טרזן בפרסומת העברית

 

 

 

לפני כעשר שנים פתחתי,ללא כל סיבה מיוחדת שאני יכול לנקוב בה כיום בפרויקט ביזארי שהתגלה בדיעבד כעצום מימדים  הרבה יותר ממה שמישהו העלה על דעתו ,תיעוד היסטוריה וקטלוג של כל הופעה של איש הג'ונגל טרזן גיבורו של אדגר רייס בוראוז בשפה העברית ובתקשורת הישראלית משנות העשרים של המאה הקודמת ועד לרגע סיומו השרירותי של הפרויקט. במהלך הפרויקט התגלה כי על טרזן הופיעו בעברית קרוב לאלף סיפורים מקורים פרי עטם של יוצרים ישראלים ,מהם ידועים למדי כמו עמוס קינן ,שרגא גפני ופנחס שדה ,וכי הופיעו עליו לא מעט סיפורי קומיקס ,פרסומות פזמונים משורים קריקטורות ועוד ועוד ,וכי ההשפעה שלו על זרמים מסוימים מאוד בתרבות הארץ ישראלית הייתה גדולה יותר ממה שהיה ידוע עד אז. בסופו של דבר פירסמתי את הפרוייקט בספר שיצא לאור בהוצאה עצמית ( "טרזן ושות') בשם "טרזן בארץ הקודש " שיצא לאור בכמה מהדורות ( כל מהדורה התעדכנה  בפרטים חדשים ) ובכ-50 עותקים סך הכל. הפרוייקט שימש גם כבסיס לספרי "מטרזן ועד זבנג " בהוצאת בבל. לאחר מכן במשך שנים סבלתי מתשישות הנפש והגוף לגבי כל דבר הקשור בטרזן והעדפתי לעסוק בדברים אחרים. אבל כנראה שהתשישות  מתחילה לבסוף לפוג. להלן עבודה שהוגשה בקורס "פולקלור לתקשורת על טרזן בפרסומת העברית. ובימים אלו אני והחוקר אלון ראב עסוקים בכתיבת מאמר אקדמאי באנגלית על טרזן בתרבות הישראלית. כך שנראה שאת המילה האחרונה לגבי טרזן והתרבות העברית עוד לא אמרתי.

טרזן בפרסומת הישראלית

מאת אלי אשד

הוגש לקורס "פולקלור בתקשורת "

 

בתרגיל זה אנתח את הופעתו של דמות  איש הג'ונגל טרזן בפרסומת ישראלית משנות השישים ואנסה לראות :
האם הדמות המקורית עברה טרנספורמציה כל שהיא בפירסומת שהתבססה עליה?או שמה מדובר בפרסומת המבוססת  על גירסה ספיציפית מאוד של הדמות שאינה זהה דווקא עם הגירסה המקורית?

הקדמה

הדמות של טרזן ילד לבן שגדל בין קופים בג'ונגל והפך להיות מלך הג'ונגל ומגינו , מעין שילוב של פרא אדם אדיר כוח ואריסטוקרט בריטי נוצרה בידי הסופר האמריקני אדגר רייס בוראוז ב-1912 הפכה למפורסמת לא רק בגלל סדרת הספרים ארוכת השנים של בוראוז אלא גם ( ואולי בעיקר)  הודות לסרטים בכיכובם של שחקנים כמו גו'ני וייסמילר ורבים אחרים אחרים וסיפורי קומיקס שאותם יצרו אמנים ידועים כמו הרולד פוסטר ובארן הוגארט ,והפכו לקלאסיקה של הקומיקס.

ובין לבין דמותו של איש הג'ונגל הופיעה במגוון של פרסומות מסוגים שונים על כוסות ,על חולצות ,על שעונים ועוד ועוד.השימוש המסחרי בדמותו של טרזן נמשך ללא הפסק עד עצם היום הזה ,ולאמיתו של דבר ניתן לראות ביוצר בשימוש בדמות זאת למטרות מסחריות שונות כאחת הדוגמאות הראשונות ( ואולי הראשונה בכלל ) "של ניצול של דמות ספרותית למטרות מסחריות מגוונות. (Erardi  1998).

