web analytics
קטגוריות
חינוך כללי

מהי הטרדה מינית ?-שלומית הרטמייר

מהי בדיוק הטרדה מינית?

 

 

לפני כמה ימים מצא עצמו הסופר העורך והעיתונאי יצחק לאור בסחרור תקשורתי חסר תקדים מבחינתו כאשר אישה בשם אשכר אלדן כהן החלה לרמוז שהוא ביצע עליה מעשה אינוס . השמועות בנושא צברו תאוצה הודות לפרסומם המאסיבי ב"רשימות ".
בדיעבד לעניות דעתו של בעל האתר  בדיקה של פרטי המקרה כפי שפורסמו בכלי התקשורת מראים שלא היה שום אונס. או בכל אופן לא היה שום אונס כהגדרתו בחוק ככפיה פיזית על אישה.
ואם היה אונס הרי זהו האונס היחיד בתולדות המין האנושי שהסתיים בדיון ארוך על מצב השירה העברית.
מאידך ,מקרים רבים שנחשפו בתקשורת בידי נשים רבות הראו מעבר לכל ספק שיצחק לאור אכן אשם במקרים רבים של מה שנחשב בעיני נשים שונות כהטרדות מילוליות ומיניות שגרמו להן תחושה לא נעימה ביותר. והעדויות מראות שהמדובר בתופעה מתמשכת לאורך שנים רבות.
אלא שכאן נישאלת השאלה :מהי בדיוק הטרדה מינית ? וכיצד נדע להכיר אותה כאשר אנו נפגשים בה וכיצד נדע להימנע ממנה.
אולי אחרי הכל בחברה המשוחררת מינית שלנו אין מקום לדבר יותר על הטרדות מיניות ?
שלומית הרטמייר עורכת ופעילה וותיקה  למען זכויות הנשים בישראל הירהרה בסוגיה זאת ולהלן מסקנותיה

מהי הטרדה מינית ?

מאת

שלומית הרטמייר

 

כתגובה לפרשת יצחק לאור ואשכר אלדן כהן אני מבקשת להתייחס לנושא. אבל אני רוצה להדגיש שאינני מכירה את האנשים המדוברים ואת הפרטים, ולכן אני מדברת באופן כללי, ולא מתייחסת לפרשה הספציפית.
עניין נוסף, בהמשך הכתבה אשתמש בלשון לא-נקייה כדי להדגים את הדברים. אני מתנצלת מראש על הביטויים, אבל אנשים שמטרידים משתמשים בלשון גסה ופוגעת, והם לא מתחשבים "ברגשות הציבור", ולכן לא היה מנוס מלהביא את הדברים כמו שהם.
הטרדה מינית ותקיפה מינית כולם ביטויים של אלימות של אנשים קטנים ושפלים, שמנצלים את מעמדם לתקוף ולהטריד אדם חלש מהם (פיזית או נפשית), ועושים זאת דרך שימוש במין. אין פה שום דבר סקסואלי או רומנטי או חלק "ממשחקי חיזור" בין גבר לאישה, אין שום קשר בין הדברים.
תקיפה מינית היא אקט של אלימות , וכמו בכל מעשה אלימות יש בה תמיד שני צדדים: התוקף והנפגע/ת.
בניגוד לאונס ה"קלאסי" (אם יש דבר כזה) המתואר בסרטים, שבו יש מפגש אלים בסמטה אפלה בין התוקף והקורבן, הרי שלפי הסטטיסטיקה, רוב התקיפות מבוצעות ע"י אדם המוכר לנפגעת (יותר מ-85%), זה יכול להיות החבר שלך, השכן או בן משפחה. רק ב-10% מן המקרים התוקף הוא זר מוחלט לנפגע/ת. לכאן קשורה גם השאלה של ההתנגדות/ חוסר התנגדות שהרבה פעמים שואלים: "אז למה לא התנגדת?" לא מתנגדים כי מופתעים, קופאים ומפחדים. תתארו לעצמם עוברים את הכביש בנחת, כשלפתע מגיחה משאית ענקית- 100 טון – ממול ומתחילה לדרוס אתכם? מה בדיוק תעשו כשהגלגלים שלה מוחצים אתכם ומרסקים לכם את עמוד השדרה? (דרך אגב, גם מבחינה משפטית אין כבר צורך להוכיח "התנגדות").
וגם כן בניגוד לדעות מקובלות, שמתייחסות רק לצד הפיזי – אדם יכול לכפות את עצמו בדרכים רבות, ולא כולן בהכרח כפייה פיזית. אפשר להפעיל על בן- אדם אלימות רגשית קשה, איומים, סחיטה, הטרדה ("אם לא תיתני לי את תיפגעי או המשפחה שלך , אפיץ עלייך שאת נותנת, תאבדי את העבודה שלך" …). לא חייבים להשתמש באמצעים פיזיים (אם כי גם זה בד"כ קורה), על מנת לשתק ולהכניע את האדם, יש הרבה מצבים שבהם אגרוף של ברזל, מכוסה בתוך כפפת משי, אבל הוא ממשיך להיות אגרוף ברזל.

