ברוכה הבאה המלכה מדונה-ד"ר אלי שי

הדודה אסתר –המדונה מאמריקה

מאת

 דוקטור אלי שי

הברית המתחזקת בין מאדונה-אסתר לבין הקבלה נראית כעניין מבורך למדי; היהדות נותרה לגמרי שלא בטובתה כדת סתגרנית. בעולם של תוכנות חלונות היא מתעקשת להגיף תריסים, ממשיכה לאבד את מחפשי הדרך הרוחניים הצעירים שלה לכל גורו מזדמן של כת מזרחית-רחוקה, משתדלת לדחות כל מתעניין גיור בהליך רבני בירוקרטי המחייב שוחר יהדות ממוצע להפוך למזוכיסט תחילה. יהודים שמסתובבים בישראל בערכת ח"י מוזהבת, בתוספת מגני-דוד וכיפות גדולות מקפידים לעבור לאופנת קסטקים צרפתית בשעה שהם יוצאים משדה-התעופה ע"ש הזקן לשאר העולם.

שאר העולם – הוא מלא בנציגים של הארי קרישנה, זן-בודהיזם, צופיות, טאנטרה-טיבטית ורק בתי-הכנסת של אירופה ממשיכים להראות כמו פרסומות לרב-בריח במרכזים קהילתיים נעולים הרמטית של עם בחרדה מתמדת, שיצא אתמול מהגטו ועבר למחנה פליטים מנטלי. הדתות הגדולות של המאה-העשרים מלהקות את שחקני הרכש שלהן; מל גיבסון לקאתוליות, מוחמד עלי, מייקל ג'קסון, קאט יוסף סטיבנס וחוסין ברק לאיסלאם, ריצ'ארד גיר לבודהיזם הטיבטי. על רקע זה היחסים הקרובים (ספיריטואלית) שמקיימת מאדונה עם הקבלה ראויים עקרונית לעידוד.
וכי מה רע בעצם בכך שאלילת הפופ הגדולה מגלה עניין נשמתי ער בסודות תורתנו הקדושה?
ועם זאת הם (היחסים) מעוררים שורה של הסתייגויות, לשונות רעות, הבעות של חמיצות, גיהוקים רבניים פרי צרבת ממושכת, צקצוקי לשון ועוויתות עצבניות. בכתבה שפורסמה בניו-יורק טיימס על עליית מניית הפופולאריות של המיסטיקה היהודית – השווה הרב עדין שטיינזלץ את היחס תרבות הפופ-קבלה ליחס שבין פורנוגרפיה לאהבה. השוואה שגויה, פרי דעה קדומה, כבוד הרב.

מאדונה אינה ג'ניס ג'ופלין וגם אינה ג'וני מיטשל, רוצה לומר היא אינה מבצעת או SONG-WRITER של שירת נשמה לבנה ורשאי אדם לאהוב או להתלהב פחות מהמוסיקה שלה. ואולם אין ספק שהיא דמות מובילה בתרבות הפופ שבין האלף השני לשלישי והגיע הזמן לסמן פקודת DELETE זריזה לאמונה התפלה הרווחת לפיה תרבות פופ בכלל ומוסיקת פופ בפרט היא בלתי רצינית באורח נחות, נמוכה בהכרח ולא נחשבת בהשוואה לתרבות המוסיקאלית הגבוהה והקלאסית של אגודת מנויי הפילהרמונית בניצוח זובין. נניח שבירינבוים היה חוזר בתשובה, שיו יו מה מצטרף לישיבת המקובלים בית-אל, האם גם אז היו מאשימים אותם בחוסר רצינות וסופקים כפיים?
יש בעם הזה ברנשים הנוהגים על-פי הכלל אשרי אדם מחמיץ פנים ודאוג תמיד. לעומת זאת לו הייתי יועץ התקשורת של הכס-הקדוש, הייתי מתקרב אל אוזנו, אוחז מאגפון ולוחש; הוד-קדושתו זוכר השערורייה עם הזמרת גלוחת הראש ההיא? מכל מקום עכשיו יש בהחלט מקום לדאגה – המדונה, כבודו, הו אם קדושה של הרחמים, היא נפלה בידי אלו שהואשמו בצליבת האדון.

