעלה סימני שאלה מאד משמעותיים וגדולים לגבי מהות התופעה. יוצא מכך שאינני רוצה שהקורא התמים יחשוב כי הנני יוצא חוצץ כנגד התופעה, אלא הנני מראה באור נגוהות פן ביקורתי אודות משמעות התופעה הרפואית הזו ואיך קיומה יכול להקרין על מהות החברה שלנו. בנוסף, אין אני רוצה להתייחס לשלל התסמינים, האבחנות הרפואיות הנוקשות ושלל הדרכים לטפל בתופעה זו. תגובה זו תכלול בעיקר את ה"מה" אודותה תופעה ולא את "האיך".
ידוע לכל בר דעת המתמצא בתופעה כי היא התחילה לקבל רגליים רק בשנים המוקדמות של המאה שעברה, קרי התופעה יחסית חדשה. עד אז לא נמצאה ראיה לכך כי ישנה תופעה רפואית הנקראת "הפרעת קשב וריכוז" . כתוצאה מהגדרת התופעה החלו בקדחתנות יתרה, שליחי ההגדרה, לחפש לה פתרונים והנה התגלתה ונתנה תרופה ראשונה להפרעה בשנת 1937. מכיוון שסוגים שונים של תלמידים וסוגים שונים של לומדים היו משחר ההיסטוריה ועד ימינו סביר להניח שתופעה זו הייתה נוכחת בסמוי, ללא ידיעה, והגדרה רפואית זו קיימת מקדמת דנא. כלומר, באם מקבלים הנחה סמויה זו, תופעה זו הייתה שרירה וקיימת מאז הומצא היחס הדיאלקטי של תלמיד- מורה ואילו רק במאה האחרונה "נזכרו" שיש שם לתופעה ושניתן לטפל בה. יוצא אפוא, כי נכחו בהיסטוריה האנושית ילדים ומבוגרים רבים בעלי תסמונת זו אך הם לא הוגדרו על ידי החברה כמוכה גורל קרי מאובחנים בתסמונת מחלה זו. לא רק שלא הוכרו ואובחנו, הם אכן גם לדאבונם של אלו גם לא טופלו. מה קרה בגורלם? לא ידוע. או שכן. הם פשוט היו לחלק נכבד מהאוכלוסייה הבוגרת והשפויה של התקופה הפרה- מודרנית ולמעשה ייתכן היו אלו חלק ממעצבי ההיסטוריה האנושית כפי שאנו לומדים אותה היום. האם לנפוליון היה הפרעת קשב וריכוז? ייתכן אף מאד. ומה עם אכילס? האם לפיקאסו היו תסמינים אלו? ייתכן שלא או שכן. האם לדוד המלך או לאלכסנדר מוקדון היו? . סבורני שוודאי. מה שבטוח אני שאם היו "מטפלים" באופן שבו העריצות הרפואית רוצה "לטפל" בכל דבר שלא נראה כ"נורמלי" או "מחוברת" כראוי כנראה ההיסטוריה האנושית הייתה ריקה מתוכן או משעממת מאד. מי שבסופו של דבר "עושה" את ההיסטוריה אלו האנשים האלו שלא נראו למראית עיין שייכים לאופן שבו החברה הגדירה את הנורמאלי והשכיח.
כיצד זה קרה?
החברה הפוסט מודרנית המערבית הייתה ונותרה החברה היחידה בעולם שבה המשטור של בני האדם הגיע לשיא. אם בעבר המשטור של בני האדם נעשה על ידי המלך או האצילים או הכנסייה, כיום תהליכי המשטור עברו "חילון" לעבר המדינה ומוסדותיה קרי המדע החברתי. בתקופה זו המשטור הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מפני שהוא ללא נתפס שרירותי, סובייקטיבי, קשור לאמוציות ואמונות טפלות אלא יותר לרציונאליות, אובייקטיביות, וטבעיות. כך בתהליך מודע או לא מודע זה המדע המודרני משתלט על כל חלקה טובה ואיכותית שהייתה לבני האדם. כשם שהמדע רוקן את האיכויות הטמונות בטבע לשימושו האינסטרומנטלי כך הוא מרוקן את האיכויות הטמונות באדם ע"י תהליך שנקרא "מדיקלזציה" – הפיכת הלא שגרתי למשהו רפואי ומסוכן. הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה הם שני התחומים הרפואיים שנוצרו על ידי אסטרטגיה זו. האדם בעל החזיונות שפעם היה נביא או מנהיג כיום הוא לא יותר מאשר "משוגע" ו"חולה נפש". באותו אופן, התלמיד השונה (כפי שבא לידי ביטוי בסימפטומים השונים) הוא חולה ב " adhd" וזאת על מנת להפוך את הלא שגרתי לשגרתי, את המיוחד לרגיל, את השונה לנורמאלי כדי שנהיה כולנו לרובוטים ממושמעים של המשטר הנוקשה שממיט את יהבו ואיתנו על כל צעד ושעל במסלול החיים שלנו. בתהליך מאותגר זה הופכים אותנו לאוטומטים רגשיים. כך אנו מצייתים לחוקים הנוקשים ולא מורדים, לא מחדשים ולא מנסים לחיות חיים קצת שונים . כולם רוצים להיות נורמאליים אחרת החברה תעקם את אפה ותמדר אותנו ממנה . הרי ידוע לכול כי הפרטים בחברה חוששים מניכור חברתי ובידוד הכרתי מאשר להיות עצמאיים ברוחם ובנפשם.
במקרה הכי גרוע ניקח תרופה. מה שלא עושה הרוח עושה החומר. שליטה בתודעה זהו שם המשחק.
"אדם חייב להישמר מלהיות חולה זמן רב מדי. שכן, במהרה העדים למחלתו יכעסו על מצווה זו הכרוכה בהתחייבות המכוונת לרחמיהם. הם יהיו בקושי רב מסוגלים להחזיק מעמד במצב רוח שכזה, ומיד יחשדו באופייך ויאמרו: מגיע לך להיות חולה ואין אנו צריכים עוד להתאמץ ולהשתתף בצערך"
(ניטשה, מתוך "אנושי אנושי מידי")

