עם כבר ניהיליזם אז עד הסוף : הטראגיות של אורית גידלי-יואב עזרא

אם ולא עם , אם ולא עם, אם ולא עם!

נסיון מרושע לפגוע במכירת הספר ??????
(לא מתאים לקהל הזה ולא מתאים לקהל הזה(

זה נכון שזה לא שירה, אבל לא מהטעם שיואב עזרא מלהג עליו.

טקסטים ריבועיים לא באים תמיד בהקשר לעריכה לקויה של ההוצאה לאור.

טרגיות היא לא ערך חוץ גופי לשירה, ומי ששונא טרגיות לא יודע מהבורות שמרבית השירה המופלאה ביותר כולל שייקספיר וגתה נכתבה מתוך טרגיות החיים.

היא שהמבקר כותב נוח בשבע שגיאות.
ואם אני מבין נכון את מה שכתב וזה יותר מסובך מהבנת השירים – אז אני מסכים אתו לגמרי.
המשוררת לפחות יודעת להתנסח המבקר לא.
אשד,תמצא מבקר שיודע לכתוב ומבין בשירה משהו מעבר לתחושות עמומות שאין לו דרך לבטאם!
אפילו שירה מוגבלת לכיור המטבח והסלון ראויה למבקר מובחן ומתנסח היטב.
יש לכבד את השירה (ופחות את המשוררים)

קהל המבקרים מוזמן לשלוח לי מאמרי ביקורת על משוררים כפי
הבנתכם. לפרסום .
רצוי
ידע עמוק בשירה עברית וכללית ובתולדותיה
דעות ברורות לגבי מה טוב ומה לא בשירה ומה צריכות להיות כיווניה לעתיד .
חוסר משוא פנים .
נכונות ל"רדת" וגם לקטול
משוררים גם באכזריות ואפילו בסדיזם ,אין עם זה בעיה.
אבל עדיף מתוך הומור ( רצוי של גרדומים )
נכונות לברך ולשבח את מי שמגיע לו ולהסביר למה הוא "טוב " ( או גרוע ) .
זכרו תמיד עדיף להשתמש באיזמל של המנתח מאשר בפטיש או בגרזן על מנת להעביר מסר .
מי שמעוניין מוזמן לשלוח מאמר לאי מייל שלי
elieshe@zahav.net.il

בקורת אומללה ומחמיצה על שני ספרי מופת. אורית גידלי כותבת שירה נפלאה, ממציאה מבנים שיריים חדשים , נוגעת, בוראת עולמות ,

זמן רב אחרי שביקורות כמו זו שלעיל יישכחו, תהפוך שירתה של גידלי למגדלור רב השראה לכותבי שירה

מאירה וייס

היא הגרועה שבעורכות .

אולי כדאי להבהיר שוב שדעתו של יואב עזרא אינה בהכרך דעתי .
היא יכולה להיות כמובן .אבל אין הכרך בכך ,אני מפרסם גם רשימות שלו שבהן דעתי מנוגדת לזו שלו.
בהחלט אני חושב שנגמר העידן שבו כל הביקורות הן ביקורות מפרגנות של חברים אחד לשני .היגיע הזמן לפתוח עידן חדש של ביקורות נוקבות קשות וגם אכזריות שיש שיקראו להן מרושעות שנותנות דין וחשבון רק למצב הספרות העברית כפי שהמבקר מבין אותו ולא לאיזו ברנז'ה קטנה באיזה שהוא בית קפה.
כפי שאמר סטלין "כאשר חוטבים עצים ניתזים שבבים ".
עכשיו אני מעיין בספר "קידמה ונפתוליה " של פול מנדס-פלור

שם הוא עוסק בח"נ ביאליק שראה מטרה עיקרית שלו כ"גיזום " : גניזה של כל מה שנחות ולא ראוי מבחינה ספרותית .
הוא הסביר שרק לאחר שהאילך משיר את פירותיו הישנים הרקובים רק אז הוא מתחיל לגדל פרות חדשים וטובים יותר. .
וכפי שסיכם זאת ""ויש וצריך להרוס בית כנסת ישן כדילבנות על מקומו בית כנסת חדש".
אני מסכים רק על ידי הבלטה והתקפה על מה שאינו ראוי ונחות והדגשה של מה שכן ראוי ומעולה רק כך אפשר ליצור ספרות טובה יותר.

בעלי איזמלי הניתוח בינכם מוזמנים ,יש לכם חשק להפעיל אותם על איזה שהוא ספר שירה ( או פרוזה () חדש או ישן אתם מעונינים להבהיר במה הוא טוב או גרוע ?
כאן המה בשבילכם ,ובכך תהיו מעורבים ביצירתה של תרבות חדשה וטובה יותר.

הישיבה בבתי קפה היא פגישה של חברים ולא ברנז'ה.
תאמין לי, אני יושב שם יושב מ-50 שנה.
למעשה, זה כ-30 שנה שאין ברנז'ה בכלל.
כל אחד לעצמו ולחבריו.

הנה שיר שתרגם יואל הופמן בספר לאן נעלמו הקולות
"החתול קם משנתו
ובפהוק גדול
יוצא להרפתקת אהבים"

תגובות השגות ביקורות השתלחויות – מוזמנות.

מכיוון שהגבתי מדי פעם בבלוג הזה תחת השם אבנר, יש לי עניין רב להצהיר שאינני אבנר המגיב הראשון לפוסט הזה.
הבהרה זו חשובה לי במיוחד, מאחר ואיני מסכים למילה אחת המתוארת בפוסט ובתגובה של אבנר הראשון.
לאורך הבלוג שלך מצטיירת דמותך הצדקנית משהו, שמחפשת במאמץ רב להיות מרכז להתרחשות חשובה.
אתה מצטייר כמי שמנסה "לתפוס טרמפ" על אירוע ש(אולי) יש לו חשיבות ציבורית באמת (יצחק לאור, הרב אלון) אך במקרה שלך נתפס בעיני במקרה הטוב כפאתטי.

