web analytics
קטגוריות
שירה

עם כבר ניהיליזם אז עד הסוף : הטראגיות של אורית גידלי-יואב עזרא

אורית גידלי היא משוררת שזכתה בשנים האחרונות לתשומת לב ביקורתית גדולה עם שני ספרי שירה שפירסמה .
יואב עזרא משורר קרא את ספרה "סמיכות " ולהלן התרשמויותיו .

אם כבר ניהיליזם אז עד הסוף : הטרגיות החלולה של אורית גידלי

מאת יואב עזרא
ספר השירה "סמיכות " של אורית גידלי זכה לתשומת לב תקשורתית רבה. ויש מקום לבדוק אותו מנקודת המבט של המשורר .
הספר בנוי על קולאז' בין חיי משפחה של אשה, הורים, ילדים, סבים סבתות, בעל וכדומה
לחרס ולחורבן הבלתי נמנע הצפוי להם .
צר לי להכריז כבר בראש הרשימה שעבורי כמשורר החיבור בין שני העולמות הנראים קרובים לא מתרחש
יוגם לא כול להתרחש.

בשביל מה להביא את החורבן לחיי המשפחה ולאמלל את הקרובים בחורבן?
הספר לדעתי נופל בין הכיסאות מאחר והוא לא פונה לשום קהל
קהל הנשים וקהל בעלי המשפחות שאוהבים את החיים'

או בכל אופן לא נרתעים מפניהם ירתעו מן הספר שמביא להם את המוות והטראגיות המחכים בכל פינה על הראש.
וקהל הצעירים האנרכיסטיים הניהיליסטיים אלו שבאמת מחפשים אחרי חורבן טהור ואמיתי וכל חייו בורח מחיי משפחה דלוחים ועכורים ל יחזיק את הספר  ואז כמו מכת חשמל יבהל ויאמר לעצמו: "מה זה זנב של לטאה משפחתי אצלי ביד אמל'ה"
יש לי גם בעיה עם שירים שכתובים בפרוזה .המדובר לדעתי בשעטנז ,שירה היא שירה היא שירה ,היא לא פרוזה. .


דוגמאות
מי שכל חייו אוכל במסעדות ובדוכני פלאפל וברח על נפשו מהכלים של המטבח
משפט בשבילו עמ' 15
בכיור כלים נחבטים זה בזה כאלו לא היו מצירים אותה פריחה.

או כל מי שכל חייו מבלה במועדוני לילה וביתו כל הזמן היה ריק
עמ' 24
ערמה בככר הסלון
אתה מחבק אותה
קורא לה עדין בכנוי החבה
שמכשכש נאמן ככלב

דוקא הסיומת של הבית הזה היתה יכולה להתאים לפסטיבל תל אביב לשירה
במועדון החתול והכלב יהודה ויזן המפיק היה מוחא כף למשפט מהסוג הזה
נאמן ככלב
הבעיה של הספר הזה זו לא אורית גידלי אלא העורכת לאה שניר שאולי כעורכת
היתה צריכה לתת לשירים לזרום בפני עצמם ולא לחפש ביניהם קו מקשר

דוגמא לשיר עמוד 44

צמר גפן בכרית וצמר גפן בשמיכה
צמר גפן בדבון וצמר גפן בבבה
אני מניחה הכל סביבך ומחכה
שיעשה בך העולם כאתרוג

השיר לא מובן אלא יש ללכת אחורה מאחר שבהדרגה מתברר שהמדובר בסיפור בשירים
על התינוק של גיבורת הספר המשוררת שהיא מכנה אותו אתרוג..
..הקשר הסמוי בין השירים פוגע באימפקט הכללי עדיף היה לדעתי שכל שיר יעמוד או יפול לחלוטין בפני עצמו ללא קשר לאחרים
אורית גידלי

אורית גידלי .צילום מאת אריק סולטן.

פסק הדין :

עם כבר ניהיליזם  אז עד הסוף

הטרגיות בשירים יוצרת  רושם חלול ומוחמץ ולא משכנע.