 

צייר דניאל פוירשטיין
בד"כ התוקף הוא אדם מבוגר, בעל סמכות וקשרים, המנצל את מעמדו על מנת לפגוע. בעבר השני עומד אדם צעיר, חסר ניסיון, הנתון למרות של התוקף חייל/ת, סטודנט/ית, עובד/ת זרה, אם חד-הורית. התוקפים הם אנשים בעלי ניסיון (והרבה פעמים סדרתיים). הם בוחרים את הקורבן שלהם, בד"כ "החולייה החלשה", ויודעים בדיוק כיצד לתמרן ולנצל את מעמדם. בד"כ המעשה נעשה בחדרי-חדרים בלי עדים, ועומדת המילה שלהם נגד המילה של המותקף, מה שמחמיר את המצב שבו נתון המותקף.

 

בקשר להטרדה המינית (המילולית) – היא גם סוג של אלימות מינית. ההטרדה אף פעם לא דומה למחמאה. היא נועדה להשפיל, לבזות ולהטריד. כל אישה מקבלת מדי פעם מחמאות מאנשים קרובים, שאומרים שהיא נראית טוב היום, ואף אדם שפוי לא ירוץ למשטרה כשאומרים לו שהוא יפה או נראה טוב. הגבולות בין מחמאה להטרדה הם מאוד ברורים. בהטרדה מתייחסים לאישה דרך איברי הגוף שלה, מציעים הצעות מגונות, מאיימים – והכל בכוונה תחילה לפגוע ולהטריד ("איזה חזה/תחת יש לך, בא לי ל… אותך. אתמול הייתי עם אשתי במיטה חשבתי עלייך ו….."). אנשים אומרים שבעקבות החוקים לא יוכלו יותר להחמיא לאישה או שיסתיימו משחקי החיזור והרומנטיקה ונחזור לתקופה הוויקטוריאנית. אני לא חושבת שהחוקים פוגעים או מפריעים למשחקי החיזור והרומנטיקה בין הגבר לאישה בשום צורה, ובכלל שיש קשר בין השניים. בעזרת החוקים אנחנו מגינים על מי שצריך להגן , ומרחיקים מן החברה את מי שצריך להרחיק.
יש הטוענים שנשים שירצו להתנקם בגבר "ירוצו" להתלונן עליו במשטרה. דבר זה אפשר לומר על כל חוק – כי תמיד יימצא מישהו שינצל אותו לרעה, ויתלונן על דברים שלא קרו. אבל דווקא במקרה זה לפי הנתונים הסטטיסטיים רק 10% בלבד מן הפונים למרכז סיוע הגישו בסוף תלונה במשטרה.
למה לא מתלוננים?הסיבות רבות: בושה, פחד, רצון לשכוח את הכול ולהמשיך הלאה, מצב גופני או נפשי קשה. כדאי לזכור, שהגוף לא שוכח ולא סולח, בניגוד להתיישנות שיש בחוק , את הזכרונות והסיוטים אי -אפשר לשכוח והם מלווים את האדם שנים רבות, ובעצם כל החיים.
ולסיום, לפי הנתונים היבשים:
אחת מכל 3 נשים עברה או תעבור תקיפה מינית במהלך חייה.
אחת מכל 4 נשים נאנסת.
אחת מכל 6 ילדות עוברת גילוי עריות
אחד מכל 6 בנים עובר תקיפה מינית.
כדאי להיות מודעים לדברים, ולא לתת לאנשים לאנוס את האמת!
מרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית בכל הארץ:
קו חירום נשים 1202
קו חירום גברים 1203
אתר אינטרנט:
www.1202.org.il

חוק הטרדה מינית

 

ראו עוד על הפרשה

יצחק לאור ,הלורד ביירון ,הערפדים והדיכוי המטריארכלי

 

ראו עוד מאת שלומית הרטמייר:

עידן משחקי הקופסה

יום חג לאהבה

תדע כל ציפור

מהי הטרדה מינית ?

