בעשרים באפריל 1945 התקיימה בגרמניה הפגישה המוזרה ביותר של מלחמת העולם השניה בין רב התליינים הינריך הימלר ובין נציג ה'קונגרס היהודי העולמי מזור , פגישה שמטרתה הייתה להביא לשחרור יהודים ממחנות הריכוז וההשמדה .במהלך הפגישה נשא הימלר שהיגיע זה עתה מהפגישה האחרונה שקיים בימי חייו עם אדונו היטלר ועם עמיתיו גרינג גבלס וראשי המשטר האחרים שנפגשו כולם בפעם האחרונה במסיבת יום ההולדת האחרונה של אדולף היטלר , נאום שבו סיכם את מהלך חייו שבדיעבד ברור שכיוון אותו לעם היהודי ולדורות הבאים כסוג של הצטדקות . |
זוהי אחת הפרשיות המוזרות ביותר בתולדות מלחמת העולם השנייה והשואה פרשיה שכמעט אינה ידועה ומעט מאוד כתבו עליה למרות חשיבותה העצומה.
המדובר במפגש היחיד שראש תוכנית "הפיתרון הסופי" הנאצית להשמדת העם היהודי הינריך הימלר קיים אי פעם בחייו עם נציג יהודי בימים האחרונים של מלחמת העולם .במהלך מפגש זה שהתקיים כמה שעות בלבד לאחר שהימלר פגש את הפיהרר בבונקר בברלין בפעם האחרונה במסיבת יום ההולדת שלו , דנו השניים על שיחרור כמה מאות אסירות יהודיות כמחווה של רצון טוב מהימלר לבעלות הברית. במהלך המפגש פרץ הימלר בנאום ארוך שבמהלכו ניסה להסביר ליהודי ואולי גם לעצמו מדוע עשה את מה שעשה ליהודים
במפגש זה השתתפו חמישה אנשים .הימלר עצמו שמת חודש לאחר מכן ,מזכירו הד"ר ברנדט. שאר השלושה כל אחד מהם כתב תיאור על אותה פגישה מדהימה בתוך זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה וכתבה זאת מבוססת על השוואת שלושת התיאורים האלו.ותוך שימוש בתיאור שנתן גם האסטרולוג של הימלר שהיה מעורב גם הוא באירגון הפגישה.
ואלו הם
1. התיאור של וולטר שלנברג עוזרו של הימלר
Schellenberg, Walter, 1910-1952 Hitler's secret service : memoirs of Walter Schellenberg / New York : Pyramid Books, [1962, c1956].
2.זזכרונותיו של האיש שאירגן את הפגישה רופאו האישי של הימלר
Kersten, Felix, 1898-1960 The Kersten memoirs, 1940-1945 / London : Hutchinson, 1956.
3.זכרונותיו של נורברט מזור היהודי שקיים את הפגישה עם הימלר ובמהלכה הביא לשחרור כמה מאות יהודיות ( ובהן אישתו דהיום של לובה אליאב )
מזור, נורברט יהודי משוחח עם הימלר / [תל אביב] : אגודת ידידות ישראל-שוודיה, [תשמ"ה]- 1985 .
וגם התיאור של האסטרולוג של הימלר שהיה מעורב באירגון הפגישה ונותן תיאור אוביקטיבי מעניין של כל המשתתפים בה שאיש מהם לא ראה צורך להזכירו במילה אחת ויחידה בזכרונותיהם שלהם .
ולהלן התיאור המקיף והמלא , ביותר שניתן עד כה במקום כלשהוא בשפה כלשהיא על הפגישה המדהימה והסיפור המדהים עוד יותר מאחוריה
רוצח ההמונים והרופא
האיש שעמד במרכז הפגישה היה הינריך הימלר אחד האנשים החזקים ביותר בגרמניה ,יש שיאמרו מספר שניים בלבד אחרי היטלר עצמו אם כי יש על כך חילוקי דעות ( שכן גרינג, גבלס, ומזכירו של היטלר ובורמן בהחלט לא חשבו כך) . הימלר לא היה סתם עוד מנהיג נאצי. הוא היה האיש המחוייב אידיאולוגית ביותר לנאציזם הגזעני . הוא היה המייסד והמפקד של יחידות האס אס והגסטפו שהיו אחראיות ישירות לרצח היהודים . האחראי הישיר והראשי לפיתרון הסופי תוכנית ההשמדה של יהודי גרמני והעולם.הרעיון הבסיסי היה של הפיהרר אדולף היטלר .אולם ספק רב עם היטלר היה חושב לישם זאת אילולא ידע שיהיה מישהו נאמן כמו הימלר שידאג לבצע את הפרוייקט ביעילות ובנאמנו.
האם הימלר אכן רצה בתוכנית הפיתרון הסופי ?
התשובה היא חיובית ,הוא רצה בכך לא פחות ואולי אפילו יותר מאדונו.
בניגוד להיטלר להימלר היו כל מיני רעיונות מיסטיים פגאניים והוא האמין בכל מיני תיאוריות מוזרות שאפילו היטלר עצמו מצא אותן כמטורפות (!….). הוא שאף בכל מאודו להחזיר את הפגאניזם הגרמני העתיק ואת האמונה באלים הגרמניים הקדומים כמו אודין ותור. לשם "חקר " תיאוריות כאלו הקים הימלר מכון "מחקרי " מיוחד שתפקידו היה לחקור בכל העולם עדויות לקדמוניות ועליונות הגזע הארי ולנחיתותם של גזעים אחרים ובראשם היהודים ולמעשה להכין תשתית אידיאולוגית נוספת להשמדתם. .
שניים מן האנשים שהיו מעורבים בפרשה שבה אנו דנים כאן היו האחד רופא אלטרנטיבי של אימלר והשני האסטרולוג שלו.אלו היו יועציו הקרובים והמוערכים ביותר.
אמנם פה ושם בסוף המלחמה כפי שנראה בהמשך הימלר הפטיר קשקושים כמו "רעיון השמדת העם אינו רעיון ארי " ו"אם זה היה תלוי בי הכל היה שונה " כנראה בעיקר למטרות של יחסי ציבור.
אבל אין לטעות.הימלר ביצע בדיוק את מה ש\רצה והאמין בו לאורך כל הדרך לא פחות ואולי אף יותר מהפיהרר. אמנם מהיותו אדם נורמלי במידה מסויימת הוא החל לפקפק בצדקתו וחיפש דרך להציל את חייו ולהגיע להסכם כלשהוא עם בעלות הברית מאחורי גבו של היטלר.
במסגרת נסיונות אלו בוצע ההסכם המפורסם בין איכמן וקסטנר להצלת יהודי הונגריה בתמורה לכלי רכב עבור הרייך.
ד"ר פליקס קרסטן ,המרפא האלטרנטיבי שהיציל את המספר הרב ביותר של אנשים בהיסטוריה עם הימלר.
ניסיון אחר ידוע הרבה פחות בוצע מימים האחרונים של המלחמה.והמארגן שלו היה הרופא פליקס קרסטן שלו הייתה השפעה אדירה על הימלר. .
ד"ר פליקס קרסטן היה בלטי מאסטוניה שהתמחה בריפוי בעיסוי תחום אותו למד בברלין מפי מומחה סיני בשם ד"ר קו עד מהרה נודע קרסטן כמומחה לשיטות ריפוי בלתי קונבנציונאליות.עשירי גרמניה מהגו להפקיד בידי הפלא שלו את גופם הדואב ושלמו לו סכומי עתק עבור טרחתו. בין השאר קרסטן טיפל במנהיג הנאצי הינריך הימלר שהיה חולה בדלקת מפרקים קשה.
סמוך לפרוץ המלחמה לקה הימלר במחושי קיבה אנושים שבוודאי הוחמרו מחמת הלחצים שהיה שרוי בהם. קרסטן נקרא וטיפל בו בהצלחה כזאת עד שהימלר נעשה תלוי בו לגמרי .אך קרסטן סירב לשמש כרופאו האישי של הימלר .עד שב1940 פלשו הגרמנים להולנד ואז היציג הימלר שתי אפשרויות בפני קרסטן שהיה בעל אזרחות הולנדית.לשמש כרופאו או להישלח למחנה ריכוז . קרסטן בחר בחיים.לפי טענתו לפחות קרסטן הפך מאז למעין כומר וידוי עבור הימלר השטוף באמונות תפלות . מה שהוכח בודאות הוא שקרסטן ניצל את הקשר ההדוק פעם אחר פעם על הימלר לקבל החלטות שהיו מנוגדות לתפיסת עולמו ולשחרר אנשים שונים.
לפי חוות דעת של הקונגרס היהודי העולמי קרסטן היציל יותר משישים אלף איש.לפי דו"ח של ממשלת הולנד הוא מנע גירוש של יותר משמונה מאות אלף הולנדים שהימלר תיכנן.
קרסטן ניצל את התלות הזאת כדי להפעיל את השפעתו על הימלר ולהציל אסירי מחנות שונים.
בכל עיסוי שהוא עושה לי : אמר הימלר פעם על קרסטן "גוזל ממני ד"ר קרסטן חיי אדם אחד.
ככל שהתקרבה המלחמה לסיומה הגדיל קרסטן את מאמציו לשחרר יהודים מהמחנות. זאת בסיועו של ראש הריגול של הימלר וולטר שלנברג .
שלנברג השתכנע זה מכבר שהיטלר מוביל את גרמניה לאבדון מוחלט והבין שעל מנת להציל את עורו בעולם שלאחר המלחמה עליו להציג את עצמו כמי שהציל יהודים/
ביום 12.3.1945 החתים קרסטן את הימלר על מסמך המורה להפסיק את רצח היהודים ולהימנע מקיום פקודת הפיהרר להשמיד את המחנות. המסמך היגיע למפקדי מחנות דאכאו ,פלונסבורג ,ומאטהאוזן .אך המפקדים האלו מצאו את עצמם מול פקודות סותרות מהימלר שאמרו דברים מנוגדים לחלוטין ,והם העדיפו לפעול לפי ראות עיניהם.
קרסטן ושלנברג היציעו ואף לחצו על הימלר להיפגש עם נציג הקונגרס העולמי היהודי ולהציע לו לשחרר יהודים מהמחנות. זה יראה על רצונו הטוב להגיע להסכמים עם נציגי בעלות הברית. יהיה זה גם רגע היסטורי גדול היום שבו הינריך הימלר ישוב על שולחן הדיונים עם יהודי ויראה לכל שמעולם לא היה האנטישמי הגדול והרצחני כפי שנראה תמיד.
הימלר סירב תחילה . הוא אמר לקרסטן :איני יכול להיפגש עם יהודי. עם הפיהרר ישמע על כך הוא יוציא אותי להורג מיד".
( הימלר אכן צדק בחששו זה כפי שהראו מאורעות מאוחרים יותר).
אבל הוא לא אמר שהוא מסרב כשלעצמו. ואכן לבסוף נתן את הסכמתו אך דרש סודיות מוחלטת. אסור שהיטלר בורמן או גבלס יריביו הוותיקים והמושבעים ישמעו על כך .
איך שהוא באירוניה של ההיסטוריה הימלר ( בעזרתם של קרסטן ושלנברג) שיכנע את עצמו שהמפתח להצלת הרייך נתון עם אויבו הגדול ביותר לדעתו האנשים שאותם היה עסוק מזה כמה שנים בהשמדה עם היהודים. היטלר החל להאמין באשליה שאם יצליח לקיים יחסים טובים עם הקונגרס היהודי העולמי אלו יצליחו להטיל את השפעתם האגדית כדי לשכנע את בעלות הברית לקיים שיחות שלום עם הנאצים בראשות הימלר.
למעשה הימלר הפך לקורבן של התעמולה שלו עצמו.
הנציג היהודי
נציג הקונגרס היהודי העולמי נורברט מזור ,ניהל מלחמת מוחות עם הימלר.
לפגישה שאותה אירגן קרסטן בעזרתו של הנציג השוודי ברנדוט היה אמור לבוא נציג של הקונגרס העלמי בשם הילל שטורך אך זה לא יכול היה לבוא מסיבות שונות ( ואולי היה בינהן החשש המצדק לצאת לפגישה מסוכנת כל כך שממנה אין זה ברור כלל אם יצא חי ) במקומו של שטרוך בא לבסוף איש העסקים נורברט מזור .האחראי על המחלקה השוודית בקונגרס היהודי העולמי בניו יורק. קרסטן ביקש מהימלר שיראה רצון טוב בשיחות עם מזור.
הימלר ענה לקרסטן :באמת היגיע הזמן לישר את ההדורים ולקבור את גרזן המלחמה ביננו ובין היהודים .אם זה היה תלוי בי הרבה דברים היו נעשים בצורה שונה אבל כבר היסברתי לך כיצד הדברים התפתחו אצלנו ומה היה יחסם של היהודים והאנשים בחו"ל כלפינו שלא איפשר דרך אחרת. "
מועד הפגישה היה ה20 באפריל 1945.
באותו היום עלה נורברט מזור על מטוס נאצי שצלב קרס צויר על כנפיו בשוודיה והמריא עם קרסטן לברלין.
מזור כתב לימים : כעת ניתנה לי שהות להרהר ונזדעזעתי לעצם המחשבה כי בעוד שעות ספורות אעמוד פנים אל פנים נוכח אחד מראשי האחראים להשמדת מליוני יהודים ".
ואכן מזור סיכן את חייו בפגישה הזאת שהרי מה מנע מהנאצים לתפוס אותו מיד עם הגיעו ולהכניסו למחנה השמדה?
הרי מילתו של הימלר בכל עניין הייתה שווה כקליפת השום. מזור לקח על עצמו סיכון נורא.
בדרך לפגישה המדהימה הייתה למזור שיחה עם שלנברג "איש צעיר לבוש אזרחית ,בעל מראה נאה כמעט רך" ,לא מהטיפוס הנאצי הקשוח שהוא ציפה לראות .
שלנברג נראה מדוכא חשב שהמלחמה אבודה וחשב על עתידה של גרמניה בפסימיות שלנברג הבטיח למזור תמיכה אצל הימלר.עם זאת ציין שהיו אלה היטלר מקורביו ( כנראה בורמן וגבלס וקלטנברונר ) שהיתנגדו לשיפור מצבם של היהודים.הוא סיפר שהימלר הוציא בסתו האחרון לשוייץ 2700 יהודים אבל כאשר היטלר שמע על כך קיבל התקף זעם ועיכב את המשך שחרורם של היהודים. מזור התרשם ששלנברג דיבר עימו בכנות .
שלנברג דיווח למזור כי על הימלר להופיע באותו ערב בסעודת יום הולדת בבונקר של היטלר בברלין ומיד אחר כך יחוש לאחוזה שבה נקבעה הפגישה בין השניים. במשך הערב הם קיבלו הודעה שהימלר לא יוכל לבוא לפני שתיים וחצי בלילה
מזור תהה בליבו מה היה קורה "אילו התעורר חשש בלב היטלר כי לאחר החגיגה לכבודו ילך להימלר לשאת ולתת עם יהודי ".
