צעקנותו של אלי הירש-עמוס אדלהייט

סערה בעולם הספרות. תביעת לשון הרע על מיליון שח נגד פרופ' מנחם פרי, חביבו של אשד, נגד ידיעות YNET מעריב והארץ.
אתם לא יודעים על זה אך ביהמ"ש יכריח העיתונים לציית לחוק ולפרסם האמת על פי הכתוב בחוק.
בית משפט השלום: ת"א 09-12-7399

התובע: עזיז ליאור.

נגד

הנתבעים:

פרי מנחם. כתובת: בוסתנאי 23 ת"א .
פרי יערה. כתובת: עזריה מן האדומים 7 ת"א .
עיתון מעריב. בעלים:נימרודי עופר. כתובת: קרליבך 2 ת"א.
דנקנר אמנון – עורך מעריב דאז.
גור אסף – עיתונאי מעריב.
עיתון ידיעות אחרונות. בעלים מוזס ארנון. כתובת: מוזס 2 ת"א.
עורך ידיעות אחרונות.
נאה בוקי – עיתונאי ידיעות אחרונות.
לוי יעל – עיתונאית ידיעות אחרונות.
עיתון הארץ ואתר HAARETZ. בעלים:שוקן עמוס. כתובת: שוקן 21 ת"א.
עורך הארץ.
עורך HAARETZ.
רוני זינגר – עיתונאית הארץ.
וואלה – אתר אינטרנט.

מהות התביעה: עבירות על חוק איסור לשון הרע.
עבירות על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ס' 2 וס' 4.
עבירה על חוק עשיית עושר ולא במשפט.

סכום התביעה: 900,000 ש"ח.

כתב התביעה

חלק מקדמי:

1. אני סופר מוכר וידוע לציבור. פירסמתי שני ספרים בהוצאת זמורה ביתן
ובהוצאת הקיבוץ המאוחד, שזכו לביקורות מהללות וטובות בעיתון הארץ
ובעיתון ידיעות אחרונות. נערכו עימי ראיונות ענק בעיתונות הכתובה
והמשודרת.
סיפורים שלי נכללו באנתולוגיות יוקרתיות בישראל ובארגנטינה.

2. יש לי תואר בהצטיינות מהחוג לקולנוע וטלביזיה באונ' ת"א.
בעת האירוע, הייתי סטודנט שנה ד' למשפטים, בתוכנית למצטיינים, במרכז
הבינתחומי בהרצליה.

3. שם משפחתי מהולל מהבחינה הצבאית. דודי, נסים עזיז, הוא ההרוג הראשון
בקרב הגדול על ת"א בשנת 1947. זה היה הקרב הפותח של מלחמת העצמאות,
ודודי הוא ההרוג הראשון של מלחמה זו. על שמו של נסים עזיז ושניים
מחבריו שנפלו בקרב זה, השלושה, יש בתל אביב כיכר ואנדרטה, ברחוב ויצמן,
סמוך לגדות הירקון.

הפרסומים שהם לשון הרע (כל הנספחים מצורפים):

הפרסום הראשון:

4. ב-14.11.2005 נכתב עלי בעמוד הראשון בעיתון מעריב:

"ההודעה שהמתינה לפרופ' מנחם פרי היתה חד משמעית: יש לך שעתיים
לחיות. גם בתו קיבלה איומים. ברור קצר העלה: מדובר בסופר מתסוכל,
שנעצר."

5. מדובר בלשון הרע. הכותרת מפנה לכתבה בעיתון, ופה יוחסו לו עבירות פליליות
חמורות, וגם כינו אותי 'סופר מתוסכל'. התיק הפלילי בעניני נסגר, יום לאחר
האירוע. לא היו ראיות לאיומים שלי. מדובר בעדות שקר של פרי מנחם ויערה
במשטרה.

6. באותו תאריך בעמוד ראשי במעריב נכתב עלי כך:

בכותרת משנית: "ראש החוג לספרות באונ' ת"א, פרופ' מנחם פרי, מצא את
עצמו בסוף השבוע לכוד בתוך מותחן אימה מציאותי כשסופר מתסוכל שאת
כתביו הוא דחה הודיע לו: "יש לך שעתיים לחיות" ואיים גם על חיי בתו
ונכדתו".

מתחת לתמונה שלי נכתב : "איים על הבת של פרי מול עיני השוטרים".

בגוף הכתבה נכתב כך: "… הפרופסור מחליט לדחות בנימוס את כתב היד, אבל
אז הוא חוזר הביתה ושומע במשיבון שלו הודעה שאינה משתמעת לשני פנים:
יש לך שעתיים לחיות".

