בורא הנופים :על עודד פלד-יואב עזרא

ציטוטים והתכתבות עם משוררים מתים או תרגום שירה לא הופכים אף אחד למשורר. בינוניות זה ערך ישראלי חשוב בעיקר בנוגע לשירים נימוחים חסרי משמעות.

שעודד פלד או כל משורר אחר הוא משורר טוב או גרוע ענק או קלוש חייב לנמק את טענותיו.
ולא להביא אותן משל הוא יודע על מה הוא מדבר מה שאינו ברור כלל לאף אחד חוץ אולי מהכותב האנונימי
כל הודעה נוספת שתיתן ציונים למשורר כלשהו בלי לנמק תימחק כביזבוז זמנו היקר של הציבור בדברי הבל.

מה שאתה כותב הם דברי הבל.
האם בכלל טרחת לקרוא את עודד פלד מימיך??
לא ברור .
אם קראת אותו וחשת שהוא משורר ענק או אפס מאופס אז אתה אמור לדעת למה אתה חש כך או כך אלא אם כן המדובר בתחושות עמומות שאינך מסוגל לתת להן ביטוי.
ואז תגובתך אינה ראוייה להתיחסות מכלתחילה.
מבקרים חבר יקר יודעים להסביר למה משורר הוא כך או כך.
מי שאינו יודע להסביר אינו מבקר .
ו

אינך מסביר ואינך מנמק דבר.
ואין לדעת על מה מתבססים טענותיך.
אתה אומר שקראת את פלד.
אולי .
אולי לא .
אין לדעת .
אתה רוצה שמישהו יקח את דבריך ברצינות ?
הסבר פרט ונמק .
כל דבר .
ואז אולי לא ייתיחסויותר לדבריך כקשקשת אנונימית של בעל עניין.

הזוהי ביקורת"נראה כמו שמשורר צריך להיראות" אולי תואיל לבער את השפעת דור הביט בכתיבת זר התודעה אצל פלד, להראות את מקומו בשרשרת השירה הרילגיוזית מביאליק דרך שדה, התואיל לבחון את המעבר לשירת טבע, המושפעת מן השירה האמריקאית בעיקרה, התראה את ההבדל בין ארבעת שערי הספר שירי המלחמה בבחינת אבן ההווה, מן הגניזה-עבר, וקובץ פעמוני רוח חללי אור בבחינת נבואה שהיא כידוע חיזוי העתיד, ותרגומי השירה, התראה את המארג הנוצר בין חלקים אלו ומגלים את ההתפתחות כמו גם הליקויים- אובדן הנפף התודעה הניגלה במעבר לשורות ובתים מול הכתיבה התזזיתית של שירתו המוקדמת, את החזרה על מוטיבים הן רעיוניים והן סימבולים בספר שבקשו יד עורך?
לא. אתה תכתוב שהוא נאה ונוח, ושהספר נוח לקריאה, כך ניראת ביקורת שירה לעת הזאת.

עוד ביקורת "חפיף" מבית היוצר של עזרא. במקום לעבוד קשה, הוא מעדיף לככב עם מילים וביטויים כגון:

"אותיות נוחות"

"ספר ירוק"

ו "עוצמה היולית"

מר עזרא, אני מבין שזה גורם לך להרגיש שנון ומתוחכם, אבל עליך לכבד את מושא הכתבה ולתת לו להיות הכוכב של הביקורת.

לא שכולם צריכים לדבר ולכתוב בצורה משעממת, אבל ידוע שהמשתמשים במילים מפוצצות הם חסרי ביטחון עצמי החושבים שכך ירשימו אחרים. מה שעצוב זה שהרבה אנשים באמת קונים את זה.

ולאלי אשד אציע לפרסם יותר שירה ופחות ביקורת שירה. סמוך על ציבור קוראיך שיוכלו להינות (או לא להינות) משירים גם בלי הגיגיהם של המבקרים חובבי תשומת הלב והאגו.