בעצם כתיבת הרשימה על ספרה של אורית אינני מערער על עצם היותה של אורית כמשוררת נפלאה. אורית הוכיחה ומוכיחה שהיא משוררת נפלאה בהרבה במות . בעצם כתיבה רשימה/ביקורת על כל מוצר משמלה של מעצב ועד לקונצרטו כותב הרשימה/ביקורת לא מערער על עצם היוצר כיוצר . אלא על עצם היצירה כיצירה . בספרה הנוכחי של אורית הבחנתי בסדקים .בזמנו אמרתי לכרמית ספיר וייץ שאני בז למאמרים אקדמיים . אני בז לאקדמיה . ולתכניה המסודרים והשבלוניים .כל מה שאני אוהב ומעונין הוא להעביר התרשמות של אדם טפש . אדם טפש האוחז ספר בחנות וברגע אחד בלתי אמצעי הוא מחליט אם לרכוש את הספר או לא . גם לטפשים יש מקום להבעת דיעה או רשימה ולדידי הפוליטקה מוכיחה שרוב הציבור טפש . ושם אני רוצה להיות בעצם כתיבת הרשימות שלי . להבין החלטה של טפש בחנות ספרים . מדוע הוא רוכש ומדוע לא . טעויות הכתיב השגיאות וחוסר הסדר והבלאגן הם רק מוכיחים שאנחנו לא באתר פאשיסטי ונקי . הפאשיסטים רצו לבנות חברה מסודרת בריאה ונקיה מטעויות . אנחנו לא . תודה לכם והמשך ערב ושבוע טוב . יואב .

אין בכך כל חידוש .
וכן יואב הוא משורר וללא מרכעות .שירתו זכתה לשבחים של כמה מטובי המבקרים .אבל זה אינו רלבנטי לעניינינו.
אי אפשר לפרסם רק ביקורות חיוביות .
עם כל הכבוד לא כל יצירה היא טובה ויש להצביע על כך .ואני חושב שיואב הוא עוד מתון וסלחני יתר על המידה בגישתו כלפי המשוררים שהוא לא מחבב.
ובכל מקרה קישורים לכל ביקורת חיובית שניתנה על הגברת גידלי ניתנה בכתבה כך שהיינו הוגנים לחלוטין .כל מי שנכנס לאתר יוכל לקבל מגוון של דעות שונות על יצירתה וערכה של אורית גידלי .

"
הספר לדעתי נופל בין הכיסאות מאחר והוא לא פונה לשום קהל
קהל הנשים וקהל בעלי המשפחות שאוהבים את החיים'

או בכל אופן לא נרתעים מפניהם ירתעו מן הספר שמביא להם את המוות והטראגיות המחכים בכל פינה על הראש.

"

מה שיואב עזרא אומר זה אל תקראו ספרים שיש בהם אובדן, שמספרים בהם על מוות, או שהכותב שלהם כותב על טראומה או טרגדיה כלשהי, זה מגוחך כי מרבית הספרים נוגעים במישרין או בעקיפין בנושא זה, וכל הספרים הכי טובים שנכתבו אי פעם לא רק נוגעים במוות או מבשרים אותו, הם גם מגדילים לעשות ומתארים אותו על רקע חיי החולין.

מעבר לזה שזוהי בורות להגדיר את הספר של גידלי בערכים כאלה וכאלה בלבד, אני שוב אחזור:

היום עזרא קובע אל תיקנו גידלי
מחר גידלי תקבע אל תיקנו עזרא

זה אף פעם לא יגמר. אלה סתם יריבויות אישיות.
לא שייך לספר .

מישהו יודע מה הבלוג של יואב עזרא?

זו ביקורת מרושעת מאוד
ולא כל כך חכמה
בלשון המעטה.
הדבר הכי מכוער בה הוא הסמיילי עם האגודל למטה.

הדבר היפה בה, ועל זאת בכל זאת אני משבחת
זה רשימת ההפניות
לכל הביקורות המשבחות
שאכן מגיעות לאורית גידלי
ולשירתה הזכה והמשובחת.

אני אנסה להשיב, גם אם אני חושבת שזה קצת פאתטי…
הגלידה, בין אם היא חמוצה או מתוקה, לא כותבת שירה.
ולא מעניין אותה מה אתה חושב עליה ועל הטעם שלה.
סביר להניח שגם לאורית גידלי לא כל כך חשוב מה אתה אומר על שירתה,
אבל בכל זאת היא אישה, בשר ודם.
ואת בשרה ודמה היא מביאה אל שירתה.
זו משמעותה של שירה, שהמשורר או המשוררת מביאים לתוכה את החוויה הסובייקטיבית שלהם, הם לא חושבים על "קהל יעד" ולא מעניין אותם למי זה מתאים ולמי לא.
אתה יכול להתווכח עם המילים, הדימויים, החריזה, הקצב והמשקל, אבל לא עם החוויה האישית שהשיר מתאר.

יצירה,
כמו גלידה,
יכולה הכל.

איזו גדלות שאתה כך ממעיט מערכך. רשימה נפלאה ושונה. תודה.

אתה רוצה משהו לפורים . בהנחה

למה להוריד מראש רשימת הרשימות הנצפות? רשימה נהדרת ומוזרה בדרכה.