אידיאולוגית הרימום על פי נורברט וינר

מאמר מניפסטי  זה מבוסס על רפרט שניתן בשיעור בקורס "תיאוריות בתקשורת "  ויצא מרעיונותיו של אבי האסכולה הקיברנטית נורברט וינר. באותו הקורס ניתן על סמך אותו המאמר רפרט נוסף שדיבר על "חוסר האנושיות "שיוצרים רעיונות   מעין אלה בעולם המודרני. אני מחזיק בנקודת מבט מנוגדת וטוען  שאם נצא מרעיונותיו של וינר בנושא יש לפרש את המושג "אנושות " בצורה רחבה יותר משנעשה עד כה.

הרימום כאידיאולוגיה :
היחס לטכנולוגיה ו"לאחר" המכאני באסכולה הקיברנטית ובחזונו של נורברט וינר.

הקדמה

היחס בין האדם והטכנולוגיה מחד, והיחס בין האדם ו"האחר" וגם "האחר המיכני", כמו המחשבים מאידך, עומד כיום, ומזה שנים רבות, במרכז הדיון בתחומים שונים של התקשורת. וזאת, מאחר שכיום הטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, וניתן אף לקבוע כחלק ממשי מגופינו, כשרבים הם האנשים אשר החלקים הטכנולוגיים הללו משמשים אותם בקשת רחבה מאוד של תחומים, החל מתפקודים שנועדו להגן עלינו, המשך בחלופה טכנולוגית לאותם חלקים פגומים/חסרים בגופינו, והכלה בתחומים רבים אחרים, שמטרתם היא לשפא את איכות חייו של האדם.
טענתי היא :

 החוקר נורברט וינר הציג טענה רדיקלית למדי לזמנו, ניתן לומר גם כיום – שעצם התקשרותו של האדם עם המכונה, ועצם הקשר והדמיון שלו עם המכונה, וגם של המכונה עם האדם, לא יהפוך את האדם לאנושי פחות, כפי שמקובל לטעון – אלא להפך – קשר זה יהפוך את האדם לאנושי הרבה יותר, וככל שיכולותיו יתרחבו בעקבות קשריו עם הטכנולוגיה, כך גם תתרחבנה אפשרויותיו לקבל את האחר ביתר קלות.
ו"האחר" במקרה דנן אינו רק את האישה, השחור, היהודי, המזרחי, ההומוסקסואל  והלסבית וכו', אלא הכוונה היא במפורש (ובהחלט לא רק כמטאפורה ל"אחרים" האנושיים המוכרים והמקובלים  יותר בניגוד למה שניתן לחשוב במבט ראשון) – לקייבורג ,לרובוט, לאנדרואיד, למחשב ובהשלכה, גם לבעלי-החיים האינטליגנטיים כמו הדולפין או השימפנזה, או בעלי חיים שעברו או יעברו בעתיד  "רימום" (uplift), דהיינו, שדרוג טכנולוגי באינטליגנציה וביכולות, וכמובן גם לחייזרים מהחלל החיצון.

 

מכונות ואינטליגנציה

At every stage of technique since daedalus, The ability of the artificer to produce a working simulcarium of a living organism had always intrigiues people. In the days of magic, there was the bizarre and the sinister concept of the Golem That figure of clay into which the rabbi of Prague breated life.

(Wiener, 1948 p. 27 )

נורברט וינר ידוע כיום, כאביו מייסדו של תחום הקיברנטיקה – ההפעלה של מכונות "חושבות", כשבנוסף לכך, הוא השפיע מאוד גם על תחום התקשורת.
עיון בכתביו של נורברט ויינר מראה, שרעיונותיו ביטאו דיון חדשני בשאלה – מה מבדיל בין המכונה והאדם?

מסקנתו של נורברט ויינר הייתה שלדידו, מכונות יכולות להיות אינטליגנטיות בדיוק כמו האדם, או אף יותר. שכן, אפשר לראות שאין הבדל של ממש בין התקשורת המפעילה את המכונות לבין התקשורת שמפעילה את המוח האנושי, והוא כמו רומז – שמבחינתו אין עם כך כל בעיה שאין הבדל מעשי רב בין בני האדם לבין המכונות.
בספרו "קיברנטיקה", משווה וינר את הקיברנטיקאי המודרני עם יוצרי האוטומטים הקדומים, אלו שיצרו סימולציה של אדם, ועם הרעיון של הגולם האדם המלאכותי שנוצר בידי רב שמכניס בו רוח חיים.

