,תולדות שושלת סלנט-מאת "מ.ירושלמי"

 

עיתון מארקר פירסם כתבה מעניינת של שרית מנחם בשם "סיפורי סבתא " על חיפושים גנאלוגיים דרך הרשת .מסתבר שבעשור האחרון הגאלוגיה חיפוש שורשים משפחתיים הםפכה לתחביב השני בפופולאריות שלו בארה"ב אחרי גננות בלבד(!). באירופה נרשמה מגמה דומה.

אני עצמי התחלתי להתעניין בעניין בשנים האחרונות והתברר לי שבניגוד לאחרים מלאכתי היא קלה יחסית . אביה של סבתי הרב אליהו לנדא  ,סבי יוסף זונדל וסרמן  ,אבי צבי אשד  כולם היו גנאלוגים ועסקו רבות במחקר תולדות המשפחה ומשפחות מסונפות עד המאה ה-16 . ( אני מבצע כעת מאמצים להגיע מעבר לכך אבל זה כבר עניין אחר .) המחקרים האלו משמשים כעת כסיס למאמרים בעיתונים חרדיים כמו המאמר הזה.

 

לאחרונה פורסם בעיתון "החרדי "היומי " "המבשר "מאמר בסדרה של סופר בשם ( הכנראה בדוי ) "מ.ירושלמי " על תולדות המשפחה שאני משתייך אליה של צאצאיו של הרב יוסף זונדל מסלנט .המאמר התבסס גם על מאמר שפורסם באתר זה וגם על מקורות אחרים .

"מ.ירושלמי " האנונימי שמסרב למסור את שמו האמיתי בצניעות שלא תתואר לגבי סופר חילוני כלשהו מוסר על עצמו :

אני משתייך לזרם החרדי, ירושלמי שורשי מדורי דורות, עוסק בגנאולוגיה למעלה מעשרים שנה, פרסמתי כבר כמה ספרים וחוברות משפחתיות שונות, כמו"כ אני היסטוריון ומשמש כמרצה להיסטוריה במכון למורים שע"י החינוך העצמאי בהכרת משרד החינוך, יש לי תואר ד"ר (אקוויוולנטי) ואני משמש גם כמורה כללי מטעם משרד החינוך ומרכז מקצוע העברית בבית ספרנו כמומחה לדקדוק עברי בו אני עוסק שנים רבות וממש "חי" את הנושא, ובמסגרת זו השתתפתי בספרים רבים מאוד כנקדן, מגיה ומבקר.

בין ספריו המרובים אפשר למנות את :

   ספר "אם המלכות" על זקנתי מרת ג"ש דייטש ע"ה, במלאות שלושים לפטירתה.

אם המלכות :   אישיותה ופעלה של הרבנית הצדקנית מרת חנה שניאורסון : על פי שיחותיו ואגרותיו של בנה … מנחם מענדל מליובאוויטש : עם הוספות /    כפר חבד :   ופרצת – ספרי קודש,   תשס"א.

2)       "פרקי חיים" על אא"ז הר"מ דייטש-אשכנזי ז"ל למלאות יובל לפטירתו

)       ספר "נקי כפים ובר לבב" – על זקני ר' דוד אלימלך פישמן ז"ל במלאות שנה לפטירתו. .( בדיקה בקטלוגים של הספריות בארץ מראה שהספרים הללו אינם נמצאים בהם ולכן גם אי אפשר לאתר את שמו האמיתי של "ירושלמי " אלי אשד)

 

4)       "תפארת אד"ם" – חידושים על מסכת ב"מ, 2 כרכים.

5)       ספר "שלשלת הזהב" – תולדות משפחת בריז"ל – הגהה ועריכת המפתחות.

6)       ספר "חסד לאלפים" על שו"ע יו"ד מאת בעל "פלא יועץ" – ניקוד ופיסוק.

7)       ניקוד שירי רבי יהודה הלוי.

8)       ניקוד סליחות כמנהג ליטא.

9)       "מורשת אבות" – חוברת על חג הפסח לתלמידי סלונים.

10)    "מאמר תורת הבית" לבעל ה"חפץ חיים" – ניקוד ופיסוק הספר.

11)    הוספות לספר "כרם ישראל" – ייחוס בית רוז'ין: הוספת הייחוס בהערות ומפתח ימי ההילולא.

12)    סידור האריז"ל "תפילת חיים" 2 כרכים, ניקוד והשוואה לגרסה המקורית.

13) ניקוד רש"י על התנ"ך.

 

יש עוד עשרות רבות של ספרים ומאמרים, אך אין המקום לפורטם כי רבים הם.

 

העיתון הוא עיתון "המבשר", עיתון יומי צעיר יחסית, שמיועד לכלל הציבור החרדי והדתי, וכיום קוראים אותו מדי יום כשלושים אלף קוראים. (יש קרוב לעשרת אלפי מנויים בעיתון,). המאמרים שלי מפורסמים במוסף ה"קהילות" שיוצא מדי יום שלישי וניתן לרכישה גם בחנויות ובדוכני המכירה בימי שישי.

רשימת המשפחות עליהם כתבתי (מכל משפחה מסתעפות עשרות ומאות משפחות, כמובן, וקצר המצע מהשתרע מלפרט את כולן!):
משפחת שור (היקבנים בירושלים), משפחת בלויא, משפחת אסאד (צאצאי ר' יהודה אסאד), משפחת בינדיגער (מהונגריה), משפחת ברגמן (מגרמניה), משפחת בריז"ל-ליפשיץ (מגליציה), משפחת געריש-גליקזאהן (הונגריה-ירושלים), משפחת דייטש (צאצאי ר' שמעון דייטש תלמיד החתם סופר), משפחת היילפרין (צאצאי רבני בערז'אן), משפחת וויינבערגער (צאצאי ה"ברוך טעם"), משפחת וועבר (נכדי הרב מאדא), משפחת חשין (צאצאי תלמידי הגר"א מווילנא), משפחת בהר"ן-לעווי (צאצאי ר' נחום משאדיק ואֶחיו), משפחת סופר (צאצאי ה"חתם סופר"), משפחת סלאנט (צאצאי ר' יוסף זונדל מסלאנט), משפחת עקשטיין (נכדי ה"תוספות שבת"), משפחת שלושת האחים פרוכטר, אדלר וקליין.

המשפחות הבאות בס"ד: פריימן – פישמן; כהנא-שפירא; זאנענפעלד (נכדי הגרי"ח רבה של ירושלים); אייזנבאך; ויינשטוק; שיינברגר; אייכלר; שלזינגר; רפפורט-רבינוביץ; ברים; קרישבסקי; בידרמאן; ציינווירט; במברגר; האגר; דייטש; ועוד היד נטויה בסייעתא דשמיא.

 

למשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם"

(במדבר א, ב)

תולדות משפחות מיוחסות בישראל

 

מאת מ.ירושלמי

תולדות שושלת סלנט

מאת "מ. ירושלמי "

משפחת סלאנט מיוחסת אל הג"ר אורי שרגא פייבוש אשכנזי תלמיד מהר"ם מלובלין, שעלה לארץ-הקודש ונתקבל בה לנשיא * בן נינו  רבי יוסף זונדל מסלאנט, היה תלמיד-תלמידו של הגר"א מווילנא ועלה לארץ בשנת תקצ"ח * חתנו המפורסם הוא רבי שמואל סלאנט, רבה הנערץ של ירושלים במשך כ-70 שנה.