לכאורה, הצדק בידך, האחד פותח והשני מרחיב, עד יום חמישי שעבר במדורו של יגיל לא הגבתי, שקקתי ובחנתי, אך הגיעו מים עד למלס רוגזי הפואטי, לא ייתכן שגבבה אחר גבבה תדהדר בכתרים, שמשוררים חסרי אכויות אלמנטריות יגדשו את המסכים ויסמאו עיניי כול, כך השירה נידחת ונלעגת, ובכלל זה הביקורת, נאלץ לשנס מותניים ולהחזיר ימים קדומים, די לזילות השירה, יש להעמיד ביקורות מנומקות, מקיפות, ושירה בעלת אחריות ומעוף, מערכת התיווך של השירה לציבור קרסה ויש לשקם, ולשם כך יש צורך ברצינות, מה שאתה מציב כא היו הנף קולמוס, כתיבה בזעיר אנפין ובעצלות, אני מעריך חלק משירתך כאשר אינך נסחף לנוף הדמוני, לכן יחס משקל שווה גם לכתיבה עיונית, ודרך אגב, חיים נפלאים.

ככה נתי, להסמיך אותי לגזים עודפים, מציקים, חסרי מנוח, מזל שאני חצי רוסי, זה עירפל את החצי הגרמני שנעלב, הרגע, סור ממרה שחורה, אני גם כותב ביקורות מופלאות, כמה כיף במסתור של האקדמיה הנפוחה, אתה צריך טונה?, מה קשור אני
. ולעניין- הניין אצל פלש הוא בדיוק המפגש בין
לעניין- העניין אצל פלד הוא המפגש בין שירת טבע אמרקאית שנולדה כדי לעצב תפיסת מרחב של עם חדש, וגבש בו סימני זהות לבין הדיבור המקראי- נבואי שנשזר בשירה העברית- על כך צריך לעמוד, או לשבת.לא אקדמאי, סתם משורר,

