הפה השלישי של אליהו: על הרב יוסף זונדל מסלנט

ישראל סלנטר הצעיר עוקב אחרי הרב יוסף זונדל מסלנט במעקב שיביא ליצירת תנועת המוסר ולשינוי פניה של היהדות.

הרב  יוסף זונדל מסלנט הוא הבעש"ט של המתנגדים

אימרה חסידית

 

לרגל חג הפסח ובמלאת מאה 70 שנה לעלייתו של  סב -סבו של סבי  הרב  יוסף זונדל מסלנט האב המייסד של תנועת המוסר ומנהיג הקהילה הפרושית בירושלים , בכסלו תשס"ט מלאו 170 שנה בדיוק לעלייתו של הרב יוסף זונדל מסלנט לעיר הקודש ירושלים  בתאריך ח בכסלו תקצ"ט.) .

 הרב יוסף זונדל מסלנט ידוע הודות לכמה דברים :

 כאב המייסד של תנועת המוסר הליטאית הנחשבת לתנועה הדתית-הרעיונית  החשובה ביותר שקמה ביהדות במאות  השנים האחרונות ,  שתלמידו ישראל סלנטר אירגן אותה בהשראתו ועל פי רעיונותיו..ויוסף זונדל מסלנט שימש בתנועה זאת כדמות המופת שאת מעשיו לומדים ומהם מסיקים מסקנות לגבי הדרך המוסרית  שבה צריך האדם ללכת. .

 מה שידוע פחות הוא שיוסף זונדל מסלנט היה מנהיג  בכיר של הקהילה הפרושית  בירושלים .. אחריו חתנו  הרב שמואל סלנט היה  הרב הראשי  המפורסם  של האשכנזים בירושלים   במשך כ70 שנה שיא עולמי של כל הזמנים  באורך זמן מנהיגות שאין לו תקדים   או המשך חוזר ובוודאי בעיר מסוכסכת ומלאה מאבקים פנימיים  כמו ירושלים.

אני הנין של נינתו  של הרב יוסף זונדל ובכתבה זאת  אסקור כמה  מסורות המשפחתיות שיש אצלנו על חייו ולוקטו בידי . סבי  המורה והסופר יוסף זונדל וסרמן  שנקרא על שמו והושפע ממנו מאוד חיבר  שני ספרים  עליו ועל חתנו שמואל סלנט "שמואל בדורו " ו"מיקירי ירושלים " . ואשווה אותם עם  הממצאים החדשים של ד"ר אריה מורגנשטרן שגילה שפעילותו של יוסף זונדל  כאחד מראשי הקהילה בירושלים שהייתה מלאה בסכסוכים ומאבקים עקרוניים שונים עם שותפים להנהגה כמו הרב ישעיהו ברדקי   והאחראים לחלוקה כמו צבי הירש להארן בניגוד לכל מה שמתואר בבמסורת המשפחתית.

תלמידו של חיים מוולוז'ין

לפי השערתי לא מצאתי עובד ה' כמוהו

הרב ישראל סלנטר .תלמיד  על יוסף זונדל מסלנט .

 הרב יוסף זונדל נולד בעירה הליטאית סלאנט בשנת 1785 לאביו הרב בנימין בינוש ,איש חסיד באורח חייו אך עני למדי. יוסף זונדל  היה בן נינו   של הרב אורי  ( או "אור " ) שרגא פייבוש  ( או וויבוש או פיוויש  ) אשכנזי אב בית דין וילנה  . תלמיד של המהר"ם  רבי מאיר  מלובלין , שהיה מן האשכנזים הראשונים הידועים בשמם שעלו לארץ ישראל ו לשם עלה בעקבות פרעות של חמילינצקי בליטא כיהן כמה שנים כנשיא הקהילה היהודית הקטנה בירושלים בשנת ת"ח ( 1648 )  או ת"י –תי"ג ( 1650-1653) נחשב לרב מובהק ופוסק גדול..כל המקורות מסכימים שהמודל של  אבי אבותיו שעלה לארץ ישראל כאחד מהעולים האשכנזים הראשונים לשם ,עמד תמיד לפני עיניו של יוסף זונדל מסלנט.

יוסף זונדל מסלנט למד בישיבת וולוזין אצל תלמידו של הגר"א חיים מוולוזי'ין. אז כהיום הוא נחשב לגדול תלמידיו של חיים מוולוז'ין וכתוצאה זכה לכינוי "הפה השלישי של אליהו ".

 אליהו אינו אלא הגאון מוילנה והכוונה היא שיוסף זונדל מסלנט היה גדול תלמידי הגר"א  אחרי בכיר תלמידיו חיים מוולוזי'ין. אחרי מותו של  חיים  מוולוז'ין שבמידה רבה עיצב את עולמו הוא נחשב לא רק ללמדן מובהקת ולאיש מוסר מופתי אלא לאיש העולם הגדול שהיגיע לרמה גבוהה מאוד בידיעת התורה קבלה מתמטיקה דקדוק ומדעים אחרים. ובהתנהגות מוסרית ובמידות טובות בחסידות ובפרישות.

 הוא היה ידוע כאנציקלופדיה חיה לתורת הגר"א  הדמות הנערצת עליו ביותר  למנהגיו לדרכיו ולאורחות חייו. ".

יותר טוב לצמצם במלבושים ובשאר דברים מלצמצם בספרים אשר נצרכים בכל עת .

( יוסף זונדל מסלנט )

הוא לא חיבר שום ספר,  אבל בין כתביו השאיר רשימות בהן הוא מציין סגולות לחשים ורפואות למחלות ידועות לכאבים במקרים שונים וכמו כן לימד אמנויות שונות כגון הצעות כיצד אפשר להכין  מראות של זכוכית ,סבון צבעים וכדומה .  הוא היה ידוע בניגוד לתדמית המקובלת של רב מתנגדי כאיש "סגולות " בדומה לרבנים החסידיים דווקא . בכתביו השתמרו לחשים נגד מחלת החולירע ( שאמנם לא סייעה לו עצמו ,הוא נפטר ממחלה זאת)  ,לחש נגד תולעים לחש נגד עין הרע לחש לחולים בכאבי שיניים לחש למען הולדת ילדים וכו'..

 גדולתו הלמדנית  הוכרה מיד והיציעו לו כיסא רבנות או שירות צבורי אחר אך הוא סירב להשתמש בתורה לפרנסתו בכל צורה שהיא מעולם לא ביקשת להתפרנס מן הרבנות. ובמקום זה  התפרנס בדוחק  ממסחר זעיר  של יבוא ויצוא סחורות בין   פרוסיה  וליטא.  אישתו עזרה על ידו מחנות שניהלה. .

  במסחר עסק כמה שעות ביום ואת יתר זמנו הקדיש ללימוד תורה ומוסר בבית המדרש. לעיתים קרובות היה מתבודד בחדר סגור או מטייל בשדות כשהוא ממלמל לעצמו דברי תורה. או שהיה נוסע לוולוזין להמשיך ללמוד אצל רבו חיים . לאחר פטירת חיים מוולוזין למד גם אצל הרב המפורסם  עקיבא אייגר .

על פי הסיפורים  היה נוהג  תמיד להתלבש כאחד מפשוטי העם מסתיר את זהותו גם כשעשרים אובני תורה זלזלו בו אם כי שמו כבר יצא לפניו לא היה מגלה להם את זהותו.ועל רב מתנגדי זה ישנם סיפורים רבים מימי נדודיו אלה משל היה אחד הצדיקים החסידיים  שאותם הוא מזכיר מבחינות שונות. אם כי היה אחד מבחירי יריביהם . טוב ליבו וקפדנותו המופלגת במצוות שבין אדם וחברו הפכו מאז  לאגדה.

בצל חבל התליה

 

יוסף זונדל מסלנט על סף התליה.

בחוגי המשפחה קיים  עליו הסיפור הזה לצד רבים אחרים:  :

 בזמן שחזר מאחד ממסעותיו לשם עסקיו מפרוסיה  בעת המרד הפולני בשנת 1831 כנגד השילטון הרוסי בליטא  תפסוהו המורדים הפולנים  וחשדו שהוא מרגל מטעם הרוסים .

יהודון " צעק אל רבי יוסף זונדל ראש חבורת המורדים"מדוע באת הנה לרגל אחרינו ?

"חוזר אני  אתה מעבר לגבול הפרוסי " השיב רבי יוסף זונדל" ולא עלה על דעתי כלל לבוא לרגל אחריכם ".

"שקר בפיך " צעק לעומתו ראש המורדים  האין אתה יודע שכל המהלך כאן אחת דינו למות? אני חורץ עתה את דינך למוות .  .אתה תמות על עמוד התלייה   יהודון !