 

 

המשפחות המסתעפות:

 

איידלסון; אסטושינסקי; בורקי; ברד; ברדקי; ברז"ל; בר-זכאי; גולקין; וידמן; וינוגרד; וסרמן; זק"ש; טוקצינסקי; כהן; לאפין; לבסקי; לווינזון; ליאון; מאקס; נטקין; סלומון; קלטר; קרויז; רובינשטיין; רוזנגרטן; רוקח; שווארץ; שיינקר; שלאנק; שמערלינג; שפירא.

*

 

משפחת סלאנט היא אחת המשפחות הוותיקות בארץ הקודש החל משנת תקצ"ח, 1839 לפני למעלה ממאה ושבעים שנה. ראש המשפחה הוא הגאון רבי יוסף זונדל מסלאנט, תלמידו של הג"ר חיים מוואלאז'ין גדול תלמידיו של הגר"א מווילנא וממשיך דרכו, ולפיכך נקרא "פה שלישי להגר"א". ר' יוסף זונדל היה רבו ומורה דרכו של רבי ישראל סלאנטער, מייסד שיטת המוסר.

מבין צאצאיו של ר' יוסף זונדל, התפרסם ביותר חתנו הבכור, הוא רבה של ירושלים הנערץ רבי שמואל סלאנט, אשר בימים אלו מלאו מאה שנה לפטירתו בשנת תרס"ט.

חלק מרשימת צאצאי ר' יוסף זונדל, ערך נכדו שנקרא בשמו, ר' יוסף זונדל וסרמן, בקונטרס נדיר בשם "ספר היחס", והתפרסם ע"י נכדו מר אלי אשד. החומר נערך מחדש בתוספת מרובה ע"י ר' בנימין פנטילאט מפ"ת, ובאדיבותם המלאה אנו עורכים את תולדות המשפחה מהדורות הראשונים ועד האחרונים.

 

*

 

ראש המשפחה

הג"ר אורי שרגא פייבוש אשכנזי

אב"ד וילנא ונשיא ארץ ישראל

וצאצאיו

 

בנו של ר' דוד, ומשערים שהוא ר' דוד זכריה המכונה 'מענדל'ן' אב"ד ראדאשיץ.

יש מי ששיער, כי ר' אורי שרגא פייבוש, הוא ר' פייביל בנו של ר' דוד זכריה המכונה 'ר' מענדל'ן' שהוציא לאור את הספר "שפע טל" לש"ב, והיה חתנו של השל"ה הק' ועל מקום חותנו זה התקבל כנשיא קהילת יהודי ארץ ישראל . .

אך כנראה השערה זו אינה נכונה, מפני שר' פייביל חתן השל"ה נקרא 'חיים פייביל', כפי שצוין בעניין קבר בנו הילד זכריה מענדל שנטמן ליד סבתו אשת השל"ה בפראג, והיה אב"ד בוסמלא והגליל ומשם לקורומיא בה נפטר.

אורי שרגא פייבוש היה תלמיד מהר"ם מלובלין שנמצא חתום על שני פסקים מתלמידו זה לאות הסכמה עם דבריו. שימש כאב"ד בווילנא או ווינא.

מובא עליו, כי בשנת ת"ח דרש בעיר וי[ל]נא ע"פ הזוהר כי שנת ת"ח היא שנת הגאולה, על פי דרש מהפסוק "ב'זאת" (גימטריא ת"ח) יבוא אהרן אל הקודש", וכאשר עברה השנה ולא באה הגאולה, דרש לפני העם דרוש נלהב על פי הקבלה לחזק ברכיים כושלות. בשנת ת"ט לערך, עלה לארץ ישראל, ומכאן כינויו "אשכנזי", והתקבל בה לנשיא ורב לעדת האשכנזים אשר בירושלים, משנת ת"י עד תי"ג. ר' יהוסף שווארץ בעל "תבואות הארץ" מזכירו בין חכמי ירושלים יחד עם ר' נתן שפירא מקראקא ומהר"ם פאפירש ועוד. יש מקדימים את עלייתו לארץ ישראל לשנת ש"נ בערך ובשנת ש"ע שהה בקראקא ומזכירו ר' אברהם הכהן רפאפורט בספרו "איתן האזרחי": "מה שאמר ירושלמי אשכנזי דרשן רבי אורי פייביש, מרגלית אחת בענין ארבעה צריכים להודות בשם הר"מ אלאשקאר".

תשובה אליו מובאת בשו"ת "עבודת הגרשוני" סימן ס"ז, ומובא בשו"ת "שער אפרים", בשו"ת "תורת חסד" ובשו"ת "פרח מטה אהרן".

לר' פייבוש היו עוד שני אחים, ר' יצחק אב"ד סעמיאטיטץ ור' דוד אב"ד יאנוב, ושלוש אחיות ביניהן הרבנית מרת רויזא "שהיו לה בנים גאונים". האחים (של ר' פייבוש או בני האחות) היו בני הגאון מהר"ם אב"ד האראדישץ.

ר' פייבוש נמצא חתם בפנקס הספרדים שבירושלים: "נאום פייווש אשכנזי המכונה אורי' שרגא תלמיד מוהר"ם לובלין זצ"ל".

בנו של ר' פייבוש אשכנזי הוא ר' דוד חסיד, חותנו של ר' ארי' ליב שייטיל'ס מווילנא אב"ד סלוצק והוראדנא (ב"ר נתן נטע אב"ד בעלזא – ב"ר זכריה מענדל בעל "באר היטב" חתן ר' ליב הגבוה – חתן ר' יעקב רעכל'ס חתן ר' שמואל רעכל'ס מלובלין נשיא א"י) אבי: 1. ר' משה יורבריגער חותן ר' יצחק מווערבלאווי, אבי: ר' יחיאל ור' גרשון אב"ד אבלאניק. 2. ר' נתן נטע אב"ד בראד, אבי: הג"ר דוד טעבלי מבראד אב"ד ליסא, והג"ר ארי' ליב אב"ד אניקסט והגליל אבי ר' שאול אב"ד זאסלא, אבי ר' מאיר, אבי ר' שלמה זלקינד, אבי ר' רפאל נתן נטע ראבינאוויץ בעל "דקדוקי סופרים".

גדולי ישראל נוספים התייחסו אל ר' פייבוש, וביניהם: הג"ר גרשון ווילנער משקלאב, הג"ר יוסף פיימער אב"ד סלוצק, הג"ר שלמה אהרן זעליג מקאדני בעל "כרם שלמה", וורשא תר"א ועוד.

*

אחד מנכדיו של ר' פייבוש, הוא החזן בסלאנט, ר' זונדל. יש מי ששיער כי הוא בנו של ר' דוד חסיד הנ"ל בנו של ר' פייבוש, אך אין לדבר סימוכין. ( המשער הנ"ל הוא אנוכי .אלי אשד )

בנו של החזן ר' זונדל, היה ר' בנימין ביינוש אביו של ר' יוסף זונדל מסלאנט, שגם הוא שימש כחזן בסלאנט. מסופר עליו שהיה צדיק תמים ועשה צדקה בסתר. השו"ב בעיירה סלאנט, ששימש גם כש"ץ ומלמד תינוקות, היה עני מרוד ולא הספיקו לו הכנסותיו לרכישת בגד נאה לעצמו. כדי שלא יתבייש, שלח את בנו הילד יוסף זונדל שהיה כבן שבע עם בגד נאה והכניסו לביתו של השוחט בשעה שלא היה בביתו. מעשה אצילי זה נחרט בלב הילד ועשה עליו רושם כביר זמן רב.

