עידו החוזה והנביא

הספרים האבודים של התנ"ך

אנחנו ממשיכים במסע שלנו אל הספרים האבודים של המקרא בסדרת מאמרים שנכתבים על ידי אלי אשד וחיים מזר

. מסע שהחל בחקירת התעלומות  של "ספר הישר"

  הספר האבוד של בלעם ,  ולבסוף "ספר מלחמות ה' " של משפט המלוכה של שמואל הנביא .   וגם התעלומה של הביוגרפיות האבודות שנכתבו בידי נביאים.  .

כחובב ספרים מסתוריים מוחרמים ואבודים באופן כללי ,

יש לי עניין רב בכל הספרים האבודים שמוזכרים בתנ"ך.
במקרא מוזכרים ספרים שונים שעליהם הסתמכו והתבססו כותבי התנ"ך ,ושהיו מן הסתם מוכרים לקוראיהם הראשונים. אך ספרים אלו ,כל אותם ספרים שהיו בספריה של המלך שלמה ,או למצער הספרים שהיו בספריה המלכותית בשומרון בימי המלכים אחאב ,וירבעם השני והושע בן אלה בישראל לפני חורבנה בידי האשורים או בספרית  בית המקדש בימי המלכים חזקיהו ויאשיהו וצדקיהו לפני החורבן בידי הבבלים לא היגיעו  לידינו. 

 מה בדיוק היה בהם נשאר בגדר תעלומה  שבה התחבטו רבים וטובים לאורך הדורות.
אנחנו יכולים רק להניח שמה ששרד בתנ"ך  היה המיטב שבמיטב. אבל אנו לא יכולים  להיות בטוחים בכך .מה שברור הוא שכמה מאותם הספרים האבודים  היו מוזרים ומסקרנים ביותר.

 

מוקדש לידידי האמן עידו שמי צאצא רוחני של עידו החוזה שהוא מקור ההשראה למאמר זה. 

גופתו של עידו איש האלוהים.ציור מאת דורה. יש נביא אחד בתנ"ך שהוא המסתורי מכל. אנחנו יודעים שמות של כמה ספרים שחיבר אבל פרט לכך איננו יודעים דבר על מעשיו ונבואותיו ומי  ומה בעצם היה . זהו עידו הנביא . .אנחנו יודעים רק שספר "דברי הימים" ייחס לו לא פחות משלושה ספרים היסטוריים ונבואיים על ימי המלכים שלמה רחבעם ואביה וירבעם בן נבט שעליהם הסתמך. דהיינו אותו עידו היה דמות חשובה בעיני מחבר "דברי הימים". אבל מוזר שהוא לא נתן עליו יותר פרטים. וכל שלושת הספרים שכתב אבדו ולא היגיעו אלינו.  עידו הוא הכותב היחיד שספרו מופיע כמקור לתולדותיהם של  לא פחות מארבעה מלכים שונים. אבל הוא אינו מוזכר כלל בתיאור של המלכים עצמם משום מה . וזה מעצים את המסתורין סביבו .

המשמעות של עדו

במקרא יש כמה וכמה אנשים ששמם הוא עידו או ואריאציות כמו "עדו " "יעדו ".
אלא שהעידו שבו אנו עוסקים כאן היה נביא וחוזה  והיסטוריון וכנראה גם גנאלוג  בימי שלמה המלך ויורשיו ירבעם בממלכת ישראל  רחבעם ואביה בממלכת יהודה .

מה משמעות השם עדו ?
משמעות השם לא ברורה היא שנויה במחלוקת . אפשר שמשמעות השם לקוחה מ" עד"י ,קישוט והוא קיצור של השם :עדיאל או עדיה או עדיהו.
עם זאת, ניתן לראות את הקשר בין 'עידו'לבין 'עד' או 'עדות' ובכך ליצוק בשם משמעות, כאילו בא בא בעל השם לעולם כדי להביא עמו עדות וזיכרון לאירוע מסוים, או כמי ששמו משמש עדות והבטחה לעתיד.ואם נתייחס לווריאציה של השם "יעדו " או יעדי " אולי המשמעות היא לבעל ידע או יעוד מסויים .
נראה גם שהשם קשור למונח "ידעוני " שמשמעותו הוא קוסם או מכשף שעוסק בחיזוי העתיד על ידי קריאה למתים והעלאתם באוב בצורות שונות ואז חקירתם לגבי העתיד לבוא.
יש חוקרים שחושבים שהשם היה קיים בישראל רק החל מזמן גלות בבל במאה השישית לפני הספירה וקודם לכן לא היה מוכר כפי שמראה נדירותו בספרים העוסקים בימים שלפני שיבת ציון..
השם "עידו" בואריאציות השונות שלו נהפך לדעת חוקרים אלו לפופולארי ביהודה שלאחר שיבת ציון בעיקר בחוגי הכוהנים והנביאים.
אך העידו שמעניין אותנו  הוא עידו קדום יחסית מהתקופה שלפני גלות בבל .

