המכשף בלעם-חיים מזר

 

מי היה בלעם בן בעור?

 

מאת

חיים מזר

 המכשף בלעם מנבא ומנסה לקלל  את  בני ישראל.https://www.dailystar.co.uk/news/latest-news/704728/bible-historical-evidence

-ancient-scroll-balaam-decoded-curse-hex-turkey-antioch-ancient

 

בספר במדבר פרקים כב-כד מסופר סיפורו של

המכשף המפורסם   בלעם בן בעור אשר הוזמן

על ידי בלק בן ציפור מלך מואב כדי לקלל את

 עם ישראל ובכך למנוע מבעוד מועד

את מעבר הישראלים דרך ארצו.

בלעם במקום לקלל מברך את עם ישראל

ותוכניתו של בלק לא יוצאת אל הפועל.

על פניו סיפור פשוט.

אולם בדרך הסיפור ישנם מספר פרטים ההופכים את סיפור העלילה

לבעייתי ומעוררים תהיות באשר  לתקפותו ההיסטורית.

כאשר נציגיו של בלק מגיעים לראשונה לבלעם תשובתו היא:

"לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם"(כב 8 ).

בלעם איננו ישראלי ,הוא בן עם אחר  ולכן האל שהוא אמור להאמין בו הוא אל אחר.

על כן למה עליו להשמע לאלוהי ישראל?

אלוהים לא רק אוסר עליו לקלל את עם ישראל,הוא אוסר עליו אפילו להצטרף לנציגיו של המלך לבוא איתם לארמונו של מלכם.

בלק מסרב לקבל את רוע הגזרה ושולח משלחת בדרג מדיני גבוה יותר תוך הבטחה כי ייעתר לכל בקשה של בלעם,על מנת שזה יקלל את עם ישראל.תשובתו של בלעם היא: "אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי יהוה אלוהי לעשות קטנה או גדולה"(כב 18 ).

כאן מתברר שאלוהי ישראל הוא בעצם גם אלוהיו ולכן אין שום סיכוי שייעתר לבקשתו,

גם אם יקבל מבלק כל אשר יחפוץ.

 מדוע מציין בלעם שאלוהי ישראל הוא גם אלוהיו? ומי הוא בכלל?

האם בלעם הוא בנו של עם אחר שאלוהי ישראל הוא גם אלוהיו?

 

בלעם פוגש מלאך/painting from Gustav Jaeger, 1836.

 

הפעם אלוהים  מאפשר לו להצטרף לחברי המשלחת אם אלה יבקשו זאת ממנו אך אומר לו במפורש "ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה"(כב 20 ).

בלעם מקבל את דבריו ומצטרף לחברי המשלחת. למרות זאת אלוהים רוגז עליו על זה שיצא לדרכו.

אם אכן הרשה לו להצטרף למשלחת למה הוא כועס עליו.

אלוהים מערים עליו קשיים בדמותו של המלאך המונע מאתונו של בלעם מלהתקדם.

משהתגלה המלאך לבלעם זה מוכן לחזור לביתו,אך המלאך מאפשר לו להמשיך בדרכו ומבהיר לו כי יאמר רק מה שישים בפיו.

 לצורך מה בא הסיפור עם החמור כאשר המלאך חוזר על כוונת הדברים שנאמרו קודם לכן? בלעם במקום לקלל

את ישראל מברכו.סגנון הדברים הוא נבואי כמקובל אצל נביאי ישראל. משפט המפתח הוא : "ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל"(כג 7 ).שלושה משפטים מאוחר יותר אומר בלעם: "ומי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל"(כג 10 ).

בלק מזכיר הן את יעקב והן את ישראל.

האם ישנה כאן התייחסות לאותו סיפור מסיפורי ישראל בו יעקב  נקרא גם ישראל ושמעו הגיע למרחקים

או שמא סיפורו של בלעם הוא מתקופה  מאוחרת יותר?

חרף העובדה שבלעם ברך את ישראל,בלק לא נואש ולקח אותו  לשלושה מקומות נוספים מתוך

 תקווה שבהם יצלח במלאכתו לקלל את ישראל. בלעם המשיך לברך  את ישראל והברכות הן שוב בסגנון נבואי מובהק כל פעם תוך שימוש  בשמות יעקב וישראל.

בפרק כג 23 נאמר: "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל

 מה פעל אל " .בפרק כד 5 נאמר:

"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל"

 ובאותו פרק בפסוק 17 נאמר :

"אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך

 כוכב מיעקב וקם שבט מישראל

ומחץ פאתי מואב וקרקר וכל בני שת"

התייחסות נוספת שיש לתת עליה

את הדעת היא בפרק כד 8 בו הוא מזכיר את יציאת מצרים. בפסוק 21 נאמר :

"וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קינך" .

הלא יתרו חותן משה הוא

משבט הקיני.

בפסוקים 22,24 הוא מזכיר את אשור.ניכר בו בבלעם שהוא בקיא

 בתולדות עם ישראל אבל למה הוא  מתנבא גם על אשור?

בזמן יציאת מצרים על פי המסופר לעם ישראל לא היה  שום קשר עם אשור.ברור שהוא מתייחס לתקופה בה אשור היתה מעצמה.

בתום הברכה האחרונה בלעם ובלק נפרדו זה מזה וכל אחד פנה לדרכו.

לכאורה תם סיפורו של בלעם.

אבל בספר יהושע יג 22 נאמר:

"ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני  ישראל בחרב אל חלליהם"

 

פרק זה מדבר על גבולותיהם הגיאוגרפיים של שבטי ישראל בארץ.הפסוק נראה בעליל

כתלוש ולא שייך למקום.

מבחינת  הרצף העלילתי מדובר באקט שהתרחש עשרות שנים לאחר סיפור יציאת מצרים. האם בלעם באמת האריך ימים?

לצורך מה נשתלה כאן ידיעה על בלעם?

השאלה המשמעותית המתבקשת היא,האם לאור העובדה שבלעם ברך את ישראל,

גם אם הברכות נכפו עליו,ראוי היה שימיתוהו?

 יש בכך משום כפיות טובה.
הפתוס הרב המאפיין את ברכותיו של בלעם,הסגנון הנבואי שלו וידיעותיו על עם ישראל,מעלים את הרושם שמדובר בעצם באחד מנביאי ישראל ולא בדמות זרה.

נראה שמי שכתב או כתבו את ספרי התורה  מצאו לנכון לשלב נבואות אלה בתוך

 סיפור יציאת מצרים ולצורך זה רקחו דמות פיקטיבית, תוך הוספת מימד

ניסי בדמות של האתון המדברת ושל המלאך.

ראו גם

הספר האבוד של בלעם

בלעם בויקיפדיה

את והב בסופה 

הספרים האבודים של המקרא

 

התעלומה של ספר הישר

הביוגרפיות האבודות של המקרא

הספריה של שלמה המלך