web analytics
קטגוריות
מדע

האם זה מוסרי וכדאי לבצע ניסויים בבעלי חיים ?

סקירה על ספרה של גילה גת טילמן שבוחן ותוקף את כל הניסויים בבעלי חיים.

המדע הפסיאודו - מדע וערכיים מוסריים

 סקירה על

גילה גת-טילמן המדע, הפסיאודו-מדע וערכים מוסריים -. מבחר מאמרים:. הוצאת ירון גולן, 136 עמ',

2006.

 

האם למען בריאותנו שלנו עלינו לבצע ניסויים אכזריים ומכאיבים ביותר בבעלי חיים ,או שמה מסיבות של מוסר עלינו להימנע מכך לחלוטין? קובץ מאמרים טורד מנוחה דן בפירוט בשאלה זאת .

גילה גת טילמן היא ביולוגית שפירסמה בעבר ספר מעניין ביותר בשם "עסקי לחימה מוסלמית באוניברסיטה" על חוויותיה בעבר בעת לימודיה באוניברסיטה בבריטניה בשנות השבעים ומצאה את עצמה מעורבת בפרשת ריגול והברחת ידע טכנולוגי מסוכן ביותר לידי גורמים איסלאמיים טירוריסטיים. .


לאחרונה התגלגל לידי ספר שני שלה שונה עד כמה שאפשר מספרה הקודם .
המדע, הפסיאודו-מדע וערכים מוסריים -. מבחר מאמרים:. :. ( הוצאת ירון גולן,2006) וזהו קובץ של מאמרי דעה בנושאים מדעיים שבו היא בוחנת אספקטים מוסריים שונים של התחום הקרוב לה כל כך המחקר המדעי, ובעיקר הביולוגי. גת –טילמן בודקת את המחקר הזה לא רק כשעצמו אלא פגם מבחינת השלכותיו המוסריות..

היא מראה דברים המוצגים על ידי האקדמיה כמדע אמין, בעוד שאלה רחוקים מאוד מלהיות כאלה . ובין השאר מציעה לפתח קוד מוסרי חדש עבור החברה  ,ביחסים בין אדם לציבור  לשלטון,  וגם למדענים  בעת ביצוע המחקרים, שיתאים להתפתחויות הטכנולוגיות המודרניות של זמננו.

ובין מאמרים אלו בולטים מאמריה ( שמן הסתם מבוססים על ניסיון אישי ) בנושא הניסויים בבעלי החיים. והם גרמו לי להרהורים רבים בנושא.

ניסויים בבעלי חיים

הניסויים בבעלי חיים היו מאז ומתמיד ועדיין מהווים , חלק חיוני וחשוב מאוד בהתפתחות המדעית והרפואית, כשהנחת המוצא הייתה שניסויים בבעלי חיים, יספקו הבנה תיאורטית של מערכות החיים, וילמדו, כשלב ראשון, על השפעת תרופות על בני אדם. הניסויים שמשו רופאים ומדענים בחיפוש אחרי תרופות שונות.

אולם עצם הניסויים על בעלי החיים שנויים כיום במחלוקת קשה, כשנציגי אירגונים שונים למען זכויות בעלי החיים טוענים, שניסויים אלו מביאים סבל מיותר לבעלי החיים ואינם חיוניים באמת להמשך התפתחות המדע.
לטענתם, הניסויים השונים המבוצעים על בעלי החיים גורמים להם סבל נורא וזוועתי, ושעליו אין הם יכולים להגיב, ותוצאות הניסויים, לרוב או תמיד, אינן מצדיקות כלל את הסבל הזה.
נציגי אירגונים אלו מקיימים באופן קבוע הפגנות כנגד ניסויים אלו, ואף פעולות אלימות כנגד אנשי מדע המבצעים אותן, כשפעולות אלו כוללות בין היתר – פריצה למכונים שבהם מבצעים המדענים את הניסויים, תוך חבלה בשגרת פעילותם המדעית בצורות שונות, במה שהם מגדירים כ"טרור נגד טרור".

במסגרת ניסויים אלו עושים שימוש בחומרים שעלולים להיות מסוכנים לאדם. הניסויים על בעלי החיים נראו תמיד מוסריים יותר מאשר ניסויים על בני אדם.

מעריכים שברחבי העולם ישנם כחמישים עד מאה מליון בעלי חיים מסוגים שונים שבהם מבצעים ניסויים מידי שנה בידי מדענים וחברות .

רבים הם בעלי החיים המגודלים במיוחד עבור ניסויים, אם כי ישנם כאלו שנתפסות במיוחד עבור ניסויים. לרוב, המחקר והניסויים מבוצע במסגרת האוניברסיטאות, בבתי-ספר רפואיים ומרכזי חברות מסחריות, כשבמסגרת הניסויים על החיות מבצעים ניסויים בסמים ובתרופות ומחקרים התנהגותיים ותאורטים, כשגם מקומם של ניסויים צבאיים לא נפקד במסגרת המחקר על בעלי חיים.