בדיאבד אנחנו יודעים מה היה קורה אם להיטלר היה נודע כי הימלר מתכוון לצאת פגישה כזאת מיד לאחר הפגישה עימו.
יום ההולדת האחרון
היטלר ב-20 באפריל 1945.
אותה מסיבת יום הולדת להולדתו החמישים ושש של הפיהרר הייתה האחרונה בחייו של היטלר והפעם האחרונה שבה פגש את רוב בכיריו ובהם הימלר וגרינג וקלטנברונר שעימם היה בקשר הדוק מזה עשרות שנים. זאת גם הייתה הפעם האחרונה שמרבית אנשי הצוות של היטלר פגשו זה את זה לפני סיום המלחמה.
. היא התקיימה האוירת נכאים קודרת כשהכל יודעים כשהרוסים עומדים כבר בשערי ברלין ומתכוונים לפרוץ בכל רגע.
באותו היום כבר הייתה ההגנה הגרמנית על ברלין פרוצה לחלוטין.ברלין נכתשה ללא הרף במטחי ארטילריה של כוחות הברית,ואלפי תותחים רוסיים המטירו עליה אש בלתי פוסקת.הרייך השלישי הלך וקרס.היטלר עצמו שכבר ידע שהסוף היגיע והיה אחוז בדיכאון דחה הצעות לברוח מהעיר והודיע שהוא מתכוון למות בתוכה ועימה.
בכיריו של היטלר באו על מנת לברך אותו בפעם האחרונה ומיד לאחר מכן להסתלק במהירות האפשרית מברלין המכותרת בידיעה שהכל כבר אבוד וכל דקה נוספת בברלין מסכנת את חייהם..
היטלר הוסרט בפעם האחרונה כשהוא מחלק עיטורים לחברי נוער היטלר ולוחץ את ידיהם . הזיקנה והדיכדוך שקפצו עליו ניכרות היטב בסרט אחרון זה. לאחר מכן חזר לבונקר שלו ושוב לא יצא ממנו בחייו.
בשלב מסויים הימלר נפרד מהפיהרר בפעם האחרונה בידיעה ששוב לא יראה אותו יותר .ויצא עם שלנברג שבא לקחת אותו להיפגש עם היהודי.
הנאום.
הינריך הימלר
מזור שאל את עצמו : איך יופיע הימלר ?
האם כאיש החזק של גרמניה בפסגת כוחו ? או כמי שצל המפלה מוטל עליו?
הוא היה נרגש לעמוד פנים אל פנים מול אדם זה אם כי ידע היטב שעצם הפגישה עימו מסכנת את חייו שהרי אי אפשר לסמוך על מילתו של האיש שרצח מליונים.אבל הוא החליט לקחת את הסיכון הגדול.. מזור החליט אז למקד את השיחה בגורל מחנה ראוונסבריק 30 קטילומטר מהאחוזה שבה לו.
.
הימלר בדרכו עם שלנברג לפגישה סיפר לשלנברג מה הוא תכנן להגיד למזור
היה זה מעין נאום אפולוגי סקירה כרונולוגית של העבר עם ניסיון הצדקה של מעשי הנאצים.
שלנברג לא התרשם ויעץ להימלר לא לדבר על העבר כלל . לא לבטא תיאוריות פילוסופיות או אסטרולוגיות ( ברמז אירוני לנטייתו הידועה של הימלר למיסטיקה ) אלא רק לדון מה יש לעשות בעתיד ובזה בלבד.
הימלר התעלם מההצעה. בדרך היה עליהם להתחמק פה ושם ממטוסי בעלות הברית שטסו נמוך מאוד אך הם היגיעו בשלום.לפגישה.
קרסטן כשפגש את הימלר יעץ לו להיות נדיב לב ואף חביב כלפי היהודי .זו תהיה הזדמנות להוכיח לעולם אמר כי עתה נוקטים ברייך צעדים הומניים.
כאשר ראה מזור את הימלר הוא נראה לו אדם מלא מרץ ומטופח ולבוש במדים מהודרים לולא היכיר מזור את עברו לא היה מאמין שהמדובר ברוצח הגדול ביותר של ההיסטוריה האנושית כולה. .
הימלר בירך את מזור בקצרה והסביר שהוא שבע רצון שמזור היגיע אך לא לחץ את ידו ."ברוך בואך לגרמניה מר מזור ,היגיע הזמן שאתם היהודים ואנו הנאצים נפסיק להילחם ביננו. אני חפץ להביא לשלום ביננו ובין היהודים " הוסי.
מילים מדהימות.
הימלר ומזכירו דוקטור ברנדט ,שלנברג קרסטן ומזור התמקמו סביב שולחן ערוך לקפה בשביל חמישה אנשים .
הימלר החל אז לדבר אך במקום לעסוק בנושאים הספצייפים בהם היה אמור לעסוק נתן לפני מזור נאום ארוך מעל תולדות היחסים בין גרמניה והיהודים
נאומו ארך שעתיים וחצי. ובמשך חצי שעה הוא שהה עם מזור לבד. יהודי מול מפקד האס אס והגסטפו ורוצח של שישה מליוני יהודים .הוא דיבר לרוב בשקט ונמנע להתפרץ גם מול הערות חריפות מצד מזור אך עצבנותו הייתה גלויה .
הוא דיבר ודיבר ודיבר. כאילו כל מה ששמר בתוכו במשך שנים מצא כעת הזדמנות להתפרץ החוצה.
כאילו הוא מסביר את עצמו ואת מה שעשה בפני יהודי העולם שאותם ייצג מזור ובפני הדורות הבאים.
הימלר אמר : .
"בדורנו לא היה לנו שלום ,כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה הייתי בן 14 .המלחמה רק הסתיימה וכבר פרצה מלחמת האזרחים בבגרמניה .בהתקוממות הספרטקיסטית ( של מורדים קומוניסטים בגרמניה מיד לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה א.א. ) השתתפו היהודים בתפקידים המובילים.היהודים בתוכנו היו אלמנט זר שתמיד גרם לאי שקט .פעמים רבות גורשו מגרמניה ותמיד חזרו .
אחרי חילופי השלטון רצינו ,אחת ולתמיד ,לפתור בעיה זו ותכננתי פתרון הומני ,על ידי הגירה.
ניהלתי מגעים עם ארגונים אמריקאיים כדי להביא לידי הגירה מהירה ,אך אפילו המדינות הנחשבות לידידותיות ליהודים לא רצו להכניס יהודים".האנגלים דרשו שכל יהודי שיגיע אליהם יקח עימו לפחות אלף פאונד מחוץ למדינה ביחד עימו וזאת הייתה בקשה בלתי קבילה עבור הנאצים.
לדברי שלנברג הימלר האשים בנאומו את האופוזיציה שהייתה בתוך המפלגה הנאצית לגירוש היהודים .
מזור ששמר במשך כל השיחה על קור רוח וניהל את השיחה עם הימלר בצורה מתוחכמת ואדיבה מאוד ( ומן הסתם זכר היטב שחייו נמצאים בכל רגע בסכנת מוות איומה אם הימלר יאבד את שלוותו ) העיר שאולי היה לעם הגרמני נוח יותר שלא יהיו בו מיעוטים אבל בכל מקרה זה אינו מתאים לתפיסות צדק מקובלות ולחוק הבינלאומי ,שאנשים שחיים במדינה שלרוב גם אבותיהם ואבות אבותיהם חיו שם ,פתאום מגורשים מבתיהם .אך על פי כן נכנעו היהודים למצב החרום וניסו להגר ,אבל הנאצים רצו בשנים אחדות לשים קץ למצב שצמח במשך דורות וזה היה בלתי אפשרי .
הימלר התעלם מדבריו והמשיך : המלחמה הביאה אותנו במגע עם המוני היהודים הפרולטרים ממזרח אירופה וזה עורר בעיה חדשה ,לא יכולנו להחזיק אוייב כזה בעורפינו .המוני היהודים היו נגועים במגיפות קשות ,במיוחד טיפוס הבהרות.אני עצמי איבדתי אלפים מאנשי האס אס הטובים ביותר שלי בגלל מגיפות אלה,והיהודים עזרו לפרטיזנים ולתנועות המחתרת ".
מזור שאל כיצד יכלו הפרטיזנים לקבל סיוע מהיהודים שנכלאו בגיטאות גדולים .
הימלר ענה : יהודים ספקו ידיעות לפרטיזנים .נוסף על כך הם ירו על גדודינו בגטו ".
זאת אם כך הייתה הגרסה של הימלר על המאבק ההירואי של יהודי גטו ורשה.
מזור ניסה בזהירות להשפיע על הימלר להפסיק לנסות להגן על המדיניות הגרמנית כלפי היהודים בפני יהודי מאחר שראה בכך עניין חסר טעם .ברור היה לו שהימלר משקר ורק ימשיך לשקר והוא העדיף להתמקד בנושאים הרלבנטיים של הפגישה.
אבל הימלר היה נחוש להמשיך בנאומו ככל הנראה היה לו צורך פסיכולוגי לשאת נאום הגנה ביפני יהודי כנראה משום שחש שאלו הם ימיו האחרונים והוא היה אחוז דיבוק ממש להציג את גרסתו שלו של האירועים לפני נציגם של היהודים.
הימלר הימשיך: :"כדי להגביל את המגפות נאלצנו לבנות משרפות ,בהן יכולנו לשרוף גוויות של אנשים ללא ספור שהלכו לעולמם בגלל מחלות אלה .עקב כך רוצים עכשיו לשים חבל על צווארנו ".
מזור היה נרעש ככל כך מהסבר מעוות זה על בתי החרוש לגוויות של הנאצים שלא היה לו כוח לדבר.
הימלר הימשיך "המלחמה במזרח הייתה קשה ביותר .לא רצינו מלחמה עם רוסיה . אבל פתאום גילינו שלרוסיה היו עשרים אלף שריוניות ואז נאלצנו להתערב.זה היה עניין של נצחון או אבדון.המלחמה בחזית המזרחית העמידה את חיילנו במבחנים הקשים ביותר . טבע אכזר,קור כקשה מרחבים אינסופיים,אוכלוסייה, עוני מוות ובכל מקום פרטיזנים בגב. ורק בקשיחות יכול היה החייל הגרמני להתקיים.אם נורתה יריה אחת מכפר מסויים נאלצנו לשרוף, את כל הכפר. הרוסים אינם יריבים רגילים ,איננו מבינים את המנטליות שלהם. הם סירבו להכנע גם במצב הנואש ביותר .אם העם היהודי סבל מקשיחותו שלמאבק זה ,לא צריךלשכוח שגם מהעם הגרמני לא נחסך סבל. היה עלינו לנצח או להיות מושמדים " :.
הימלר עבר מכאן להסבר מחנות הריכוז :
"את השם הרע קיבלו המחנות האלו בגלל הבחירה האומללה של השם צריך היה לכנות אותם מחנות חינוך. לא ירק יהודים ואסירים פוליטיים נאספו שם ,אלא גם אלמנטים קרימינאטליים שלא שוחררו אחרי תום תקופת הענישה .כתוצאה מכך היה לגרמניה של שנת 1941 כלומר במשך שנת מלחמה אחת אחוז הפשיעה הנמוך ביותר מזה עשרות שנים .האסירים נאלצו לעבוד קשה ,אבל זאת עשה כל העם הגרמני .הטיפול במחנה היה נוקשה,אבל צודק. "
כאן מזור לא יכול היה לעצור את עצמו וקטע את הימלר :"אבל אי אפשר להכחיש שנעשו עוולות קשים במחנות !
הימלר ענה : אני מוכרך להודות שנעשו עוולות אחדים אבל אז הענשתי את האשמים "
הימלר התכוון כאן כנראה לפרשת קארל קוך המפקד של מחנה בוכנוואלד שהוא הורה להוציא אותו להורג בגלל שחיתות בניהול המחנה . .
מזור חש סיפוק על כך שהוא כנציג העם היהודי יכול להגיד בפניו של הימלר לפחות דבר מה על הפשעים שנעשו במחנות אבל היגיע למסקנה שהמשך הנאום לא ישיג דבר הימלר פשוט ימשיך במסכת השקרים.
אחרי שלושת רבעי שעה עצר מזור את נאומו של הימלר ואמר שכל זה הוא מעניין מאוד אך זה לא סייע בשום דבר לפתרון המצב הנוכחי. ווזאת הייתה מטרתו בהגיעו לשם.
הוא אמר :רבות קרה שאי אפשר לשנות ואי אפשר לכפר אבל אם בעתיד יגשרו בין העמים שלנו צריכים לפחות היהודים שהיום עדין בחיים ונמצאים באיזורים הנשלטים על ידי גרמניה להישאר בחיים.לכן אנחנו דורשים את שחרורם של כל היהודים הנמצאים במחנות ששוכנים קרוב לסקנדינביה או לשוויץ כדי לפנותם לשוודיה או לשוויץ ,ולהשאיר את אסירי המחנות האסירים במקום שבו הם נמצאים . עליהם לזכות ביחס טוב ולספק להם מספיק טוב ושהמחנות ימסרו ללא התנגדות לבנות הברית כאשר החזית תגיע למחנה כלשהו. מוסף לכך אנחנו מבוקשים שתמולאנה הבקשות שמופיעות ברשימות השונות של משרד החוץ השוודי שדנות בשחרור אסירים ,שבדיים ,צרפתיים ,הולנדים ויהודים וכן נורבגים שמשמשים כבני ערובה. "
מזור ביקש מהימלר לנקוב במספר היהודים שעדיין חיו במחנות הריכוז .הוא ביקש שתינתן לו רשימה של כל המחנות שבהם עדיין הוחזקו יהודים.
הימלר מסר את המספרים הבאים :
טראזנשטאט 25.000
רוונסברוק 20000
מאוטהאזן 20-30000
וכן מספר קטן יותר במחנות אחרים .
הוא גם טען שכמאה וחמישים אלף יהודים נמצאו באושויץ בזמן שמחנה זה נפל לידי הרוסים . וכן שחמישים אלף יהודים נמצאו בברגן בלזן וששת אלפים בבוכנוולד נמסרו לידי האנגלים והאמריקנים .
מזור הקשיב ולא הגיב הוא ידע היטב שהמספרים שבהם נקב הימלר היו מוטעים ובמיוחד לגבי אושוויץ היו מוגזמים ביותר.
הימלר טען שבהונגריה נשארו 450000 יהודים בחיים.
"איזו תודה קיבלתי על כך " שאל " והיהודים ירו על גדודינו בבודפסט"
מזור העיר שעם 450000 יהודים נשארו אז משמונה מאות וחמישים אלף היהודים המקוריים 400 אלף גורשו והובלו לגורל בלתי ידוע והיהודים הנותרים בהונגריה לא יכלו לדעת מה יעלה בגורלם וזה ההסבר לתגובתם.