ציטוט נוסף: "עוד באותו הלילה קיבלה בתו, יערה פרי, שהיא במקרה גם
שכנה של הסופר המתוסכל, שיחה מאיימת אפילו יותר שבה נאמר לה בין
היתר: "הוצאתי הוצאה להורג של אביך, אני יודע מי את ואיפה את גרה, ואני
מודיע לך שאני ארצח גם אותך. תודה."

ציטוט נוסף: " בנוסח האחרון של הספר שלו, עזיז כבר התייחס למותי בפואמה
'בשוך יומך', וגם שלח לי מכתב נלווה ובו הוא מפנה את תשומת לבי לשיר הזה.
ביום שישי הוא השאיר לי הודעה טלפונית במשיבון שנותרו לי שעתיים
לחיות … רק אחרי שהוא השאיר הודעה לבתי יערה, ובה טען שמשום שאני
מסרב להוציא לאור את היצירה שלו היא ובתה ירצחו…"

פרי יערה אומרת כך: "השוטרים הגיעו, ופתאום עזיז הופיע למטה בלי חולצה
ואיים לרצוח אותי שוב בנוכחותם, אך הם לא הספיקו לעצור אותו".

7. מדובר בלשון הרע חמורה ביותר. מיוחסים לי עבירות פליליות חמורות. מעולם
לא השארתי הודעות מאיימות על המשיבון של הנתבעים, לא הוצגו לשוטרים
הודעות כאלה. מעולם לא איימתי על הנתבעת, ואפילו לא ראיתי אותה.
לא יתכן שברחתי משלושה שוטרים, כמו שהנתבעת טוענת, כי לא נרשם דו"ח
משטרתי על כך. כאמור, התיק הפלילי נסגר עוד יום קודם לפרסום!

הפרסום השני:

8. ב-14.11.2005 נכתב עלי בעמוד ראשי בעיתון ידיעות אחרונות:

בכותרת ראשית: "איומי רצח בחוג לספרות". משמע האדם הסביר מבין, כי
איימתי וביצעתי עבירה פלילית חמורה.

בגוף הכתבה נכתב עלי מפיו של פרי מנחם: " ביום שישי האחרון הושארה לי
ההודעה המאיימת במשיבון. לא ייחסתי לה יותר מדי חשיבות, אבל בתי
צילצלה בשבת ואמרה שגם לה השאירו איומים במשיבון כמו 'אני בא לרצוח
אותך' … אבל כשבתי שהתה מחוץ לבית, השכנים התקשרו לספר לה שהבחור
ממש מנסה לשבור לה את הדלת. אדם כמוהו אסור לשחרר. הוא צריך טיפול
ולא שחרור".

9. מדובר בלשון הרע חמורה המייחסת לי ביצוע עבירות פליליות, וקובעת, כי אני
צריך טיפול. משמע, כי אני לוקה בנפשי.

הפרסום השלישי:

10. ב-13.11.2005 נכתב עלי באתר YNET :

מפיו של פרי מנחם: "ביום שישי כאשר שמעתי את ההודעות במזכירה
האלקטרונית שלי, שמעתי הודעה ובה הוא מאיים עליי ואומר לי שיש לי עוד
שעתיים לחיות. אתמול כבר היו איומים קונקרטיים כאשר הגיע החשוד
לדירתה של בתי ושבר את הדלת", אמר פרופ' פרי ל-ynet."

11. מדובר בלשון הרע חמורה. דברי בלע ונאצה. איך פרי יודע כי אני שברתי את
דלת ביתה של בתו בלא שראה אותי?
מיוחסים לי פה עבירות חמורות של איומים ופגיעה ברכוש.

הפרסום הרביעי:

12. ב- 14.11.2005 נכתב עלי בעיתון הארץ:

מפיו של פרי מנחם: "בתגובה החל עזיז להשאיר הודעות במשיבון שבביתו
של פרי, ואיים כי יפגע בחייו. אתמול הוא השאיר הודעה נוספת, ובה אמר
שגילה כי בתי היא שכנה שלו וגרה באותו רחוב, ואיים לפגוע גם בה."

13. מדובר בלשון הרע. דבריו של פרי מנחם הם שקר וכזב.

