תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה " מאת יוסף דן בהוצאת מרכז זלמן שזר.תשס"ט . בשלושה כרכים.1240 עמודים.
ספר חדש יצא לאור בימים אלו ספר מקיף מעין כמוהו, למעשה המקיף ביותר אי פעם שנכתב בנושאו בידי מחבר יחיד : שלושה כרכים (!) על תולדות תורת הסוד העברית. זהו הספר "תולדות תורת הסוד העברית :העת העתיקה" של פרופסור יוסף דן בהוצאת מרכז זלמן שזר. לכתוב ספר מעין זה הוא יומרה גדולה מעין כמוה,מה גם שחקר המיסטיקה והאיזוטריקה ותורת הסוד העברית לדורותיה הוא הנושא הפופולארי המוכר והמבוקש ביותר בקרב הציבור הרחב המשכיל מבין כל מדעי היהדות. וספר ענק זה הוא רק הפתיחה בפרויקט שאפתני מעין כמוהו. פרופסור יוסף דן הודיע שהוא מקווה לכתוב לספר זה המשכים שיתארו את כל תולדות תורת הסוד לאורך הדורות עד לימינו כפי שגרשום שלום מורו מייסד המחקר בתחום הנחשב לגדול חוקרי היודאיקה של המאה העשרים מעולם לא עשה. ולמעשה איש לא עשה. ניתן לראות שדן מבצע סיסטמיזציה ומציג סקירה היסטורית מקיפה של תולדות תורת הסוד מנקודת המבט של ההיסטוריון של הרעיונות ומנסה להגיד את המילה האחרונה לגבי כל מה שקיים וידוע כיום בתחום חקר הקבלה ותורת הסוד היהודית וגם לגבי מה שלא ידוע ואולי לא יהיה ידוע לעולם. |
להלן רשימה ראשונה בסדרה על חוקרי וספרי תורת הסוד וקבלה שונים .הסדרה תכלול גם כתבות על חוקרים כמו מייסד חקר הקבלה גרשום שלום וחוקרת הקבלה חביבה פדיה ותכלול כמה מאמרים מקיפים על ספר היסוד של תורת המיסטיקה היהודית לדורותיה ,"ספר היצירה" לאורך הדורות לרגל פירסום הפירוש המקיף ביותר הקיים לספר היצירה של הגאון מוילנה.
ספר חדש יצא לאור בימים אלו ספר מקיף מעין כמוהו, למעשה המקיף ביותר אי פעם שנכתב בנושאו בידי מחבר יחיד : שלושה כרכים (!) של 1240 עמודים סך הכל על תולדות תורת הסוד העברית.
זהו הספר "תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה " של פרופסור יוסף דן בהוצאת מרכז זלמן שזר.
לכתוב ספר מעין זה הוא יומרה גדולה מעין כמוה,מה גם שחקר המיסטיקה והאיזוטריקה ותורת הסוד העברית לדורותיה הוא הנושא הפופולארי המוכר והמבוקש ביותר בקרב הציבור הרחב המשכיל מבין כל מדעי היהדות.
וספר ענק זה הוא רק הפתיחה בפרויקט שאפתני מעין כמוהו.
פרופסור יוסף דן הודיע שהוא מקווה לכתוב לספר זה המשכים שיתארו את כל תולדות תורת הסוד לאורך הדורות עד לימינו כפי שגרשום שלום מורו מייסד המחקר בתחום הנחשב לגדול חוקרי היודאיקה של המאה העשרים מעולם לא עשה. ולמעשה איש לא עשה.
ניתן לראות שדן מבצע סיסטמיזציה ומציג סקירה היסטורית מקיפה של תולדות תורת הסוד מנקודת המבט של ההיסטוריון של הרעיונות ומנסה להגיד את המילה האחרונה לגבי כל מה שקיים וידוע כיום בתחום חקר הקבלה ותורת הסוד היהודית וגם לגבי מה שלא ידוע ואולי לא יהיה ידוע לעולם.