 

על החלון ישבתי..ספרי הזכרונות שלנו 

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

23 תגובות על “מהי הטרדה מינית ?-שלומית הרטמייר”

בחלק הראשון טענת שלא מדובר באונס ובחלק השני הבאת הסבר שלפיו זה כן אונס.

"אדם יכול לכפות את עצמו בדרכים רבות, ולא כולן בהכרח כפייה פיזית"

בא בניגוד למה שכתבת בחלק הראשון

"או בכל אופן לא היה שום אונס כהגדרתו בחוק ככפיה פיזית על אישה"

הרי ברור שהמדובר בשתי דעות שונות של שני אנשים שונים . .
שאגב לא באמת סותרות .
מאחר שמה שאני טוען זה שלא בוצע אונס כהגדרתו בחוק .
אני לא דוחה ולא דחיתי את האפשרות שבוצעה שם "אונס רוחני " אם זאת ההגדרה דהיינו כפיה רוחנית על האישה.
אבל לדעתי החוק לא מכסה את העניין הזה כלל ויתקנו אותי עורכי דין אם אני טועה.
אני חושב שההגדרה האנגלית
psychic vampirism
אולי מתחילה לכסות את המקרה בכך שצד אחד כופה את רצונו באופן נפשי ולא אלים פיזית לחלוטין על הצד השני ומשאיר אותו לאחר מכן מרוקן נפשית ולא מסוגל להגיב ולפעול,אולי אפילו במשך שנים.
ולדעתי זה מה שקרה במקרה הנ"ל.
אבל עד כמה שידוע לי זאת לא עבירה על החוק הישראלי .

כדי לחזק את הטענה שלך, אך מסתבר שלא.
בחירה משונה, אבל בהחלט זכותך.

לעניין הטענות שלך – אם בחרת לשים את ההסבר השני אז כל שנותר לי הוא לצטט מתוכו שוב את השורה
"אדם יכול לכפות את עצמו בדרכים רבות, ולא כולן בהכרח כפייה פיזית"
ולומר שזה רלוונטי לתיאור שלה.

אין חוק על ערפדים והשפעות מגיות במדינת ישראל אפילו גואל רצון אנס. הוא בכלא. זה יקרה גם לאחרים שחושבים שהם ערפדים. או שאין חוק נגד ערפדים בישראל.

שגם גואל רצון מואשם בכפייה ובאלימות נגד נשיו ובתקיפה של קטינים .ואלו בעצם האאשמות שמועלות כנגדו.
במקרה הסםציפי הזה לא הייתה שום אלימות פיזית מעבר להסגת גבול. .
לכל היותר אפשר לתבוע את לאור רק על זה.

על פי המצב החוקי כיום המעשה של לאור כלפי אשכר אלדן היה בהחלט אונס.

החוק היום קובע כי אונס הינו, בין היתר, בעילת אשה שלא בהסכמתה החופשית.

כיום, אין יותר צורך בהפעלת כוח או כל לחץ אחר – לרבות לחץ מילולי – כדי שהמעשה ייחשב לאונס.

כיום, אין יותר צורך כיום שהאשה תביע התנגדות מפורשת למעשה – פיזית או אפילו מילולית. די בכך שניתן להסיק מן הנסיבות שהבעילה נעשתה בהעדר הסכמה חפשית.

כיום, גבר הבועל אשה חייב לוודא שהוא עושה כן בהסכמתה החופשית.

אשר לטענותיך על כך שהארוע הסתיים בשיחה על שירה – אני מניח שזכורים לך הסיפורים של האנס המנומס או של האנס הבכיין.

בכל אופן, אין להסיק משיחה על שירה, שהבעילה קודם לכן היתה בהסכמה.
יש ואדם שביצע אונס ינסה לעבור לסדר היום וינסה להלבין את האונס באמצעות סמול טוק.