 

צייר אהרון אבדי

 

גם בישראל זכה טרזן להצלחה עצומה והופיעו עליו קרוב לאלף סיפורים שנכתבו בידי יוצרים מקוריים ( אשד, 2003) .
ובין השאר טרזן הופיע גם בפרסומות שונות ומשונות כמו סיפור הקומיקס הפירסומי הקצר "טרזן לומד לכתוב " שהופיעה בשבועון הילדים "דבר לילדים " באמצע שנות השישים והיה פרסומת לעט הגלובוס .
היוצרים האנונימיים של הפירסומת התייחסו לטרזן כדמות מיתית "תוכן שהופך לצורה ( בארט , 1998 ) שעצם ההופעה שלה מיד תבהיר את כוונתם הנסתרת שאותה יוכל הצרכן לפענח מייד על ידי הכרות של המערכת ההקשרים שאליה הם רומזים
בארט כותב על כך :למיתוס יש אופי ,מצווה ,מפגיע" הוא כותב שהצרכן סופג גם מבלי משים את כוחו ההתכוונותי . ואת המשמעות המתפשטת שלו . (בארת , 1990 ).
דהיינו למיתוס יש "תזה " ספציפית,רעיון מסויים המזוהה איתו באורח כביכול מוחלט , שאותה הצרכן אינו יכול שלא לספוג ולא להעלות אותו מיד בדעתו כאשר הוא נתקל ב"התייחסות " כל שהיא לאותו מיתוס .
ולפעמים ההתייחסות שמבקשים להעלות בדעתו של הצרכן היא רק לווריאציה ספציפית ומיוחדת במינה של אותה מיתוס שאינה בהכרך זהה או אף מקבילה עם ואריאציות אחרות ודוגמה טובה לכך אפשר למצוא לדעתי בפרסומת "טרזן לומד לכתוב" שהיא סיפור קומיקס קצר בעל מסר פירסומי במובהק.

 

 

טרזן לומד לכתוב.

 

 

השם של טרזן אינו מופיע בסיפור עצמו,אלא רק בכותר.טרזן מופיע בו כענק לבן שאינו מדבר . את הדיבורים מבצע קוף השימפנזה שעימו כסוג של הומור .הם נתקלים בתייר לבן ( הלבוש בבגדים שמיד מסמלים אותו כתייר כמו משקפי שמש ) ששואל האם לכתוב הוא יודע והתשובה של הקוף שהיא הפואנטה של הפרסומת היא" מה החכמה? בעט הגלובוס כל אחד יכול" .
המשמעויות של הפרסומת זאת הן בדיעבד אירוניות שכן הן מתייחסות רק לגרסה ספציפית מאוד של הדמות ו"המיתוס " של טרזן ולא דווקא הדמות המקורית והמיתוס המקורי.

בספר המקורי של בוראוז "טרזן מלך הקופים " טרזן למד לקרוא ולכתוב בעצמו בילדותו מספרים שמצא בבקתה של אביו בג'ונגל.
להציג את "הטרזן " הזה כפי שהוא מופיע בפרסומת , כפרא אדם שאינו מסוגל לדבר ויכול לכתוב רק עט גלובס יהיה חטא חמור כנגד התיאור המקורי של הדמות.

אולם לדעתי ההתייחסות כאן היא לא דווקא לדמות המקורית של טרזן מספריו של בוראוז אלא לווריאציה שונה וספציפית מאוד של המיתוס, לדמות הקולנועית של טרזן וליתר דיוק לטרזן הקולנועי המפורסם מכל לדמות של טרזן כפי שגולמה בידי הספורטאי האולימפי והשחקן ג'וני ויסמילר שבסרטים משנות השלושים והארבעים,דמות טרזן שאותה גילם הייתה רחוקה מאוד מהמקור.
וויסמילר הציג את טרזן כטיפוס פראי שאינו יודע קרוא וכתוב והתרבות המערבית מוסברת לו בידי אישתו ובנו ( המאומץ ) . טרזן הזה שחי עם קוף השימפנזה צ'יטה אכן לא ידע לקרוא ולכתוב והוא אכן מקביל בתווי האופי הכלליים שלו לדמות שמופיעה בפרסומת הזאת. .
נראה לי עם כך שההתייחסות הסמויה של הפירסומאים היא למיתוס של טרזן כפי שנוצר בסרטיו של ג'וני וייסמילר שלמעשה מבחינת המפרסמים לפחות ייצג כעת את הדמות והמיתוס של טרזן כפי שהיכירו אותו בציבור הרחב. ואכן ברבים מהפרסומות לסרטי ג'וני וייסמילר בישראל בשנות החמישים והשישים "הוא כונה "טרזן האמיתי " על מנת להבדיל בינו ובין השחקנים האחרים והפחות ידועים שגילמו את הדמות . (.( אשד , 2003) ) .
אפשר להשוות זאת לדרך שבה "השתלטו " העיבודים השונים של חברת וולט דיסני לאגדות קלאסיות כמו שלגיה וסינדרלה ,עד שהפכו מכל בחינה לגרסאות "הקאנוניות " דהיינו המוכרות ביותר בציבור הרחב של סיפורים אלו . (Zipes. 1994) .