התחלתי לקרוא את שירת עודד פלד לפני כ-35 שנה, כאשר עדיין היתה בכתב-יד ולא בספר.
מאז אני קוראה הנאמן המכבד את נושאיה ואת רצינות הישגיה. בצד כל זה שוררת בינינו ידידות וכבוד הדדיים. עודד פלד גם עורך בהוצאת קשה לשירה שאותה היקמתי עם רפי וייכרט ומשה דור. למרות הדימוי המקובל בציבור על "ביצה ספרותית" לכאורה, החיים הממשיים שונים בתכלית השוני. חוטי ידידות וכבוד נמשכים ממשוררים ותיקים כטוביה ריבנר, חיים גורי, אריה סיון ועוד עד צעירי צעירים כמיטל נסים, יעל טומשוב, אורי הולנדר, יחזקאל נפשי ועוד.
מדובר על אהבה משותפת של פלד ושלי לשירה האמריקנית, שהוא כה הירבה לתרגמה ואף אני זכיתי לתרגם משירתו של אלן גינזברג החל בביקורו בישראל ב-1962. שנינו גם מעריצים את שירת וולט ויטמן, פרלינגטי, אן סקסטון ואחרים.
פלד גם היטיב לעשות בתרגמו פרוזה מרובה לעברית. כמו כן השקיע את מירב מרצו לקידומם של יוצרים צעירים ותמך בצעדיהם הראשונים, לרבות תמיכה בכתבי-עת קטנים שצצו בשנים האחרונות.
כדי להביע כאן את דעתי הנרחבת יותר על עודד פלד ועל שירתו אני מנצל את המקום הזה באופן חריג כדי להעתיק דברים שאמרתי עליו במסיבה לכבוד צאתו לאור של מבחר שירתו. הדברים אמנם פורסמו בבלוג של אלי אשד בשעתם (בלוג שאותו אני מחבב ומכבד, ואף זוכה בו מדי פעם לפרסום תרגומי, ובשום פנים ואופן אינני מגיב סדרתי בו, כי הוא חלק מביתי שלי):
דבר ופתח דבר
חברה נהנתנית, שמאל יומרני, מרכז ריקני, ימין גזעני וכלכלת שוק דרקונית גירשו את השירה העברית אל גלות המשוררים. סרסורי הספרים שמנים וּבועטים ומדפי השירה מדולדלים. רק לרבי־המכר ולצלצול המזומנים בקופה ניתן פתחון פה. ביריד ההבלים כל ממזר מלך, על־פי רוב בעירום ובמבושים מיוחצנים. במלחמת לבנון האחרונה הוכיחה השלהבת בארזים, כי אזובי הקיר הם מה שהם: נמוכי קומה וטפילים, ולגודל החרפה – גם ריקים ופוחזים.
לוּ הזמן בידי, הייתי קורא כפתח־דבר את שירו של ביאליק דבר, שראשיתו: "אֶת־רִצְפַּת הָאֵשׁ מֵעַל מִזְבַּחֲךָ זְרֵה הָלְאָה, הַנָּבִיא/ ונְטַשְׁתָּהּ לַנְּבָלִים" ואחריתו: "וּבִתְרוּעַת תְּחִיָּה עַל־שְׂפָתַיִם, וּבְמִצְהֲלוֹת מְשַׂחֲקִים/ אֱלֵי־קֶבֶר נְדַדֶּה."
אבל לפני יותר מארבעים שנה אמר משורר אחר: "רֶגַע אֶחָד שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה", לאו דווקא כדי לשמוע, אלא כדי לומר דבר־מה. כעבור שורות אחדות התוודה שהיה יכול לגעת בשולי אדרתו של הנביא, ולא נגע. ארבעים שנה הארץ לא שקטה. ארבעים שנה חגגה שירה בבלואים בְּפסטיבלים ובזבחי דמים אך לא נגעה בשולי האדרת.
השירה, רובה ככולה. לא כולה. לא עודד פלד  שירתו יְעוּדה לזעזע תודעה. לגעת. עודד קנה ביושר ובעמל את זכות הזעקה במבוכת החשכה האופפת את חיינו: "קָם בְּשָׁלוֹשׁ, כָּל בֹּקֶר, מְקַלֵּל אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְשׁוֹאֵל/ אֶת עַצְמִי מָה אֲנִי בְּעֶצֶם רוֹצֶה מִן הָאֲדָמָה הַזֹּאת? מִיהוּ יְהוּדִי?/ […] מִי הִמְצִיא אֶת הַמּוּסָר הָאָרוּר שֶׁל טֶכְנִיקַת הָרֶצַח/ הַמִּתְנַצֶּלֶת?/