ראו גם

Adhd לשלוט ב - מדריך מלא ומוסמך להבנת הפרעות קשב וריכוז / ראסל א. ברקלי

ברקלי, רסל א.  לשלוט ב-ADHD : מדריך השלם ומוסמך להבנת הפרעות קשב ורכוז /  תרגום לילית ברקת   תל-אביב :   גלילה,   2003.

מריטת עצבים ADD / האלוול, רייטי
.האלוול מ.  וג'ון ג'.רייטי, מריטת עצבים – הפרעת קשב ADHD, הוצאת אור עם. 1998.


• היימן, טלי הפרעת קשב והיפראקטיביות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה , 2007.


• טגנסטקי שרית, מי מפחד מ-AdHd – מדריך מעשי להורים ולאנשי מקצוע בתחום בעיות קשב וריכוז, הוצאת רימונים, 2006.


• מנור איריס, שמואל טיאנו, "לחיות עם הפרעת קשב וריכוז ADHD", דיונון, מהדורה שלישית, 2005.

הורות לילדים הסובלים מהפרעת חוסר קשב היפראקטיביות  (ADD/ADHD)

פנטקוסט, דויד    הורות לילדים הסובלים מהפרעת חוסר קשב היפראקטיביות /    תרגום: אמנון כץ. קרית ביאליק :   אח,   תשס"ד 2004

לחיות עם ADD
 רוברטס  מ. סוזן וג'רלד ג'. יאנסן, לחיות עם ADD, דרכי עבודה למבוגרים עם הפרעת חוסר קשב, הוצאת ספרים "אח",

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

6 תגובות על “לשנות את היחס ל"לוקים בהפרעות קשב וריכוז" "”

באופן עקרוני אני בעד רטלין, אבל רק כשבאמת צריך. הבעיה היא שמחלקים אותו לכל אחד,בלי לבדוק אם אין הפרעה אחרת שלה לא מתאים רטלין.
מקרים שאני מכירה: למשל לבת של אם שצרכה בעת ההיריון סמים. מה פתאום רטלין? אולי קיימת בעיה אחרת הנובעת מסמים שהאם צרכה בזמן היריון.
או שני אחים שמקבלים רטלין עבור הפרעת קשב וריכוז. טענת ההורים התורשה היא מהאב, אבל האב סיים תואר ראשון בהצטיינות ללא רטלין, כך שאולי מוטב לא לתת גם לילדים רטלין וייסימו את התואר בהצטיינות כמו אביהם.

סובל מהפרעת קשב – לא הצלחתי אפילו לקרא המאמר.
אני קולט את המידע מכל מיני מקומות בקצרה רדיו טלביזיה כותרות עיתונ ים.
לא הצלחתי לסיים בית ספר – ולא המשכתי לאחר עממי.
בחיי יום יום לא ניכר עלי. ופתחתי שיטות עוקפות להתמודדות.
בספרים אני רק מדפדף.

