web analytics
קטגוריות
שירה

אני הוא הפרקינסון

 

 

אליעז סגל יליד 1963 , מתגורר באשדוד. בעל תואר ראשון בפילוסופיה ודוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית .ועסק בתחום הקוגניציה האנושית ובפתרון הבעיות .  לימד סטטיסטיקה ופסיכולוגיה בארץ ובארה"ב. פרסם במגזינים מקצועייים בנושאים: יצירתיות בפיתרון בעיות ופילוסופיה של הפסיכולוגיה.

..לפני  שש שנים הוא חלה במחלת הפרקינסון  ועבר טלטלה קשה בחייו.

לאחר מכן החל לכתוב שירים .

לפני כשנה  הוא עבר ניתוח השתלת קוצב מוחי ששיפר את מצבו להפליא.

בימים אלו יצא לאור ספרו הראשון "שירים ראשוניים " בהוצאת גוונים. הוא ממשיך לכתוב.

והנה כמה משיריו שבהם הוא  מנסה לפתור או לפחות להבין  את בעית מחלת הפרקינסון והשפעתה על המוח האנושי.

.

אני הוא הפרקינסון

מאת אליעז סגל

אֲנִי הוּא הַפַּרְקִינְסוֹן
וְהַפַּרְקִינְסוֹן הוּא אֲנִי.
הָרוֹפְאָה הַיָּפָה,
עֵינֵי אֲגַם לָהּ
זֶה מַה שֶׁהִיא אָמְרָה,
אִם A אָז B
אִם B אָז A
תָּבִין וְתִסְבֹּל
תִּסְבֹּל וְתָבִין,
תְּהוֹם אַחַת,
אֲנִי אֶחָד,
כְּאֵב
אֶחָד.

פרקינסון

*
אני חולה פרקינסון
זוהי מהותי
זהו עולמי
מכאב לכאב
ממחשבה למחשבה
ממחשבה על כאב
מכאב על מחשבה
משיתוק לשיתוק
מרעד לרעד
משיתוק לריקוד
מי אני?
אני מעדיף
להסב לשאלה את גבי
מאידך אני יכול למנות מה שלי
אהובה אחת, שלושה ילדים
הורים
אח
כמה שירים
רעיונות לא מוגשמים
דוקטורט שלם
בגדים
נעליים, סנדלים
גוף לא מושלם
ככל האדם
קוצב מוחי
וסוכר בתה שעכשיו
ימתיק אותי.
.

פעימת הכאב

פְּעִימַת הַכְּאֵב
אָמְרָה לִי
אֲנִי פֹּה וְאַתָּה פֹּה,
בְּזִירַת הָרֶצַח אַתָּה מְנַצֵּחַ
בְּזִירַת הָאִגְרוּף תַּפְסִיד תָּמִיד;
וַאֲנִי כָּל שֶׁרָצִיתִי
הוּא לְהַקִּיז מְעַט
דָּם מִסַּהַר
כַּמָּה יָפֶה
אָדֹם עַל רָקִיעַ שָחוֹר
שֵׁפֶל וְגֵאוּת בְּעוֹרְקַי
יָגוּאָר אוֹרֵב הַלַּיְלָה
לִטְרֹף אֶת כְּאֵבַי.

מכוון המשוררים

הוּא בִּקֵּר אֶצְלִי הַלַּיְלָה
מְכַוֵּן הַמְּשׁוֹרְרִים.
גּוֹבֶה רַק מְעַט
כְּמוֹ מְכַוֵּן הַפְּסַנְתֵּרִים
קָדַח בַּקַּרְקֶפֶת
עַד הַגִּשְׁרוֹן* וּמִשָּׁם
לִשְׁנֵי הַמֹּחוֹת יַחְדָּו
הִזְרִים קְצָת קֶצֶב
לְסִלּוּק הַמֵּתִים שֶׁבְּתָאֵי הֶעָצָב
פִּזֵּר בְּמִלְחִיָּה מְעַט אַשְׁלְגָּן.
הַסִּינַפְּסוֹת מַמָּשׁ רָעֲבוּ רִעֲנוּנָן.
בַּבֹּקֶר הַמּוּזָה זָרְחָה
וְהַשֶּׁמֶשׁ פָּרְחָה מְלוֹא מֻזְהָבוּתָהּ
שִׁיר מֻפְלָא שֻׂרְטַט בִּלְשׁוֹנִי
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה הוּא שֶׁלִּי.
בַּלַּיְלָה הַבָּא הִשְׁאַרְתִּי תֶּשֶׁר
הוּא אָסַף אוֹתוֹ שׁוּב מִן הַגֶּשֶׁר.