הפרסום החמישי:

14. ב- 13.11.2005 נכתב עלי באתר haaretz:
" לאחרונה השיב פרי פעם נוספת את כתב היד לעזיז, והודיע לו שאין ברצונו
לפרסמו. בתגובה החל עזיז להשאיר הודעות במשיבון שבביתו של פרי,
ואיים כי יפגע בחייו."
העיתונאית פה מדווחת כאילו הכל אמת, והיא שמעה בעצמה את ההודעות
המאיימות.

ציטוט נוסף מפיו של פרי מנחם: "אתמול הוא השאיר הודעה נוספת, ובה אמר
שגילה כי בתי היא שכנה שלו וגרה באותו רחוב, ואיים לפגוע גם בה", סיפר
פרי אתמול. במקביל התקבלו הודעות גם בביתה של הבת, שבהן איים עזיז כי
ירצח אותה ואת בתה."

15. מדובר בפירסום שקרי, שרחוק מן האמת כרחוק מזרח מן המערב.

הפרסום השישי:

16. ב-13.12.2005 בעיתון מעריב בכתבת ענק נכתב עלי בכותרת ראשית:

"סופר צללים". מי שהוציא שני ספרים בהוצאות מובחרות ושספריו זכו
לביקורות מהללות וטובות, הינו סופר צללים?
מדובר בלשון הרע וביזוי שמי, ופגיעה במשלח ידי.

בגוף הכתבה נכתב עלי:

"הסופר הזועם, שהיה תלמידו של פרי באוניברסיטה, אף הגיע לדירת בתו
של פרי, יערה פרי, המתגוררת בשכנות אליו, איים עליה ברצח, שבר את
פעמון הכניסה וניסה לשבור את דלת ביתה".
למרות שהתיק הפלילי כבר היה סגור, הכתב מוסר, כי עברתי עבירות
פליליות.

ציטוט נוסף מפיה של פרי יערה: "…השוטרים הגיעו ועדכנתי אותם
במתרחש, ופתאום הוא הופיע למטה בלי חולצה ואיים לרצוח אותי שוב."

17. מדובר בלשון הרע. דברי עורבא פרח. שוטרים לא ראו אותי מאיים על פרי
יערה, כי מעולם לא איימתי על פרי יערה. ואיך בדיוק פרי יערה יודעת איך אני
נראה? יש לה תמונות שלי מן העיתונות מלפני ארבע שנים קודם לאירוע?

הפרסום השביעי:

18. ב-13.11.2005 פורסם עלי באתר וואלה:

"לאחרונה השיב פרי פעם נוספת את כתב היד והודיע שאין ברצונו לפרסמו.
בתגובה, החל הכותב להשאיר הודעות במשיבון האלקטרוני שבביתו של פרי,
כשהוא מאיים כי יפגע בחייו של העורך. "אתמול הוא השאיר הודעה נוספת,
ובה נאמר שהוא גילה שבתי שכנה שלו וגרה באותו רחוב, ואיים לפגוע גם
בה", סיפר פרי. במקביל התקבלו הודעות גם בביתה של הבת, בהן איים
הכותב כי ירצח אותה ואת בתה כי "אני יודע שאת בתו של מנחם פרי".

19. מדובר בלשון הרע חמורה המייחסת לי ביצוע עבירות פליליות. הכל שקר וכזב.

התנהגות הנתבעים:

20. פרי מנחם ופרי יערה פירסמו את הדברים בזדון, מתוך כוונה לפגוע, לבזות,
ולהכפיש את שמי הטוב, ולפגוע במשלח ידי כסופר, תוך ידיעה, שהם מוסרים
לעיתונות דברי שקר, שאין בהם תום לב.

21. ראיות תומכות לכוונת הזדון: פרי מנחם זימן בעצמו לתחנת המשטרה
עיתונאים ממרבית גופי השידור הכתובה והאלקטרונית בארץ, לשם עשיית הון
תעמולתי ורווח פירסומי לו ולהוצאתו.
מלבד פרסום הלשון הרע החמורה כנגדי, פרי מנחם מכפיש בעיתונות את
ספרי החדש, שטרם אפילו ראה אור. הוא טוען שאינו מבין מה כתוב בו. מספר
שמדובר בחזיונות נבואיים וכו', פרי מנחם עשה הכל בכדי להעמיק את ביזוי
שמי הטוב ובכדי לפגוע במשלח ידי כסופר.
פרי מנחם מספר בעיתונות, כי דחה את ספרי כמה עשרות פעמים. שקר וכזב.
קיבלתי תשובה בודדה מפרי מנחם על ספרי, רק אחרי שלוש שנות המתנה.
פרי מנחם שלח לי מכתב בכתב ידו, בו הוא כותב, כי לקטורית קראה את
הספר, ולא הוא, וכי אין בכוונתו לקרוא את הספר.
כל הדיוט בתחום הספרות גם יודע, כי הוצאה לאור משיבה תשובות לכתבי יד
הנשלחים אליה, חודשים ארוכים מיום המשלוח. ואין דבר כזה, מתן תשובות
שליליות 'כמה עשרות פעמים' כמו שפרי מנחם טוען בעיתונות.
מן המפורסמות הוא, כי פרי מנחם לא קורא כתבי יד המוגשים להוצאתו
'הספריה החדשה', אלא לקטורים מטעמו.