ניסיון מורכב שלא צלח

ראו גם
סמיכות ספר שירה מאת אורית גידלי

שירים מתוך "סמיכות "

יורש העצר שיר מאת אורית גידלי

"עשרים נערות לקנא " ספר מאת אורית גידלי

אורית גידלי כותבת

על אורית גידלי

אורית גידלי בויקיפדיה

צופן אורית :מנחם בן על אורית גידלי

גלעד מאירי על שירת אורית גידלי

מילים לאחוז בהם כמעקה :אבי גרפונקל על "סמיכות "

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

39 תגובות על “עם כבר ניהיליזם אז עד הסוף : הטראגיות של אורית גידלי-יואב עזרא”

לאה שניר ידועה מזה שנים כהורסת ספרים סדרתית . ויואב באמת נגע בנקודה הרגישה ביותר של הספר ,לאה שניר . גילוי נאות קראתי את הספר וזו התחושה שעברה לי בו . ספר גרוע לא קשור ולא מקושר .

אם ולא עם , אם ולא עם, אם ולא עם!

נסיון מרושע לפגוע במכירת הספר ??????
(לא מתאים לקהל הזה ולא מתאים לקהל הזה(

זה נכון שזה לא שירה, אבל לא מהטעם שיואב עזרא מלהג עליו.

טקסטים ריבועיים לא באים תמיד בהקשר לעריכה לקויה של ההוצאה לאור.

טרגיות היא לא ערך חוץ גופי לשירה, ומי ששונא טרגיות לא יודע מהבורות שמרבית השירה המופלאה ביותר כולל שייקספיר וגתה נכתבה מתוך טרגיות החיים.

היא שהמבקר כותב נוח בשבע שגיאות.
ואם אני מבין נכון את מה שכתב וזה יותר מסובך מהבנת השירים – אז אני מסכים אתו לגמרי.
המשוררת לפחות יודעת להתנסח המבקר לא.
אשד,תמצא מבקר שיודע לכתוב ומבין בשירה משהו מעבר לתחושות עמומות שאין לו דרך לבטאם!
אפילו שירה מוגבלת לכיור המטבח והסלון ראויה למבקר מובחן ומתנסח היטב.
יש לכבד את השירה (ופחות את המשוררים)

לכל רשימה או יצירה . זה שיש שגיאות לעיתים זה מטיב עם היצירה . זה נותן תחושה של הסתכלות בחומר הגלם .טכניקה אינה מייצרת משורר או משוררת . טכניקה מייצרת בלשן או לשונאי .וליואב עזרא המשך להסתכל אחרת על הדברים , אתה מענין ומסקרן כאחד .

קהל המבקרים מוזמן לשלוח לי מאמרי ביקורת על משוררים כפי
הבנתכם. לפרסום .
רצוי
ידע עמוק בשירה עברית וכללית ובתולדותיה
דעות ברורות לגבי מה טוב ומה לא בשירה ומה צריכות להיות כיווניה לעתיד .
חוסר משוא פנים .
נכונות ל"רדת" וגם לקטול
משוררים גם באכזריות ואפילו בסדיזם ,אין עם זה בעיה.
אבל עדיף מתוך הומור ( רצוי של גרדומים )
נכונות לברך ולשבח את מי שמגיע לו ולהסביר למה הוא "טוב " ( או גרוע ) .
זכרו תמיד עדיף להשתמש באיזמל של המנתח מאשר בפטיש או בגרזן על מנת להעביר מסר .
מי שמעוניין מוזמן לשלוח מאמר לאי מייל שלי
elieshe@zahav.net.il

בקורת אומללה ומחמיצה על שני ספרי מופת. אורית גידלי כותבת שירה נפלאה, ממציאה מבנים שיריים חדשים , נוגעת, בוראת עולמות ,

זמן רב אחרי שביקורות כמו זו שלעיל יישכחו, תהפוך שירתה של גידלי למגדלור רב השראה לכותבי שירה

מאירה וייס

אורית גידלי היא אחת המשוררות המרגשות והיותר טובות שכותבות היום. לא, אני לא מכירה אותה אישית. הביקורת של עזרא מפספסת את הספר הזה בענק. חבל. כדאי לך לקרוא את דבריה של וירג'יניה וולף על שירתו של קיפלינג, למשל, בעמודים האחרונים של 'חדר משלך'. היא מאבחנת שם יפה מאד את הכתיבה הגברית ואת מה שחסר בה. אתה ככותב גבר לא מסוגל להבין את הנימים הדקים, החזקים, שיש בשירתה של גידלי. כאמור, 'סמיכות' הוא בעיניי ספר השירה הכי בולט שנכתב כאן בשנה האחרונה על ידי אישה. והוא לא רק כתוב נפלא הוא גם אמיץ מאד בתכניו