הימלר התעלם מההערות האלו הוא חזר ואמר שהוא כבר נתן הוראות פינוי של המחנות
הוא המשיך :
היה בכוונתי למסור את המחנות ללא התנגדות כפי שהבטחתי .אף מסרתי את ברגן-בלזן ובוכנוואלד ,אבל גמלו לי רעה תחת טובה. בברגן-בלזן קשרו בחבל את אחד השומרים וצלמו אותו יחד עם מספר אסירים שמתו לא מזמן. ותמונות אלו מופצות עכשיו בכל העולם. גם אתבוכנואלד מסרתי ללא התנגדות ,אבל השריוניות האמריקניות שהתקדמו החלו פתאום לירות .בית החולים שהיה בנוי מצריפי עץ קלים, הוצת והגוויות צולמו לאחר מכן. עם תמונות אלה עושים עכשיו תעמולת זוועות כנגדנו.
תדע שאשתקד כששלטנו בצרפת שלט שם סדר מופתי למרות שהיו לי שם רק עשרים אלף שוטרים.כולם שם עבדו וכולם קיבלו מספיק מזון . הצלחנו ליצור סדר ויחסים בריאאים ברובע הנמל של מרסי ,דבר שאף ממשלה צרפתית לא הצליחה לעשות לפני.
יש לי הבנה לאוכלוסייה שנלחמת למען עצמאות ארצה .מעולם לא השפלנו את עצמנו והשתמשנו בשיטות כמו אלו של האנגלים ,כאשר הם עזרו ל"מקי "( תנועת המחתרת " אלי אשד) הצרפתי על ידי הצנחת צנחנים במדים מזוייפים או בלבוש אזרחי ".
הימלר המשיך: "כאשר שחררתי בשנה שעברה 2700 יהודים לשוייץ שימש גם זה כחומר למסע עיתונאי שיועד נגדי אישית . כתבו ששחררתי אנשים אלה רק כדי לזכות באליבי .איני זקוק לאליבי .תמיד רק עשיתי את הדבר שנראה חיוני בשביל בני עמי ואני עומד מאחורי זה . לא התעשרתי מדבר.
איש לא הושמץ במשך שתים עשרה השנים האחרונות.מעולם לא שמתי לב לכך . אפילו בגרמניה יכול כל אחד לכתוב עלי מה שהוא רוצה . אבל הפרסומים על מחנות הריכוז משמשים כחומר הסתה נגדנו וזה לא יכול בדיוק להמריץ אותי להמשיך למסור אתהמחנות .לפני ימים אחדים למשל ,פיניתי בכוח את מחנה בסקסן ,כאשר טנקים אמריקניים התקרבו .מדוע הייתי צריךלנהוג בצורה אחרת?(טענה זאת של הימלר בפני מזור היא מעניינת במיוחד.שכן היא סותרת באופן מוחלט טענה קודמת שלו בפני מפקד אושוויץ רודולף הס וביפני איש האס אס הבכיר קורט בכר שהיטלר נתן לו ב15 באפריל פקודה שאסרה על כניעת מפקד מחנה לפני שהמחנה פונה מהאסירים או לפני שכולם הושמדו זאת בעיקבות דוחות שהיטלר קיבל על כך שהאסירים ששוחררו בבוכנואלד החלו לשדוד את העיר הסמוכה וימאר לאחר שהמחנה שוחרר בידי האמריקנים . שום פקודה כתובה כזאת של היטלר לא התגלתה עד כה. לא ניתן אלא לתמוה :האם ייתכן שהיטלר לאמיתו של דבר לא נתן שום פקודה כזאת להימלר ( אם כי היא בהחלט התאימה לדרך חשיבתו ) אלא הייתה המצאה של הימלר שעדיין לא יכול היה להחליט האם להיכנע או לקחת עימו לגיהנום את כולם? ).
הימלר וידידו וסגנו היידריך
מזור הקשיב בדממה לדברי ההבל המטורפים. הוא התקשה שלא לפרוץ בזעקה נוכח המצב שנקלע אליו :הכחשת השואה תוך כדי התרחשותה מפי האיש שחולל אותה.
הוא מצא את טיעוניו של הימלר מדהימים ממש בחולשתם ובכזביהם הברורים.לא היה היגיון במבנה נאום ההצטדקות של הינריך הימלר, לא גדולה מחשבתית שיכולה להיות אפילו לפושעים אף עם מוסריותם נוגדת את זאת של אנשים רגילים.רק שקרים והתחמקויות . רק תפיסתו הצינית של הימלר הייתה עקבית שהמטרה מקדשת את האמצעים.
מדבריו הובהר היטב שהוא היה אחד האחראים הראשיים לרצח ההמוני של היהודים .כאשר העיר הימלר בכבדרך אגב על יהודי הונגריה "אני השארתי 450 אלף יהודים " יכול היה מזור להסיק מזה (את מה שאמנם כבר ידע היטב) שהימלר עצמו נושא אישית בחלק חשוב לגורל שאר יהודי הונגריה.
הוא היגיע עם זאת למסקנה שהימלר האמין בכנות בתעמולה של גבלס שהיהודים באמת שולטים על העיתונות העולמית ואולי חשב שהוא כנציג היהודים יכול להפעיל השפעה על עיתונות ומדינות בעלות הברית והמדינות הניטרליות .
כדי למנוע דרישה ישירה כזאת מהימלר הקדים מזור והסביר לו את נושא חופש העיתונות שקיים במדינות דמוקרטיות .והיהודים לא היו אחראים למה שכתוב בעיתונים .
הוא הסביר :" אפילו לממשלה במדינה דמוקרטית אין הסמכות למנוע פרסומים שאינה חפצה בהם .ההכרעה בטווח הארוך מופלת רק על ידי העובדות שעומדות מאחוריהם .השחרור אשתקד של 2700 יהודים הביא לעיתונות אוהדת מסביב לעולם,כמו גם הנסיבות שהמשוחררים בטריזנשטאט נמצאו במצב בריאותי טוב למדי . יש לי הרושם שטריזנשטאט הוא המחנה הטוב ביותר.המשך שחרור האסירים צריכה להיות המדיניות היחידה הנכונה ,תוף התעלמותמ ממה שכותבת העיתונות.הצלת היהודים אינה רק אינטרס של העם היהודי .הממשלה השוודית נתנה פומבי לעניינה על ידי ייפוי כוחנו של הדוקטור קרסטן ושלי ,לקחית על עצמנו נסיעה זאת.מילוי התביעות יעשה גם על ידי ממשלות ועמים של בנות הברית רושם ניכר.
גם בפני ההיסטוריה יש להצלת שארית היהודים חשיבות עליונה . המשך הפינויים בכוח יכול רק להיות חסרון לגרמניה . הכבישים יחסמו ,יהיה צורך באספקה סדירה וכיוצא בזה".
הימלר ציין שטריזנשטאט לא היה מחנה במובן המקובל של המילה אלא עיר המיושבת רק על ידי היהודים ומנוהלת על ידם ושם מבצעים את כל העבודות . הוא אמר "ארגון זה נוצר על ידי ועל ידי ידידי היידריך. קיווינו שכך יראו כלל המחנות ".
מזור נאנח כששמע את השקר הגס.הוא פתח בויכוח ממושך עם הימלר כשהוא מדגיש את הצורך באמצעי הצלה מפורטים שהיציע בכך נתמך בידי קרסטן .הם הדגישו שוב ושוב שדרושה הסכמה לפנות את האסירים ממחנה רוונסברוק לשוודיה .
.המשא ומתן היה קשוח.הימלר ומאזור התמקחו על כל מחנה ומחנה ובשלב מסויים על כל יהודי ויהודי. הימלר טרח להדגיש כל הזמן כי עצם בואו למפגש הוא בגדר מחווה הומנית מצידו.
מזור חש סלידה עצמית עזה על הצורך להתחנן לפני איש זה האחראי לגורלם המר של מיליונים.יתרה מזאת אחת מאחיותיו ואחדים מבני משפחתו מתו במחנות הריכוז .אלא שאסור היה לו להניח לרגשותיו שלו להפריע למשימה העשויה להציל חיי אלפים.
מזור ידע שאין להאמין לשום הבטחה כללית כל שהיא מצד הימלר. לעומת זאת הוא חשב שאפשר להאמין שיש סיכוי להבטחות ספציפיות שתקויימנה משום שהעוזרים של הימלר ובראשם שלנברג יהיה להם אינטרס במימוש הבטחות אלו על מנת להציג זאת כנקודת זכות לטובתם בעולם שלאחר המלחמה.
הוא חשש שהשבועות האחרונים האלו של המלחמה עלולים להיות קריטיים במיוחד לאסורים במחנות ,הוא ידע שהפרסומים על המחנות ששוחררו כמו בוכנוואלד עלולים להמריץ את היטלר או את יריביו כמו קלטנברונר וכמובן את היטלר עצמו להשמיד את המחנות כדי להעלים כל עדות לפשע והוא רצה לנסות להציל כמה שיותר מהאסירים.
הימלר רצה להתייעץ עם שלישו הדוקטור ברנדט.\ בזמן ההתיעצות מזור יצא עם שלנברג לחדר סמוך . בזמן העדרם ,קרסטן ניסה לשכנע את הימלר לתת הבטחות ברורות יותר . ושעליו לגלות נדיבות כלפי נציג הקונגרס העולמי היהודי .
הימלר ענה לבסוף "עם כך אקבע מספר של אלף איש.אך יהיו יותר".
אז הכתיב הימלר לקרסטן שני מכתבים ממוענים.כשחזרו מזור ושלנברג כעבור בערך 20 דקות הסביר הימלר. :
אני מוכן לשחרר אלף נשים יהודיות ממחנות הריכוז ברוונסברוק ואתם יכולים לקחתן על ידי הצלב האדום . השחרור של מספר נשים צרפתיות ברוונסברוק לפי הרשימה של משרד החוץ השוודי מאושר. בערך חמישים יהודים העצורים במחנות נורבגיים ישוחררו ויועברו לגבול השוודי . המקרה של 20 שבדים שנדונו בבית המשפט גרמני ומוחזקים בבית סוהר בגרמניה יבחן בצורה חיובית וייתכן שישוחררו. גם השאלה בדבר עניין מספר הנורבגים שנלקחו כבני ערובה יבחן בצורה חיובית .
מספר גדול בעיקר של יהודים הולנדים מטרזאנשטאט ששמותיהם נמסרו ישוחררו ובמידה והצלב האדום יכול לקחתם.הנשים היהודיות מרוונסברוק לא תצויינה כיהודיות. נקרא להן נניח ,פולניות ,וזאת מאחר שהיטלר כבר נתן לי אישור לשחרר את כל הנשים הפולנות מהמחנות .
חיוני שלא רק בקורכם כאן ישמר בסוד ,אלא גם בואם של היהודים לשודיה.בנוגע להפסקת הפנויים בכוח והעברת המחנות לבנות הברית,אעשה כמיטב יכולתי למילוי הבקשות שלכם".
אמצעי זהירות זה הרהר מזור היה אפייני להימלר. הוא לא רצה להסתבך בצרה בגלל יהודים.בסופו של דבר כל שהושג בפגישה אבל גם זה היה הרבה מאוד היה שחרור אסירות מחנה הריכוז ראוונסברוק .
השחר החל להפציע .הימלר היה חייב לצאת לענייניו .נועדה לו פגישה חשובה לאותו הבוקר. אך השיחה המשיכה והימלר החל לתאר את העתיד לבוא כפי שראה אותו בנושאים שנראו חסרי כל חשיבות לשלנברג המעשי שניסה לעצור את הימלר בהזכירו לו שעליהם להגיע למקום אחר בשש בבוקר והזמן הולך ומתקצר אך הימלר המשיך לדבר ולדבר כאילו אינו מסוגל לעצור את עצמו כאילו סוף סוף יש לו את ההזדמנות האחרונה להגיד את כל מה שיש לו להגיד. . . .
הימלר דן בשאלות פוליטיות כלליות.ונתן ביטוי לשנאתו לבולשיביזם בסגנון נאצי מוכר. :
דורשים מאיתנו כניעה ללא תנאים .זה לא בא בחשבון איני פוחד למות .
האמריקנים יגלו ששימשנו מגן נגד הבולשויזם . היטלר יופיע בהיסטוריה כאיש דגול משום שנתן לעולם את הפיתרון הנאשיונאל סוציאליסטי הצורה היחידה של סוציאליזם פוליטי שיכול להחזיק מעמד כנגד הבולשביזם אם המחסום שלנו יפול חיילים אמריקנים ואנגליים ידבקו מהרוח הבולשביקית ויגרמו לאי שקט חברתי בארצותיהם .
ההמונים הגרמניים הם כל כך קיצוניים שאם הנשיונאל סוציאליזם יפול הם יתחברו עם הרוסיים ויכריזו עליהם כעל אחיהם ועל ידי כך יעצם כוחם עוד יותר.התוהו והבוהו בעולם יהיה אז בלתי ניתן לתיאור. אבל זה מה שהאמריקנים רוצים .הם נצחו במלחמה ונפטרו מההתחרות הגרמנית לעשר שנים התשתית התעשייתית הגרמנית נהרסה לעשרות השנים הבאות.
אבל הם הישיגו זאת רק על ידי עזרה לניצחון הבולשביקים ועל ידי כך הם חופרים את קבריהם שלהם.
עם זאת איזכור זה היה הפעם היחידה שהימלר העלה את שמו של היטלר בשיחה ומזור מצא את זה מפליא.הימלר הימשיך להציג דברים לגבי העתיד כפי שראה אותו :
בגרמניה יהיה רעב בסתו ובחורף . ( ובכך צדק ).הוא שתק לרגע ואחר כך הוסיף כאילו לעצמו יהיו קשיים בלתי צפויים לבניה מחדש של העולם. יזדקקו להרבה חכמה.
לבסוף הסתיימה השיחה .כאשר נפרד הימלר מקרסטן (בפעם האחרונה ) אמר לו :
"עשינו טעויות גדולות ואם הייתי יכול להתחיל מחדש הייתי עושה דברים רבים בצורה שונה אבל זה כבר מאוחר מידי . רצינו גדולה וביטחון עבור גרמניה ואנו משאירים מאחורינו הרי חורבות ועולם הרוס. אבל זה נשאר נכון שאירופה חייבת לעלות לדרגה חדשה ואם לא תצליח בכך הכל אבוד. תמיד רציתי את הטוב ביותר אבל נאלצתי לפעול כנגד רצונותי האמיתיים. לא רציתי לעשות זאת מר קרסטן אבל הפיהרר דרש זאת ובורמן וגבלס היו השפעה רעה עליו. כחייל נאמן היה עלי לציית מאחר ששום מדינה אינה יכולה לשרוד בלי ציות . זה תלוי רק בי כמה עוד יהיה עלי לחיות מאחר שחיי הם כעת חסרי משמעות.