פרי מנחם, כדי לרומם את שמו, טוען, כי שלחתי לו מכתבים, בהם כינתי אותו
"מורי הנערץ והאהוב".
איך יתכן כי אדם המכנה את פרי מנחם, שלמרות שדחה את ספרו כמה
עשרות פעמים, "מורי הנערץ והאהוב", דוקא אדם זה יאיים ברצח על "מורו
הנערץ והאהוב"?
כל דבריו של פרי מנחם מעידים על כוונה ברורה להאדיר את שמו ולבזות בזדון
את שמי הטוב.

22. לגבי עיתון מעריב: שלחתי ליועץ המשפטי של מעריב, מאיר בלייך, אימיילים
רבים, וביקשתי בהם תיקון והכחשה לפרסום הלשון הרע כנגדי בעיתון, כמנוי
בס' 17 לחוק איסור לשון הרע או כמנוי בס' 25א(א) לחוק.
מאיר בלייך הבטיח לי תיקון. אחרי שבוע שוחחנו, והוא חזר והבטיח פירסום
האמת. שבוע אחר כך, הוא טען שבמעריב אוספים חומרים לפירסום הכתבה
בנושא. שבוע אח"כ, בשיחה אחרונה, הוא אמר, כי מעריב לא יפרסמו את
האמת.

23. לגבי ידיעות אחרונות: שלחתי בפקס למזכירה של ארנון מוזס את הכתבה
המהווה לשון הרע, ובקשתי תיקון ופירסום האמת. ידיעות אחרונות סירב
לפרסם התיקון או העידכון.

24. לגבי ynet: שוחחתי עם מפרסם הכתבה, העיתונאי אבי כהן. הוא הבטיח לי
פירסום. אח"כ הוא אמר לי, כי במערכת העבירו את העניין לכתב ספרות.
שלחתי הודעות אימייל ליועצת המשפטית של ynet, נעה ספיר, בכדי למנוע
תביעה כנגד ynet . כתב ספרות הודיע לי, כי ynet לא יפרסמו התיקון ללשון
הרע. שוחחתי עם נעה ספיר.
בשיחה המזעזעת איתה, היא כינתה אותי חולה נפש, ואף דרשה מספר טלפון
של קרובי, כדי לספר להם כי אני זקוק לטיפול!
מסרתי לה מספר טלפון, והיא אכן התקשרה לקרוב משפחתי!
חמור מכך: נעה ספיר, כתב הספרות, וכתבת התרבות של ynet (עימה לא
שוחחתי מעולם), התלוננו כנגדי משטרה, כאילו אני מטריד אותם, והביאו
לשוטרים את הידיעה עלי מ-ynet כדי לשכנעם, כי אני חולה נפש, ויש לי רקע
פלילי.
Ynet לא פירסמו האמת בעניני, כנדרש על פי חוק איסור לשון הרע.

25. לגבי עיתון הארץ ואתר haaretz: שלחתי אימיילים, ואף דיברתי עם בן ברק
אור, עורך בהארץ. עם שר ברק, סגן עורך בהארץ. עם רותי זוטא, ראש מחלקת
הכתבים בהארץ. ביקשתי מהם לפרסם תיקון או עידכון ללשון הרע.
ביקשתי גם לשוחח עם עורך הדין של עיתון הארץ. השלושה צחקו בפני, אמרו
כי אינם מכירים את העורך דין של עיתון הארץ.
רוטי זוטא אף אמרה לי כך: "הארץ הוא גוף פרטי ולכן הוא לא כפוף לחוק!"
התיקון ללשון הרע לא פורסם בעיתון ולא באתר העיתון.

26. פרי מנחם והוצאת הספרים שלו 'הספריה החדשה', קיבלו במקרה זה, שלא
על פי זכות שבדין, שירות וטובת הנאה, שבאו אליהם ממני, המזכה, וזאת על
פי ס' 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט.
פרי מנחם כונה בפירסומים: "עורך נחשב" ו-"בכיר אנשי הספרות בארץ".
בעוד אני כונתי "סופר מתוסכל" ו-"סופר צללים".
פרי מנחם זכה לכבוד ויוקרה, בעוד אני זכיתי לבוז והשפלה.

