הופיע בגיליון "טיים אאוט " מספר 388 בשם:הסטלג העברי האולטימטיבי הזכייה של הסופר חנוך ברטוב בפרס ישראל לספרות מזמינה עיון מחדש בספרו המפורסם ביותר "פצעי בגרות" והשאלה שעומדת במרכזו של רצון הנקמה בגרמנים ובגרמניות אם כי הן רחוקות להיות נעימות מעולם לא נבדקו בעוצמה כזאת בספרות העברית כמו בספרו זה. לאמיתו של דבר הספרים היחידים שניתנים בכלל להשוואה בספרות העברית כולה לספר זה של ברטוב הם הספרים הבזויים ומתועבים מכל בספרות זאת "ספרי הסטלגים". |
על "פצעי בגרות", מאת חנוך ברטוב, עם עובד (1965)
הזכייה של חנוך ברטוב בפרס ישראל לספרות ויום השואה שיתקיים השבוע, הן שתי סיבות מצוינות לחזור ולהתייחס אל אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר של ברטוב, הספר "פצעי בגרות". ספרו של ברטוב שזכה בפרס שלונסקי הוא לטענתי הגרסה הספרותית האולטימטיבית לז'אנר הבזוי והמושמץ ביותר בהיסטוריה של הספרות הישראלית, ז'אנר הסטלגים.
לאלה מבינכם שאינם מכירים את התופעה התרבותית הביזארית אתאר אותה בקצרה: ז'אנר הסטלגים פרח בתרבות הנמוכה הישראלית בתקופה קצרה בראשית שנות השישים במקביל למשפט אייכמן.
רוב ספרי הז'אנר נכתבו על ידי כותבים ישראלים בשמות בדויים ועלילותיהם תיארו לרוב את נקמתם הסדיסטית של אסירי המחנות בשומריהם ובעיקר בשומרותיהם הסקסיות. "פצעי בגרות" של ברטוב לוקח את הרעיון הבסיסי בו היהודי הוא לוחם גאה המחפש לנקום את נקמתו ושואף לאנוס את האישה הנאצית, ומציג אותו בצורה מתונה יותר, אך בבסיסם לסטלגים ולברטוב יש הרבה במשותף.
גילוי נאות העניין שלי בסטלגים כנושא מחקר ( תחום שבו עסקתי בספרי "מטרזן ועד זבנג "( בבל 2003) בעקבותיו ובעקבות הרעיון הבסיסי שלי יצר הבמאי ארי ליבסקר את הסרט "סטלגים שואה ופורנוגרפיה בישראל ( 2007) " שבו אני מופיע ) התעורר לאחר שקראתי לראשונה בסוף שנות התשעים את ספרו של חנוך ברטוב " פצעי בגרות ". ומשהו בספר זה שנושאו המרכזי הוא רצון הנקמה בגרמנים וגם ( ואולי בעיקר ) בגרמניות הזכיר לי מיידית את הסטלגים והתחבר לי עימם ,אם כי כמובן יש הבדל עצום ברמה הספרותית וגם בפרטי העלילה . אבל הרעיון של הצורך של היהודי לנקום בראש ובראשונה בגרמניה הנאצית היפה על ידי אינוסה התחבר לי מיד עם "הסטלגים".
העניין הזה התחזק כאשר קראתי את מאמרו של בנו של חנוך חוקר הנאציזם ומלחמת העולם השניה עומר ברטוב שבו הזכיר את הסטלגים. ( עומר ברטוב הופיע מאז כמרואיין בסרט על הסטלגים של ארי ליבסקר ) .
והכל התחבר אצלי אז למה שהפך בסופו של דבר למחקר מקיף על הסטלגים
תרגום לאנגלית של "פצעי בגרות ".
"
"פצעי בגרות" שיצא לראשונה ב_1965, מתאר את מסעה של פלוגה בבריגאדה היהודית, מיום סיום מלחמת העולם השנייה ואת המפגש של הצבר הישראלי עם פליטי השואה. ספר זה מסמן את הפעם הראשונה בספרות הישראלית בה הוצגה ההתמודדות החזיתית של הצבר הארץ ישראלי עם היהודים ניצולי השואה וזאת בלי פילטרים של ספינות המעפילים וכדומה.