עודד ינק את הזעקה, את הקינה על החורבן, את התוכחה והנחמה מאלן גינזברג, מאורי צבי, מביאליק  כן, גם מביאליק  משירת יידיש, מרטוש ומאחרים. ומאיתמר יעוז־קסט שגם אני חייב לו. בּוֹאוֹ הערב נמנע בשל תאונת דרכים ששפכה במקרה פחות דם מן המקובל אצלנו, למרבה המזל.
בפרצופה של מנהיגות חִדלת אישים אני מטיח במלותיו של עודד: "לֹא אֵלֵךְ/ עַד תִּכְלֶה מַלְכוּת רְשָׁעָה זוֹ […] וּבְזוֹ הַלָּשׁוֹן אַכְרִיז:/ כִּי אֶחְיֶה/ כִּי אֲחַכֶּה// עַד זַעַם יַעֲבֹר". אני מרשה לעצמי גם לומר כאן בשמו של עודד, בשמי ובשמה של הוצאת קשב: שקט לא יהיה כאן, השירה לא תוחרש, אפילו לא לרגע אחד!
על כן בחרתי לקרוא מן המחזור שיר מלחמה. גם בזה מתנכל לי הזמן ואקרא מבחר בלבד, ברצף אחד, בלא חלוקה לקטעים: "אַיי, מִלְחָמָה/ וְעוֹד נָכוֹנוּ יָמִים קָשִׁים מֵאֵלֶּה ולְוַאי שֶׁטּוֹעֶה אֲנִי/ בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ לַמְּכוֹנָה, אָחִי: כָּאן שְׂדוֹת קֶטֶל נִמְהָרִים  הִנֵּה שְׁמֵי עֶרֶב מְצֹעָפִים עֲפַר־/ אֶרֶץ נִתָּז מַעְלָה אָפֹר־סְגַלְגַּל כְּאֵדֵי קְטֹרֶת מִמְּאוּרַת נִאוּפִים (אָהּ, מִנְסֶרֶת אֹפֶל פּוֹסְט־/ מוֹדֶרְנִית, זְנוּנֵי כְּנַעַן בִּנְזִיד עֲדָשִׁים,/ מַה טֹּבוּ אֹהָלַיִךְ מַלְכוּת רְשָׁעָה)// בָּרוּךְ בּוֹאֲךְ לַמְּכוֹנָה, אָחִי/ בּוֹא לַמְּכוֹנָה, אָחִי/ בְּאַהֲבָה, בּוֹא, גַּע בָּאֶבֶן שֶׁבְּכַף חָזִי  כָּאן נָהָר שֶׁהִתְקַשָּׁה לְאֶגְרוֹף נְשָׁמָה, כָּאן עֲבָרִי/ כְּפֶה פָּעוּר הוֹלֵךְ עַל בְּהוֹנוֹת מַרְפֶּה אֶצְבָּעוֹת, כָּאן/ חַלּוֹנוֹת:// רְאֵה, אֶרֶץ עֵבֶר בִכְתֹנֶת מְשֻׁגָּעִים כְּנַעֲנִית,/ יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ וְצֹאן מַרְעִיתָהּ נְכָאִים/ עִיר עוֹכֶרֶת הָיְתָה, אֵיךְ, לְזוֹנַת־רוּחַ קִרְיָה נֶאֱמָנָה// וְאַל תִּטְעֶה בַּדָּבָר, אָחִי/ לֹא, אַל תִּטְעֶה/ שֶׁיָּרֵא אַתָּה וְיָרֵא אָנֹכִי יְרֵאִים אֲנַחְנוּ אֶת הַשָּׁמַיִם מְצַמְּחִים רַגְלַיִם לְכָל הָעוֹלָמוֹת/ לְכָל הָעוֹלָמוֹת מִתְהַלְּכִים בָּנוּ וְגַם שָׂכָר לַעֲמָלֵנוּ: הִנֵּה סְתָיו קָרִיר בָּא בַּמִּרְפָּסוֹת/ בָּא בַּאֲנָשִׁים מַחֲלִיק תַּלְתַּל יוֹם הוֹלֵךְ וּמַעֲרִיב, וְנֹחַם חִיּוּכִים  אוּלַי/ נְשִׁימָה תִּהְיֶה// וְלֹא לָעֵת הַזֹּאת פִּלַּלְנוּ/ לֹא לַשִּׁיר הַזֶּה, אָחִי/ לֹא כְּפִירֵי שָׁמַיִם/ לֹא מַרְכְּבוֹת מִלְחָמָה מִתַּחַת// וְהֵם בּוֹא יָבוֹאוּ// לֹא לָעֵת כִּוַּנְתִּי/ לֹא לַשִּׁיר הַזֶּה, אָחִי/ עֶרֶב־עֶרֶב אֲנִי יוֹשֵׁב בַּמִּרְפֶּסֶת/ ועֵץ הַתְּאֵנָה נוֹשֵׁק חַלּוֹנִי/ פַּעַם גַּן הָיָה פֹּה./ וְיִהְיֶה." (שיר מלחמה) את דברי אפשר גם לראות בביליוגרפה שמציג אלי אשד, כדרכו, בשולי הפוסט.
יואב עזרא אינו זקוק להגנתי. הוא תיאר בדרכו שלו את התרשמותו משירתו של עודד פלד. כמובן שיש דרכים שונות לתאר את השירה הזאת אך בטרם מעירים מוטב לקרוא הן את השירים והן את המאמרים הרבים שנכתבו ברבות השנים על שירתו של עודד פלד ועל תרגומיו.
או-אז תהיה כל תגובה שקולה וצלולה יותר.

