|
|
רוח הרפאים של הגולם
חקירה ודרישה במיסטיקה יהודית
עם סקירה מיוחדת על
טבע ברייתו של הכפיל
תרגום
הוויתו של הכפיל
"..ובספר יצירה הייתה משנתו סדורה לו מימי ילדותו בגירסה ברורה ובעמקות נוראה ,כי היצעתי לפניו עשרה שיטות בנוסחאות מוחלפות בספר יצירה .
ואמר לי הגר"א גרסתו הברורה כגרסת האר"י ז"ל ,רק דבר אחד הוסיף מה שנשתבש גירסת האר"י ז"ל בדפוס.
"אמרתי לו :
"מעתה הלא אינו דבר גדול ופלא כל כך לברוא גולם."
השיב כי :
"באמת פעם אחת התחלתי לברוא גולם,ובעודי באמצע עשייתי חלף ועבר תמונה אחת על ראשי,והפסקתיו מלעשותו עוד כי אמרתי מסתמא מן השמים מנעוני לפי רכות שני אז" .
.ושאלתיו בן כמה היה אז.
והשיב שהיה קודם י"ג שנה.
חיים מוולוז'ין
מתוך ההקדמה ל"ספרא דצניעותא : ממנו יתד ממנו פנה לאדרא רבאולאדרא זוטא ויסוד מוסד מוסד לכל דברי הזוהר הקדוש.. / ועתה הרחיב ה' לנו ביאור רחב על כל ענין וענין מראשית ספרא דנא ועד תומו. הכינה…גאון עוזנו…מהו' אליהו מווילנא עם הקדמה ארוכה מר' חיים וואלאזין וווילנא הוראדנא : מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, תק"פ 1819. .
"ואני שמעתי בעל פה שהייתה זאת תמונת תרנגול גבר, …ובאה זו התמונת גבר שהוא המלאך גבריאל אשר קסת הסופר במתניו ממונה על הדין ,לרמוז לו על העונש ח"ו לרכות שניו.
ובפרט בעניין זה ראוי ביותר לגבריאל שידוע שהוא עם מספר האותיות גליא רזיה לרמוז הקפידה על הדין. ..
( עליות אליהו אות י"ח בשם רבי דוד לוריא הרד"ל )
"והנה סיבת בריאת הגולם שרצה לברוא הגר"א :
נראה שהגאון למד סוגיית צירופי השמות ותוך כדי לימודו בחן על ידי בריאה זו ,ולא שעשה סתם מעשה של בריאה ,…וייתכן שהיה רבינו מתעסק ביסודות השמות וסדר כוונתם בבירור שיטה הנכונה וגירסת הספר יצירה ומתוך בירור הסוגיה בא לבדיקה ולבחינה לסידור השמות הראוי.
( ספר יצירה עם ביאור הגר"א ע' י' –יא )
…עוד בילדותו החל רבנו הגר"א לעסוק בלימוד תורת הנסתר ,אחרי שהש"ס ופוסקים וכו' היו שגורים אצלו כנודע .ומאז כבר עסק בעמקות נפלאה בגילוי רמזי התורה כאמור לעיל .בעודנו נער בן י"ד שנה בערך קבל הרבה בתורת הנסתר גם מאת גדולי קהילתנו בשקלאוו שארי אביו אב זקננו הרש"ז בה"ר צבי…במיוחד התעסק הרבה בסוד צרופיי אותיות ובחכמת היצירה .וכפי ששמענו מפי קדשו,גם כוונתו בזה היה ככדי להשיג ולדעת איך ליצור כח גולמי בע"ח –להכריע בו את הס"מ בשערי ירושלים ולשם כך התחיל עוד בילדותו לעשות ניסיון נורא ביצירת גולם כנודע.
