web analytics
קטגוריות
שירה

השיגעון של אור דהן-יואב עזרא

יואב עזרא סוקר משוררת בשם אור דהן.

אור דהן*

  אור דהן היא משוררת צעירה בלתי ידועה לחלוטין שאת ספרה "אם הייתי חפץ דומם הייתי דבק מגע" ניתן להשיג ( אולי ) בשני מקומות בלבד "חנות "הנסיך הקטן"  בסימטה פלונית ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב וחנות "תולעת ספרים" בתל אביב .
כפי ששם הספר מראה המחברת היא לא בדיוק טיפוס קונבנציונאלי ובכל זאת המשורר יואב עזרא משוכנע שמן הראוי שקהל רחב יותר מכמה עשרות חובבי שירה ייקראו בספר זה וידעו על המשוררת הזאת

השיגעון של אור דהן

מאת יואב עזרא
על "  אם הייתי חפץ דומם הייתי דבק מגע" – מאת אור דהן ..


על ספרה של אור דהן לא צריך לכתוב אלא חובה לכתוב. מאחר וספרה של אור דהן הוא דוגמא ומופת כיצד יש להתייחס בעימות מול ההוצאות הגדולות והתאגידים של מוספי התרבות.
. אור דהן פשוט מבצעת מהלך. היא לא מחכה לתשובה . היא מדפיסה מחלקת ומפיצה את ספרה לבד. היא לא שולחת את שיריה למוספי הספרות הבזויים.
יש לה בלוג. המלחמה מול תאגידי הספרות כנראה שלעולם לא תחדל. ואור דהן היא מופת.
את ספרה של אור דהן ראיתי לראשונה בנסיך הקטן. בהתחלה חשבתי שזה משורר אחר-כך התברר שזו משוררת.
משיחה עם חברים בנסיך שגיא ומאיר התברר לי שאני מכיר אותה בפניה והיא מכירה אותי בפנים..
מאיר לא רצה לקרוא את ספרה . הוא אמר שאור דהן שגעה אותו מספיק .
שגיא הסביר לי את פשר השגעון .

הוא אמר אור דהן לא כאן ולא כאן ותבין לבד.

לבסוף כשקראתי את השירים  הבנתי.

דיסלקציה

עמוד 5
אימא
אמא
אימה
אמה
אני לא יודעת איך לאיית נכון את
המילה הזאת
מעולם לא השתמשתי בה

זה שיר לכל הילדים הנטושים שגדלו באימת הרחובות ולעולם לא השתמשו במילה אמא.
צמרמורת עברה לי בגב כשקראתי אותו.

מילים גסות

עמוד 6

תגיד לי מילים גסות!
נו!
תגיד לי מילים גסות!
זה מדליק אותי
גורם לי לגמור
היה לך קשה להוציא אותן
אבל בסוף אמרת
גמרתי

אמי מעולם לא אמרה לי מילים חמות
היה לה קשה להוציא
אותן
זה גמר אותי

המילים הגסות שהמשוררת מצפה להן. זונה. זבל. מאניאקית. בואי הנה אמרתי לך
אני אזיין אותך….הו, שיר שמימי.

עמוד 8 לחשוב יותר מדי

זאת מחלה שתופעות הלוואי שלה הן:
כאבי ראש, עצבות ואוננות כפייתית

עמוד 11 חד פעמי

אני באה אליך
אתה עוטף אותי בבדידותך
אני שוכבת עם כל העצבות שלך
זה זמני
כשאלך
היא תחזור

אני נעלמת

כדי שתרצה ממני
עוד
ועוד
ועוד
ועוד
אבל אתה חד
חד
חד
חד
חד פעמי

שירתה של אור דהן לא שגרתית מאחר וחיי הצעירים אינם שגרתיים

עמוד 12 אמבטיה

אתה מקלח אותי
באמבטיה שלך
אני יושבת
אתה עומד מולי
שופך עלי סבון נוזלי
שקנית בחנות טבע
"תשפשף חזק!,
אני אומרת
"אל תשאיר בי טביעות אצבעות
של בחורים אחרים!"
כשאתה מנגב אותי
אני נולדת מחדש
אני לא אתקלח עד הפעם הבאה
אשאר מסריחה ממך

ההתמסרות של המשוררת לבחור היא טוטאלית במובן הרגעי.
היא כנה איתו ואינה מסתירה ממנו את הבחורים האחרים שהיו לה , אלא דורשת
ממנו עזרה. זה שיר הגורם להופעת דמעה על העין.

עמוד 19 נשים

נשים צעירות עם פצעי התבגרות
נשים בהריון
נשים שמניקות על ספסל בשדרה
נשים שמתדיינות בגרמנית
על סוגי קנדומים בסופר-פארם
נשים עם ישבן עסיסי
נשים שהולכות בצליעה
מקסימות אותי.