. המורדים הכינו חבל  תלייה והאחד מהם הניח אותו באיטיות  סביב צווארו של הרב זונדל והחל למשוך באיטיות בזמן שהאחרים מסתכלים בהנאה ומעודדים אותו ..רבי יוסף החל לאמר וידוי והתכונן למות על קידוש השם.

.פתאום  מרחוק נשמעה תרועת חצוצרות וקול שעטת סוסים. המורדים . פרצו  בצעקות "הרוסים באים הרוסים באים " ! ואכן  חיילים רוסים כתרו את מחנה המורדים הפולנים . והמורדים נתקפו בפאניקה  זנקו על גבי סוסיהם ונסו מנוסת בהלה אל היער כל עוד נפשם בם  כשהחיילים רודפים אחריהם  יוסף זונדל מסלנט נעזב  לנפשו כשחבל התלייה מונח  והדוק  היטב על צווארו. הוא השתחרר וחזר לעיירתו סלנט כשסיפור לא יאמן בפיו.

מאז קבע לעצמו ולצאצאיו את יום א' בכסלו יום הנס הזה ליום טוב פרטי משפחתי להודיה על הצלתו  מידי המרצחים הפולנים ואנו הצאצאים חוגגים אותו עד היום.

 "רואים רואים " סיפור על הרב יוסף זונדל מסלנט

מתוך הספר ""מיקירי ירושלים " מאת יוסף זונדל וסרמן

פעם נסע הרב יוסף זונדל בעגלה בחברת עגלון יהודי  .בדרך עברו בשדה השייך לגוי  ובו ערימת שחת קצורה נחה בלב השדה .

עצר בעל העגלה בסוסו הסתכל ימינה ושמאלה וראה שאין אי/ בסביבה  ואמר לרבי יוסף זונדל :

ישב כאן אדוני על המשמר להשגיח אם אין רואים ואני אקח משם שחת לסוסי .

שתק רבי יוסף זונדל.

ירד בעל העגלה עם שק גדול  ובא אצל ערימת השחת,נטל מלוא החופן ומילא בו את השק והחל מביאה אל העגלה .

פתאום התחיל רבי יוסף זונדל קורא בקול :

רואים! רואים !

העגלון נבהל ,שמט את שק השחת מידיו קפץ על העגלה דפק בבהילות בסוס ונסע .

בנסיעתו הסתכל לצדדיים לראות מי הם אלו שראו אותם  ונדהם לראות שאין נפש חיה  בסביבה.

התחיל מוכיח את הרב יוסף זונדל

יפה מאוד אדוני כיחשת לאיש מישראל".

חלילה נעלב הרב יוסף זונדל " " מה פיתאום כיחשתי?אמרתי לך את האמת היה מי שראה אותך.

. "הרי  אין אף אחד מסביב" צעק העגלון "אז למה צעקת שרואים ?"

מלמעלה " הצביע יוסף זונדל את השמיים " מלמעלה רואים " …

אבי תנועת המוסר

אילולא יצר יוסף זונדל מסלנט את  תורת המוסר הייתה החסידות  חס ושלום משתלטת על  כל חלקה טובה בישראל .

יוסף זונדל וסרמן

 בחייו הוא נחשב במי שהיה  כל כלו התגלמות מוחשית של תורת מוסר מיוחדת במינה שאותה היה מעביר בעל פה בלבד .  . היה ידוע כמחולל מעשי צדקה בסתר וכמי שמעדיף להתפלל ולשוחח עם האל בשדות .

אך למרות שלא כתב כמעט דבר בנושא הוא הפך להיות יוצרה ומחוללה של זרם עצום חשיבות ביהדות "תנועת המוסר "  ונחשב כאביהם הרוחני של כל בעלי המוסר היהודיים  בדוגמה ובמופת האישי שלו.

 וזאת הודות למפגש כמעט מקרי שלו עם תלמיד ישיבה בן 14.

בעיר סלנט נפגש יוסף זונדל עם תלמיד צעיר ומוכשר    בשם ישראל ליפקין תלמידו של רב העיר צבי הירש ברוידא שהתרשם ממנו מאוד,ניתן לאמר הוקסם ממנו ממש,למרות שיוסף זונדל היה אדם נחבא אל הכלים   והיה מרבה ללכת בעיקבותיו .

 יום אחד הלך בעקבותיו ישראל בעת שזונדל נדד בשדות ולפי המסופר יוסף זונדל הפנה אליו  אז את פניו וכאשר ראה שהצעיר הולך בעקבותיו אמר לו את המילים האלו "ישראל ישראל ! למד מוסר ותהיה ירא שמיים ! ". המילים האלו השאירו חותם בל ימחה על ישראל ליפקין סלנטר ושינו את חייו . בעקבותיהן   חל בו שבר רעיוני שבעקבותיו  קיבל מפיו ומהתנהגותו את אורח החיים של טהרה פרישות וחסידות . לעתיד תיאר ישראל סלנטר את רבו כ"הסולם מוצב ארצה טורד ברעיוני המסחר לבקש טרפו כדרך בעלי הבתים אשר מחייתם כבר לפניהם וראשו מגיע השמיימה בטרדה גדולה מידי לחיי נפשו . כל הוא וכינה אותו כ"אור עולם אשר האיר לו את עולמו ופתח לו שערי תורה ואמת  וטען "לפי השערתי לא מצאתי עובד ה' כמוהו " וכאשר שאלוהו איך היו הלימודים אצל רבו אמר "יצקתי מים על ידי רבי הרב יוסף זונדל מירושלים ועד כה לא הגעתי לקרסוליו ". ופעם אחת  אמר :

אילולא רבי זונדל הייתי נהפך להיות ל"משכיל מתבולל וכל ימי חיי עלי להכיר תודה למורי ורבי רבי יוסף זונדל שהיצילני. ". 

 מהשיחות ושקיים  ישראל סלנטר עם יוסף זונדל מסלנט  ומהרעיונות שקיבל ממנו הוא פיתח  את שיטת" תורת המוסר שרובה היה  עיבוד עיוני  שיטתי המבוסס על דבריו ומעשיו ודרכי התנהגותו של הרב יוסף זונדל ובכתביה מופיעים אירועים וסיפורים מחייו כדוגמאות מופת שמוסברות  לתלמידים ברוח רעיונות התנועה. . ומתורה שיטתית זאת הקים ישראל סלנטר  את תנועת המוסר.שהפכה לגורם מרכזי בחיי המתנגדים בליטא מאז ואילך .

תנועה זאת קראה לתיקון המידות המוסריות לחשבון נפש ולהעמקת מושגי יראת השמיים . חידושה היה בהנחתה היסודית כי תיקונו המוסרי של האדם אינו מובן  מאליו וחייב כל אדם להתחנך ולהשתלם  ולעסוק כל חייו במוסר  לעסוק בביקורת עצמית בלתי פוסקת  ולצלול לתהומות עצמו כל חייו עד שיהפוך לאיש מוסר מושלם כפי שהיה יוסף זונדל מסלנט .

 (אנשי תנועת המוסר אולי לא יאהבו לשמוע את זה אבל מערכת היחסים בין יוסף זונדל מסלנט ובין תלמידו ישראל מסלנטר מזכירה  יותר מכל דוגמה היסטורית  אחרת  את מערכת היחסים בין ישו הנוצרי ותלמידיו פטרוס ובעיקר פאולוס ,שעל סמך דמותו של ישו  כפי שהבינו אותה יצרו תנועה ודת שלמה ,שככל הנראה שלא עלתה כלל על דעתו של ישו עצמו שלא השאיר אחריו שום ספר כתוב .כפי שקרה גם עם יוסף זונדל מסלנט שגם הוא לא חשב כלל ליצור תנועה שלמה מרעיונותיו) .

 אחריו חתנו  הרב שמואל סלנט היה  הרב הראשי  המפורסם  של האשכנזים בירושלים   במשך כ70 שנה שיא עולמי של כל הזמנים  באורך זמן מנהיגות שאין לו תקדים   או המשך חוזר ובוודאי בעיר מסוכסכת ומלאה מאבקים פנימיים  כמו ירושלים.

במידה רבה יש לראות ברעיונות של תנועה זאת כמקדימים את הרעיונות של האסכולה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד שבהחלט ייתכן ששמע עליהם ואולי גם הושפע מהם.

תנועת המוסר   גרמה להתחדשות רוחנית ביהדות ליטה והביאה לעצירת התפשטות החסידות שהתפשטה כאש שורפת כל בעולם המתנגדי ( שאמנם הושפעה מתנועת המוסר כפי שתנועת המוסר הושפעה מהחסידות )  . בהשראתה קמו מאות רבנים וחכמים דגולים והיא פשוטו כמשמעו שינתה  והדריכה את חייהם של מאות   אלפים בעולם היהודי שהחלו לפעול פי כלל ההתנהגות שאותם קבע הסוחר הנחבא אל הכלים .  אמנם היא מעולם לא הפכה לתנועה המונית כמוה חסידות בגלל הקושי הרב הכרוך בה. והיא נשארה יותר תנועה של אנשי האליטה בישיבות .