ומה תגיד עלי ההיסטוריה? מוחות קטנים שואפי נקמה ישאירו תמונה שגויה ויתעלמו מכל הדברים הטובים שעשיתי עבור גרמניה. והאשמה על דברים רבים שאחרים עשו תוטל בי."
הימלר גדול הרוצחים של יהודים בהיסטוריה יצא לצידו של נציג הקונגרס היהודי העולמי.
למזור אמר הימלר בקצרה לפני הפרידה :
החלק החשוב של העם הגרמני ילך לאבדון ביחד איתנו הנשיונאל סוציאליסטים וזאת הטרגדיה האמיתית .מה שיקרה לאלו שישלטו בעתיד בגרמניה הוא חסר חשיבות עבורי בעלות הברית יכולות לעשות מה שהן רוצות עם גרמניה. "
כשנפרדו אמר הימלר למזור :
אתה יודע הר מזור אם היינו נפגשים לפני עשר שנים כל המלחמה הזאת לא הייתה מתרחשת.
עוד שקר אחד מני רבים.
הימלר נכנס למכוניתו עם שלנברג ויצא לפגישה הבאה שתוכננה לו לאותו היום.
בדרך חזרה במכונית לברלין ראה מזור בכל מקום עגלות ומכוניות עמוסות בפליטים התוצאה של מה שהביאו הימלר וחבריו על העולם ועל גרמניה.הוא חשב שסוף סוף התנסו הגרמנים במה שעוללו לעמים אחרים . הם ניסו לפגוש את הרוזן ברנדוט אך לא הצליחו בכך.
רק בדיאבד התברר למאזור שאותו איש מסתורי שלפגישה עימו יצא הימלר מהפגישה עימו היה הרוזן ברנדוט בכבודו ובעצמו .
תוצאות הפגישה היו למרות הכל חיוביות הימלר למרבית ההפתעה אכן נתן פקודת שחרור כמה אלפי אסירי מחנות ריכוז ומחנות עבודה רובם נשים צעירות והם הועברו לשוודיה וניצלו.בין נשים אלו טניה אישתו לעתיד של לובה אליאב .
התגובה בבונקר בברלין
בסופו של דבר התברר להיטלר כתוצאה מהאזנה לרדיו בעלות הברית על המגעים שקיים הימלר מאחורי גבו עם בעלות הברית ואף עם יהודים. .עבורו זאת הייתה המכה הקשה מככל שהאיש שבטח בו יותר מכולם
"הינריך הנאמן " כפי שכינה אותו בגד גם הוא בו.לפי עדי ראיה הוא נעשה חיוור כסיד ודומה היה לאיש שכבה ניצוץ חייו".
הוא קיבל כתוצאה מידיעה זאת את התקף הזעם הגדול והנורא ביותר בחייו. עדי הראיה תיארו אותו כמי ש"השתולל כמשוגע " לשמע הידיעה .קירות הבונקר רעדו עכשיו התפרצות הזעם האדירה ביותר והאחרונה של הפיהרר. כל הארס שנאגר בו עד עכשיו ניתח עכשיו על ראשו של הימלר בחרון מבעבע. "זאת "בגידת הבגידות " הבגידה המחפירה ביותר בתולדות האנושות " צרח היטלר.
היטלר שוב לא יכול היה לפגוע בהימלר עצמו שהיה מעבר להישג ידו בבונקר הנצור. אבל הוא ניסה לשכנע את הטייס הפצוע ריטר פון גרים שאותו מינה זה עתה למפקד חיל האוויר החדש לצאת מברלין ולעשות כל שנחוץ כדי לעצור או לחסל את הימלר הבוגד."אסור שבוגד יתפוס את מקומי כפיהרר" אמר היטלר לטייס הנדהם.
הוא יכול היה להגיע לאיש אמונו של הימלר ואיש הקשר שלו במטה הפיהרר , הרמן פייגלין. פייגלין הנ"ל אומנם היה גיסה של אהובתו של היטלר אוה בראון ,אבל להיטלר זה לא שינה .הוא חייב היה לנקום בהימלר ויהי מה.
הוא שלח אנשי אס אס שמצאו את פייגלין שיכור בברלין. בתיקו נמצאו פרטים על המו"מ של הימלר עם ברנדוט ועם מזור.
אנשי האס אס הביאו אותו לבונקר ושם נחקר בידי היטלר עצמו שהתנפל על גיסה של אהובתו במתקפה מילולית מעוררת אימה. האם תיכנן הימלר להתנקש במנהיגו או למסור אותו לידי האויב היהודי שאיתו ניהל משא ומתן ?
בפעולת המנהיגות האחרונה שאותה ביצע היטלר בימי חייו הוא הורה להוציא את פייגלין להורג כנציגו של הימלר הבוגד וכחלק מהקשר היהודי .
הוראתו בוצעה .לאחר "משפט צבאי " קצרצר שאולתר בחיפזון נידון פייגלין למוות ,נילקח מיד החוצה הועמד לפני כיתת יורים והוצא להורג. ,קרבנו האחרון של היטלר.מבחינתו של היטלר זה היה הדבר הקרוב ביותר לנקמה בהימלר עצמו.הוא השתולל מזעם כשנראה היה לו לרגע שההוצאה להורג הסימלית של נציגו של הימלר מתעכבת יתר על המידה.
אוה בראון קראה בסערת נפש לאחר הוצאתו להורג של גיסה:"אדולף אדולף המסכן כולם נטשו אותך ,כולם בגדו בך!".
שעתיים לאחר הרצח הזה התחתן היטלר בטקס רשמי עם אוה בראון גיסתו של פייגלין שלא הזילה עליו דמעה אחת.
היטלר החליט אז סופית להתאבד. הוא הודיע ששוב אינו פיהרר ושוב אינו נותן פקודות בצוואה שכתב לפני מותו מינה את יורשיו. כמו כן הורה היטלר בצוואה לגרש מהמפלגה וכן מכל משרותיו הממלכתיות את מנהיג האס אס ושר הפנים לשעבר היינריך הימלר בגלל הנזק שגרם במשא ומתן עם האוייב "בלי ידיעתי וכנגד רצוני".
כשנפרד בפעם האחרונה מעוזרין ומשרתיו הוא הזכיר שוב את בגידתו של הימלר.
זמן קצר לאחר מכן התאבד ביחד עם אישתו אוה בראון שעימה התחתן רק כמה שעות קודם לכן.
סוף הדרך
גופתו של הימלר המת לאחר החקירה.
הינריך הימלר נתפס חודש לאחר הפגישה שלו עם מזור ב-22 במאי בידי הבריטים כשהוא מעמיד פנים של אדם אחר אחד הינריך היצינגר ( אדם אמיתי שהוצא על ידיו להורג כסובל "מ"תבוסתנות "). הוא גזז את שפמו ולבש רטיה שחורה .כוונתו הייתה להצטרף לאנשי אס אס בבווארי הולהקים שם תנועת התתנגות אנשי הזאב. אבל הוא נתפס בידי הבריטים .בתחילה הוא לא זוהה ולבסוף היה זה הוא עצמו שחשף את זהותו האמיתית על מנת לקבל את הטיפול המיוחד שהוא האמין שמגיע לאדם כמוהו.
בחקירה (בה השתתף בין השאר חיים הרצוג – קצין מודיעין בצבא הבריטי ולימים נשיא מדינת ישראל) גילה את זהותו האמיתית,הוא דרש להיפגש עם צ'רציל או מונטגומרי וליעץ להם במאבק הקרב כנגד הבולשויזם.
הוא הגיע מרצונו החופשי ,אמר ,בהנחה /\שהרוסים יכולים ועומדים לתקוף את כל אירופה.ולכן הוא מבקש להעמיד את כוחות האס .אס לרשותן של בעלות הברית המערביות.למעשה היציע לשתף עימן פעולה.
איש לא התייחס אליו ברצינות. ושוביו התכוונו לשלוח אותו למשפט פושעי המלחמה בנינרברג. "קדימה ממזר " פקד עליו קצין המודיעין הביטי הראשי שהיגיע למקום והורה לו לעלות על המכונית לבית הכלא.
בלי מדי האס אס המרשימים ומטילי האימה שלו הימלר נראה כעת כפקיד אפור בלתי מרשים לחלוטין אדם רגיל שעל פניו עוברים ברחוב מידי יום.
בחקירה שבה השתתף הרצוג בתשובה לשאלה על מחנות הריכוז ניסה הימלר לציירם כמתקניים לכליאת שבויים ותו לא .כאשר הונחה לפניו ערימה של כתבי עת מכל העולם שגוללו בפרוטרוט את כל הזוועות הודיע הימלר לנוכח הראיות האלו כנגדו שלא ידע דבר וחצי דבר על המחנות.
אחרים עשו זאת,טען ,הכל היה לא רשמי.הוא לא היה האחראי.
כאשר הראו לו בחקירה סרטים מזוועות המחנות העמיד הימלר פנים שהוא מזועזע וטען שפיקודיו הם האחראים לכך.
לאחר החקירה נערכה בו בדיקה מקפת בניצוחו של קצין הרפואה הראשי של המחנה. כשהיגיע טורו של הפה להיבדק ,היטה הימלר את ראשו לאחור ופיצח בשיניו קופסת ציאניד שהייתה חבויה בחלל של אחת מהן .הוא מת כמעט בו במקום .כל המאמצים להחיות אותו נכשלו .
הוא התאבד.
לעולם לא נדע מדוע בחר להמית את עצמו דווקא ברגע הזה ולא בשום רגע אחר מאז נפל בשבי .אולי הבין רק אז שמצבו חסר תוחלת לחלוטין וכי שום מדינאי בריטי לא יקבלו לראיון. אולי פחד מהעינויים ששיער שיחשף להם .ואולי היניח שכי ייאלץ להתייצב אל מול האמת ולא היה יכול לכלכל את המחשבה הזאת.
סביר להניח שאם היה הימלר שורד ומגיע למשפטי נינרברג לא היה אומר שם דברים שונים ממה שכבר אמר למזור ,ואולי זאת הייתה אחת הסיבות להתאבדותו. הוא כבר אמר את כל מה שהיה לו לאמר ולא היה לו מה להוסיף על כך.
וולטר שלנברג העיד במשפטי נירנברג, כנגד פושעי המלחמה הראשיים, והועמד בעצמו למשפט בגרמניה .
הוא זוכה מאשמת רצח עם גם בגלל מעורבותו בפרשה שתוארה למעלה ,אך הואשם ברצח שבויים ונידון לשש שנות מאסר, במהלכן כתב את זכרונותיו. . בשנת 1951 שוחרר כתוצאה מבריאות לקויה ועבר לשווייץ, ולבסוף לטורינו שבאיטליה שם מת בשנת 1952 מסרטן הכבד במשפט אייכמן העיד השופט האמריקני מיכאל מסומאנו ששפט במשפטי נינרברג על תרומתו המכרעת של שלנברג לפעילות "האיזננצגרופן " שטבחו ביותר ממליון יהודים.
פליקס קרסטן חי לאחר המלחמה בגרמניה ושודיה פירסם את זכרונותיו ונפטר ב-1960.
נורברט מזור היהודי היחידי שדיבר כשווה עם שווה עם הימלר היה פעיל לאחר המלחמה כמנהיג ציוני וכן חבר בהנהכת הקהילה יהודית בשטוקהולם
בשנת 1955 קיבל אות כבוד צרפתי על חלקו בהצלת יהודים צרפתיים.
.הוא עלה לארץ ישראל ב1956
בשנת 1963 הוא התמנה לקונסול כבוד של שודיה בישראל תפקיד שמילא עד יום מותו. הוא נפטר בביקור בשטוקהולם ב-1971.
הרוזן ברנדוט שקרסטן ומזור פעלו לכאורה בשיתוף פעולה עימו הפך לדיפלומט מטעם האו"ם בזמן מלחמת העצמאות וניסה להביא לחלוקת ירושלים. מצא את מותו בהתנקשות של אנשי לח"י ב ארץ ישראל ב1948. לימים נמצאו עדויות בידי ההיסטוריון הבריטי טרבור רופר לכך שהוא לא היה מעוניין להביא לשחרור יהודים בפגישותיו.
אף נמצא מכתב מהעשירי במארס. 1945 שבו הוא מודיע להימלר שהיהודים אינם רצויים בשוודיה בדיוק כפי שאינם רצויים בגרמניה הוא ביקש מהימלר שלא ישחרר אף יהודי משום שהוא ברנדוט אינו מעוניין להעביר אותם לשוודיה. הוא ביקש מהימלר יסרב לשחרר אותם משום שהוא ברנדוט אינו יכול לסרב לקבל אותם רשמית.
למרבית המזל פגישתם של קרסטן ומזור עם הימלר הצליחה לשנות בעניין את דעתו של הימלר ולהביא להצלתם של עוד כמה מאות יהודים שברנדוט היה מעדיף שלא ישוחררו.
ביבליוגרפיה
נורברט מזור "פגישה עם הימלר-מאמץ והצלה על סף התמותה הגרמנית " בתוך מולד גל’ 53-52 כ"ט באוגוסט 1952. ע’ 210-218
נורברט מזור יהודי משוחח עם הימלר / תרגום משודית רות דנור [תל אביב] : אגודת ידידות ישראל-שוודיה, [תשמ"ה]- 1985
, Felix Kersten The Kersten memoirs 1940-1945 / With an introduction by H.R. Trevor-Roper. translated from the German by Constantine Fitzgibbon and James Oliver London Hutchinson, 1956
Kessel, Joseph, 1898-1979 The man with the miraculous hands / introd. by H. R. Trevor-Roper ; translated from the French by Helen Weaver and Leo Raditsa New York : Farrar, Straus and Cudahy, c1961
יצא לאור גם בתרגום שונה .
The magic touch / l ; translated from the French by Denise Folliot ; with an introd. by H.R. Trevor-Rope London : R. Hart-Davis, 1961. r
רומן ביוגרפי על פרשת יחסיו של קרסטן עם הימלר.
, Walter,Schellenberg 1910-1952 The labyrinth : memoirs of Walter Schellenberg Hitler’s chief of counterintelligence /
New York : Harper, [1956 introduction by Alan Bullock ; translated by Louis Hagen
Wulff, Wilhelm Zodiac and swastika: A Astrologer to Himmler's Court / ; Foreword by Walter Laqueur London . Baker, 1973
כולל תיאור של פרשת קרסטן ומזור מנקודת המבט של האסטרולוג של הימלר שהיה גם הוא מעורב בפרשיה עד לצווארו.
Waller, John H. The devil's doctor : Felix Kersten and the secret plot to turn Himmler against Hitler / New York : J. Wiley, c2002.