את השאר אני לא אוהבת

הספר של אור דהן אם הייתי חפץ דומם הייתי דבק מגע. כנראה שלא יופיע בחנויות הספרים הגדולות.
יתכן מאוד שהמפיצים לא ירצו אותו. אך, זה לא הפסד לספר הנהדר והמצוין הזה. זה הפסד לקהל אוהב השירה.
פה ,אסיים בדברים שאמר בתחילת שנות התישעים ליעם פרנקפורט הבעלים של פאב המדבר הגלולה בונהם ועוד.
המראיינת בעיתון שאלה אותו מדוע הם לא מניחים שלט בדלת הפאב שהיה ברחוב בלפור בואכה אלנבי. מאחר וצעירים רבים מחפשים את המקום ולא מוצאים אותו. הוא ענה לה.
אנחנו מעוניינים שמי שמגיע למקום יהיה בסוד העניין. הטרגדיה של השירה שזה הכיוון שלה כיום.
מי שלא יהיה קרוב לספר היוצא לאור לא יקבל אותו. לטוב ולרע. אבל, מי שכבר יחפש את הספר שהוא מעונין בו הוא ירוץ ברחובות כמו הורה מחפש בפאניקה אחר ילדו הנטוש. אולי הוא ימצא אותו אולי לא.
אבל מי שיעשה את המאמץ ירויח ובגדול .

פסק הדין

למרות כל הבעיות והשגעון ואולי גם בגללם אור דהן שווה מאוד את הקשב שלכם .

Thumbs Up Clip Art

ראו גם

אור דהן תורמת  לחתולים 
 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

93 תגובות על “השיגעון של אור דהן-יואב עזרא”

משוררת שקר .
האם תואיל ותסביר לנו למה ומדוע ?
ומיהו בעיניך משורר אמת ?
אל תזרוק שמות רק תסביר ותבהיר איך אתה יודע לזהות משורר שקר לעומת משורר אמת .

אין לי ברירה אלא לחזור על הודעתי הקבועה:
כל הודעה נוספת מהסוג הזה שלכותב שלה יש את החוצפה שלא תתואר לתת ציונים למשוררים לטוב ולרע בלי להסביר על מה ולמה תימחק לאלתר כבזבוז זמנו היקר של הציבור בדברי הבל
מטופשים
נזכיר שוב את הכללים בפעם המאה אלף :
אסור באיסור חמור לקטול או לשבח כאן מישהו בלי להסביר בדיוק בהסתמך על היצירה מדוע הקטילה או מדוע השבח
תודה.

אני מבין שאתם מחבבים אותה ורוצה לשבח אותה ואולי להפך לא אוהבים אותה וכו'.
אבל מה שאתם מרגישים כלפיה ולמען האמת גם היא עצמה לא מעניינים כאן את אף אחד .
מעניין אותנו רק השירה שלה.
יש לכם משהו מעניין להגיד על השירה שלה??
אז תגידו .
אבל שימו לא לא סופרלטיבים כנוסח זאת "שירה גדולה!!! "
כי אני אמחוק כל משפט כזה כקשקוש מפגר.
אז תחשבו 50 מיליון פעם לפני שאתם רושמים מילה אחת ואם אתם באמת מחבבים אותה נסו לכתוב משהו רציני ומחוכם ( ולא מתחכם ) על השירה שלה.
נסו לחשוב טוב מי יודע אולי תצליחו. .
כל הודעה אחרת תימחק.

ולגופו של עניין לא אהבתי את השירים שלה ואני לא חושב שהם טובים כהוא זה, אל תבקש ממני ניתוח ספרותי כי אין לי כזה אני פשוט לא אוהב את השירים.

זה שאתה לא אוהב את השירים זה לא מעניין את אף אחד.
זה יעניין את מישהו רק אם תצליח להסביר למה אתה לא אוהב אותם .
אתה לא מסוגל לעשות זאת אז עדיף שתשמור על שתיקה .

תודה ליואב שהוא הביא את השירים של אור דהן לאתר. שיריה מדברים אלי כי גם לי היתה אימא אימה. אור מתאר את החוויות שלה באופן בהיר ואימתני.יואב כתב תמציתי וחזק.

אם אני חושב שהשירים שלה גרועים אני יכתוב את זה על אפך וחמתך, בא לך לצנזר אתה מוזמן.

וחזרת ואמרת את זה
תחכום מחשבתי אתה לא הפגנת.
לא עלה על דעתך להשקיע את כל האנרגיה בכתיבה חוזרת של אותו הדבר בניסיון להסביר על מה ולמה ?
או שזה באמת כבר יותר מידי לדרוש?

דהן מה שמוסיף לא מעט אפיל לשירים המיניים שלה (אני מקווה שאת עניין הכוסיות שלה לא צריך לנמק.(. השירים עצמם יש בהם משהו סקסי. מעבר לזה, פיהוק (נימוק: אני עייף).

מוכנסת מכאן ואילך לרשימת ניבולי הפה הבהמיים שאסור להשתמש בהם באתר זה :
וכוללת את
"כוזרי "
אשכנזי""
"פרנקי "
"פאלאשי
אנטישמי"
נאצי
""פאשיסט
"ערבוש
""מרוקו סכין
"מדכא פאטריארכלי "
מונחים נוספים יוכנסו בהתאם לצורך .
כל מי שישתמש במונחים האלו ימחק .
הציבור מתבקש לנקות את פיו מזוהמה גזענית וסקסיסטית. .