אולם בעשרות השנים האחרונות, עם התפתחות והתחזקות המודעות האקולוגית והגלובלית, מצב זה התחיל להשתנות, ויותר ויותר נשמעת הטענה שאין לאדם לחשוב רק על צרכיו שלו אלא גם להתחשב בצרכי העולם וכדור הארץ, ובכלל זה בצרכיהם של בעלי החיים החולקים עימו את עולמו. .

באם  בעבר איש לא היה מטיל ספק בצורך בניסויים בבעלי חיים, ולו גם מכאיבים וקטלניים ביותר אם אלו יכולים להביא לשיפור בבריאותם של בני אדם, הרי שכיום יותר ויותר פעילים לזכויות בעלי החיים קוראים להפסיק ניסויים אלו לאלתר, מאחר שאי-אפשר שבריאותם ורווחתם של בני אדם תבוא על חשבונם של בעלי חיים.

גת –טילמן מציינת שסיבה שנייה להתנגדות היא שהניסויים קידמו את המדע כי הוא היה בראשית דרכו. נבדקו אז שאלות בסיסיות, דברים הזהים באדם ובחי, כמו תפקיד הלב, הריאות וכ"ו.

 כיום המחקר מתקדם יותר, ונחקרים דברים שהם שונים מחיה לחיה, ומחיה לאדם, כמו למשל תזונה. גם רב המחלות המשותפות לאדם וליונקים אחרים כבר נחקרו. כיום נחקרות מחלות כגון פרקינסון, שלא מוצאים בחיות. כדי לערוך מחקר עליהן, מייצרים בחיות את המחלה באופן מלאכותי. אבל מכיוון שלא ייצרו סיבת מחלה זהה לזו שבאדם, גם ערך המחקרים מפוקפק. לכן הניסויים בחיות עוזרים פחות לאדם ואף מזיקים. חוקרים בשטח המוח, שהניסויים בו רבים אכזריים, טוענים שהידע המופק היום על המוח, והניתוחים שפותחו למחלת פרקינסון, נובעים מתצפיות בחולים עצמם, ניתוחים שלאחר המוות וכ"ו ולא מהניסויים בחיות.

רופאים המתנגדים לניסויים טוענים שהמחקרים בבעלי-חיים נמשכים בגלל הקלות לקבל עבורם תקציבים והתעצלות החוקרים להחליף טכניקות שהם מאומנים בהן-בשיטות חדשות , כיום נערכים ניסויים שחלקם אכזרים מאד, ורובם חסרי ערך רפואי.

גם המלאכותיות במצב שבו נמצא בקוף בניסוי, ואפילו בתנאי המעבדה, עלולה להביא לקבלת תוצאות מוטעות

ארגונים הפועלים נגד הניסויים נעשו בשנים האחרונות ליותר בולטים מבחינה ציבורית והם מקבלים יותר ויותר תשומת לב תקשורתית חיובית. ופעילים של אירגונים אלו אינם מהססים לתקוף באלימות מוסדות שידוע שהם מקיימים ניסויים אכזריים במיוחד לדעתם בבעלי חיים

רופאים ואנשי העסקים, העומדים מאחורי הניסויים בעלי החיים, נמצאים כיום כמעט בצד המתגונן. הם נאלצים לתרץ ולהסביר שוב ושוב את חשיבות הניסויים האלו עבור ציבור, ששוב אינו מוכן לקחת ניסויים אלו כמובנים מאליהם, כך שהעוסקים בניסויים מאותגרים מוסרית, תוך השוואות לניסויים האכזריים של מדענים נאציים כמו מנגלה באושוויץ.

ואכן ספר ידוע בתחום זה קרא לעצמו "כל יום אושויץ", והמשמעות היא שבעלי החיים מגיעים מידי יום למחנה אושוויץ משלהם, שבו מבצעים עליהם מדעני ניסויים אכזריים שלא היו מעלים על דעתם לבצע בבני אדם[
גילה גת = טילמן טוענת שהיחס לחיות במדע בכלל הינו שערורייתי ולא מוסרי. מלבד במחקר הביולוגי והרפואי. בחקלאות מפתחים שיטות על מנת להפיק רווחים מירביים מהחיה ולנצל אותה ללא גבול. כשם שאסור לנצל אדם ללא גבול, כך גם אסור לנצל חיה. החוקרים והנסיינים, מתייחסים לחיה כאל חפץ, ושוכחים שיש לה נפש והיא בעלת תחושות ורגשות, ושהחיה מחפשת מזון, מתגוננת ומגדלת צאצאים ומגלה רגשות ותגובות שמחה וצער הדומות לאלו של בני האדם, כפי שיודע כל מי שחיים עימו חתול או כלב. לחיות יש מערכת עצבים ומוח, וברור שהם סובלים כמו בני האדם, והם בעלי כישורים שכליים רבים[4]. לדעת גילה, הרג החיה לצרכי אכילה הינו דבר טבעי, כי כך בנויה שרשרת המזון. אולם אסור לענותה בעודה בחיים.

