להלן תרגיל קטן שהיגשתי לקורס בשיטות מחקר טקסטואליות במחלקה בתקשורת באוניברסיטה בניסיון ניתוח שידור טלווויזיה . :שידור החדשות האחרון של שדרן החדשות בכיר לשעבר של ערוץ 2 גדי סוקניק מה-1 באוגוסט 2007 . במשך שש שנים מ-2001 ועד 2007 תפס גדי סוקניק את מקומו של חיים יבין כשדרן החדשות הנצפה ביותר של ישראל. ככל הנראה נקודת השיא של הקריירה שלו כולה הייתה כאשר נשיא המדינה דאז משה קצב טרח להתנפל עליו בצעקות במיוחד במהלך נאומו המפורסם כנגד עולם התקשורת , כמי שהרגיז אותו באופן מיוחד ויותר מכולם כשדרן הראשי מהדורת החדשות הנצפית ביותר של ישראל . |
השידור האחרון של גדי סוקניק
תרגיל בשיטות מחקר טקסטואליות
,תרגיל זה מתבסס על מאמרם של מיכל חמו ושושנה בלום קולקה
From Observation to Transcription and Back: Theory, Practice, and Interpretation in the Analysis of Children's Naturally. Occurring Discourse.
במאמר יוצאות החוקרות מתוך נקודת ההנחה שאין לחקור שיחת ילדים ( ובהשלכה של כל קבוצה ) מתוך נקודת מבט פסיכולוגית ,או אנתרופולוגית תרבותית דהיינו "מבחוץ " וכביכול מלמעלה " .אלא הן מאמצות את ההנחה שיש לחקור שיחת ילדים מפרספקטיבה כפולה .יש להתייחס לשיח בין הילדים כבעל משמעות כפולה ובו זמנית .המשמעות האחת שלו היא בתוך התרבות הספציפית של קבוצת הילדים והמשמעויות המקובלות עליהם שהם פיתחו מה "אמיתי " ומה "דמיוני " בין בני הקבוצה בלבד.
אבל יש להתייחס לשיח גם מפרספקטיבה אחרת ,הילדים מתאמנים בזמן השיח בכניסה לעולמם ולתרבותם של המבוגרים כך שהם מדברים גם כמו "ילדים בעולמם הפרטי " וגם כמבוגרים קטנים " הלומדים כיצד יש להתנהג ולדבר בעולם המבוגר" והם עוברים מסוג השיח האחד לשני מרגע לרגע .
דהיינו יש חלקי שיח המיועדים רק לחברים במסגרת עולם הילדים ויש סוג שיח שכביכול מיועד גם למבוגרים אם במקרה ישמעו אותו .
ולדעתי אפשר ליישם תיאוריה זאת גם לקטע דיאלוג הזה בין שני שדרנים מבוגרים שעבור אחד מהם גדי סוקניק לשעבר שדרן ראשי וסלבריטאי בערוץ 2,זהו השידור האחרון שלו כקריין ראשי בתוכנית החדשות הנצפית ביותר של ערוץ 2 .
והנה תעתיק שיחה של הקטע הראשון מהשידור .המשוחחים הם השדרן דני קושמרו וגדי סוקניק.
1 שדרן:
עכשיו חשיפה קטנה: שימו לב לכיסא הזה ועל מה שכתוב עליו "גדי בלבד"!. בשמונה המהדורה המרכזית.עם יונית לוי ובפעם האחרונה גם עם גדי סוקניק ,
תקריב של פניו של השדרן נראה בתחילה כאדיש ומחייך קצת, החיוך נראה כמלאכותי ואף עצבני במקצת
הוא עובר כביכול מיד מההודעה על סוקניק להודעה הרשמית על המהדורה עם יונית לוי אולם יש שינוי בחדות בקול כשהוא עושה זאת.
2 שדרן :
אתה לוקח את הכיסא הביתה או מה ?
השדרן פונה לגדי סוקניק ומחייך בשלב מסויים הוא מרים את ידו שבדרך כלל נשארת חבויה מה שמראה אולי על חוסר ביטחון מסויים גדי סוקניק פונה אליו מהכיסא ומחייך גם הוא אך החיוך נראה לי עצבני ולא אמיתי הוא נראה יותר כהעוויה של הפה.
