מרגלית הדרי ומרגלית המרגלת

 

 

 

הזמרת  מרגלית הדרי במלוא הדרה ( פוסטר משנות השבעים חולק לקוראי "מעריב לנוער" )

הי אז בסוף שנות השישים החלה להתבלט בתחום הזמר העברי זמרת בשם מרגלית הדרי .
היא הופיעה  בכמה מחזות זמר ובכמה סרטים זניחים שזכורים היום רק לחובבים ההדוקים ביותר של סירטי שנות השבעים ,הוציאה  כמה תקליטים .והתפרסמה בכמה כתבות ובסכמה תמונות שער פרובוקטיביות במגזינים של התקופה כמו "העולם הזה " ו"להיטון ". וגם אחרים. היא התבלטה בשיר ובקליפ "הגולם ".

מרגלית הדרי נולדה בשנת 55,   היא  עלתה לארץ עם משפחתה מבריה"מ בשנת 1966

מרגלית הדרי עם אחותה התאומה מרגליה .

מרגלית הייתה חצי מזוג תאומות. בהיותן בנות 12, מתה בשנתה אחותה התאומה, נורית, בנסיבות לא ברורות.
"אין יום שאיני נזכרת בה," אומרת מרגלית ודמעה נקווית בקצה עינה, "היא היתה ילדה כל כך יפה. מקסימה ומדהימה… היא היתה יפה יותר ממני. . . אני מודה שלרגעים…הייתי מקנאה קצת. זה גרם
שנריב לא מעט. אבל בסוף היינו משלימות. אהבתי אותה מאד מאד…."

הדרי: "הייתי אז בת 18 , גרנו בשכונת מצוקה בדרום תל אביב, אבל למדתי בתיכון טוב בצפון.
המורה שלי לדרמה, שהייתי התלמידה החביבה עליו בכל מובן, הפנה אותי לאודישנים של "הגולם".
בהתחלה לא רציתי כל כך ללכת לאודישנים, אבל המורה אמר לי שאני חייבת לנסות ועודד אותי מאד. ואני עושה כל מה שהוא אומר…
" הגיעו לשם מאות בנות. בסוף התקבלה הזמרת מרים צפת, ואותי רצו רק לקולות רקע – והתאכזבתי מאד. אבל אחרי שבוע קרתה טרגדיה , ומרים נדרסה על ידי סוסיתא בפתח ביתה. וכך יצא שנבחרתי אני. בהתחלה רצו שהפתיח של הסדרה יהיה סרטון שכולו אנימציה, אבל אני ביקשתי שיצלמו גם אותי. הבמאי לא הסכים, אבל שכנעתי אותו. כשאני רוצה משהו – אני משיגה…"

  

מרגלית הדרי .1970?

נטיותיה האמנותיות-בימתיות הדאיגו את הוריה . הרעיון שבתם תהפוך לזמרת ושחקנית גרם להם צער רב . בהיותם דתיים, העדיפו לראות אותה מורה, או בעלת מקצוע מפרנס אחר, ובכלל פחדו מהידרדרותה המוסרית.
מרגלית הבטיחה להם שוב ושוב שעסקי הבידור לא יקלקלו אותה.

  

תמונה מהמחזמר "בלעם והאתון ".

עטיפת תקליט ילדים של מרגלית הדרי .ציירת :רקפת סלע.

הקריירה המוזיקלית של מרגלית פרחה .

, היא שרה בפסטיבלי הזמר "שיר השירים" ו"תו אל תו"    בשנים 75, 76 ו-77,

 מרגלית השתתפה סנדוו עצום של פרוייקטים בשנות השבעים.  

היא שיחקה במחזמר "בלעם והאתון" בתפקיד מרכזי,וכן בסרטים "אהבתו הסודית של בן גוריון" ,"גפילטע המרגל" ו"פופו עוזב את השכונה".והופיעה בהצגות "צ'יפופו בניו יורק " דנידין הרואה ואינו נראה  במלחמת יום הכיפורים " ( היא הופיעה בתור דנידין  ושרה את כל השירים בהצגה) ובתור תמר סגניתו של ירון זהבי בסרט של מנחם גולן "חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס "

השתתפה בפרסומות (רהיטי "סטייל", פרומו אופנה בערוץ 1) ובתכניות ילדים ("זיק הכלבלב",

"מספרוני"")  – 

היא הוציאה תקליטים של שירי ימים והייתה מעוקרבת באין ספור פרוייקטים שרבים מהם לא היגיעו לכלל מימוש.

ידוע כי מספר שיתופי פעולה מוזיקליים שלה עם גדולי האמנים של אותה התקופה נגנזו, ועד היום אין דרך להשיג תיעוד שלהם..היא הפכה לסלבריטאית נוצצת ולדמות קבועה במדורי הרכילות.