  וכיום תורת המוסר מיסודם  של יוסף זונדל מסלנט וישראל סלנטר   דומיננטית בעולם הישיבות החרדי שאי אפשר להבין את הנלמד בו בלי להבין את תורת המוסר ..

 אולם יוסף זונדל מסלנט לא ראה דבר  מכל זה. בעוד התנועה שקמה בהשראתו  והוא שימש לה כדמות המופת עשתה גלים בליטא הוא קם ונסע לארץ ישראל הרחוקה.  .עד כמה היה מודע שם להתפתחות של תנועת המוסר היא שאלה שהתשובה לה אינה ברורה.

 המסע לארץ ישראל

בהיותו בן  52  עזב  יוסף זונדל מסלנט את עיירתו  על מנת לעלות לארץ ישראל עם אישתו שתי בנותיו ובנו הקטן  ולהצטרף לבחירי תלמידיו של הגר"א שבירושלים.ואם כי הדרכים היו משובשות  ומלאות בגיסות וחיילים בגלל מלחמה בין מצרים  ותורכיה לא נרתע מפני התלאות שבדרך ומהמצב המדיני המסובך והמסוכן. והאנדרלמוסיה כללית ששררה אז בארץ ישראל . הוא החליט להתיישב בארץ ישיבת קבע

על פי המסורת המשפחתית הוא החליט לעשות זאת למרות שהיה במצב כלכלי דחוק וללא כסף מזומן והחליט שיחיה בירושלים גם חיי עוני ודחק על חשבון עשר אצבעותיו ולא יחיה מן ה"חלוקה" ולא ישא שום מינוי ושררה בשכר . לפני שיצא הפציר בחתנו המוכשר הרב  שמואל סלנט שיעלה גם הוא עם משפחתו ביחד איתם לארץ ישראל..  שמואל סלנט לא ניאות אז אבל המסופר שיוסף זונדל מסלנט אמר לו בעת הפרידה "מובטחני שניפגש שוב כולנו וברוב. " ודבריו אלו התקיימו. אחרי שנתיים חטף שמואל סלנט מחלת ריאות והרופאים פקדו עליו בתקיפות שעל מנת להציל את חייו עליו  לשנות את מקום מושבו לאיזור חם . ויעצו לו להתיישב באיטליה

.שמואל סלנט החליט לעבור לארץ ישראל שם ישב כבר חותנו עלה לשם והתיישב ליד  בית חותנו בחורבה בירושלים וחי וניהל משם את הקהילה בעיר במשך קרוב ל- 70- שנה.  .

בארץ הקודש

יוסף זונדל מסלנט  היגיע לירושלים עם ידידו .רבי  רבי מאיר שלום הכהן מקרליץ גם הוא רב ידוע ששימש את חיים מוולוז'ין  גדול תלמידי הגר"א . מאיר שלום הכהן מת בתוך זמן קצר ממגפה . יוסף זונדל מסלנט לעומתו    חי בירושלים  עוד  קרוב לשלושים שנה ובכל התקופה הזאת שימש כאחד ממנהיגי הקהילה.  .

בבואו מצא רבי יוסף זונדל ישוב יהודי סובל ומדוכא שבור ורצוץ מהצרות הרבות שנחתו עליו בזה אחרי זה ,רעידת האדמה ומהחורבן בצפת התנפלויות הערבים והדרוזים הביזה והשוד והמלחמות על הארץ בין התורכים והמצרים.  . בהגיעו לירושלים התיישב בדירה  אפלה קטנה  של חדר אחד "בחצר רבי יהודה החסיד " ששם בנו לעתיד את בית הכנסת"בית יעקב"   שבבנייתו  המלאה לא זכה לראות .הוא לא הסכים לקבל על עצמו משרת רבנות למרות הפצרות רבות והתפרנס ממסחר זעיר .

 היום ידוע לנו שלפני צאתו  מונה יוסף זונדל  מסלנט  בידי הארגון החשאי "רוזני ארץ ישראל בוילנה " למורה הוראה ראשי בירושלים ולמעשה לתפקיד מנהיג של הקהילה וכנציגו  של הארגון בירושלים.  .

מיד עם הגעתו הוא וידידו התקבלו מיד כל מנהיגות הכולל על תקן של "גדולי תורה " או ראשי ישיבות תואר שלא היה ידוע קודם לכן בכולל הירושלמי .

הרב שמואל סלנט.חתנו ויורשו של יוסף זונדל מסלנט.

על פי המסורת המשפחתית הוא הסכים לכך ממש מחוסר ברירה ורק זמנית "עד שיבוא רב גדול ממנו בהוראה ". ולאחר שלוש שנים כשבא לירושלים חתנו שמואל סלנט מסר לו את המינוי הזה.. אך לאמיתו של דבר נראה שיוסף זונדל מסלנט המשיך להחזיק במינויו כאחד ממנהיגיה הבכירים של העדה  כל ימי חייו עד מותו ב-1866.   וכל ימיו היו פונים אליו בשאלות הלכה גם מבני העדה הספרדית ועדות וקהילות אחרות . הוא  ונודע בזהירותו שלא לנהוג בחומרה יתירה בפסיקותיו שלא לגרום נזק מיותר לממון של ישראל.

הוא הובל בידי הקהילה כמלאך מושיע ומיד עם בואו השתקע בכל הלהט וההתלהבות בבנייתה ופיתוחה של עיר הקודש. ניחם את הסובלים ,עודד את המיואשים ,אירגן את העדה לחטיבה מלוכדת .החל ליצור קשרים עם גורמי חוץ ויצר "כתובת" לעדה האשכנזית בירושלים למען לא יהיו מופקרים וחסרי ישע כמקודם. האשכנזים ראו בו את מנהיגם והוא ייצג אותם ביפני השלטונות התורכיים אם כי הסמכות הרשמית בקהילה נשארה בידי הרב הראשי הספרדי.

תקנה החתומה בידי יוסף זונדל מסלנט.

בשנת תר"ז ייסד יוסף זונדל מסלנט  את החברה "אור-תורה " למשמרות בלילה בבתי המדרש מנחם ציון .והיה ממייסדי תלמוד התורה "עץ החיים". וביחד עם זאב וולפנזון נטל חלק ביסוד בית החולים היהודי הראשון בירושלים  "ביקור חולים " והיה ממיסדי החברא קדישה האשכנזית של ירושלים . אך התרחק מן הכבוד ומן הגבאות ואחרי שהשקיע הרבה עמל ועבודה שחורה ביצירת מוסד או מפעל ציבורי שהיה כבר מוכשר להמשיך להתקיים בלעדיו היה משאיר את תואר הגבאות לאחרים.

 באגדות מתואר יוסף זונדל כאיש שלום שאין שני לו  מצד שני מסופר שעסק כרבות בענייני ציבור ועם כל ענוותנותו ידע גם להיות תקיף בשעות הצורך. כשראה בכך חובה לטובת הכלל או לכבוד שמיים וניהל את ענייני הציבור בירושלים בהרמוניה מלאה עם חותנו שמואל סלנט ועם הרב ישעיהו ברדקי .וכפי שזה מתואר : "עשה שלום בין הגדולים ומתקרב לקטנים והמוני העם " .

 .אך  נראה שהמציאות בעניין הייתה שונה במקצת.

יוסף זונדל מסלנט נגד ישעיהו ברדקי

 יוסף זונדל מסלנט ככל הנראה  היה  מעין "מנהיג  מוצנח"  שנשלח בידי הארגון החשאי " רוזני ארץ ישראל בוילנה" שניהל את ענייני הישוב הפרושי בירושלים  כדי להשקיט את המחלקות הפנימיות בין המחנות השונים בישוב שמנהיגיהם התגלו כאנשים בינוניים למדי. .

כאשר היגיע יוסף זונדל לירושלים הוא מצא  שהקהילה הפרושית הקטנה  בירושלים הייתה מפורדת לשני מחנות מסוכסכים  סיעת "החורבה " ברשות רבי שלמה זלמן צורף אבי משפחת סלומון בארץ ששאף להפוך את ה"חורבה " המקום שנרכש שנים רבות ליפני כן בידי  מנהיג  ראשוני העולים האשכנזיים בירושלים,רבי יהודה החסיד ,  למרכז הישוב ולבנות בו בית כנסת גדול .( שאמנם נבנה לבסוף בידי זאב וולפנזון והפך לבית הכנסת  "בית יעקב " בית הכנסת המפורסם ביותר של ירושלים וארץ ישראל שכיום משוחזר מחדש לאחר חובנו במלחמת העצמאות). .