יש בדברים שהובאו על אור דהן כדי לגרום למבוגר כמוני תהיות על מהות הכישרון ועל אפשרויות התפתחותו.
קראתי פעמים אחדות את שתי השורות
"אל תשאיר בי טביעות אצבעות
של בחורים אחרים!"
הסצינה היא מקלחת עם בחור חדש.
לפתע-פתאום מסתבר לי כי
"אל תשאיר בי אצבעות
של בחורים אחרים"
הוא לא רק יותר מנופה, אלא גם יותר חזק.
כאשר הביטוי "טביעת אצבעות" מתחלף ל"אצבעות" בלבד, נשארת באוויר המשמעות הלא-אמורה של הטביעה.
הערתי נועדה להצביע על העובדה, שברווח הזה שפערתי בין הביטויים יש מרחב גדול להתפתחות לגבי דידה של אשה שמביאה עמה, ככל הנראה, נסיון חיים גדול וחריג למדי, כבר בצעירותה.

היא כבר מזמן לא גסה או סקסיסטית כמו שהייתה וגם נשים רבות משתמשות בה. קללות וגסויות זה באמת לא בסדר אבל לא צריך להגזים. האם אתה רוצה להפוך את הבלוג שלך לבית מרקחת?

ההקשר הוא החשוב .וכאן השתמשו בה כאמצעי של זילזול ובוז.
בלי לטרוח להסביר כמובן. כמו שאר המונחים שצויינו.
לא לצערי מונחים כאלו יוצרים מהומות והסתה שלא לצורך .ולכן הם ישארו בחוץ.

קראתי את הספר, רכשתי אותו ב"נסיך הקטן". הכתיבה שלה מאוד מיוחדת ושונה מכל מה שקראתי בחיי, היא המציאה שפה משל עצמה. מאוד מרגש ומעניין. ממליץ לכולם לקרוא אותו. עכשיו שאני רואה את התמונות זה רק מוסיף. בחורה מדליקה

אם מישהו לא חלק מהברנג'ה הוא לא קיים. משורר ומחבר חייב קשרים, אם לא, הוא לא יתפרסם ולא משנה שהוא יוצר מעולה. כותבים רבים מדברים בשקט ומפחדים למתוח ביקורת בגלוי על השיטה. כל הכבוד ליואב שיש לו את האומץ להגיד את זה בריש גלי.

ולכל מי שפירגן.
בשביל להתחבר לשירה שלי צריך להזיז את הגוף ואת הנפש. אז תודה לכל מי שזז. ורכש את הספר שלי
בנסיך.

אני מבינה שיש גם אנשים שקשה להם לצאת מהמסגרת המרובעת והמהחשיבה הצרה של איך שירה "אמורה" להיות.שירה היא כלי ביטוי חופשי לנפש ולתשוקות היא נטולת חוקים וגבולות. מי שלא תלאביבי בנפשו ,מי שלא בנאדם מיני ומלא בתשוקה, אהבה וזימה לא יוכל להתחבר אליי ולשירה שלי.

לצערי הוצאות הספרים לא מעוניינות להתעסק עם שירה אם את לא מישהו מוכר.
זה מחייב אותי להיות מחתרתית. לא אפסיק ליצור.
לאלי- אני לא נעלבת כשמכנים אותי "כוסית" או מעירים לי הערות סקסיסטיות. זה דווקא מחמיא 🙂
תמשיכו לכתוב, לקרוא ולרכוש שירה.
חפשו אותי בפייסבוק. אני מפרסמת שם דברים חדשים.
אור

נזכרתי בדבריך על האקדמיה כשקראתי בYNET . את הדברים של מפיק הסרט אוואטר. האקדמיה פועלת מתוך קנאה. פנינו להמונים. ולא לחבורה של 6000 אנשים. מענין, שגם בעולם הספרות האקדמיה פועלת מתוך קנאה, צרות עין,רעל ומשטמה.

אקדמיה וספרות הם שני עולמות שונים.
אינני יודע איך פועלת האקדמיה.
בספרות של ממש יוצרים של ממש מכבדים זה את זה ואין זה משנה מה הם מרגישים זה כלפי זה.

אני נעלב בשבילך כשמכנים אותך "כוסית ".
זוהי מילה גסה ומשפילה שמביעה זלזול .
כאמור כל מי שיעז להשתמש במילה הזאת באתר זה ימחק.

לפעמים אין הבדל גדול בין בלוג זה למוספי סוף השבוע. גם שם צריכים האמנים להתערטל ולהפליג בסיפורי מסכנותם, חייהם האומללים וצרותיהם הגדולות כדי למשוך קוראים.

וגם כאן, נכמרים רחמיו של המבקר על מצבה של הכותבת ומייד הוא מפליג בשבחים.

זוהי בדיוק הסיבה שקומדיות אף פעם לא זוכות באוסקר. אנשים נהנים להדביק את תווית האיכות רק לדברים שריח של דרמה נודף מהם.