אולי כדאי להבהיר שוב שדעתו של יואב עזרא אינה בהכרך דעתי .
היא יכולה להיות כמובן .אבל אין הכרך בכך ,אני מפרסם גם רשימות שלו שבהן דעתי מנוגדת לזו שלו.
בהחלט אני חושב שנגמר העידן שבו כל הביקורות הן ביקורות מפרגנות של חברים אחד לשני .היגיע הזמן לפתוח עידן חדש של ביקורות נוקבות קשות וגם אכזריות שיש שיקראו להן מרושעות שנותנות דין וחשבון רק למצב הספרות העברית כפי שהמבקר מבין אותו ולא לאיזו ברנז'ה קטנה באיזה שהוא בית קפה.
כפי שאמר סטלין "כאשר חוטבים עצים ניתזים שבבים ".
עכשיו אני מעיין בספר "קידמה ונפתוליה " של פול מנדס-פלור

שם הוא עוסק בח"נ ביאליק שראה מטרה עיקרית שלו כ"גיזום " : גניזה של כל מה שנחות ולא ראוי מבחינה ספרותית .
הוא הסביר שרק לאחר שהאילך משיר את פירותיו הישנים הרקובים רק אז הוא מתחיל לגדל פרות חדשים וטובים יותר. .
וכפי שסיכם זאת ""ויש וצריך להרוס בית כנסת ישן כדילבנות על מקומו בית כנסת חדש".
אני מסכים רק על ידי הבלטה והתקפה על מה שאינו ראוי ונחות והדגשה של מה שכן ראוי ומעולה רק כך אפשר ליצור ספרות טובה יותר.

בעלי איזמלי הניתוח בינכם מוזמנים ,יש לכם חשק להפעיל אותם על איזה שהוא ספר שירה ( או פרוזה () חדש או ישן אתם מעונינים להבהיר במה הוא טוב או גרוע ?
כאן המה בשבילכם ,ובכך תהיו מעורבים ביצירתה של תרבות חדשה וטובה יותר.

מרבית מביני העניין שלינקקת בפוסט הזה כולל עורך "מטעם" מפרגנים באופן מוחלט לגידלי.

ואם זה בלוג שלך כדאי שאתה תבטא בו את דעותיך ולא תיתן לאחרים לעשות את זה במקומך ואז להגיד
שאתה לא מסכים או כן מסכים .

בן אדם שלא מסכים וגם לא מסוכסך עם עצמו לא שם שטויות של מישהו אחר אצלו בבלוג.

מי שיושב בבתי קפה זה אתה ובטוח שזאת הברנזה הקובעת , אם אתה מבקר כזה חריף תנסה להציע את עצמך לכתב העת מטעם אולי יתנו לך שם במה.
יש התאמה ביניכם.

הישיבה בבתי קפה היא פגישה של חברים ולא ברנז'ה.
תאמין לי, אני יושב שם יושב מ-50 שנה.
למעשה, זה כ-30 שנה שאין ברנז'ה בכלל.
כל אחד לעצמו ולחבריו.

אבל אין לי שום עניין מיוחד להופיע ב"מטעם". אם הם יפנו אלי ביוזמתם אני אשקול את זה .אבל לא נראה לי שיעשו זאת בעתיד הנראה לעין.

לגבי הטענה שאין שום טעם שאני אפרסם דעות שאינן זהות לשלי אלו הם כמובן הבלים .אני אפרסם כל דעה שנראית לי מעניינת מנומקת וראויה לפרסום .
זה שהרוב מפרגנים לגידלי נו אז כאן הולכים נגד דעת הרוב .
לא בפעם הראשונה.
יש לך בעיה עם זה?

הנה שיר שתרגם יואל הופמן בספר לאן נעלמו הקולות
"החתול קם משנתו
ובפהוק גדול
יוצא להרפתקת אהבים"

תגובות השגות ביקורות השתלחויות – מוזמנות.