ונניח שמדונה חשה ריקנות רוחנית מסוימת בעסקי-שעשועים ובחוזי גירושים ובתשלומי מזונות מופרזים ומצאה ט' קבין אור ומשמעות בספר הזוהר הקדוש. וכי מה פסול מצאו חמוצי הפנים בדבר? על מה יצא הקצף בקרב חוגי המתנגדים הליטאים? למה לא לומר לה ברוכה הבאה אחותינו אסתר ולקבלה בסבר פנים יפות?
תופעת הפופ של המאה העשרים עמדה כמעט מראשיתה בסימן שיח הדוק מורכב, מתוח אמביוולנטי ומתמשך בין אלילי פופ לבין זרמים רוחניים, במיוחד מן האגף המיסטי אזוטרי, שסווג פעם כמינות מסוכנת. אליל הפופ תואר בידי הכנסייה השמרנית השלטת כפאגני ולעתים אף כשטני. ג'ון לנון הכופר כמעט נצלב בידי הכנסייה כשטען שעבר את סף הסלבריטאות של ישו. (אפשר כי ההתנקשות בחייו הייתה סגירת מעגל טראגית עם מעשה כשל לשוני משיא הקריירה). ג'ימי פייג' מגרם המדרגות לשמיים, גילה עניין ער במורשתו המאגית הבלתי כשרה, השחורה והסקסואלית של אליסטיאר קרואלי. מיק ג'אגר ששמו מעטר את אינדקס הסלבריטאים בקומניקטי יחסי-הציבור של המרכז הנודע שאת ספסליו חובשת מאדונה, נמשך כזכור לוודו, בשלב שבו יצר את האלבום 'משתה קבצנים' הנפתח בשיר 'סימפטיה לשטן'. ג'ורג' האריסון זצ"ל גילה את הגורו של המדיטציה הטרנצדנטלית והחל מגוון את הפזמוני היה-יה-יה של הביטלס עם הארי קרישנה ויבבת הסיטאר המתוקה של רווי שנקר. מקרטני חובב הכבשים והחוות הכפריות גילה מצדו את מעדני 'טבעול' כמו גם את נציגות ישראל לאירוויזיון, בתו המעצבת גילתה את התגלית של מאדונה. הפופ נמשך לבשורות רוחניות חלופיות והביוגרפיות הטרגיות של כמה מאליליו נתבו עצמן בדרגות שונות של מודעות למסלול אובדני של מרטירים ומשיחים צלובים ומועלים על המוקד. (מוריסון, הנדריקס, ג'פלין, סולן נירוונה)
מחמיצי הפנים כנגד מדונה טוענים שהקבלה אינה מיועדת לגויים. שטויות, הרוזן פיקו דה-לה מירנדולה ויוצרי הרנסנס האיטלקי המציאו את הקבלה הנוצרית בהתלהבות לא פחותה מזו של מדונה, הם חשו כי עלו על המפתח לחכמה הנצחית. הקבלה לא הייתה מעולם נחלתו הבלעדית של בד"ץ חרדי מהסוג המתעקש על גיור לחומרא. היא אינה שמורה כירושה בלעדית מדורות בכספת של ישיבה אולטרה-אורתודוכסית במאה-שערים.
הבלתי מרוצים והנעלבים מנוכחותה של מדונה בעזרת-הנשים של הקבלה טעונים; קודם גיור נוקשה, הובלה למקווה בעירום מלא אך מתוך הקפדה על כללי הצניעות ואחר כך תרי"ג מצוות, כי מעולם לא עסקו לדבריהם אנשים בקבלה בלא הקפדה מוחלטת על כגון דא. לא מדויק. השלב הראשוני הרדיקלי של החסידות ניער את ההדגש הכפייתי על לימוד ודקדוקי עניות. השלב השבתאי, שקדם