3 גדי סוקניק :
יצטרכו למחוק את הטיפקס….
גדי סוקניק פונה אל המצלמה משתמש הרבה בידיו בשפת גוף חזקה ונמרצת להמחשה שלדעתי מביעה על חוסר נוחות או עצבנות מסויימת.
4 השדרן : :ה….. מה שלומך ?
בשלב הזה הה… של השדרן מראה על בילבול מסויים מה בעצם לאמר ברגע משמעותי כל כך בחייו של עמיתו.הוא מחפש מילים לאמר ,אם כי פניו כרגע שומרות על הבעה כביכול שלווה.
אבל זאת נקטעת לרגע וכמדומה שהוא שואל את עצמו ולא רק את סוקניק מה פתאום עלה על דעתו של סוקניק לבצע צעד מדהים ולא הגיוני כל כך .
5 גדי סוקניק :
מצויין. תשאל למה וככה ?
גדי סוקניק מנסה לשדרר אווירה של ביטחון של מי שיודכ בדיוק מה שהוא עושה ,אבל מניף את ידו ומראה על שפת גוף חזקה למרות ניסיונו לשדר לצופה שלווה וביטחון בצעדיו.
6
השדרן : למה וככה זה כתוב על הכיסא ?
. השדרן מניף את ידו בניסיון ליצור הומור ולשבור את המתח.
7 גדי סוקניק : זה בגלל שכל הכיסאות פה מסמרטטים מהר מאוד בדסק . כי עובדים עליהם 24 שעות כל הזמן והכיסא הזה שומר על הגב יציב והכיסא היחיד שנשאר נוח לי . אז סימנתי אותו כדי שלא יקחו לי גם אותו!
גדי ממשיך לבטא כאן שפת גוף חזקה ונינוחה יותר של מי שבטוח במה שהוא עושה ומפגין חוש הומור. הוא מזיז את ידיו ומרים אותם שוב ושוב .
8 השדרן : ה…. שמע אתה איש קר רוח למדי אני יודע עד כמה אתה מתרגש הלילה בכל זאת ?
השדרן מחייך,מניד את ראשון בהסכמה כביכול עם סוקניק ונראה כמתרשם מביטויי הביטחון של סוקניק
אבל הה….. מראה שוב על חוסר ביטחון מה לאמר בדיוק במצב כזה
בנתיים תוך כדי שהוא מדבר השדרן שומר על מעין חיוך קבוע שהוא יותר מעין העוויה של הפנים.
כביכול הוא נהנה לשמוע ומתרשם מכל דבר שיש לסוקניק לאמר .
9 סוקניק :: בואנה! אם אתה תמשיך ללחוץ עלי ככה אז בסוף באמת אני אתרגש כמו שצריך. .אני מניח שהמפלס יעלה לקראת המהדורה….בעיקר לקראת סיומה.. .
– גדי ממשיך להפגין ביטחון ומחייך אבל מתנשם בחוזקה וכמדומה שהשימוש בסלנג "בואנה " מראה שהוא פחות בטוח משהיה רוצה שהצופים יחשבו.הוא מניף את ידו תוך כדי הדיבור. המטרה היא לנסות להפגין"עסקים כרגיל"
אבל כאן במילים הראשונות של המשפט הוא נראה פחות בטוח מעצמו משהוא נראה קודם לכן ולאחר מכן כאילו לו עצמו יש מחשבות שניות בעניין.
10 השדרן : טוב אנחנו נשתדל לעשות קצת מאמץ ה….חוזרים להיסטוריה."
השדרן מהנהן כאילו הוא כיבכול מבין את סוקניק ופונה בנמרצות וביתר ביטחון לסיכום "חוזרים להיסטוריה ".
והתוכנית עוברת לסגמנט הבא בתוכנית שעוסקת במפגש של סוקניק עם בנימין נתניהו בנסיבות מקבילות כמה שנים קודם לכן כאשר עזב את עבודתו בערוץ הראשון למה שהתברר לבסוף כשדות ירוקים יותר.ובכך יש ניסיון נוסף מצד סוקניק לשכנע את הצופים שהוא יודע בדיוק מה שהוא עושה.