עידו הנביא והחוזה

עידו מוצג באיזכורים הבודדים שלו במקרא הן כ"נביא " והן כ"חוזה " שהיו כנראה מושגים נרדפים אבל לא זהים לחלוטין.

הנביא מעביר לעם את דברי ה' לאחר שנגלו אליו וגם חוזה את העתיד לבוא .

לכאורה זה גם מה שעושה החוזה .
אלא שנראה שהפונקציה של"החוזה" ( שהוא ככל הנראה שם נרדף ל"רואה " התואר הידוע של שמואל הנביא ) הייתה ספציפית יותר מזה של הנביא.

בניגוד לנביא שהיה דמות לא רשמית  עממית שהייתה מסתובבת בין המוני העם ומעביר את דבריו ונבואותיו "החוזה " היה מעין פקיד או יועץ של המלך והיה מעביר לו פרטים על  העתיד לבוא  בהתאם לשיטות חיזוי שונות שהיו מקובלות אז לפי דרישות ספציפיות של המלך ושריו. .
במקרא מוזכרים רק "חוזים " מועטים.

ראש וראשון בין כולם הוא החוזה הזר בלעם בן בעור שחי בימי משה רבנו ושירת כחוזה עבור בלק מלך מואב ותפקידו היה לקלל את בני ישראל אך במקום זה חזה להם גדולה עתידית בשיר שהשתמר בתורה.. .

בין החוזים הישראלים בולטים שמואל הרואה ( שם נרדף" לחוזה") שהיה פעיל מאוד גם כמנהיג וכמחבר ספרים .  

גד החוזה של  דוד ( דברי הימים א' כ"א פס' ט) ולפי המסופר הוא גם כתב ספר על ימי דוד.

והיה גם יהוא בן חנני שהיה החוזה בימי המלכים אסא ויהושפט ( שם יט פס' כ) וגם הוא עבד בג'וב כפול כהיסטוריון של התקופה.

עוד חוזים שהוזכרו בתנ"ך הם אסף בימי חזקיהו ( דברי הימים כ"ט פס' ל' )שהיה כנראה גם אחד הלויים
המשוררים שכנראה היה אחראי ל-". 12 מזמורים בספר תהילים מוקדשים במילים "מזמור לאסף".
והיה   "חוזי"  בימי מנשה.( שם "ג פס' יט )  שאמנם מוצג כהיסטוריון אבל שמו מראה שהיה קשור גם לחיזוי . וידותון חוזה המלך יאשיהו ( שם ל"ה פס' טו) .

אותנו כאן מעניין יותר מכל "יעדו"  החוזה בימי ירבעם בן נבט שאולי היה יורשו בתפקיד של גד ( דברי הימים ב' פרק ט' פסוק כט')עדו שכנראה הוא זהה עם יעדו  ( שם י"ב פס' טו ) הלא הוא גיבור מאמר זה .

נוסטרדמוס אסטרולוג מלכותי צרפתי. קולגה של עידו ?