 ובין סיעת "החצר"  בהנהגת  הרב ישעיהו ברדקי  שהיה חתנו של תלמיד הגר"א ומנהיג קהילת יהודי צפת המנוח   ישראל משקלוב שקנה חצר  בירושלים וייסד בה בית מדרש לתורה ותפילה בשם "סוכת שלום ". ושאף שמקום זה ולא אחר יהיה מרכז הישוב.

 אין להגיד שהרב זונדל הצליח במיוחד או בכלל  במשימה  של השכנת שלום בין הניצים.

 על פי המחקרים החדשים  של הד"ר מורגנשטרן מתברר. שהוא היה רחוק מלהיות איש של שלום ולמעשה היה מסוכסך קשות  עם שותפו להנהגה הרב  ישעיהו ברדקי.

 ברדקי היה גם "ויקיל "  סגן הקונסול  היהודי של אוסטריה ורוסיה בירושלים  האוסטרי בארץ ישראל ודהיינו האחראי " על יהודים נתיני רוסיה ואוסטריה  בארץ הקודש..

 נגד ברדקי הושמעו האשמות שונות בעיתונות של התקופה שאולי היה להם בסיס במציאות  ומקורם היה  רבי שלמה זלמן צורף ממנהיגי העדה  שאמנם  היה רחוק מאוד מלהיות אובייקטיבי בעניין ..   הוא היה קודמו של ברדקי בתפקיד ה"ויקיל " של  העדה האשכנזית וסולק בהשפעתו של הבנקאי  ההולנדי צבי הירש  לעהרן האחראי לאיסוף  כספי "החלוקה" עבור הישוב  בארץ ישראל  שנחשב בעיני הקונסולים הזרים  בארץ ישראל  ל"נשיא הקהילות היהודיות בארץ הקודש " תואר שאמנם היה לו בסיס חזק במציאות,  מתפקיד זה.  רש"ז המופתע השתולל ושפך את זעמו על סגן הקונסול הרוסי ביפו וזה בתגובה הביא למאסרו  ושוחרר רק בגלל התערבות ברדקי עצמו.  לאחר ששוחר החליט רש"ז לא לעבור על העלבון בשתיקה .הוא החל באיסוף חתימות של בני העדה האשכנזית והספרדית  נגד מינויו של ברדקי על פניו. ואסף 80 חתימות של בני הכולל במחאה על בחירתו השרירותית של ברדקי עלפניו  .גם ראשי העדה הספרדית שעמדו בראש העדה היהודית כולה עמדו לצידו של ראש"ז והצהירו חגיגית כי ראש"ז ולא ברדקי הוא האיש שנבחר לתפקיד הויקויל באופן לגיטימי מפי שהוא מונה ישירות בידי הקהילה שאותה הוא אמור לייצג בפני השלטונות הספרדים  ( ולא בידי גביר יהודי בהולנד שמעולם לא ביקר בארץ ישראל כפי שהיה עם ברדקי ) ופירסמו כתב הגנה על ראש"ז כאדם אמין וישר דרך והרעיפו שבחים על ועליו.

 אך  כל זה היה לשווא. ברדקי נשאר הויקיל ולכאורה מנהיג הקהילה.

יש 'קונסול בישראל

 היה ידוע היטב שהאיש שמינה את ברדקי ראש אירגון פקוא"מ צבי הירש לעהרן  , לא העריך את אישיותו של ברדקי  ובעצמו חשב כי אינו ראוי להיות מנהיג . הוא בחר בו רק כרע במיעוטו  ומצא שוב ושוב שאינו יכול לסמוך עליו.

הוא לא רווה נחת מיכולותיו  של ברדקי  אך לא הייתה לו חלופה אחרת

.ברדקי התעמת שוב ושוב עם עמיתיו בהנהגה שבזו לו כנראה כדי לחפות על בדידותו הסיעתית.

 כאמור   נגד ברדקי הושמעו האשמות שונות בעיתונות של התקופה שאולי היה להם בסיס במציאות  האשימו את ברדקי   שהוא השתלט על הנהגת הכולל מתוך ניצול תפקידו כסגן הקונסול תפקיד שאותו קיבל בדרכים נכלוליות ועקמומיות  של שוחד.

  סופר שהוא  העניק שוחד לקונסול הרוסי כדי שיורשה להחזיק לעצמו "קוואס "  מעין שומר ראש  לבוש בתלבושת רשמית ובידו מוט ארוך וגולת כסף בראשו. ברדקי השתמש בקוואס כדי שילך לפניו  ויכריז בכל מקום  על בואו ומעמדו של ברדקי כ"ויקיל " . והחזקת הפקיד הזה עלתה הון תועפות לכולל הפרושי ( אלף גרוש )  ולא לברדקי עצמו כמובן שלא הוציא עליו גרוש מכספו האישי..

 נטען שברדקי ושומר הראש שלו  מפעילים "משטר של טרור " בקהילה מתנכלים ומכים מידי יום אנשים שלא נשאו חן בעיניהם דהיינו את אנשי הקבוצה המתנגדת אנשי "החורבה "  ולא היה מי שהעז לעמוד  כנגדם ו"אין מי שיעמוד בפרץ".  .

ברדקי הסביר את ההוצאות האלו בטענה שהודות לכך הערבים שהיו מרבים להציק ליהודים ולבזותם מרגישים כי "יש קונסול בישראל"  וכי ה"אבו אל בורניטא "( בני עדת האשכנזים –חובשי כובע אירופאי ) אינם הפקר.

בנוסף לכך היו לו קשרים הדוקים בתוקף תפקידיו עם הקונסול הבריטי עם הקהילה אנגליקנית בעיר וגם עם המיסיונרים שמתוך הכרת תודה על טיפולם המסור של רופאיהם בבני משפחתו הקפיד  להתייחס אליהם יחס זהיר ומתון בהשוואה לזה של עמיתיו בהנהגה ובראשם יוסף זונדל מסלנט. .הפרושים נזקקו אז לשירותי הרפואה של המיסיונרים שהיו לעיתים קרובות בבחינת הצלת נפשות של ממש ( בסופו של דבר הקימו הפרושים בהנהגתו של זאב וולפנזון את בית החולים היהודי הראשון של ירושלים "ביקור חולים " כדי ששוב לא יזקקו לשירותי המיסיונרים ) . וברדקי במיוחד נודע ביחסו המתון והאוהד למיסיונרים..

הטענות האלו באו מחוגיו של רבי שלמה זלמן צורף שאכן אין לראות בו עד אובייקטיבי כלל לגבי ברדקי. . אולם לצידו מתנגדו העיקרי של ברדקי  היה יוסף זונדל מסלנט. שבמאבק שלו כנגד ברדקי לא היה שום אינטרס אישי כמו במקרה של המאבק של שלמה זלמן צורף .

 על פי עדותו של הבנקאי  להערן ראש אירגון פקוע"ם  השניים היו מסוכסכים כל כך  עד  שיוסף זונדל איש השלום  הענו נשבע  שלא ישב  יותר  בחדר אחד עם ברדקי .

יוסף זונדל מסלנט היה החתום על מכתב שנשלח למשה מונטיפיורי שבו התבקש להעביר את כל כספי הכולל לידיו של רבי דוד טעבלי הירשל ברלינר ולא לידיו של ישעיהו ברדקי שאינו נאמן עליהם.

מכתב חתום של יוסף זונדל מסלנט למשה מונטיפיורי

 לעהרן דרש אז מהנהגת "רוזני ארץ ישראל "  בוילנה לסלק  מהרכב ההנהגה הנוכחית את יוסף זונדל מסלנט על מנת להביא  בכך ליתר שלום ושלוה בין המסוכסכים . אך הצעתו  ככל הנראה התקבלה בהתעלמות . ידוע לנו שלעיתים קרובות נהג יוסף זונדל מסלנט עם כל היותו אחד מן המנהיגים הרשמיים הממונים על הכולל הפרושי    לשתף פעולה עם קבוצה אופוזיציונית של דיינים  בבית הדין הפרושי שכללה גם את חתנו הרב אורי שבתי בן חיים  ושלושת "הרבנים הצדיקים" לבית לעווי שהיו אופוזיציה תקיפה וקיצונית בדעותיה החרדיות כנגד ממוני הכולל ובראשם ברדקי .וסביר להניח שהדבר עורר כנגדו עוינות קשה בין עמיתיו בהנהגה.