אחיו של ר' זונדל החזן או ש"ב, היה ר' חיים אביגדור אב"ד קיידאן, אבי ר' יצחק אב"ד פופמיאן יותר משלושים שנה ואח"כ עלה לירושלים, אבי ר' יוסף זונדל אב"ד בירז' בעל "זיר יצחק", וילנא תרל"ו, ובספרו זה מזכיר את ייחוס המשפחה לר' פייבוש אשכנזי נשיא א"י. לר' זונדל החזן עוד שני בנים: ר' אהרן ור' פייבוש.

 

 

ר' יוסף זונדל מסלאנט

מראשי היישוב בירושלים

 

נולד בעיירה סלאנט שבמחוז זאמוט בליטא, ביום א' דר"ה תקמ"ו  1786 (ויש מקדימים לתקמ"א 1781 ) לאביו ר' בנימין ביינוש ואמו מרת  פעסע. למד מפי תלמידי הגאון רבי אליהו ( הגר"א )*   מווילנא ובראשם הגאון רבי חיים  מוואלאז'ין והיה מראשוני תלמידיו בישיבתו המפורסמת. ר' חיים מסר לו את כל תורת הגר"א והתבטא עליו: "זונדל שלי הוא אדם בעל שיעור קומה". המשיך את מנהגי הגר"א ותורתו ונחשב כ"פה שלישי לאליהו".

נהג להתבודד ביערות ולהתייחד עם קונו. סירב לקבל על עצמו משרה רבנית או כל תפקיד תורני אחר, וביכר להתפרנס מעצמו ומיגיע כפו. מאחר שהתגורר סמוך לגבול פרוסיה, הביא סחורות ממדינה למדינה בסיוע אשתו ומכך התפרנס בצמצום והיה שרוי בעוני ודחק. למרות עוניו היה נוהג בכל ערב שבת לחלק חלות ויין לעניים שבעיירתו ועשה זאת בהסתר.

תקופה אחת כמעט הצליח בעסקיו ועמד להתעשר, אלא שאז אירע לו אסון ובנו הבכור נפטר ימים אחדים אחרי היוולדו. ר' זונדל יצא מביתו, נשא כפיו אל השמים ואמר: "רבונו של עולם, אני רוצה יותר בזרע של קיימא מבעשירות". תקופה קצרה אח"כ פרצה דליקה אצלו וירד מנכסיו, ומאז נולדו לו בנים בני קיימא. בנו בכורו זה נפטר בכניסת השבת, ומכיוון שבני העיירה לא ידעו מכך הגיעו הם לביתו ביום השבת ואיחלו לו מזל טוב. ר' זונדל קיבלם בסבר פנים יפות ולא רמז מאומה על האסון שקרה לו.

במסחרו עסק זמן מועט והקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה. היה מבאי ביתו של הג"ר צבי ברוידא רב העיירה סלאנט, ונדד לקבל תורה מפי גדולי הדור ובראשם הג"ר עקיבא איגר בפוזנא.

בהיותו כבן נ"ב בראשית שנת תקצ"ח 1838 , כאשר הדרכים לארץ ישראל היו משובשות בגייסות ממלחמת מצרים-תורכיה, יצא לארץ ישראל כשאיפת הגר"א ודרישתו מתלמידיו, יחד עם אשתו רחל רבקה, שתי בנותיו צביה והעניא ובנו היחיד ארי' ליב, והיה בה לאחד מראשי העדה ובוניה עד יום מותו בשנת תרכ"ו.

אל הארץ הגיע בחוסר כל ביום ח' בכסליו תקצ"ח (וי"א תקצ"ט 1839 )(כאן כנראה מובאים שני תאריכים שונים שהועלו לגבי תאריך הגעתו .המחקר הראה שהתאריך השני הוא המדוייק.א.א.)  יחד עם ידידו ר' מאיר שלום הכהן מקרליץ גם הוא מתלמידי הגאון רבי חיים  מוואלאז'ין, עם החלטה נחושה שלא להזדקק לבריות ולא לקבל על עצמו מינוי ציבורי. טרם צאתו, הטילו עליו ראשי וממוני כולל הפרושים בווילנא לשמש כמורה הוראה הראשון ליישוב המתחדש בירושלים, וניאות מחוסר ברירה אך החליט להעביר את המינוי לרב הראשון שיבוא לעיר שיהיה גדול ממנו בהוראה. כאשר הגיע חתנו הגאון רבי שמואל סלנט ( הגרש"ס,)  העביר לו את שרביט ההוראה בעיר. העדה בירושלים בימיו היתה קטנה ונתונה למשיסה, והוא נטל על עצמו את הנהגת היישוב והיה לה לרועה נאמן עד שזכה לראותה בת יותר מעשרים אלף נפש.

התיישב בירושלים בדירה קטנה בת חדר יחידי ואפל בבית ה"וועד הישן" בחורבת רבי יהודה החסיד  ואח"כ היה לבית הוועד של כולל וילנא. רוב ימיו ולילותיו שהה בביהמ"ד "מנחם ציון" בחורבה, בה למד ולימד והאציל מרוחו הטהור על כל היישוב. שימש גם כגבאי ביהכ"נ הגדול "בית יעקב" שבחורבת רבי יהודה החסיד  במשך שנים רבות. נהג לקום בחצות הלילה וללמוד עד אור הבוקר.

התפרנס מעסק של מכירת חומץ שניהלה אשתו וחי חי סבל של "דחקות מן ההלוואות והקפות ונגישות לפורעים" כפי שכותב במכתבו.

בשנת תר"ז יסד את חברת "אור תורה" ללימוד התורה במשמרות בביהמ"ד "מנחם ציון" ר' יוסף זונדל נטל חלק בייסוד הת"ת  (תלמוד תורה ,,דהיינו ישיבה א.א. ) "עץ חיים" וביה"ח "ביקור חולים" יחד עם חתנו שמואל סלנט  הגרש"ס, וכן היה ממייסדי הח"ק של הפרושים בירושלים. למרות תפקידיו הציבוריים התרחק מן הכבוד והיה נוהג להעביר את מושכות ההנהגה לבאים אחריו כאשר התאפשר הדבר.

אהב את הארץ והיה מקיף מפעם לפעם את חומות ירושלים ואף היה מונה וסופר את בתיה, ברצונו לקיים את הפסוק: "סובו ציון והקיפוה, סִפרו מגדליה". בהשפעתו נתוספו ונבנו בתים רבים בירושלים וכאשר היה רואה שהעיר נבנית, היה מתמלא ששון וחדווה גם כשהבית היה של נכרי, באומרו: "תיבנה הארץ על ידי מי ובלבד שתיבנה, הרי בסופו של דבר תהיה הארץ שלנו".

רבות מסופר על צדקותו ומידותיו התרומיות ומאב לבן עוברים המעשים המיוחדים שעשה. ענוותן ושפל ברך היה ולא החזיק טיבותא לנפשיה ( דהיינו היה עני מרוד א.א.)( . לעתים פינה בבוקר השכם את השלג בסביבות ביהכ"נ החורבה כדי לפנות דרך לבאים להתפלל.