קודם כול ישנן שגיאות כתיב איומות שלא היו מביישות ילד בכיתה ב'.אז הקריאה נעשית איטית ומגמגמת. אני מבין את הביקורת של יואב עזרא וגם אני מתעלם מן התמונה הילדותית של הילד הדיבילי. כדאי להוסיף שורות נוספות של שיריה. באופן עקרוני היא משוררת מרגשת. יואב העלה נקודה מעניינת על התפקיד של העורכת. אני מתגעגע לחיים פסח. אלי אשד, אולי תלמד משהו ממנו.
יואב, מה הסיפור עם אליענה? מה היא עשתה לך? אתה בטראומה? אפשר להושיט לך עזרה עזרא?

מכיוון שהגבתי מדי פעם בבלוג הזה תחת השם אבנר, יש לי עניין רב להצהיר שאינני אבנר המגיב הראשון לפוסט הזה.
הבהרה זו חשובה לי במיוחד, מאחר ואיני מסכים למילה אחת המתוארת בפוסט ובתגובה של אבנר הראשון.
לאורך הבלוג שלך מצטיירת דמותך הצדקנית משהו, שמחפשת במאמץ רב להיות מרכז להתרחשות חשובה.
אתה מצטייר כמי שמנסה "לתפוס טרמפ" על אירוע ש(אולי) יש לו חשיבות ציבורית באמת (יצחק לאור, הרב אלון) אך במקרה שלך נתפס בעיני במקרה הטוב כפאתטי.

אבל אם כבר אז עדיף היה לפרסם את זה בתגובה לרשימה הרלבנטית על לאור ולא כאן שהעניין הוא אורית גידלי וביקורת שירה וכו'.
כך גם לגבי כותבים אחרים אם יש לכם מה להגיד בעניין יצחק לאור אנא פרסמו את זה במאמר הרלבנטי עליו כאן

יצחק לאור הלורד ביירון הערפדים והדיכוי המטריארכלי
http://www.notes.co.il/eshed/65210.asp
אתם מתבקשים כאן לעסוק בגידלי ולא בלאור.

בעצם כתיבת הרשימה על ספרה של אורית אינני מערער על עצם היותה של אורית כמשוררת נפלאה. אורית הוכיחה ומוכיחה שהיא משוררת נפלאה בהרבה במות . בעצם כתיבה רשימה/ביקורת על כל מוצר משמלה של מעצב ועד לקונצרטו כותב הרשימה/ביקורת לא מערער על עצם היוצר כיוצר . אלא על עצם היצירה כיצירה . בספרה הנוכחי של אורית הבחנתי בסדקים .בזמנו אמרתי לכרמית ספיר וייץ שאני בז למאמרים אקדמיים . אני בז לאקדמיה . ולתכניה המסודרים והשבלוניים .כל מה שאני אוהב ומעונין הוא להעביר התרשמות של אדם טפש . אדם טפש האוחז ספר בחנות וברגע אחד בלתי אמצעי הוא מחליט אם לרכוש את הספר או לא . גם לטפשים יש מקום להבעת דיעה או רשימה ולדידי הפוליטקה מוכיחה שרוב הציבור טפש . ושם אני רוצה להיות בעצם כתיבת הרשימות שלי . להבין החלטה של טפש בחנות ספרים . מדוע הוא רוכש ומדוע לא . טעויות הכתיב השגיאות וחוסר הסדר והבלאגן הם רק מוכיחים שאנחנו לא באתר פאשיסטי ונקי . הפאשיסטים רצו לבנות חברה מסודרת בריאה ונקיה מטעויות . אנחנו לא . תודה לכם והמשך ערב ושבוע טוב . יואב .

אתה יכול לכתוב ביקורת מנומקת, מה שלא היה פה בשום צורה, אתה יכול לומר מה שבא לך בבלוג שלך אם יקראו אותך. אתה בהחלט גם יכול לומר שהספר לא כבש את ליבך , אבל הטפשות העמוקה שלך היא בזה שלא כתבת ביקורת כלשהי אלא חטאת בכתיבת סיסמאות שהחמורה בהן היא "אל תקנו" . אתה נכנס לכיס הפרטי של גידלי וקובע אל תקנו ולא מנמק באופן משכנע את הלמה לא תיקנו. זאת חוצפה וחוסר תרבות מה שאתה עושה.

