סייבר קוזן היסטוריה
עשרים שנה מלאו לפנזין הוותיק ביותר של ישראל "סייבר קוזן " בעריכתו של אהרון שיר . פנזין שהוא גם המגזין הפעיל הוותיק ביותר שלישראל בתחום המדע הבדיוני
וזאת תופעה מדהימה ,פנזינים לרוב שורדים במקרה הטוב ביותר שנים בודדות אם גם זה. צריך עקשנות נדירה כדי להוציא גיליון אחרי גיליון ללא כל אפשרות רווח במשך עשרים שנה ,אבל "סייבר קוזן " עומד בכך .
מזה עשרים שנה מידי חודש בחודשו ללא הפסקה מחולק הפנזין כארבעה עד שישה דפים משוכפלים של מאמרים על מדע בדיוני לרוב באנגלית לרוב ביקורת ספרים של שיר בתחום המדע הבדיוני ,רובם מעניין, ספרים משנות השמונים והתשעים .וקשה למצוא ספרים עדכניים יותר מכך.
ובמשך עשרים שנה מאז הקמתו המגזין יצא בדייקנות של שעון מידי חודש בחודשו מבלי להחסיר אף גיליון.
הפנזין הוותיק הוא שריד של חוג הרצאות בנושאי מדע בדיוני שהתקיים ברחובות במשך שנים בבית דירת משפחת סילברמן ולאחר מכן בביתו שלאהרון שיר. במסגרת זאת הושמעו הרצאות על נושאים כמו מוזיקה במדע בדיוני ,מדע בדיוני ביידיש .שם הושמעה ההרצאה הראשונה אי פעם של מי שהפך להיות סופר מותחנים ידוע אורי אדלמן . .שם הושמעו הרצאות של אישים כמו ד"ר אילנה גומל ד"ר אמנון סטופ וגם שלי.שם השתתפו דמויות כמו אלון איצקוביץ' חובב קומיקס שמאז יצר תקליטור שבו ליקט את כל גליונות מגזין הקומיקס הוותיק "בוקי "
.
החוג הפסיק להתקיים בשנות התשעים אבל סייבר קוזן למרבית ההפתעה ממשיך להתקיים וכבר זמן כפול מקיומו של החוג המקורי .
אהרון שיר איש מכון ויצמן בפנסיה נזכר:
סייברקוזן התחיל בפברואר ה-1989 בתור מודעה פשוטה על הפגישה החודשית של החוג למדע בדיוני ברחובות. ההודעה הוותיקה ביותר שתמרה אצלי אגב היא מהפגישה הרביעית שהייתה במאי 1989.
לאורך הזמן התחלתי להוסיף חומר מודפס מאמרים ורשימות שמשתתפי החוג סיפקו לי.
אחרי כמה חודשים כשהתברר שהחוג מצליח ועומד לשרוד עוד זמן רב , הקמנו דיון והצבעה בחוג לגבי שם של החוג. משתתפי החוג, חסרי דמיון, בחרו לקרוא לחוג "מדע בדיוני רחובות". אני, בתור עורך דפי המודעה החודשית, בחרתי שם עם יותר מעוף: "CyberCozen". הייתה אז מודה של מד"ב שנקרא "סייברפאנק" (CyberPunk), ואני בחרתי שם שהזכיר את זה. לכן, רק כחצי שנה אחר הגיליון הראשון, קבלנו שם.
בשנים רבות סייברקוזן כלל חומר גם באנגלית וגם בעברית. אבל ב-1996 נוסדה האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה. מאז קיימים כמה מקומות בישראל שבהם אפשר לפרסם חומר בעברית, ולכן סייברקוזן היום מפרסם מאמרי בקורת ומחשבה רק באנגלית.
ב-1999 ערכתי חוברת עשור של סייבר קוזן שכלל מבחר חומרים מהעשור הראשון של קיומו גם לרגל העובדה שאהרון שיר העורך נחבר באותה השנה כאורח כבוד בכנס "איקון " השנתי של חובבי המדע הבדיוני דאז. . איש לא העלה על דעתו שהמגזין ישרוד לפחות עוד עשור נוסף …אבל עובדה.
הגיליון הנוכחי של סייברקוזן הוא Vol. XXI, No. 3; March, 2009
סיימנו כבר 20 שנה, כלומר 20*12 = 240 גיליונות, ועוד 3.
באפריל 2009 מלאו למגזין 244 גליונות
אילו שינויים חלו במגזין בעשר השנים האחרונות ?
אהרון שיר : השנוי העיקרי בסייברקוזן מאז סגירת החוג הוא דלות התרומות. הפגישות של החוג עודדו אנשים לתרום חומר למגזין. ההרצאות סיפקו חומר למגזין. היום מעטים האנשים שתורמים חומר. מאז שהחלטתי שיש בארץ מספיק מקומות לפרסום חומר בעברית והפסקתי לפרסם בעברית, יש עוד פחות חומר.