הפירסומאים לקחו אם כך וריאציה ספציפית מאוד של הדמות אבל שהניחו שהייתה מוכרת לכל ..
למה הדבר דומה ? לפרסומאי היום שיכין פרסומת של נניח הדמות של הפיה טינקר בל מסיפור "פיטר פן " אך כזאת שתתייחס באופן ספציפי מאוד לפרטים מגרסת לגרסת וולט דיסני של הדמות ולא לגרסה של הספר המקורי של המחזאי הבריטי בארי .
ומה אם כך המשמעוית הסמויות של הפרסומת שיהיו מובנים רק למי שמכיר היטב את הסרטים של ויסמילר ? שאם אפילו דמות פראית ופרימיטיבית כמו טרזן איש הגו'נגל מסוגל לכתוב בעט "גלובס " אז בהחלט כל אחר יוכל ובכלל זה הילד הממוצע שקורא את "דבר לילדים שבהחלט אינו פראי ופרימיטיבי כמו טרזן. ".
לדעתי יש כאן דוגמה טובה שמראה כיצד המדיה כאן השתלטה לחלוטין על "המיתוס " המקורי כפי שנוצר בידי היוצר המקורי בוראוז ושינתה אותה לצרכיה עד שבעיני חלק גדול הצרכנים "הגירסה הקולנועית הפכה לגירסה "האמיתית " של טרזן למרות שלאמיתו של דבר גירסה זאת הייתה רחוקה מבוראוז עד כמה שרק אפשר
טרזן חזר והמשיך להופיע בפרסומת העברית גם בשנים מאוחרות יותר.
כך למשל בשנות השבעים הופיע טרזן במודעת פרסומת למוזיאון השעווה במגדל שלום .מוזיאון שאיכלס בתוכו דמויות ידועות כמו צביקה פיק יזהר כהן , ורבים אחרים .אך טרזן נבחר לסמל את המוזיאון במודעת פרסומת שהופיעה לכבוד חג הפסח בשנות השבעים .אולי משום שהוא נחשב לדמות כללית מיתית יותר מאשר הדמויות האישיות הספציפיות שאף אל אחד מהם נראה כמתאים לסמל את מוזיאון בשעווה "במלוא הדרו .
אך אין לאמר שבפרסומת זאת כמו בפרסומת של העט "גלובס" משנות השישים ההשתמשו הפרסומאים באלמנטים "לוקאליים " ישראלים ספציפיים. אלו הן פרסומות שתהינה מובנות מיידית לכל אדם בעולם שנחשף גם הוא לסרטי טרזן. וכך הן דוגמה טובה להתפשטות "הגלובליזציה " דרך הדמות המוכר לכל בעולם של "טרזן".