בשנת 73, בהיותה בת 18 בלבד, התפרסמה כמבצעת שיר הפתיחה של סררת הטלויזיה "הגולם".שנשאר יצירתה הבולטת והמפורסמת ביותר. 

מרגלית הדרי עם יוצר סדרת "הגולם " אוריאל רשף.

ש: וכיצד התמודדת עם ההצלחה של הסדרה?הדרי: בהתחלה זה הפחיד אותי. זה היה מצב חדש, שבו לא יכולתי ללכת ברחוב, וכולם שמים לב ל כל תנועה שלי….היו מעריצים חמודים שביקשו חתימות והחמיאו, והיו גם כאלה אלימים, אפילו כמה ששלחו מכתבי איומים . התקשורת יצרה בזמנו יריבות ביני לבין רחל טל, שהיתה כוכבת גדולה באותו זמן.
בכל העיתונים השוו בינינו, והפיצו שמועות לפיהן אנחנו מסוכסכות. למרבה הצער, רחל נהרגה בתאונה טרגית, היא נדרסה על ידי סוסיתא בפתח ביתה

– ובשלב מסויים אפילו נוצרו בובות על פי דמותה .

בובת מרגלית.

השערוריה

למרבה הצער, בהיותה בת 19 וחצי, נתפסה מרגלית על ידי צלם עיתונות כאשר היא מבלה במלון יוקרתי
עם שני גברים שחורי עור מהבהמאס. התמונה המוכרת, בה מרגלית, בביקיני קטנטן, מבלה בברכת המלון חבוקה משני צידיה על ידי הגברים השחורים, פורסמה בכל שבועוני הבידור של התקופה .

מרגלית הדרי ושני גברים שחורים.( קריקטורה אנונימית)

ג'ורג' קאבאמה היה אחד משני הגברים השחורים שהיו מעורבים  בשערוריית המין הגדולה של מרגלית הדרי בשנות ה-70 .הוא שהה אז בארץ כמתנדב בקיבוץ משמר הנגב, ובילה סופ"ש באותו מלון עם בן דודו, ג'וש.
שם הם הכירו את מרגלית וחברתה הטובה, ויחד בילו סופ"ש בלתי נשכח.
בשעתו, ניסה קאבאמה לרכב על ה"ספין התקשורתי" סביבו ולהתפרסם כדוגמן בארץ. כך הפך גם הוא למיני סלב נשאר בארץ מספר שנים והשתתף בקמפיינים ופרסומות.
לאחר מאמצים רבים הצלחנו לאתר אותו. כיום הוא בעל מסעדת דגים בשיקאגו.
הוא נשוי, בעל חמישה ילדים ונכד אחד.

החוויות של מרגלית היו נעימות הרבה פחות.

ש: יש קשר לבמאי סרטי המתיחות מקס שרייבר?

"אתה צוחק? הוא היה בן דוד של אהרן. אגב, הוא התנגד לקשר בינינו. אמר שאני לא בשבילו…"

מרגלית ואהרן נישאו בשנת 77, ובשנת 1982  ירדו לארה"ב.
. בשנת 82, לאחר שנגמלה, ירדה הדרי לארה"ב. שם החלה להופיע בשירי עם רוסיים עם ההרכב "מורגנה".

.עוד להקה שעימה הייתה קשורה בארה"ב בזמן זה הייתה ה"ספנייל טאפ ". והיא נדדה עימם בכמה עיירות שכוחות אל בארה"ב .אך מצאה שזה לא בשבילה
במקביל הקימה עם בעלה את מפעל התכשיטים "ג'ולי" שהלך ושיגשג. נראה היה שמרגלית מצאה את דרכה אל האושר.
והנה, בוקר אחד, מבשר לה אהרן כי ברצונו להפרד ממנה ולהנשא למאהבת הצעירה שלו, ננסי.
כמו-כן, הוא דרש ממנה חצי מהמפעל המשותף.
אנחנו עוברים לדבר על היום בו אהרן וננסי נהרגו בתאונת דרכים, כאשר רולס רויס חולפת פגעה בהם בפתח ביתם.
"למרות הכל, אני זוכרת אותו לטובה," אומרת מרגלית, ודמעה בעינה. "דרך אגב, זו לא
היתה רולס רויס, זו היתה סוסיתא."

  
כיום נשואה מרגלית לגבר הצעיר ממנה ב-12 שנה, ומפעל התכשיטים של מרגלית "ג'ולי "  נחשב לאחד הגדולים והמצליחים בארה"ב. היא מופיעה רק לעתים נדירות, באירועים מיוחדים.
לעתים היא נוהגת לבקר בארץ חברים ומשפחה רחוקה .