לבעלי החיים יש ערך משלהם, ואין להתייחס אליהם כאל אמצעים למטרותיהם של בני האדם בלבד. הם קיימים לשם עצמם, ולדעתי הם תורמים רבות לעולם ולאנושות בעצם קיומם, ויש לאסור את הניסויים עליהם.
אמנם, יכול להיות שיכולתם לבקר את מעשיהם ויכולתם לתקשר הן מוגבלות, אך יש גם יצורים אנושיים שחסרים כישורים אלו, כגון תינוקות ומפגרים, ואיש לא יעלה על דעתו לבצע בהם ניסויים, וככלות הכל, חתולים וכלבים מזהים מילים בודדות ומגיבים לטון הדיבור של האדם
לכן יש להתייחס אליהם באופן מוסרי כפי שנתייחס למפגר ולתינוק.
יש הטוענים, שאם כך הוא המצב, אזי יש להתחשב גם בצמחים, מכיוון שגם הם חיים ולכן יש להניח שיש להם נפש. על כך ניתן להשיב, כפי שגילה משיבה, שלצמחים אין מערכת עצבים ושאין הוכחה שהם חשים כאב, בעוד שישנן מגוון הוכחות לגבי בעלי חיים ובוודאי יונקים.

ום כבר נהיר לרבים, שישנם ניסויים שאסור לעשות על בעלי החיים, וקיים פיקוח על ניסויים בבעלי-חיים, אולם הפיקוח מתירני מידי.

בפסיכו-ביולוגיה פותחים את גולגולת החיה ומכניסים לתוכם אלקטרודות, כדי לבדוק את הקשר בין התנהגות החיה ופעילות המוח, כי כל איזור במוחו אחראי על פעילות מנטאלית והתנהגותית אחרת. לדוגמא, רואים איזה חלק במוח פועל כשהאדם או החיה רואים תמונה. ניסויים אלו נערכים בעיקר בקופים בגלל דמיונם לבני אדם. החיות, כולל הקופים, סובלים בניסויים אלה, אולם אין הם יכולים לתקשר עם המטפלים, ואינם יכולים לבקש להפסיק את הניסוי כפי שיכול האדם לעשות.

לטענת חוקרים שהם רופאים . לניסויים במיקרו-אלקטרודות יש ערך רפואי רק כשהם נעשים באדם, כי מוח החיות, כולל הקוף, שונה מזה של האדם. לעומת זאת יש חוקרים הטוענים כי מוח הקוף דומה מאוד למוח האנושי יותר ממוחם של חיות אחרות, והם כמובן תומכים בניסויים בגלל דמיון זה).

לפי דעת הרופאים החוקרים הניסיונות הפסיכו-ביולוגיים בבעלי חיים מוטעים וחסרי ערך, מכיוון שאי-אפשר לשוחח עם החיות, כולל הקוף והתנהגותם לא מובנת די, כי לא די מכירים את אורח חייהם המדויק ואת הפסיכולוגיה שלהם.) כן הקוגניציה של החיות, כולל הקוף שונה מאוד מזו של האדם, והתפקידים הנדרשים מהאדם, כגון דיבורי כתיבה והבנה, שונים מאוד מאלו של חיה, כולל הקוף.

כשמנסים תרופות על חיות, ניתן לראות כיצד הן משפיעות על התנהגות החיה, אולם אי-אפשר לשאול אותה כיצד היא מרגישה כתוצאה מהניסוי. כך למשל מצאו, שעכברים עצבניים נעים פחות אחרי שקבלו תרופה מסוימת, ולכן מציעים לספק אותה לנפגעי טראומה, על מנת להתגבר על הסימפטום של ה"הסתובבות". אולם מכיוון שאי-אפשר לתקשר עם העכברים, אי-אפשר לדעת אם התרופה אכן מקלה עליהם באופן נפשי, או שמא היא סתם מדכאת את יכולתם לנוע, וכך, תוצאות מתן התרופה על לבני האדם עלולות להיות שונות משחשבנו.
לכן לדעת גת-טילמן יש לאסור את מרבית הניסויים בבעלי חיים בפסיכו-ביולוגיה, מכיוון שהם אכזריים מצד אחד, (כמו למשל כאשר מכניסים אלקטרודות לראש חיה ערה, ומזריקים למוחה חומרים מסוגים שונים ומשונים ) ותוצאותיהם מפוקפקות מצד שני.
היא קוראת לאסור על הניסויים במקרו-אלקטרודות במוח בבעלי החיים ולחכות שתימצא דרך לקרוא באופן ממוקד זרמים חשמליים מנקודות בודדות (עצבים בודדים) מעל פני הגולגולת השלמה, הן באדם והן בחיה ולא לפלוש לגולגלות. הטכנולוגיה מתפתחת לכיוון זה ולא ירחק היום שזה יהיה אפשרי. היום כבר יש דרך לקרוא סיגנלים מאזורים שלמים במוח (אם כי לא מנקודות בודדות) בלי לפלוש לתוך הגולגולת.