( קטע מ"קול התור " פרק 3 ע' 95 במהדורת 1994)
"ומה שהובא שכוונתו של הגר"א ביצירת הגולם הייתה בזה להכריע את הס"מ בשערי ירושלם אינו אלא דמיון. ( ספר יצירה עם פירוש הגר"א ע' יג )
"ובעניין עשיית הגולם דמאתה אינו דבר גדול כך כך דהטעם לקלות הדבר הוא ההכרעה כגירסת האר"ז"ל והגר"א ויש להסתפק בביאור הדבר אם הוא מפני שיש חילוק בין גרסה זאת לשאר הגירסאות,שלגרסה זאת הא פעולה קלה בהשוואה לגרסאות האחרות הוא פעולה קשה או שאיו זו כוונתו ורק כוונתו דשכיון שיש עשרה גרסאות בו כל גרס היא עם פרטים שונים מגרסאות אחרות ונמצא דמספר הגרסאות האפשרויות בנוסח ספר יצירה הוא מרובה מאוד דבריבוי הפרטים שחלוקים גירסה מגירסה ונכפל מספר האפשרויות בהרבה יותר מעשר וזה גורם הקושי לעשות גולם.
ואיך שיבוא לעשות שמה אינו האופן הנכון ואם יבוא לעשות ככל האופנים הוא מגיע למספר עצום של אופנים שקשה מאוד לעשות ככולם. ( כגון עם יש פרט א' שבו עשרה שיטות ועוד שפרט שני שבו יש עשרה שיטות לעשות בכל האופנים העולים משני פרטים אלו כבר הוא מאה אופנים .וכיוון שיש הכרעה בגירסה אחת של הגר"א ממילא נקל לעשות גולם.
מתוך ספר היצירה השלם עם פירוש הגר"א.
ידוע שחרף כל השיטות של היצירה , בריאה ספונטנית ובלתי-צפויה של גולם היא מעבר לגבולות ההכרה, אולם האפשרות להשמיד את הגולם מעניקה לאדם שלווה מיסטית ואף אינה גורעת מן התחושה שבריאת גולם אינה מצמצמת את האמונה באל.
אני חוזר על ההשקפה המיוחדת של היהדות בימי-הביניים המאוחרים, הנוגעת במאגיה, ובעיקר על הדברים האמורים בקבלה. אני גם מבקש לציין מקרה של הצלחה בבריאה ספונטנית של גולם (אף כי אין לה דוגמא) כדי להבין את אי-בטחונו של בוראו המופתע, כדי שהקורא יבין את דברי,הנה דוגמה ממה שסיפר רבי אליהו מווילנה במלים ספורות לתלמידו, הגאון רבנו חיים המפורסם [ר' חיים מוולוז'ין, בעל "נפש חיה" – ג"ל] על נסיונו לברוא גולם.
אנחנו מוצאים בעמוד 4 של ההקדמה לספר "ספרא דצניעותא" הערה על רבי חיים, שלפיה אמר לו הגר"א: "וב'ספר היצירה' התבהר לי כיצד ללמוד ולהעמיק. וכאשר העליתי לפניו עניין ב'ספר היצירה' שיש לו עשרה פירושים שונים, דרש באוזני את פירושו שדמה לזה של האר"י. אולם בעניין אחד היה פירושו של האר"י שונה במלה אחת, באשר היתה בה טעות דפוס. כאשר שאלתי אותו, אם אין זה עניין גדול ומופלא לברוא גולם, השיב: כעובדה, התחלתי פעם לברוא גולם, אך כאשר הייתי בעיצומה של השלמתו, חלף מעל לראשי צלם-דמות ובשל כך חדלתי מהמשך השלמתו מכיוון שחשבתי שיתכן שמן השמיים רצו למנוע ממני את בריאתו, ובאשר הייתי צעיר באותו הזמן השיב לי [הגר"א] שהוא, בשעתו, עדיין לא היה בגיל 13."