Allen, Martin Himmler's secret war : the covert peace negotiations of Heinrich Himmler / London : Robson Books, c2005
באואר, יהודה יהודים למכירה?: משא ומתן בין יהודים לנאצים 1933-1945 / עברית כרמית גיא ירושלים: יד ושם, תשס"ב 2001
הס, רודולף, הקומנדאנט מאושוויץ מעיד / ; עריכה, הערות ומבוא צבי שנר [תל-אביב] : בית לוחמי הגיטאות, תשכ"ה 1964.
אריה לובה אליאב . הספינה אולואה :סיפורו של ארטור " / תל-אביב : עם עובד, = 1967 יצא לאור במהדורת יובל ב-1998. סיפור העלאתה לארץ ישראל של אחת הנשים שניצלו בידי מזור.
ביבליוגרפיה כללית
אורי אבנרי צלב הקרס -אייכמן האיש ותקופתו הוצאת דע ,ספרי מדע ואינפורמציה, ,1961.
ויליאם לורנס שירר עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי : היסטוריה של גרמניה הנאצית עברית חיים גליקשטיין / ירושלים ותל אביב : שוקן, תשכ"ב, 1962.
קרנקשאו, אדוארד גסטפו / עברית – דוד ליאור (תל-אביב) : דשא, (1961).
היו טרבור רופר . ימיו האחרונים של היטלר .עברית יצחק עבאדי .הוצאת י. טברסקי 1948.
ג'ון טולנד 100 ימים אחרונים / עברית שרגא גפני תל-אביב : מערכות, תשכ"ט 1968
אלברט שפר בתוככי הרייך השלישי :זכרונות תרגום עדנה קורנפלד , הוצאת בוסתן , 1979.
אנתוני ביוור נפילת ברלין, 1945 / עברית אריה חשביה תל-אביב : יבנה, 2003
יואכים פסט בתוך הבונקר של היטלר : 14 הימים האחרונים : מתווה היסטורי תירגם מגרמנית והוסיף אחרית דבר: חנן אלשטיין / תל-אביב : אחוזת בית, 2006
הסטינגס, מקס ארמגדון : הקרב על גרמניה 1945-1944 / עברית כרמית גיא ף אור-יהודה : דביר, [תשס"ח] 2007.
דוידוביץ, לוסי ס. המלחמה נגד היהודים, 1945-1933 / עברית עדית זרטל תל אביב : זמורה, ביתן, 1982 תשמ"ב.
ג'רלד פלמינג .היטלר והפיתרון הסופי . תירגם דב קוסטוולר , הוצאת ים ושם , 1987.
קרל דיטריך בראכר הדיקטטורה הגרמנית –השורשים המבנה והתוצאות של הנציונאל סוציאליזם מאנגלית ארנון מגן ספרית אופקים עם עובד 1987 תשמ"ז בשני כרכים. במהדורה חדשה של כרך אחד ב-2002.
ברל לאנג מעשה ומחשבה בהשמדת העם הנאצית תרגום יצחק טישלר, הוצאת י"ל מאגנס , 2000.
, כריסטופר בראונינג בהשתתפות יורגן מתיאוס הדרך אל הפתרון הסופי : התפתחות המדיניות הנאצית כלפי היהודים : ספטמבר 1939-מרס 1942 / תרגום – איה ברויר ; עורכי המהדורה העברית – בלה גוטרמן ודוד בנקיר ירושלים : יד ושם, תשס"ה 2004/
איאן קרשו היטלר : 1936-1945 .נמסיס . תרגום יוסי מילוא עם עובד , 2005
מייקל ברליטי הרייך השלישי :היסטוריה חדשה מאנגלית עדית זרטל זמורה ביתן ויבנה 2007.
יואכים, פסט פני הרייך השלישי / עברית גבי פלג תל אביב : משרד הבטחון, ההוצאה לאור, תשמ"ח 1987.כולל פרק שלם על הימלר.
, עופר רגב נסיך ירושלים : פרשת ההתנקשות ברוזן השוודי פולקה פון-ברנדוט ירושלים 1948 / צור ידאל : פורת, תשס"ו.2006. בנובמבר 2006.יצאה מהדורה שנייה מתוקנת.
שנהב, חיים המנדט ושברו. : על אהבה ובגידה / תל-אביב : עם עובד, תשס"ז, 2007.
- ספרים על הינריך הימלר
קתרין הימלר האחים הימלר / מגרמנית: דפנה עמית ; תל-אביב : מטר, תשס"ח 2007.
שגיא כהן על "האחים הימלר" –
אריאנה מלמד על הימלר אח של סבא
כולם הרי היו במפלגה :עדי שוורץ על האחים הימלר
סוף נאצי אורין מוריס על האחים הימלר
התר אן פרינגל גזע הפורענות : המדענים של הימלר / תירגמה מאנגלית: דפנה ברעם ירושלים : כתר, תשס"ח 2007.( במקור פורסם ב-2006)
פיטר פדפילד הימלר : רייכספיהרר אס-אס / עברית אריה חשביה תל-אביב : ספרית מעריב, תשס"ח 2008.( במקור פורסם ב-1990).
מאת הינריך הימלר
היינו הגונים" : האוטוביוגרפיה הסודית של מפקד האס אס היינריך הימלר / עורך המהדורה העברית (והמחבר): אריק זיו הרצליה] : ספרי ניב, [תשע"ט] 2019.
אוטוביוגרפיה בדויה של הימלר.
[ |
תקציר:ב- 23 במאי, 1945, כשבועיים לאחר כניעתה הסופית של גרמניה הנאצית, התאבד היינריך הימלר, מפקד האס אס ומי שנחשב ל"אדריכל של השואה" ושל אינספור מעשי זוועה נוספים, לאחר שנתפס, ואולי הסגיר את עצמו במתכוון לידי כוחות הכיבוש הבריטיים בצפון גרמניה. בשבועיים האחרונים לחייו נע הימלר בדרכים, בזהות בדויה, עם כמה עוזרים נאמנים שהתחבאו שם. כשנלכד על ידי הבריטים חשף את זהותו בפניהם במתכוון, כנראה מתוך מחשבה שיזכה ליחס הולם, לדעתו, לאור מעמדו הרם ברייך הנאצי. משהסתבר לו שמתייחסים אליו כאל שבוי רגיל גמלה בליבו, ככל הנראה, ההחלטה להתאבד וכך עשה, כשהוא נוגס בכמוסת ציאניד שהוחבאה באחת משיניו. יותר משבעים שנה אחר כך הופיע גרמני בשם היינריך דנקרס אצל הוצאת ספרים בגרמניה והציג את מה שלטענתו הוא כתב יד מקורי שנכתב על ידי הימלר בשבועיים האחרונים לחייו והופקד למשמרת אצל משפחת דנקרס. ההוצאה חששה שמדובר בזיוף וביצעה בדיקות רבות כדי להימנע ממבוכה גדולה שבפרסום כתב יד לא אותנטי. לבסוף התקבלה ההחלטה להוציא את המסמך לאור. וצאת "ספרי ניב" ביצעה בדיקות משלה לפני שהחליטה להוציא את הגרסה העברית של כתב היד הזה. לדעתנו לא מדובר במסמך אותנטי. יחד עם זאת היה לנו ברור שמדובר בחומר שעשוי להיות בעל עניין רב עבור קוראים שהתקופה הנאצית מעניינת אותם ועל כל החלטנו להוציא את הספר הזה לאור בכל זאת. יש כאן, לכאורה, הצצה לנפשו של מי שזכאי לתואר המפוקפק של הרוצח הגדול ביותר במאה העשרים ואולי בהיסטוריה כולה והצורר הנורא ביותר של העם היהודי (אריך זיו, עורך המהדורה העברית).
דף הפייסבוק של הספר "היינו הגונים".
Himmler, Heinrich, 1900-1945 Once in 2000 years : secret speech to the German army general staff / New York : American Committee for anti-Nazi literature, c1938
Speech of Reichsfuehrer-SS
Heinrich Himmler at Posen 4 October 1943 : Translation of document no. 19-PS, Nuremberg trial / translated by Carlos
Porter San Diego, Calif. : Codoh, 1998
, Heinrich Himmler at Posen 4 October 1943 : Translation of document no. 19-PS/ United States of America : Preuss,c2001.
Heinrich himmler SS – defender against bolshevism / United States of America : Preuss,. c2001. walton–Kerr, Philip Gestapo London : R. Hale, 1939
Agents of hell : (Himmler's fifth column) / London : Hutchinson, [1940]
Man George Hamilton Combs- Himmler… : Nazi Spider-Man
/ On cover
: The man After Hitler Philadelphia : Mackay, 1942
, Willi Frischauer Himmler : the evil genius of the Third Reich / Boston, : Beacon Press, 1953
Manvell, Arnold Roger and Heinrich Fraenkel Heinrich Himmler The Sinister Life of the Head of the SS and Gestapo London : Heinemann, 1965
Aronson, Shlomo-
Beginnings of the Gestapo system : the Bavarian model in 1933 / Jerusalem :
Israel Universities Press, c1969
Smith, Bradley F. Heinrich Himmler: a Nazi in the making, 1900-1926
Stanford : Hoover Institution Press, c1971
[1971] Loewenberg, Peter, 1933- The unsuccessful adolescence of Heinrich Himmler Washington, 1971
Wykes, Alan Himmler / Ballantine's illustrated
history of World War II. Battle book, no. 10 London : PanBallantine 1973
Graber, G. S. History of the SS New York : D. McKay, c1978
Speer, Albert, 1905- The slave state : Heinrich Himmler's masterplan for SS supremacy / , / translation by Joachim Neugroschel. London : Weidenfeld and Nicolson, c1981.
Plant, Richard, 1910-1998 The pink triangle : the Nazi war
against homosexuals / New York : H. Holt, 1986
Browder, George C., 1939- Foundations of the Nazi police state :the formation of Sipo and SD / Lexington, Ky. : University Press of Kentucky, c1990.
Richard Breitman
, – The architect of genocide : Himmler and the final solution / New York : A.A. Knopf, 1991.
The fall of Berlin / New York : W.W. Norton, 1993, c1992. Anthony Read and David Fisher.
Lumans, Valdis O. Himmler's auxiliaries : the Volksdeutsche Mittelstelle and the German national minorities of Europe, 1933-1945 / Chapel Hill [N.C.] : North Carolina University Press, C1993
Williamson, Gordon The SS: Hitler's instrument of terror
: Motorbooks International, 1994
Lumsden, Robin Himmler's black order : a
history of the SS, 1923-45 / Stroud [England] : Sutton Pub., 1997.
Lepre, George
Himmler's Bosnian division : the Waffen-SS Handschar Division, 1943-1945 / Atglen, Pa. : Schiffer, 1997.
Stephen Cook (Author), Stuart Russell (Collaborator)
Cook, Stephen Heinrich Himmler's Camelot : Pictorial / Documentary; The Wewelsburg ideological centre of the SS, 1934-1945 / Andrews, N.C. : Kressmann-Backmeyer, c1999
Wilson, Paul Joseph Himmler's cavalry : the equestrian SS, 1930-1945 / Atglen, PA : Schiffer Pub., c2000
Knopp, Guido Hitler's henchmen / Stroud, Gloucestershire : Sutton, 2000
Mansson, Martin Heinrich Himmler : a photographic chronicle of Hitler's Reichsfuehrer-SS / Atglen, Pa. : Schiffer, c2001
Thomas, W. Hugh(Walter Hugh)
SS 1 : The unlikely death of Heinrich Himmler / London
: Fourth Estate, c2001
יצא לאור גם בשם :
The strange death of Heinrich Himmler :a forensic investigation
/ New York : St. Martin's Press, 2002
Read, Anthony The devil's disciples : Hitler's inner circle / New York : W.W. Norton, 2004.
Butler, Rupert The Gestapo : a history of Hitler's police, 1933-45 / Barnsley : L. Cooper c2004
Martin Allen Himmler's Secret War: The Covert Peace Negotiations of Heinrich Himmler : Robson Books (26 May 2005
ספרים על הימלר ועולם המיסטיקה והכישוף
Jacques Bergier The dawn of magic / translated from the French by Rollo Myers London : Panther Books, 1964, c1960
Michael Moynihan and Stephen E. Flowers
The Secret King: Karl Maria Wiligut, Himmler's Lord of the Runes
Runa-Raven (July 12, 2001
The Secret King: The Myth and Reality of Nazi Occultism (Paperback Feral House (September 1, 2007
Hale, Christopher
Himmler's crusade : the Nazi expedition to find the origins of the Aryan race / Hoboken, N.J. : J. Wiley, c2003
Robin Lumsden Himmler's SS: Loyal to the Death's Head The History Press Ltd 2009
Hitler's Master of the Dark Arts: Heinrich Himmler and the Black Knights of the SS
סגנו של הימלר
Tuviah Friedman, SS-General Karl Wolff arrested!" / Haifa: Institute of Documentation in Israel for the Investigation of Nazi War Crimes, 1990.
כתוב באנגלית וגרמנית
פרידמן, טוביה גנראל ה-ס.ס. קארל וואלף ראש מטהו של הימלר ל= 15 שנות מאסר : אוסף דוקומנטרי / חיפה : המכון לדוקומנטציה בישראל, [תש"ס]- 2000
, lang Jochen von Top Nazi : SS General Karl Wolff : the man, between Hitler and Himmler / New York : Enigma Books, c2005
Kurzman, Dan A special mission : Hitler's secret plot to seize the Vatican and kidnap Pope Pius XII / Cambridge, Mass. : Da Capo Press, c2007
יצירות ספרותיות על הימלר
גרין, ג'רלד שואה / עברית – א' כהן
(תל אביב) : ברונפמן-שרשים, (1978)
רב המכר העולמי עליו מבוססת סדרת הטלוויזיה של אן בי סי ..
• ווק, הרמן מלחמה וזכרון / תרגום עמשי לוין תל אביב : זמורה, ביתן, מודן, תשמ"א,
ספרי המתח של ג'ק היגינס שבהם מופיע היטנריך הימלר
היגינס, ג'ק, 1929- הנשר נחת / עברית אליעזר כרמי תל-אביב : ספרי ארז, תשל"ו 1976
הימלר מעורב במזימה נאצית לרצוח את צ'רצ'יל . ספור המבוסס על מבצע "הנשר נחת" בו עמדה יחידה של צנחנים גרמנים לחטוף את ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל ב-6 בנובמבר 1943
ביקורת
Higgins, Jack The eagle has flown / New York : Pocket Books, 1991
המשך הספר הקודם הימלר ושלנברג מתכננים מזימה נוספת נגד אנגליה .
היגינס, ג'ק ליל השועל / עברית שלמה גונן תל אביב : מודן, 1988.
הימלר זומם כנגד הגנראל הנאצי רומל בצרפת.