.כל הנראה המדובר היה במעין "מגיד עתידות מלכותי" . אם נרצה אפשר להשוות את ה"חוזה " לאסטרולוג הצרפתי נוסטרדמוס במאה ה-16 ששימש כיועץ של המלכה הצרפתית או של ג'ון די המכשף של המלכה אליזבט באותו הזמן .אלו היו אינטלקטואלים משכילים ביותר ( בין המשכילים ביותר של תקופתם ) שבחצר המלכותית היה להם תפקיד חצי רשמי או אף יותר מכך של יועצים מיוחדים שעסקו בחיזוי העתיד עבור השליטים.
נראה שלחוזה היה ( לדעת מחבר "דברי הימים " לפחות ) גם תפקיד נוסף של כתיבת ההיסטוריה של תקופתם .בעל דברי הימים אף טוען שהחוזים היו גם לויים משוררים שעסקו בכתיבת שירה מיוחדת לשירה בבית המקדש מסוג זאת שאנו מוצאים בספר "תהילים ". .

עדו ההיסטוריון

 

ההתנתקות בין שבטי ישראל ויהודה. תועדה בידי עידו.

אם ניקח את דברי ספר "דברי הימים " פשוטם הרי עדו היה סופר פורה שכתב לא פחות משלושה ספרים.מספר לא קטן כלל לאותה התקופה.

עדו  כתב את דברי ימי שלמה המלך ובנו רחבעם ונכדו אביה (או אבים ) מלכי ממלכת יהודה הראשונים ואת דברי ימי ירבעם בן נבט מלך ממלכת ישראל הראשון שמרד ברחבעם בן שלמה ,וכנראה תיעד ואת המלחמות בינו ובין המלכים רחבעם ואביה בשלושה ספרים ששמותיהם היו :
1. חזות יעדי ( קרי "יעדו" ) החוזה על ירבעם בן נבט " שלפי המסופר עסק גם בדברי שלמה הראשונים והאחרונים ( דברי הימים ב' פרק ט' פס' כט)
. 2 "דברי שמעיה הנביא ועדו החוזה "להתיחש ומלחמות רחבעם וירבעם כל הימים " ( דברי הימים ב' פרק יב' פסוק יט) אולי המדובר כאן בשני ספרים נפרדים של שני כותבים שונים .וספרו של עדו נקרא "דברי עדו החוזה". אבל יש החושבים שדברי עידו ושמעיה היו ספר אחד ולא ספרים נפרדים.

אפשר להבין שעדו  עסק בספרו זה  לא רק בהיסטוריה אלא גם בשושלות יוחסין ששימשו מקור לספר דברי הימים. ושם תוארו דברי רחבעם הראשונים והאחרונים ומלחמות רחבעם וירבעם "כל הימים " .
3. "מדרש הנביא עדו על דברי המלך אביה דרכיו ודבריו ". "( דברי הימים ב' פרק יג פס' כב) . וזאת הפעם הראשונה במקורות שמופיע המילה "מדרש". אם כי אין הברור בדיוק למה כאן הכוונה .האם לפרשנותו התיאולוגית הנבואית של הנביא על האירועים שסביבו שאותם הוא מתאר ? או לסיפור ? בכל מקרה בחומרים שמביא ספר "דברי הימים " על המלך אביה בנו של רחבעם שהיה המלך השני של ממלכת יהודה  אכן יש תיאור שונה מאוד מהמסופר בספר מלכים ובהנחה שלא המציא אותם מליבו הוא כנראה השתמש במקור שלא היה לפני ספר מלכים כנראה בדברי עידו. העובדה שכתבי עידו הוזכרו שלוש פעמים מראה על חשיבות החיבור או החיבורים שכנראה הכילו ואולי ראשונה רשימות יחס של בית דוד . ואולי כללו לראשונה פרשנות תיאולוגית של המאורעות דבר שלא היה מקובל עד אז ואולי היה חידוש של עדו. .
עדו ככל הנראה חי בזמנם של המלכים שאותם תיאר ודיווח עליהם כעד ראיה למעשים.
אלא שמשום מה עדו זה הנקרא גם "יעדו או יעדי החוזה " מוזכר רק בספר דברי הימים וזה מעורר בעיה. שכן עדו זה אינו מוזכר לכאורה בשום מקום אחר בתנ"ך .

עידו איש האלוהים

המלך ירבעם ואיש האלוהים עידו.

האלמוניות של עידו עוררה סקרנות בדורות הבאים  שניסו לגלות יותר פרטים על החוזה האלמוני.