תיאורו של רבי אליהו נראה לי, לאחר הרהורים רבים, כדבר שאי-אפשר לבטל את משמעותו, אף בלא חקירה ודרישה בסודות שב"ספר היצירה", מאחר שהבסיס לסיפור על בריאת הגולם נראה טבעי כשלעצמו. בהערה אחת בסיפורנו, שיש לה משמעות מרחיקת לכת, אנחנו למדים לדעת שבתקופתו היה שפע גירסאות ל"ספר היצירה". רבנו חיים עצמו מנה באוזני רבו עשרה פירושים ל"ספר היצירה". אך רק פרשנותו של יצחק לוריא הדגול מוזכרת באופן חריג כבהירה ונגישה בנקל, למרות שגיאת הדפוס. ומ"ספר היצירה", ובתשובתו של הגר"א, כפי שניתן להבין בנקל מבין השיטין של דברי תלמידו, נהיר גם סיפור בריאת הגולם. (על כן ברור שסיפור הבריאה של הגולם יחודי לגירסתו של הגר"א ל"ספר היצירה" לפי סיפורו של ר' חיים, ואין זה שייר פרשני כלשהו לגירסת האר"י.) על-פי הדעה הזאת של תלמידו של הגר"א, באשר לאופני הפרשנות של "ספר היצירה", שבריאתו של הגולם היא עניין שב"פשטות", לפחות מן הבחינה שאיזכר אותה, ברור שהגר"א, באופן ישיר או ברמז ברור, אכן החל אי-פעם בעבר בבריאתו של גולם. כיצד ובמה החלה הבריאה לא נאמר אפילו במלה אחת, אף כי אנחנו למדים על הכוונה, אך באמצע תהליך הבריאה הופיע לעיני המורה צלם-דמות (gestalt), שהיה, לתחושתו של המורה, צלם-דמות של הזהרה מן השמיים.
הגר"א עצמו האמין בצלם-דמות שמיימי; אך אני סבור שהוא האמין כי יתכן שהשמיים מתירים לו לברוא רוח-רפאים ככפל דמות. למקרה שצלם-הדמות הוא הזייה (או מראית עין של הטעייה, מעין הסתר פרצוף, חוויות שחלחלו במוחו מחמת הגירוי שבמעשה הבריאה עצמו) שהשרתה עליו נוכחות בלתי-מציאותית. לפיכך מתעוררת שאלה מדוע התמונה הזאת, הדומה למאה חזיונות הזהרה החולפים כל העת במוח, חסרת קול (ובמושגים אנושיים, אף חסרת משמעות ובסיס), חלפה במוחו של הגר"א והטביעה בו את חותמה. בלא ספק הייתה מובנת יותר לוּ לבשה צורה של מחווה או הייתה מבוטאת במלים.
עיקרו של דבר במקרה הזה הוא, שצלם-הדמות המפוקפק הזה קיבל צורה של מופע ספונטני ובלתי הכרתי הדומה למעין כפילות הכרתית, מעין כפל דמות.
הדבר חסר החיים לכאורה הנמצא בטראנס (היכולת לראות את עצמך-מתוך-עצמך) נראה ונבחן בתופעות רבות. גם ההשקפה שהכפיל העצמי הוא סימן מקדים למחלה או למוות היא הוכחה שמדובר בהזהרה, ומוכרת לנו היטב ככזו. מן התיאור של הגר"א מותר לנו להסיק, כי הפתאומיות של מופע צלם-הדמות החדירה בו בתחילה פחד, שכן בגילו הצעיר עדיין התקיימה בו ההכרה שקיימת אפשרות של כפילות נפשית, ועל כן היתה לנגד עיניו ההשערה שאפשר לברוא גולם. אולם השפעתו הסתומה של צלם-הדמות, שהיתה נעלה מהבנתו, העניקה לו את ההכרה שקיימת משמעות כלשהי הרוחפת מעל לראשו בכל רגע שבו נתבעת הכרעה של ממש.
ההסבר להתנסותו של הגר"א – שעובדת ראייתו של עצמו-מתוך-עצמו – נראה לי לא מוקשה יותר מן התיאור שהבחין בהזהרה התלויה לו מעל לראשו. לי נראה סביר, על-פי תולדות חייו בבגרותו, כי הגר"א הבין כבר בצעירותו את התופעה, ועל כן ידע שגם תלמידו יבין אותה, וכי, כמותו, לא יהיה צעיר מכדי להתנסות בה.