כאשר התבקש פעם לשאוב מים לאשה אחת שחשבתו בטעות לשואב המים, עשה זאת בשמחה ברצותו לקיים מצוות גמילות חסדים בגופו. דרכיו המופלאות ומידותיו הזכות, כמו אישיותו המיוחדת, היו לאבני דרך בשיטת המוסר אותה הקים תלמידו הקרוב רבי ישראל מסלאנט אשר הושפע ממנו רבות כאשר זעק אליו בנהמת לבו: "ישראל, למד מוסר ותהיה ירא שמים"! והדברים נכנסו ללבו. כאשר נשאל פעם ר' ישראל, באילו ספרים למד עמו ר' זונדל, השיב: לא מספרים למדתי ממנו אל מהנהגתו ומדמותו הכבירה. את דמותו של ר' זונדל סיכם ר' ישראל במשפט אחד: "לפי השערתי לא מצאתי עובד ה' כמוהו!".

קרוב לכ"ח שנה חי בירושלים ונסתלק בה בג' במרחשון תרכ"ו 1866  בעת המגיפה שפרצה בה, בהיותו כבן שמונים. בצוואתו שערך זמן מועט לפני הסתלקותו ביקש שלא יספידוהו ויקיימו בו ארבע מיתות בית דין , ע"י שיקשרו חבלים לרגליו ויסחבו אותו על הארץ עד קברו. כן ציוה שלא לחרות שום תואר על מצבתו. לאחר שחתנו שמואל סלנט הגרש"ס הפציר בו, הרשה להקדים לשמו את האות "ר'" והקל קצת בביצוע ד' מיתות בית דין , אך הכריח את בנו וחתנו להבטיח לו שבמשעול הקרוב להר הזיתים יניחו אותו על הארץ ויסחבו אותו בחבלים עד הקבר. לחברי הח"ק לא נותרה הברירה וזקן החבורה נאלץ לקיים את בקשתו בככי תמרורים למרות הקושי שבדבר, ואח"כ ביקשו ממנו את סליחתו בלב נשבר. הוא נטמן ליד הגאון רבי  משה ליב מקוטנא בעל "זית רענן" ונספד בכמה ספרים מבני דורו.

ר' עקיבא יוסף שלעזינגער מספר בעיתונו מיום כ"ט באייר תרכ"ט, כי בעת שקברו את גופו של ר' יוסף זונדל הטמינו עמו פתקא וביקשו לגלות לשלושה מחשובי ירושלים ששמותיהם נכתבו על הפתקא, את סיבת פרוץ המגיפה הקשה שהפילה חללים רבים בירושלים ובתוכם ר' נחום משאדיק ועוד. באותו לילה נתגלה לר' זלמן בהר"ן בזה"ל: "לא ידעתי על מה אתם מרעישים העולם, הלא לכם לב לדעת כי בעת ביאת משיח צדקנו ככה ראוי ונכון להיות, ותדע נאמנה כי היא אתחלתא דגאולה".

אחרי פטירתו של ר' יוסף זונדל אמרו: "משמת ר' יוסף זונדל בטלה ענווה".

מרת  רחל רבקה זוגתו של ר' יוסף זונדל, נפטרה לפניו ובזיוו"ש נשא את מ' רחל אלמנת ר' יעקב זק"ש שנפטר ללא בנים. אחיה ר' זאב זק"ש הגיע מליטא עם משפחתו לחלוץ לה ונשאר בארץ וממנו הסתעפה המשפחה בארץ. מ' רחל נפטרה כעשרים שנה אחרי בעלה בח' בטבת תרמ"ו.

*

צאצאי ר' יוסף זונדל מסלאנט:

א. מ' טויבא זוג' ר' שמואל סלאנט רבה של ירושלים.

ב.  מ' העניא גינעשע זוג' ר' אורי שבתי סלאנט ד"ץ בירושלים.

ג. מ' צביה זוג' ר' נתן נטע נטקין.

ד. ר' יהודה ארי' ליב סלאנט. זוגתו מ' בלומה לבית שלאנג.

 

 

 

ר' שמואל סלאנט

רבה של ירושלים כשבעים שנה

חתן ר' יוסף זונדל מסלאנט

 

נולד לאביו הגאון רבי  צבי ב"ר חיים, ששימש ברבנות הקהילות: טראקי, ווילקאניק, פיעסק ודרוהוצין, בעיירה ליד ביאליסטוק ביום ב' בשבט תקע"ו. כבן שבע התייתם מאביו. למד בווילנא ואח"כ בסלאנט אצל הג"ר צבי ברוידא יחד עם חבריו ר' ישראל מסלאנט ור' אליהו קראטינגר, ומילדותו הכירו בו כעילוי. ביום הגיעו למצוות, הוסמך לרבנות ע"י הג"ר אבלי פאסוולר מווילנא, וסמוך לתקופה זו נשא את מ' טויבא בתו של ר' יוסף זונדל מסלאנט, שנולדה בשנת תקע"ו, לאחר שגירש את זוגתו הראשונה בת הג"ר אברהם שמעון טרויב מבירז אב"ד קיידאן, מתלמידי הגר"ח מוואלאז'ין, אותה אירש כבן עשר בלבד. נכדיו סיפרו, כי סיבת הגירושין לא היתה מפאת שלא עלה הזיווג יפה, אלא שפעם אחת התעורר ויכוח בין ר' שמואל לחותנו בנדון הלכתי והוא עמד על דעתו. בתוך הוויכוח התבטא חותנו: "אם כך הדבר, איני רוצה אותך כחתני"! ונתפרדה החבילה בדרך שלום. כעבור עשרות שנים, עלתה זוגתו זו לירושלים וביקשה לראות את פני בעלה לשעבר ששמו יצא לתהילה בקרב הארץ. ר' שמואל לא סירב לבקשתה, יצא למרפסת שבחצר החורבה והתהלך כה ושוב עד אשר שב לביתו. ( על פי סיפור אחר שמואל סלנט נתן לה הקצבה קבועה של כסף לאחר שהיגיעה לארץ למרות שלא היה מחוייב בכך. א.א.)

כשנתיים לאחר נישואיו למד בישיבת וואלאזין ולעתים היה מוסר בה שיעורים לחבריו. שם קנה את דרך לימודו "לאחוז בסברא ישרה" וגינה את החידוד שאינו על דרך האמת, כך היו גם שיעוריו בירושלים בפשטות וביושר.

באותה תקופה החליף מכתבים בחידו"ת עם ר' ישראל משקלאב תלמיד הגר"א מווילנא, מראשי עליית הפרושים לארץ ישראל ועם גאונים אחרים. הוצעו לו משרות רבנות בסלאנט ובריסק אך הוא סירב לעשות תורתו קרדום לחפור בה, וגם ביושבו בירושלים אמר שאינו רב אלא מורה הוראה.

בשנת תקצ"ט  עלה חותנו לארץ ישראל והפציר בו לעלות עמו, אך קשה היה עליו הדבר, אך חותנו אמר לו שלא ירבו הימים ויבוא בעקבותיו. לאחר כשנתיים, נחלה ר' שמואל במחלת הריאה והרופאים יעצוהו לדור באקלים חם יותר כגון איטליה, אך הוא בחר בארץ הקודש, לכיוונה יצא בשנת ת"ר 1840  והגיע אליה בחודש אדר תר"א 1841  עם זוגתו ובנו הקטן, לאחר מסע מפרך שנמשך חודשים ארוכים עקב המלחמה בין מצרים לתורכיה.

