web analytics
קטגוריות
תקשורת

צ'ה גווארה :הבשורה על פי פידל קסטרו

איך נראה המהפכן צ'ה גווארה בעיניו ובדבריו של מי שהיה ידידו הטוב וכנראה גם שלח אותו למותו פידל קסטרו? הנה סקירה על ספר שעוסק בנושא זה.

הופיע במגזין "טיים אאוט" גליון 392 בשם "האיש שבטישירט"

צ'ה גווארה   האיקון האולטימטיבי של חולצות הטי שירטס .הוא הרוקסטאר של המהפיכה העולמית  ויש לו את הפוסטרים כדי להוכיח זאת. צ'ה גווארה הפך לאיקון מהפכני  הרבה יותר משותפו  פידל קסטרו מנהיג קובה  עצמו ובמידה רבה בהשראת פידל  עצמו.גווארה אמנם היה ארגנטינאי ולא קובני ,אבל תולדות חייו ופירסומו היום קשורים קשר בל ינתק לקובה.וכמדומה שהיום הוא נערץ שם הרבה יותר מאשר פידל. .  .

צ'ה גווארה האיש, גם אחרי קריאה בספר זכרונותיו של פידל קסטרו מנהיג קובה האיש שביחד עם מפיץ הפוסטר המפורסם של צ'ה שמוכר היום לכל , תרם לפירסומו של צ'ה כקדוש מהפכני מודרני " מעין ישו של המהפכה העולמית ( ויש הטוענים שהוא גם זה שתרם למותו ) נותר תעלומה .

נראה שגם פידל קסטרו  לא מצליח או לא רוצה  לפענח את תעלומת חייו ומותו של צ'ה גווארה

צ'ה גווארה בזיכרונותיו של פידל קסטרו / תרגום מתן קמינר תל-אביב : רסלינג, [תש"ע 2010.. 238 עמודים

הצילום. ( ויש רק צילום אחד  בהא הידיעה של צ'ה). צלם אלברטו קורדה.

  אתם מכירים את הדמות היטב מטי שירטים של עוברי אורח, מפאצ'ים על תיקים של מטיילים, משערים של מגזינים. יותר מארבעים שנה אחרי מותו ממשיך צ'ה גווארה לכהן כאייקון הגדול ביותר של המהפיכה.

קובץ:Bar La Salsa.jpg

באיזה מהפיכה מדובר? האמת שזה לא ממש משנה.

גם בזירה הספרותית הדמות של גווארה ממשיכה להיות נושא פופלרי במיוחד. לאחרונה יצא בהוצאת רסלינג ספר המביא מאמרים וקטעי זכרונות של פידל קסטרו על חברו המפורסם, והעלה שוב את השאלה הגדולה: מדוע מתוך כל המהפכנים הגדולים של המאה העשרים הפך דווקא צ'ה לאייקון כל כך משמעותי? במיוחד לאור העובדה שלאחר כיבוש קובה שארית חייו היו מרוצפים בכישלונות.

ארנסטו "צ'ה" גווארה היה רופא ארגנטינאי אידיאליסט שהצטרף לקבוצה המהפכנית הקטנה של פידל קסטרו במטרה להפיל את השלטון העריץ. הוא הפך לגיבור לאחר שנמנה על הכוח שהיה אחראי על כיבוש הוואנה (גם היום יש קולות שטוענים שאותה מהפיכה היתה במימון הסי.אי.אי האמריקאי). לאחר הניצחון גווארה זכה לפרסום עולמי "כמוח שמאחורי המהפכה".

בשלב מסויים צ'ה אף שימש כנגיד הבנק של קובה למרות שהייתה לו מעט מאוד הבנה ועוד פחות מזה עניין בכלכלה.

מה שפחות ידוע הוא שגווארה אחראי על הוצאה להורג של עשרות ואולי מאות בני אדם, וקיימים גם דיווחים שהוא הפיק הנאה לא קטנה מההוצאות להורג עצמן. כמובן שגם קיימים עדויות מנוגדות המתארות את סבלו של צ'ה בהוצאות להורג ומאשימות את האירועים בהוראות של קסטרו.

כך או כך, יהיה קשה להתווכח עם העובדה שגווארה היה מי שייסד את "מחנה העבודה" הראשון בקובה שמאחרי שעריו הושמו במשך השנים מתנגדי המשטר, הומוסקסואלים (שנרדפו שנים רבות בידי משטר קסטרו), ומאוחר יותר גם חולי איידס. גווארה קבע שעבודה קשה ב"תנאים לא אכזריים" כהגדרתו, היא עונש הולם לאנשים כאלו.