זה המצב החוקי כיום ועליו יש לברך.

לסיכום, ראוי לצטט כאן את שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין (אגב, שופט דתי) שאמר באחד מפסקי הדין שלו כך:

"עבירת האינוס עברה במרוצת השנים כברת דרך ארוכה ותיקונים למכביר, ודומה כי המשותף לכולם הוא העצמת ההגנה על האוטונומיה של האשה, על חירותה ועל גופה. דבר זה הוא חלק מן התהליך המבורך שעבר ועובר על החברה הישראלית, כמו על חברות נוספות, במיוחד בעולם החופשי, של מימוש השויון ותיקון עוולות ועיוותים היסטוריים… הגישה של כיבוד בלתי מותנה, בלא 'אולי' ו'אבל' לאוטונומיה של האשה בכל הנוגע לגופה, ולא כל שכן לקיום יחסי מין, האינטימיים שביחסי אנוש, היא צורך הזמן והמקום"

נקודת המוצא של שלומית היא שהטרדה מינית היא משהו שמופנה על ידי הגבר כלפי האישה. החוק מתייחס לאדם ולכן עקרונית זה יכול להיות משהו שגבר מפנה לגבר-קורה לא מעט ,אישה מפנה לאישה,גם כן קורה אבל פחות ושאישה מפנה לגבר ,קורה גם כן-אם כי יש להניח שבהיקף פחות

למרות שהטענה שאין בין הטרדה מינית למין כל קשר הרי שהטענה עצמה קצת מתחסדת. גבר יכול לומר לאישה את העלבונות הקשים ביותר,גם אם יש ביניהם יחסי מרות וכל עוד אין הקשר מיני ההטרדה הזו חוקית למהדרין-אין זה מקרה שהחוק לא בא להגן על כבוד האדם אלא על התייחסות מינית באופן נפרד. ללא הבסיס של התייחסות פוריטנית למין,בקרב גופים שמרניים,כמו המפלגות הדתיות לא היה לחוק סיכוי

אבל מן הראוי לדעתי לנסח את התיקונים האלו שלא יראו ככאלו שמסייעים רק לנשים אלא גם ככאלו שמסייעים גם לגברים .
מאחר שגברים יכולים להיות קרבנות אונס ומהסוגים שתוארו למעלה בדיוק כמו נשים ,בידי גברים אחרים או בידי נשים .
וראו את הספר והסרט "חשיפה" של מייקל קרייטון שתיאר הטרדה מינית של גבר בידי אישה בכירה מימנו בחברה והתבסס על מקרה אמיתי שהיגיע לבית המשפט בארה"ב . .

וראו על כך כאן
http://www.dreamessays.com/customessays/Sex/13063.htm
ראו דיון בעניין כאן
http://findarticles.com/p/articles/mi_m1282/is_n2_v47/ai_16448403/
וזה אומר שהטרדה מינית אינה מוגבלת רק לקבוצה אחת ולמין אחד .
אלא כל אחד וכל אחתעלולים להיות מוטרדים מינית בידי מישהו או מישהי בעמדת כוח חזקה יותר.

אלי, זה יפה להביא קישורים למקרה וחצי (של הטרדת אישה את הגבר) על כל מאה מקרים הפוכים אבל בוא נהיה קצת פרגמטים יותר.

בכל מקרה, הטרדה ותקיפה וביזוי הזולת הינם דברים פסולים ויש לעקור אותם מהשורש. אם אתה מסכים עם זה, בין אם המבוזה זה "הוא" או "היא" אז אתה בהכרח חייב להבין שהעקירה תבוצע גם במרחב השיפוטי ו/או גם במרחב הציבורי. כל עוד תהיה השתקה והעלמת עין חברית וגמגומים משפטיים (או אכיפתיים)- יסתובבו בינינו אנשים ונשים פגועים ופצועים לאורך שנים ואנשים (בסדר, גם נשים) הרסניים ואכזרים שקיבלו היתר שבשתיקה להמשיך בדרכם הנלוזה לנפגע/ת הבא/ה.

אין חוק נגד ערפדים והשפעות מגיות במדינת ישראל אתה מוזמן להציע חוק נגד ערפדים או בעד ערפדים, אפילו גואל רצון אנס. הוא בכלא. הוא השתמש בתירוץ העלוב שהוא משפיע בהיפנוט על הנשים שלו ומרוב היפנוטים צילמו אותו אונס את הבנות שלו. זה יקרה גם לאחרים שחושבים שהם ערפדים. כולל מקורבך לאור.