.  חז"ל ויוסף בן מתתיהו ההיסטוריון היהודי של ימי בית שני זיהו אותו כנביא חסר שם המוזכר שפעל בימי ירבעם בן נבט בספר מלכים ..הנביא חסר השם הזה מוזכר במלכים א פרק יג כ"איש אלוהים שבא מיהודה אל בית אל כדי להוכיח את המל ירבעם ומנבא את חרובן המקדש בבית אל בידי מלך בשם יאשיהו שישרוף את המקדש ויזבח עליו את כוהניו .נבואה שאכן התקיימה 300 שנים מאוחר יותר בידי המלך יאשיהו שבזמנו כנראה התחבר הסיפור.

אותו איש אלוהים ( עידו הנביא?) בא וקרא על המזבח אשר בנה ירבעם בבית א-ל: "מזבח מזבח, כה אמר ה': הנה בן נולד לבית דוד, יאשיהו שמו, וזבח עליך את כהני הבמות המקטרים עליך,ועצמות אדם ישרפו עליך" (מלכ"א יג, ב).
עידו הוסיף ונתן אות ומופת לקיום דבריו – המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר עליו.
ירבעם הניף את ידו להורות לאנשיו לתפוס את הנביא כדי להענישו, "ותיבש ידו
אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו.." . אך הנביא "עידו " שהתגלה כרחום וחנון ולא שומר טינה ריפא לו את היד מיד. .

איש האלוהים עידו מתפלל למען ירבעם החוטא.

. אותו "איש אלוהים,  חטאבכך  שהסכים לבקשת נביא שקר מבית אל לאכול לחם ולשתות מים עימו והפר את דבר ה' וכתוצאה נהרג בידי אריה. (

( לפי מסורת אחת "נביא השקר " מבית אל הוא זהה עם לא אחר מאשר יונתן בן גרשום בן משה רבנו שהיה כוהן במקדשו של מיכה בתקופת השופטים והאריך ימים כיד להיות הממונה על האוצרות בימי דוד המלך (!) והיה אז אם כך זקן מופלג ככל הנראה זקן מופלג יותר מסבו משה רבנו במותו )
האם אכן  אותו איש אלוהים ביש מזל  היה לא אחר מאשר עדו "שלנו "? האם היה גם חוזה מלכותי

והיסטוריון וגנאלוג?

הקדמונים בהחלט חשבו כך . אולם מוזר הדבר שאם כך שספר "דברי הימים " אינו מזכיר כלל את הסיפור עם כי החשיב מספיק את "עדו " כדי לציין את שלושת ספריו . אולי משום שהיציג את עדו הנביא הנערץ עליו כמי שמת בצורה עלובה ובזויה ?

ספר "מלכים" לעומת זאת שתיעד את מותו של איש האלוהים לא טרח כלל לציין את ספריו של עדו אולי משום שעליו עדו הנביא היה נערץ הרבה פחות.
את היחס האמביוולנטי במקורות היהודיים ל"איש האלוהים הזה ששגה בצורה איומה כל כך אפשר למצוא אצל הרשב"א שכתב " בתשובותיו חלק א' סימן יא: "וענין הנביא אשר בא מיהודה לירבעם וכו' יראה בדרך הפשט כי הנביא אשר השיבו היה נביא אמת מתחילתו
וכו' אלא שלאחר מכן נעשה נביא שקר".
הוא תואר במדרשים במידה מוצדקת של זלזול כ"נביא שעבר על דברי עצמו ( סנהדרין פט)" ואולי בגלל הזלזול הזה נמנע התנ"ך למסור את שמו של איש האלוהים ששגה בצורה איומה כל כך. וכפי שאמר על כך פרשן מודרני :
הרי לך אפילו בנביאים שהיו מוחזקים לדוברי אמת נמצאו נביאי שקר. ואם בנביאים נפלה שלהבת מה יענו ההדיוטות.

לכאורה גם מוזר הדבר עם עדו תיעד את ימיו של אביה כיצד יכול היה לפגוש ולמות בימיו של ירבעם שלפי ספר דברי הימים לפחות נרמז שמת בימי אביה .

אולם לפי ספר מלכים המוקדם והמהימן הרבה יותר ירבעם אכן האריך ימים לאחר אביה כך שפגישה בינו ובין עדו הייתה אפשרית בהחלט.
במדרשים סופר גם שעדו זה היה תלמיד של אליהו וכי אשתו הייתה אחותה של אבישג השונמית שחיממה את דוד המלך בימיו האחרונים.