בכלל הידע על מבנה המוח לא עוזר לריפוי שקומי של נפגעי מוח ולריפוי פיגור ומחלות נפש, כי לא ניתן לשנות את מבנה המוח. הריפוי הוא ע"י תרגילים קוגניטיבים ופיזיותרפים ותרופות.
הניסויים האלה לא יעזרו בריפוי מחלות נפש, כי לא מזהים מחלות בנפש בבעלי חיים. מחלות נפש יש בהן אלמנטים חברתיים, חינוכיים ותרבותיים, הקשורים לאדם בלבד ולא בעלי חיים, ואיך נוכל לדעת על עולמה הרוחני של החיה בלי לתקשר עימה ישירות.
לדעת גת –טילמן הסיכויים שיצליחו לפתח תרופות כתוצאה מניסויים במקרו-אלקטרודות במוח שואף לאפס כי בניסוי נבדקת נקודה מסוימת במוח, בעוד שתרופות נכנסות לדם ומשפיעות על כל מערכת העצבים וכל אזורי הגוף, מה שיגרום תופעות לוואי קשות מדי.

כן היא קוראת לאסור ניסויים בחקר כאב, בהם, למשל, שמים עכברים על לוח ברזל לוהט בכדי לבדוק את השפעת הסבל הנפשי שהכאב מסב על חומרים במוח, כשלבסוף לא ברור מהתוצאות באם ההשפעות הן תוצאה מהסבל הנפשי שהכאב גורם, או תוצאה מחומרים שנוצרו בגוף בגלל הכוויה מלהט הברזל[

לדעתה העיקרון של דקרט, שהביא להתקדמות המדע, הוא שיש לקבל כאמת רק דברים ודאיים וברורים, ובמחקרים שכאלו לא ברור בדיוק ממה נובעת התוצאה. עיקרי מסקנות מחקרים אלו וערכם המעשי מפוקפקים, והמדובר הוא ביצור חי המשלם את ערך המחקר.

אמנם לפעמים יש לניסויים שכאלו ערך זואולוגי תיאורטי. הם מלמדים על מוח החיות ואולי זה ידע מעניין בפני עצמו מבחינה זואולוגית, אך אין להם ערך מעשי-רפואי ידע זה אינו מלמד על בני אדם ולכן אינו עוזר לאדם. למשל, אם מעבירים זרם חשמלי בחלק מסוים של מוח החתול הוא קופץ, אך היא טוענת שאי-אפשר להסיק מזה לגבי בני האדם ולא כלום, מאחר שלחתול יש כישורים שאין לנו, ולנו יש כישורים שאין לחתול, ואפשר שאצלו ממלאים אותם חלקי המוח תפקידים אחרים.

גת –טילמן והמתנגדים האחרים טוענים, שישנם מעשים שאסור לעשות על חיה, אפילו בעבור ידע, מאחר שזה שאינו מצדיק את הסבל שנגרם לחיה, והם אינם שונים מהניסיונות האכזריים שעשו רופאים נאציים בבני אדם. לטענתה, ישנם דברים שאסור לעשות, אפילו בשמו של המחקר המדעי, לשם רכישת דעת, וגם למטרת הצלת בני אדם, ואלו כוללים עינויי זוועה בבעלי חיים.

היא טוענת , שאין לעשות בחיות שמלוות אותנו ונותנות בנו אימון, כמו כלבים וחתולים, ניסויים משום היותן דומות לאדם מבחינה אנטומית פיזיולוגית, זה גם מעיד על כך שיש לה נפש דומה לזו של האדם, ושיש להתייחס אליה בהתאם.

בארצות רבות אי-אפשר להכניס לשימוש תרופות שונות לפני שיבדקו על בעלי חיים ורופאים רבים אומרים שיש לשנות את זה כי ידוע שהיו תרופות שאושרו בארה"ב ובאנגליה לאחר ניסויים בעלי חיים, היה צורך לסלקם מהשוק מאחר שהתברר שיש בהם תופעות לוואי שלא ניכרו במהלך הניסויים בעלי החיים.

כמו כן יש חלופות לניסויים בבעלי החיים – למשל טיפול וניסוי בתאים אנושיים במעבדה (תרבית רקמה). אחרי פיתוח התרופות ניתן לבדוק אותן על חולים שנתנו הסכמתם לכך.

ישנם ניסויים שנערכים רק על קופים, מכיוון שישנן נקודות שאפשר לבדוק רק עליהם, מאחר והם הדומים ביותר לאדם, אולם זו גם צריכה להיות הסיבה להגבלה החמורה ביותר עליהם, מאחר שלשימפנזה למשל יש תודעה ואינטליגנציה כמו של ילדים, ולכן אי-אפשר להתייחס אליהם כאל חפצים.

לחלק מתוצאות הניסויים בבעלי-חיים יש ערך זואולוגי אך אין לא ערך מעשי רפואי.