סיכום:

27. סכום הפיצוי המבוקש מבוסס על שבעה פרסומים בכוונת זדון של לשון הרע
כנגדי, בה יוחסו לי קיומם של עבירות פליליות חמורות.
כמו כן נגרם לי נזק ממון בצפי העתיד, שכן מי ירצה לקבל יעוץ משפטי
ממשפטן שפורסם עליו כי איים על אחרים?
מי ירצה לקרוא או להוציא לאור ספר של סופר שאיים על אחרים?
מאז האירוע, יש עורכי ספרות בכירים, שמסרבים לקבל אפילו לקריאה את
כתב היד שלי. אני משול לסופר מת בישראל. סופר בזוי ונקלה.

28. בהתאם לזאת, אבקש מכב' בית המשפט לתת לי את הסעד המבוקש, כפיצוי
על הפגיעה בשמי הטוב, בשמה הטוב של משפחתי, ובמשלח ידי.

29. אבקש מכב' בית המשפט לצוות על גופי התקשורת הנתבעים לפרסם את
האמת בעניני, כאשר הפרסום יהיה בהבלטה, ובדיוק בדרך שבה פורסמה לשון
הרע כנגדי. כלומר, באותם מדורים ועמודים ראשיים בהם פורסמה לשון הרע,
כולל תמונות של פרי מנחם ויערה, ותמונה לא מבזה שלי, אותה אמסור
לתקשורת.

בכבוד רב,
ליאור עזיז

שירתו של אלי הירש מעלה שאלה חמורה : האם מדובר רק במשחק או בשירה שנכתבת מתוך מחוייבות אמיתית?

אכן שאלה חמורה. אותו לחנה בית הלחמי.

זה מין "בון טון" כיום לדבר בגנותו של לאור, אך זה מחוסר טעם ומרושע בצורה שירון כתב את זה.
יש ללאור שירים טובים וטובים מאוד, ויש שירים פחות טובים ורעים.
לומר על לאור המשורר שהוא קשקשן פרובוקטי אלים זאת אי-בנה גמורה שנגרמת בשל שנאת חינם.

מהטובים ביותר. מהיכרות אישית אני יכול להעיד שרוב מה שאומרים על אופיו נכון. הוא איש רע עם כשרון גדול. אוטוטו הוא יהיה איש רע עם תעודת יושר מהמשטרה ולא מעט כסף.

איש רע יוציא תחת ידיו דברים רעים.
אין הכוונה כאן לאיש זה או אחר.
יש גם פוליטיקאים שהם אנשים מצויינים אך מעשי ידיהם רעים.

לא לחרוץ פסקי דין על כך שמשורר הוא "אפס של משורר או גאון שירי וכו' בלי להביא הוכחות ברורות לכל אחת מההצהרות .
טענהאינה יכולה להיות מובאת כאן בלי ביסוס דקדקני וקפדני.
כל מי שלא יעמוד בסטנדרט הזה נמצא תחת סכנת מחיקה.

אבל דבר אחד בטוח. אלי הירש הוא מבקר שירה טוב פי אלף מונים מהמבקר הזה פה.

במידה ואלי הירש לא שווה מה זה אומר על הביקורות שלו?

עמוס אדלהייט פתח בפנינו את שערי הגיהינום. מעניין מי ייצלה באש הבוערת בפעם הבאה.

תגובתו של מר גיורא לשם לגבי לאור מדוייקת.
אני מסכימה עמה בכל ואם יורשה לי – אצטרף אליה.

צר לי שאינני מסוגל להגיע לרמת שאר הרוח שלך.

בלא טיפה של שאר רוח העניין כנראה אבוד לי, אבל הבנת הנקרא זה אולי מן האפשר עוד ללמוד כזית, ולכן שים לב – נכתב כי שיריו של לאור נעים בכל המנעד הרוטט בין טובים מאוד לרעים.
כמה מהם קראת בכלל? אולי נקרו לפניך אלה מצדו האחד של הספקטרום בלבד?

וגם המעט שירים שלו שאהבתי לא הייתי מגדיר אותם כטובים מאוד, אני חושב שזקנתו של האיש מביישת את יומרותיו, האיש חושב שהוא משורר בחסד אבל מה לעשות הוא לא… רחוק מזה הוא בינוני לחלוטין וזה אוכל אותו מבפנים, אבל העיקר שיש תמהונים מהסוג של לשם שקושרים לו כתרים גם זה משהו אני מניח.

