עדי תשרי היא משוררת צעירה וזהו שיר שלה שמתפרסם כאן לראשונה .ונשאלת השאלה :האם זהו שיר בעל מסר פוליטי עכשווי מאוד ? או שמה זהו שיר בעל מסר כללי על יחס החברה האנושית בכלל לעולם הטבע הנחרב שמסביב ?שיר שיש לו מסר חשוב במיוחד בימים אלו של ועידות על מצב האקולוגיה והאקלים העולמי?
הקורא ישפוט .
קינת העגבניות
עדי תשרי היא משוררת צעירה וזהו שיר שלה שמתפרסם כאן לראשונה .ונשאלת השאלה :האם זהו שיר בעל מסר פוליטי עכשווי מאוד ? או שמה זהו שיר בעל מסר כללי על יחס החברה האנושית בכלל לעולם הטבע הנחרב שמסביב ?שיר שיש לו מסר חשוב במיוחד בימים אלו של ועידות על מצב האקולוגיה והאקלים העולמי?
הקורא ישפוט .
עַגְבָנִיּוֹת בְּמִיץ שֶׁלָּהֶן
מאת עדי תשרי
לְאַף אֶחָד לֹא אִכְפַּת שהקאסמים רוֹצְחִים אֶת הָעַגְבָנִיּוֹת
הֵן נִצָּבוֹת לְבַד
גַּב הַמֶּמְשָׁלָה נִשְׁבַּר בְּסוּפַת הקאסמים וְעָף לְעַזָה-עוּץ. לִבָּן הַמָּתוּחַ נִסְדַּק, קִירוֹת הַחֲמָמָה מַשְׁפְּרִיצִים.
"צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת הַמִּבְנֶה" אוֹמֵר הַמְמֻנֶּה עַל הַבִּטָּחוֹן.
מְלַטֵּף עוֹרַן הַדַּק וּמִתְאַגְרֵף בַּשֻּׁלְחָן. הוּא לוֹעֵס כֹּל יוֹם
רֶסֶק עַגְבָנִיּוֹת וְרַבּוֹת נִרְקְּבוּ כְּבָר אַף אֶחָד לֹא מֵרִיחַ,
הָרֵיחַ הֶחְמִיץ אֶת תֵּל אָבִיב.
הקאסמים הֵם חוֹנְקִים
עַגְבָנִיּוֹת בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ. שָׁם לֹא חָשׁוֹת רַגְלֵי רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה בְּדָם
הוּא אוֹמֵר שֶׁאַף אֶחָד לֹא נִפְגַּע, הֵם נָפְלוּ בְּשָׂדֶה הַפָּתוּחַ. אַף רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה
לֹא מֵרִיחַ אֶת מִיץ הָעַגְבָנִיּוֹת שֶׁמּוּטָח בְּפָנָיו. עֲרֵמוֹת – עֲרֵמוֹת
הֵן עָלוּ עַד אָזְנָיו זָעֲקוּ, אֲבָל אֶת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה גֵּרְדוּ רַק בִּנְיָנִים.
מֵהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁאִבְּדָה אֶת הַלֵּב שֶׁלָּהּ, אֲנִי מְפַחֶדֶת.
מֵהַפֶּה הַגָּדוֹל שֶׁצּוֹמֵחַ בְּאַדְמָתֵנוּ עִם כֹּל קאסם שֶׁחוֹדֵר, אֲנִי מְפַחֶדֶת
מִקֻּפְסָאוֹת מִלִּים רֵיקוֹת שֶׁנִּשְׁלָחוֹת לְעֶזְרָה
מִסַּכִּין שֶׁחוֹתֶכֶת אֶת בֶּטֶן הָאֲדָמָה
יְדֵי הַמֶּמְשָׁלָה כְּבֵדוֹת. הִיא בָּלְעָה רַבִּים
מַפְנָה אֶת הַלֶּחִי וְשׁוֹלֶפֶת לָשׁוֹן
מִתְפַּתֶּלֶת. צְפוּפוֹת הֵן מִתְחַבְּאוֹת מֵהַגֶּשֶׁם
מִיץ עַגְבָנִיּוֹת זוֹרֵם אֵיתָן בַּאֲדָמָה פְּצוּעָה.
ראו גם
8 תגובות על “קינת העגבניות”
קנאת התפוזים
בעכוזים
בהם כולם
מתרכזים
איש אינו מק
לף תפוז יותר
ליבו
במקום אחר
גם הכנסת
לא נכנסת
לעובי הקורה
והמצב נורא
שתי עגבניות שרי
בשלות מתפקעות
ומלפפון אחד צעיר
ירוק
ניסו להכנס
לתוך סלט קישוא טרי
. החציל מנע מהם.,
אמר
עכשיו תורי
קצר ולעניין – ויכול להיות שיר נחמד לילדים. בכל מקרה, הוא הרבה יותר טוב מהשיר של עדי תשרי, כמוהו יש באלפים.
מאכל ישראלי בריא-טרי, והוא טעים לי במיוחד כאשר יש בו תערובת גדולה ומגוונת של ירקות ופירות שונים בצבעים שונים ובטעמים שנים, יחד עם זיתים שחורים דפוקים וגבינה לבנה שטוענים שהיא איכותית במיוחד ואגוזים קשים לפיצוח וצימוקים לברכת בורא פרי הגפן, שקטנה היא באילנות והכל נהנים מפרייה – בצורות שונות
הוֹי, הוֹי, הוֹי!
