web analytics
קטגוריות
שירה

תפוח עטוף חוטיני -שירתו של יהודה עתי :יואב עזרא

יואב עזראמנתח את שירתו של יהודה עתאי.

יהודה עתי הפילוסוף ,המשורר ,והמו"ל של אנציקלופדיה "עולם התנ"ך " הוציא לאור בימים אלו ספר שירי אהבה גדוש בצילומים  בשם "אתעורר ממות אהבתך" בשמונים עותקים בלבד.
אחד משמונים העותקים התגלגל לידי המשורר יואב עזרא.
יואב עזרא הופך להיות מבקר שירה קבוע באתר זה ומידי שבוע תתפרסם התרשמותו הסובייקטיבית מאוד לגבי ספר שירה ומשורר זה או אחר במדורו "משורר מקולל ". .
והנה התרשמותו.

 מדור : משורר מקולל

תפוח עטוף חוטיני:

 שירי האהבה של יהודה עתי.

מאת יואב עזרא

על

 אתעורר ממות אהבתך / מאת יהודה עתי

צילם רפאל באיר ,2009

מאז שאני זוכר את עצמי שני ישנם שני ז'אנרים שממלאים את ליבי חדוות חיים :
קריאת מגזינים ישנים בתור לרופא שינים.
וזאת בידיעה שרופא שינים הישראלי הוא הורס שינים יותר משהוא רופא שינים ויש להתכונן היטב לעינוי. ואין כמו מגזינים ישנים להכנה הנפשית הראויה לעינויי הגיהנום הגופניים והנפשיים המתקרבים.
וקריאת ספרי שירה שהם שירי אהבה.
שירי אהבה הם נושא שאפשר להיות בו בנאליים מאוד וזה בדרך כלל או כמעט תמיד מה שקורה, מאחר שכל סיפור האהבה הוא בנאלי-קיטשי וילדותי של גיל הטיפש עשרה אלא שבעידן המודרני גיל הטיפש עשרה נמשך עד לקבר.  ( ואולי גם מעבר לו?).
אמנם נכון התא המשפחתי הקלאסי נהרס וטוב שכך ורעיון הבגידה בזוגיות כבר אינו שייך לעידן הזה אלא לימי החושך של ימי הביניים.
אבל סיפור האהבה לעולם יהיה נצחי,ללא קשר למציאות האפורה הבוגדנית ,הבנאלית.

ווזה מביא אותי לספרו החדש של יהודה עתי " ורר ממות אהבתך" ספר שירה שכולו אהבה. 

בדומה ליוצרים האימפרסיוניסטים שהפכו את הבחורות שהם אהבו למודלים ניצחיים הנשארים לנצח בזיכרון הצופים,  גם מאות שנים לאחר שאותן בחורות יפהפיות משכבר הפכו לשלדים רקובים אכולי תולעים  בקבר אי שם, כך יהודה עתי  הפך את אהובותיו למודל הנצחי של שירי אהבה.

הן ישארו בזיכרון לנצח כל זמן שהספר יתקיים. 

שיר מ"אתעורר ממות אהבתך"

זהו  ספר פולחן בכמה מימדים ספר פולחן לאהבה עצמה וספר פולחן העובר מיד ליד.
אין פה בספר זה מקום לשפיטה של הטכסטים אלא יש להביט הספר הזה כמכלול יצירתי המוגש כמתנה לקורא כשי לחג. והחג הוא להכיר בחורה חדשה שנותנים לה את הספר הזה מתנה במקום חפיסת שוקולד.
בספר 
אגב, אין מספור של עמודים וזו גישה נפלאה.מספר העמוד אינו שייך ליצירה שהיא חסרת מספר .
והנה דוגמה לעוד שיר מהספר:

נכון זהו שיר שהוא "קיטש" בכל רמ"ח איבריו דהיינו שיר המגיע לרגש בלבד ולא למוח, אבל כל סיפור אהבה הוא קיטש מעצם מהותו.
במובן מסוים אסור לקרוא את השירים ללא הספר עצמו,  יש לראות את הספר יחד עם היצירה האומנותית של רפאל באיר הצלם והמעצב ששילב מגוון צילומי נשים יפות בספר. והצילומים שבו הם כבר לא צילומים. במובן רגיל הם כמו צילומי תודעה. וזה הופך את ספר האהבה הזה לספר פולחן של ממש.
ואסיים בציטוט מויכוח לגבי שמו  הראוי של הספר משיחה שהיתה לי עם יהודה עתי יחד עם רוני סומק.
רוני סומק הציע שורה משיר כשם  המתאים ביותר לספר:
תפוח עטוף חוטיני.  
אני מסכים..