אין ספק שיש הרבה רגש ועצב, אבל הייתי רוצה לראות ניתוח אובייקטיבי של השירה עצמה. הבעייה היא שההקשר מביא לכך שמי שיכתוב שהיא גרפומנית מייד יתקבל כרשע. מעטים יעזו לקטול אותה בהתחשב בנושאי הכתיבה. השאלה היא אם למישהו היה אכפת ממנה בכלל אם הייתה כותבת על נושאים אחרים…

רואים שלא טרחת לקרוא את הספר יש שם 56 שירים, לא כולם עצובים יש לי גם הרבה שירים מצחיקים ועם הומור. אז לפני שאת\ה נותן ביקורת תעשה שיעורי בית. ואני ממש אבל ממש לא מסכנה. הרבה אנשים היו מתחלפים איתי. יש לי חיים טובים. מלאי השראה, יצירה,אהבה,תשוקה,נהנתנות…

יוצר ספרות כותב את מה שעולה מקרבו.
לוּ היית טורח לקרוא למעלה הערה שלי על צירוף של אור דהן היית נזהר מכתיבת ההבלים שכתבת.
אין פה שאלה של קטילה על-פי נושא או השאיפה למצוא חן בעיני מישהו, היור מתמודד עם מה שהוא מסוגל לברוא, וכשהוא צעיר, כדוגמת אור דהן, הוא עדיין מתלבט עם זהותו הספרותית.
באשר לזהותו האישית, אין היא כלל מעניינו של הקורא, אלא במקרים נדירים.

לגיורא – לקחת את דברי באופן אישי, אבל לא נראה לי שהבנת אותם. כמובן שלכל אמן זכות להביע את מה שעולה בקרבו. עדיין לא הבנתי על איזו הערה אתה מדבר. ובכלל, לא הבנתי מה הקשר בין התגובה שלך לדברים שכתבתי.

לאור – לקחת את דברי באופן אישי, אבל תגובתי הייתה נגד המבקר ולא נגדך. אין לי ספק שיש לך הרבה שירים מצחיקים וחמודים. אבל עובדה היא שלא מהם ציטט המבקר ולא אותם הוא הביא לכתבה זאת על מנת להראות לקוראים שאת "איכותית". אני בעצם קובל על כך שבעולמנו – דרמה "נחשבת" לאיכותית יותר בעיני המבקרים והקוראים כאחד – יותר משמחה והומור. לא תמיד בצדק.

זה נושא לדיון חשוב בפני עצמו ולאו דווקא קשור אלייך, אז לפני שאת נותנת ביקורת, תעשי שיעורי בית. (מצטער, הייתי חייב 🙂

נשים עם ישבן עסיסי. אתה רואה במשפט זה דרמה. אני דוקא שמחה והומר. לדעתי, אין יותר שמח ועסיסי ,מישבן של אשה עסיסי

יש משהו שובה בשירים המובאים פה (הספר אינו בידי בינתיים). יש בהם ויטאליות יש בהם תנופה יש בהם מיניות. בקיצור יש בהם חיים.
שירים אקפרסיביים ועם זאת רפלקטיביים במידה ואף על פי כן רזים. האין זה אחד מהדברים הנחוצים לשיר טוב – צמצום מילולי המשרטט עולם,כאן עולם צעיר. אין פה יומרה אין נפיחות יש אמת וצלילות. וגם רגישות לשונית המובעת במשחקי לשון.

יופי של שירים.

תודה
אליעז סגל

יש משהו שובה בשירים המובאים פה (הספר אינו בידי בינתיים). יש בהם ויטאליות יש בהם תנופה יש בהם מיניות. בקיצור יש בהם חיים.
שירים אקפרסיביים ועם זאת רפלקטיביים במידה ואף על פי כן רזים. האין זה אחד מהדברים הנחוצים לשיר טוב – צמצום מילולי המשרטט עולם,כאן עולם צעיר. אין פה יומרה אין נפיחות יש אמת וצלילות. וגם רגישות לשונית המובעת במשחקי לשון.

יופי של שירים.

תודה
אליעז סגל

למבקר הייתה כוונה טובה. הוא רצה לתת חשיפה למשוררים כמוני שלא ימכרו את הספרים שלהם בצומת ספרים ובסטימצקי. אמנות היא כלי לביטוי רגש. אתה לא יכול לשפוט או למדוד רגש. המחבר התחבר יותר לשירים העצובים יותר ולכן הוא חשף אותם. לא מעניין לא אותו לא אותי אם אזכה לטייטל של"איכותית", כל המטרה של המבקר הוא לתת חשיפה לשירים שהוא אהב. אם כולם היו קוראים שירה, נחשפים לשירה וחושפים שירה העולם שלנו היה הרבה יותר טוב.
אתה מצטייר כבנאדם קטנוני ומעצבן לא בא לי לעשות אצלך שיעורי בית.