היגינס, ג'ק קולד הארבור / עברית ציפי בורסק תל-אביב : מודן, 1992
מותחן המתרחש בבריטניה ובצרפת במלחמת העולם השניה
היגינס, ג'ק מעוף הנשרים / מאנגלית: מתי בן יעקב תל-אביב : מודן, 1999
ליטל, ג'ונתן נוטות החסד / עברית ניר רצ'קובסקי אור יהודה : כנרת, 2008.
פיליפ קר ברלין נואר – הפושע החיוור / ( במקור 1990) מאנגלית מרדכי ברקאי אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תש"ע 2009
השוטר לשעבר, ברני גונתר, חשב שכבר ראה הכול ברחובות ברלין של שנות השלושים. אך אז כופה עליו היידריך עצמו לחזור לשורות המשטרה לצורך חקירה מיוחדת, שתוביל אותו שוב להתנגשות עם תת-התרבות הנאצית של שלל זוועותיה.
William P. Kennedy The Himmler Equation St Martins Pr; 1 edition (November 1989)
Herbert, James,- The spear / New York : New American Library, c1980
רומן אימה מודרני סביב דמותו של הימלר המת
David Isherwood
Himmler's Double (Hardcover – 24 Jun 2004
יצירות ספרותיות על שלנברג
הארי פטרסון הידוע גם בשם ג'ק היגינס מלך על הכוונת / עברית אליעזר כרמי תל אביב : רמדור ; א' שלגי, 1980.
ב-1940 וולטר שלנברג מנסה לחטוף את הדוכס מוינזור מלך בריטניה לשעבר ואישתו כדי להפכם לסוכנים נאציים.
מיד, גלן חולות הסקרה / תרגום: קטיה בישופס קרית-גת : קוראים, [2001]
מותחן דמיוני עם שמץ אמת המתרחש במצרים במלחמת העולם השניה
ב1943 שלנברג מפעיל מזימה במצרים לחיסולם של רוזוולט וצ'רצ'יל בעת פגישה בקהיר.
מבוסס במעט על משימה נועזת אמיתית שהגו שלנברג והימלר.
יצירות ספרותיות על ימיו האחרונים של היטלר בבונקר
ארי אבן זהב .ככל הנערים :סיפור בן זמננו,יבנה 1947.
נער ארץ ישראלי שהוקטן למימדים זעירים מוצא את עצמו בבונקר של היטלר בימין האחרונים.
הארי פטרסון ידוע בשם ג'ק היגנס טירת בני הערובה / תירגום – נורית גלזר-ינסן. (תל-אביב) : רמדור ; א' שלגי, (1979).
רועי רוזן חיה ומות כאווה בראון :פילגשו של היטלר, בבונקר בברלין ומעבר (הצעה מאוירת לפרוייקט מציאות מדומה ירושלים : מוזיאון ישראל, תשנ"ז 1997 .
מבצעי הפיתרון הסופי ביהודים הימלר והיידריך.
קישורים רלבנטיים:
הימים האחרונים של הרייך השלישי
דיון על נאומו של הימלר בפני קציני אס אס ב1943
תמיהות על התמיהות לגבי מותו של הימלר
ועוד פרשיה מיסתורית מימי מלחמת העולם השנייה :
אילו היינו מנצחים :שיחה בין הינריך שפאר שר החימוש הנאצי וסופר המדע הבדיוני אריק נורדן
30 תגובות על “הצטדקותו של הינריך הימלר”
תודה על הסקירה המלמדת ומרחיבת הדעת על פרשה לא ידועה זו.
קראתי מרותקת את השתלשלות האירועים. שאט הנפש שבי עלתה על גדותיה כשהזכרת את דבריו של נורבט מזור על כך שהימלר התחיל להכחיש את השואה בעודה מתרחשת.מזעזע.
שוב תודה.
עדיפה פי אלף על הקישקושים והויכוחים של הגרפומנים התל אביביים וחבריהם.
העיתונאי שרגא עילם מחזיק בתיאורית קונספירציה מעניינת שלפיה הינריך הימלר היהיה היוזם של השואה וההיטלר אף לא ידע עליה כלל .
אני מביא כאן ציטוטים מדיון שמתקיים ביני ובין שרגא עילם מאתרו .
במאמר
"הפורנוגרפיה של הרוע בשירות מדינת ישראל "
http://2nd-ops.com/shraga/?p=2775
דיון זה הוא רלבנטי מאוד למאמר זה וכך הוא יופיע גם כאן .
הדיון משתמשך כך שהוא יופיע גם כאן בהמשכים.
להבהרת העניין אני מצטט גם קטעים של הדיון שהתקיימו בין עילם ואנשים אחרים.
הטיעון אינו שלו אלא של דיוויד אירווינג, מספרו HITLER'S WAR מ-77'. הופרך ע"י כל מומחה.
וכעת תגובתי הראשונה למר עילם :
מר עילם
לגבי טענתך במאמר “הפורנגוגרפיה של הרוע ”
כי
“רוב ההיסטוריונים ה”חשובים” מסרבים גם לטפל בצורה רצינית בשאלה המרכזית:
איך זה אפשרי שדווקא בעניין חשוב כמו השמדת היהודים לא נמצא הוראה של היטלר ואפילו יש ראיות המעידות על כך שהימלר העלים ממנו את ההשמדה (ראו מכתבו של הימלר מ- 14.3.1943 לד”ר קורהר שבו מורה ראש האס.אס. בטיעון מוזר לסטטיסטיקן לא להעביר להיטלר את מספרי היהודים שהושמדו בגאזים, או בלשונו עברו “טיפול מיוחד”).
חשוב לציין שאין חוסר הידיעה של היטלר משחרר אותו מאחריות לפשעים שכן ישנם מספיק נאומים והצהרות שלו שהוא קורא להשמדת היהודים. אך כדי להבין את השואה מבחינת דרך קבלת ההחלטות והאינטרסים השונים שהובילו לפשע חשוב לחקור ביסודיות שאלה זו ולמצוא הסבר לפארדוקס.”
”
טענתך אינה הגיונית.למעשה מגוחכת .
לא ייתכן שהימלר היה מחליט על החלטה גורלית כזאת מאחורי גבו של היטלר שממנו םחד פחד מוות .
אני מפנה אותך למאמרי הצטדקותו של הינריל הימלר
http://www.notes.co.il/eshed/66520.asp
ולטענתו בעת פרידתו מקרסטן :
“"תמיד רציתי את הטוב ביותר אבל נאלצתי לפעול כנגד רצונותי האמיתיים. . לא רציתי לעשות זאת מר קרסטן אבל הפיהרר דרש זאת ובורמן וגבלס היו השפעה רעה עליו. כחייל נאמן היה עלי לציית מאחר שוום מדינה אינה יכולה לשרוד בלי ציות"
“.
הימלר שיקר כמובן כשטען שלא רצה לעשות זאת.
וודאי שרצה לעשות זאת .אבל אין סיבה לחשוב שעשה משהו כזה כנגד רצון הפיהרר וכך סיכן את עצמו שלא לצורך.
היטלר ידע גם ידע ,בקווים הכללים ביותר. לא בפרטי הפרטים שהוא בהחלט לא ידע עליהם ולא רצה לדעת אותם
.הספיק לו לדעת שהיהודים מושמדים איך זה כבר היה מחוץ לענינו.
תגובתו של שרגא עילם לתגובתי שלמעלה :
"
מר אשד,
אני ממש מתרשם מהידע העמוק שלך בקריאת מחשבותיו של הימלר ובמיוחד במעשיו, כמו גם בהבנה של המשטר הנאצי. אינני מבין איזו הוכחה יש לך שהימלר לא חתר מתחת להיטלר והעלים ממנו מידע חשוב (ראה למשל עניין קורהר).
מקובל גם על גדולים ממני כמו פרופ’ יהודה באואר שהצעת הסחר ביהודי הונגריה, תחילה בציר אייכמן-יואל בראנד ואח”ב בציר קורט בכר-קסטנר-סאלי מאייר היתה על דעתו של הימלר ובמסגרת מעשה חתירה נגד היטלר. הוא הדין בפגישת הימלר עם נשיא שווייץ לשעבר ז’אן-מארי מוסי (ציר שלנברג-רחה שטרנבוך-אגודת ישראל) שהובילה לשיחרור 1,2000 יהודים מהונגריה.
פעילי הצלה מרכזיים כמו נתן דרור-שוואלב, זאב וניה הדרי-פומרמנץ והרב דוב מיכאל וויסמאנדל היו גם הם משוכנעים בתוכנית כזאת של הימלר כבר ב-1942 (תכנית אירופה). אבל אני מבין שאתה מתמצא בעיניינים יותר טוב גם מהם ויכול לשפוט מה מגוחך ומה רציני.
הטענה שלך נשמעת מאוד משכנעת שהיטלר דווקא בעניין כל כך מרכזי עבורו כמו השמדת היהודים לא רצה לדעת פרטים אפילו הכלליים ביותר. עם הגיון כזה אני לא יכול להיתווכח
"
אוקי
קודם כל כחוקר עליך להבין שהשאלה “איזה הוכחה יש לך שהימלר לא עשה כך וכך ” היא שאלה חסרת משמעות שלא שואלים אותה .
אנחנו שואלים שאלות רק לגבי דברים שהוא כן עשה
וכפי שהראיתי במאמרי ( האם קראת אותו ?) הימלר טען במפורש לפני עדים שהיטלר נתן לו את הפקודה.
כן כן הימלר אכן טען זאת בצורה ברורה.
שאר הטענות שלך הן למרבית הצער לא רלבנטיות לעניינינו .
שהרי מדובר בפרוייקטים סודיים במכוון וקטנים מאוד שאותם ניתו היה להסתיר מעמיתיו של הימלר.
כפי שאנו רואים מפרשת קרסטן ומזור הימלר חשש כל הזמן שעמיתיו כמו קלנטנראובר יגלו את המבצע הקטן שהוא עושה של שחרור כמה אלפי יהודיות מריונסברוק .
הבן כל טענתך היא חסרת היגיון
האם יעלה על הדעת שהינריך הימלר יבצע פרוייקט ענק פי כמה אלפי מונים של הפיתרון הסופי בלי לחשוש לא רק מהיטלר אלא גם מעמיתיו שיגלו זאת וירוצו לספר על כך להיטלר וכך לפגוע במעמדו ?
ואם היו מגלים זאת ויודעים שהפיהרר לא סמך על כך את ידו זה מה שהיו עושים כקלף במאבק הכוחות בינם .
לא .הוא לא היה עושה זאת.כל פרשת מזור מראה על פחדו של הימלר הן מהיטלר והן מבכירי משטר אחרים כמו בורמן שחתרו תחת מעמדו.
מדוע שהימלר היה טורח לעשות זאת בלי ידיעת הפיהרר ?
התשובה היא שלא היה צורך לעשות זאת בלי ידיעת הפיהרר שידע על הכל מההתחלה.
אתה אומר :"שהיטלר דווקא בעניין כל כך מרכזי עבורו כמו השמדת היהודים לא רצה לדעת פרטים אפילו הכלליים ביותר. עם הגיון כזה אני לא יכול להיתווכח.”
למרבית הצער זוהי רטוריקה ותו לא מר עילם היקר אותך זה מופתיע גם אותי.העובדות מראות שהיטלר אכן לא התעניין מעבר לפקודה הראשונית .
אני מניח שכמצמחוני הוא לא באמת רצה לדעת את הפרטים .הספיק לו לדעת שזה מבוצע ותו לא. והיו לו מספיק דברים אחרים לעסוק בהם.
איני מבין גם למה מפתיע אותך שהיטלר לא דיבר על כך גם בבונקר שלו .זה היה סוד כמוס שנשמר מפני כל מי שלא היה צריך לדעת והיטלר ידע על מה צריך לדבר בפני מקורבים ועל מה לא.
אגב לתשומת ליבך
יש לפחות התיחסות אחת נדירה בכתב שבה היטלר מדבר במפורש על השמדת היהודים וברור ממנה שהוא ידע הכל בעניין.
באפריל 1943 כשזימן אליו את מנהיג הונגריה הורטי והטיף לו מוסר על שאינו מטפל “כהלכה ביהודים .
ושם נפתחו חרצובות לשונו :
“בפולין טיפלו במצב עניינים זה בצורה יסודית ,אם היהודים שם לא רצו לעבוד הוצאו להורגק ביריה .אם הם לא יכלו לעבוד היה צריך לטפל בהם כמו בחידקי השחפת שיכולים לנגע גוף בריא.
זה לא אכזרי אם חושבים על כך שגם יצורים חפים מפשע כמו צבאים וארנבות נידנים לחיסול כדי
שלא יגדמו נזק. למה צריכים אנו לחוס על החיות
שהביאו עלינו את הבולשביזם? עמים שלא נפטרו מהיהודים אבדו.”
(למראה מקום מדוייק ראה בספרה של דוידוביץ המלחמה נגד היהודים ע’ 451-452)
הנה חבר יקר. כאן היטלר מתייחס ישירות להשמדת היהודים לא כעיקרון מופשט לא בדיבור סתמי אלא תוך הצבעה ברורה על שיטת הטיפול ביהודים .כפי שהוגשמה בפולין.
הוא ידע טוב מאוד מה שקורה מר עילם.למה חשוב לך כל כך להוכיח שלא כך היה זה לא ברור לי.
אולי זה יתברר בהמשך עם המשך הדיון ביננו.
תודה על הפרטים מר עילם.
הצרה היא שרובם הם לא רלבנטיים.
אתה מעמיד בפנינו תיאוריה שהיא בלשון המעטה מדהימה בדברים שאנו צריכים לעכל מתוכה.
שים לב אתה טוען שהינריך הימלר העז לא בשנים האחרונות של המלחמה כשכבר הכל היה אבוד והיה עליו להציל את עצמו אלא בשנות השיא של המלחמה כאשר היטלר היה בשיא כוחו ועוצמתו לזמום תוכנית ענק מאחרי גבו של היטלר.
ועבור זה היה עליו להעמיד את חייו בסכנה איומה .
שכן אם היטלר היה מגלה א ת עניין שהינריך
הנאמן זומם מאחורי גבו תוכנית ענק כזאת מה היה חושב?
"מה הימלר מתכנן מאחרוי גבי בלי ידיעתי ?
ומה הוא מתכנן עוד בלי ידיעתי ואולי כנגדי ?
"
לא רק זה מר עילם .
הימלר צריך להסתיר את התוכנית הגדולה לא רק מהיטלר עצמו אלא גם מ:
גרינג שלטענתך אותו שקרן עלוב אכן דיבר אמת בנינרברג.
מגבלס הארכי פנאטי שמשום מה ביומנו כותב שהוא שמע מהפיהרר על הצורך לחסל את היהודים.
ומבורמן שאם יגונב לעוזנו שהימלר זומם משהו מאחורי גבו של היטלר ינצל את זה כדי לדאוג שהימלר ימות ביסורי תופת.
אכן מזימה לא פשוטה.