יתכן שקוראי יחשבו שמה שאני מתאר כאן הוא מעין התפצלות (סכיזופרניה) גופנית-נפשית של הגר"א, אולם אני טוען שאין זה כך. תיאורו של הגר"א שהניסיון לברוא גולם קסום צפנה בחובה את ההזהרה שהתגלמה בצורת צלם-דמות, שכן, מכל מקום, בריאת גולם ככפיל היא אמונה עממית מקובלת, שכן היא נרמזת אפילו במשנתו של האר"י.
לפיכך מתעוררת הסוגייה באיזה אופן ראה הגר"א את הכפיל הנפשי, האם בהכרתו או בתת-הכרתו, או שמא בהתפצלותם. מכל מקום, די היה בהבחנה בכפילות הזאת, בהופעתה כצלם-דמות, כדי שיחדל לברוא את הגולם.
ראו גם
אלי יונה "הגולם של הגאון מוילנה "
- חלק ב', באתר האייל הקורא
- אלי אשד, יש לנו גולם במעגל: הגולם וגלגוליו בספרות ובקולנוע, באתר "ארץ הצבי"
- לילי יודינסקי, גילגוליו של הגולם: הגולם בתרבות היהודית, העולמית ובקולנוע,
- חלק א'-הגולם במיסטיקה ובתרבות
- חלק ב'-הגולם בספרות העולמית
- הגאון מוילנה בויקיפדיה
- תוכנית העתיד של הגאון מווילנה
- הגאון מוילנה והמוסד
- הגולם ואני
- יוצרי הגולם
- איך ליצור גולם-הרב יהודה החסיד והגולם
- מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג
- הגולם מפראג :גירסה של גוסטב פיליפסון
- הגאון מוילנה והגולם הבעל שם טוב והגולם הגולם של הרב דוד יפה מדרוהיצ'ין
הגאון מוילנה.ציור מאת אשר דיקשטיין. "הארץ שלנו 1965
24 תגובות על “הגאון מוילנה והגולם”
עד כמה שידוע היום סיפור המהר"ל והגולם קיים בדפוס לא לפני שנות השלושים של המאה ה-19 ,וההופעה הידועה הראשונה שלו היא ברומן "שפינוזה " של ברטולד אוארבך מ-1837. נראה שהסיפור היה קיים בעל פה לפני כן אולם אין דרך לדעת כמה שנים לפני כן.כנראה כמה עשרות שנים וככל הנראה הסיפור קיים בעל פה אולי מהמחצית השנייה של המאה ה-18.
ייתכן שהאיש שיצר אותו בעל פה היה שמש בית הכנסת שבימי הרב של פראג באותה התקופה הרב יחזקאל לנדא. על פי עדות של ר' יוסף שאול הלוי אב בית דין בלמברג ששמע זאת מהשמש הזקן בבית הכנסת בפראג הגאון ר' יחזקאל לנדא (אב בית דין פראג, עלה לעליית בית הכנסת לראות את הגולם של המהר"ל שעליו שמע לראשונה מסתבר מאותו השמש.
כלומר ה'עדות' הראשונה על הגולם של המהר"ל נודעה מפי השמש האנונימי בבית הכנסת בפראג, ולא מן הנמנע כי היה זה הוא שהפיץ לראשונה סיפור זה
הרב לנדא שימש כרב של העיר פראג במחצית השנייה של המאה ה-18 ונראה שאז נוצר הסיפור בעל פה.
אני משער שאותו שמש מתחן אנונימי שבימי הרב יחזקאל לנדא הוא האחראי ליצירת סיפור הגולם מפראג שאיש לא שמע עד אליו את שמעו , בעקבות סיפורים ששמע על הרב אליהו בעל שם מחלם ועל הגאון מוילנא.והוא עשה זאת או בתור בדיחה להפגת השיעמום גרידא או בתור ניסיון להפיץ את שמעו ואת פרסומו של בית הכנסת עם "חפץ קדוש " הנמצא בתוכו .