ראו גם

יהודה עתי בלקסיקון הסופרים

אורות ברברה הקדושה : שיר מאת יהודה עתי

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

25 תגובות על “תפוח עטוף חוטיני -שירתו של יהודה עתי :יואב עזרא”

שירה צרופה אמיתית בועטת. השילוב עם הצילומים ועבודות הפוטושופ של באיר מעצימים את השירה .

שירה נהדרת, בעלת עומק חוייתי, אני כותב מפסטיבל התיאטרון באביניון, מציגים את אבנים. ובקוראי שירתו של עתי, הבינותי את געגועיי, אכן יהודה אתה משורר אמת.
אוהב
גיבסון

מוגדר על ידי הכותב כ"קיטש". זוהי יצירת מופת המשתמשת באבזרי החיים שלנו היומיומיים, ובפשטות מופלאה מתארת את החסר את הבדידות את
הכמיהה. אין בשיר כל קיטשיות מכל סוג שהוא.

לא מבין למה הכותב מגדיר אותו כ"קיטש" וגם מבדיל בין הרגש למוח. לידיעת הכותב – כל הרגשות נמצאים במוח ולא בשום איבר אחר בגוף האדם. ההגדרה של קיטש היא משהו אחר לגמרי ואולי כדאי שתבדוק מה זה קיטש ע"מ שתוכל לבצע נאמנה את עבותך כמבקר שירה.

בכל מקרה – ההפרדה הזאת היא גם קצת פלצנית. כאילו המבקר מתנצל על כך שהוא מחבב שיר הפונה לרגש — וזאת לעומת שירים הפונים למוח שהם כביכול "איכותיים" יותר. בינינו – שירים רבים נכתבים בצורה מסובכת כדי להיחשב כאיכותיים וזאת רק בגלל שהכותב יודע שהשיר לא באמת מסוגל לרגש. ובכל מקרה – לא זכור לי שמשורר כלשהו פנה למוחות הקוראים ובזכות זה מישהו הגיע לפריצת דרך משמעותית בתחום הפיזיקה או הנדסת החומרים.

כדי לא לסיים ברוח שלילית לגמרי – אני בהחלט שמח על כך שחשפת אותי לשיר הזה. במעט שראיתי בכתבה, התרשמתי מהשירה יותר מאשר מהצילומים, אבל יתכן שזה שונה כאשר מחזיקים את הספר ביד. בכל מקרה – פרוייקט נחמד מאוד.

שירי אהבה מלאים ברגש, כמיהון לאהבה שהיא כמעין
המתגבר. השיר המוקדש לליאונרד כהן יפיפה ולרגע חשבתי שזה תרגום.
לא ניתן להשוות את השירה של יהודה למגזנים הנקראים בחדרי רופא שיניים. השירה הזו מתאימה יותר לקריאה רומנטית. השירים זורמים וניכרת בה הרגשות העמוקים שאינם באים תמיד לידי ממימוש.

למה אתה חושב שהשיר הוא "יצירת מופת "?
הסבר ופרט ,לא מספיק לתקוף או לשבח שיר אלא יש להסביר מדוע הוא כפיש הוא.
גם את דליה .
האם את מסוגלת להסביר מדוע השיר יפהפה ולא נניח"קיטשי" ?

רומנטי לא מפחד להיות רומנטי ובכך הולך עד הסוף כמו שאומרים האופטימים

והצילומים והאמת והכל בתוך אריזה מרהיבה

מקסים בהצלחה!!!!
ויואב אתה ממש מבקר שירה מקורי שלא נותר אלא לקנא באהבה

מאחר והשיר מצליח להעביר בי את הצמרמורת הנמשכת המהדהדת של אהבת אמת.
ההעדר, החסר, מקבל משמעות ריאלית וכמו שכבר
אמרתי דווקא השימוש בבנאלי, בחפצים, בחלל, בצבע ובריח. למעשה שימוש בכל החושים לביטוי של כמיהה, געגוג והשלמה
יפה שבחתם להביא את הספר המיוחד הזה.איכן ניתן להשיגו? מי המוציא לאור?

אי אפשר להשיג יותר עותקים שכן רק 80 עותקים הודפסו .
אני מקווה שהוא שלח כמה לספריות עבור הדורות הבאים.