ליצחק לאור
חוסר הכבוד ללאור ,הוא לא הנושא כאן.
וזה די מטריד שרק בגלל פרשת אונס שהיה או לא היה פתאום נזכרים גם בשירים שלו.
אני ממליץ שאנשים ידונו בנושא הרשימה ולא יסטו מכך..
אני ממליץ שאם למישהו יש משהו להגיד על לאור הוא יאמר זאת כאן :
יצחק לאור הלורד ביירון והערפדים

http://www.notes.co.il/eshed/65210.asp

אותו ימשיכו. למגיבות/מגיבים אין מה לכעוס . היחסים הסדיסטים האלה הם בהסכמה. אלי הירש ידע על קיום הרשימה. יתכן מאוד שאלי יודע שהוא טפש . יחסים דמוקרטים. ככה צריך להתנהג . לא לחפש נקמות. אני מצפה מאלי הירש התנהגות נוצרית שזה אומר להגיש את הלחי השניה לשחיטה. את ספר הביקורות והמסות שלו.

לאפשר במדור 7 לילות בעריכת אלי הירש. לא כפי שנכתב

ברפי וויכרט. או שעמוס יוריד אותו או שאחד מהלוחמים יוריד אותו. הוא הבא בתור. אנחנו במערב הפרוע . זהו, נגמרו המשחקים. רפי וויכרט אתה הבא בתור . קצת היסטריה לא תזיק .

הוא תרגם את הפולנייה יפה.

רוצה להחריב את המסיבה.
לא ניתן לו!

של השירה כיום ולא אף אחד אחר . אלי הירש הוא הקול השפוי. לא עיתון הארץ לא הצעירים ולא צעירי ההצעירים . כשם שיהודה ויזן כועס על אילן ברקוביץ כך עמוס אדלהייט כועס על אלי הירש . אלי הירש ואילן ברקוביץ שניהם אותה מערכת קורדינטות . המערכת הקרטזינית של דקרט .

מכל רגע, ולתקופה הזאת בבלוגו הוא חיכה כל חייו. הנה במקום לחכות לסצינות האלימות ולשנאת משוררים שתקרה מאליה, הוא עושה את זה בכוחות עצמו, מביא לנו כאן את האלימות והגידופים היישר ממטבחו הסתמי, הרייקני והמסוכסך.

יותר מזה, מי שאוהב מריבות והשפלות , בקיצור נהנה מזירות איגרוף בלי כללים ברורים יגיע לכאן בהמוניו, מי שסולד מזה ומרגיש רע לא יכנס יותר.

דעתי היא שלא יוצא כלום מזירות איגרוף כאלה, חוץ מזה שגובה את הכסף בקופה היישר לכיס הפרטי שלו. פה אין כסף, אבל דם, שירה לא צריכה להרעיל
שירה צריכה לתת עומק ופרשנות, אם אשד אומר וחוזר לומר שהוא רוצה לבקר משוררים וסופרים לגופו של טקסט ולא לגופו של אדם, הוא משקר בזה אפילו לעצמו.

אולי כדאי לספר כאן שרק לפני כמה ימים ניהלתי שיחה עם העורך של בית ביאליק שבו היצעתי לו לקיים עירוע בעתיד שיעסוק במשורר הנשכח יעקב כהן שבכל זאת זכה בפרס ישראל פעמיים ואף גר ברחוב ביאליק וכך להחזירו מעט לתודעה.
ההצעה נדחתה בזלזול בהסבר שמאחר שיעקב כהן אינו שייך כלל למחזור הדם של השירה העברית כיום אין טעם להתייחס אליו.
עם זאת הוא העלה את ההצעה שאולי הוא יעשה אי פעם בעתיד ערב שיעסוק במשוררים נשכחים כנושא מאחד.
אני מוצא שהגישה הזאת היא מצערת ומראה יותר מכל דבר אחר על שיכחה תרבותית.
דעתי היא שמשוררים שייכים למחזור הדם של השירה העברית משום שיש מישהו שדואג לכך שהם יהיו חלק ממחזור הדם .
לאה גולדברג קיימת היום בתודעה משום שיש מי שדואגים שהיא תהיה בתודעה עם פרסומים חדשים של יצירותיה ולא מכוח האינרציה לבדה.
כנ"ל אפילו אלתרמן .שלא לדבר על שלונסקי ( שאינני יודע עד כמה הוא באמת חלק ממחזור הדם
השירה החדשה?)
עם יעקב כהן אינו היום חלק ממחזור הדם של השירה העברית אולי זה רק בגלל שאיש לא טרח לנסות להחזיר אותו ?
אכן מגזין כמו "עמדה" צריך להיות מבורך על כך שהחזיר למחזור הדם של השירה הישראלית משוררת נשכחת אך בולטת כמו דליה הרץ ומוכן לתת צ'אנס נוסף לשמות נשכחים אחרים.