שים לב כל האנשים האלו אולי לא היה איכפת להם מהפיתרון הסופי כל זמן שחשבו שהוא מעשה ידיו של הפיהרר אבל אם היה נודע להם, והם היו מגלים, שזאת מזימה פרטית של הימלר הם היו דואגים שהדבר יגיע מיד לאוזנו של הפיהרר .
משחקי כוח אלמנטריים אתה מבין.
הטיפוסים האלו תמיד זממו אחד נגד השני.
והנה הימלר נותן להם הזדמנות פז לחסל אותו אחת ולתמיד.
מדהים אותי גם אומץ הלב שאתה מתאר שהיה להימלר ביצירת מזימה כזאת מאחורי גבו של אדונו כאשר מזור ושלנברג וקרסטן ועדים אחרים כולם מתארים אותו כמישהו שרועד כעלה נידף כאשר מעלים לפניו הצעה לעשות משהו מאחורי גבו של הפיהרר.
ועוד דבר לא הבנתי :
למה הימלר היה צריך לעשות זאת מאחורי גבו של הפיהרר.
הרי זה צורח בכל היזדמנות כמו בפגישה עם הורטי שצריך לגמור עם היהודים. אז למה לסכן את עצמו שלא לצורך כשהוא יכול להשיג אישור מהפיהרר ולעשות את זה בלי סכנה לעצמו חכל עמיתיו ומהפיהרר עצמו ?
אתה יכול להסביר לי את זה?
לגבי ההוכחה שהבאתי ציפיתי להפרכה טובה יותר ממך.
חשבתי שתטען שמסמך מזוייף.
אבל הנה כל מה שאתה טוען זה ש”ההוכחה” שאתה מביא מדברת על ירי ולא השמדה בגז וגם שם הוא לא מדבר על הירי השיטתי לא בפולין אלא בשטח ברה”מ.”
מר עילם אולי תסביר לי למה בפגישה עם הורטי היטלר צריך לתת לו את פרטי הפרטים של מה שהוא עושה בכל מקום ?
הוא אומר להונגרי בכמה מילים את כל מה שהוא צריך לדעת .אין שום צורך לפרט.
בפרטים המתעסקים העוזרים .
חשבתי שאתה יודע את זה.
עוד דבר מר עילם
במאמרי “הצטדקותו של הינריל הימלר ” יש פרט קטן אבל חשוב שלכאורה, שים לב לכאורה, מחזק את התזה שלך .
אני ממליץ לך לקרוא היטב ולמצוא אותו ואז נדון בו.
הצטדקותו של הינריך הימלר
http://www.notes.co.il/eshed/66520.asp
אתה מעלה שאלות רציניות ועניניות ואילו הוא הופך את זה מייד לויכוח אישי עם משפטים כגון:
"אני ממש מתרשם מהידע העמוק שלך בקריאת מחשבותיו של הימלר ובמיוחד במעשיו"
"אין לי זמן וחשק להיתווכח בטון כזה ועם אדם עם ידיעות כה מצומצמות כמוך שחושב עצמו שמכיוון שקרא כמה ספרים הוא מומחה לעיניין"
כמובן שמייד אחרי הטענה שאין לו חשק להתווכח הוא מתווכח עמך ארוכות.
בקשר לנושא עצמו – כנראה שהאמת נמצאת איפשהו באמצע. הרי נאמרו כל כך הרבה מילים שלא תועדו וקרו כל כך הרבה מפגשים בין אנשים שונים ובמצבים שונים שלעולם לא נדע עליהם. בעצם הגענו למצב שאם יש לך תיאוריה כלשהי – תמיד תוכל למצוא מספיק חומר שיאשש אותה. בסופו של דבר היה פה הרבה אפור והרבה דעות והחלטות שהגיעו ממקורות שונים וגם השתנו עם הזמן. מר עילם נראה לי כמי שסימן מזמן את המטרה ועכשיו לא משנה כבר איזה עובדות תמצא או איזה ספרים תקרא – הוא כבר כל כך עמוק בתוך תיאוריות הקונספירציה שלו – כך שאין בעצם אין עם מי לדבר. ואגב, זה לא שהתיאוריה שלו היא חסרת היגיון לחלוטין – פשוט יש לאנשים נטייה לחשוב שהייתה רק אמת אחת נכונה וברורה, למרות שהמציאות הייתה בעצם פאזל גדול ומורכב מאוד.
ובכל מקרה – כאן נשאלת השאלה הגדולה באמת: אז מה??? בסופו של דבר, כל הויכוחים האלו לא משנים את התמונה הגדולה. ולכן – אולי כדאי למצוא נושאים חשובים אחרים למחקר ואשר יכולים לרענן את הידע שלנו על נושא חשוב זה.
שרגא עילם כותב :
"רוב ההיסטוריונים ה”חשובים” מסרבים גם לטפל בצורה רצינית בשאלה המרכזית:
איך זה אפשרי שדווקא בעניין חשוב כמו השמדת היהודים לא נמצא הוראה של היטלר ואפילו יש ראיות המעידות על כך שהימלר העלים ממנו את ההשמדה (ראו מכתבו של הימלר מ- 14.3.1943 לד”ר קורהר שבו מורה ראש האס.אס. בטיעון מוזר לסטטיסטיקן לא להעביר להיטלר את מספרי היהודים שהושמדו בגאזים, או בלשונו עברו “טיפול מיוחד”).
חשוב לציין שאין חוסר הידיעה של היטלר משחרר אותו מאחריות לפשעים שכן ישנם מספיק נאומים והצהרות שלו שהוא קורא להשמדת היהודים. אך כדי להבין את השואה מבחינת דרך קבלת ההחלטות והאינטרסים השונים שהובילו לפשע חשוב לחקור ביסודיות שאלה זו ולמצוא הסבר לפארדוקס.
"
תיקון – הוראת הימלר לקורהר לא היתה על המספר, אלא על המינוח, שנועד (וזה ידוע מעוד מקרים) כדי 'לשמור' על היטלר מפני דיבורים מפורשים מדי. ההוראה באה ממנו, ויש עדויות רבות של הימלר על כך.
אסתי כותבת :
מאוד מוזר בעיני לקרוא את הפיסקה הזאת:ֿ
איך זה אפשרי שדווקא בעניין חשוב כמו השמדת היהודים לא נמצא הוראה של היטלר ואפילו יש ראיות המעידות על כך שהימלר העלים ממנו את ההשמדה (ראו מכתבו של הימלר מ- 14.3.1943 לד”ר קורהר שבו מורה ראש האס.אס. בטיעון מוזר לסטטיסטיקן לא להעביר להיטלר את מספרי היהודים שהושמדו בגאזים, או בלשונו עברו “טיפול מיוחד”).
אם זכרוני אינו מטעני הפתרון הסופי היה בהחלט בהוראתו הישירה של היטלר. ועידת ונזה ממש לא נעשתה ללא ידיעתו. האם אני טועה כשאני זוכרת שאייכמן היה מינוי שלו?
שרגא עילם כותב :
אסתי,
היטלר בוודאי לא מינה אייכמן אלא הימלר. אין כמעט שום סיכוי שהיטלר בכלל שמע את השם אייכמן. אייכמן כולו היה סגן אלוף. זה לא מפחית מחשיבותו ובוודאי לא מטהר אותו.
בוועידת ואנזה דיברו על הפיתרון הסופי מבלי לפרט מהו. אפילו ההשמדה בשם שהאס.אס. השתמש בו, “טיפול מיוחד” לא הוזכרה בפרוטוקולים.
מה נאמר במסדרונות לא ידוע לי ולא לאף אחד מההיסטוריונים.
הבעיה ידועה להיסטוריונים אך לא לציבור הרחב והיא מלמדת על ליקוי בסיסי בדיווח ועל חקר השואה.
ישנו ספר למשל שנקרא The unwritten Order
שנכתב ע”י Peter Longrich. החוקר עוסק בבעיה אך לדעתי מורח אותה וטוען שאמנם לא היתה הוראה בכתב אך הנסיבות לדעתו לכאורה מלמדות על הוראה בע”פ.
אני לא רוצה להיכנס לעומק הוויכוח כרגע, אבל חשוב להעלות את השאלה איך זה שדווקא בתחום כזה חשוב עבור היטלר אין הוראה בכתב וכמו שאמרתי יש תיעוד לכך שהימלר הורה להעלים את העניין מהיטלר.
רק כדי לסבר את האוזן, אפילו אייכמן שללא כל ספק היה מעורב בתהליך ההשמדה והוא אף לא הכחיש זאת בחקירתו בישראל אמר שהוא לא ראה הוראה בכתב החתומה ע”י היטלר.
לחוקרים רבים המצב הוא כמעט בלתי נסבל. למרות שלדעתי אין כאן בשום מקרה טיהור של השרץ היטלר. שכן אפילו אם הוא לא נתן את ההוראה ולא היה מעורב בביתועה בשום דרך, הוא יצר את המסגרת שאיפשרה את ההשמדה ונאומיו הרבים נגד היהודים יצרו אווירה שאיפשרה למשל לאייכמן לבצע הוראת הממונים עליו מבלי לדרוש פקודה כתובה מהיטלר.
ב-1998 ניתלו היסטוריונים רבים ב”תגלית” מרעישה של חוקר גרמני צעיר בשם כריסטיאן גרלאך שהיום הוא פרופסור. הוא מצא ביומנו של הימלר רישום ל-18.12.1941 ושם כתב הימלר לאחר פגישה עם היטלר:”יש לטפל ביהודים כמו פרטיזנים.” עולם ההיסטוריונים ממש רעש כאילו שנמצאה ההוכחה להוראה ע”י היטלר. ברור שזו בשום אופן לא הוראה בכתב וגם לא ברור אם מדובר בהרהורי ליבו של הימלר או משהו שהיטלר אמר. מלבד זאת כידוע את הפרטיזנים הוציאו הגרמנים להורג ביריה במקום. דבר שעשו האיינזאץגרופאן ליהודים בחזית במזרח כבר ממילא והנהגת האס.אס. החליטה שזה לא יעיל מספיק. כלומר אפילו אם מדובר בהוראה של היטלר הרי מדובר בכל היותר במעין פקודה רטרואקטיבית למה שממילא כבר היה מבוצע.
חשוב לציין תגובת העולם כולל הנהגת הישוב אינה מפחיתה ולו כזית מאחריות הנאצים. לשואה היהודית ישנם פשוט סיבות רבות כאשר בראש וראשונה נושאים באחריות לפשעים הנאצים עצמם ואח”כ באים עוזריהם.
ישנם כאילו מעגלים שונים לפשע, למעשה לכל פשע. ישנו הפושע וישנה המערכת המאפשרת את הפשע ואולי אפילו מגוננת על הפושע ומטייחת את את הפשע לאחר מעשה או בשעת מעשה.
לכן בהקשר של השמדת היהודים הכחשת השואה נחשבת כמעשה פשע. חשוב אבל לראות שלהכחשה בזמן אמת שנעשתה גם ע”י הנהגת הישוב וגם ע”י בעלות הברית היו סיבות שונות.
ראו מה שכתבתי בנושא בזמנו:
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-19457-00.html?tag=19-31-40
.שרגא עילם כתב :
.
מבחינתי זה מאוד סביר שגרינג לא היה מעורב בפרוייקט אושוויץ. ממש כפי שמנהיגים נאצים אחרים לא היו מודעים לכך. זה במפורש לא עושה אותם פחות פושעי מלחמה.
הפשעים של הנאצים כלפי היהודים גם בלי ההשמדה בגזים הם מאוד מאוד חמורים.
חשוב לציין שהוויכוח על מי נתן את ההוראה, איך ולמה מעסיק במשך שנים היסטוריונים רבים כאשר הסיבה לכך היא באמת העובדה שלא נמצאה הוראה בכתב של היטלר וההוכחות להוראה בע”פ, אם בכלל אפשר לקרוא להן הוכחות, הן במקרה המיטבי, נסיבתיות לחלוטין. יחד עם זאת שהיה בזמנו וויכוח סוער בנושא המחקר בתחום זה די צולע.
רק כדי לסבר את האוזן. לפני כמה שנים הוקרן סרט תיעודי המבוסס על ראיונות עם מזכירה של היטלר. הסרט נעשה ע”י יהודי מאוסטריה, אמן מאוד מאוד מפורסם בשם אנדרה הלר. המזכירה שדיברה בגילוי לב ולא נראה שניסתה לטייח משהו לא הזכירה במילה את השואה. לא סביר שהיטלר הסתיר משהו מפניה שכן היא היתה שם כמעט כל הזמן. היא לא נשמעה כמחישת שואה והלר הוא בוודאי לא מכחיש שואה. לי קשה להאמין שהוא לא שאל אותה על הנושא, אבל התשובה שהיא לא שמעה דבר על הנושא, לא מצאה חן בעיני הלר והוא השמיטה לגמרי.
למרות זאת ישנם היסטוריונים רבים הנקראים אינטציונליסטים הרואים את היטלר כאיש המרכזי בהשמדת היהודים ןאילו זרם אחר הנקרא פונקציונליסטי מדבר על יוזמה מתוך המימסד הנאצי, כלומר פקידים רמי דרג, שהם המנוע מאחורי ההשמדה. התיאוריה השלטת היום היא מעין פשרה בין שני הזרמים.
במשך שנים אני מנסה למצוא סימוכין לתיאוריה שתפטור סתירות שונות בתיאור דרך קבלת ההחלטה להשמדה בגאזים של היהודים.
ההנחה שלי, שלה מצאתי כמה סימוכין, יוצאת מהעובדה המוכחת שהאישיות המרכזית ב”טיפול המיוחד” הוא הימלר. לגבי הימלר ידוע שפחות או יותר החל מהפלישה לברה”מ הוא החל לנסות ליצור מגעים עם בעלות הברית ולהגיע איתם להסכם שלום שיאפשר לגרמניה הנאצית לשמור על חלק מפירות המלחמה. מכיוון שהיטלר התנגד לפשרה שכזו התכוון הימלר להפיל את הרודן ולהחליפו. הימלר אבל לא העיז לעשות צעד שכזה בלי אור ירוק מבעלות הברית.
אם זו באמת היתה כוונתו של הימלר ולכך כאמור ישנם סימוכין, איך זה שדווקא אז, באותו רגע שהוא שאף להגיע לפשרה עם בעלות הברית, הוא החליט או לפחות הסכים להשתתף בהחרפה של הצעדים והפשעים נגד היהודים?
התשובה שלי: הואיל ובעלות הברית סירבו לדון איתו ומתוך שהוא כיהודופוב קלאסי האמין בכוחם המגי של “היהדות העולמית”, פותחה תכנית סחיטה קלאסית. האמונה של הנהגת האס.אס. שהובאה בסוד העניין היתה שמתוך שהיהודים שולטים בעולם ה”יהדות העולמית” תוכל לאלץ את השלטון האמריקאי ואף הרוסי לדון עם הימלר. ואז הוחלט להתחיל ללחוץ על ה”יהדות העולמית” נאמר להם שאם הם לא יספקו את הסחורה תושמד יהדות אירופה.