הוא טוען – שבעבר, במאה ה-19 למשל, ולמעשה גם בימיו, "הנדסת הגוף" נחשבה להנדסה רגילה. הוא רומז בכך, שהחוקרים דאז לא חשבו שאפשר לעשות הרבה עם הגוף, ובכך יצרו הפרדה מוחלטת בין הגוף האנושי והמכונה.

אולם הקיברנאטיקאי המודרני מבין היום שהגוף הוא רחוק מאוד מלהיות מכונה "שמרנית " ושהכוח שעומד ברשותו הוא הרבה פחות מוגבל ממה שחשבו בעבר.
וינר ממשיך וקובע שאפשר להשוות את הניאורונים היחידות שמפעילות את הגוף האנושי והחייתי עם האלמנטים שמפעילים מכונות .וכי אפשר להראות שהאלמנט החיוני לקיומם הוא לא של אנרגיה דווקא אלא של מידע של "מסרים " שמביאים להפעלת הגוף או המכונה . וכפי שהוא מציין "רעש " שעלול לפגוע בתקינות המסרים שאותם מקבל הגוף או המכונה יכול להביא לפגיעה בהם או לשיתוקם באופן דומה למדי

בספרו "קיברנטיקה", משווה וינר את הקיברנטיקאי המודרני עם יוצרי האוטומטים הקדומים, אלו שיצרו סימולציה של אדם, ועם הרעיון של הגולם האדם המלאכותי שנוצר בידי רב שמכניס בו רוח חיים.

כפי שאפשר לראות גם מספרו " GOD AND GOLEM INC. כאשר יצר וינר את הרעיונות האל הוא חשב על סיפורי הגולם הישנים של מיסטיקנים יהודים .ששם האדם המלאכותי נוצר באמצעות המסרים שבונים את העולם שהם 22 האותיות של השפה העברית שמהן נברא העולם כולו. ובאמצעותם יכול המיסטיקן ליצור אדם מלאכותי מעפר שיחקה את פעולות האדם הרגיל .
וינר חשב מן הסתם על השיטה הבינארית של הספרות אפס ואחד שממנה מורכבות המכונות האלקטרוניות של האדם .
אצל המיסטיקנים מקור האנרגיה הוא השם המפורש שמו של האל אצל המכונות החדשות מקור האנרגיה הוא אלקטרוני ומיכני.
אולם בסופו של דבר קובע וינר ההבדל הוא לא כזה בסיסי כפי שחשבו המדענים בעבר. עם האמצעים שבידינו אנו יכולים לבצע את כל מה שסופר באגדות על יוצרי הגלמים הקדומים.
אולם הוא מודה שכפי שהגולם הקדום יצא לפעמים מכלל שליטה וביצע פעולות שונות כנגד רצון הרב המפעיל אותו, כך עלול לקרות גם עם המכונות המודרניות, שעם המסרים שיקבלו עלולים הם להשתבש.
ניתן להסיק  שככל המכונות יתפתחו יותר, כן הן תהיינה חשופות יותר לאפשרות של תקלה, אולם, אמירה זו נכונה גם לבני האדם, שמשתמשים במכונות, ואינם שונים מהם כל כך.
המסר של וינר הוא – הטכנולוגיה הינה לא רק חיובית, היא עלולה מידי פעם להתגלות כמסוכנת, וכתוצאה מכך היא עלולה לפגוע בנו, ואסור להתעלם מכך, אולם עלינו לקבל זאת בגדר הבלתי נמנע, מכיוון שאותו פרינציפ פועל גם על המוח האנושי, עם המסרים שהוא מקבל.
אין לראות במכונה כמשהו רע וכסכנה "הכרחית" לאדם, הכל תלוי במסרים שאנו מעבירים למכונה ובצורה שהם מועברים אליה, שהרי, המכונה רק ממלאת אותם בדייקנות.
וכך בעצם קורה גם עם בני אדם, שהמידע שהם מקבלים משתבש בצורה כלשהי במוחם, והם סובלים כתוצאה מכך מהפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות. לדעת וינר, אפשר להשוות בהחלט את ההפרעות האלו עם הפרעות בפעולת מכונות ומסיבות שהן מקבילות.
מסקנתו של וינר היא – ככל שהמוח מפותח יותר, כך יש לו סיכוי לחטוף מסרים שגויים מבין מיליארדי המסרים שהוא מקבל ללא הרף, שיפגעו בו בגלל עצם התחכום שבו.
לטענתי,  גם כאן אפשר להשוות את רעיונותיו של ויינר אפשר להשוות זאת לסיפור הגולם של המהר"ל, שאליו מתייחס גם וינר, שכאשר הרב נתן לו הוראה שגוייה, הגולם החל לפעול בצורה הרסנית, ולא בגלל שטבעו היה הרסני. משמעותו של הסיפור מבחינתנו היא – שהבעייתיות של הגולם לא הייתה בעצם קיומו, אלא בכך שקיבל מסר שגוי.