אבל כשהיגיע לארץ משה מגיד ריבלין והתמנה למנהיג העדה הקפיד להרחיק מהנהגה את יוסף זונדל מסלנט שהיה לו עימות אישי ממושך עם ברדקי ואת רש"ז סלומון איש נמרץ ופעיל אבל מסוכסך גם הוא עם ברדקי..

ד"ר  אריה מורגנשטרן מסביר  : ,ניתן להסביר את מאבקו של ר' זונדל בר' ישעיה ברדקי בחוסר האמינות של האחרון. הרי לעהרן בעצמו טוען במכתביו שדוקא ברדקי איננו טיפוס אמין, וכמה פעמים הוא מאיים עליו כי יפסיק את הקשר אתו ( כמו בפרשת קשריו עם  המסיון בפרשת מערכת  היחסים המעורערת  בין ברדקי ואלמנתו של ר' ישראל משקלוב ועוד פרשיות-) כך שהאינפורמציה החדשה שיש לנו על ר' זונדל מעצימה לדעתי דוקא את דמותו.

אך עם כל פעילותו הרבה למען הציבור היה נמנע להיהנות אף בפרוטה מכספי הציבור או ממוסדות צדקה והתפרנס בדוחק מעסק של עשיית חומץ ומכירתו שנוהל בידי אישתו והסתפק בחדר של דירה רעועה ואפלה בחצר החורבה (חדר שלאחר מותו הפך לבית הועד של כולל וילנה)  ליד דירה דומה של חתנו  הרב שמואל סלנט אם כי שניהם בהחלט יכלו להרשות לעצמם עם רק רצו בכך  דירות גדולות ומרווחות יותר בכספי הציבור .  . .  .

בדירה קטנה ואפלה זאת  חיו הוא ואישתו בדוחק בעוני ובסבל של דחקות מן ההלוואות והקפות ונגישות לפורעים כמסופר באחד ממכתביו.

רוב ימיו ולילותיו היה שוהה בבית המדרש "מנחם ציון " בחורבה ושם למד ולימד אחרים. האציל מרוחו הטהורה מדרכי המוסר ותיקוני המידות על כל הישוב

יוסף זונדל מסלנט רצה כל כך בבניין ירושלים עד שהתייחס באופן חיובי להשתתפות גויים בבניין ירושלים ."הוא היה מן המעודדים את צעירי ירושלים  לבניין העיר והארץ .חיבתו לישוב הייתה כה גדולה עד שהיה מטייל בהרי ירושלים ובוכה על שממותם ,והיה אומר שהוא שמח לראות גם בבנייניהם של הגויים ובלבד שתיבנה העיר" .

יוסף זונדל מסלנט  נפטר בשנת. ב-1866 שנת תרכ"ו במגיפת החולירע . הוא היה בן שמונים שנה ושלושים ושלושה ימים .

 לפני מותו דרש שלא יספידוהו ושיעשו בגופו באופן סמלי את ארבע מיתות ביתה דין ושלא יכתבו שום תארים על מצבתו.

קינת הספד של יוסף ספיר על יוסף זונדל מסלנט

על קברו כתבו לפי דרישתו רק את המילים הללו

פ"נ ( פה נקבר ) ר' יוסף זונדל ב"ר רבי בנימין ביניש מסלאנט גלב"ע ג' למר חשון תרכ"ו.

הר" ( רבי ) הוסף  רק בהוראת חתנו הרב שמואל סלנט .

אחרי מותו של יוסף זונדל מסלנט אמרו שעם הסתלקותו הסתלקה גם הענווה מהעולם .ובענתנותו היה מופת לדור .

את מקומו כמורה הוראה ולמעשה כמנהיג העדה  הפרושית תפס חתנו  הרב שמואל סלנט שניהל את חיי העדה במשך עשרות רבות של שנים וסיפור חייו הוא  כמו שאומרים כבר סיפור אחר לגמרי  אם כי מפורסם באותה המידה." תרומתו של ר' יוסף זונדל מסלנט, מענקי הרוח של יהדות ליטא במאה התשע-עשרה, להתפתחות היישוב היהודי בארץ היא עצומה:

 

  ראשית, בדוגמא האישית שנתן כאשר עלה לארץ ישראל עלה לארץ ישראל עם אשתו וילדיו בתקופת שפל נוראה ליישוב היהודי לאחר חורבן הגליל בשנת 1837 . הרעש בגליל ומותם של למעלה מ-2000 יהודים במהלכו היו לא רק אסון אנושי וכלכלי נורא, אלא גם אירוע בעל משמעות תיאולוגית ממדרגה ראשונה. האסון נתפס על-ידי כמה מגדולי הדור כעונש כנגד העולים "בחומה" לארץ-ישראל, שעברו לדעתם על "שלש השבועות" וכהתרסה בוטה נגד הגאון מוילנה בעצמו שבשמו עלו תלמידיו ארצה והביאו עליהם כביכול את האסון. עלייתו של גדול בתורה כר' זונדל מסלנט , מבכירי תלמידיו של ר' חיים מוולוז'ין ,דווקא לעת כזאת, היה בה משום הבעת אימון  בשליחות המשיחית של הגר"א ותלמידיו לקרוב הגאולה באמצעות יישוב ארץ ישראל  ובניין ירושלים, למרות המציאות ההיסטורית האכזרית.

 

לעליית ר' זונדל מסלנט היתה גם השפעה מייצבת מרגיעה ומחזקת בעשר השנים הקשות שעברו על ירושלים בשנים 1848-1838 . אין ספק ששהותו בירושלים ותחת הנהגתו הרוחנית נמנעה קריסתו של היישוב היהודי הירושלמי. ר' זונדל לא התבודד בבית המדרש עם הגעתו לעיר. הוא היה מעורב בכל תחומי העשייה . הוא שימש כ"מורה הוראה" ראשי בכולל הפרושים, לצד כהונתו כאחד הממונים הפעילים של הכולל ואחד מגזברי בניין חצר "החורבה" ובית הכנסת הגדול "בית יעקב" . במשך כ-30 שנה היה מראשי העושים והדוחפים לבניין העיר ולהרחבת מוסדות התורה והחסד, ואת שמו הטוב בליטא ניצלו "רוזני וילנה" והשדר"ים הירושלמים להשגת תמיכה כלכלית ביישוב ובעיקר לגיוס כספים למפעלי הבנייה של הכולל הפרושי, בשנים שלא היו קלות מבחינה כלכלית גם עבור יהודי ליטא ורוסיה בעצמם. 

 

הסיפור כי ר' זונדל מסלנט היה מטייל בהרי ירושלים, בוכה על שיממותם ושמח לראות את הבנייה החדשה של הגויים, כפי שאמר, " כי גם כך נבנית ירושלים", היא אמירה נחרצת ומדהימה שאין למצוא כמותה אצל גדולי תורה בדרגתו ומעמדו בכל הדורות. מנהגו להקיף את חומות ירושלים ולספור את הבתים שבתוכה על בסיס הכתוב: " סובו ציון והקיפוה, ספרו מגדליה " (תהלים מ"ח ), מהווה הצהרה  עם משמעות פוליטית וחינוכית מאין כמוה.  לא לחינם חגגו את חנוכת בית הכנסת הגדול ב"חורבה"ביום כ"ח אלול תרכ"ד(1864) יחד עם ציון יום הולדתו ה-80 של ר' יוסף זונדל מסלנט שייצג יותר מכל את

האידאל המשיחי של קרוב הגאולה בדרך מעשית עם גדלות בתורה ובמוסר . לא לחינם מייחסים לר' יוסף זונדל  את האמירה כי אם נצליח לעלות להר הבית ולהקריב עליו קרבן רק פעם אחת , בוא תבוא הגאולה. אמירה זו שמרה על המתח המשיחי בקרב יהודי ירושלים שעלו אליה תוך הקרבה רבה מכל קצוות תבל, בתקווה ואמונה חזקה בעתידה הטוב. ואכן בימי חייו לא זכה ר' זונדל לקבל את פני המשיח אבל זכה לראות במו עיניו כיצד הפכו יהודי ירושלים לרוב בקרב תושבי העיר, תופעה שלא היה לה אח ורע מאז חורבן הארץ. ר' יוסף זונדל מסלנט היה אישיות חד-פעמית ומופלאה שתרמה רבות להחדרת תחושת הבטחון  והאמונה בצידקת דרכם של העולים לארץ למרות הנסיונות ותנאי החיים הקשים שנתקלו בהם. בכך הוא תרם להתבססות היישוב היהודי בירושלים ולגידולו במאה התשע-עשרה."

נספח :

יוסף זונדל מסלנט בספרות העברית

 

יוסף זונדל מסלנט וחתנו שמואל מסלנט הם שני הרבנים המפורסמים ביותר בשל ירושלים במאה ה-19. אולי בכל הדורות. אין שום רב  ארץ ישראלי אחר מאז האר"י שנכתבו כל כך הרבה סיפורים ומעשיות על חייו ופעולותיו כמו השניים האלו . .בברור  הם השאירו רושם עצום על הדמיון העממי . .