חוקרי שואה רבים ובהם אפילו פרופ’ יהודה באואר מאמינים שזה מה שקרה בהונגריה ב-1944 (במסגרת מה שבארץ מוכר כשליחות יואל בראנד או פרשת ישראל קסטנר). לדעת באואר הימלר נוכח אחרי המפלה בסטלינגראד שגרמניה תפסיד במלחמה ולכן החל רק אז במגעים לסיום המלחמה.
אני הולך צעד נוסף וטוען שכבר ב-1941 ידע הימלר, כמו ראשי הצבא הגרמני, שהפלישה לברה”מ היא טעות פטאלית וגרמניה תובס בגללה. כמו רבים מחוגי העלית הצבאית שראו שאי אפשר לשכנע את היטלר התחיל גם הימלר לפתח ערוצים אל בעלות הברית.
על התיאוריה שלי שעיקר הפירסומים שלי עליה הם בגרמנית בכמה ספרים ומאמרים ראו כאן:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1290183
יש שם גם לינק לראיון איתי על הנושא בקול ישראל)
למה מאמצי השלום הגרמנים נכשלו?
למרות שהעניין ידעו ומתועד מהצד הגרמני, עדיין אין שום מחקר יסודי שידוע לי עליו שמטפל בתגובת בעלות הברית.
לגבי ארה”ב לדעתי ממשלו של רוזוולט לא היה מעוניין בסיום מוקדם של המלחמה שכן היא הביאה לתעסוקה מלאה בארה”ב, למיטוט האימפריה הבריטית, לפתיחת השווקים העולמיים לכלכלה האמריקאית וגם להשתלטות על הנפט במזה”ת.
לממשל האמריקאי היה מאוד נוח להססתר מאחורי הסיסמה החלולה: מלחמה באויב הנאצי עד כניעתו.
לסטאלין היו שיקולים אחרים דומים. והתוצאה היתה שמיליונים ולא רק יהודים באירופה נהרגו, נפצעו וסבלו.
הציניקנים במוסקבה ובוושינגטון הביאו הרס וחורבן מיותרים גם על אזרחיהם הם.
הרי אפשר היה להגיע להסדר עם כוחות אופוזיציה גרמניים ולגרום לנפילת המשטר הנאצי כולו.
ברור שבמשחק ציני זה לכמה מיליונים יהודים לא היה שום משקל וגם הלוביים היהודיים בארה”ב היו מאוד מפוצלים כאשר הלובי החזק ביותר, תחת הנהגת סטיפן וייז, התמקד יותר ביצירת תנאים להקמת מדינה יהודית ולא חיפש התנגשות עם מימשל רוזוולט.
מר עילם עונה לאלי אשד
מר אשד,
אין לי זמן וחשק להיתווכח בטון כזה ועם אדם עם ידיעות כה מצומצמות כמוך שחושב עצמו שמכיוון שקרא כמה ספרים הוא מומחה לעיניין.
רק לידיעתך הימלר לא היסס לנאום לפני פיקודיו על השמדת היהודים. זהו נאופ מאוד מפורסם בפוזן. למה שהיטלר לא יעשה זאת בבונקר הקטן שלו, אחר שהכריז בריש גלי קבל עם ועדה בנאומים רבים ובספרו שהוא רוצה לחסל את היהודית? הרי היתה לו סיבה להשווייץ לפחות בחוג מצומצם שעכשיו מבצעים זאת.
“ההוכחה” שאתה מביא מדברת על ירי ולא השמדה בגז וגם שם הוא לא מדבר על הירי השיטתי לא בפולין אלא בשטח ברה”מ.
זה בהחלט מאוד סביר שהימלר העלים דברים מהיטלר. לפיקודיו, למשל כמו אייכמן, לא היתה גישה ישירה להיטלר וגם לא היתה להם שום סיבה בעולם לפקפק בכך שהיטלר נתן הוראה להשמיד יהודים. אין מצב רציני שבו אייכמן למשל הולך או כותב להיטלר ומבקש ממנו אישור להוראות שקיבל. זה פשוט לא עובד כך.
בנירנברג אמר גרינג, לפני שהוא התאבד, שהוא לא ידע מה קורה באושוויץ, כמו שמוזכר במאמר בהארץ אליו מואיז הפנה. בעיני זהו בהחלט מצב אפשרי ולא סתם התחמקות מאחריות.
ספר שלם נכתב בהקשר לבעיה שלא נמצאה פקודה כתובה של היטלר. רמת הטיעונים היא ממש ירודה שכאילו מישהו ניסה להגן על היטלר. טיעון שלא רק שאין לו ביסוס מתועד אלא הוא נטול כל הגיון בהקשר זה.
אין שום ספק שבסוף מלחה”ע השניה סיעות שונות גם בתוך האס.אס. ניסו להציל את עורם וניסו לפתח כל מיני ערוצי מו:מ עם בעלות הברית. הסיעות השונות כולל זו של קלטרברונר עשו זאת על פי תיאום ראשוני עם הימלר וזאת תוך חתירה בוטה נגד היטלר שלא הסכים להכניע. בערוצים שונים בהם היתה הצלחה מוגבלת או גדולה, המפקדים המקומיים בגדו בהימלר. זהו למשל המקרה של הגנרל קרל וולף, מספר שלוש בהירארכייה של האס.אס. הוא פיקד על הכוחות הגרמניים בצפון איטליה ופתח במו”מ על כניעה מתישהו באוגוסט (Operation Sunrise)1944. המו”מ הוכתר בהצלחה רק באפריל וולף שהיה פושע רציני קיבל חסות מהאמריקאים בתמורה לכניעה. במסגרת מו”מ זה השתמשו גם ב-150 יהודים שהיו עצורים במחנה ריכוז בבולזאנו בצפון טירול. 150 שוחררו בהסכמת קלטנברונר שחתם על הסכם לשיחרור עם ראש הצלב האדום, אך לא הצליח לגזור קוםון. הגנרל וולף הבין די מהר שהזכרת שמו של הימלר רק תקשה על המו”מ ולכן הפסיק לעשות זאת. הימלר שידע שישנם מגיעים הזמין את וולף לברלין כדי לדון בעניין. אין שום ספק שהם לא ידעו את היטלר ומדובר במהלכים מאוד מאוד גדולים ומשמעותייים.
לסיום רק כדי לסבר את אוזנך, יש ראיות מאוד רציניות שהימלר היה מודע לניסיון ההתנקשות בהיטלר ב-20 ביולי 1944 ולא עשה דבר למנוע התנקשות זו.
ישנם כמה מסמכים המעידים על כך שהוא הכין ממשלה אלטרנטיבית להיטלר. ההתנקשות היתה יכולה לשרת אותו כדי לקדם את הפרוייקט.
מה שנכון הוא שהוא היה מהוסס ולא היה מספיק אמיץ בשלב מוקדם ללכת עד הסוף וגם עד שלבים אחרונים הוא זיגזג לעתים קרובות.
שרגא עילם עונה :
מר אשד, אני חושש שזו ממש תגובתי האחרונה שכן רין לך דרך וויכוח מנומסת. אין לי בעיות עם אנשים עם דיעות אחרות ומנוגדות לשלי, ישנם פשוט כללי משחק בסיסיים שנראה לי שאתה לא מכבד.
רק טיפ קטן שאולי יעזור בחקר והבנת השואה ואולי לא.
צריך לצאת בהנחה שרוב השחקנים המעידים לאחר מעשה לא בדיוק דוברי אמת ולכן צריך לקחת אותם ברצינות בעיקר באותם קטעים שלא נראית שום סיבה הגיונית שישקרו.
אם למשל אייכמן טוען שלא ראה פקודה כתובה ע”י היטלר להשמיד את היהודים, אך שמע בע”פ שקיימת פקודה כזו, הרי ניתן להאמין לו. למה שישקר? זה לא הגיוני.
גם קרסטן וגם שלנברג ניסו אחרי המלחמה להאדיר את חלקם בסחר ביהודים ולכן זה רק טבעי שהם יספרו סיפורי סבתא איך היו צריכים לשכנע את הימלר. עדותם בקטע זה היא לא ממש אמינה.
אני מניח שאתה לא שולט בגרמנית, אבל בוודאי ראית תרגום של הדו”ח מוועידת וואנזה שלא היתה לו בדיוק הפצה גדולה. בכל זאת מדברים של על הנוסח הסתום של “הפיתרון הסופי” מבלי לפרט מהו. לעומת זאת באס.אס. קראו להשמדה בגזים “טיפול מיוחד”. איך זה שה”טיפול המיוחד” לא מופיע אפילו ברמז בדיוני הוועידה.
בניגוד למקובל לחשוב על גרמניה הנאצית זו היתה מערכת בגדול די מבולגנת והאס.אס. היתה מדינה בתוך מדינה ולכן זה לא היה קשה במיוחד להסתיר לא רק בפני הציבור הגרמני אלא גם בפני הפיקוד הצבאי והחלקים הגדולים של הממשל הנאצי את שקרה באושוויץ. זה לא בדיוק מצב שגרינג או גבלס היו יכולים לנסוע לאושוויץ ולראות מה קורה שם. זה פשוט לא קרה.
לעומת זאת מכיוון שהשמדת היהודים היתה כל כך הבייבי של היטלר, איך זה שלא ידוע שהוא נסע לראות במו עיניו את הזוועה ל”היהנות”. זה פשוט לא הגיוני. כל ההנהגה הנאצית היתה אמורה לנסוע לאושוויץ, אבל לא ידוע על שום דבר בכיוון הזה.
לדעתי המוח מאחורי התכנית השטנית לא היה הימלר אלא היידריך שנרצח אבל בתחילת 1942 ולכן העיניין גם הסתבך.
רק לידיעתך נאצי שווייצרי חשוב נסע באביב 1942 ונועד עם הימלר והיידריך במשך יומיים והם לפי מכתב שבידי דנו בתכנית גדולה הקשורה בהגירת יהודים.
דן:ח של איש ריגול שווייצרי שהיה אנטי-נאצי מספר שלפי מקור שלו בברלין ב-1942 הימלר היה בליסבון כדי לדון במשהו הוא קורא לו “סחר יהודים”. לפי המקור אם העיניין יוודע ברבים יהיה סקנדל גדול. לצערי הרב נשארו נהעניין רק כמה שורות ולא מצאתי שום תימוכין נוספים.
אלי אשד עונה לשרגא עילם :
נזכיר שהעדות של היטלר לפני הורטי עומדת כמחסום גדול בפני כל התיאוריה שלך .
היא למעשה מפריכה אותה באופן מוחלט אלא אם כן תמצא דרך להראות שהיא מזוייפת.
אבל נעזוב את העניין הלא קטן בכלל הזה.
אתה אומר שרוב הדוברים אחרי השואה אינם דוברי אמת.
יכול להיות.
אבל צרה צרורה :
אם תשווה בין העדויות של קרסטן ,שלנברג, ומזור שכל אחת מהן נכתבה כמעט במקביל כמה שנים בודדות לאחר האירועים במקומות שונים בידי אנשים ששוב לא פגשו אחד את השני הן מקבילות כמעט במדוייק .
מה שלושתם שיקרו באותה הצורה במדוייק?
לא סביר .
אתה אומר :
שהשמדת היהודים היתה כל כך הבייבי של היטלר, איך זה שלא ידוע שהוא נסע לראות במו עיניו את הזוועה ל”היהנות”. זה פשוט לא הגיוני. כל ההנהגה הנאצית היתה אמורה לנסוע לאושוויץ, אבל לא ידוע על שום דבר בכיוון הזה. "
באמת מר עילם מי אמר אי פעם שהיטלר נהנה ממה שראה כחובתו.
הרי ברור שהוא רצה לדעת כמה שפחות על הנעשה העיקר שיתבצע
הוא כמו הימלר לא נהנה לראות במו עיניו את הדם הנשפך .שישפך אבל לא מולו על השטיח שלו ויטנף אותו..
אתה אומר :
לדעתי המוח מאחורי התכנית השטנית לא היה הימלר אלא היידריך שנרצח אבל בתחילת 1942 ולכן העיניין גם הסתבך.
רק לידיעתך נאצי שווייצרי חשוב נסע באביב 1942 ונועד עם הימלר והיידריך במשך יומיים והם לפי מכתב שבידי דנו בתכנית גדולה הקשורה בהגירת יהודים. "
לא מן הנמנע אבל אם כך הרי זה מוזר במיוחד.
היידריך היה כידוע ממוצא יהודי וזה היה ידוע להימלר שגם רמז על כך בנאום ההספד עליו.
מדוע ליזום פרוייקט כזה שעלול בסופו של דבר לסכן גם אותו ?
הוא הרי ידע שהבוס שלו הימלר מודע לעניין.הוא אכן עמד בראש התוכנית תחת הימלר אבל איני רואה שום סיבה שבעולם מדוע דווקא הוא היה צריך להגות אותה. .
בקצרה לא השתכנעתי מכלום .
תצטרך להביא טענות טובות יותר.
[…] […]
[…] הצטדקותו של הינריך הימלר מאת מספר 666, בתאריך אוגוסט 18, 2006 בשעה 7:15 pm, בקטגוריה היסטוריה. תגים:אדולף היטלר, דליה שימקו, חיים ארלוזורוב, יוזף גבלס, מגדה גבלס, מרגוט קלאוזנר. 8 תגובות פרסם תגובה או השאר עקבות: טראקבק. « האם יש לסופרים עוצמה פוליטית ? "הנתיב הזוהר " אריה סתיו נגד כל השמאל » אהבתיBe the first to like this post. […]
[…] הצטדקותו של הימלר […]
[…] 10 אפריל 2010 … בעשרים באפריל 1945 התקיימה בגרמניה הפגישה המוזרה ביותר של מלחמת העולם השניה בין רב התליינים הינריך הימלר ובין נציג ה'קונגרס היהודי העולמי מזור …מתוך הצטדקותו של הינריך הימלר | המולטי יקום של אלי אשד להמשך קריאה […]
אהם, פגליין. לא פייגלין.
מעניין בטירוף אבל נדרשת הגהה דחוף. תודה.
[…] הוא "לא " ראש האס אס הינריך הימלר שמאמין באמונה שלמה ואובססיבית שהיהודים הם סכנה […]
[…] בין הפרטים המעניינים אזכיר את המפגש ההזוי בין הימלר לנורברט מזור, איש הקונגרס היהודי העולמי, בשלהי המלחמה ("הגיע הזמן […]
[…] הצטדקותו של הימלר […]
[…] [6] מתוך: אליהו אשד – https://www.no-666.com/2010/04/10/%D7%94%D7%A6%D7%98%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7…. […]