לאחר המהפיכה החלו היחסים בין צ'ה וקסטרו להתקרר. קסטרו התחיל לקנא בגווארה ואף לחשוש מהפופולריות העצומה שלו. לפי דיווחים סודיים של הסי.אי.אי פרץ עימות חריף בין השניים שבעקבותיו גלה צ'ה מקובה במה שנראה כמעט כמו גירוש.

ישנן טענות שבביקור האחרון של צ'ה בקובה ביקור בזק של 24 שעות פרצה כמעט תגרה בין פידל ובין צ'ה, ופידל בעצם גירש את צ'ה ששוב לא חזר לקובה לצמיתות.

קסטרו ראה בצ'ה איום, הוא צבר יותר מדי כוח ויש הטוענים שפידל, שלא רצה לחסל את צ'ה על אדמת קובה, עשה הכל כדי שהוא יחוסל מחוצה לה.

אבל כאמור אלו הן שמועות שמופצות בידי גורמים בעלי עניין והמחקר ההיסטורי האובייקטיבי עוד לא נתן את דברו בעניין.

צ'ה ופידל.

צ'ה יצא לבצע פעולות מהפכניות שונות ברחבי העולם תחילה בזעיר ביבשת אפריקה עם המהפכן לורן קבילה כנגד המנהיג המושחת מובוטו. פעילות שנכשלה לחלוטין וצ'ה עזב את זעיר מיואש (קבילה השתלט לבסוף על זעיר שנים רבות לאחר מותו של צ'ה).

משם נסע גווארה לבוליביה כדי לארגן מהפכה במה שאמור היה להיות הכנה להגשמת חלומו הגדול, מהפיכה בארגנטינה מולדתו. אולם בבוליביה נבגד צ'ה בידי מישהו מתומכיו ומצא את מותו בידי חיילי הממשלה הבוליביאנית.

בקובה אגב יש המאמינים שמותו של צ'ה היה חיסול בהוראת פידל, שהיה מקור ההלשנה על צ'ה, אבל כמובן אין לדעת מה הבסיס לטענה הזאת.

קסטרו ומנהיג ונצואלה על רקע תמונתו של צ'ה.

אך כפי שהעידה ההיסטוריה, מותו של צ'ה היה נצחונו הגדול ביותר. הוא הפך לקדוש עד לרמה שהמשטר הבוליאני נאלץ להסתיר את גופתו. מאז הפך גאוורה לדמות ומופת וגם כיום הוא מקור השראה למנהיגי ונצואלה ובוליביה המהפכניים הרואים בו מורה דרך.

קובץ:Statueduchelahiguera.jpg

פסלו של צ'ה הממוקם בישוב שבו נרצח בבוליביה .

 

קובץ:4CheFaces.jpg

ציורי קיר בהוואנה בירת קובה. על פי "התמונה".  

הבשורה של צ'ה על פי פידל קסטרו

הבעיה מתחילה בכך שבמקום לתהות קצת יותר לעומק על דמותו של צ'ה, על הפעילות שמאחורי המיתולוגיה, רובה הגדול של הספרות שיוצאת על המהפכן היא חלק ממנגנון ההערצה העולמי שלו.

גם הספר "צ'ה גווארה בזיכרונותיו של פידל קסטרו" ממשיך לבנות את המקדש סביב האיש ולא מציג זווית חדשה ומעניינת עליו. הספר מורכב ברובו המכריע ממליצות שדופות ויבשות על גדולתו של צ'ה שאינi  מסוגלות לעורר עניין. אבל בתוך הספר הזה מסתתרים שני נאומים וראיון אחד ששווים את כולו.

קובץ:Habana02.jpeg

דיוקנו של צ'ה על בניין משרד הפנים בהוואנה.

 

הנאום הראשון הוא זה בו מודיע קסטרו לעמו על מותו של צ'ה, השני עוסק בסוגיית היומן של גווארה שנמצא אחרי מותו והויכוח סביב האוטנטיות של המהדורה שפורסמה בידי השלטונות בקובה.

כמקובל אצל קסטרו הנאומים האלו ארוכים מאוד.אבל הם מדהימים בפרטי הפרטים שקסטרו יורד אליהם בדיון מעמיק בשאלה מה אמיתי ומה לא בידיעות שהגיעו לאוזני עמו והנוגעות בגורלו של צ'ה והאותנטיות של יומנו האחרון. ועד כמה אפשר להסתמך על פרטי המידע השונים שהיגיעו בעניין ממקורות שונים ומגוונים.