אמנם שניהם היו שונים באופן קוטבי ומדהים : ליוסף זונדל מסלנט הייתה נטייה ברורה למיסטיקה  והסיפורים עליו מזכירים לעיתים עד להדהים סיפורים על צדיק חסידי בעוד ששמואל סלנט היה איש השכל והרציונליות וסיפוריו יותר מכל רב אחר שבמקורותינו מזכירים סיפורי בלשים. אבל השניים האלו שהם כל כך שונים זה מזה נשארו עד היום  הדמויות המוכרות ביותר של ירושלים הפרושית במאה ה-19 עבור אלפים שחייהם משמשים להם מקור השראה עד עצם  היום הזה. .

סבי יוסף זונדל ווסרמן כינס מבחר גדול של סיפורים מהם בידיוניים בעליל על יוסף  זונדל מסלנט כמו הסיפור כיצד הוא דובב עשיר גדול מת באמצעות "שם " ששם תחת לשונו כדי לגלות מקום אוצר שהטמין ליורשיו .

המשורר יעקב רימון חיבר עליו שיר מעניין. "

וכך עשה הסופר יצחק יעקב ילין  בסיפור

ר' זונדל מסלנט נושא פח מים ברחוב …"בספרו"אבותינו " שתיאר מעשה טוב שאותו "עושה יוסף זונדל מלנט בסתר לאישה זקנה שמסתיים בצורה לא צפויה לחלוטין.

אולם כמדומה שהיצירה הספרותית החשובה ביותר שפורסמה עליו עד כה  היא " בבוקרה של שבת אחת אצל ר' זונדיל סלנטר ואישתו החולה בירושלים שנמצאת בספר של  שמואל בן ארצי " " "נוברדוק  : סיפורים (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2007) . ספר זה מתאר את עולמה של ישיבה של תנועת המוסר באירופה .וכנספח לסיפור חוזר בן ארצי אל מייסד התנועה יוסף זונדל מסלנט ,מביא לפנינו את הרהוריו וחשבון הנפש שלו  בירושלים בזמן שהוא סועד את אישתו החולה רבקה.ונזכר במפגש ההיסטורי שלו עם ישראל ליפקין הצעיר אותו מפגש שהביא להקמתה של תנועת המוסר . הסיפור ,שהוא בחלקו לחלוטין פרי המצאתו של בן ארצי ואינו מבוסס על אחד הסיפורים הקיימים מביא בעמקות רבה  את אישיותו של יוסף זונדל  לפני הקוראים כאדם המתלבט וסובל ומאמין דמות מופת לתנועת המוסר שקמה בעקבותיו ושאותה הביא בן ארצי כמעט לראשונה בספרות היפה.

מצער הדבר רק שבן ארצי שבבירור חקר היטב את הנושא שגה בתאריך הגעתו של יוסף זונדל לארץ וקובע אותו כ"ה בכסלו תקצ"ח.מאחר שזה מה שמצא במקורותיו שבין השאר כללו את סבי יוסף זונדל וסרמן שהיכיר אותו היטב. . אולם כיום הודות למחקרים חדשים יותר אנו יודעים שזה היה בדיוק שנה מאוחר יותר.

קראו רשימה שלי על הספר כאן.

  .

נספחים  

 "רואים רואים

גלוי הקץ….

"כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ "

( דניאל י"ב ט)

פעם אחת נתוועדו רבי יוסף זונדל ונכדו של הגר"א יעקב משה מסלונים במקום אחד שבעיירת סילץ ,שבה נולד הגר"א זצ"ל. והייתה שעת רצון מלפניהם ,עד שעמדו כל אותו היום וכל אותו הלילה והיו עוסקים בסתומות שבסםר דניאל.

היו הדברים מתבררים ומתלבנים לפניהם והייתה דעתם בדוחה עליהם שהיו מדמים לגלות סוף סוף את כל סודות  הקץ האמיתי ,אותה השעה נתנמנם רבי יוסף-זונדל וראה בחלומו שדלת חדר הייחוד שלהם נפתחת מעליה ודמות אדם נכנסת ,עוברת על פניו ומציצה עליו בתרעומת יתרה.

כיוון שהקיץ סיפר הדברים לחברו.

ואמר לו יעקב משה מסלונים :

לא היה זה אלא זקני הגר"א זצ"ל שאין דעתו נוחה ממעשינו זה!".

למחר נתפרדה החבילה וכל אחד הלך למקומו .

אשר בן ישראל בתוך :מיקירי ירושלים " מאת יוסף  זונדל וסרמן .

 

שושלת היחס של יוסף זונדל מסלנט.שירטט יוסף זונדל וסרמן.

  רשימת הדורות

מבוסס על "רשימת היחס :140 שנה בירושלים -8 דורות מצאצאי הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל סלנט זצ"ל תקצ"ח-תשל"ח.

סידר יוסף זונדל וסרמן ,אביב תשל"ח .

תודה לגנאלוג חיים פרידמן על תרומתו בהרחבת הרשימה הגנאלוגית הזאת.

הדור הראשון

דוד זכריה המכונה רבי מענדלין . אב בית דין קודש של האראדישץ . +שם אשתו אינו ידוע.. מוצאו לפניו אינו ידוע

הדור השני

 אורי  ( או "אור " ) שרגא פייבוש  ( או וויבוש או פיוויש  ) אשכנזי אב בית דין וילנה  . תלמיד של המהר"ם  רבי מאיר  מלובלין .היה מן האשכנזים הראשונים הידועים בשמם שעלו לארץ ישראל ו לשם עלה בעקבות פרעות של חמילינצקי בליטא כיהן כמה שנים כנשיא הקהילה היהודית הקטנה בירושלים בשנת ת"ח ( 1648 )  או ת"י –תי"ג ( 1650-1653) נחשב לרב מובהק ופוסק גדול.

מסופר עליו בספר "אור חדש"  של רבי חיים בוכנר שנדפס באמסטרדם בשנת תל"א שדרש כך בקהילת הקודש וילנה (בספר רשום "וינה"  אבל זוהי טעות דפוס ) את ספר הזוהר:,לקרב את הגאולה דרושים שלושה דברים:צום ,קול ממון, צריכים יום צום על חורבן העם והארץ,מחוייבים להשמיע קול תפילה ורחמים ויחד עם זה דורשת הגאולה גם ממון . ורבי אורי שרגא פייבוש סיים כך :

שלושה דברים אלו צום ,קול ממון עולים בגימטריה מספר ת"ח ורק כשימלאו בני ישראל את שלושה דברים אלה ישובו איש אל אחוזתו …

שם אישתו אינו ידוע. אבל ייתכן שהיה לאה. בירושלים היה פייבוש  חתן נשיא הקהילה הירושלמית לפניו  הרב הרב ישעיהו  לוי סג"ל ההרב ישעיהו לוי סג"ל הורוביץ   ( 1558-1630)  לשעבר אב בית דין וראש ישיבה של פרנקפורט  המוכר בכינויו השל"ה .על שם ספרו "שני לוחות הברית".

וזה אומר אולי שצאצאיו הם גם צאצאי משפחת הורוביץ ששושלת היוחסין שלהם מגיעה לספרד במאה ה-11

  שמות אחיו :יצחק רב בית דין קודש סעמיאטיש .

דוד אב בית דין קודש יאנוב.

ואחותם הצדקת רויזא "שהיו לה בנים גאונים "..

הדור השלישי

רבי דוד חסיד

הדור הרביעי

זונדל חזן בעיירה סלנט

הדור החמישי

בנימין בייניש ( או ביינוש )  בנו של זונדל  מסלנט ..חזן בסלנט . שם אישתו פעסע

אחיו

 אהרון שם אישתו אולי לאה

 ופיבוש. שם אישתו אולי גיטקה.

קרוב  משפחה שהיה נכד נוסף של הרב פיבוש היה הרב גרשון ווילנר משקלוב

עוד צאצאים של שרגא אור פייבוש

יוסף זונדל בן יצחק מבירז  מחבר הספר "זיר יצחק" ענינים הרבה בשיטות עמוקות … בכללי דרבנן ושו"ת ואיזה דרושים /   ווילנא : יהודה ליב מ"ץ, תרל"ו.