ובכך כפי שיכולים להעיד מליוני מבקרים בעיר פראג, הוא הצליח מעבר לכל המשוער.
ספרותית אלה עובדה היסטורית. ויש לו המון צאצאים בארצנו שמשתלטים על כל אורחות חיינו.
ובהזדמנות זאת בדיון על סמל המגן דוד ,כדאי להזכיר שהוא כמעט זהה בצורתו
לסמל "חותם שלמה" או מגן שלמה שעימו המלך הקדמון היה על פי האגדה כולא שדים בבקבוקים.
תמונה של החותם יש כאן
https://www.glow.co.il/ProductImages/big/ho03.jpg
שימו לב כמה הוא דומה ל"מגן הדוד " ששוב על פי האגדה היה נמצא על המגינים של החיילים של אביו של שלמה .אבל הוא אינו זהה. זהו סמל כישופי ידוע כנראה היה מוכר ככזה מאות ואלפי שנים לפני זמנו של שלמה.
אני נזכר בסיפור על הגולם שעל פי המסורת אחת הדרכים לכבול אותו לרצון הרב שיצר אותו הייתה על ידי רשימת פתק עם המילה "אמת " על מצחו בתוך פיו או על ידי ציור של "מגן דוד " באותם המקומות.
כדאי להיזכר שאחד מאבותיו של ,הגאון מוילנה ,החבר יוסף,ייתכן שהוא האחראי לספר הראשון הידוע שעל כריכתו מופיע סמל המגן דוד ,וזה אומר אולי שהיה לו עניין עמוק במשמעויות המיסטיות של סמל זה.
וראו על כך
מה קרה לחבר יוסף
http://www.notes.co.il/eshed/56005.asp?p=0
את הפתגם "השד שיצא מן הבקבוק " שההתיחסות שלו היא לסיפורים הקדומים באלף לילה ולילה על שלמה שהיה כולא שדים בבקבוקים עם חותם שלמה כמגן. ואם היו השדים האלו משתחררים היו עלולים לגרום נזק רב לעולם כעונש על כליאתם האכזרית במשך אלפי שנים.
נראה לי שיש כאן פתגם מקביל ל"גולם הקם על יוצרו " שמשמעותו היא שדבר מעשה ידי אדם תוקף את יוצרו.
במקרה של הפתגם הקודם השדים אינם יצורים מעשה ידי אדם אבל הם נכלאו על ידם ואם ישתחררו יצאו להעניש אותם על כך ,אז אולי יש כאן איזו שהיא סוג של הקבלה.
ככל שאני חושב על כך המסורת כפי שנמסרה לנו על מגן הדוד כמשתק גלמים היא מן הסתם משובשת והכוונה במקור היא לסמל הכמעט זהה של "חותם שלמה" שלו הייתה מסורת ארוכה של כליאת שדים שעלולים להשתולל אם לא יפקחו עליהם.
ומהו הגולם אם לא סוג כזה של "שד"? ".
בימים אלו יצאה בהוצאת המכון להוצאת כתבי הגר"א מהדורה של שלושה כרכים של הספר הקדום "ספר היצירה "עם הפירוש של הגאון מוילנה ופירושים לפירוש והקדמות מקיפות .
זוהי המהדורה המקיפה והמפורטת ביותר הקיימת של הטקסט הקדום והמסתורי ביותר הקיים בשפה העברית ,ספר שהוא כנראה מהמאות הראשונות לספירה שהוא הבסיס ואבן היסוד לכל המיסטיקה היהודית לדורותיה.שכל כולה נובעת ממנו.
על פי המסורת ספר היצירה הוא הספר שבאמצעות שימוש נכון בכתוב בו אפשר ליצור בעלי חיים וגולם ,אדם מלאכותי . ( כפי שסופר על הגר"א עצמו שעסק בכך בעת שפירש את ספר היצירה ) . ויש האומרים גם עולמות שלמים.
אלא שספר יצירה אינו רק מדריך לבריאת יקום.
זהו גם הספר הראשון שעוסק בשפה העברית עצמה והספר הארס פואטי הראשון שעוסק בניתוח של היצירה הספרותית כלשעצמה.
