אחרון הנפילים ?- על מאיר ויזלטיר:יואב עזרא

בצורה אינטואיטיבית תפס נכון את מהות הספר. מפתיע.

גורי וזך כבר מתו?

יואב עזרא נשמה. יואב עזרא נשמה. יואב עזרא נשמה.הרשימה שלך פוצעת לב . יואב עזרא נשמה . יואב עזרא נשמה. יואב עזרא נשמה.

רשימה ממש טובה. הפתיח הוא משעשע והפרושים
לשירים הם מעניינים שעוזרים לקורא להבין ובסופו של דבר להתקרב לשירה. אתה עושה שרות מעולה לאתר של אלי אשד ולמשוררים בכלל.

על פי השירים המועטים שהעליתם כאן מהספר החדש שירתו של ויזלטיר מגומגמת קצרה ופשטנית. לא כל ספר עם משפטים קצרים "שעושים רושם" ראוי למחיאות כפיים.

יואב, אתה שירות נהדר ומצוין לשירה היפה והחזקה של מאיר. תודה רבה. דרך אגב, התמונות משרתות נאמנה את הרשימה.

הוא זבל. למרות שפורסם בעיתון הארץ. הפירוש שעזרא מעניק לשיר ריח גאוני. אני יכולה רק להתקנאות בפירוש שלו. עזרא, המשך בדרך זו.

(שהיא למעשה לאה שניר ) לא ערכה את ספרו של מאיר ויזלטיר? אתה בטוח שגולדה מאיר לא ערכה אותו?

מפרשנות והבנת השירה של ויזלטיר .
ראו קישור לרשימה שלי בעניין
המשורר שעבורו הזמן עצר מלכת
http://www.notes.co.il/eshed/4020.asp

ויזילטיר הוא משורר גדול. הוא מושפע בשיריו ממשוררים ענקים של דורו: נתן זך, פסח מילין, דליה רביקוביץ ודוד אבידן

הוא משורר פוטוגני.
וגם זה משהו

זך, מילין, רביקוביץ' ואבידן אינם בני דורו של ויזלטיר.
כדאי לדייק בעובדוטת כאלה.
לאלי,
השפעה היא דבר מסובך מאוד.
כיצד נגדיר, משל, שירים אחדים של ויזלטיר שבהם יסודות פארודיים על שירתו של זך?
האם זו השפעה, או לא?

הבלים
אני מפנה אותך לספר של חוקר הספרות הידוע הרולד בלום
חרדת ההשפעה
http://www.resling.co.il/book.asp?book_id=402
הוא מראה שכל יצירה יכולה להיות חשובה רק אם היא חלק מאינטרטקסט שהסופר מתייחס אליו ורומז אליו בצורות שונות.
בלום קובע שכל משורר אמיתי ( להבדיל ממשורר לא אמיתי )
כותב מתוך כורח מתמיד להיבדל מקודמיו, וכורח זה הוא שגורם לו, בסופו של דבר, לכתוב כפי שהוא כותב. לא פעם בא הדבר לידי ביטוי, אצל המשורר ה"מושפע", בקריאה מסולפת (misreading, כהגדרתו של בלום) של המשוררים ה"משפיעים" – ודווקא קריאה מסולפת זו, המונעת מחרדה קיומית, היא הקריאה המפרה באמת, היא הקריאה המעצבת, הפותחת לבסוף פתח ליצירה חדשה. אך לפוריות הזאת קודמת – בהכרח – בעיטה. כל יוצר אמיתי עומד תחילה על רגליו האחוריות – ובועט. .
מומלץ לקרוא בעניין הזה את המאמר של פרופסור נורית גוברין חרדת ההשפעה וחדוות ההשפעה
שהופיע באימאגו
http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-3252.htm
והיא קובעת :
"אין אפשרות שלא להיות מושפע. תרבות היא פעילות בתוך מסורת של השפעות. אין אפשרות ליצור ללא השפעות כלל. השאלה היא מה עושים עם ההשפעות הללו, ולא אם הן קיימות. אדרבא, מי שאינו מושפע, חי ויוצר בחלל ריק, ללא מסורת של תרבות מאחוריו, ולכן, יש סכנה שגם יצירתו שלו תהיה דלה, שטחית ועלובה."

שים לב אשד שאנחנו לא מתווכחים, אתה טוען מה שאני אומר במילים אחרות.

אם בלום קובע שכל משורר אמיתי ( להבדיל ממשורר לא אמיתי ) כותב מתוך כורח מתמיד להיבדל מקודמיו, וכורח זה הוא שגורם לו, בסופו של דבר, לכתוב כפי שהוא כותב. לא פעם בא הדבר לידי ביטוי, אצל המשורר ה"מושפע", בקריאה מסולפת (misreading, כהגדרתו של בלום) של המשוררים ה"משפיעים" – ודווקא קריאה מסולפת זו, המונעת מחרדה קיומית, היא הקריאה המפרה באמת, היא הקריאה המעצבת"