אך לצד העיסוק בנושא ניצולי השואה, מתמודד הספר גם עם סוגיית המפגש בין הצבר לעם הגרמני ועם שאיפות הנקמה שלופתות את עצמותיו. כאשר נודע לחיילי הפלוגה שהם מגיעים לגרמניה, מיד עולה וצף בהם רגש מתלהם לנקמה. אולם הבריגדיר תמרי, המזהיר מפני כל ניסיון נקמה, עומד כחומה בפני כל ניסיונות הנקמה. תמרי טוען שתפקידו של היהודי אינו לנקום, אלא להינצל. הנקמה שייכת לרוסים ולאמריקנים בלבד, שהם אלו ה"מוכשרים" למעשים מעין אלו. היהודים הלוחמים, בנסותם להידמות לגויים, אכן רוצים להתעלל באויבם השנוא, אולם חיילי הבריגאדה ובראשם גיבור הספר אלישע קרוק, המבוסס על דמותו של ברטוב, אינם צולחים במשימת ההתעללות מכוון שכיהודים הם אינם מסוגלים לבצע זוועות מסוג זה, למרות רצונם בכך.
חנוך ברטוב .
למעשה, הנרטיב של הספר הוא על כישלון הצבר. הגילוי שלמרות רצונו הוא אינו יכול לברוח מיהדותו החונקת ולבצע מעשי אונס ונקמה כהלכתם. לאחר פרסום הספר אמר ברטוב בראיונות שההתמודדות עם הרצון לנקם שהפך מוקצע בתקופה מאוחרת יותר בהחלט היה קיים ביישוב היהודי של שנות החמישים והשישים ושספרו הוא בסך הכל שיקוף לרגש זה.
אלישע קרוק הצבר הגאה, מגלה שלמרות הכל הצבר אינו בן לגזע ארץ ישראלי חזק ומשופר. המוסר היהודי עומד בדרכו גם כאשר הוא מבקש לנקום באויב הגדול ביותר שהיה לעמו אי פעם. על ידי כך מסמן ברטוב את האמירה כי גם על הצבר נגזר לגלות בתוך תוכו את המוסר היהודי, ולא משנה עד כמה הוא ינסה להדחיק אותו, תמיד הוא יהיה קיים בתוך תוכו.
גיבור הספר אלישע קרוק הופיע מאז ב"מתום עד תום" שזיכה את ברטוב בפרס עגנון לספרות. מהלך חייו של קרוק בספר זה מקביל למדי לזה של חנוך ברטוב במציאות והסיום הקודר של "מתום עד תום" משקף כנראה את רגשותיו של ברטוב כלפי מדינת ישראל.
ברטוב עצמו חיבר לא מעט ספרים נוספים, אך נדמה כי בשום ספר אחר לא הצליח להגיע לעוצמה של "פצעי בגרות" ולפצע הפעור שהותירו לא רק זוועות השואה, אלא רגשות הנקמה הבלתי ממומשים שבאו בעקבותיה.
ראו גם
ציפו לצבר עברי וצמח לו יהודי :על חנוך ברטוב
חנוך ברטוב על קובץ המאמרים החדש
מביט אחורה בזעם :יוסי גורביץ על לגדול ולכתוב בארץ ישראל
לא נולד מן הים אורי הייטנר מגיב למאמר
ועל הסטלגים
3 תגובות על “"הסטלג " האולטימטיבי של חנוך ברטוב”
[…] הסטאלג האולטימטיבי של חנוך ברטוב הייתי בכנס הסטלגים הסטלגים והאישה הגרמניה מאת מספר 666, בתאריך יולי 19, 2007 בשעה 3:09 pm, בקטגוריה ספרות פופולארית. 23 תגובות פרסם תגובה או השאר עקבות: טראקבק. « מצב הצעירים באיטליה הסטלגים :דילמה מוסרית » אהבתיBe the first to like this post. […]
[…] הסטאלג האולטימטיבי של חנוך ברטוב הייתי בכנס הסטלגים מאת מספר 666, בתאריך אוקטובר 29, 2007 בשעה 8:10 pm, בקטגוריה ספרות פופולארית. 6 תגובות פרסם תגובה או השאר עקבות: טראקבק. « בדרנים כפוליטיקאים הערפד מראשיתו ועד ימינו » אהבתיBe the first to like this post. […]
[…] "הסטלג" האולטימטיבי של חנוך ברטוב […]