בהגיעו לירושלים החל לשמש כמורה הוראה יחד עם חותנו והתפרסם בכוחו הגדול בהוראה, עד שגדולי הדור הכירו בו כ"מורה ההוראה הגדול שבדור". היה מצוין גם בכוח זכרונו הנפלא ומסר שיעורים בגפ"ת בע"פ בדייקנות מפליאה.

מאז הגיעו לירושלים, הפך למורה דרכה ומנווטה, והשכין שלום בין העדות והסיעות השונות בעיר. לפקחותו ותבונתו יצאו מוניטין, ועל אף גילו הצעיר השתלב בהנהגת היישוב המתחדש, שהיה אז בראשית דרכו ומנה אז כשלוש מאות נפש בלבד, והמשיך להנהיג את העיר כשבעים שנה עד לפריחתה ושגשוגה.

נטל חלק פעיל בכל ענייני הציבור לקיום העדה וביסוסה, יצר מוסדות תורה והחזיקם. סמכותו והשפעתו הקרינו אל מחוץ לעיר והגיעו גם לתפוצות הגולה. רבים פנו אליו בשאלות בהלכה ובבקשת עצה ועזרה, ועינו היתה פקוחה על כל הנעשה. ידיו רב לו בעיצוב דמותה של העיר ירושלים של אז והעמדת הדת על תילה. תקנות רבות שהתקין, השתרשו עד היום בקרב תושבי העיר והיו להם לטבע שני.

בשנת תר"ח 1848 יצא בשליחות ירושלים והגדיל את התמיכה לעניי העיר. שוב יצא את העיר בשנת תר"ך ונסע לארצות המערב בה השיג הכרה בעדה האשכנזית שהיתה מקופחת עד אז. השיג סיוע רב לבניית ביהכ"נ בחורבת רבי יהודה החסיד .

מפעל חייו היה ייסוד הת"ת ( תלמוד תורה )והישיבה "עץ חיים", אשר בין כתליו למדו אלפי-אלפי בני ירושלים ומשם יוצאים עד היום תלמידי חכמים רבים. ר' שמואל עצמו מסר בישיבה שיעורים רבות בשנים ופיקח מקרוב על הנעשה בה. הקים גם את הוועד הכללי שייצג את יהודי ירושלים בכל העניינים הפנימיים והחיצוניים כאחד. השתתף גם בבניית ביה"ח "ביקור חולים" ומוסדות נוספים.

למרות תפקידיו הציבוריים הרבים, ישב כל ימיו בדירה קטנה בת שני חדרים ללא נוחיות בחצר רבי יהודה החסיד , ולא רצה להחליפה ברעותה הטובה ממנה. נהג לישב ליד פתח הבית וכל מי שרצה להיפגש עמו יכול היה לעשות זאת בכל שעה שחפץ בלי לקבוע זמן לביקורו. למקורביו שרצו לקבוע שעות קבלה קבועות אמר, שהוא חפץ להידבק במידותיו של הקב"ה שהוא "זן ומפרנס אותנו בכל יום ובכל עת ובכל שעה".

לאחר שהתאלמן מזוגתו מ' טויבא בת ר' יוסף זונדל בשנת תרכ"ט, נשא ר' שמואל את מ' ראשע דרייזא אלמנת ר' משה שנייטוך, שהיתה נינתו של ר' משה מגיד ריבלין מראשי העולים לארץ.

בזקנותו ביקש למנות את האדר"ת לרב העיר על מקומו, אך הוא נפטר בחייו. אור ליום שני, כ"ט במנ"א, ער"ח אלול תרס"ט, 1909  לפני מאה שנה בדיוק, נפטר ר' שמואל זקן ושבע ימים כבן צ"ג, ונקבר למחרתו מפני הסכנה בחשכת הלילה. בצוואתו ביקש שלא להספידו ולא לכתוב על מצבתו תארים, אך פעולותיו הרבות חרותות על לוח לבם של בני ירושלים וזכרו לא יסוף מזרעם.

נינו של הגרש"ס, הרה"ג ר' ניסן אהרן טוקצינסקי שליט"א, ערך והוציא לאור מתוך כת"י אביו הגרי"מ, את חידושי הגרש"ס  על ד' חלקי שו"ע, בשם "תורת רבנו שמואל סלאנט", בשלושה חלקים. הספר קנה לו מקום בכותל המזרח של הספרות התורנית על השו"ע ומרן הגרי"ש אלישיב שליט"א נהג תקופת-מה למסור את שיעוריו מתוך הספר.

*

צאצאי ר' שמואל סלאנט:

א. ר' בנימין בייניש סלאנט. נולד בסלאנט בשנת תקצ"ח ועלה לירושלים עם אביו בשנת תר"א. גדל והתחנך בחצר החורבה על ברכי זקנו ר' יוסף זונדל.

נשא את מרת ' חנה שרה בת"ר יוסף יוזיל מסלאנט, שהיה מצאצאי הגאון רב  נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים", ועלה לארץ ישראל באותה ספינה שבה עלה הגרש"ס ומשפחתו.

שנים אחדות היה סמוך על שולחן חותנו והמשיך לעסוק בתורה. לא רצה להתפרנס מהרבנות והתעסק במסחר האתרוגים שהיה שולח ליהודי הגולה ובייחוד לרוסיה, יחד עם דודו ר' ליב ב"ר זונדל מסלאנט ואח"כ עם ר' זלמן בהר"ן. לשם כך יצא פעמים מספר לחו"ל וכן בעניינים ציבוריים שונים.

היה הרוח החיה בבית אביו ויד ימינו ונטל חלק בעשייה הציבורית בירושלים.  חלקו רב בבניין העיר והיה אחד משבעת המייסדים של שכונת "נחלת שבעה", השכונה הראשונה בעיר החדשה, בשנת תרכ"ו. זאת עשה בדרבון אביו, שאף שימש כגזבר נאמן על הכספים שהשלישו רוכשי הדירות בשכונה החדשה, אשר אבן הפינה נורתה בה באייר תרכ"ט וכעבור תקופה קצרה עמדו בה כבר מספר בתים מוכנים. נטל גם חלק בבניית השכונות: "אבן ישראל", "משכנות משה" ו"מזכרת משה".

לאחר מכן נטל חלק בייסוד המושבה "פתח תקווה" יחד עם עסקנים נוספים מבוני ירושלים, כאשר התוכנית הראשונה היתה לייסד את המושבה ליד יריחו ויצא לסייר ולבדוק את הקרקע. השתתף גם בניסיונות לרכישת אדמות נוספות ליד יריחו וחברון.

נפטר י"ט בתשרי תר"ס ונטמן בהר הזיתים.

בנו היחיד ר' צבי הירש סלאנט, למד בת"ת וישיבת "עץ חיים" שייסד זקנו הגרש"ס.

בשנת תרל"ד נשא את מ' גרונא בת דודו ר' נתן נטע נטקין (שנולדה מזוגתו השניה מ' עלקא בת"ר ישעי' ברדקי חתן ר' ישראל משקלאב בעל "פאת השולחן"). מראשוני הסוחרים בירושלים. הקים בה בית הוצאת ספרים, ואח"כ השתתפו עמו חתנו ר' אלתר בורקי ור' אליהו לנדא נכד הגר"א מווילנא. יצא פעמים מספר את הארץ לאירופה לטובת חיזוק היישוב ונתקבל בכבוד גדול ע"י הברון אדמונד רוטשילד שהעריץ את סבו הגרש"ס. מראשוני התושבים מחוץ לחומת ירושלים וממייסדי השכונות "אבן ישראל" ו"מאה שערים". נפטר בירושלים ט' במנ"א תרפ"ב.