לו, שבר את מרבית המצוות של היהדות בתחום הרגיש ביותר של חיי האישות. (וראה" אלי שי – 'משיח של גילוי עריות'). בכלל הנמשכים לקבלה לאורך הדורות נמצאו בין היתר יוצרים חריגים, אמנים אוונגרדיסטים דתיים, בעלי דמיונות, טיפוסים רנסנסיים לא ממושמעים, משוררים הזויים, כאלה שהואשמו בכפירה, בכישוף, באי-שקט רוחני, בחתרנות דתית, אמני מולטי-מאדיה נוודים, תקדימים משוטטים של אלילי הפופ.
בניסיון לאבחן את סיבת תסמונת חמיצות-הפנים המסוימת המקדמת את בואה של אחותנו אסתר לעזרת-הנשים של ישיבת המקובלים ניתן למצוא עוד (לצד סנוביזם צדקני, שמרנות ליטאית, רציונליזם בנוסח ליבוביצ'י) גם רתיעה יהודית אופיינית מכל גילוי של הערכה מצד גוי ידוע ולצדה קנאה וצהבהבות ביחס למארחיו הממוזלים של אותו גוי ומעברה השני של אותה משוואה השתכרות המומה מתעלפת וקרובה למחלת נפילה מעצם תשומת הלב.
ועם זאת בניסיון לסמן שלבים בהתפתחות רוחנית עתידית של אסתר המלכה בנתיבות החוכמה הנסתרה מומלץ לה להשתחרר בהדרגה ממניפולציית היחס"צ האופפת את מהלכיה בחיק המיסטיקה היהודית ולהשתחרר במקביל במידת האפשר ממטריית הפטרונות הבלעדית של המרכז לחקר הקבלה, הנראה כפועל לעתים כמפעל שיווק ממוסחר של כרכי זוהר במחיר מופקע, חוטים אדומים, חמסות וענקי 'אנא בכח' כנגד עין-הרע. נכון שגבאיו של ר
ב קשיש אחד משכונת הבוכרים עשו שימוש נמרץ באותה מניית יחס"צ פרי הילת הקבלה לשם הוקוס-פוקוס ומאגיה אלקטורלית, אבל אם אסתר כבר החלה למצוא את האור, היא צריכה להיות חכמה דיה כדי לחפש בעצמה, מבלי שאפוטרופסי-על מסוג הרב כדורי את ברג, אבו-חצירא או הרנטגן, יאחזו את ידיה וילטפו את ראשה בברכת כהנים אמיצה.
בניסיון לאבחן ואולי גם לאזן את התגובה הישראלית לנוכח הופעתה של המדונה בישיבת המקובלים – מסתבר כי זו נעה בין עוטי הבעת הלימונדה הסחוטה, לבין מוכי ההתפעלות שפצחו בקריאות המומות מסוג; מה מאדונה קבליסטית, וואלאה, סבבאה, לא להאמין עד כמה אלוהים גדול ורב כוח ורבותינו הקדושים גם, מבלי לשים לב לגיחוך שבתוספת סיומת ה- EST למילים עבריות במקור.
אז תרגעו, אנשים טובים, קבלו את אסתר האורחת בעזרת הנשים בחגים בברכה חמה, ורק אל תחמיצו פנים ואל תצהיבו, וגם אל תתעלפו במחילה מרוב תגובת הלם של פסבדו-קבליסטיקה מהסוג המתעקש לקרוא לדיויד בקהאם קבליסט רק בגלל חוטיני השני ולדווח בהתרגשות על ג' אותיות קבליסטיות למהדרין שבצבצו במפתיע בטאטו כשר על עורפה של בריטני ספירס.

-ראו גם
מאדונה והאר"י הקדוש מצפת

מדונה מלכת הקבלה

מדונה בויקיפדיה

מדונה בפייסבוק