האם היה עידו היסטוריון ?
על פי דברי הימים היו עוד נביאים בתקופה של עדו שכתבו על האירועים ההיסטוריים ושימשו מקור היסטורי עבור "דברי הימים " .אלו כללו את שמואל הנביא .את נתן הנביא את גד החוזה את אחיה שילוני ואת שמעיה ויותר מכל את עידו שלצד שמואל הרואה כתב יותר ספרים מכל עמיתיו.

יש ויכוח גדול  במחקר על ספרים האלו האם אכן היו קיימים או שהיו המצאה של מחבר דברי הימים לחזק את אמינותו בהשוואה לזו של ספר מלכים שעליו הסתמך.

עובדה היא שכשמשוים את החומר שלו על מלכים אלו עם הכתוב בספר מלכים אין הבדלים גדולים , והתוספות הן קטנות לא משמעותיות בניגוד למה שמצופה אם היה בעל" דברי הימים"  משתמש במקורות נוספים לאלו של ספר "מלכים ". .וזה אכן פוגע באמינות טענתו שלמחבר "דברי הימים "שהיו לו מקורות נוספים.
מצד שני סביר להניח שהמחבר דברי הימים לא המציא את השם והספרים של  עדו מהאוויר שהרי היו לו כבר כמה נביאים ידועים שהיציג כמי שהוא מסתמך עלים .

למה להמציא עוד  שם של מקור  כשאין בכך צורך מיוחד?

ועם הוא טרח להמציא ספר מיוחד עבור התקופות של שלמה ירבעם ורחבעם ואביה למה לא טרח להמציא באותה המידה נביאים היסטוריונים גם למלכים אחרים? ( הוא אכן עשה זאת עבור כמה מהמלכים אך בהחלט לא לכולם ).

אלא אם כן לרשותו  אכן עמד ספר אחד או יותר  שיוחסו  לאותו עידו .
כך שסביר להניח שבידי המחבר דברי הימים אכן היה ספר או ספרים שיוחסו לאותו עידו .אבל אין זה אומר שהם אכן היו פרי עטו של עידו שחי בימי שלמה ו ירבעם .

אולי היו אלו חיבורים מאוחרים שנכתבו קרוב לזמנו של מחבר ספרי דברי הימים ויוחסו לעידו הקדמון?
. בכל מקרה גם אם היה חיבור אלטרנטיבי כזה בידי מחבר דברי הימים השפעתו על הטקסט היא מצומצמת ביותר בהשוואה לזאת של ספר מלכים שהוא המקור הראשי.

נראה שמחבר "דברי הימים" רצה לציין בכך שהתפקיד של הנביאים בכל תקופה הוא לכתוב את דיברי ימי זמנם .דהיינו הנביא החוזה הוא גם היסטוריון וגם פרשן תיאולוגי וגם גינאלוג. .

שושלת עדו

הנביא זכריה בן ברכיה .מאת מיכאל אנג'לו

צאצא של עדו הנביא והחוזה?

האם אנו יכולים לדעת משהו על צאצאיו של עדו ?
ייתכן שכן.

הפרשן הנוצרי הירונימוס סבר ש"עודד " המוזכר בדברי הימים פרק טו המתאר את מלכות אסא המלך הבא של יהודה הוא עידו "שלנו " וכי בנו הנביא  "עזריהו בן עודד " ( המכונה בפרק משום מה גם "עודד " סתם ) היה עם כך נביא גם הוא . אולם דעה זאת אינה מקובלת במקורות היהודים.
עם זאת כזכור זכריה הנביא מוצג בספרו כנכדו של "עדו הנביא " שעליו חוץ מזה איננו יודעים ולא כלום . ולפי ספר עזרא שלדעת חוקרים רבים נכתב באותם החוגים שחיברו את דברי הימים הוא מוצג כ"זכריה בר –עדוא נבאיה " .לכאורה יש כאן טעות והמקור התנ"כי בילבל בין אביו של זכריה וסבו.