אבי: 1. מ' פראדיל זוג' ר' משה יצחק אלתר בורקי בארה"ב.

2. ר' יוסף סלאנט. עסקן נמרץ אשר בכישוריו המיוחדים הצליח להתיידד עם מפקד הצבא התורכי איברהים פחה, ובזכותו ניצלו רבים מבני ירושלים מגיוס לצבא. לחם גם נגד המלשינים שהיו מוסרים לממשל התורכי על צעירים משתמטים והציל בכך את חייהם. טרם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, העביר תבואה וקמח מעבר הירדן למרות הסכנה שבדבר, והביא רווחה לבתי ירושלים. את התבואה העביר לוועד הסיוע ולמשפחתו חילק מנות כאחרים. זוגתו מ' שיינה חיה בת"ר אפרים שעפטיל אבלובסקי, עמדה לימין בעלה וסייעה בעדו במעשי הצדקה והחסד. פעל לגאול קרקעות בארץ ישראל ונפטר בירושלים כ"ו בסיון תש"י.
3. ר' נתן נטע סלאנט, זוגתו מ' עלקא לבית הימן. נולד בירושלים בשנת תרנ"ג ולמד בת"ת "עץ חיים". נסע לארה"ב לפני מלחמת העולם הראשונה והקים בה תלמוד תורה ע"ש סבו הגרש"ס. עשה רבות לטובת יהודי הארץ ומוסדות התורה שבה. הו"ל ספר "זכרון רבנו שמואל סלאנט" באידיש. נפטר בניו יורק ד' בתמוז תשי"ג.
4. מ' הינדל זוג' ר' אברהם יוסף איידלסון בארה"ב.
5. מ' טויבה זוג' הגאון המפורסם ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי. רב הפעלים לתורה ולחינוך תשב"ר, ראש ומנהל, מפתח ומרחיב, הת"ת והישיבה המפורסמים "עץ חיים" במשך יותר מיובל שנה, ומפתחו ומרחיבו. היה ממקימי ועד הישיבות בארץ ישראל ועוד, ראש המדברים בכל מקום ונואם בחסד עליון, ולא לחינם כינוהו: "אבי החינוך הישראלי".

נולד בעיר לעכאוויץ מחוז מינסק, ביום ט"ו בטבת תרל"ב ועלה לארץ יחד עם אמו בשנת תרמ"ב בהיותו כבן עשר שנים. בהגיעם ירושלימה, חסו בצל כנפיו של הסב, אבי האם, הגה"צ ר' משה פיז'יצער, שעלה בזקנותו לעיר הקודש.

לאחר שיגע בתורה והתעלה במעלות רמות, נשא את נכדת הגרש"ס והוא הסמיכו להוראה. הוא ביקש לצרפו כדיין בבית הדין שלו, אך ברוב ענוותנותו המליץ הגרי"מ על חברו הקרוב הוא הגרצ"פ פראנק, כמועמד מתאים יותר.

יסד את השכונה הוותיקה "עץ חיים" בואכה ירושלימה כדי להרחיב את גבולות העיר ומתוך רצון להעמיד קרן קיימת לת"ת ולא להזדקק לנדיבי עם. תיקן בשכונה זו את קריאת המגילה גם ביום י"ד באדר, בהתאם לשיטתו ששם הוא אחר הגבול של "סמוך ונראה" לירושלים העתיקה. מדי שנה פרסם מודעות והזמין לביהכ"נ אשר בשכונה בני הפרזים ואורחים מחו"ל כדי שיוכלו לקרוא את המגילה בברכה, ולמחרת ביום ט"ו הביא אחד מתושבי העיר בתוך הגבול כדי ששוב יוכלו לקרוא בברכה. המסורת נמשכת עד היום, ומדי שנה מתפרסמות מודעות על המניין הקבוע לקריאת המגילה ורבים מבני הפרזים ובני חו"ל נוהרים לשם. יצוין, כי בשנת המאורעות בשנת תש"ח, חשש הגרי"מ לקיום המניין מחמת המציק, אך למרבה הפלא הגיע אורח דגול מחו"ל, הוא הג"ר משה שפירא ששימש ברבנות באטלנטיק סיטי שבארה"ב, והתרשם ממנהג טוב זה ואמר: "בטוחני, שלעולם לא יחסר המזג ממקום זה ומניין זה יתקיים עד ביאת המשיח לזיכוי הרבים".

חיבר את לוח הדינים המפורסם לארץ-ישראל בצירוף מהדורה מיוחדת לבני חוץ-לארץ, והוציאו לאור במסירות משנת תרס"ה עד יום פטירתו ח' בניסן תשט"ו. ובנו ממשיך-דרכו, הרה"ג ר' ניסן אהרן שליט"א ממשיך את מפעלו עד היום לאיוש"ט. מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א סיפר מעשה שאירע אצל מרן החזו"א זי"ע, שכאשר שאלו אברך על הלכה מסוימת, השיב לו: "הרי זה כתוב בלוח מפורש, ומה מקום לשאול?!"

ספריו התפרסמו בעולם התורה: "גשר החיים" – המדריך לענייני שמחות בשני כרכים; "עיר הקודש והמקדש" בשלושה חלקים; "בין השמשות" – בו קבע את זמני היום והנחיל לדורות את תקנת גאוני קדמאי בירושלים לקביעת זמני היום וזמן הדלה"נ בערש"ק 40 דק' קודם השקיעה, וכן קבע את הזמנים למוצאי שב"ק שהפכו לנחלת הכלל וקיבלו את אישורם של גאוני ורבני ירושלים לדורותיהם; "היומם בכדור הארץ" – לקביעת קו התאריך לפי ארץ ישראל, וחיבורים נוספים. השאיר אחריו בכתובים בכל מקצועות התורה.

6. מ' גליקה זוג' ר' דוד לבסקי.
7. ר' ישעי' סלאנט. מבחירי ישיבת "עץ חיים" ונסמך לרבנות בידי גדולי ירושלים. למד בביהמ"ד לרבנים בנשיאות ר' אברהם בן ציון קואינקה והראש"ל ר' בן ציון מאיר חי עוזיאל. מלומד גדול ובקי במספר לשונות. עסקן ציבורי בירושלים, ניהל את לשכת הסעד של כולל וילנא, חבר ועד הפועל וחבר 'ועד מאה שערים'. מבוני השכונות בירושלים: 'גאולה' ו'כרם אברהם'. נשא את מ' בילה צירל בת"ר שמואל אלעזר ורטמן (נכד ר' משה ב"ר חיים ורטמן שעלה לארץ בשנת תרכ"א וחיבר "צידה לדרך", קדושת הארץ" ו"דברי תורה"). נפטר בירושלים ג' באד"א תשי"ז, וזוגתו שם כ"ב באייר תש"ו.

*

ב. מ' חיה זוג' ר' שלמה ברדקי, בן הג"ר ישעי' ברדקי הנ"ל. נולד בירושלים בשנת תר"ו ושימש כחזן הראשי הראשון בביהכ"נ הגדול "בית יעקב" שבחורבת ריה"ח בעיר העתיקה במשך כארבעים שנה. יודע נגן ומשך בקשת ע"ג כינור. נפטר ל' בניסן תרע"ה.