ולרגל האירוע אני פותח בזה פרויקט של מאמרים שעוסקים בספר היצירה ,מאת החוקרים הידועים פרופסור יהודה ליבס , פרופסור מאיר בר אילן ,ופרופסור יוסף דן. שיעסקו מזוויות שונות של תולדותיו בתיאוריות השונות הקיימות גם לגבי ספר היצירה המיסתורי זמן יצירתו ומטרתו.
האם היה זה ספר כישוף או מדע או ספר לימוד לילדים או ספר עברי ראשון של דקדוק הכתיב העברי מה שמסביר את העניין העמוק שיש בו באותיות השפה? או משהו אחר לגמרי ? דבר אחד בטוח זהו הספר הראשון שעוסק בשפה העברית עצמה. ובמשמעויותיה ככלי ליצירת עולמות.
ראו
המדריך לבריאת יקום
http://www.notes.co.il/eshed/58347.asp
המדען היהודי נורברט וינר ידוע כיום כאב המייסד של תחום הקיברנטיקה ההפעלה של מכונות "חושבות " והוא השפיע מאוד גם על תחום התקשורת. עיון בכתביו מראה שרעיונותיו ביטאו דיון חדשני אך בהחלט לא חסר תקדים בנועזותו בשאלה מה מבדיל בין המכונה והאדם ,ומסקנתו היא תיאורטית שום דבר . מכונות יכולות להיות אינטליגנטיות בדיוק כמו האדם ,או אף יותר.ואין בכך כל רע.
.והשקפותיו אלו מבטאות לדעתי תפיסה קדומה הנמצאת אצל הוגים יהודים שונים ,וגם אצל סופרי מדע בדיוני שונים ממוצא יהודי כמו אסימוב ודיויד ברין..ומהן ניתן לצאת בהשקפה חסרת תקדים בפתיחותה כלפי ישויות שאינן "ילודות אישה". וכי "אין הבדל משמעותי ואמיתי בין אינטליגנציה מעשה ידי אלוהים ואינטליגנציה מעשה ידי אדם."
ראו
אידיאולוגית הרימום על פי נורברט וינר
http://www.notes.co.il/eshed/58495.asp
מיליארדי מילים נכתבו על האגדה היהודית המפורסמת מכל בעולם הרחב ,סיפור הגולם והמהר"ל מפראג שבימים אלו נחגגים 400 שנה לפטירתו.
. ספרים ומחקרים רבים נכתבו בנושא זה.רומנים רבי מכר, הצגות , אופרות ,בלטים , אלבומי קומיקס , וסרטים קלאסיים נוצרו על פי האגדה הזאת .יש אנשים שונים ברחבי העולם שהקדישו ומקדישים למחקרים עליה את חייהם.
ההשפעה של האגדה על התרבות הפופולארית המודרנית ובמיוחד על הספרות והסרטים העוסקים באנשים מלאכותיים אינה ניתנת לשיעור , והיא משמשת כיום כבסיס לענף תיירות משגשג במיוחד של העיר פראג. צאצאיו המרובים של מהר"ל ברחבי העולם כולם מתגאים בראש ובראשונה על כך שהם צאצאיו של יוצר הגולם.
אולם עד כמה שזה מדהים העובדה היא שאיש עד כה לא ניסה לחקור ברצינות את השאלה החשובה מכל :
מי יצר את האגדה המפורסמת הזאת וביצע לראשונה את הקישור בין המהר"ל מפראג ובין הגולם ? קישור שאינו מובן כלל מאיליו ?
מתי זה היה ?
ולמה ?
והתשובה המפתיעה היא :בניגוד לכל מה שמקובל לחשוב לא הייתה שום אגדה עממית קדומה בעיר פראג על גולם ועל המהר"ל . הסיפור כולו הוא המצאתו של סופר יהודי גרמני ,ברטולד אוארבך, שהמציא את הסיפור חיש מאין בשנת 1837 .הסיפור התפשט במהירות והפך להיות בתוך שנים בודדות ל"סיפור עממי" בעוד שיוצרו האמיתי נשכח לחלוטין.