שוב, אינני מבין את הצורך שלך להתגונן ואין גם צורך שתקפצי להגן על מר עזרא כאילו היה עלמה במצוקה. הוא בוגר מספיק ע"מ לעשות זאת בעצמו ולהתמודד עם ביקורת. זאת ממש לא פעם ראשונה שהוא מקבל ביקורת באתר הזה (ולא ממני) כך שאין צורך שתסבירי לי מה עבר בראשו כאילו הייתי ילד קטן שלא הבין. אני יודע שכוונתו טובה ואני גם מכבד את מי שפועל בעצמו ללא עזרת ההוצאות (שגם כך מלאות בקשרים ובפוליטיקה). שוב, הגבת באופן אמוציונלי על דברים שבכלל לא כתבתי ולצערי, הדפנסיביות הילדותית הזאת לא מובנת לי.

הבלוג של אלי אשד קיים הרבה שנים ואין בושה בלהעלות נושאים לדיון, גם אם הם עולים בכתבה אודותייך או שהם לא מוצאים חן בעינייך. שירתך טובה יותר מרבים אחרים שפורסמו כאן ובכלל לא ביקרתי אותה. לכן, כדאי שתסתכלי במראה לפני שתקראי לאחרים "קטנוניים". כנראה שמי שקצת מרגיז אותך הופך מייד לאוייב המדינה. נראה לי שהכעס העלים לך את חוש הומור. לא נורא.

חבל שהתרעמת. השירים שלה דווקא חביבים. לא כישרון דגול, אבל בסדר גמור. אגב, נראה לי שהויכוח הזה דווקא טוב בשבילה מבחינה "שיווקית" ויצור קצת "באז" בקרב הביצה, למרות שלדעתי מדובר על מהומה על לא מאומה.

בכל מקרה, כותרת או לא כותרת, אכן הביקורת היא על המבקר ולא על המשוררת. הנושא הזה מעניין אותי. מדוע משתמש המבקרים בשירים העצובים ולא בשמחים? שמתי לב שזה כך אצל רובנו (לא רק אצל המבקרים) – אנו נוטים לתת בקלות תווית של איכות על דרמה ועצב – הרבה יותר משעל דברים שמחים וחבל, כי לדעתי אין סיבה ששירים שמחים יהיו פחות איכותיים משירים עצובים. העובדה שקומדיות כמעט אף פעם לא זוכות באוסקר זה רק דוגמה אחת, אבל יש עוד הרבה.

הביטוי "ביצה" בהחלט לא חביב עלי.
יתר על כן, הוא שקרי לחלוטין.
מה שקורה בספרות העברית הוא דווקא קרקע צחיחה, שאפילו צרצרים אינה מצרצרים בה עוד.
באשר לאור דהן, הרי מדובר באשה צעירה מאוד.
על פי הרגשתי, יתכן שמדובר בכישרון שעתיד להתפתח.
מכל מקום, אני התרשמתי מן האותנטיות של שיריה, ואף אני לא קראתי אלא את המעט שהביא יואב עזרא.

מבחינת היצירה, אנחנו באמת במדבר צחיח

בביטוי "ביצה" אני מתכוון בעיקר ליושבי בתי הקפה התל אביבים (וגם ליושבי הבלוגים, כמונו…)

לעידן,
אני יושב באותו בית קפה זה 51 שנה ואין זה הסופר שיושב שם, אלא אני, גיורא, האורח הקבוע, שבית הקפה הוא המרפסת שלו אל הרחוב ומכריו בקפה הם חברים של ממש.

עובדה היא שישנה ברנז'ה קטנה של כמה עשרות (או יותר?) חבר'ה שמתעניינים בשירה ונהנים לדבר עליה בבתי הקפה התל אביבים או באינטרנט. האם אתה מנסה לטעון שזה לא נכון בגלל שאתה יושב 51 שנה באותו המקום? דבריך אינם מובנים. בכל מקרה, זה לא באמת חשוב והדיון הזה הופך לבזבוז זמן. המבקר העדיף להתעלם מהביקורת שלא פירגנה לו, כך שאין מה להוסיף.

אני, אגב, לא שותה קפה.

ובאופן כללי העולם שלי מתחלק ל2: אנשים שמעריצים אותי ואנשים שמעריצים אותי ממש.
כל השאר לא קיימים בעולמי. עמכם הסליחה.
🙂

ברביעי הקרוב. ב17 לחודש. בחצות. אני עושה מסיבה ב"חתול והכלב" בקרליבך 23 בת"א. זה דאנס בר עם אווירה מסתורית ומדליקה. כל הבחורות באות בגרביונים וגברים באים עם שפם אמיתי או מודבק. כולם מוזמנים. יהיה לוהט. יהיו שם גם ספרי שירה שלי.
http://www.facebook.com/#!/event.php?eid=369738721846&ref=mf

אין לי מושג למה אתה מטיף ומסביר לי את מה שאני כבר יודע. תן לי לחזור על דבריי ואולי הפעם תבין את כוונתי. מדובר בהיגיון פשוט.

אני טענתי שככל שיש כאן יותר ויכוחים, תגובות ורעש הקשור לאור דהן, כך גדלים הסיכויים שיותר ויותר קוראי שירה בישראל ישמעו וידברו עליה.