אבי: 1. ר' ישעי' ברדקי, נולד בירושלים תרכ"ה ונשא את מ' גיטל לבית אשכנזי. נפטר בחיי אביו ביום י"ט בתשרי תרס"ד

אבי: מ' חנה זוג' ר' אהרן ב"ר פינחס מרדכי וינוגרד; הבחור מרדכי שנפטר בצעירותו; ר' ישראל בר-זכאי (ברדקי) החזן הראשי בביהכ"נ החורבה על מקום זקנו ר' שלמה ומנהל הח"ק בירושלים (נפטר י"ד באלול תש"ל, אבי ר' אברהם ברדקי שנפטר כ"ה בתמוז תשנ"א והיה חתנו של הג"ר פינחס עפשטיין ראב"ד ירושלים); ר' משה ברד (ברדקי) בבוסטון; מ' יונה (טויבא) זוג' ר' ברוך ברז"ל.

2. ר' יוסף זונדל ברדקי, נולד בירושלים תרכ"ט. זוגתו מ' שיינדל בת דודו ר' נטע נטקין מזיווגו השני. פעל בהנהלת הכוללים שייסד סבו הגרש"ס ושימש כשד"ר למוסדות "עץ חיים" וביה"ח בירושלים. נפטר בירושלים כ"ח במרחשון תרס"ח.

אבי: מ' שרה זוג' ר' אלימלך זק"ש; ד"ר נתן בר-זכאי (ברדקי) נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א; מר בנימין ברדקי; מר יוסף זונדל בר-זכאי (ברדקי) בארגנטינה.

 

 

ר' אורי שבתי ד"ץ סלאנט

דיין צדק בירושלים

חתן ר' יוסף זונדל מסלאנט

 

נולד בעיר אושמינא בשנת תק"ס לאביו ר' חיים. עלה לארץ-ישראל בשנת תק"ץ (או בתקצ"ב) ונפטר בירושלים ט' במרחשון תרי"ח. שם משפחתו "ניסנבוים".

נתמנה לדיין בביה"ד הראשון שבירושלים שיסד גיסו הגרש"ס. זוגתו הראשונה, עמה הגיע לארץ וממנה נולדו לו שלושה בנים ובת אחת, נפטרה בקיצור ימים, ולאחר מותה נשא את מ' העניא בת"ר יוסף זונדל מסלאנט, שנולדה בשנת תקע"ח לערך ונפטרה יום לאחר פטירת אביה, ד' במרחשון תרכ"ו.

ממנה נולד בשנת תרי"ב הבן היחיד ר' חיים סלאנט. נשא את מ' חנה באשע, שנולדה בפלוגיאן שבליטא בשנת תרי"ג לאביה ר' מאיר מנלדמן. אביה זה היה תלמיד חכם גדול ועלה עם אשתו, בנו יחזקאל ('חצק'ל' אפטייקער' – רוקח בביה"ח "משגב לדך" וממייסדי שכונת "בית ישראל") ושתי בנותיו לארץ ישראל בשנת תרי"ח בסירת מפרשים קטנה ולאחר דרך ארוכה במשך חודשים ארוכים הגיעו ארצה. התיישב בדירה קטנה בחצר החורבה ונתקבל למגיד שיעור בביהמ"ד "מנחם ציון" בחורבת ריה"ח, והיה מהמתיישבים הראשונים מחוץ לחומת ירושלים ב'בתי יהודה טורא' ליד משכנות שאננים מיסודו של השר ר' משה מונטיפיורי.

ר' חיים שימש כמשגיח בבית המקולין שבירושלים ויחד עם זוגתו היו מכניסי אורחים ומגישי סיוע לכל נצרך. מ' באשע נפטרה בירושלים י"ב בניסן תרפ"ג.

צאצאי ר' חיים סלאנט:

1. מ' רבקה זוג' ר' מנחם מענדל שווארץ. הורי: מר יעקב אליהו ומר יוסף זונדל שווארץ בשיקאגו.
2. ר' אורי שבתי סלאנט, זוגתו מ' חיה לבית זק"ש. שימש כרוקח בביה"ח "משגב לדך".

הורי: בנימין ביינוש, נפטר בצעירותו; מ' שרה זוג' מר טוביה סלומון; מ' חנה זוג' מר שמואל מאקס בניו-יורק; מ' מינה זוג' מר דוד רובינשטיין שם; ומר חיים סלאנט שם.

3. מ' חיה טויבא זוג' ר' ישראל אפרים אלטר (ב"ר מרדכי הערץ, מהשד"רים הראשונים שנשלחו מטעם "ועד הכללי כנסת ישראל בשליחות הגרש"ס) שפירא, מתושביה הראשונים בכפר העברי "נווה יעקב" על דרך שכם.

הורי: מר אורי שבתי שפירא בשכונת "נווה יעקב"; מר חיים שפירא בסוכנות היהודית; מ' שרה מינדל זוג' מר יוסף גולקין; מ' נחמה פיגה זוג' מר אליעזר קרויז דור עשירי להשל"ה הק', ומ' רחל זוג' ר' בן ציון קלטר בניו יורק.

4. מ' נחמה פייגא זוג' ר' אליהו צבי וסרמן. דרו שנים מספר בקהיר וביתם היה ידוע כבית הכנסת אורחים ללא תשלום לכל פונה. בשובם לירושלים יסדו חנות מכולת ברחוב יפו בשכונת "אבן ישראל". ר' אליהו צבי נפטר בשנת עת"ר וזוגתו בשנת תרע"ג. בנם היחיד ר' יוסף זונדל וסרמן, שנולד בקהיר ה' באלול תר"ס, התייתם מהוריו בילדותו וגדל אצל זקנתו. נשא את מ' חנה בת"ר אליהו לנדא דור שישי להגר"א מווילנא. העלה על הכתב את צאצאי ר' יוסף זונדל מסלאנט.

ילדיהם היו צבי , משה ,נחמיה ,בתיה  ציפורה ושמואל . צבי מנהל בחברת חשמל ופרדסן כתב גם הוא חוברת על תולדות משפחתו .משה מורה דרך ידוע היה אחד ממגלי "דרך בורמה " ולוחם ידוע בקרבות מלחמת העצמאות . ציפורה היא מורת דרך גם כן . בתיה נישאה לעזריאל ממשפחת סלומון הותיקה.

בנו של צבי הוא אלי אשד.

5. ר' יוסף משה סלאנט, זוגתו מ' זיסל רחל לבית יעקבסון. נלקח לצבא התורכי במלחמת העולם הראשונה ולא נודע מקום קבורתו.

הורי: מ' צביה לאה זוג' ר' מנחם מענדל שיינקר (ב"ר שמואל הלל חתן הגרי"ח זאנענפעלד), נפטר ט' באייר תשי"ד; ור' חיים אליהו צבי סלאנט שו"ב, בגבעת עדה אשר בשומרון, חתן ר' יוסף פרומקין מטבריה.

 

ר' נתן נטע נתקין

חתן ר' יוסף זונדל מסלאנט

 

נולד בפאריטש מחוז מינסק בשנת תקע"ח, לאביו ר' אשר, חתנו או בן-בתו של הגאון המפורסם ר' ארי' ליב ממיץ בעל "שאגת אריה".

נקרא בשם המשפחה "נתקין-נטקין" על שם זקנו השתדלן המפורסם רבי נתן נטע משקלאוו, שהיה ממקורבי הנסיך פוטומקין, וקראוהו בחיבה "נתקין". השפעתו על הצארים פאול ואלכסנדר הראשון ושריהם היתה רבה וסיפורים רבים מסופרים על פעליו לטובת אחיו בני ישראל.