בנאומים אלו קסטרו מתגלה לפנינו כאדם בעל חוש בלשי ממש בעל הבנה עמוקה של כל רזי התקשורת ובעל יכולת אמיתית של הערכת מהימנותו של מידע.

ואת ההבנה הזאת הוא מעביר היטב למאזיניו –קוראיו בדיון אולי יחיד במינו של מנהיג בעידן המודרני של מה אמיתי ומה לא בין כל הגרסאות השונות של התקשורת.

כמובן הקורא חייב כל הזמן לזכור שקסטרו עצמו עסק במהלך כל כך הרבה שנים בזיוף גירסאות תקשורתיות שונות על אירועים שונים כך שאין זה מפתיע שהוא יודע להבחין היטב כאשר גם היריבים עושים זאת.

ועדיין הדיון שלו בנושאים אלו הוא מרתק ופוקח עיניים.

החלק המעניין הנוסף בספר הוא הראיון המקיף שקסטרו נותן לעיתונאי איטלקי בשם גי'אני מינה על צ'ה ועל רגשותיו ויחסו כלפיו לאורך השנים.. הראיון, שניתן לכבוד יום השנה העשרים למותו של צ'ה, עושה רושם  כנה למדי ומצליח לחדור משהו מהשריון של היחסים הסבוכים בין השניים.

הראיון הזה מרתק במיוחד כאשר משווים אותו לנאום שאותו נשא קסטרו רק כמה שעות מאוחר יותר באותו יום השנה העשרים למותו של צ'ה, ומובא גם הוא בספר ( וקסטרו אף מזכיר במהלך הנאום את הראיון עם העיתונאי האיטלקי שאותו ביצע כמה שעות קודם).אלא שהנאום שונה באופן מוחלט. בניגוד לראיון נאום זה גדוש במליצות שדופות ומראה היטב את הפן של קסטרו כאיש התעמולה.

במסגרת הראיון עם מינה מקפיד קסטרו להכחיש שמועה עקשנית לפיה אחד מהאשמים למותו של צ'ה בבוליביה הוא האיש שביחד עם קסטרו עצמו אחראי יותר מכל לפרסומו של צ'ה לאחר מותו. זהו המו"ל האיטלקי פלטרינלי שהפיץ ברחבי העולם את התמונה המפורסמת של צ'ה שצולמה על ידי צלם אופנה קובני. פלטרינלי מואשם בידי רבים שהוא היה זה שסייע לעלות על עקבות קבוצת הגרילה של צ'ה בבוליביה כאשר נסע לפגוש אותם.

לא ניתן אלא לתמוה :האם האנשים שייתכן שהיו קשורים למותו של צ'ה היו גם אלו שניצלו זאת על מנת להפוך אותו לישו מודרני ולקדוש כלל עולמי?

דווקא הדיון סביב המיתוס של צ'ה מעלה שוב את השאלה הנצחית בנוגע למוות המוקדם של צ'ה ואחרים לעומת הדעיכה האיטית של קסטרו ודומיו. על פניו השאלה הזאת נוגעת בדרך כלל יותר בתחום של רוקנ'רול מאשר בזה של פוליטיקה ובמקרה של צ'ה אין בכך פלא. צ'ה גווארה האייקון, הוא הרוקסטאר של המהפיכה ויש לו את הטי שרט כדי להוכיח זאת

אולי באמת עדיף היה לאייקון ששמו צ'ה שמת כאשר מת בגיל צעיר ,בריא יפה ורומנטי  כפי שהוא נראה בפוסטר ולא ה זדקן והפך לעוד רודן רצחני בפנסיה כפי שאירע לקסטרו.

בכל מקרה צ'ה גווארה האיש ולא האיקון , גם אחרי קריאה בספר זה, נותר תעלומה.

 רשימת ספרים בעברית  על  קסטרו  ועל צ'ה

 

, אלחו קרפנטיר לטובת המדינה / מספרדית: ישעיהו אוסטרידן תל-אביב : זמורה, ביתן, תשמ"ט, 1989.

רומן על רודן המבוסס על קסטרו.

לטובת המדינה

אביב כהן מהפכה ומנהיג בכותרות : קובה, פידל קסטרו והעיתונות האמריקנית אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למדעי הרוח, ביה"ס להיסטוריה / [תל-אביב] : [חמו"ל], 2003

 

אדוארדו מנה שנותי, קובה / מצרפתית – עדינה קפלן. [אור יהודה] : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשס"ו 2006. רומן אוטוביוגרפי על רקע הארועים שפקדו את קובה בין 1930 ל- 1968 ‬

 

משלב בין האוטוביוגרפיה האישית של מאנה, מחזאי, קולנוען וסופר קובני שהיה מקורב בצעירותו לקסטרו ויצא לגלות, לבין מוראות שלטונו של פידל. הספר מסביר כיצד הפך המנהיג הקובני הנערץ לעריץ מגלומן המשתמש בכולם לצרכיו.