סיכום
טרזן הוא אכן דוגמה טובה למיתוס לא פחות מסינדרלה ו"היפה והחיה " .הוא נוצר בידי סופר מודרני אולם גילגולים מאוחרים יותר שלו באמצעי מדיה אחרים הביאו לשינויים דרסטיים בדמות עד שהוא הפך לאיקון תרבותי כזה שהאלמנטים שהוא מבטא היו שונים למדי מאלו שאותם ביטאה הדמות המקורית .
אין ספק שהגלגולים הקולנועיים שאותם עברה הדמות ושמתבטאים טוב כל כך בפרסומת של חברת"גלובוס" היו בגדר עיוות של ה"חזון " של היוצר המקורי בוראוז על הדמות של טרזן כאדם שהוא רחוק מאוד מלהיות "פרא אדם " שאינו יודע קרוא וכתוב. ,אלא הוא "לורד של הג'ונגל " דהיינו הוא משתמש באינטליגנציה הגבוהה שלו וביכולותיו העצומות גם בתנאים הפרימיטיביים ביותר.
. נזכיר גם את טענותיו של החוקר Zipes בעניין שטען שעצם "ההשתלטות" של גירסאות מודרניות "העיבודים הקולנועיים השונים " של וולט דיסני לאגדות קלסיות שונות על התודעה הציבורית הביאה לרידודן ולהחלשת עוצמת המסרים החתרניים שהיו גלומים בהן..( Zipes 1994) ). טענות אלו הן בהחלט רלבנטיות גם במקרה זה.
אולם כאן נשאלת השאלה: :האם זה דבר רע כל כך ?
הרי דמות מיתית "אמיתית" מתבטאת בכך שהיא אינה נשארת כפי שהייתה ביצירתה בידי היוצר "המקורי אלא עוברת שינויים שונים בידי יוצרים שונים בהתאם לצרכיהם המגוונים מאוד . ועצם העובדה שהיא ניתנת לשינויים כאלו ונראית כראויה לעבור שינויים כאלו רק מראה על עוצמת "המיתית " והעובדה שהיא מדברת לקהלים שונים בזמנים שונים מזוויות שונות מאוד זו מזו שעם זאת נראות כמתאימות במיוחד לתקופה שבה נוצרה הגירסה הספציפית של "המיתוס התבניתי".
.לעומת זאת דמויות שנשארות "קפואות " כפי שהיו ביצירתן יכולות מטבע הדברים לדבר רק לקהל מסויים מאוד ,זה של תקופת ומקום יצירתן
כך שאינני מסכים עם אלמנטים שונים בתזה של Zipes. נראה לי שאם הסרטים של וולט דיסני זכו להצלחה גדולה כל כך הרי זה אומר שהיה בהם משהו שדיבר עמוקות לצופיהם ,גם עם הכניסו שינויים שונים ומשונים באגדות המקוריות . בכך הם הפכו אותם לרלבנטיים לצופים המודרניים של הסרטים. .
ובחזרה לנושאינו נראה לי שעצם העובדה שטרזן עבר שינויים גדולים כל כך באמצעי מדיה שונים המתבטאים בפרסומת היא רק נקודת זכות לעוצמתה המיתית של הדמות שמשתמרת ומשגשגת בתודעה הציבורית למרות השינויים האלו ואולי גם בגללם.
בסופו של חשבון גם בואריאציה "הקולנועית " של ג'וני וייסמילר ובפרסומת ההולכת בעקבותיה ,אם כי מאפיינים חשובים של הדמות שונו ,הרי הושאר האלמנט המרכזי שלה זה שיותר מכל הופך אותה "למיתוס " הדמות של האיש הלבן החי בג'ונגל בין בעלי החיים.
זהו מה שאני מכנה "המיתוס התבניתי ". והפרטים ששונו במעבר בין כלי המדיה כמו יכולתו לקרוא ולכתוב ,או שלא אם כי הם חשובים ללא ספק, הם תפלים לאלמנט הבסיסי רב העוצמה הזה.

ביבליוגרפיה
אשד, אלי ( 2002) טרזן בארץ הקודש :גילגוליו של מלך הקופים בתרבות העברית " הוצאה עצמית 2002 .
אשד ,אלי ( 2003) מטרזן ועד זבנג :הסיפור של הספרות הפופולארית בישראל בבל.
בארת ,רולאן ( 1990 ) "מיתולוגיות " מצרפתית עידו בסוק , ת"א 1990 .

Erardi Glenn ( 1998 ) Guide to TARZAN collectibles.Schiffer '

Zipes, Jack. ( 1994) “Breaking the

 DisneySpell.” Fairy Tale as Myth: Myth as

 Fairy Tale. Univ. Press of Kentucky 

ראו גם

טרזן בארץ הקודש

עלילות טרזן בל"ג בעומר

עלילות טרזן בג'ונגלים של חנוכה

טרזן בבית האבות