*
גשרון הוא הקורפוס קולוסום, המחבר בין שתי
ההמיספרות במוח, יש האומרים שני המוחות.

 

ראו גם

 

הספר "שירים ראשוניים "

הבלוג של אליעז סגל

הגודל לא קובע שושנה ויג על אליעז סגל

ויטגנשטיין ואני :עוד שירים של אליעז סגל

 

מחלת הפרקינסון בויקיפדיה

אליעז סגל

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

7 תגובות על “אני הוא הפרקינסון”

מה יש לאדם לעשות כדי להילחם במחלה שממלאת אותו? תודה על ההצצה המרתקת והצובטת הזו אל הארץ הלא נודעת בה מסתובבים היגואר, פעימת הכאב, עיני אגם של רופאה, מכוון המשוררים וגם שמש מוזהבת וכמה פשוט ויפה: קצת סוכר בתה.

אבל זה לא הפריע לי כלל להתרגש מאד למקרא השירים. ולא רק מאלה אלא גם מאחרים שפרסמת. השירה שלך נהדרת ומקסימה ויכולתי גם לפרט "ברחל בתך הקטנה" על מה ולמה כה התרגשתי אך אני מעדיף להשאיר את זה ככה ברמת ההתרשמות הכאילו כללית והלא מדייקת, אבל זו שאין חשובה ורמת מעלה הימנה.

היה לי לעונג,

איציק שחר.

אליעז יקר,

קראתי שירים אלה ושירים נוספים שלך,
והתרשמתי משירה מרתקת ומטלטלת.
האמירות הרגשיות יוצאות מבסיס של "לשון המעטה הרגשית" השואבת מן הלוגיקה מתמטית ומן האנטומיה, וממשיכות אל מטאפורות חזקות ורוויות מתח ורגש. השירים על אף שעוסקים ברגשות עמוקים עד ליצר ממש ("יגואר אורב לי לטרוף את כאביי") מצליחים שלא לגלוש אל אניגמטיות. הם מוגשים בכנות ובאומץ, תוך התמודדות בצורה בלתי מתפשרת עם מחלה קשה,
ללא הכחשה ללא הסתרה.

שירה מינימליסטית, מהודקת, מדויקת ונטולת עודפויות, חותכת כתער את העור.

יישר כוח!
מז

אליעז יקר,

קראתי שירים אלה ושירים נוספים שלך,
והתרשמתי משירה מרתקת ומטלטלת.
האמירות הרגשיות יוצאות מבסיס של "לשון המעטה הרגשית" השואבת מן הלוגיקה מתמטית ומן האנטומיה, וממשיכות אל מטאפורות חזקות ורוויות מתח ורגש. השירים על אף שעוסקים ברגשות עמוקים עד ליצר ממש ("יגואר אורב לי לטרוף את כאביי") מצליחים שלא לגלוש אל אניגמטיות. הם מוגשים בכנות ובאומץ, תוך התמודדות בצורה בלתי מתפשרת עם מחלה קשה,
ללא הכחשה ללא הסתרה.

שירה מינימליסטית, מהודקת, מדויקת ונטולת עודפויות, חותכת כתער את העור.

יישר כוח!
מז

אליעז יקר,

קראתי שירים אלה ושירים נוספים שלך,
והתרשמתי משירה מרתקת ומטלטלת.
האמירות הרגשיות יוצאות מבסיס של "לשון המעטה הרגשית" השואבת מן הלוגיקה מתמטית ומן האנטומיה, וממשיכות אל מטאפורות חזקות ורוויות מתח ורגש. השירים על אף שעוסקים ברגשות עמוקים עד ליצר ממש ("יגואר אורב לי לטרוף את כאביי") מצליחים שלא לגלוש אל אניגמטיות. הם מוגשים בכנות ובאומץ, תוך התמודדות בצורה בלתי מתפשרת עם מחלה קשה,
ללא הכחשה ללא הסתרה.

שירה מינימליסטית, מהודקת, מדויקת ונטולת עודפויות, חותכת כתער את העור.

יישר כוח!
מז

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

four + 15 =