אולם תתכן האפשרות שלא הייתה כאן שום טעות . והכוונה הייתה לא לזכריה כבנו של עדו אלא "כצאצאו וכממשיכו " של עדו הנביא ,כפי שמקובל כיום בחוגים החרדיים שנוהגים לקרוא לרב צאצא של רב מפורסם כ"נין ונכד " לרב המפורסם למרות שאותו רב מפורסם חי גם שמונה או תשע דורות לפני אותו הצאצא ואין כוונתם כאן שהמדובר בנכד ממש.
ואם כך ייתכן שזכריה בן ברכיה ממשפחת הכוהנים מבית האב של עדו הנביא היה צאצאו של עדו הנביא מימי שלמה רחבעם ואביה .ולא מן הנמנע שהייתה זאת משפחתו ששמרה את כתביו של אבי המשפחה עדו לאורך הדורות והיא העבירה את הכתבים האלו שכללו אולי רשימות גנאלוגיות רבות שהוכנו בידי עדו או צאצאיו לידיו של מחבר דברי הימים שהשתמש בהם .

הנביא זכריה.

זכריה עצמו היה אחד מהנביאים האחרונים שנכנסו לתנ"ך למעשה האחרון ששמו היגיע לידינו ביחד עם בן זמנו חגי שאולי קדם לו במעט .הוא קרא לחידוש הבנייה של בית המקדש דבר שמן הסתם כמי שהיה ממשפחת כוהנים העסיק אותו מאוד.בנבואות אחרות של זכריה יש חזונות אפוקליפטיים שבהם הוא חידש ( אולי בהשראה פרסית ?) והוא מתאר מראות מופלאים של העתיד לבוא שאותם מראה לו מלאך.מסורות מאוחרות ייחסו לו גם כמה ממזמורי תהילים. הוא למעשה כבר ייצג את תקופת "סוף הנבואה "והיה כנראה שונה מאוד מהנביאים שחיו מאות שנים קודם לזמנו ובהם עדו שאולי היה מאבותיו ומן הסתם אנו יכולים לנחש ששימש כמודל ומקור השראה. .

עדו בספרות העברית

ישנן כמה יצירות בספרות העברית שעוסקות בעידו הנביא . הוא מופיע בהופעת אורח קצרה בספר "ירבעם ורחבעם " של משה בן אליעזר ( ספריית "דורות " הוצאת יזרעאל ,1939) שמאזכר אותו בקצרה ביחד עם שמעיה הנביא כתלמיד של אחיה השילוני המכיר את ירבעם הצעיר שמתחבר גם הוא לנביא זה והשניים מזהירים את אחיה מפני ירבעם .אך ללא הצלחה.
עידו מופיע בצורה בולטת הרבה יותר, בספרו של משה ישי " (1895-1989) המורד מהר אפרים :ירבעם בן נבט" ( אלישר ,1987).
עידו הסופר מוצג כעידו בן יואח, חרש עצים מירושלים משבט בנימין .אביו של עידו דאג שהבן ילמד את מלכת הסופרים ויתמחה בה .והוא מספר בספר שהוא לקח על עצמו לכתוב בניגוד לקודמיו רק את האמת כפי שראה אותה. והוא מופיע במהלך הסיפור כעוזר הסופר הראשי של שלמה המלך המופיע שוב ושוב במהלך האירועים הדרמטיים של סוף ימי שלמה ועליית ירבעם לשלטון. רק בספר זה אנו לומדים לבסוף פרטים ביוגרפיים ורעיוניים על עידו הנביא והחוזה ההיסטוריון והגנאלוג של ימי שלמה ירבעם ורחבעם שנשאר דמות עלומה ומסתורית בכל מקור אחר.
נספח :