, בעלי חיים שדומים לבני אדם, כמו שימפנזות, הם כבר כמעט או יותר מכמעט אינטליגנטים, ולכן ההגבלה על בצוע ניסויים בהם צריכה להיות יותר גדולה מבחינה מוסרית טהורה.

גת-טילמן טוענת שההתאכזרות לבעלי חיים מקשה את ליבם של הרופאים, ומרגילה אותם לאכזריות והם נעשים אכזריים גם כלפי בני אדם כתוצאה ממעשיהם. וכתוצאה מניסויים אלו נוצרות תיאוריות רפואיות חסרות קשר אמפטי לחולה, שאינו רואות את הריפוי מנקודת המבט של החולה.

הרצון לידע כמטרה אינו מקדש כל אמצעי. החוקרים המצדדים בניסויי טוענים שההגבלה פוגעת בחופש אקדמי וטוענים שיש להרשות ניסויים אלו כי אולי יתגלה במקרה משהו פורץ דרך בניסוי. אבל חופש אקדמי אינו הרשאה לביצוע פשעים. החיה הינה יצור בעל תחושות הסובלת ומשלמת את מחיר המחקר, ולכן אין הצדקה לבצע מחקרים בחיות כל עוד אין סיכוי סביר, ולמעלה מזה, שיהיה לזה ערך ברור בריפוי מחלות.

החיות, כולל הקופים, סובלים בניסויים אלה, אולם אין הם יכולים לתקשר עם המטפלים, ואינם יכולים לבקש להפסיק את הניסוי כפי שיכול האדם לעשות, וכתוצאה מניסויים אלו, נוצרות תיאוריות רפואיות חסרות קשר אמפטי לחולה, שאינו רואות את הריפוי מנקודת המבט של החולה.

הטענות של גת –טילמן הקוראת להפסיק את הניסויים מסיבות הומניות הן רציניות וחזקות ללא ספק :אולם יש לשקול גם את העמדות של הצד השני .

בעד הניסויים ?

לדעתי, לעצור באופן מוחלט את השימוש בניסויים בבעלי חיים עלול להביא לעצירת ההתפתחות של הרפואה ולסבל רב לבני אדם, ששוב קשה יהיה ליצור עבורם תרופות חדשות שאולי יקלו על סבלם או יפסיקו אותו[. כך שגם בזה תהיה חוסר מוסריות.
אני מסכים עם גילה גת –טילמן שיש לאסור על ניסויים מכאיבים, שגורמים יסורי תופת לחיות וניסויי זוועה, כמו למשל חיבור שתי חולדות במעייהן בניסויי-תזונה. אפשר תמיד למצוא דרכים חליפיות. חוץ מזה שלא רכישת כל ידע מצדיקה כל פשע. כן גם אני מתנגד לניסויים מכאיבים שאינם מספקים ידע וודאי ואינם יכולים לפתור בעיה רפואית אקוטית. התירוץ של "אולי פעם ידע זה יעזור" אינו מצדיק עינוי חיות.
לטענת הנסיינים בבעלי החיים, בדרך כלל מנסים עד כמה שאפשר לשמור את סבלם של בעלי החיים במינימום האפשרי עם חומרים מרדימים ומפחיתי כאבים שונים, הם קובעים שאפשר לבצע ניסויים בבעלי חיים מבלי להיות אכזרי כלפיהם, בניגוד לטענות המתנגדים השונים. אבל במציאות נערכים ניסויים אכזריים בלי משככי כאבים, כי חומרים מפחיתי כאב מפריעים לקבלת תוצאות נכונות בחלק מהניסויים. חוץ מזה יש כאב וסבל מניתוח אחרי שפגה השפעת החמרים, במיוחד בניתוחי מוח.
השימפנזות דומות יותר לאדם מקופים אחרים, ויהיה זה לא מוסרי לא לנסות על השימפנזות תרופות שיוכלו לעזור לבני אדם.
ואולי הטיעון החזק ביותר של תומכי הניסויים בבעלי החיים הוא, שהניסויים האלו עוזרים לא רק ליצירת תרופות לבני אדם, אלא גם לתרופות וטרינריות לבעלי חיים, שלולא הניסויים האלו, אי-אפשר יהיה ליצור, וכך לחלץ אותם ממחלות שונות שכרגע אין להן תרופה.וזה אומר שהניסויים שנערכים כעת בשימפנזים ,יכולים לעתיד להביא לתרופות שיכולות לסייע להם כנגד מחלות שונות שפוגעות בהם.
בסופו של דבר, נראה לי שעמדתם של התומכים בניסויים מבוקרים בבעלי חיים היא חזקה יותר מזאת של המתנגדים, שקוראים להפסיק כל ניסוי כזה לאלתר מסיבות הומניות. אנחנו יכולים להפסיק לחלוטין ניסויים כאלו, ואולם אז לא תהיה דרך ליצור תרופות חדשות שיש לנסותן על מישהו או על משהו,

אם זאת יש להבהיר שגילה גת -טילמן כמובן אינה מתנגדת לניסויים  בבעלי חיים כשלעצמם ,אלא לניסויים אכזריים בלבד וזה עניין אחר וחמור ביותר.