CR105871.html

.  אב בית הדין" של יאנאוה נין ונכד לרב אורי שרגא פייבוש אשכנזי

שלמה אהרן זליג בן יואל   מחבר  ספר כרם שלמה :   [חדושים על סוגיות בפלפול.תר"א 1841

http://www.hebrewbooks.org/7887

הרב דוד טעבלי מבראד אב בית דין קודש ליססא

רפאל נתן נטע רבינוביץ ,1835-1888.   מחבר  ספר דקדוקי סופרים :   כולל נוסחאות וגירסאות הנמצאות בתלמוד כתב יד משנת ק"ג לאלף השישי המונח בעיר מינכען… עם הגהות דברי סופרים, כולל נוסחאות מכתבי יד נוספים.

הדור השישי

הרב יוסף זונדל מסלנט הפה השלישי של  הגאון מוילנה "  1786-1866)    גדול  תלמידיהם של חיים מוולוז'ין ורבי עקיבא אייגר הרב הראשי בירושלים מייסד  תנועת המוסר ותנועת חובבי ציון חותנו של הרב הראשי של ירושלים שמואל סלנט שנשא לאישה את ביתו טויבה תלמידיו היו ישראל סלנטר שמואל סלנט רבה של ירושלים במשך כשבעים שנה ,ונתן פרידלנדר המטיף הראשון של חיבת ציון .

שם אישתו הראשונה ואם ילדיו  רבקה בת גירש (בן שמואל) (  נולד 1762) ואישתו טויבה (1766-1815) נולדה ב1791.

שם אישתו השנייה עימה התחתן בירושלים   רחל. ממשפחת זאקס -חלוץ .

נולד ראש השנה תקמ"ו  1786 לפי המסורת , ב- 1781לפי  שני מפקדים  שנערכו בליטא.

 על פי מפקד מונטיפיורי ב1839 נולד ב-1791 וזה אינו סביר.

עלה לארץ ישראל בשנת 1839

הדור השביעי

המצבה של הניה ביתו של יוסף זונדל מסלנט.

הניה (העניא גינעשע ) ( נולדה 1818- הניה – ד' חשוון תרכ"ו – 24.10.1865  )   ביתו של יוסף זונדל נישאה לרבי אורי שבתי בן רבי חיים ד"ץ ( דיין צדק  נולד ב-1800 או ב-1801 ]: יליד אושמינע  אסמינה , עלה   בתקצ"ב או בתקצ"ג דיין בבית הדין הפרושי הראשון בירושלים של שמואל סלנט  ,גבאי וממיסדי התלמוד תורה והישיבה ב"חורבה" .מהרבנים הגדולים של העדה וחתום עם רבני ירושלים על תעודות שונות . היא נפטרה יום אחרי אביה  גם כן ממחלת החולירע..

אחיותיה :טויבה ( נולדה – 6.10.1869 1816)  נישאה לרב שמואל סלנט .בנם  היחיד בייניש סלנט.

צביה  ( נולדה – 29.01.1861-1824) אשת הרב נטע נטקין נכד הגאון מחבר "השאגת אריה ".ושד"ר של מוסדות שונים בישוב לארה"ב ולאירופה.   נפטרה בגיל 37 – התקשתה ללדת היתה לה לידת מלקחיים הוולד מת והיא נפטרה יום לאחר מכן.

המצבה של צביה ביתו של יוסף זונדל מסלנט.

בנו יהודה אריה ליב ( נולד 1830 )  מראשוני סוחרי האתרוגים של ארץ ישראל ביחד עם אחיינו בייניש סלנט    וממיסדי השכונה הראשונה מחוץ לחומות ירושלים  נחלת שבעה  ממייסדי האגודה "פתח תקווה"  להתיישבות ביריחו שלא בוצעה לבסוף .מעסקני ירושלים ובוניה . אשתו חנה גליקע

הדור השמיני

בנימין ביניש סלנט בנם של הרב שמואל וטויבה מראשוני סוחרי האתרוגים בארץ ישראל וממיסדי שכונת "נחלת שבעה".

חיים סלנט בנם של הניה ואורי שבתי נולד ב-1852  משגיח על הכשרות בבית המטבחים העירוני אישתו חנה באשה לבית מנדלמן .

אחיו רבי אברהם הסופר שבתי לס היה סופר כולל וילנה .

יוסף זונדל סלנט סוחר באתרוגי ארץ ישראל בארה"ב.

הבת נחמה פייגה נישאה לשמואל מוני זילברמן לימים אחד מראשי העדה.

הדור התשיעי

נחמה פייגה סלנט בתם של חיים סלנט והניה  נישאה לאליהו צבי וסרמן

:משה זילברמן בן שמואל מוני זילברמן ונחמה פייגה

הדור העשירי

אסתר זילברמן בת  משה זילברמן ואישתו הראשונה הניה

הסופר והמחנך  יוסף זונדל וסרמן בן נחמה פייגה ואליהו צבי וסרמן  נישא לחנה טריינה בת אליהו לנדא ואסתר זילברמן

הדור ה-11

צבי אשד אישתו רחל בלנק אחיו משה אשד ממגלי דרך בורמה

הדור ה12

אלי אשד בלש תרבות צאצא לרב יוסף זונדל מסלנט משני ענפים שונים במשפחתו .

ראו גם

יוסף זונדל מסלנט בויקיפדיה

יוסף זונדל מסלנט בויקישיבה

ביוגרפיה באנגלית של יוסף זונדל מסלנט

עץ המשפחה של יוסף זונדל מסלנט

  

הנכד בנימין ביניש סלנט

סיפורים על יוסף זונדל מסלנט

בבוקרה של שבת אחת אצל רבי זונדיל סלנטר ואשתו החולה בירושלים”:סיפור  של שמואל בן ארצי על יוסף זונדל מסלנט 

יוסף זונדל מסלנט והעגלון

יוסף זונדל מסווה את זהותו

תנועת המוסר

חיים פרידמן על יוסף זונדל מסלנט

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט

 ספרים על יוסף זונדל מסלנט

 שמואל,רוזנפלד       ר' ישראל סלנטר :   חייו, פעולותיו ותלמידיו ורשה : תושיה, תרע"א [1910

אליעזר ריבלין  הצדיק ר' יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו : כולל… תולדות הצדיק… כתביו… כתבי הגר"א מווילנא והגר"ח מוואלוזין… / נאסף ונערך, ויצא לאור על ידי אליעזר ריבלין …בעזרת יוסף זונדל סלאנט…בן בנו של הצדיק ירושלים 1927. ובו פירסם לראשונה גם כמה מחידושי

תורתו של יוסף זונדל שמצא בין כתביו .

 מהדורה שנייה ניו יורק הוצאת אליעזר ריבלין  1964. מהדורה שלישית :. יו"ל מחדש עם הרבה תיקונים, ובהוספת… רשימה שנמצאה בין כתבי הצרי"ז – ’פתוחות וסתומות, וחסרת ויתירות על נביאים ע"פ דעת רבינו הגר"א, ירושלים הוצאת בני המחבר ,1983. מהדורה רביעית יוצא לאור ערוך מחדש בהשוואה לכתבי היד ובהוספות רבות —    ירושלים : [חמו"ל], תשנ"ג

פרומקין, אריה ליב   ספר תולדות חכמי ירושלם :   משנת ה"א ר"ן … עד ה"א תר"ל … /   ירושלם : דפוס סלומון, תרפ"ח-תר"צ.

נתן נטע סלאנט ספר  זכרון רבינו שמואל סלאנט :שהי’ שבעים שנה ראש הרבנים בעיה"ק ירושלים … /י … נתן נטע סלאנט ניו יארק : דפוס האחים הורוויץ, תר"ף. כולל חומר על יוסף זונדל מסלנט .  פורסם על ידי נינו של יוסף זונדל  הטקסט ביידיש ובאנגלית עמודה מול עמודה

 הרב יהודה ליב מימון שרי המאה :   רשומות וזכרונות –חלק שני    ירושלים :    מוסד הרב קוק על ידי הוצאת ספרים אחיאסף,1942. מהדורה שנייה עם  תיקונים ם ותוספות 1944. מהדורה שלישית 1951. מהדורה רביעית 1956.( ששת הכרכים במהדורה של שלושה כרכים )  מהדורה חמישית 1961. מהד’ ז’ עם תיקונים והוספות 1965.

יצא שוב ב1990 בשם "שרי המאה :רשומות על גדולי ישראל " בשישה כרכים. כולל כמה פרקים על יוסף זונדל מסלנט.

 הרב יהודה ליב מימון למען ציון לא אחשה :   פרקי זכרונות על הציונות.    ירושלים :   מוסד הרב קוק,  1944 ושוב ב- 1954
.