במשך שנים נהניתי מאוד מהסיפורים של לאוניד רזניק, אבל שנים הוא לא נתן לי סיפורים בתרגום לאנגלית. או שהוא הפסיק לכתוב, או שהוא כותב רק ברוסית ולא מתרגם.
אכן הפנזין מפרסם היום בעיקר מאמרי ביקורת של שיר על ספרים שונים שהוא קורא ,לרוב ספרי מדע בדיוני מסורתיים על מחקרים בעולמות אחרים ,ספרי "מסע בין כוכבים "וכיוצא באלו. נדיר למצוא שם מאמרי ביקורת על ספרי פנטסיה.
איך אתה רואה את היחס לספרות המדע הבדיוני בעולם בעשרים השנים האחרונות ?
אהרון שיר : נראה שבעולם יש פחות ופחות עניין במדע בדיוני. בעיקר קוראים רק פנטזיה. אומרים לי בחנות לספרים משומשים ברחובות שאנשים לא קונים מד"ב, רק פנטזיה. גם בארץ נראה שהכנסים של האגודה מתרכזים יותר ויותר על פנטזיה. אולי המדע היום הגיע למצב מעבר לכל דמיון.
היום יש כ-65 מינוים של סייברקוזן, ששה מהם בחו"ל. כחצי מקבלים בדואר רגיל, חצי בדואר אלקטרוני. חלק מהם זורקים ישר לפח בלי לקרוא, בוודאי.
חשבת ליצור לסייבר קוזן אתר באינטרנט?
לגבי אתר באינטרנט, רציתי אתר עם מנוע חיפוש. כך אם אדם רוצה את כל המאמרים על ספרים של JACK MCDEVITT יוכל למצוא. או כל מאמרים שנכתבו על ידי SARA BECK. לא מצאתי מישהו מוכן לבנות מנוע חפוש.
בכל אופן חובב המדע הבדיוני הרוסי -OLEG SVERDLOV שלו יש אתר ברוסית, הציב את החוברות הישנות של CYBERCOZEN באתר מיוחד ברשת .
ד"ר אמנון סטופ קורא וותיק של סייבר קוזן מחווה את דעתו :
אני יכול להגיד שנהניתי לקרוא על מדע בדיוני בתקופה שלא היו פרסומים כאלו בארץ והיה בלתי אפשרי להשיג גם
מגזינים באנגלית – לפני אמזון ואינטרנט.
סייבר קוזן היה המקור היחיד למעשה למידע מדע בדיוני בארץ.
במיוחד היו מענינות ההמלצות של אנשים אחרים והסקירות של ספרים, ואפילו
גיליתי באופן כזה ספרים וסופרים.
נדמה לי למשל שאת סדרת מיילס וורקוסיגן של Bujold גיליתי מהמלצה בסייברקוזן, אך כיום, כשיש אינטרנט ואפשר להזמין ספרים ולקרוא המלצות של אנשים וסקירות ספרים מכל העולם, קשה יותר להעריך את התרומה של סייברקוזן. .
בהחלט היה שווה להעלות את כל ארכיון המאמרים של סייבר קוזן לרשת ,אבל זה דורש עבודה ומאמץ וצריך שמישהו יקח על עצמו לעשות זאת בהתנדבות.
בכל מקרה המדובר במונומנט מעורר התפעלות ,יראה ממש, לעקשנות ולנחישות של אדם אחד אהרון שיר שמידי חודש בחודשו שולח את הפנזין שלו ואת בשורת המדע הבדיוני כפי הבנתו לחובבי מדע בדיוני שונים.
מי שמעוניין בעותק של סייבר קוזן או לכתוב בו מוזמן ליצור קשר עם אהרון שיר.
האי מייל של אהרון שיר
מאמר של דותן דימט ממגזין "המימד העשירי " על חוג רחובות ועל "סייבר קוזן "
ראו גם ברשת
גיליון מיוחד :המיטב של סייבר קוזן :ערוך בידי אלי אשד
תא מחתרתי בן רגע:נעמי וינר על חוגי מד"ב
היסטוריה אלטרנטיבית או דבר ימי הלפלפים בארץ הקודש מאת אלי הרשטיין
11 תגובות על “עשרים שנות "סייבר-קוזן "”
חלק גדול מהבעייה הוא שהמגזין איננו בעברית
לכן לא התפתח העיניין בארץ
היה במשך שנים בעברית כאשר קיבל חומרים בעברית .