בכאב הצרוף של שירתו. עודד פלד הוא מדע בדיוני גם בתפיסת הנוף שלו. עודד פלד גאון פואטי. ויואב עזרא לפי מה שקראתי עליו היה נער שוליה של גבריאל מוקד . שולית הקוסם . לדעתי יואב עזרא לא טועה , עודד פלד משורר מיוחד . במידה ויואב עזרא סימן אותו ככזה . אז עודד פלד גם גבריאל מוקד אומר שאתה כזה

לאלכס,
מסתבר שאנחנו חלוקים על חלקה על מסורת ספרותית בשירתו של הפרט.
לחשוב שמשורר מולד מן האין זאת מחשבה מופרכת.
גם אי-אפשר לאמוד מקוריות בלא קנה-המידה של מסורת.
דומני גם שבדורנו מעלים כל העת על נס את המקוריות ומפחיתים כל העת בערכו של המשקל הסגולי של היצירה.
ואם לחשוב על מרומי היצירה, וכדי להרחיק את הדיון מדברים אקטואליים, היכן מתחילה מקוריותו של שקספיר וטסתיים חלקה של המסורת השירית עד דורו?

משורר טוב הוא משורר מקורי. מי שמתרגם בלי סוף
יודע מהי שירה אבל לא בטוח שיידע לכתוב שירים מקוריים בכוחות עצמו. זה בדיוק כמו הויכוח שהיה פה על מבקר. אפילו אשד טען שמבקר טוב הוא לא בהכרח סופר או משורר טוב. מסכים איתו.
לגבי שייקספיר, הוא היה יחיד וגאון בדורו עם שפה משלו. לא נמצא מי
שכתב כמוהו ואם כתבו זה נקרא כמו פלגיאט.
והוא כתב מחזות ככה שהיה מוכר ופופולרי.
אתה יכול לטעון ליניקה ולהשפעות זה תמיד יוצא רע. תתפלא אבל ממי שייקספיר הושפע? יודע?

מדוע לא שאלת את פלד האם תרגם את הספר במקום לשאול אותו האם כתב את הספר? ואם תרגם הוא בטוח יודע מי כתב כי הוא מכיר סופרים ומשוררים אמריקאים.

מה שאתה מחולל בקשר לשגיא. במידה ואתה איש רוח אז די . אם אתה לא מרחם עלי אז רחם על נטשה . נטשה לפחות היה מנומס. מבחינתי יש את המילה שלי לקוראים שהרשימה על שגיא תעלה , חי נטשה , חי שופנהאור, חי דקרט, חי פיכטה, חי הגל, חי שפינוזה ,חי קנאט ,חי בן עמי שרפשטיין, חי דיויד יום , חי לוק, חי אילן והשפם של אילן והאתר של האלין והשפם של האתר של אילן, חי השפם של האתר של אילן תוצרת ארץ ישראל , הרשימה עלו תעלה, חי שפמך אלין , חי השפם של המשוררים והשפם המודרני של המשוררות, הרשימה עלו תעלה באש

לא ברור מאיפה המידע הזה. אבל שייקספיר מת בגיל 52 והיה שחקן ומחזאי ומשם לשם כתב את המחזות שלו, וקודם כל היה לו קשר עם הקהל והוא היה מאוד פופולרי, אחרי שהבן שלו מת הוא כתב את עיקר הטרגדיות שלו, לא ברור גם מה הקשר לשייקספיר משום שהוא היה קודם כל שייך לעולם הבמה . ולא לספרות נטו.

ולגבי ייחודו כמשורר מסתבר שלשם הכניס עז פה לתוך הדיון כי שייקספיר היה מחזאי מוערך, אך לא נחשב למשורר העילאי של תקופתו. הוא נכלל בכמה רשימות של משוררים מובילים, אך לא נחשב כמי שכתב ברמתם של אדמונד ספנסר או פיליפ סידני.

לא ברור כיצד דברי נאצה שמכוונים כלפי לא נמחקים מהתגובות באתר , ותגובות אחרות נמחקות .

מתחוור לי עתה שמילות שירי הן צרחות ללא קול ,
כל הדם הוקז מהן והן עדיין מדממות ללא הפסקה .
הן אלימות , אחרת לא היו נוטפות דם .
אך לא רואים מול מי או מה , או בעצם , הדם , הדם של המילים זועק .

שגיא.

לא הבנתי איזה דברי נאצה נכתבו כאן כלפיך (אלא אם הם כבר נמחקו ולא ראיתי – ואם כן, עמך הסליחה).

מה שכן ראיתי ממך זאת תגובה קצרה בה ליקקת קלות לעזרא ולאשד ועוד תגובה שהגרפומניה זועקת ממנה עם הלהיטים:

"מילות שירי הן צרחות ללא קול"

"כל הדם הוקז מהן"

ו"הדם של המילים זועק"

האם אתה מנסה להישמע כמו איזה אמן מיוסר? נעלב מקצועי? דרמה קווין? או מניפולציה רגשית נוספת על עזרא ואשד כדי שיפרסמו אותך? נשמע יותר כמו מעריצה בת 14 של אביב גפן מאשר משורר על רמה.