מוסר ההשכל המשתמע של וינר הוא – עשה כמיטב יכולתך על מנת לפתח את הטכנולוגיה, אפילו שברור שזאת עלולה להתגלות כמסוכנת,. אולם, הברירה היא בידי האדם להקפיד לשלוח למכונות מסרים נכונים ומדוייקים, ובאם המסרים שנשלח אליה יהיו שגויים, הרי שבני האדם יסבלו מכך, אולם הם יוכלו רק להאשים את עצמם בכך ולא את המכונות.

 

מכונות אינטליגנטיות כ"אנושות"

לדעתי, וינר רומז לכך שאפשר לראות במכונות ישויות , שבאופן בסיסי אינן שונות בהרבה, או בכלל, מיצור אנוש ילודי-אנוש כ"ילדי האנוש". ובאם וכאשר, יהפכו המכונות לאינטליגנטיים, לא תהיה כל סיבה מדוע שלא לראות בהם כחלק "מהאנושיות" בהגדרה מורחבת שלה.
לכאורה אפשר לראות (ויש מי שרואים) ברעיונות אלו כחלק מה"דה-הומניזציה" שאותה עובר המין האנושי בעידן הטכנולוגיה המואצת, כאשר בני אדם נראים יותר כמכונות ותו לא

על פי תפיסה זאת יש בין המכונות ובין בני האדם הבדל של שמיים וארץ שאינו ניתן לגישור.

אולם אפשר בדיוק לראות את ההפך הגמור.

לפי וינר ההבדל בין בני האדם והמכונות הוא שהם בניגוד למכונות מסוגלים להבין מסרים גם בצורה לא מדוייקת ו"ליטראלית " לטוב ולרע. כאשר המכונות יגיעו למצב שגם הן יוכלו להבין מסרים בצורה "לא מדוייקת ולא ליטראלית " כי אז אפשר יהיה לטעון שהיגיעו לדרגת אינטליגנציה .

לטענתי מרעיונות אלו לא ניתן להסיק שיש לראות את בני האדם כיצורים מכאניים "חסרי נשמה", אלא את ההפך הגמור – דווקא את המכונות כיצורים כמעט וכמי שיכולים להיות יותר מכמעט "אנושיים", ועם נרצה כ"בעלי נשמה" (ללא קשר להגדרתה של אותה "נשמה", שהיא מטבע הדברים שנויה וכנראה תמיד תהיה שנויה במחלוקת).
את האנושיות אפשר להגדיר בצורה רחבה יותר מכפי שהיא מוגדרת כיום, כאשר "בן אנוש" נחשב, מבחינה משפטית, כמי שנולד לאישה.

 

מעמדן החוקי של ישויות מיכניות.

 

מאיפה נלקח הבסיס לתפיסה זאת של וינר ?