כל דיון עליה באתר זה (אשר נקרא גם על ידי בלוגרים אחרים, משוררים נוספים, מבקרי שירה, ושאר משפיעים) רק יכול לעזור לה מבחינה שיווקית. הרי גם אם היא לא אוהבת ביקורות לא מעריצות, היא עדיין רוצה להתפרסם ולמכור את ספרה, נכון?

מה מסובך להבין פה?

מכיוון שנקלענו לסמטה של אי-הבנה, ואולי באשמתי, אבהיר יותר את השקפתי.
לדעתי, השלב הזה בחיי יצירתה של אור דהן לא צריך להיות מוקדש ליותר תגובות ורעש, ואפילו לא למכירת ספרה.
אני חושב שמוטב לה לקיים בשלב הזה יחסים שטקים יותר עם חיי נפשה ועם קהל קוראים פחות מוחצן.
אינני מכיר את אור דהן. משירתה אני מניח שהיא אשה צעירה מאוד.
בשלב הזה, הלבטים בינה לבין עצמה, ה"התחככות" עם קוראים טובים, ולאו דווקא ו "ברנז'ה" הקונה, הם הדבר הרצוי יותר.
מסביב ל"עצמי" שלה, שנראה לי מוצק למדי, כדאי לה לברוא "עולם חוץ" חזק עוד יותר, ואני מתכוון לעולם שנברא בתוך שירתה.

כעת אני מבינה למה ברשימות העבר כינו אותך נער שוליה, כי שנים על גבי שנים היית (ורק בזמן האחרון אני יודעת, עשיתי עליך מחקר. ) נער שוליה של מבקר הספרות המטורף גבריאל מוקד. יואב, אתה בהיסטריה, כי אתה נער שוליה גדול והיסטרי. אני רוצה לדעת מי אתה,יואב.

אור דהן בחורה צעירה, והשירה שלה מאוד בוסרית ולא מגובשת. אין לה שום עומק ספרותי כלשהו.
היא משתעשעת במילים וב"גסויות" ,אבל אחרי גיל 21זה לא ממש מעניין.
מסיבת תחפושות בפאב החתול והכלב זה דברנחמד, אבל כדאי שגם החומר שכותבים יהיה מעניין, ולא רק המסיבה.

הבה הגילה- זה שאתה בנאדם א מיני זה לא אומר שאין ששירה אירוטית זה פחות טוב.

טבעונית- כולם מוזמנים למסיבה.

אם יהיה שם סלקטור אז ההזמנה שלך לכולם עלולה לא להיות בתוקף.
הוא פשוט יחסום את מי שבא לו בלי סיבה.

זה שאני מיחצנת מסיבה זה אומר שבגלל זה אני כותבת פחות טוב:?מה הקשר? משוררים הם לא רק זקנים שיושבים בקפה תמר. רוב המשוררים הגדולים כתבו שירה אירוטית רק שהם היו מאופקים ואני לא. לא מחשבנת לאף אחד גם לא לאנשים א מיניים כמוך:)

גם זקנים שיושבים בקפה "תמר" עשויים להיות משוררים, ואפילו לכתוב שירה ארוטית לא מאופקת אם זה הולם את רוח השיר שהם כותבים.
כדאי להיזהר מסטריאטיפים. הם עשויים להיות מפתיעים מאוד כאשר מגלים שהם לא נכונים.

לשאלה-יש סלקציה. אבל חוץ מערסים וייצורים מהחלל החיצון מכניסים את כולם.
לגיורא- נכון גם זקנים בקפה תמיר יכולים לכתוב שירה אירוטית מדהימה. גם סוחרת סמים בפלורנטין,גם רופא שיניים מהוד השרון, גם זונה מבן יהודה וגם סבא מנס ציונה. כל בנאדם שקיימת בו תשוקה.

מהחלל החיצון ?
כל מי שלא עומד בקוד הלבוש המקובל על הסלקטור ?
אם את מזמינה אנשים במיוחד ב12 בלילה למסיבה שלך אז תדאגי שיזרקו משם את
הסלקטור לכל הרוחות .
אחרת אדם שהוזמן על ידייך בהודעה כזאת ונחסם על ידי הסלקטור עוד עלול לתבוע אותך .

אם לא הייתי משוררת, הייתי זרע.

אה – או – אהו – אהוו

בוא אלי, הסתכל אלי, הסתכל אלי למטה,

גמור אותי, גמור אותי עכשיו,

אתה רוצה, אתה מאוד רוצה,

אני כאן בידך

הרזה, הקשוחה, הממהרת,

על הארגז, על הארגז, על הארגז,

אל האורגזמה, א-א-א-א-א

……

פשש, היה בסדר, אה?

"את השאר אני לא אוהבת"

נמחקה.
ייתכן שהזייפן הוא גם האיש שמפרסם הודעות בשמו של כביכול "יואב עזרא".
אני מבקש להפסיק עם ההתחזויות האלו.