לאמיתו של דבר תחום המדע הבדיוני התפתח מאוד בארץ כפי שאפשר לראות מהכתבה שקישור לה מופיע לה למעלה "העבר והווה של העתיד על מגזינים עבריים למדע בדיוני".
אלא שלפני שלוש -ארבע שנים לערך ההתפתחות נעצרה והחל סוג של רגרסיה
מה קורה היום ?
קורה מה שקרה כבר בעולם :
תחום המדע הבדיוני התפצל לכל מיני תחומי משנה שחובביהם לרוב אינם יודעים דבר ואינם מתעניינים בדבר על מה שקורה מעבר להם .
יש את חובבי ציידת הערפדים באפי ,יש את חובבי טולקיין ,יש את חובבי סטאר טראק וכו' וכו' .כל אחד מהם יוכל לתת לך הרצאות שלמות על תחום העניין שלו ,אבל ספק אם יוכל למסור מידע כלשהו או משהו על משהו שאינו קשור בתחום העניין הספציפי שלו .נניח על סופרת המדע הבדיוני צ'ריה או מוזיקאי המדע הבדיוני דיויד בואי .
אני טוען שחובבי המדע הבדיוני כיום בישראל ובעולם הם מעין פדרציה של קבוצות חובבים שלא באמת יודעות אחד על תחומי העניין של השני.
הם מעוניינים לקרוא ולדעת רק על תחום העניין הספציפי מאוד שלהם ולא מעבר לכך .
לפני יותר מעשרים שנה.
ונכון מהחוג למדע בדיוני ברחובות צמחה האגודה למדע בדיוני ופנטזיה.
אבל אין כמו החוג למדע בדיוני ברחובות.
הוא היה משהו מיוחד, מבחינת רמת האנשים והאווירה.
היום האגודה למדע בדיוני ופנטזיה היא המונית וזה כבר לא אותו הדבר.
אני זוכרת את אהרון שיר ואני חושבת שראיתי אותו לפני איזה חודשיים כאשר נפגשתי עם אבשלום אליצור במכון ויצמן לאיזו פגישה עם החבורה שלו. אהרון לא השתנה הרבה, רק עוד קצת שיער לבן.
באמת מעניין אותי מה עם החוג למדע בדיוני ברחובות. האם הוא קיים עדיין? אני יודעת שהייתה באה לשם אחת בשם גינה אלפנדרי והיא נפטרה.
ברחובות שאין לו קשר לישן.
ולגבי גיא אלדר העורך הגראפי של הפנזין לפני עשר שנים בצרוף מקרים מעניין אני לומד איתו עכשיו בחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית.
וזה מזכיר לי שאני צריך להודיע לו בקורס הבא שפירסמתי כתבה על הפנזין שלו. אין לי את האי מייל שלו.
חבל שאין חולצה של סייבר קוזן
הנה רעיון לכנס הבא של איקון כדאי להכין חולצות של סייבר קוזן לחלוקה או למכירה ביחד עם הפנזין .
ואם כבר בנושא אחר שקשור לביגוד : :מישהו יוsע אם אפשר להשיג בארץ כובעים של שרלוק הולמס כמו אלו שהוא לובש בציורים ובסרטים?
עם כל הכבוד לחוג ברחובות (ויש כבוד), זה לא נכון שהאגודה למד"ב צמחה ממנו.
שחוג המדע הבדיוני ברחובות הראה לראשונה שאפשר לקיים פעילות מדע בדיוני רציפה בישראל במשך שנים .
עד כמה שזכור לי אחד המרצים בו היה אחד אהרון האופטמן שאמר כשהיגיע שהוא לא האמין שיש מישהו שמוכן לשמוע הרצאה שלו על המגזין הנשכח "פנטסיה 2000".ושעדיין יש דבר כזה חובבי מדע בדיוני בישראל .
אגב אני עדיין עמל להפוך מאמר של דותן דימט על החוג ברחובות שהופיע בגיליון ישן של "המימד העשירי לפני 10 שנים לקריא באינטרנט .
אם אצליח אעלה אותו כנספח למאמר זה והוא יתן תמונה מלאה יותר על תולדות החוג.
10 שנות של מאמרים באתר חדש:
http://www.kulichki.com/antimiry/cybercozen
אהרון שיר עורך ה"סייבר קוזן " נפטר ב-16 באפריל 2015 בגיל 79.
את מקומו כעורך הפנזין שממשיך תופס הסופר נתנאל בוטויניק שמתכנן כעת גיליון מיוחד של "סייבר קוזן " לזכרו.
יהי זכרו של אהרון ששמר את גחלת הפנזין של המדע הבדיוני במשך כ-26 שנים ברוך.
[…] סייבר קוזן פנזין המד"ב הישראלי מאריך הימים ביותר […]