ספר שירי הילדים של לאה נאור "זרעים של מסטיק " עובד למחזמר לילדים בהלחנת נחום היימן ובכיכובה של דליה פרידלנד. לרוב הוא לרוב נחשב למחזמר שגרתי לילדים . .וחושפת מסרים פמיניסטיים חתרנים הטמונים שם בטקסטים הפחות צפויים מכל. |
הפמיניזם החתרני של "זרעים של מסטיק"
מאת חמוטל גורן
זרעים של מסטיק היה מתקליטי הילדים האהובים עלי. לאחרונה הקשבתי לו שוב, כמבוגרת, ומצאתי עוד סיבות רבות ונוספות לאהוב אותו.
תהיתי איזו כותרת לתת לכתבה. אולי – זרעים של מסטיק – יצירה פמיניסטית חתרנית. אני חושבת שהיצירה היא מאוד פמיניסטית, לא במסרים שהיא מנסה להעביר, אלא בעולם אותו היא מתארת. אלא שהמילים פמיניסטית וחתרנית הן בעלות קונוטציה של משהו שיש בו הרבה התכוונות, ולדעתי כוחו של התקליט בכך שהוא מתאר באופן טבעי מצב שהפמיניזם שואף אליו.
אז אשאיר לאלי לבחור את הכותרת, ואגש לעיקר.
מדוע אני חושבת שהיצירה פמיניסטית? גיבורת הסיפור היא ילדה – מיכל. הסיפור הוא עליה ועל חברותיה. הן יוצאות לטיול, קוטפות תותים, זורעות זרעים של מסטיק ובונות ארץ ילדים. בסיפור יש גם את "הבנים" – אמיר, אחיה הקטן של מיכל, ועוזי השמן. אבל הם קטנים מהבנות, ותפקידם משני.
כך שיש לנו כאן ילדות יוזמות, חזקות, יצירתיות, עושות, שמחות, מתעניינות גם בבובות (הבובה עדינה) אך גם בנושאים אחרים ורבים.
המצב הזה מובא כמציאות רגילה, ומכאן כוחו. הוא יוצא מתוך הנחה שבנות הן כאלה, בלי לנסות להעביר מסרים על איך בנות צריכות להיות ואיך ראוי שהעולם יתנהג אליהן.
בכל הספרים שאני מכירה, בהן יש חבורות של בנים ובנות, תמיד הבן הוא המנהיג והבת היא הסגנית. לדוגמא – חסמב"ה, השביעיה/חמישיה/רביעיה הסודית (שכתבה אשה !), סיפורי נרניה, אפילו אצל בילבי, שהיא בהחלט ילדה מעוררת הערצה, טומי ואניקה עונים לתפקידים הרגילים של בן ובת.
כמבוגרים ניתן לנתח את זה, ולומר – כך זה בספרות. אבל ילדות קוראות את זה ומבחינתן זה העולם. הן רואות סביבן שתמיד המנהיג הוא בן והסגנית היא בת, וזה משפיע על תפיסה, דימוי עצמי, יוזמה ומנהיגות.
כאשר לימדתי כתיבה יוצרת בבתי ספר, שמתי לב לתופעה בה פעמים רבות בנות כותבות סיפור בגוף ראשון, כשהדובר הוא בן. אף פעם לא נתקלתי בבן שכתב סיפור כזה כשהדוברת היא בת.
קראתי פעם מחקר שטען שלבנות יש פחות דמויות הזדהות נשיות בספרות, ואולי הסיבה לכתיבה דרך בן היא שהבנות רצו לכתוב סיפור מעניין, והן לא רגילות לכך שלגיבורה קורים דברים מעניינים כמו לגיבור.
אז כאן יש תקליט, מלפני בערך ארבעים שנה, שהוא מאוד נאור (הרי כתבה אותו לאה נאור) ורחוק עד מאוד מהמגדר ששוטף היום תינוקות מיום היוולדם, עם הורוד והכחול, ומאוחר ומאוחר יותר הברביות, הגרציות והסרט האלים התורן .
וחוץ מזה המוזיקה טובה, המילים יפות, פיוטיות, לא מזלזלות באינטליגנציה של השומעים.
האדון חרדון מפחד מהגברת חרדונה ודליה פרידלנד פשוט נהדרת.
ומה עורר את חשדי לכך שהיצירה חתרנית במכוון? כמעט כל תקליטי הילדים נגמרים בשיר ערש, אך בזרעים של מסטיק השיר הוא הפוך. הילדים שרים את "איך אפשר לישון". הלילה כל כך יפה, והכל מעניין, "צרצרים שרים בעשב ואנחנו כבר בני עשר אז תגידו לנו איך אפשר לישון".
ראו גם
זרעים של מסטיק שיר הנושא
חמוטל גורן על עלבונות באינטרנט
כוהנת המין-מחזה מאת חמוטל גורן
5 תגובות על “הפמיניזם החתרני של "זרעים של מסטיק"-חמוטל גורן”
תודה
[…] חמוטל גורן על הפמיניזם החתרני של "זרעים של מסטיק " […]
בעיני הזרות והחשדנות בין המינים שמסתתרת בכל כך הרבה מקומות במחזה הזה היא לא ממש לא פמיניסטית אלא שוביניזם נשי נגוע בשנאת גברים, חוטא באותן רעות חולות שנגוע השוביניזם הגברי שהפמיניזם מנסה להלחם בו.
מקסים. מאוד אהבתי את הקלטת הזאת כשהייתי קטנה, וכיף לקרוא את הכיוון הזה עכשיו. ספרות הילדים באמת לוקה בחסר בנושא של גיבורות עצמאיות, והרשומה מאוד מעודדת.
[…] חמוטל גורן על הפמיניזם החתרני של "זרעים של מסטיק " […]