דיון מעמיק במיוחד בתפיסה הזאת ניתן  למצוא  בספרו של וינר  : God & Golem, Inc : a comment on certain points where cybernetics impinges on religion

הוא  רומז  או אומר   במפורש  הן בספר זה והן  במקומות שונים באוטוביוגרפיה של שני הכרכים שלו, שהמקורות שלו לתפיסה זאת הם בהלכה היהודית. באוטוביוגרפיה הוא מספר בין השאר  שהוא גילה  בילדותו שהוא צאצא ישיר מצד אביו של הרופא וההוגה היהודי הידוע הרמב"ם ( עם כי הרשומות בנושא נעלמו בעת המעבר  של משפחתו לארה"ב )  והדבר השאיר  עליו חותם עמוק וגרם לו לחקור נושאים שונים הקשורים בהלכה היהודית בצורה מעמיקה ביותר. 

על הרמב"ם, אגב, יש אגדה אחת לפחות ,שאולי הייתה מוכרת גם לוינר ,שכרופא הוא עסק בניסיון ליצור אדם מלאכותי.)

הבסיס ההילכתי  המדובר נמצא  בדיונים הלכתיים יהודיים שונים, הדנים בשאלה – האם ייתכן גולם יציר אדם אינטליגנטי, ומה יהיה מעמדו ההלכתי במקרה שנוצר אחד כזה ?

היו רבנים שדנו בכך, והגיעו למסקנה ההגיונית – שגולם אינטליגנטי מעמדו הוא כבן אדם לכל דבר, ובין השאר יוכל ליטול חלק ב"מניין", ואם ייהרג, בידי אדם, הרי שהריגתו, היא בגדר רצח לכל דבר, רצח שעליו להיענש במלוא החומרה (Sherwin 2004).
המסקנה העולה מפסיקת  אותם הרבנים היא שמבחינת החוק וההלכה אין הבדל משמעותי ואמיתי בין אינטליגנציה מעשה ידי אלוהים ואינטליגנציה מעשה ידי אדם.

תפיסה יהודית זו עומדת בניגוד מוחלט לתפיסה הנמצאת ביצירותיהם של סופרים והוגים נוצריים שונים, הקובעת "שישנם דברים שעדיף שהאדם לא ידע", ובין השאר אוסרת בכל תוקף את העיסוק ביצירת מכונות אינטליגנטיות, וניתן להגדירה כ"גזענות אנושית".

 הסופר והמדען היהודי יצחק אסימוב כינה תפיסה זו בזלזול – כ"תסביך פרנקנשטיין". הוא ראה ברעיונות אלו כסוג של מחלת נפש אנושית מסוכנת , המראה יותר מכל דבר אחר על הפחד מהבלתי נודע והשנאה לבלתי מוכר.

 הוא ציין שהוא רואה קשר הדוק בין "תסביך" זה ובין הניסיונות השונים לג'נוסייד שבוצעו בידי קבוצות שונות של בני אדם כנגד בני אדם אחרים, שנראו בעיניהם כ"לא אנושיים" – ונראה הוא שוינר מסכים עימו בהחלט.
אפשר לאמר שהמאבק בין התפיסה היהודית של יצורים מלאכותיים יצירו של האדם עצמו כמי שאינם רעים מעצם מהותם ויכולים להגיע לדרגה של אינטליגנציה אנושית ומעבר לכך ובין התפיסה הנוצרית הרואה באפשרות של התקרבות של האדם לאלוהים ,ובכל האפשרות של יצורים מלאכותיים אינטליגנטיים הנוצרים בידי אדם ככפירה נתעבת ופשע חמור מעין כמוהו מתחולל מזה מאות שנים ואין לאמר שהוא הוכרע .

 

ואולי אפשר לטעון שהמאבק מסמל מאבק עמוק יותר: מאבק בין התפיסה המקובלת בנצרות שיש נתק מוחלט בין הישויות האלוהיות כמו האלוהים של הנצרות ישו ובין והאדם שאינו ניתן לגישור גם אם אותן ישויות אלוהיות שמות על עצמן גוף אנושי. כביכול..
וזאת מתוך ההנחה שהאלוהות יכולה לעשות הכל ורק דרכה יכול האדם להיושע אבל האדם עדיף לו שיגביל את עצמו באופן מוחלט ועל לו לנסות להתקרב בעצמו בשום פנים ואופן לאותה ישות אלוהית.