והמצב הוא, שבסופו של דבר צריכים לבצע ניסויים על מישהו או על משהו בכדי ליצור תרופות חדשות, מאחר שמחלות חדשות מופיעות כל הזמן (ושפעת החזירים היא רק דוגמה אחת), ויש לחפש להן תרופות, ותרופות אפשר לבצע רק לאחר ביצוע ניסויים.
אין ספק שהטוב ביותר הוא לעשות זאת מלכתחילה על מתנדבים אנושיים. אולם אין זה בטוח כלל שאכן ימצאו כאלה. אם אין כאלה, יש לבצע אותם על בעלי חיים תוך הקפדה מוחלטת שהם יסבלו כמה שפחות כאב.
אולם גישתה של גילה טילמן היא מוסרית מאוד כפי היא מוצגת בספרה, מעלה נימוקים מקוריים ופותחת צוהר לויכוח הקשה הקיים בנושא המעלה שאלות קשות שלא נמצאה להם תשובה וספק אם באמת תינתן להן תשובה טובה אי פעם.

את ספריה של גילה גת –טילמן אפשר להשיג דרכה בת"ד 3165 באר שבע 84131.  בחנויות צומת ספרים ובסטימצקי ובחנות "מיניבוק " ברחוב ההסתדרות 93 בבאר שבע .

ראו עוד בנושא

ביבליוגרפיה

, הנס רוש     טבח החפים מפשע /   תרגום ניר שלו  תל אביב :   כנרת,   1991

 

סינגר, פיטר,  שחרור בעלי חיים /   עברית שמואל דורנר   ישראל :   אור-עם,   תשנ"ח 1998

.      זכויות בעלי-חיים   החיים והמוות בתעשיות הבשר, הביצים והחלב, בעלי-חיים בספרות ילדים… ניסויים בבעלי-חיים… מיתוס יחסי-הכוחות הטבעיים / [עריכה: נעמה הראל ואריאל צבל]  תל-אביב : אנונימוס, – עמתה לזכיות בעלי-חיים 2002

  בעיות נבחרות בביו-אתיקה : ניסויים בבעלי חיים, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2007.

גינצבורג, שמעונה, ופישר, סוזי, ושלינגר, בתיה (עורכות), ניסויים בבעלי חיים (כרך א: מקראה), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2007.

 גלבוע, יריב, וקאופמן רוני, שיטות מתקדמות במחקר ביו-רפואי ללא שימוש בבעלי-חיים, גבעתיים, האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים, 2001.

 .      לוי, זאב ונדב לוי  אתיקה, רגשות ובעלי-חיים : על מעמדם המוסרי של בעלי-חיים, תל אביב, ספרית פועלים, תשס"ב 2002.

 

 .      הועדה למודרניזציה של המחקר הרפואי ניסויים בבעלי חיים : סקירה ביקורתית, גבעתיים : אגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים, 1993.

           לנדאו, רות ושפלר, גבי (עורכים), אתיקה במחקר, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ז

 

 

פטרסון, צ'רלס    כל יום הוא טרבלינקה : יחסנו לבעלי חיים והשואה /    חיפה :   פרדס,   תשס"ו .

   Beauchamp, Tom L. “Opposing Views on Animal Experimentation: Do Animals Have Rights?” Ethics and Behavior 7.2 (1997): 113-121.

 

Francione, Gary L. “The use of nonhuman animals in biomedical research: Necessity and justification.” Journal of Law, Medicine and Ethics 35.2 (Summer 2007): 241-248.

9.      Galvin, S. and H. A. Herzog. Jr., "Ethical Ideology, Animal Activism and Attitudes Toward the Treatment of Animals.” Ethics and Behavior 2 (1992): 141-149.

  Palazzo Guido  & Lena Rethel (2008). Conflicts of Interest in Financial Intermediation              Journal of Business Ethics 81 (1)..

 

Sztybel, David. "Can the Treatment of Animals Be Compared to the Holocaust?" Ethics and the Environment 11 (Spring 2006): 97-132.

 

גילה גת טילמן נגד הניסויים בבעלי החיים

גילה גת –טילמן והפצצה הגרעינית האיסלמית

 

כולם היו ילדיו על המו"ל של הספר ירון גולן

 

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

19 תגובות על “האם זה מוסרי וכדאי לבצע ניסויים בבעלי חיים ?”

עשרות אחוזים של תרופות חוזרים כל שנה למפעל כי פגעו בבני אדם, למרות הניסויים.

תרופות רבות ש"נוסו בהצלחה" גרמו למוות של אנשים עקב פגם בתרופה.

הת]יסה כי ניסוי שבוצע במשך שנה יגלה לך את כל צפונות הבריאות היא מגוחכת שלא לאמר עקרה.