אין לך, אגב, מה להיעלב. כל דיבור עליך רק יקרב את פרסום שיריך.

השאלה היא גם סדר הגודל ואיכות התרגומים, השאלה היא בעיקר מה היה מעמדם של שלונסקי ואלתרמן רביקוביץ וכו' בתור משוררים, ואז גם בתור מתרגמים הם התקבלו בברכה. לא עושים הפוך – קודם מתרגמים ואז קוראים לעצמך משורר.

אדם אינו קורא לעצמו משורר.
זה שם תואר שניתן לו על-ידי האחרים.
משוררים שהם גם מתרגמים עושים את שני הדברים כמעט בה בעת.

שנותנים ציונים
דעתכם לגבי מיהו משורר ומי לא שווה פחות מקליפת השום אם אינכם מנמקים אותה .והיא בגדר בזבוז זמנם היקר של הקוראים שנאלצים לקרוא הבלים שונים .

יש לך כישרון של סכסכן ואנשי אתר "קדמה " למשל יכולים ללמוד ממך הרבה לגבי שלהוב יצרים.
הבנו את עמדתך אני ממליץ שתעזוב את העניין הזה מכאו ואילך.

אכן, אני לא משורר.
מדי פעם כתבתי ופירסמתי שירים אחדים, שיש אנשים שסבורים שהם חשובים ויש אנשים שסבורים כי הם לא חשובים.
פה ושם פירסמתי גם כמה מאמרי ביקורת.
פה ושם פירסמתי כמה ספרים מתורגמים, שירה ופרוזה ומסה.
הכל לא נורא חשוב אך אהבתי לעשות את העבודה הזאת.
פה ושם תיכננתי כמה תוכנות מחשב.
יש בהן תוכנות שמפעילות אולטראסאונד, מוניטורים, מיפויים, רישום סרטן, תחנות לבדיקת שד, תחנות אם וילד, מעבדות רפואיות במרפאות מחוזיות.
גם זה לא נורא חשוב. אפשר למות גם בלי זה!

קבל התנצלותי ותודה על המחקר והכישרון הענק
בהמצאת תוכנות שמפעילות אולטראסאונד, מוניטורים, מיפויים, רישום סרטן, תחנות לבדיקת שד, תחנות אם וילד, מעבדות רפואיות במרפאות מחוזיות.

זה יותר חשוב משירה!
כי בפועל עזרת לאנושות ולאנשים רבים.

ושוב תודה לך.
והפעם בלי ציניות !!!!!!!!!

דבר אחד לא עשיתי בחיי: מעולם לא התראיינתי בתקשורת ודיברתי על עצמי!

*

כשסימתי לדבר עם שני הילדים
שקעתי באספלט של המדרכה
ונעלמתי

שיר קצר פרי עטי . בדרך כלל אני מעיד על
עצמי שאני ילד בגוף של גבר(אפילו מפחד לכתוב את המילה גבר) , המראה טוענת שאין מקום במראה
לגבר/ילד הזה . אני מכחיש . אני עדיין כחוש
כפי שהייתי .
והנה נדמה לי ובוודאי אני טועה , שאיזור הספר בין גברים לבין טף הולך ומטשטש .

שגיא.

אני חושבת שיואב עזרא הוא משורר מאוד טוב שכתיבתו מעניינת ומרעננת בנוף הישראלי.רשימה זו היא לירית ומזכירה לי את שיריו של יואב. אני קוראת את הטוקבקים ודי ברור לי שמישהו חותם בשמו של יואב עזרא. אני פונה לאלי אשד בשאלה, מדוע אתה לא מוחק את התגובות המזוייפות האלה?
הן הזויות שאינן מוסיפות לאיכות האתר. אני לא היחידה שמבחינה במאמצים הפאתטים והן גורעות מהעניין ומהנושאים.

תחת השם "יואב עזרא" כלל אינם שלו אלא של מתחזה שמבזה אותו ומנסה להציגו בצורה נלעגת.
כל הודעה כזאת תימחק מכאן ואילך מיידית.