התפיסה המקובלת ביהדות היא שהאדם עצמו יכול בכישוריו שלו לשפר את עצמו ול"הושיע את עצמו " ביכולותיו האנושיות שלו בידי "משיח " שהוא אנושי לחלוטין ואין בו שום דבר אלוהי.

גירסה מפותחת עוד  יותר של הרעיון הזה ניתן למצוא בכתביו של סופר המדע הבדיוני דיויד ברין, המתאר יקום שבו הנורמה היא שגזעים אינטליגנטיים שונים מפתחים ו"מרוממים" מינים לא אינטליגנטים,אורגניים ומכניים לרמתם שלהם, ומקבלים בברכה את שונותם של המינים האינטליגנטיים האלו, אשר מוסיפה למארג הגיוון של האינטליגנציה שבגלקסיה. ובכך הופכים את היקום "המת"לשוקק חיים אינטליגנטיים מכל סוג אפשרי.
לדעתי התפיסה הזאת, המשתמעת מרעיונותיו של ויינר, היא תפיסה יותר הומאנית מעצם מהותה מהתפיסה "המקובלת", הרואה בבני אדם כ"מי שנולדו בצלם אלוהים" בלידה רגילה. המדובר בתפיסה המסוגלת לראות ב"אנושיות" כגוף רחב, שאינו חייב לכלול בתוכו אך ורק את "ההומו-סאפיאנס", אלא גם מכונות אינטליגנטיות, ובהרחבה מכך, גם יצורים שאינם אנושיים מעצם מהותם, כמו דולפינים ובעלי חיים אחרים (ולכך יכולות להיות השלכות על נושא הניסויים בבעלי חיים שאמנם הוא מחוץ לעניינינו כאן).
ממסקנות רעיונותיו של ויינר עולה, כי ההגדרה ל"אדם" חייבת להתרחב, או לחלופין עלינו לקבל את האפשרות הסבירה בהחלט, שגם המכונות שלנו, באמצעות התקשורת החדשה, יקבלו אינטליגנציה ולא לחשוש מכך.

קשיים בתקשורת בין יצורים אינטליגנטיים

מהרעיונות של וינר והאסכולה הקיברנטית שלו, אפשר ליצור, אם כך, תפיסה חסרת תקדים בפתיחותה – של קבלת "האחר" מכל סוג שהוא, וגם כזאת שאינה דורשת לקבל מהאחרים דברים שיהיו לחלוטין ברורים על פי הבנתנו המוגבלת בלבד – כפי שאומר עמיתו של ווינר לאסכולה Warren Weaver