ראו את התשובה לתעלומת מקורו של סיפור הגולם מפראג כאן
מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג?
http://www.notes.co.il/eshed/60482.asp
לפני כמה ימים נכחתי במכללת אפרתה בירושלים בכנס מחקרי לרגל 200 שנה לעליית תלמידי הגאון מוילנא לארץ ישראל.( הגאון מוילנה עצמו ניסה אף הוא להגיע לארץ ישראל אך חזר לבסוף על עקבותיו מסיבות שנשארו מסתוריות עד היום.)
זהו נושא שיש לי בו עניין רב מאחר שאני עצמי צאצא ישיר של אותו הגאון מוילנה
.הכנס התכנס לרגל אירוע ה"200 שנה " לעלייתה של משפחת ריבלין לארץ ישראל. וככל הנראה היו אלה אנשי משפחת ריבלין שיש להם תודעה היסטורית עמוקה נדירה ביותר בקרב משפחות כיום שאירגנו את הכנס הנ"ל ועל כך הם ראויים לברכות על יוזמתם.
נדהמתי לראות את האולם הלא קטן מלא וגדוש באנשים ונשים רובם ככל הנראה צאצאי הגר"א או תלמידיו שבאו לשמוע את ההרצאות הכבדות והמסובכות מאוד.
בין המרצים ניתן להזכיר את החוקר יוסף ריבלין שדן בספר המשיחי "קול התור" את החוקרת ד"ר שלי גולדברג שעסקה במשמעות הקבלית של העלייה לארץ ישראל מבחינת בית מדרשו של הגר"א את הדוקטור רפאל ב שוחט שעסק באקטיביזם המשיחי של תלמידי הגר"א ורבים וטובים אחרים.
את הכנס פתח הפרופסור ישראל ברטל שהירצה על שתי שיטות הקיימות כיום במחקר התקופה .
שיטה האחת שבה תומך ברטל טוענת כי עליית תלמידי הגר"א ו"פרושים" אחרים ( דהיינו אלו שמכונים כיום "הליטאים " או ה"מתנגדים " בקהילה החרדית ) לארץ ישראל בראשית המאה ה-19. לא היייתה לה שום משמעות אידיאולוגית "פרוטו ציונית " והעולים רק באו כדי "להיקבר בארץ הקודש". .
השיטה השנייה שבה תומך הד"ר אריה מורגנשטרן טוענת כי לעלייה הזאת הייתה משמעות עמוקה שכן מטרתה הייתה לישם תוכנית עתיד ארוכת טווח וחסרת תקדים שאותה יזם הגאון מוילנה.
לצערי הפרופסור ברטל לא הגיב לפניה בנושא וכך לא אוכל לפרסם כאן את הרצאתו המעניינת בנושא שהייתה מבהירה יותר את הדברים.ונותנת פתחון פה מלא לשני הצדדים.
להלן הרצאת התגובה של הד"ר אריה מרוגנשטרן יריב מחקרי של הפרופסור ברטל שקובע :
הייתה תוכנית עתיד ארוכת טווח בהתיישבות הפרושים בארץ ישראל בראשית המאה ה-19 ואנחנו נמצאים בעיצומה של "הפעלתה" של תוכנית עתיד זאת ש"יצאה לדרך" בסוף המאה ה18 ושאמורה להתמשך עוד כמה מאות שנים לפחות .
ראו
הניסיון המשיחי של הגאון מוילנה
http://www.notes.co.il/eshed/61660.asp
בספר המעניין :
H.L. Gordon, The Maggid of Caro, (New York, 1949, p. 176.
הוא מספר שבילדותו בוילנה מתי שהוא בעשורים הראשונים של המאה העשרים
הוא שמע סיפורים שהגולם שאותו יצר הגאון מוילנה נח בגג בית הכנסת הגדול שם .
כמובן שסיפורים דומים ידועים על בית הכנסת העתיק בפראג שם לפי המסורת קבורים שרידי הגולם של המהר"ל.