מצומצמות ממוספרות [[אלה עפ"י רב חתומות ע"י וכוהמחבר \המאייר] אינם דבר חדש ומוכר לכל אוהבי הספרים.
למה בכלל עושים אותם?
בספרים בהם האיור חשוב והוא גרפיקה מקורית בגלל ההגבלה הטכנית של שימוש בפלטה עד לשחיקתה [ליטוגרפיות,חיתוכי עץ תחריטים תצריבים וכו'] מאחר והיום טכנ יקות ההדפסה ברובם שונות אין כמעט הגבלה להדפסת כל כמות [ סריגרפיה דפוסי מחשב[.
נימוק נוסף הוא הפניה לאספנים ו\או לחובבי האמן היוצר [המחבר\המאייר] מעין שי המשורר לחובבי שירו….ועל כן נמצא כאן מהדורות מצומצמות של עותקים בודדים\עשרות ועד מהדורות ענק של אלפים ואפילו עשרות אלפים עותקים 'ממוספרים'. [כמויות הענק ימצאו למשל בספרי דיויד לא-שאפל,מדונה סקס בכריכת ה אלומיניום, מהדורות 'צנועות יותר באלבומי אמנות ואפילו בכתבי ביאליק מהדורת היובל של 3200 עותקים [
יש גם ספרים שהמו"ל נאלץלהגבילם בגלל מחסור בחומרים -צבעים, נייר איכותי וכד' – וכאלה הם רבים מספרי תרשיש של ד"ר שפיצר [ראה קטלוג] ויותר בזמננו ספרי אבן חושן הנהדרים שחלקם במהדות קטנטנות אך אותו הספר קיים גם במהדורה מסחרית, מה שבהכרח מכוון המהדורה המצוןמצמת רק לאספנים ו'מקורבים'
הוצאת אמנות לעם נהגה להדפיס כמות מסחרית, אך למסםר חלק מהעותקים ולהחתים עליהם האומנים. שילוב מעניין.
באמריקה הוצאתLEC הוציאה עשרות[אולי מאות[ של ספרים ממוספרים טחתומים במהדורות שנעו בין 200 עותקים ל6000 תלוי בתקופה -ההוצאה קיימת משנות הנ30- ובאמנם. לא הרי מאטיס כהרי מייפלתורפ או בן שושן או כל מיני אחרים.
הוצאת פוליו הבריטית, נוהגת כמותם מוציאה ספרים רק למינויים וממספרת רק חלק קטן מהמדורה .וככה נובהגת גם פיין-פרינט.
כאספן – התרשמתי מהתמונות שהועלו בכתבה והייתי שמח לצרף הספר לספרייתי -וזאת למרות שמעודי לא שמעתי על המשורר והצלם ולכן איני נמנה על קהל מעריכיהם. איני בטוח שאמצע עניין במהדורה המסחרית. ואם כן זה יהיה בגלל תוכנה ולא כ'פריט לאספנ ים'.

גולשים יקרים מהתגובות של הטוקבקים כנראה לא הבנתם נכון את מושג קיטש אז הסבר קצר נא לעשות גוגל על המילה קיטש ואחר-כך סרצ' ואז להכנס לויקיפדיה ולקרוא קיים שם סעיף האומר אומנות המציגה את הדברים היפים והזוהרים של החיים ולאחר מכן יש שם קישורית קיטש ואוונגרד נא ללחוץ גם על קישורית ואז לחזור ולקרוא את הרשימה שלי חזרה אולי זו הפעם האחרונה שאני הסביר את דברי בתוך הטוקבקים להתראות

השימוש במילה "קיטש" הוא לא ראוי ונכון לשירה של עתי. "קיטש" זוהי אומנות נמוכה וכפי שכתוב ונאמר "גרינברג מאבחן את הקיטש כתוצר של תיעוש בחברה המודרנית. השתנות תנאי החיים ואמצעי הייצור בחברה המודרנית הפך את מעמד הפועלים לצרכנים. הקיטש משמש בחברה זו כחומר גלם ליצירת סימולקרות של תרבות, כלומר לתחליף ירוד של האמנות המבקש להעצים את ההתנסות הרגשית של הצרכן כאמצעי בידור להמונים. בעיני גרינברג, כל אקדמיזם אמנותי הוא סוג של קיטש, אולם הקיטש לא רק לוקח מן האמנות הגבוהה סממנים, אסטרטגיות פעולה ודימויים ומשחזר אותם, אלה הוא תייחד בכך שהוא עושה זאת בתוך מערך ייצרני-מודרני."

לדעתי השימוש במילה קיטש לפואמות של עתי אינו נכון. הפואמות והיצירה כולה, נראות יותר כעבודות אוונגרדיות לשיטתו של אדורנו.