סיכום ומסקנות
בצפייה בקטע נראה לי שהשיחה בין סוקניק והשדרן השני אין טיבה ככברה. השדרן השני אם כי שומר על ארשת פנים חייכנית נראה כשואל את עצמו איזו שטות נפלה על סוקניק לעזוב את תוכנית החדשות היוקרתית ביותר בטלוויזיה ואת יונית לוי בעבור עתיד לא בטוח מחוץ לחיק החמים של ערוץ 2. חוסר הביטחון שלו מופגן בכעכועים החוזרים ונשנים שלו שמראים שהוא מידי פעם מוצא את עצמו חסר מילים בפני מה שנראה לו כהחלטה אידיוטית באופן קיצוני של עמיתו
גדי סוקניק לעומתו מנסה להפגין ארשת ביטחון של מי שיודע היטב מה שהוא עושה ושקל היטב את התוצאות וההשלכות האפשריות,וכבר היה שם במצב הזה כאשר עזב משרה דומה בערוץ הראשון.
אולם שפת הגוף שלו נראית כמצביעה על חוסר ביטחון בהחלטתו .
בהתבסס על המאמר שהוזכר למעלה של חמו ובלום –'קולקה שקובעה שיש למעשה שני סוגי שיח במסגרת שיח קבוצתי או דיאלוג האחד הוא פנים קבוצתי והשני מיועד יותר ל"צרכי חוץ" נראה לי שזה בהחלט נכון במקרה הזה שבו יש שיח שנראה מכוון כולו כלפי חוץ אל הצופים מצד השדרנים ומיועד להם.
אבל למעשה נראה שבמקרה הספציפי האישי הזה של שדרן שעוזב נראה שהיה גם שיח פנימי שאם כי השומעים שמעו אותו הם לא בהכרך הבינו את מלוא משמעויותיו שהיו יכולות להיות מובנות רק לשדרנים עצמם ואולי לעוד כמה אנשים "שמבינים " אבל לא לצופה הרגיל בתוכנית שאין לו את הידע הפנימי שישנו לאנשים האלה.
נראה לי שלא הצלחתי להעתיק את הדו שיח במדויק מאחר שהוא כלל גם שיח לא מילולי שהיה בעל משמעות ובמקרים מסויימים כנראה רק לשני האנשים שיודעים דברים שלא בהכרך מובנים לצופים כמו העניין עם הכיסא שנראה כאילו הוא מבוסס על בדיחה פרטית וותיקה בין סוקניק ועמיתו עם משמעויות משנה שונות שכנראה אינן מוכרות לאף אחד' מלבדם.
כפי שאפשר לראות מהתעתיק אני פירשתי את הדו שיח כמראה על חוסר ביטחון והתרגשות מצידו של סוקניק ומצד המנחה לגבי המשמעויות ועצם הנכונות של צעדו.
אולם זוהי פרשנות אישית בלבד שלמעשה אינה נתמכת במילים עצמן אלא כנראה מהנחות יסוד שיש לי לגבי החששות של אנשים ושדרנים וותיקים לעזוב משרה נחשקת של שדרן ראשי במהדורת החדשות הנצפית ביותר זאת של ערוץ 2 .
אני מפרש את שפת הגוף ואת הכיעכועים השונים של השדרן כמראות על חוסר ביטחון וחוסר ודאות כזה. אולם אין בכך הוכחה חותכת לנכונות מסקנתי זאת שאותה אפשר להשיג רק מקריאת מחשבות של שני הדוברים השדרן וגדי סוקניק או עם ראיונות מפורטים עימם לאחר השידור. .
הפרשנות שלי היא הפרשנות שלי והיא בהחלט אינה מכסה את כל האופציות לגבי מה שבעצם נאמר באותו דו שיח פנימי שהיה מובן רק לסוקניק ועמיתו.