ותיאורטית זה בהחלט כבר אפשרי כיום בראשית המאה ה-21 במאחר שכפי שדן מציין מזה חמישים שנה לא נתגלו כלל ממצאים חשובים חדשים בתחום זה. לא מאז גילוי המגילות הגנוזות והכתבים הגנוסטיים בנאג' חמדי במצריים,ולחוקרים כיום אין מסמכים חדשים שעומדים לרשותם שלא עמדו לרשות גרשום שלום ועמיתיו לפני חמישים שנה.
כך שבראשית המאה העשרים ואחת היגיע הזמן לעצור להסתכל מסביב במבט מקיף ולא נקודתי כפי שעושים מרבית החוקרים בתחומים אלו שמעדיפים ( ובדרך כלל מסיבות טובות מאוד ) לעסוק בנושאים ספציפיים מאוד ולסקור את כל מה שידוע לנו כרגע בתחומים אלו ולנסות להגיע למסקנות סופיות נכון למצב הידוע לנו כרגע. .
אכן יומרה ענקית .
עם זאת עם יש מישהו שמסוגל כיום ליצור פרוייקט אדיר מימדים ומקיף כזה בנושאים מסובכים כל כך לאחר מותו של גרשון שלום פרופסור יוסף דן הוא כנראה האיש.
החוקר
פרופסור יוסף דן
חתן פרס ישראל פרופסור דן הוא ביחד עם פרופסור משה אידל ככל הנראה חוקר הקבלה המפורסם והמוערך ביותר כיום. הוא חיבר ספרים רבים בנושא מחשבת ישראל וקבלה. עסק רבות בחקר חסידי אשכנז ובחקר המשיחיות.. והוא בעל הקתדרה על שם גרשום שלום באוניברסיטה העברית .וחיבר מאמרים רבים ומחקרים רבים על מורו גרשום שלום וחקר את תולדות מחקר הקבלה המודרני .
הוא גם חקר הן את הסיפור העברי בימי הביניים והן את הסיפור החסידי ואף עסק בביקורת ספרות יפה מודרנית. הוא חיבר ספר פופולארי על המחשבה האפוקליפטית בשם "אפקליפסה אז ועכשיו "( משכל 2000) ספרו האחרון לפני הספר הנ"ל היה הלב והמעיין : מבחר חוויות מיסטיות, חזיונות וחלומות, מן העת העתיקה עד ימינו.( כתר 2005) אנתולוגיה של מבחר קטעים מיסטיים מהספרות העברית עבור הקורא המודרני .
דהיינו אדם רב תחומי בעל תחומי עניין מגוונים יותר מהמקובל בקרב חוקרי הקבלה האחרים.
נושאים
בספר הענק עצמו עוסק דן בכרך הראשון בשורשיה של תורת הסוד בימי בית שני בספרים החיצוניים ובמגילות מדבר יהודה.ובהופעתם של המלאכים כישויות חשובות בספרות הסוד ,דבר שהם לא היו בספרות התנ"כית הקדומה. בראשיתה של הספרות האפוקליפטית שדנה בעתיד לבוא באחריתה ימים ובגיבוריה ובראשם חנוך שהפך בספרות זאת למלאך ראשי מטירון. דן ממשיך ומפרט בנושאי תורת הסוד ועד הכמה ניתן למצוא אותם בעולמם שלחז"ל ובמיוחד בסיפור המפורסם על הארבעה שנכנסו ל"פרדס" ושממנו יצא רק רבי עקיבא שפוי שנחשב לבסיס לכל תורת הסוד של ימי התנאים והאמוראים.
בכרך השני עוסק דן בנושאים של תורת הסוד בעולמם של חז"ל בנושאי מעשה בראשית ומעשה המרכבה,המשיחיות,מאגיה ודמונולוגיה בעולמם שלחז"ל מכאן הוא ממשיך לעסוק בספר המרכזי לעתיד בעיני הדורות הבאים ( אם כי בהחלט לא בזמן יצירתו) בספר היצירה משמעויותיו והתפתחותו. וזהו אחד הנושאים המעניינים ביותר בספר שכן בו יוצא דן כנגד דעות מקובלות רבות שלחוקרים כמו גרשום שלום ויהודה ליבס.