משום שאתה בעצמך חושב שאתה "משורר" לא ירחק היום ואיש או אשת ברנז'ה מטעם גידלי יכתבו על הספר שלך "אל תקנו",

ומה ייצא לנו מזה?????????

נראה שיש פה משהו אחר שמפריע לך ולא התוכן של גידלי, כי לא הבנו עד לרגע זה מילה ממה שכתבת

יתרה מכך, אין לזה סוף, היום אתה יורד על גידלי מחר יירדו עליך ויגידו אל תיקנו יואב עזרא.

אין לזה שום משמעות ספרותית חוץ מפרובוקציה.

אין בכך כל חידוש .
וכן יואב הוא משורר וללא מרכעות .שירתו זכתה לשבחים של כמה מטובי המבקרים .אבל זה אינו רלבנטי לעניינינו.
אי אפשר לפרסם רק ביקורות חיוביות .
עם כל הכבוד לא כל יצירה היא טובה ויש להצביע על כך .ואני חושב שיואב הוא עוד מתון וסלחני יתר על המידה בגישתו כלפי המשוררים שהוא לא מחבב.
ובכל מקרה קישורים לכל ביקורת חיובית שניתנה על הגברת גידלי ניתנה בכתבה כך שהיינו הוגנים לחלוטין .כל מי שנכנס לאתר יוכל לקבל מגוון של דעות שונות על יצירתה וערכה של אורית גידלי .

"
הספר לדעתי נופל בין הכיסאות מאחר והוא לא פונה לשום קהל
קהל הנשים וקהל בעלי המשפחות שאוהבים את החיים'

או בכל אופן לא נרתעים מפניהם ירתעו מן הספר שמביא להם את המוות והטראגיות המחכים בכל פינה על הראש.

"

מה שיואב עזרא אומר זה אל תקראו ספרים שיש בהם אובדן, שמספרים בהם על מוות, או שהכותב שלהם כותב על טראומה או טרגדיה כלשהי, זה מגוחך כי מרבית הספרים נוגעים במישרין או בעקיפין בנושא זה, וכל הספרים הכי טובים שנכתבו אי פעם לא רק נוגעים במוות או מבשרים אותו, הם גם מגדילים לעשות ומתארים אותו על רקע חיי החולין.

מעבר לזה שזוהי בורות להגדיר את הספר של גידלי בערכים כאלה וכאלה בלבד, אני שוב אחזור:

היום עזרא קובע אל תיקנו גידלי
מחר גידלי תקבע אל תיקנו עזרא

זה אף פעם לא יגמר. אלה סתם יריבויות אישיות.
לא שייך לספר .

אם מתפרש שאני אומר אל תקנו את הספר אז זו טעות . אני פשוט מנסה להבין מצב . למה אני כקורא שמגיע למדף ספרים ללא רקע מוקדם אקח את הספר ואקנה ולמה לא .קשה לי כל הזמן לומר אני מצטער . מאחר ואני אדם טוב . כל מי שמכיר אותי אומר שאני טוב לב . בסך הכל רשימות מבחינתי זה בגדר של ניסוי מחשבתי . כך בכל אופן חשבתי בהתחלה . אם אני אראה שדברי מכאיבים לאנשים אני אחדל מזה . בסך הכל אני מנסה לעשות קצת צחוק ושמח לקוראים . לא להכאיב .

האמת, לא ראיתי את הדברים עין בעין עם המבקר. בעיני יש מקום לחבור בין שירה לחיים. המשוררים המתמקדים בחוויות פרטיות ופנטזיומטיות מעייפים אותי ונוטים להיגרר לפתטיות. דבר מאילו לא מופיע בשירתה של גידלי שניחנה ברגישות עצומה המסוגלת ללכוד רגע בחיים ולהתבונן בו מכל צדדיו. את החוויה הזו היא מעבירה בשפה קולחת. הביקורת הנוגעת לחיבור בין שיר לפרוזה היא ביקורת עתיקה ואם זו עיקר הביקורת שלך, נו טוב- לך תלמד קצת יותר …..