שאר התקשורת והתקשורת הספרותית בכלל למרבית הצער מעדיפה להתעסק רק בשמות הידועים והמוכרים כמו גולדברג ואלתרמן ובכך יוצרת סוג של רדידות תרבותית.

פנייתי אינה בנושא ולפיכך היא ואני חצופים , סוררים , תמוהים ,ואני בפרט תמהוני , בנוסף נדמה שאני דואג להאדיר את שמי וזוהי תכלית מעייני היחידה

קקופוניה מושכת ורוקדת באוזני .
אלי אשד – ליואב עזרא אין רצון לכתוב על ספרך .יואב עזרא – הרשימה על ספרך נכתבה נשלחה ותתפרסם מאוד בקרוב באתר של אלי אשד, יואב עזרא – התור משתרך ועמו הרשימה על ספרך שבו תבוא מתעכבת

יואב עזרא ואלי אשד שניהם אנשים יקרים מאוד , שלצערי לא נפלה בחלקי כמעט הזכות להתוודע אליהם

תחושותי פרטיות ובוודאי הן בהן כל ממש

פנייה זו(שבהמשך) שלחתי לאלי אשד וצירפתי העתק ליואב עזרא ,תגובה זו נועדה לפרוק מועקה , בוודאי שלא תובן או תעניין איש , וגם פרסומה הצדדי , היכן שאינו מקומה מעיד על פשיטת היד והרגל של המגיב:)

שלום מר אשד היקר ,

בתגובה לפנייה טלפונית מסרת לי שמר עזרא בחר שלא לפרסם רשימה על ספר שירי ( שרבים וטובים או לפחות לא רבים אבל טובים לדעת רבים הביעו דעה שהוא ספר מצויין ) . יצרתי עמך קשר ומסרת לי את מספר הטלפון של מר עזרא . ביני לבינו אין שום קשר ושום הכרות . הוא השיב לי מיד שהוא שמע עלי , שהוא מאוד אוהב את שירי ושהוא מעוניין לכתוב על ספרי , מאוחר יותר הוא יצר עימי קשר ומסר לי שכתב רשימה על ספרי והיא עתידה להתפרסם מאוד בקרוב באתר . נכון , לאחר שאני פניתי אליו לפני כן .
הוא מסר לי ששלח לך את הרשימה במייל ובקשת ממנו לשלוח לך אותה בקובץ וורד . אין לי מושג מה טיב הרשימה . יתכן ויואב קרא שירים שלי בעבר ואהב ומהספר לא התרשם , אין לי מושג . אם כפי שאמרת יואב בחר לא לכתוב על ספרי ,
ואמר לי דברים שונים בתכלית משום שלא היה לא נעים , עניין משונה – כי אין ביננו שום היכרות , ואינני אדם תקיף , וכחני , כריזמטי או בעל יכולות סוגסטיביות , ההיפך אני נוטה להיות מגומגם וכנוע , וחסר תנופה ריטורית , וכבר שפניתי אליו לראשונה בתולדות דברי ימי יואב עזרא ובתולדות דברי ימי שגיא אלנקוה שמח מאוד שפניתי והביע רצון רב לכתוב על ספרי .
עניין משונה . ואם יואב אמר דברים , ודברים רבים ,מפורטים , מדוייקים וכנים לאוזן , ואמר אותם מהפה אל החוץ , משום שהיה נבוך , קשה מאוד לקשור זאת למבקר , התקיף , הארסי לעיתים , שמתגלם בו .
בעיקר אני נבוך , למול שטף המסרים המנוגדים שאני נתקל בהם , למול מורכבות הפרטים הקטנים והשגרתיים ביותר בפנקס השעה .
אם למרות זאת , יואב אמר את הדברים משום שהיה נבוך , זה מעציב מאוד , אני כלל אינני נבוך , גם כשאני נוהג באופן המביש ביותר (וזאת אני עושה לעיתים מזומנות) , מביך לראות כמה אינני נבוך ,כך שאינני סבור שראוי שיואב יהיה נבוך , וכרוך בכך עצבון גדול .
אני נבוך ואם אינני נבוך הרי אני עצוב ואם אינני עצוב הרי אני עצוב .