למד תורה בישיבת לודז' ושם הוסמך להוראה. בשנת תרי"ד עלה לארץ והתיישב לירושלים.

נשא את מ' צביה בתו של ר' יוסף זונדל, שנולדה בשנת תקפ"ד, לאחר מעשה שהיה. כשהגיעה לבגרות ואביה לא מצא לה שידוך בירושלים, קיבל על עצמו לקחת לה לחתן את הבחור הראשון שיזדמן לו עם שיירת העולים הראשונה שתבוא ממדינתו. כאשר הגיעה שיירה מליטא, יצא ר' זונדל לקבל את פניהם בכפר מוצא הסמוך לירושלים, ומצא ביניהם את הבחור נטע נטקין שהיה לבוש כפועל ועשה רושם כאיש פשוט ועם הארץ. ר' זונדל ניסה לתהות על קנקנו בדבר אישיותו וייחוסו, אך הוא השתמט מתשובה. הוא הסכים להצעת ר' זונדל להשתדך עם בתו, וסמוך לנישואיו התגלה שהוא נכד הגאון המפורסם בעל "שאגת אריה" והוא עצמו צורבא מרבנן.

היה מחשובי תלמידי החכמים שבירושלים ויצא ארבע פעמים לארה"ב לטובת עניי ארץ ישראל המאוחדים תחת הכוללים של האשכנזים והספרדים יחד, בין השנים: תרכ"ו-תרל"ו, ובכך היה מהראשונים שרתמו את יהודי ארה"ב לטובת עניי הארץ עד ימינו. פעל רבות לרכישת מגרשים וחצרות בירושלים החדשה, אך הוא עצמו העדיף להמשיך לגור בעיר העתיקה בדירה קטנה.

זוגתו מ' צביה נפטרה בעת לדתה על פני אביה בהיותה כבת ל"ז, י"ח בשבט תרכ"א והוולד נפטר למחרת. אביה ר' זונדל טרח ברוב צדקותו למצוא אשה חדשה לחתנו האלמן. בזיוו"ש נשא את מ' עלקא (נולדה בירושלים בשנת תר"ב לערך) בת"ר ישעי' ברדקי חתן ר' ישראל משקלאב.

בשליחותו האחרונה לארה"ב בשנת תרמ"ז, חלה ונפטר שם בט"ו בטבת תרמ"ח.

צאצאי ר' נטע:

א. מ' פראדיל (פרידה) זוג' ר' נפתלי ליאון, בנו של הנגיד ר' בן ציון ליאון מירושלים. נפטר במבחר שנותיו עשרה בטבת תרמ"ב.

הורי: 1. מ' צביה זוג' ר' יעקב שלאנק.

הורי: מ' פרידה זוג' ר' ארי' ליב הכהן לאפין; מ' חנה זוג' ר' אלימלך שמערלינג; מ' שרה זוג' ר' יצחק רוזנגרטן; מ' מרים זוג' ר' דוד אסטושינסקי.

2. מ' שרה לאה זוג' ד"ר אליעזר כהן (ב"ר מיכל הכהן). שימש כרופא במושבות פתח תקווה ויבנאל.

הורי: ד"ר נפתלי כהן רופא בצרפת; מ' פרידה רוקח; מר בן ציון כהן; מר נתן כהן; מר יוסף כהן מפ"ת.

ב. ר' יוסף נטקין.

 

ר' יהודה ארי' ליב סלאנט

בן ר' יוסף זונדל מסלאנט

 

נולד בשנת תק"ץ ועלה עם אביו בהיותו כבן שמונה. מחשובי עסקני ירושלים ומבוניה. ממייסדי השכונה הראשונה חוץ לחומת ירושלים "נחלת שבעה". נטל חלק בייסוד האגודה "פתח תקווה" שתכננה להתיישב באדמות יריחו, אך הדבר לא עלה בידם.

עסק באתרוגים יחד עם בן אחיו ר' בייניש סלאנט, ועם ר' שמואל מוני זילברמן והשד"ר ר' יעקב ספיר. צאצאי המשפחה המשיכו עסק זה.

זוגתו מרת חנה גליקע.

צאצאיו:

א. ר' יוסף זונדל סלאנט בארה"ב, שם עסק במסחר באתרוגי ארץ ישראל. נשא את מ' שרה נחמה בת"ר אליעזר דן רלב"ג ונולד לו בנו היחיד ר' בנימין. לאחר פטירתה, נשא את מ' רחל בת"ר גבריאל זאב מרגליות נשיא עדת ישראל בניו יורק ומחבר ספרים רבים.

ר' יוסף זונדל ידע פרטים רבים אודות קורות אבותיו וזקנו ר' יוסף זונדל, וממנו הדפיס ר' אליעזר ריבלין את ספרו לתולדות הגרי"ז.

אבי: 1. ר' בנימין סלאנט (מזיוו"ר), אבי מר יוסף ויהודה ליב בארה"ב; 2. ר' יחיאל יצחק סלאנט, אבי מר אברהם שם; 3. ר' נחום סלאנט, אבי מר מנחם וראובן שם; 4. ד"ר גמליאל סלאנט אבי מר יואל שם; 5. ד"ר שמואל סלאנט אבי מר ארנולד ואליס שם; 6. ד"ר מרדכי סלאנט.

ב. מ' רבקה זוג' ר' זלמן לווינזון.

הורי: 1. ר' יוסף זונדל לוינזון. 2. מ' שרה זוג' ר' שמואל טורקניץ, אבי: שושנה זוג' מר מרדכי קורמן בפ"ת, שולמית זוג' מר שמואל איצקוביץ שם, סימה זוג' מר אהרן פיקרסקי שם, הבחור מרדכי הי"ד. 3. מ' טויבה זוג' ר' יצחק אייזנמן, אבי: יהודית, נעמי ודן. 3. מ' חנה קייקסט, אם: זלמן ושמעון קייקסט. 4. מ' בלומה סג"ל, אם זינה ויהודה. 5. ר' אברהם בנימין לוינזון אבי רונית.

ג. ר' מרדכי סלאנט.

ד. מ' פראדיל זוג' ר' מרדכי (בנה של 'שפרה די מעלערקע'ס')

ה. ר' אהרן סלאנט. זוגתו מ' רחל. הורי ר' יוסף סלאנט ברעננה ודימונה אבי אילת ורונית.

ו. ר' יוחנן סלאנט.

ז. מ' טויבה, זוג' ר' שמואל וידמן. הורי ר' מרדכי וידמן.

 

מקורות:

"שבעים שנה בירושלים" על הגרש"ס; "עיר וילנא" עמ' 3-4;  "אנצ' לתולדות היישוב" לדוד תדהר; "אנצ' לתולדות חכמי אר"י"; "לוח ירושלים" קפו-קפז; "ירושלים העתיקה"; "תנועת המוסר"; "מגדולי ירושלים"; סיני מ"ב; "שמואל בדורו"; "ר' יוסף זונדל מסלאנט". תשו"ח לר' בנימין פנטילאט ומר אלי אשד על עזרתם האדיבה, ולהרה"ג ר' ניסן אהרן טוקצינסקי שליט"א, על סיועו הרב לתולדות אביו וזקניו הגדולים.

 

תגובות והארות וקורות משפחות, תתקבלנה בברכה במייל: hazadikim@gmail.com ובפקס: 0577-962460.