אתה השוות את לאור לערפד באחד הפוסטים הקודמים שמשפיע כמו מהפנט ושזה לא היה אונס, נתתי לך דוגמא מגואל רצון שזה היה היפנוט והוא בפועל אנס .

גם אצל גואל רצון לא היתה אלימות פיזית מעבר להסגת גדול. הוא הסיג גבול עם 32 נשים ועם בנות שנולדו לו הביא ילדים. עם הבנות של הבנות גם השתולל ואנס, והכל כי הוא ערפד ומהפנט.

יש לך דעות אשד מימי הביניים. תתבגר!

.

ובין מציאות בשטח .
המינוח נשמע כביכול מימי הביניים .אבל רק לתשומת ליבך כיום יש אלפי אנשים בעולם בארה"ב ובמקומות אחרים שמאמינים בלכ שלם שהם ערפדים ויש להם קהילות ענקיות באינטרנט ומחוצה לו.
אתה רוצה אני אביא לך קישורים שיוכיחו מעבר לכל ספק שהם רואים את עצמם כערפדים.

זה בהשפעת התרבות הפופולארית כמובן .
אבל זה לא משנה הם מאמינים בזה בלב שלם.

לעניינינו זה לא רלבנטי .
לא טענתי שלאור הוא ערפד רוחני , או שהוא רואה את עצמו כאחד כזה ( אגב יש אנשים שבהחלט רואים את עצמם ככאלה אבל לא נראה לי שלאור הוא בקטגוריה הזאת ). אלא שהאמצעים שבהם השתמש של כפיה נפשית אפשרית הם כאלו שקיבלו את הכינוי "PSYCHIC VAMPIRISM
אפשר להשוות זאת למינוח של תיאולוגיות פמיניסטיות קיצוניות שמכנות הטרדה במקום העבודה כ"דיכוי פטריארכלי " .
מה הקשר בין שמיטה להר סיני?
אין באמת קשר אבל זהו מינוח קיצוני נועד להקצין בבוטות את הדברים .

הכל נכון אשד , לגיטימי שיש אנשים שחושבים שהם סוסים או שנולדו עם כנפיים. מה זה באמת שייך?

הדוגמא של גואל רצון היא מעולה ומסבירה לך הכי טוב איך מישהו שטען שיש לו כוחות מאגיים כמו לערפדים ולמכשפות למשל, בפועל אנס את הנשים והבנות שלו , שזה לא פעולה היפנוטית אלא פעולה של חדירה לאיבר מין של נקבה, כשהמצלמות מתעדות את זה.

תפסיק לזרוק על לאור תכונות של ערפדים ושל מאגיות , אשכר טוענת שהוא אנס אז הוא אנס
מדוע אתה מגן על לאור?

אלי, זה פשוט לא יאומן. הטענות שלך הופרכו, אחת לאחת, לפני שנים. המחוקק כבר קבע מזמן שביחסי מרות האחריות היא על הדמות הסמכותית ולכן הוא הנאשם.
אנשים כמו לאור, בהתנהגותם והתייחסותם, צריכים להיות מנודים מהשפעה ע"י הציבור (ובמקרה הזה-חבריו לעבודה ולפעילותו הפוליטית) עד אשר יבינו כי הדרך שלהם היא רעה וחטאה. אם תמשיך לחבקו, איך יידע כי מעשיו רעים?

הטענה כי אם אין מקום להגשת תלונה במשטרה (או שהנאשם יצא זכאי כתוצאה מנפתולי החוק) אזי המעשים הינם כשרים, היא טענה כל-כך נוראה ואטומה שלא נותר לי אלא לחשוד כי גברים האומרים אותה נמצאים באותה רמת התנהגות והתייחסות לאחר כמו אותו משורר.

