הזרעים הרוחניים של אברהם סוצקבר-יואב עזרא

יואב עזרא נוגע בנימים העצובים ביותר .

הוא היה משאיר אצלי.

נעים להזכר..

סוניה מרמלשטיין-פרוכט

היגזמתי לא ידעתי שהשניים שהזכרת נולדו בליטא.
לאמיתו של דבר בחרתי בו מאחר שליטא ויותר נכון וילנה השפיעה על יצירתו עמוקות .
לא ידוע לי שליטא השפיעה במיוחד על לאה גולדברג שדי בזה לתרבות הליטאית.
לא ידוע לי אם ליטה השפיעה על הסופרים
שהזכרת ,אולי כן זה דורש בדיקה.
הספר שאותו אני קורא עכשיו "ירושלים כבר לא בליטה "
של ישראל רונזסון ספר מצויין על הזיכרון הליטאי של יוצאי ליטא ועוד הרבה דברים מציין שליטא השאירה מעט מאוד חותם על רוב הסופרים
שיצאו ממנה ( היהודיים ) וציין איפה שהוא כבדרך אגב שדווקא על סוצקבר ליטא הישנה השפיעה עמוקות עמוקות ביצירתו המאוחרת ,וזאת תופעה לא כל כך נפוצה.
על פי הספר רוב היוצרים היהודיים לא במיוחד התעניינו והתיחסו לליטא .
ובזה כמובן היו ממשיכיו של הדמות היהודית הידועה ביותר של ליטה הגאון מוילנה שמידת העניין שלו בליטא ובוילנה היא עד כמה שאפשר להסיק מכתביו אפס מאופס.
והקשר היחיד שנוצר בינו ובין ליטאים היה עד כמה שידוע רק בבית הסוהר כאשר הושלך לשם.

סוצקוור הוא, לדעתי, המשורר היידי הגדול ביותר המאה ה-20.
דרך אגב, מקבץ שירים שלו ראה אור גם בספר מסותיו של דן מירון על שירת סוצקוור "שלג על כנף הניוה" שראה אור בהוצאת קשב לשירה.

לא תארתי לעצמי שסוצקובר כזה מענין. אני אחפש כעת את ספריו.

לא אני טוען מאחר שאיני קורא יידיש.
אני רק חוזר בזה על מה שאחרים שכן מבינים יידיש טוענים.

איכ אופ גיע לרנד אין איניברסיטה. אונד הביסלה איידש מאמא לושן. דנקה רינת מצליח. אונד הגטא אורנט. איכ אוב דיכ ליב. השיינא רינת מצליח. יור יואב עזרא .

מתגובותיך עולה כי מאחורי השם אפכא מסתתר אדם הגון . בתגובתי למעלה רציתי לומר שלפני הרבה זמן למדתי יידיש באוניברסיטה. יידיש היתה אז בחוג מקצוע בחירה . אז מטעמי צחוק בחרתי ללמוד יידיש. וקצת אני יודע יידיש מהבית. אמא שלי יודעת יידיש. אבל מעולם לא קראתי וידעתי יידיש בצורה מקצועית . אני מצטער על הטעויות . תתנחם בכך שלפחות אני יודע קצת . דבר נוסף , מאחר ובתפיסת עולמי אני בן גוריון שזה אומר שיש לנטוש את כל ערכי הגולה ובכלל זה לנטוש את שפת הגולה שזה יידיש . ולבנות דמות חדשה של היהודי . אז לא רציתי לדעת יידיש מטעמים אידיאולוגיים . שלך יואב עזרא .

כפי שאפילו מהרשימה עצמה אפשר לראות איש לא ניסה למחוק את שפת היידיש.
בוודאי לא משנות הארבעים.
כאשר מפלגת השלטון מפא"י נתנה תקציבים למגזין בשפת היידיש לסוצקאבר.
מאמצים כאלה אכן היו בשנות העשרים והשלושים משום שאז הלשון העברית הייתה חלשה והיה צורך לחזק את התרבות העברית בארץ ישראל וזה חייב אז להיות סוג של מאבק אם רצו שהלשון העברית תיהפך ללשונה של קהילה גדולה מבחינה מספרית.

בדיעבד היום בוכים על הניסיון להשמיד את שפת היידיש ,אבל כמובן לא דוברי העברית הם אלו שאחראים להיעלמותה אלא דוברי הגרמנית והליטאית בלבד .

לפתח את הנושא.
אפשר היה להכריז על ה עברית כשפה ראשנה – בטח יכלה לחבר בין אשכנזים למזרחים.ולא היו חייבים להלחם ביידיש.
נדמה לי שקראתי שאעפילו ביאליק הותקף על שדיבר ברחוב יידיש עם חבר.
נדמה לי שקראתי או שמעתי שתיאטרו ני ידיש הוחרמו בארץ בירשטין, דזיגן ושומכר ואחרים.
לאחר שהיידיש כשפת חולין 'חילונית' גוועה דווקא בארץ ישראל מנסים להחיותה.
וכמו שאמרתי קודם. עכשיו מוטב שילמדו עברית כהילכתה שפה ראשונה. ויידיש כשפה נוספת.