העדואים של התנ"ך בתנ"ך מופיעים לא מעט אנשים ששמם הוא עידו או ואריאציה על השם. הראשון בהם הוא אביו של אחינדב "בן עדוא מחנימה " ( מלכים א' פרק ד' פסוק יד) הניצב בימי שלמה המלך אחד משנים עשר הפקידים הבכירים שהיו אחראים על ארמון המלך הוא היה אחראי על הספקת מזון לארמון מאיזורו מחניים במשך חודש כל שנה. 2. בדברי הימים א' (פרק כז פס' כא ) מוזכר גם "ידו" בן זכריה שמונה בידי דוד כשליט שבט חצי המנשה בגלעד במזרח הירדן.ואולי הוא זהה עם העידו שתואר למעלה שמן הסתם היה גם הוא פקיד בכיר. 3. בדברי הימים א'( פרק ו' פסוק ו' ) מוזכר עידן בן יואח מאנשי שבט לוי. הוא מוזכר שוב בדברי הימים ב' כפרק כט פס' 12 והפעם בשם "עדן " כאחד הלוויים שטיהרו את המקדש בימי המלך חזקיהו במאה השמינית לפני הספירה. 4. בספר זכריה א, פס' א' עדו מופיע ( לכאורה לפחות ) כאביו של ברכיה אביו של זכריה הנביא ועל פי הביטוי שם אותו עדו היה נביא כמו נכדו אך אם אכן כך היה תוכן נבואותיו של אותו עידו סבו של זכריה לא השתמר. . אמנם בספר עזרא ( פרק ה' פס' א) נאמר,לכאורה בטעות "שעדו היה אביו של אותו זכריה" או כפי שכתוב שם בארמית זכריה בר –עדוא נביאיא" . והכתיב שם בא בצורת עדוא. 5 אפשר שעדו זה היה זהה עם כוהן בשם זה "עדוא גנתוי אביה " מעולי הגולה שבאו לארץ ישראל עם זרובבל מבבל והקימו כאן את בית המקדש.צאצאו זכריה שאולי הוא זכריה הנביא היה אחד הכוהנים הראשיים בימי נחמיה ועמד בראש משפחה בימי הכהן הגדול יהויקים בתקופתו של נחמיה ( נחמיה יב פס' ד) בנחמיה י"ב טז נזכר, בתוך משפחות הכהנים, "לְעִדּוֹא (כתיב: לעדיא) זְכַרְיָה", ויש מניחים כי מדובר בזכריה הנביא שהיה מבית האב של עדוא . אם אמנם כן, היה זכריה הנביא כהן ממשפחת כהנים. 6. עוד "אדו" מאותה התקופה היה מנהיג"הראש בכספיה המקום " ששלח כוהן ולוי בבקשת עזרא הסופר לשרת בבית המקדש בירושלים ((_עזרא פרק ח' פס' יז) . 7. והיה גם "ידו" שנאלץ לגרש את אישתו הלא יהודיה במוצאה לפי דרישת הרפורמיסטים ועזרא בראשם תוך איום בחרם עליו עם לא יעשה זאת .( עזרא פרק י פסוק כג) . 8. בדברי הימים ו' ו שם מוזכר רק עדו מצאצאי גרשום בן לוי והוא מביא את השם גם בצורת עדיא. 9. ובדברי הימים א' פרק ב' בפסוק לב מופיע "ידע אחי שמי " שבניו היו יתר ויונתן. כל העדואים האלו היו כוהנים ונביאים ומנהיגים ופקידים בכירים. מעניין שכמעט כל העדואים מוזכרים בספרים המאוחרים של התנ"ך בלבד ,זכריה ,עזרא נחמיה ובעיקר ב"דברי הימים  וכאמור למעלה נראה שרק אז נהפך השם לנפוץ באמתאפשר להעלות תיאוריה שאולי היה זה גם בגלל שאז מישהו פרסם ספרים שיוחסו לעידו הנביא הקדום ,והם אלה שאליהם התכוון מחבר ספרי "דברי הימים "  כאשר צין את מקורותיו ,הם פירסמו את השם "עדו " ברבים  ,  והפכו אותו לנפוץ, לזמן  מה לפחות .

.

קישורים ברשת
עדו הנביא

עידו בויקיפדיה

מיהו הנביא עידו ? 

יחסם האמביבלנטי של מלכי ישראל לנביאים

 

עוד ספרים אבודים של התנ"ך

הספרים האבודים של המקרא

הספר האבוד של בלעם

את והב בסופה : התעלומה של ספר מלחמות ה'

התעלומה של ספר הישר

הביוגרפיות האבודות של המקרא

 משפט המלוכה של שמואל הנביא

הספריה של שלמה המלך

 

 

האמן עידו שמי

 עידו שמי

 

עידו הנביא נטרף בידי האריה