 

רינלדו ארנס לפני שירד הלילה : אוטוביוגרפיה / תרגם מספרדית והוסיף הערות ואחרית דבר: רמי סערי ירושלים : כרמל, תשס"ח 2008.

"החלום ושברו : ירון אביטוב על "לפני שירד הלילה "

  זכרונות אהבה מהוואנה : אבנר שפירא על "לפני שירד הלילה"

דן לחמן על "לפני שירד הלילה "

 

פידל, קסטרו  ואיגנסיו רמונט פידל : אוטוביוגרפיה / מספרדית – יורם מלצר ; עורך הספר ומחבר המבואות – יובל אל תל אביב : משכל, 2007

 

/ תמר טאובר-פאוזנר פידל קסטרו – פנים לנבל  ; עורך הספר: יהונתן דיין.תל-אביב : רסלינג, 2016.

תקציר: מי היא הדמות המזוקנת, עוטת המדים והכומתה, אשר לא נפרדת מהסיגר ולא חדלה מלנאום? במשך עשורים רבים תפאורות מתחלפות, דמויות באות והולכות ופידל קסטרו (1926-2016) נותר בעינו. הוא-הוא האיש הרע, האויב המושבע, הארכי-רשע, הנבל הלאומי של ארצות הברית. סיפורה של אומה יכול להיות מסופר בדרכים שונות – היסטוריית המלחמות, משברים כלכליים, רפורמות מעשי ידי אדם או השלכותיהם של כוחות הטבע. התרבות הפופולרית, בחברות מפותחות ומתועשות שבהן מתאפשר מיצוי יכולת ההבעה וההפצה שלה, היא אחת מהן. היא לוכדת ייצוגים ומשמעויות שספק אם מרחב יצירה אחר היה יכול להם. דרך דמות הנבל הלאומי בתרבות הפופולרית, החברה האמריקאית מספרת לעצמה על הדמוקרטיה שלמענה היא נלחמת, על תקוותה לחופש ולשוויון עבור בני האדם ועל עתיד טוב יותר עבור מי שעדיין אינו חוסה בצִלם של אלה. פחדיה הקמאיים ביותר משתקפים באמצעות המודל הנבלי שמדגים את כל מה שרע ומסוכן.ייצוגים השונים של דמות הנבל מלמדים על יחסה של ארצות הברית למונחי הצלחה וכישלון, לראוי ולבזוי, אפילו גבולות האסתטיקה האישית מטופלים אגב כך. הבניית הדמות מעוגנת היטב בתפיסות הקפיטליסטיות ובתרבות הצריכה הקשורה קשר הדוק בתרבות הפופ; אלה מאפשרות את היצירה של הדמות ודרכה הן משתכללות בעצמן. התרבות האמריקאית משופעת בדמויות פופולריות המלמדות, כל אחת באופן הייחודי לה, משהו על החברה שיצרה אותן. המדריך המקיף לתרבות הפופולרית של ארצות הברית, כרך עב כרס המכיל למעלה מאלף עמודים, מדלג בין דמויות חיוביות בעיקרן. ספרה של תמר טאובר-פאוזנר מציע את דמותו של הנבל הלאומי כיצירה תרבותית פופולרית שערכה לא יסולא בפז. –

‬‬ ספרים על צ'ה גוארה

ארנסטו גורה, יומנו של צ'ה גוו'ארה : רשימות סודיות של מהפכן / עברית מ. בן-מנשה תל-אביב : מוקד, 1968

,

ארנסטו, גווארה דרום אמריקה באופנוע : המסע הגדול הראשון שלי תרגום מספרדית, הערות ואחרית דבר: אורי פרויס / תל-אביב : חרגול, תשס"ב 2002.

 

אפרים דוידי צ'ה גווארה – סיפורו של מהפכן / [תל-אביב] : רסלינג, תשס"ד 2004

ספר קריא ומעניין, אך אינו מקיף את מלוא סיפורו של צ'ה ואינו מתייחס מספיק לצדדיו השנויים במחלוקת.

 

פידל קסטרו    צ'ה גווארה בזיכרונותיו של פידל קסטרו /    תל-אביב :   רסלינג,   [תש"ע] 2010.