בכל מה שציטטת מבלום אין שום סתירה לדברים שכתבתי. אין ספק שנוצרת הפרייה אבל בסופו של תהליך ותוצאה, משורר אמיתי הוא זה שכפי שבלום מציין מונע מחרדה קיומית של השפעה ואם הוא באמת אמיתי מורגש ומודגש שהוא כותב "את שלו"

שים לב מה כתבתי:

משורר לא אמור להיות מושפע , הוא כן אמור לבטא את הקול האישי שלו. אנחנו עדים ליותר מדי משוררים שמרוב שהם מושפעים אתה מבחין בכשלונם

משורר אמור לבטא קול ייחודי, כל משוררי
ישראל המוערכים לא הושפעו ישירות מאף אחד, אלא ביטאו את הקול האישי שלהם,

ועוד משהו :יש הבדל בין השפעה
שעלולה להיות גם גניבה רעיונית פואטית
לכתיבה שמתייחסת לדיאלוג עם טקסטים אחרים

לצערנו קמו לנו לא מעט מסוררים שכותבים את הגיגיהם תוך ציטוט ישיר ממשפטים של משוררים ידועים, אתה יכול לעשות על זה דרך אגב פוסט נפרד ולברר עובדות אלה, הם לא כותבים מתוך חרדת ההשפעה אלא מתוך שמחת ההשפעה, והתוצאה היא אוסף בלתי נדלה של שירים שדומים אלו לאלו כאילו נכתבו בידי אותו משורר ולא בידי מאה אנשים שונים.

זה ידידך אלי אשד. אני הגבתי לדבריו. אפילו לקרוא מי ציטט מה אתה לא מסוגל.

למי שאינו מזדהה,
לאחר שקראתי את דבריך אכן אינני בטוח אם אני מבין או לא מבין בשירה.
דבר אחד לא ברור לי?
על מה ולמה זכיתי בתואר פוליטיקאי.
ובכל זאת, עדיין לא הצליחו להבהיר לי מהו קולו האישי של הומרוס או שקספיר או ביאליק או אלתרמן.
אני חושב שמשורר ניכר ביחוד של תמונת עולמו, בעוד שהוא מסוגל לאמץ לעצמו כליל את קולות דובריו בשירתו כשם ששקספיר אימץ לעצמו את קולו של המלט, של אופליה, של המלך ליר ושל המכשפות של מקבת.

הייחוד הגדול שלו הוא שבעצם אין לו קול ייחודי .
או אם יש לו כזה אנו לא מצליחים לזהות אותו.
למה הכוונה :
הגדולה של שיקספיר היא שהוא יוצר דמויות עצמאיות אוטונומיות שאתה לא מזהה בהן קול של יוצר ספציפי שעומד מאחוריהן כביכול הן חיות לחלוטין בזכות עצמ והן שונות לחלוטין אחת מהשנייה.
את שיקספיר עצמו כאדם שעומד מאחורי המחזה ומאחורי הדמויות קשה מאוד לזהות.
אצל רוב הסופרים כמובן זה קל לזהות את היוצר שמאחורי הדמויות ושהן מדברות בעצם בקולו ולא בקולות שונים ומגוונים באמת. .

מכאן הדמויות העצמאיות לכאורה או שלא לכאורה שהוא כתב. קולו ניכר במשפטיו האלמותיים המצוטטים יום ולילה מאז שכתב אפילו בפרסומות היום. לנתח את שייקספיר אפשר להתחיל ולסיים רק אם מבינים מה היה "סוגו" והוא היה בראש
ובראשונה מחזאי שהמציא לדמויות קולות שונים. הוא היה גם פילוסוף, רק בסוף משורר.

הדוגמא של שייקספיר לא שייכת למשוררים ולכותבי השירה, יש הבדלים עצומים שאפשר לבחון בנוגע למשוררים מקוריים לכותבי שירה שגונבים משפטים ומנכסים לעצמם עם שינויים קלים או קוסמטיים.

על כך צריך לדבר.

שכתבי שקספיר לא נכתבו ע"י שקספיר כי אם ע"י אחד שקוראים לו שקספיר

מזמן לא בא כשמן הזה אל עצמותינו הזקנות

לצערי, תגובתי האחרונה לא נקלטה.
הבעתי בה את הדעה שתגובתו אינה אלא זיוף.
לאחר בדיקה קפדנית שערכתי בשעה האחרונה מסתבר לבטח שהתגובה שנכתבה בשמו של מאיר ויזלטיר מזוייפת.
אבקש גם להתיחס כך לתגובתו של מי שמכנה את עצמו "הקוסם מארץ עוץ".
פניתי לאלי אשד וביקשתי ממנו למחוק את התגובה המזוייפת ואת התגובה עליה.

אכן היו לי ספיקות אם זה אכן הוא כתב אותה.אולם על פניה לא היה בה שום דבר שלא יכול היה להיכתב באמת בידי מאיר ויזלטייר.
דהיינו היא לא הייתה מטומטמת מידי או צעקנית מידי או משהו מעין זה. .
במקרה כזה אין לי ברירה אלא להשאיר תגובות כאלו ולקרוות שאם היא מזוייפת ההאדם האמיתי יבהיר לי אתה עניין.

של אם תשימי לב. תגובה זו אינה משרתת את האתר.