ובהקשר לשירה אירוטית רק לפני כמה ימים הייתה לי שיחה עם ידיד שחוקר את אמנויות האהבה על נושא מה זה שירה אירוטית טובה.
במיוחד בימים אלו כאשר הפורנוגרפיה הקשה ביותר זמינה לכל במגע אצבע אחת ברשת.
המסקנה היא שהפורנוגרפיה הקשה ביותר הולכת ומאבדת בהדרגה את כוח משיכתה דווקא בגלל זמינותה.
השירה האירוטית הטובה שמשתמרת היא זאת שמגלה טפח ומכסה טפחיים וכך משאירה את עניינו האירוטי של הקורא.
אני משווה זאת לסרטי אימה .
המפחידים ביותר הם לדעתי לא אלו שבהם רואים בפרטי פרטים איך רוצח סדרתי רוצח עשרות ומאות אנשים וכל הקטשופ ניתז לצופה בפרצוף.
אלא אלו שבהם אתה לא רואה כמעט כלום והכל רק נרמז והצופה צריך להעלות את האפשרויות במוחו שלו ויש לו את התתחושה שמה שהולך להיות הוא גרוע יותר ממה שהוא מדמיין.
רק לפני כמה שבועות הקרנו בחוג "חותם שלמה " את הסרט

CALL OF CTHULU
( ראו כאן

http://www.notes.co.il/eshed/64906.asp
שלדעתי אם היה מוקרן בשנות העשרים שבהם כביכול נוצר היה הסרט המפחיד ביותר שהצופים ראו מימיהם.למרות שאין בו שום אלימות שהיא והכל רק נרמז.
היום כמובן סף הגירוי עלה פי מאה אלף וכך גם סף ההפחדה וצופים היום לא יבהלו במיוחד מסרט כזה .
אבל אם אפשר היה למצוא שוב דרך
לרמוז בצורה מבעיתה ומתוחכמת במיוחד …
אז ההפחדה יכולה להיות אפקטיבית במיוחד.
כך גם לגבי ארוטיקה.

אור דהן בחורה חמודה. אבל מי שלא פתוח לבקורת דינו שימשיך להסתובב סביב גרעין של רגש כמו כלב אחרי זנבו, מבלי לפתח יכולת אמיתית של ביטוי, של זיקוק. של תובנות רגשיות מעניינות, שהן מעבר לביטוי וזעקה מידיים.
אם השירים היו מתקיימים בנפרד- כטקסטים, ללא הדמות המפעילה מאחוריהם היינו מתקשים מאוד לחבב אותם. או שהיינו מחבבים ממקצתם.

והמלצתי לכותבת החביבה- התגברי על חוסר הבטחון שמנותב למגלומניה. למדי לקבל בקורת. אמצי ממנה כטוב בעינייך ובהצלחה.

כמו שכבר ציינתי אני נמצאת רק בחברת אנשים שאוהבים ומעריכים אותי ושאני גם מאוד אוהבת ומעריכה אותם. מי שלא מעריך אותי ומי שיש לו ביקורת שלילית שהיא לא בונה לא קיים בעולמי ואני לא לוקחת את התגובה \דעה שלו ברצינות.כמו שאומר חבר טוב שלי "דעה היא כמו רקטום לכל אחד יש":)

אם את לא לוקחת ביקורות שליליות ברצינות, למה הגבת לכולן?

את משחקת אותה קולית, אבל בעצם כן אכפת לך ואת מתעצבנת מכל ביקורת שלילית.
ובכלל, למה שלא יתנו לך ביקורת שלילית? הרי כל מה שעשית זה רק כמה שירבוטים בוסריים של ילדה מתלהבת.

אם השירים שלך היו נכתבים ע"י אישה מבוגרת ומכוערת, איש לא היה מתעניין ואף אחד לא היה רץ לתת עצות "אבהיות".

בואי תראי שיש לך כישרון אמיתי. ציירי משהו מדהים. הלחיני שיר יפה. המציאי משהו. כי השירבוטים שלך זה פתרון קל מדי. כל סטודנט לספרות שרוצה לעשות פארודיה על ילדה שרוצה להיראות "אמנית מתוחכמת" יכול להערבב כמה גסויות, דרמות ושאר טריקים כדי לכתוב שירים כאלו. אני חס וחלילה לא מזלזל ברגשות שגרמו לך לכתוב את השירים – אני פשוט לא מתרשם מהמוצר הסופי. אז אולי את באמת מצליחה לעבוד על עצמך ולהרגיש "אמנית חשובה", וגם גורמת לאחרים לחשוב שיש בך משהו, אבל עליי זה לא עובד. בכל מקרה, אין לך מה להתעצבן מאדם שלילי כמוני. מה אכפת לך ממני? הרי אני לא קיים בעולמך המופלא.

ואם תשאלי מי אני בכלל שאבקר אותך – ובכן את צודקת. אני בסך הכל מנקה שירותים במשרה חלקית בתחנה המרכזית של ג'לג'וליה. דעתי לא חשובה ועלייך להתעלם ממנה.

מה שכן, כפי שטענה המבקרת (וטענה יפה) – התגברי על חוסר הבטחון שמנותב למגלומניה. כמובן שאת לא מבינה על מה מדובר בכלל, אבל אולי עוד עשר שנים תביני, למרות שגם בזה אני לא בטוח.