וכן, זה גם לא מוסרי. מעצם זה זה בהכרח יפגע בנו.
כי אי אפשר לחיות על סבל של יצור אחר.
ומי שחושב שכן עוד יגלה שלא.

ומי שחושב שכן עוד יגלה שהוא עומד מול בן אנוש שהוא מתקשה לסלוח לו- הוא עצמו.

יש עשרות אחוזשים של תרו]ות שהוכנסו לשוקר לאחר שבוצעו ניסויים עליהם כן היצילו בני אדם .
לאלפיהם ולמליוניהם .
ואת זה צריך לקחת בחשבון.
לדעתי הטוב ביותר אם אפשר היה לוותר לגמרי על ניסויים בבעלי חיים ולבצע את כולם ישר על מתנדבים אנושיים ,אולי אסירים בבתי סוהר ,רוצחים נידונים למוות וכו'.
אבל גם עם זה ( כמו עם כל דבר ) יש בעיה .מוסרית .

כמה קל להנות מהפירות של התעללות באחרים.
את המחיר הנפשי אנו משלמים, גם אם אנחנו לא יודעים.
וזה שאחוזים גבוהים מהאנושות בדיכאון לא נספר, ואת הקשר בין הרס הטבע לדכאון איש לא עושה.

אבל לדקלם את המנטרה השחוקה "חיי מליונים ניצלו" אפשר
כי הקשר השני סבוך יותר, כמו קשר בין נפש לגוף.
את הקשר השני רואים רק כשניצבים על הסף.

ושוב- מדהים כמה קל להנות מהפירות של התעללות באחרים.

כסף וניגוד עניינים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3793609,00.html

(אגב האם המגיב מעלי וויוויסקטור?)

ולמי שאמיץ:
http://www.youtube.com/watch?v=3uu9nTmPS4A&feature=player_embedded

ניסויים בבעלי חיים- תעשייה שמגלגלת המון כסף.
עם המון בעלי אינטרס.

==
ולסיום תגובה שממצה את הכל:

אני ממש נגעל מהמחשבה שמוטב הוא (החיה) מאשר אני.
היית רוצה שיעשו בך ניסויים במחלות חשוכות מרפא ובחומרים כימיים למיניהם, כדי שמישהו שאולי בעתיד יחלה בזה יוכל להחלים?

==

כל מי שרוצה לחיות באופן שלם לא יכול להרשות לעצמו ניסויים בבעלי חיים.
וחלק משטיפת המח היא שרק התרופות שממציאות חברות התרופות הן טובות. זה פשוט שקר.
חברות התרופות נמצאות היום במאמץ אדיר להוציא מחוץ לחוק חומרים טבעיים בהם משתמשים בני האדם אלפי (!) שנים כדי לייצר את אותו החומר בדיוק (!) רק באופן סינטטי.

לכן כאשר מדברים על ניסויים בבעלי חיים יש לדבר גם על מוסר, אחריות, כסף (גדול!) ואינטרסים חסרי קשר לחלוטין לבריאות.

ובלי לדבר על זה אין שום טעם לדיון על ניסויים בבעלי חיים כן או לא.

איך היגעת למסקנה שאני "ןןיסקראטור??
האם אתה נוטה לחשוב שכל מי שאינו חושב כמוך הוא מטבע הדברים גם נסיין בבעלי חיים?
צר לי להודיע לך שהדבר מראה על גישה פרנואידית הנוטה לראות כל דבר במונחים של קונספירציה ( מי שאינו חושב כמוני הוא האוייב ).
אני ממליץ שלהבא תשתדל להימנע מהחשיבה הפרנואידית הזאת אם זה רק אפשרי בשבילך ונסה להתייחס רק לגופו של עניין.

לא התייחסת לדבר ממה שטענתי..
נסה להתיחס לדברי אם אתה רוצה שיהיה ביניינו שיח ושיג.

שאלתי שאלה, זה דבר שונה מלהגיע למסקנה.
זו בהחלט שאלה לגיטימית היות ומי שמגן על ניסויים בע"ח והוא נסיין בעצמו- הוא בעל אינטרס של רווח ולא אדם המביע דעה תמימה.

היה אידיוטי.
מה בכלל הקשר בין מה שכתבתי לבין היותי או שלא וויזיקטאור?
אין שום קשר בין הדברים.והשאלה הייתה מטופשת .
האם אתה פורץ למעבדות של מדענים ומחבל בניסוייהם ?
אל תענה לשאלה .זה לא מעניין אותי וגם לא רלבנטי מבחינת דבריך .
אבל אני יכול להעלות את אותה האפשרות כתוצאה מדבריך בנושא כמו הרמיזות שהעלית לגבי.
להבא חשוב שוב על מה שאתה כותב כדי שלא תצא כפרנואיד מזיל ריר .

גם הנאצים עשו ניסויים כדי להגן על בריאותם.
הם עשו ניסויים ביהודים.
אבל זה זכותם, לא?
מותר לגזע אחד להקריב גזע אחר למען הבריאות
נכון?