אל תדאג הרשימה על ספרך בעזרת השם תעלה בקרוב. כמה זה בקרוב זה כבר לא תלוי בי .שתדע כל מי שכותב היה ויהיה במשבצת שלך ורק בגלל הרגישות שלי למצב אני אדאג לכך אישית שהרשימה על ספרך תעלה. אני מאחל לך יום טוב ונחת רוח.

כאשר הייתי בן 12.5 קיבלתי במתנה את "פאוסט" של גיתה בתרגומו של יעקב כהן.
על העטיפה היה מודפס תחריט של דורה.
אני חושב שהספר הזה קבע את תודעתי למשך כל חיי.
מישהו מתאר לעצמו כיצד היתה ניצה בן-ארי מתרגמת באחרונה את היצירה לולי התרגומים שקדמו לה?
ועכשיו, שלונסקי.
קיים או לא קיים בתודעה?
אנחנו שמחים לשכוח שגמישותה של העברית שבפינו כמעט כולה פרי הווירטואוזיות של שלונסקי, גם אם איננו מוכנים לומר לה תודה.
ומניין נחל אבידן את שירתו?
בעיקר משלונסקי!
וכיצד קראנו את "ייבגני אונייגין" אם לא באמצעות שלונסקי?
ומי הקים את צוותא?
ומי היה במייסדי ספריית הפועלים?
ומי מרד בביאליק?
אנא, ריקלין, החל לקרוא באמת את העבר הספרותי והסק מסקנות.
גם הקריאה בשירת אדלהייט משנת 1992 אינה מספקת.
ראוי לקרוא את ספרו שראה אור בשנה שעברה.
אנא, עיין בחוברות עמדה הפואטיות.
ואם אתה יכול להניח את ידך על חוברות "כתובים", תתחיל להבין מה קרה בספרות העברית בשנות ה-20 וה-30, שהן השנים המכוננות של הספרות הארץ-ישראלית.

כשתגובה שלי קבלה תגובה לא מכובדת בבלוג של דרור בורשטיין , מהר מאוד היא נמחקה .
אני מצטער מאוד על גסות רוח ואלימות במיוחד בתחום השירה בו הנפש קוראת דרור .
בעולם הפנימי , ההזוי , המחריד לעיתים זו גם השפה שלי , מקום בעצמי שאיני רוצה בו חלק .
זו לא העברית שלי – תהא משובשת ועילגת ככל שתהיה . לעולם לא אפנה כך לזולתי .
אני לא חושב שהשפלה ואלימות מתחת לפני השטח
כדאי שיהיו חלק מהדיבור הזה שלנו , באתר הזה .

ויותר מכך נכונות. כל מילה מיותרת. חירות הטוקבק. הוצאת לי את המילים מהפה . חירות הטוקבק אינסופית ואין לקרוא בלוגים או אתרים שמוחקים טוקבקים.

תאכל את הלב ותקרא את הביקורת של המשוררת דפנה שחורי על הקוסם יואב עזרא
http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/883/901.html

ברוחם של רפול, רב אלוף כותבי החמשירים ואדוארד ליר*.

הטוקבקיסט

מעשה בטוקבקיסט ושמו מר נפש,
שעל כל כותב השליך הר רפש.
התמרמרה מרת נפש וקראה:
די! תפסיק לטנף לי ת'מַרְאָה.
מעשה בטוקבקיסט ושמו מר נפש.

*ולכל מי שיש משהו להגיד על החריזה, אוצר המילים המוגבל וכו', זה בסדר, השיר הזה תקף לכולנו.

של מר אדלהייט .
אבל אי אפשר להתלונן כנגדו שהוא אינו קורא ובתשומת לב את מה שהוא מבקר. ויודע בדיוק על מה הוא כותב.
ועל כך יצא כאן הקצף לא על הסגנון שלך .

נוספת מהסוג הזה שמביעה זלזול במבקר האתר תימחק מכאן ואילך לאלתר.
.
אני מבקש שתתיחסו מכאו ואילך רק לגופה של הביקורת .

איש אחד שרק לעת זקנתו נודע לו שכל חייו דיבר 'פרוזה'
אז כל מי שקורא לעצמו משורר ולכתיבתו שירה
\הוא משורר.

האם אתה תומך בעונש מוות למשוררים לא טובים?

מאמין ששירה וביקרת מלהיטים את היצרים עד כדי כך?