לאחר 20 שנה .
מה שהיא חושבת היום בעניין זה לא בהכרך מה שהיא חשבה בזמן אמיתי.
כמו שציינתי בפוסט קודם זה לא ברור מה היא בדיוק חשבה על זה לפני 20 שנה. את זה אפשר היה לדעת אם הייתה מעבירה מידע בנושא לחברות וקרובי משפחה וכו'.או אם הייתה מגישה אז תלונה למשטרה.
מכיוון שהיא היגישה לאחרונה תלונה במשטרה ואני מבין שיש סיכוי שהעניין יחקר אפשר יהיה לחקור עדים להצליב עדויות ולנסות להגיע למסקנה בעניין הזה.
זאת בהנחה שהמשטרה או הפרקליטות יגיעו למסקנה שהעניין אכן דורש חקירה.
אז נשאר לחכות ולראות .
מדוע אני מגן על לאור ?
אדם שאני באמת לא מחבב במיוחד אם כי אני לא מכיר אותו ?
כי אני לא אוהב שמבצעים לינצ' ציבורי באיש רוח שאחריותו לעברה כמו אונס לא הוכחה כלל.

העובדה החותכת היא שעד רגע זה הוגשה -לאחר לחצים-תלונה אחת על אירוע שהיה לפני עשרים שנה ויותר,היינו,שחוק ההתיישנות חל עליו כפול שלוש.שהעדות רצופה סתירות פנימיות (שאמנם צפויות בחלוף עשרים שנה) אבל זו לא עומתה עם עדות נגדית,לא נוספו תלונות שיראו דפוס של פעולה,חברותיה הפמיניסטיות של אשכר פנו לעייניהן והראו לה כתף קרה,ואפילו סירבו ליתן עדות מסייעת כלשהיא,והיא מועדת למשפט דיבה אם לא ימצא דבר ולשלם ביוקר!
וחס ושלום,להזדקק לרחמיו של זה שלטענתה אנס אותה לפני עשרים שנה.
ובינתיים מחול שדים בכל אתר ואתר,סוג של וידויים פומביים שלפיהם מלאה הארץ מטרידים ואנסים,בינתיים ,מן הצד,סוגרים חשבונות באינטרנט עם דייטים לא מוצלחים מיוחד (ע' יולי כהן)

שאם זה ימשך,אפילו אני אראה בעין יפה תביעת דיבה רצחנית שתחזיר את המצב לקדמותו!

נא להרגיע,לחזור לשפיות,בבקשה!

אלי, אדם שהשפילו אותו מרגיש מושפל. זה לא שאחרי 20 שנה הוא נזכר להיות מושפל.
מה שאני מנסה להגיד לך, וגם למגיב מעליי וגם לגולדבלט ואפילו לכל הגברים האחרים באתר הזה שרובם נאלמו דום או עברו לסדר היום בהתעלמות מרשימה (ראה צ'יקי ארד) הוא כך:

התנהגות גסה ומבזה היא משהו שצריך להעלם מהיחסים בין אנשים. לפעמים, אם מישהו הגזים באלימותו, אפשר להעלים אותו בבית סוהר. לרוב המצב הוא בלתי שפיט ועדיין שובל של פגועי נפש נשרך אחרי המטרידן (מה לעשות שאדם כזה מתנהג כך באופן סדרתי?). אם אנשים אלה לא יוקעו ע"י החברה יקרה מצב הפוך בו הם יהפכו למושא להערצה ע"י זבלי אדם פוטנציאלים (כולל בניו ובני חבריו) ואז לא רק אנחנו נפגע אלא גם ילדותינו ונכדותינו. אם אתם רוצים לעשות מעשה טוב- הואילו להעיר, בזמן אמת, לאנשים כאלה. הוכיחו אותם. תנו להם להרגיש שהם מחוץ למחנה כל עוד הם ממשיכים בכך.