אַרְצֵנוּ עֲנִיָּה.
זַמְּרִי נִשְׁמַת כָּל חַי
שִׁירַת עַגְבָנִיָּה.
עַגְבָנִיָּה, עַגְבָנִיָּה!
אֶתְמוֹל רַק בָּאנוּ בָּאֳנִיָּה,
וּכְבָר נִשְׁקַפְתְּ מֵחֲמִיצָה
וּמִסָּלָט וּמִקְּצִיצָה –
גִּילָה, רִנָּה, חֶדְוָה, דִּיצָה,
וּמִסָּלָט וּמִקְּצִיצָה.
עַגְבָנִיָּה, עַגְבָנִיָּה!
אַרְצֵנוּ עֲנִיָּה.
זַמְּרִי נִשְׁמַת כָּל חַי
שִׁירַת עַגְבָנִיָּה!
רַק, רַק, רַק,
רַק עַגְבָנִיָּה
מִמּוֹשָׁב בְּנֵי-בְּרַק
וְעַד דְּגָנִיָּה.
עַגְבָנִיָּה, עַגְבָנִיָּה!…
כָּךְ, כָּךְ, כָּךְ
בִּימֵי הָעֲלִיָּה
תּוּשַׁר בְּכָל מִטְבָּח
שִׁירַת עַגְבָנִיָּה.
עַגְבָנִיָּה, עַגְבָנִיָּה!…
הַי, הַי, הַי!
אַרְצֵנוּ עֲנִיָּה.
כְּבָר שַׁרְנוּ עַד בְּלִי דַּי
שִׁירַת עַגְבָנִיָּה.
עַגְבָנִיָּה, עַגְבָנִיָּה!…
בעודה עוגבת על שכניה,
מסמיקה מבוטות ה מלפפון
המבצבץ מעלוותו הירוקה,
קורצת לגזר – קשיח כתום ונישא
מזלזת בצנונית,
חריפה אך לא יפה כמותה.
והופ.
באחת, את כולם קטפה היד
קיצצה עד דק
דחפה לסלט
הוסיפה גבינה, ביצה עיין, פת לחם.
והופ הועמסו על המזלג
ויצאו לדרך הארוכה אל הים הגדול
בשיר של עדי תשרי יש תמימות, תמימות החיונית לשירה טובה, לא פוליטית במובהק, שירה שיש בה מן האישי, לא של הנביאים העומדים בשער והמוכיחים. השיר הפוליטי של עדי, כמו תינוק קטן המתרחק רגע מאמו ושב אליה במהרה כדי לטעון שוב את בטחונו (תיאורית ההיקשרות של גולבי), חוזר ושב כל העת אל לבה ואל תחושותיה של עדי, ולא מאפשר לכתוב דבר-מה שאינו כן. תמצית אמירה זאת ניכרת במשפטים "מֵהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁאִבְּדָה אֶת הַלֵּב שֶׁלָּהּ, אֲנִי מְפַחֶדֶת./ מֵהַפֶּה הַגָּדוֹל שֶׁצּוֹמֵחַ בְּאַדְמָתֵנוּ עִם כֹּל קאסם שֶׁחוֹדֵר, אֲנִי מְפַחֶדֶת". כמי שמכיר את עדי תשרי אני יודע שהתמימות שלה מומתקת בכלים פואטיים הנבדקים אצלה יום יום, והיא מבטיחה שירה בועטת, אבל מהבטן.
אהבתי את הסמיכות האוקסימורונית של "צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת הַמִּבְנֶה" ושל "מִתְאַגְרֵף בַּשֻּׁלְחָן" הבאים על תקן של אחד בפה ואחד בלב מאת קצין הביטחון.
אהבתי את הפער שבין "נָפְלוּ בְּשָׂדֶה הַפָּתוּחַ" לבין עובדת הדם של העגבניות הנפגעות, אותו "מִיץ עַגְבָנִיּוֹת זוֹרֵם אֵיתָן בַּאֲדָמָה פְּצוּעָה".
אהבתי את "הָרֵיחַ הֶחְמִיץ אֶת תֵּל אָבִיב", עם הדו-משמעות הנוצרת במלה "החמיץ" שמצד אחד הוא קונקרטי ומן הצד השני יוצר אמירה לא קלה על העורף, לב המדינה.
אהבתי גם את "אבל אֶת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה גֵּרְדוּ רַק בִּנְיָנִים", גרדו כמו גורדי-שחקים, כמו אקירוב, וגם במשמעות הסלנג של "עניין אותו אך ורק-".
שאברהם אבינו התהלך עטוף בטלית עם תפילין של יד ותפילין של ראש וכיפה שחורה לראשו .
מה פרוש מאין יודעים? הרי כתוב בפירוש "וילך אברהם"
היעלה על הדעת שצדיק כאברהם אבינו התהלך כשאינו עטוף בטלית עם תפילין של ראש ותפילין
ותפילין של יד וירמולקה שחורה גדולה לראשו. היתכן אחרת?