אתה רוצה להגדיר מחדש את התופעה? זה קצת מצחיק בהתחשב בעובדה שאתה לא בדיוק מומחה אבל זו זכותך. איזה יחס בדיוק אתה רוצה לשנות? לאנשים עם הפרעת קשב יש בעיה קשה להתרכז. זה פוגע בהם כי ריכוז הוא נדרש כל תחום כמעט. נניח שנקבל את הטענה שלך כי מדובר בראייה שונה של המציאות. מה זה משנה לעצם אי היכולת להתרכז? אגב, הטענה שלך כי אנשים אלה יצירתיים יותר מהאוכלוסייה הכללית היא לא נכונה.

אין אנשים ללא בעיית קשב וריכוז השאלה היא רק עד כמה הם "נופלים" לתוך הקטגוריה הזאת. אצל כל אדם יש בעיית קשב וריכוז ברמה כזו או אחרת זה "בילט אין" באופי האנושי, העניין הוא כמה הבעיה הרחיקה לכת. ניתן לומר שמרבית המקרים של קשב וריכוז נובעים מאישיות נוקשה שקשה לה להתפשר, לתמרן, לקבל נתונים אחרים או להתמודד "כמו כולם" . ישנם מקרים רבים של הפרעת קשב שהבעיה אצלהם הפכה "לקשה" בגלל אישיות קשה ולא בגלל שהבעיה שלהם קשה. אדם שלא מכריח את עצמו לדברים בסיסיים, שלא מסגל לעצמו אורח חיים מקובל עם התנהלות רוטינית, או אדם שלא חונך על ידי הוריו למשימות שונות עשוי מגיל צעיר לפתח את התסבוך הזה. שיהפוך להרגל מגונה ולבעיה. הבעיה היא בהפרעת קשב וריכוז שהיום למשל תלמידים מרשים לעצמם להיעדר משעוירם ולקבל הקלות בחומר אם הם טוענים שיש להם בעיה כזאת, וכך יוצא שלתלמידים שקדניים גם יש בעיית קשב וריכוז אבל הם מכריחים את עצמם ללמוד בשעה שכל אחד שלא בא לו ללמוד ולדגור על החומר יכול להגיד בבית הספר שיש לו בעיה ולקבל הקלות. המכונים הפזורים היום ברחבי הארץ. והמורים שרוצים לתת לכל התלמידים ריטלין , בגלל בעיית חינוך אקוטית, מהבית כמובן, ואלה שעוסקים בנושא הזה – כולם רוצים שקט ופרנסה לכן הם שולחים היום כל ילד שנופל לו עיפרון לבדיקת קשב וריכוז ומאמללים את הוריו.
יש היום תרופות טבעיות עלק לטיפול בעניין, יש היום אווירה ציבורית דוחה שמפילה את כל תחלואי ההתנהגות המגעילים שמביאים איתם ילדים ועובדי ישראל מהבית הלא מחונך היישר לתוך ה"בעיית קשת וריכוז" כשבפועל הסינדרום הזה הוא לא יותר מאחיזת עיניים המקלה על אוכלוסיית ישראל וחוסר ההשקעה בחינוך בבית לצעוק "הפרעת קשב וריכוז"
היום הכי קל להיות מופרע או מופרעת עם הפרעת קשב וריכוז , ובמיוחד הכי קל היום זה להפיל תסמונות מומצאות התנהגותיות על אנשים וילדים חסרי חינוך.

גם לי יש. רק בשנים האחרונות הבנתי ובדקתי וקראתי ולמדתי. הבעיה העיקרית של "ההפרעה" אצלי היא העניין של ארגון והתארגנות, בעיה שמחמירה ככל שאתה צריך לדאוג ליותר פרטים בחיי היום יום (למשל עם בואם המבורך אוי אברוך של הילדים ומטלות היום יום יום יום שעה שעה של עכשיו כבר ארבעה וחצי (!) אנשים שאני צריכה לסדר להם כשאני לא מצליחה לסדר לעצמי).
מעבר לזה – היצירתיות היא המתנה הגדולה ביותר. לא הייתי מוותרת על מתנת הפרעת הקשב האהובה שלי, כי איתה קיבלתי יכולת לחיות אחרת. החיים שלי נראים כמו ערימת הכביסה שלי. נוגעת בתקרה.
מסכימה עם זה שלא מדובר בהפרעה – כלומר זאת כן הפרעה – שכמותנו מפריעים למערכת לעבוד חלק ומסודר כמו שהיא אוהבת.
קשה להם איתנו.
גם לנו קשה לפעמים.
אם היו נותנים לי ריטלין בילדותי לא בטוחה שהייתי מפתחת את כל היכולות שלי עוקפות המציאות. אבל היום כשאני כבר עשויה – ריטלין עוזר לי להתמקד. למשל עכשיו – אני על ריטלין כדי לכתוב עבודה לאוניברסיטה, אוי אבל תראו איפה אני, איך הגעתי לכאן?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

five × two =