קריקטורה על מרגלית הדרי כאשת עסקים. 1998. ציירה רקפת סלע.

"אני לא אשכח , לפני מספר שנים, פורסמה כתבה במעריב עלי ועל המפעל, על הארמון שיש לנו
ליד הוליווד, על השיש והג'קוזי, המשרתים, אוסף המכוניות היקרות והסוסיתות הנדירות , על החיים היפים שלנו. פתאם אני מקבלת טלפון נרגש מאמא: מרגלית, אנחנו סולחים
לך על הכל, את כל כך חסרה לנו…" נדהמתי. לא ידעתי מה לאמר לה. אמרתי לה שנהיה בקשר,
ומאז לא התקשרתי שוב."

מרגלית המרגלת

.בהסכמתה וברשותה האדיבה של האמנית רקפת סלע להלן קטע מהסדרה הנשכחת "מרגלית המרגלת " שפורסמה בשנות השבעים במגזין הנוער "עלם ועלמה "  סידרה שהתבססה על הדמות של הזמרת מרגלית הדרי ,ותיארה את הרפתקאותיה כסוכנת השירות החשאי הישראלי ברחבי העולם.  

רקפת סלע .תמונה מ-1989.

רקפת סלע – יוצרת קומיקס, אנימטורית, אמנית.
ילידת שנת 1949, ת"א. נולדה כרקפת לוי.
למדה אמנות בסורבון, בצרפת.
עם שובה לארץ בשנת 70, רקפת עסקה באיור כרזות וציור תפאורות להצגות ילדים.
כמו כן ציירה על תיקים ובדים .

בשנת 71 עוררה שערוריה, כאשר ערכה עם אמנים נוספים מיצג רדיקלי ואנטי-מלחמתי בככר דיזנגוף, בערב יום העצמאות.
המיצג כלל תחפושות ודימויים קשים (מצבות , שלדים במדי צה"ל וכו'), וכן כרזה: "אנחנו לא חוגגים
את יום העצמאות". המשטרה פשטה על האירוע וניסתה לפזר את המציגים.
במהלך האירוע תקפה רקפת את אחד השוטרים ,פצעה אותו ונעצרה יחד עם חבריה.
היא נידונה לחצי שנה עבודות שירות.

בשנת 72 נישאה לאבנר סלע, בן דודה של מרגלית הדרי (זמרת מפורסמת באותה תקופה – ע"ע)
מרגלית היתה זו שהכירה לה את הצייר אוריאל רשף, והוא קיבל אותה כמשתתפת קבועה במגזין הקומיקס שלו, "הגולם".

היא פרסמה שם את הסדרות "לילית והמוטציות " ו"מרגלית המרגלת" (המבוססת על דמותה של הדרי).
במשך שנים ליוותה רקפת את הקריירה של מרגלית, ואיירה את עטיפות אלבומיה .

בשנת 80 התגרשו רקפת ואבנר. הצהובונים חשפו כי רקפת ניהלה רומן עם עורך עיתון הנוער "עלם ועלמה", משה לוין.
בעקבות הגירושין ניתק הקשר החברי בין רקפת למרגלית, שכעסה על הבגידה בבן דודה.

 מרגלית "אחרי כל מה שעשיתי בשבילה,הרגשתי ממש פגועה על מה שעוללה לאבנר. לא אסלח לה לעולם."
באותה תקופה, נפצעה קשה רקפת בתאונת פגע וברח, כאשר מכונית מסוג סוסיתא דרסה אותה בפתח ביתה.
במקביל למאורעות אלה ,רקפת המשיכה לאייר ספרי ילדים, חוברות ומגזינים, וכן ליצור מעברי הנפשה לטלויזיה (כולל פרסומת אופנה בה השתתפה מרגלית הדרי, לפני הסכסוך).

בשנת 85 עזבה שוב לצרפת, שם השתתפה ביצירת שני סרטי אנימציה אמנותיים באורך מלא: "התנשמת" ו"הכוכב הלא נראה" בבימוי מישל פרנסואה.

לקראת סוף שנות ה- 80 שבה לארץ ועשתה הסבה מקצועית, והחלה לעסוק בריפוי באמנות., בו
היא עוסקת עד היום.
. רקפת הגישה פינה בנושא ריפוי באמנות במגזין מיסטיקה בטלויזיה החינוכית. והיא מקווה ים אחד לחזור לקומיקס .

אנחנו מחזיקים אצבעות.

מרגלית המרגלת .קטע מסיפור הקומיקס .הופיע במגזין "עלם ועלמה " 1972

 מרגלית הדרי במחזה "בלעם והאתון".