בכל מקרה גדי סוקניק כיום ירד ממעמד הסלבריטי שהיה לו בתקופתו בערוץ 2 הוא שוב אינו דמות בולטת בתקשורת הישראלית ואפילו מדורי הרכילות הפסיקו לעקוב אחריו.
ספק רב עם בעתיד הוא יעורר באופן מיוחד את זעמה ותסכולה של איזו דמות בולטת כפי שאירע במקרה של משה קצב.
,
וראו גם
7 תגובות על “השידור האחרון של גדי סוקניק”
במשך שנים אתה חוקר תרבות ושאר נושאים רבים ומרתקים בהם אתה מומחה יותר מכל דוקטור. לאחרונה דיווחת שאתה לומד תקשורת באוניברסיטה העברית, אך לא פירטת יותר מדי מה בדיוק אתה לומד ומאיזו סיבה, ולכן לא הצלחתי להבין מה הקשר של הלימודים האלו לנושאי מחקרך הרגילים. מדי פעם, בין כתבות על נושאים מרתקים, אתה מכניס כתבה מוזרה כגון זאת הקשורה ללימודיך, בה אתה מתעמק בנושא בעל חשיבות בינלאומית עליונה כגון הכיסא עליו ישב פעם גדי סוקניק. אז או קיי, הבחנת שהבן אדם התרגש קצת בזמן הפרידה ממנו. ממש תגלית פורצת דרך.
מצטער על הקטילה, פשוט נראה לי (לפחות מהמעט שכתבת) שהמרצים והמתרגלים בקורסים שלך הם לא גאונים גדולים ולכן העבודות שאתה עושה בשבילם לא מגיעות לקרסולי הכתבות שאתה מכין לאתר מרצונך החופשי. אנא הסבר או לפחות תקן אותי אם אני טועה.
לא טעית .למדתי במחלקה לתיקשורת חצי שנה .ואז עזבתי.
הם באמת לא גאונים גדולים.
לא כל כך הבנתי מה שתי המחברות מיכל חמו ושושנה בלום רצו לומר במאמר שלהן.
ראשית זה קורה הרבה פעמים שלא מבינים מה המחברים רוצים לומר במאמר… או שחסר כאן הסבר. אחד מהשנים… 🙂
דבר שני: באופן עקרוני בפסיכולוגיה או בסוציולוגיה ובכלל במדעי החברה (אבל המתרגלים שלך לא יודעים את זה אז זה בסדר) לא ניתן להשליך מההתנהגות של ילדים על מבוגרים.
הפסיכולוגיה של הילד והמתבגר היא משהו אחר לגמרי מזו של המבוגר. זה כמו שני דברים שונים לחלוטין. זה כמו שתיקח את חוקי פיזיקת הקוונטים ותרצה לייישם אותם למערכת קלאסית. זה בלתי אפשרי.
למרות שיש קווי דמיון, אבל בכל זאת…
לכן זה לא קביל גם בפסיכולוגיה.
אבל שוב מתרגל לא כל כך מודע לזה עדיין… כי הוא רק מתרגל.
🙂
התכוונתי ליישם את חוקי המכניקה הקלאסית לעולם הקוונטי, וכתבתי בטעות להפך.
היום ראש הממשלה ,הם כיום ידידים טובים ועובדים בהרמוניה.
.או לפחות כך זה נראה.
הם בהחלט לא היו כאלה ב1996 כששניהם התמודדו על ראשות הממשלה בעקבות רצח ראש הממשלה דאז יצחק רבין. פרס היה אז ראש הממשלה המכהן ושניהם השתתפו בעימות טלוויזיוני מפורסם במיוחד בניגוד לכל הציפיות היטה את הכף לכיוונו של ראש האופוזיציה הצעיר בנימין נתניהו.
ולהלן ניתוח קצר של קטעים מהעימות בינהם שבאמת שינה גורלות .
ראו
העימות בין שמעון פרס ובנימין נתניהו
http://www.notes.co.il/eshed/59461.asp?p=0
A lot of thought and thinking has to go behind it and we should opt for something that is well
and truly safe and foolproof to say the least. Why should you waste money on a security system when you can buy a dog.
People who are living in areas where security is secondary can use this device.
[…] השידור האחרון של גדי סוקניק […]