נ.ב. למגיב עייזר- הפוך,עייזר,הפוך…

ממה שאני שומע
מפעילה בכירה במפלגה הקומוניסטית ,לאור הפך בימים האחרונים לדי מנודה במיליה החברתי שלו. או אולי המילה היא "מוקצה".
גם בעיתון מעריב הייתה ידיעה רכילותית היום על כך שעיתונאיות בכירות "בהארץ "מעלות שאלות " מדוע הוא עדיין נמצא שם.
לא איני שמח לאידו עד כמה שאני מבין הוא כבר פוטר מרוב או מכל המקומת שעבד בהם כמרצה ללא קשר לעניין הזה.
עד כמה שאני מבין המשרה בעיתון "הארץ " היא היחידה שנשארה לו.
נראה שהשגיאה שלו הייתה שהוא המשיך בחופש המילולי שלו להערות מיניות ( שכעת מוגדר כ"הטרדה מינית ") גם אחרי שהיה ברור ששוב זה לא מקובל מבחינה חברתית .
או כמו שאמר פעם מישהו
"הממזרים שינו את הכללים ואיש לא טרח להודיע לי ".
כנראה שאיש לא טרח להודיע גם ללאור.
ואם לא היה חוטא בהערות האלו נראה איש לא היה עושה עניין גדול באינטרנט מאותה פרשה מלפני 20 שנה .
אפשר לכתוב על זה מאמר שלם על שינוי תרבות השיח הסקסיסטי בתרבות העברית.
פעם בשנות העשרים והשלושים זה לא היה מקובל לחלוטין להעיר הערות מיניות לנשים .
זה השתנה בשנות השישים והשבעים ובוהמיינים כמו דן בן אמוץ הובילו את הדרך . למה שנראה אז כפתיחות מינית גדולה יותר.
והנה היום לאור שבסך הכל ממשיך את המסורת הזאת של מה שנראה בעיניון כפתיחות מינית גדולה יותר נראה כטרדן מיני בגלל הערות כאלו.
דהיינו יש היום שינוי ערכין שמחזיר אותנו למצב ששרר בתחום השיח בראשית המאה העשרים. ויצחק לאור הוא ,,הקורבן,, שלו אם זאת המילה .
ואנחנו עוברים לעידן שיתאפיין בזהירות גדולה יותר בשיח בין גברים ונשים.

אולי כדאי לעשות קצת סדר בדברים,יש מה שנקרא הטרדה נפשית או התעללות רגשית(באירופה המערבית מתחילים לחוקק חוקים בנושא ראה ספרה של מארי פראנס הירויגיון "הטרדה נפשית" שם היא נותנת את כל הסימנים למה זה הטרדה נפשית ומיהו הקורבן ואיפיונים של המקרבן) לבין הטרדה מינית מה שמבלבל בין הדברים שבשני המקרים מתערערת תחושת היציבות הנפשית של הקורבן ומאחר ובנפש עסק'ינן ולא בגוף קשה לראות סימנים מוחשיים כמו חבורות,פצעים שברים ושאר סימנים נגלים לעיין, ההטרדה המינית כמו ההטרדה הנפשית הם דברים הסמויים מן העין,והקורבן מודע לתהליך רק כשהוא חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב כלומר יש תבנית התנהגותית שנמשכת לאורך זמן עד שהדבר חודר לתודעתו של הקורבן,עדשהקורבן מודע לכך שהוא נמצא בסיטואציה של התעללות רגשית או של הטרדה מינית.
דבר שני, לפני שלושים שנה ולפני עשרים שנה המושגים והמונחים כמו הטרדה מינית לא היו קיימים בכלל,לקח הרבה זמן לתנועות הפמיניסטיות לחקור את הנושא לעומק, ולהגיע למסקנות ולקרוא לדבר בשמו,ולהילחם על הגדרות ועל חוקים שמונעים הטרדה מינית לכן אני לא מתפלאה בכלל שנשים שחוו את החוויה הנוראית של הטרדה מינית מדברות עליה היום,זהו פרי של מחקר ותודעה ומודעות שלא היו קיימים בכלל בתודעה האזרחית הן של נשים והן של גברים, לפני שלושים ועשרים שנים נשים שנפלו קרבן להטרדות מיניות חשו אינטאיטיבית שמשהו כאן לא תקין,משהו כאן לא בסדר,אבל לא היו מסוגלות להגדיר את זה ולתת לזה שם,היום כשיש לזה שם והגדרות והן משחזרות את הארועים שקרו להם לפני עשרים ושלושים שנים הן מסוגלות לאבחן את הסיטואציה ולומר "זו הייתה הטרדה מינית".

הצעתי באחת הפוסטים שלך בעבר כי תביא את דברי לאור.
משום מה לאור מעדיף להתחבא אחרי גבם של אנישם אשר עדין מחזיקים ממנו.
על כן חוזר אני להצעתי.
יקום מר לאור חאבר דברו ותצא צידקתו לאור.אני מניח כי תתיר ללאור לכתוב בפוסט שלך מאמר אורח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 + twenty =