יתכן שהטעות של אור שהיא מגיבה . בגלל שהיא צעירה . יש להניח לעצים לפרוח שאחרת כולנו ניוותר ללא צל. כולי תקוה שאור לא תקרא את דבריך מאחר וזו מהלומה של סכין

בה' הידיעה. לא יעזור עד כמה יסבירו מבקרים שירים של משוררות אחרות. את שירתה של אור דהן אין צורך להסביר . הם נקראים ומובנים לבד.זה המופלא והנשגב בשירתה. יישר כוח אור דהן. רק מלקרוא את שירתך בבלוג די בכך לומר שאת המשוררת כיום.

אם אתה חושב שהמטרה שלי כשאני כותבת שירה היא לחבר כמה מילים גסות אז כנראה שממש לא הבנת את השירה שלי.
ואם אני כ"כ ילדותית ולא מוכשרת אז למה טרחת לכתוב לי תגובה כ"כ ארוכה?
🙂

ואני מרגיש כחוני המעגל בשעתו ישנתי קמתי והכל אותו דבר, רק השם התחלף ומצאלה יש לנו אור.

אז הבאתי לכם שיר מזמור
הוא בא לאכול
את האיש הישן
לסעודת צהרים
-היתוש
[לאן נעלמו הקולות עמ 95]

הסיכות החלידו אך ניתן להשתמש בהם.
מחירם זול. להשיג בבאסטה הימנית.

אכן תגובותיך נשארו כפי שהיו לגבי צהלה .אין שום שינוי כך שמיותר בכלל לחזור ולהשמיע אותן שוב ושוב.
אני מציע שתגוון קצת את השיעמום שההודעות
החוזרות מטילות עלינו ותנסה להסביר לנו מה יש לך נגד (או בעד ) שירתה של אור .
.קצת פירוט לא יזיק
כנ"ל לגבי שאר המגיבים לאור דהן ,אני ממליץ שבמקום להיטפל להודעותיה תנסו לבחון את שירתה לשבט או לחסד בלי להתייחס למשוררת עצמה.

והכוונה בכלל לנעשה ביקום – ככל המעט שהספקתי לעקוב אחר העבר וביקום שלך מה שהיה הוא שהווה. אין כל רע בזה, פרט לכך שנראה לי שהזמן עמצד מלכת…

אגב, אם אני משעמם אותך – אולי תתעודד בנעיצה עצמית של סיכות

– איך אמר טוסבראהינדי הגדול "זה שיש לו מוחק – מותר לו לקפוץ למסקנות מוטעות

יש פה כמה אנשים מוגבלים שכלית שקשה להם להבין את הכתיבה שלי ובנוסף לכך הם גם א מיניים לכן התיאורים האירוטים שלי מזכירים להם כמה שנים הם לא זכו לגעת באישה.
עצוב
🙂

כמשוררת מתחת לכבודך להתנפל על מבקרייך..
אני ממליץ שתחזיקי בעצמך.ותגיבי רק על הערות נקודתיות שראויות להבהרה ולהסבר.

אהבתי את ההתפרצות של אור.
היא באה ממקום אמיתי.
לגבי השיר – יש לי תהיות

כה אמר טוסבראהינדי הגדול – עט ונייר לך – משורר תהיה לנו. רק אל תשכח להעזר במילון בשביל מילים קשות ואיות נכון.

האם במקרה נדקרה אור בסיכה מסיכותי?

אגב חוב"ב בהשראת הערותיך השונות הלכתי וקראתי שוב את הספר של שמעון צבר על טוסבראהינדי הגדול לאחר שנים רבות של שיכחה.
וכן היגעתי למסקנה שהוא שייך ללא ספק להיכל התהילה של הפנטזיה העברית לילדים .
אם אתה רוצה אשמח לפרסם כאן מבחר אימרות של טוסטרהינדי -שלך (אבל לא של שמעון צבר).
שלח לי בקובץ וורד.

אשקול הצעתך.
כל מי שנמנה על הכת של מעריצי טוסבראהינדי נחשב לרצוי בעיני ממשיכי דרכו
וכל מה שהובא בשמו על ידי,שלי הקטן הם אבל בהשראתו הברוכה.
.

ומה יהיה גורל הסיכות המחלידות?

היום כבר 2011 אני גיליתי את אור בץוכנית של דנה ורן ומאז אני רק רוצה עוד , אולי שתיהיה באח הגדול או במקום שיגלו אותה

אתם גנובים לאללה אה? כל התגובות האוהדות בעדה, או 99 אחוז מהן, זה תגובות שלה. מדובר ביצור אנוכי, נרקיסיסטי, אגוצנטרי ואטום לכל מה שלא הוא ובקיצור אדם די רע. אין לי מושג איך יש לה חברים/חברות למען האמת, ואם כן הם עשויים מאותו חומר כמוה, מעגל של מפרגנים אחד לשני, חשובים בעיני עצמם, ללא טיפת צניעות או הבנה מה הוא היקום. האגוצנטריות הזו נורא מטופשת בעיני, מעידה על טיפשות רבה. אולי היא מעט אינט', אבל חכמה היא בטוח שלא. היא מייצגת את כל מה שרע באנושות, איכס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 × five =