If the noise is introduceed 'thenthe recived message containe certain distortions 'certain errors 'certainexternous material 'that would certainly leads to increased uncertainty. but ifthe uncertainty is increased 'the information is increased 'and this sound asthough the noice were beneficiate (Warren Weaver The mathematics of communication p. 20).
הוא קובע, ש"מידע" המועבר בהתאם לתיאוריית הקיברנטיקה, אינו חייב להיות רק אינפורמציה מדויקת ונכונה, מידע זה יכול גם להיות מלא ב"רעש", ועדיין להתקבל בהצלחה. מה שחשוב, קובע ויינר, זה לא מה שאתה אומר, אלא מה שאתה יכול לומר, ומה שאתה יכול להבין ולקבל, ומכאן, אפשר להסיק שכל שפה אנושית יכולה לשמש לתקשורת ולהבנה, אולם באותה המידה גם שפות מכונות ושפות שאינן "אנושיות".
אפשר להמשיך מכאן ולקבוע שאינטליגנציה זרה, מכאנית או לא אנושית במהותה, אינה בהכרח חושבת במובנים שלנו, ויש צורך להיות פתוח מספיק בכדי לקבל ממנה, ובהבנה, גם "רעש", קרי, דברים לא מובנים מבחינתנו, אך שאינם שגויים ואינם טיפשיים מבחינת האינטליגנציה של השולחת.
המשתמע מכך הוא שההשלכות מכך דורשות קבלה מוחלטת של זכותו "של האחר", מכל סוג, לבטא את עצמו ולהתקבל בידי "ההומו-ספיאנס", הן כחלק מ"הקולקטיב" , והן כמין נפרד, אך בעל זכויות שוות.
יש לקחת בחשבון, שגם אם המסרים שהם מעבירים הם בגדר בלתי-מובנים, דווקא "רעש" הוא הדבר שבהחלט יכול להיות סימן לאינטליגנציה מורכבת, שהרי, מכונות פשוטות מסוגלות להעביר ולקבל רק מסרים פשוטים ביותר .
כמובן שלטענות אלו ישנן השלכות גם ליחסים בין בני אדם "הומו-ספיאנס" לבין עצמם. אבל קצרה היריעה מלדון בכך.
אנשי האסכולה הקיברנטית וינר ווויור, לוקחים בחשבון את האחר ומקבלים את זה שעלולים להיות בעיות וקשיים בתקשורת עימו, "רעש" כפי שהם מכנים זאת – והם אף מקבלים זאת בברכה.
הם נראים כפתוחים יותר ממרשל מקלואן, שאינו מעוניין בשום "רעש תקשורתי " ובשום קושי בתקשורת בין בני אדם.
המסקנות שאפשר להסיק מגישתם של אנשי האסכולה הקיברנטית – שהם בהחלט יהיו מוכנים לשלב את האחר המיכני בקולקטיב האנושי ובתרבות האנושית
על פי גישתם ניתן לאפשר לישות המיכנית ו"האחרת" מכל סוג קיום נפרד ושווה לפי הבנתה שאינו חייב להיות רק חלק מהקיום האנושי.
ואפשר להעלות כאן את הספקולציה שאולי דווקא גישה כזאת מסוגלת להתמודד ביתר הצלחה גם עם האתגר שאותו מעמיד "האחר " האנטי הטכנולוגי האנושי מאוד ועם זאת לכאורה בלתי מובן לאיש המערב "המתקדם" ,המוסלמי הקיצוני למשל , או היהודי החרדי , או קבוצות אנטי טכנולוגיות שצצות בהווה ושיצוצו בעתיד ,מאשר הגישה של שקוראת לשדרוג אנושי לכל וקיבורגיזציה ל"כל" ואינה מוכנה באמת להכיר בכך שאולי יהיו גם מי שאינם מעוניינים בכך.

 

ביבליוגרפיה

וינר, נורברט אנשים ומוחות מכונה : <הקיברנטיקה והחברה> / ,תרגום יעקב רבי  סדרת "דעת זמננו "

: ספרית פועלים, 1960- מהדורה ב.  1964. ).

Wiener, Norbert "( 1948) Cybernetics, or control and communication in the animal and the machine / New York : Technology Press,
Wiener, NorbertEx-Prodigy : my childhood and youth Cambridge, Mass. : M.I.T. Press, c1953
Wiener, Norbert I am a mathematician : the later life of a prodigy An autobiographical Accoung of the mature years and career of Norbert Wiener and a continuation of the account of his childhood in Ex-Prodigy Cambridge, Mass. : MIT Press, 1964

Wiener, Norbert, (1964) God & Golem, Inc : a comment on certain points where cybernetics impinges on religion Cambridge : M.I.T. Press
טקסט הספר

Innis, Harold Adams, (1991) The bias of communication / Canada : University of Toronto Press.

Katherine  Hayles, N. ( 1999)   How we became posthuman : virtual bodies in cybernetics, literature, and informatics Chicago :   University of Chicago Press,   1999

Sherwin, Byron L. (2004) Golems among us : how a Jewish legend can help us navigate the biotech century / Chicago : Ivan R. Dee, 2004..

קישורים רלבנטיים

וינר בבריטניקה

וינר בויקיפדיה 

נורברט וינר בויקיפדיה בעברית

           חיי וינר

ביוגרפיה של נורברט וינר
סיפורים על נורברט וינר
קישורים על וינר

נורברט וינר ממציא הקיברנטיקה

 

תומכי  "הרימום

"

יצחק אסימוב

דיויד ברין

נגד "הרימום "

סופר המדע הבדיוני פיליפ ק. דיק ונורברט וינר

גולם למניין : על התפיסה היהודית של ישויות אינטליגנטיות מלאכותיות 

גולם למניין חלק ב'