ובמקרה גם עובדת בחנות הספרים "הנסיך הקטן".
אבי לא נמצא שם כמעט, ולכן נראה לי מוזר "לרדת" על אבי כביכול דרך לטעון ,(אם זו דרך לרמוז רמיזה מנמיכה באיזושהי צורה) כי אבי הוא איש קטן שנמצא בקליקה הקטנה שבנסיך הקטן או משהו מעין זה.
מבחינה עובדתית אבי לא יושב או נמצא בנסיך הקטן. ובכלל, להצביע על המקום כמן עלבון כשלעצמו הוא צרות עין או איזו חמיצות גועלית שבנפשו של המשמיץ הקטן, מי שלא תהיה (או תהיי.)

ברור שמי שכתב תגובה קטנה זו הוא הוא בעל הנפש הקמוצה והחמוצה, ואיננו (או איננה) יודע/ת דבר על אבי זך ורחב הלב.

הנסיך הקטן כבר אינו קיים בשום קנה מידה ולראיה רשימת אנשים שכבר אינם יושבים שם אביה בן דוד יחזקאל נפשי מתי שמואלוף עודד כרמלי יובל בן עמי אורית גת נמרוד פלשנברג אסף המוזיקאי ליאת מעיתון העיר מיקי ודץ אסף שטול אנשי עמדה דפנה שחורי אורי וייס משוררות מגמה רוני סומק נמרוד קמר ציקי כל אנשי ונשות מעיין בוסי יואב עזרא בכבודו ובעצמו גבריאל מוקד ארי ליבסקר ללי ציפי מיכאלי אודי שהרבני ענת לוין עדי עסיס עמיחי שלו ועוד ועוד והרשימה ארוכה יש לראות בנסיך כמטבח הישיר של יהודה ויזן שם הוא אוכל בחינם והורס את המקום ולגילוי דעת יהודה עתי לעולם אבל לעולם לא היה מאנשי המקום ולנעים כהן הבעלים המשך פעילות הרסנית עם יהודה ולכל קהל הקוראים כל השמות פזורים ויושבים באופן אקראי בכל בתי הקפה של העיר

את מי מעניינת, למען השם,המסה הכאוטית וחסרת הפסיקים האחרונה? וכיצד היא קשורה למה שנכתב לפניה?

כל ההשמצות הללו גם של משמיץ 2 על מנייני הברנז'ה המשוררית- היכן ואיפה יושבים ויושבות- באמת מיותרת לדיון פה. אנשים שוכחים שהנסיך הוא קודם כל מקור פרנסה לכמה וכמה אנשים.
מכוס קפה פה ושם של משורר או משוררת אנחנו לא מתפרנסים ממילא, אלא מהספרים.

אם המקום יקר ללבו של מישהו שיבוא וידבר עם נעים ישירות, במקום להשמיץ ולרכל באינטרנט.

דרך אגב, קנינו כמות גדולה מאוד של ספרים מעניינים וטובים מאוד בתחומים רבים.
תבואו בעוד שבוע אחרי שנסדרם- לחנות בקינג ג'ורג'.

אנחנו עובדים על זה קשה מאוד, (ובעיקר רוני היקר).
במחירים שווים (כמעט) לכל כיס…

קראתי שוב את השירה ומאוד נהנתי.
אולי כדאי שמשהו המבין בשירה יוכל
לכתוב ביקורת. השירים בהחלט ראוים
ויש לכבדם.

את מוזמנת להסביר לנו למה .כאן לא מספיק לאמר שאוהבים או שונאים שירים אלא יש לנמק להסביר ולפרט :\מדוע ?

רק תזכרו הבנים שלבנות חוטיני זה כמו חוט דנטלי באזור הלא מוזכר אצל יואב ע. אך תמיד נחשק שם למטה מקדימה של הבנות וגם צריך לעשות פוליש (לפחות)ברזילאי תואם

כך שתפוח עטופ בחוטיני מרגיש לדיוות הנאהבות
לא כמו למשוררים האוהבים בגדול

רק תזכרו הבנים שלבנות חוטיני זה כמו חוט דנטלי באזור הלא מוזכר אצל יואב ע. אך תמיד נחשק שם למטה מקדימה של הבנות וגם צריך לעשות פוליש (לפחות)ברזילאי תואם

כך שתפוח עטופ בחוטיני מרגיש לדיוות הנאהבות
לא כמו למשוררים האוהבים בגדול

מתגעגעת לרשימותיך.אתה עושה דוקא…מצחיק, כמה שרשימותיך לא שלימות , רוויות טעויות ובכל זאת אני מתגעגעת אליהן. בבקשה, תעלה עוד רשימות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 − seven =