 

, אנה, מננדס  לאהוב את צ'ה / ; מאנגלית: רחל אהרונ בני-ברק : ספרית פועלים, תשס"ו 2006.

תקציר:בת לגולים קובניים במיאמי מנסה להתחקות אחר אמה שנותרה בקובה. מתוך קטעי כתבים ותמונות שמגיעים אליה בדואר, מנסה הבת להרכיב את תמונת חייה של אמה ואת סיפור אהבתה למהפכן ארנסטו צ’ה גוארה.

כאשר צ'ה גווארה מוצא את עצמו בתוך רומן רומנטי: ורד לי על לאהוב את צ'ה 

צ'ה לי מהוריד יובל אביבי על לאהוב את צ'ה

 ג'ון לי אנדרסון צ'ה",  . תרגום: אריה חשביה. הוצאת  ספריית מעריב. 2011

 

תמר  טאובר-פאוזנר   טרנספורמציה ארוכת טווח של סמל כמשקפת את תהליך הגלובליזציה: ארנסטו צ'ה גווארה… /   דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת בר אילן, תשס"ח מחלקה למדעי המדינה   רמת-גן :   [חש"מ],   תשס"ח (2007

תמר טאובר פאוזנר, צ'ה גווארה: פנים למיתוס, הוצאת רסלינג, תל אביב, 2012

צ'ה ציור קיר בברקואה.קובה.

ראו גם

צ'ה גווארה בזיכרונותיו של פידל קסטרו

צ'ה גווארה בויקיפדיה

דעה: צ'ה גווארה – גיבור או רוצח?

 

תמונתו של צ'ה גווארה

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

5 תגובות על “צ'ה גווארה :הבשורה על פי פידל קסטרו”

מחקר חדש יצא על צ'ה גווארה בעברית. ספרה של תמר טאובר פאוזנר, צ'ה גווארה: פנים למיתוס, הוצאת רסלינג, תל אביב, 2012
הספר כרגיל יצא לאור בהוצאת רסלינג שלה כנראה יש עניין מיוחד בצ'ה.
מחקר שהוא עיבוד של עבודת דוקטוראט שלה :טרנספורמציה ארוכת טווח של סמל כמשקפת את תהליך הגלובליזציה: ארנסטו צ'ה גווארה… / דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת בר אילן, תשס"ח מחלקה למדעי המדינה רמת-גן : [חש"מ], תשס"ח (2007)

תקציר הספר:
מי הוא צ'ה גווארה? מהפכן טוטאלי, משיח חולה הדק, משחרר לאומי, אייקון תרבות פופ? דמותו של צ'ה גווארה – מי שגילם בחייו ובמותו סמל לאומי, מהפכני ועל-לאומי – מציגה את קיומו של תהליך טרנספורמציה ארוך טווח של סמל כמשקף את המעבר העולמי מלאומיות לגלובליזציה. דמותו של גווארה מוכרת במקומות שונים בעולם וההזדהות איתה חוצה שכבות גיל, תרבויות ומשמעות. הניתוח בספר זה נודד ומקשר בין האי הקובני, תנועת השומר-הצעיר, משטרים לטינו-אמריקאים והכפר הגלובלי, ומציג את סיפור התגלגלותה של הדמות שתחילתו בסימוּל קשיח בעיקרו המכוון אל פרשנות אפשרית אחת והמשכו במעבר לקווי מתאר המסמנים גבולות לתוכן משתנה.

מי הוא גווארה עבור הקהלים השונים? האם הוא טומן בחובו חזיון אוטופי עבור מאמיניו? האם הוא משמש גיבור ומודל לחיקוי? מיהו ה"אחר" בכל אחד מגלגוליו השונים של הסמל? עד כמה מודגשת ההבחנה בין החיים שלפני גווארה לחיים אחריו? כיצד מחלק גווארה את העולם ולאיזה חלק הוא עצמו משתייך? מהו משקלם של מסתורין והעלמות בתהליך בניית המיתוס, וכיצד התגבש התשליל המפורסם של דמותו של "הצ'ה"? באמצעות מענה על שאלות אלה ואחרות מבקש הספר להציע את משמעותו של הסמל כמחזק רגשות ושייכות, הן ברמה הלאומית והן בזירה העל-לאומית, תוך כדי כך שאינו זונח את הניחוח הביקורתי המכוון אל האבסורד הפוטנציאלי הטמון בסמל אשר מסוגל להשתנות תדיר ולהיטען מחדש בפרשנויות שונות.
תמר טאובר-פאוזנר היא דוקטורנטית למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן; עוסקת במשמעותם הפוליטית של סמלים ומיתוסים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

five × one =