זו ביקורת מרושעת מאוד
ולא כל כך חכמה
בלשון המעטה.
הדבר הכי מכוער בה הוא הסמיילי עם האגודל למטה.

הדבר היפה בה, ועל זאת בכל זאת אני משבחת
זה רשימת ההפניות
לכל הביקורות המשבחות
שאכן מגיעות לאורית גידלי
ולשירתה הזכה והמשובחת.

לאפכא . וליתר המגיבים הנהדרים . אני ילד . ואף פעם לא התימרתי להבין את עולם הנשים הנשואות . ואולי אני טועה שאני לא מבין ולא מנסה להבין נשים בכלל ונשים נשואות בפרט . מבחינתי אנחנו בני-אדם ומתוך כך כולנו טועים . אני אקצין ואומר מעצם היותי בן-אדם אני טעות ומתוך כך אני שואף לשלמות . כעת תאמר כולכן . לאפכא אני פונה בלשון נקבה מאחר ואתה אנונימי . מדוע כשאני אומר שאני לא אוהב ספר מסוים או יצירה מסוימת אני מרושע . ומדוע כשאני לא אוהב מנה אוכל מסוימת כולם מנסים להגיש לי מנה אחרת ולא לדחוק אותי לפינת המרושע . אתמול לדוגמא הייתי עם חברים בחנות של גלידה קפה כולם הזמינו לכולם מנת גלידה קולקטיבית חמוצה . אני מה לעשות לא אוהב גלידות חמוצות אז הזמינו בשבילי גלידת שוקולד וניל . איש מן הנוכחים לא חשב או אעלה בדעתו לומר בגלל שאני לא אוהב גלידות חמוצות אני מרושע ודיני אחד . לתליה . למה אני צריך להסתובב יומיים אחרי שהרשימה עלתה בדכאון על כך שאני אומר את דעתי . ותהיה טפשית ככל שתהיה . הסבר בבקשה .

אני אנסה להשיב, גם אם אני חושבת שזה קצת פאתטי…
הגלידה, בין אם היא חמוצה או מתוקה, לא כותבת שירה.
ולא מעניין אותה מה אתה חושב עליה ועל הטעם שלה.
סביר להניח שגם לאורית גידלי לא כל כך חשוב מה אתה אומר על שירתה,
אבל בכל זאת היא אישה, בשר ודם.
ואת בשרה ודמה היא מביאה אל שירתה.
זו משמעותה של שירה, שהמשורר או המשוררת מביאים לתוכה את החוויה הסובייקטיבית שלהם, הם לא חושבים על "קהל יעד" ולא מעניין אותם למי זה מתאים ולמי לא.
אתה יכול להתווכח עם המילים, הדימויים, החריזה, הקצב והמשקל, אבל לא עם החוויה האישית שהשיר מתאר.

איך רשימה זו נמצאת בראש רשימת הרשימות הנצפות? יותר מ- 1500 רשימות באתר וזו אחת הרשימות היותר ביזאריות שקראתי. יש לבקש מאלי אשד להוריד את הרשימה מראש רשימת הנצפות .נא להוריד .

איזו רשומה תמוהה ולא עניינית. כקורא, הוא לא הבין דימויים פשוטים (צמר גפן. אתרוג) ככותב הוא מומחה שיווק מטעם עצמו שמנסה לפלח את הקהל -לספר שירה?..ומחלק את הקהל הפוטנציאלי חלוקה בלתי קיימת בין ה"ניהיליסטים" ובין "נשים ובעלי משפחה" . נו, באמת.
נקודת מבט של טפש היא מעניינת אם היא מוסיפה לביקורת. אבל כאן ברור שהוא לא באמת טפש בעיני עצמו, ונקודת המבט לא מוסיפה כלום לביקורת, רק מסרבלת אותה עוד.

בעיני השירים של גידלי נפלאים ומרגשים , ואם כבר מדברים מנקודת מבט של "טפש" – השירים נגישים מאד, נוגעים בחיי יום יום ובחויות מוכרות. לא צריך להיות מבריק/ניהיליסט/בעל משפחה/מומחה לשירה כדי להתענג עליהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 − three =