אם אתה יכול להתעלל במישהו נחות ולרצוח אותו באין מפריע, למען הסיכוי הקטן להציל את עצמך וקרוביך – עשה זאת

אחת התרופות הוותיקות ביותר היא דיגיטליס, וזאת תרופה יעילה.
עד שנות ה-50 התרופה ניתנה בתמיסה ממוצה מצח והיתה בלתי יציבה, אם כי רעילותה גבוהה למדי.
משנות ה-50 החלו להשתמש באותה התרופה עצמה, בצורתה הסינתטית.
הבטיחות עלתה פלאים משום שניתן לשלוט לחלוטין במינון.
כמובן שהתרופה הסינתטית נאלצה להיות מנוסה בחיות, בין השאר משום רעילותה הגבוהה.

בני אדם חשובים יותר מחיות, אבל בני אדם עשירים/מפורסמים/מכובדים חשובים יותר מבני אדם רגילים
אז אולי צריך לעשות עליך ניסויים כדי להציל אנשים חשובים יותר ממך?

שצריך להפסיק לבצע ניסויים רפואיים מכל סוג ?
הערות דמגוגיות אינן משנות את התמונה אם אנו רוצים להציל חיי אדם ,כל חיי אדם עלינו ללמוד תחילה איך לעשות זאת .
איך נלמד לעשות זאת ?רק בניסויים.
אני מסכים עם זאת שעדיף לבצע את הניסויים על בני אדם מאשר על חיות.

בלא להיכנס ברגע זה לשאלות מוסריות ישנם תחומי רפואה רבים שבהם עדיף מבחינה מדעית לבצע ניסויים על בעלי חיים ולא על בני-אדם.
מסיבות מוסריות, אני נוטה לאסור על ניסויים בבעלי חיים כאשר מדובר במוצרי קוסמטיקה. אינני רואה טעם רב בפיתוח נוסף על מוצרים קוסמטיים על חשבון חייהם של בעלי-חיים.

רב המתדיינים בנושא הניסויים מתעלמים מהנקודה השערורייתית ביותר היום. הדיון שלהם היה אולי רלוונטי לתקופה מוקדמת יותר, כי היום מפתחים תרופות למחלות חדשות על תרביות רקמה ודם.
היום עוסקים במחקר פסיכו-נוירולוגי, בו מנסים למצוא קשר בין פעילות המוח למחשבות ולהתנהגות ולתחושות כגון כאב. יש מעבדת כאב. ניסוים אלה מזכירים את האלכימיה – בה ניסו להפוך עפר לזהב. אלא שכאו חיות משלמות את המחיר וסובלות ייסורי תופת, ולכן אני ואחרים מתנגדים להם.
הניסויים הם חסרי ערך מדעי, ובוודאי רפואי, כי אין למדע דרך לקרא מחשבות ולראות את הנפש באופן מדעי. כי לא קיימים היום מכשירים שמצלמים את הנפש והמחשבות, כמו שיש ברפואת הגוף, מכשירים כמו רנטגן ומכשירים שמאפשרים אבחון וכימות אובייקטיבי כמו מד-חום ובדיקות דם. המכשירים לבדיקת המוח הקיימים היום, כגון אלקטרוצפלוגרם ו-MRI, מראים את עצמת האותות היוצאים מהמוח, אך לא את תוכן המחשבות. הפסיכיאטריה מעמידה פנים שהיא מדעית וקוראת את נפש האדם, אך זה שקר שהרבה אנשים סובלים בגללו.
לכן אי אפשר לפרש נכון את התוצאות בניסויים האלה. מה עוד שהפסיכולוגיה של החיה לא די ידועה לנו, ואי אפשר לדבר אתה. ראה המאמר: "היש מקום לניסויים באלקטרודות במוח קופים?" שבספר שלי שאלי אשד כתב כאן עליו: "המדע, פסיאו-מדע וערכים מוסריים".
בכל אופן, היה לאחרונה משפט בשוויץ על ניסויים שחוקרים רצו לערוך במוח קופים, והשופט אסר על ביצועם. הוא אמר שהסבל שייגרם לקופים רב מהתועלת לבריאות הציבור. (ראה עתון אלקטרוני של אנונימוס "זכויות בעלי-חיים השבוע"- 24.11.09).
גילה גת-טילמו טל: 08-6104365

Nי שעוה ניסויים בבעלי חיים -חוסם את אהבת החיים . במיוחד את החי,,הוא חסם כל אפשרות לאהוב את החי ולראות את יצירת הפאר האלוהית …וזה נקרא "חטא" וכל ניסוי מרחקי אותו מהבורא …התייחסותו לבעלי חיים- הינה אמת –שהינה שנאה—לא יתכן שיגידו שהם אוהביים חיות ,ואז בשם חיי האדם עושים ניסוי בחיות …..גם אהבת האדם רחקוה היא מהם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

twenty + 20 =