אפשר לדעת כמה וכמה שפות זו לצד זו ולא זו ע"ח זו.

על התרגום?

אגב יידיש בתרגום אינה יידיש יותר

המאבק כנגד היידיש התחולל רק בשנות העשרים והשלושים .
האם היה איזה שהוא דובר יידיש שאכן נפגע ממנו ?
מסופקני .
המאבק היה בעיקר ברמה הצהרתית בלבד .
איש לא שרף ספרי ידיש או ניסה לפגוע בכותבים ביידיש.
לכל היותר נשמעו קריאות להוריד מהמסכים סרטים בסיידיש ולא ללמד בבתי ספר ביידיש ( ובגרמנית ובצרפתית)
משנות הארבעים ואילך איש לא רדף את דוברי היידיש ואיש לא נאבק בהם.
נהפוך הוא סופריהם קיבלו תמיכה ממסדית.

על ההר הרם

על ההר הרם,
על ירק דשאיו,
ילדותי חלמה
חלום-אשרה בדד.
מי יגיד , אל מה
לבבי נכסף?
האחת אדע:
זה אבד-אבד .

זה רק ציטוט של הבית הראשון בתרגומו של צייטלין . ביאליק במכתב לרבניצקי אמר עם השיר : געגועי – הילדות הדקים, ילדות הגיטו והחדר , נוחים להאמר בז'רגון , באותה הלשון שהם נבראים , משיאמרו בלשון הקודש .

ניתן לראות מן האגרת לרבניצקי עד כמה נפשו של ביאליק שהיה ממובילי המאבק ביידיש היתה שסועה .
וכיוצרים עלינו ללמוד את נפשו הגדולה של ביאליק . שמצד אחד היא ידעה לסתור את עצמה ולומר בו זמנית דברים הפוכים ומצד שני היא ידעה לסטור את עצמה על ידי אמירת בוז על אותם הדברים עצמם .
דמות מלאת ניגודים דמותו של ביאליק .

אתה לוקח קינה על שפה נאבקת על קיומה למקומות אין חפץ בם.

בין אם תרצה ותסכים ובין אם לא. היידיש הייתה השפה בה דיברו מרבית היהודים מאירופה המרכזית המזרחית והמערבית [להוציא החלקים דוברי הלאדינו והאיטלקית] בלי להתייחס ל'מוצאם'. משפחת סוחמי מגרוזיה דיברה יידיש בשבתה בסלובקיה. משפ אלפסי ממרוקו דברה יידיש בשבתה בלודז'. [היכרות אישית]
מרבית דוברי היידיש נטבחו בשואה.
המיעוט שהגיע לארץ -המיעוט החילוני- זנח את שפת יידיש. מרצון?.
באמריקה ישנ ה דעיכה – הצעירים אולי בחלקם חוזרים לשפת הסבים. אבל בעיקר השפה גוססת.
לנסקי עוד מנסה להציל ספרים…
כל ההטפה על הישראליות והסטריאוטיפיות ושאר ירקות – מה לה ולעניין השפה?

וסתם -חס וחלילה אולךי אנחנו קרובים- משפחת אמי הגיעה מפורטוגל -דרך הולנד- להונגריה.[דברצן] ומשם לסלובקיה – אז בביתה דברו סלובקית הונגרית גרמנית צרפתית ויידיש בבית יידיש. וחוצמזה עברית. – ובאמריקה הוסיפו אנגלית בלי לגרוע מהשפות שבמטען.
אז הם היו ספרדים דוברי יידיש? או שהם אשכנזים? אין לי מושג וזה לא מעניין אותי כהוא זה.
להזכיר – האם סוצקובר היה משורר גדול או המשורר הגדול.
מישהו מהמתווכחים קרא אותו במקור?

ונקווה שהדברים ברורים ומובהרים ויבוא לציון גואל

אם אין קשר בין ישראליות לעברית, מה יש לנו לעשות בתרבותנו?
חדשבתי שעברית וארץ-ישראל (לא הפוליטית, אלא המולדת כפשוטה) הן ישות טבעית אחת.

היש או אין קשר בין הישראליות העברית ליהדות או אין.
כי אם אין נמצאת תרבותינו חסרה.

איש לא טען בגנות העברית. להיפ]ך אני טוען שהיום כבר לא יודעים עברית. ויש אפילו פרופסור אוסטרלי שמפריד בין הישראלית לעברית.
אז כאילו שאנחנו, יוקנאו, מדברים עברית, הא?
אבי המנוח דיבר 12 שפות על בוריין – וכשעלה לארץ תקן את העברית שלו הצבר הראשון שפגש ואמר אומרים תיו ולא סיו.

סליקינר. אם אתה יודע לצטט שורה משיר שלו אז אני אנונימית.

אתה שמימי,יואב.