כץ, דב    תנועת המוסר :   תולדותיה, אישיה ושיטותיה :כרך ראשון תל אביב :   ביתן הספר 1946.יצא לאור בחמישה כרכים.
. מהדורה אחרונה עד כה יצאה לאור ב-1996.  יצא לאור ב-1970 כקלטת שמע . תורגם גם לאנגלית. כולל חמישה פרקים בחלק הראשון על יוסף זונדל מסלאנט אבי תנועת המוסר

דוד תדהר " הרב יוסף זונדל מסלאנט " האנציקלופדיה לחלוציה הישוב ובוניו  כרך א' הוצאת ספרית ראשונים , 1947 ,ע' 284

Menahem Gershon  Glenn,   Israel Salanter : religious-ethical thinker New York : Bloch, 1953

מהדורה שנייה:

Brooklyn, N.Y. : Yashar Books, 2005.

 , יעקב רמון , ויוסף זונדל וסרמן ירושלים העתיקה :   לקט ספורים, אגדות ותאורי חיים /    (תל-אביב) :   המכון לאיסוף סיפורי א"י ואגדותיה,   (תשי"ח)158 ) ע' 141-149.

 הרב י.ל.מיימון זכר  צדיק לברכה :רשומים וזכרונות . הוצאת הצופה תשי"ט .

‫, יצחק יעקב ילין,1885-1964. "ר' זונדל מסלנט נושא פח מים ברחוב …" בתוך .   אבותינו :   פרקי -היסטוריה והווי, דמויות וסיפורים מחיי בוני הישוב הראשונים /   ירושלים : מוסד הרב קוק, (תשכ"ו). סיפור על יוסף זונדל מסלנט

יעקב . גליס "רבי יוסף זונדל מסלנט " בתוך .מגדולי ירושלים ספרית ראשונים, תשכ"ז ע' לה-נא

יוסף זונדל וסרמן" הגרי"ז מסלנט " בתוך  מיקירי ירושלים :דמויות מתלמידי הגר"א מוילנא, ותלמידי הראי"ה קוק ואחרים הוצאת מסלול 1973 סיפורים קטנים על יוסף זונדל מסלנט . ע' 161-180.

, עמנואל  אטקס   ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר /   דיסרטציה — האוניברסיטה העברית בירושלים. [ירושלים : חמו"ל, תשל"ה]

 יעקב ברמן,    רבי ישראל סלנטר ובני דורו /    ירושלים :   [חמו"ל],   תשל"ד [1974

נחמה חן     רבי ישראל סלנטר /    ירושלים :   מוסד הרי"ם לוין,   תשל"ט 1979

ספר חסדי אליהו : חידושים וביאורים על מסכת אבות / מכבוד רבינו … אליהו מווילנא ; נערך ונסדר מנאי נחמיה בלאאמו"ר ר' ירוחם פישל פעפער כולל בסופו פרקי דאברהם עמ"ס אבות מאת אברהם בן שלמה זלמן מווילנא אחי הגר"א  וכן אגרת הגר"א. וכמה כללים קצרים בחכמת האמת מהגר"א זצ"ל מכתבי הרב יוסף זונדל מסלנט ז"ל כולל צילום שער מהדורת שקלוב תקס"ד. ביאורי הגר"א הם ביאור הגר"א על פי דפוס שקלוב תקס"ד .וחידושי הגר"א הם ליקוטים מספרי הגר"א בהם מבוארים עניינים ממסכת אבות.

  נדפס על פי הספר "מרכבת אליהו על מסכת אבות עם שינויים והוספות .ניו יורק . : מכון הגר"א, תשנ"א.

    HillelI  Goldberg, Israel Salanter : the ethics and theology of an early psychologist of the unconscious —    New York : Ktav, c1982.

עמנואל אטקס    ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר /   ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ב..מהדורה ב' מתוקנת 1984 . תורגם לאנגלית כ: Rabbi Israel Salanter and the Mussar movement :seeking the Torah of truth

Philadelphia : Jewish Publication Society, 1993
א.א. גרשוני "רבי ישראל מסלנט זצ"ל –תקופתו ופעליו :מאה שנה לפטירתו ( תרנמ"ג –תשמ"ג ) " מבוע ליצירה דתיח בספרות ,בחברה ובמחשבה ". קובץ י"ח תשמ"ג-ד כולל פרטים על קשרים עם יוסף זונדל מסלנט .

 Shimon  Finkelman,   The story of Reb Yisrael Salanter :   the legendary founder of the mussar movement /    Brooklyn :   Mesorah Publications,   1986

גץ . מה טוב "רואים רואים "בתוך " מעשיהם של צדיקים : ספורי-פלאות על חז"ל וגדולי התורה והחסידות, מסדרים לפי סדר פרשיות התורה /    :חלק א-ספר בראשית הוצאת המסורה תשמ"ו ,1986  ע' 64-66 . כולל איור .

גץ  מה טוב "בזכות קרובים רחוקים "בתוך "מעשיהם של צדיקים חלק שלישי ספר ויקרא" תשמ"ו  ע' 313-315.

משה בן צבי ""העשיר הקמצן שהשתכנע לתרום " מעשי אבותינו: על פרשיות השבוע :   מעשיהם הטובים של גדולי הדורות מתאמים לפרשיות תורתנו הקדושה-שמות ע' 126-128 בני-ברק :   הפצה: ספרייתי,   תשנ"ט, 1999

משה בן צבי "מן השמיים רואים הכל " ע'" מעשי אבותינו: על פרשיות השבוע :   מעשיהם הטובים של גדולי הדורות מתאמים לפרשיות תורתנו הקדושה-שמות ע' 147-148. .

משה בן צבי "מיהו קרוב רחוק " מעשי אבותינו: על פרשיות השבוע :   מעשיהם הטובים של גדולי הדורות מתאמים לפרשיות תורתנו הקדושה-במדבר ע'11-13. בני-ברק :   הפצה: ספרייתי,   תשנ"ט, 1999

משה בן צבי  "התיחסויותיו של יוסף זונדל מסלנט לממון ובטחונו בה' "מעשי אבותינו: על פרשיות השבוע :   מעשיהם הטובים של גדולי הדורות מתאמים לפרשיות תורתנו הקדושה-במדבר ע' 149-152. בני-ברק :   הפצה: ספרייתי,   תשנ"ט, 1999

 שמואל בן ארצי "בבוקרה של שבת אחת אצל ר' זונדיל סלנטר ואישתו החולה בירושלים "מבוע :ליצירה דתית בספרות בחברה ובמחשבה " קובץ  כ' תשמ"ו-תשמ"ז ע' 41-67 . ושוב  בתוך "נוברדוק  : סיפורים (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2007)

ש  נועם   רבי ישראל סלנטר :   תולדות חייו ופעלו /   ירושלים : עיצובית, תשמ"ח. ע' 25-44 עוסקים ביוסף זונדל מסלנט

רבי ישראל סלנטר  ציורים מ.הלר. .חוברת מספר 35 בהוצאת אור עולם. חוברת בסדרה של סיפורי רבנים ידועים. כוללת סיפורים על המפגש בין  ישראל סלנטר ויוסף זונדל מסלנו.

ש. נועם .  רבי שמואל סלנט :מסכת חייו המופלאה של "רבה של ירושלים"… ירושלים, תשמ"ט, [1989. ע' 36-11 עוסקים ביוסף זונדל מסלנט.

 ג. קצנלנבוגן  "יוסף זונדל מסלנט " גדולי ירושלים וחכמיה :   מסכת חייהם המופלאה של גדולי האומה שחיו בירושלים   כרך א' /    ירושלים :   ישיבת הוד יוסף,   תשנ"ג- ע' 94-112. עמודים 174-191 עוסקים בשמואל מסלנט

שמואל סלנט ספר תורת רבינו שמואל סלאנט :הכולל תשובות, פסקים וחידושים / מאת … רבינו שמואל סלאנט … ; י. כרך א. אורח חיים, יורה דעה.  כרך ב. אבן העזר

כרך ג. חושן משפט, חדושי תורה — חדושי אביו – רבי צבי הירש סלנט — חידושי חותנו – רבי יוסף זונדל סלנטר./ . "ל ע"י … הרב ניסן אהרן טוקצינסקי  ירושלים : נ"א טוקצינסקי, תשנ"ח'1998

  ė    / Aušrelė-Kristina Pažėraitė     .Israel Salanter and Musar movement in Lithuania in the XIX c.. —    Kaunas : Vytauto Didžiojo universitetas, 2003   doctoral dissertation Human Sciences, History  Vytautas Magnus University, the Institute of Lithuanian History.

‫ מורגנשטרן, אריה,1937-   השיבה לירושלים :   חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה /   ירושלים : מרכז שלם, תשס"ז 2007.

המצבה של הרב יוסף זונגל סלנט על הר הזיתים.

 

הרב יוסף זודלמסלנט מלמד את הרב ישראל סלנטר הצעיר את הכללים הבסיסיים של תורת המוסר. איור מספר ילדים