אלא שיש גם סיפורים דומים בעיר החלם שגם לה היה גולם שאותו יצר הרב אליהו בעל שם במאה ה-16
וגם שם היו סיפורים מסוג כזה בדיוק ששרידי הגולם נמצאים בבית הכנסת.
זאת לפי הספר :
ספר הזכרון לקהילת חלם : מ' שנה לחורבנה / תל-אביב : ארגון יוצאי חלם בישראל ובארה"ב, תשמ"א 1981
אז איזה סיפור בא קודם ?
זה של פראג ?המפורסם ?
ואולי דווקא זה של וילנה אולי חלם?
גואדון מספר לנו שכאשר שמע את הסיפור על הגולם של וילנה בילדותו אביו הרב אליהו גורדון שהיה הרב הראשי של וילנה אישר שזוהי מסורת ידועה ועתיקה אם כי לא אישר את אמיתותה.
כך שיש לההניח שזאת הייתה מסורת וותיקה שהתקיימה מזה עשרות שנים בראשית המאה העשרים.
על הסיפור של הגולם ששרידיו נחים בראג העדות הקדומה ביותר היא בהערות המהדיר לספר "מגלית יוחסין מ-1844.
אולם כמובן אין שום עדות שסיפור סזה היה קיים או ידוע לפני שנות השלושים של המאה ה-19.
מאידך סיפור הגאון מילנה והגולם היה ידוע לכל מ-1818 ועל כך אין ספק.
לעניות דעתי יש מקום לחשוב שסיפור הגולם ששרידיו נשארו בבית כנסת הועתק מוילנה המקור האמיתי לפראג .
[…] 17 מאי 2009 … זהו הרב אליהו הגאון מוילנה ,ולהלן ניתוח של חוקר גרמני של הפרשה המוזרה של ניסיונו של … יוצר הגולם "האמיתי " השני הוא הרב אליהו בן זלמן "הגאון מוילנה " שסיפר …מתוך הגאון מוילנה והגולם | המולטי יקום של אלי אשד להמשך קריאה […]
[…] הגאון מוילנה והגולם […]
[…] כמובן את הגולם של הגאון מוילנה. שהוא כנראה היחיד שמתבסס על מציאות כלשהיא ( שהוא לדעתי […]
[…] גולם פוטנציאלי הלא הוא הסלבריטאי הגדול של המשפחה רבי אליהו בן שלמה זלמן מוילנא הגר"א שסיפר פעם בסוד לתלמיד כי בילדותו ניסה ליצור גולם אך […]
[…] הגאון מוילנה והגולם […]
[…] הגאון מוילנה והגולם […]
[…] שאפשר לדבר על "מעשה " בנושא כמו יצירת גולם ) והוא הגאון מוילנא .ואולי הידיעות על פעילותו האמיתית של הגאון מוילנא […]
[…] הגאון מוילנה והגולם […]
[…] ואולי העניין בנושא זה נובע גם מסיבות משפחתיות כמה וכמה מאבות אבותי נודעו בעיסוקם בתחומים הקיצוניים ביותר של מה שמכונה בטעות "קבלה מעשית " והם ככל הנראה הרחיקו לכת יותר מכולם . וכך אביו של סבו של סבה של סבתי הרב אליהו בן שלמה זלמן "הגאון מוילנה " הוא האדם היחיד שידוע שניסה ליצור גולם אדם מלאכותי . […]
[…] […]
[…] אמרתי מסתמא מן השמים מנעוני." על-פי עדות עצמו התרחש האירוע המיסטי הזה, שהגר"א נטל בו חלק פעיל, עוד בטרם הגיע לגיל בר מצווה. […]
[…] הגאון מוילנה והגולם […]
[…] למה אני מתעניין ביוצרי הגולם ? מסיבות שונות ובין השאר כי אבי אבות אבותי הגאון מוילנה הוא היחיד עד כמה שידוע לנו שניסה ליצור גולם…. […]
[…] […]
[…] הגאון מוילנה והגולם […]
[…] הגאון מוילנה והגולם […]