נושא מרכזי בספרו של דן הוא עולמם של"יורדי המרכבה " המיסטיקנים הראשונים שעליהם אנו יודעים בברור בעולם ההגות היהודית שהחלו לפעול בתקופה זאת של האמוראים . והוא ממשיך לפרט עליהם בכרך השלישי שמתאר בפירוט את הקוסמולוגיה של יורדי המרכבה ומנתח בפירוט את כתביהם כמו ספרות ההיכלות וספרים הקשורים אליהם כמו " " שיעור קומה ". הוא מסיים בפתח ימי הביניים עם חיבורים אפקוליפטיים משיחיים חשובים כמו ספר זרובבל שהיוו מצע לספרות ימי הביניים שבה יעסק דן בכרך המונומנטלי הבא בסדרה.
תורת הסוד על פי יוסף דן
בספרו דן מנסה קודם כל להגדיר מהי אותה תורת הסוד שלחקירתה הקדיש את כל חייו.
יוסף דן רואה בתורת הסוד כמושג אותנטי ביהדות שפותח בקירבה בשלבים מאז המאה הראשונה לספירה.
הא מזכיר שלעומת זאת המושג המקביל כביכול מושג המיסטיקה אינו נמצא בעברית ולדעתו אין זהות בין תורת הסוד למיסטיקה .תורת הסוד היא תחום עיוני בעיקרו המבוסס על פרשנות של כתבים קדומים שניתן ללמדו ולדעתו ולנסח את המסר שהוא נושא אלא שמטעמים שונים דתיים וחברתיים קיימת נטייה לשמור אותו בסודו לעסוק בו בחוגים מצומצמים בלבד. המיסטיקה לעומת זאת שמבוססת על חוויות על טבעיות שאותן חווה אדם בקשר עם כוחות עליונים היא תחום שאמנם ניתן לדעתו בשלמות או באופן חלקי אך ההשגה בו חוויתית ועל לשונית ואי אפשר להביעה בצורה אנושית אלא בצורה חלקית ועקיפה ומרמזת בניגוד לתורת הסוד האזוטרית שניתן להביעה בשלמות אך יש לשמרה בסוד בקרב "המבינים " בלבד . בימינו כמובן תפיסה זאת השתנתה לחלוטין וכיום יש מגמה של קבוצות כמו "המכון לחקר הקבלה " להעביר את כל מה שידוע בתחום לקהל הרחב ביותר..
דן מדגיש שהיהדות דווקא בולטת, בהשוואה לנצרות ולאיסלאם, כדת שיש בה עיסוק רב מאוד בצדדים הנסתרים של המציאות, בנעשה בעולמות העליונים או במה שמכונה בתורת הסוד "מעשה בראשית" (תיאור תהליך הבריאה) ו"מעשה מרכבה" (תיאור ה"מרכיבים" השונים של האלוהות). "העיסוק בסודות האלוהות אליבא דן הוא חלק מרכזי ובלתי נפרד מן היהדות – החל מהנביא יחזקאל שמתאר את מראה האלוהים, ועד הקבלה של ימינו. ועוד הבחנה חשובה: תורת הסוד היהודית מזוהה בציבור לגמרי עם המונח "קבלה",
דן מבקש להדגיש שבעיניו הקבלה היא רק ענף מרכזי של תורת הסוד אבל אחד מני לא מעטים , שהחל להתפתח מן המאה ה-13 ומאז הוא אמנם הענף המרכזי. מה שאנחנו, החוקרים, מזהים כרעיונות חדשים של המקובלים, מבחינת המקובלים עצמם אלה רעיונות שלדבריהם התקבלו במסורת הדורות, דור מפי דור, ומכאן השם 'קבלה'. המאפיין העיקרי של התפיסה הזאת הוא השלכת המונח 'ספירות', שבתורת הסוד הקדומה התייחס למציאות הפיזית של העולם, אל האלוהות עצמה" – במובן של דרגות שונות בתוכה.
אלא שדן החליט להתחיל את המסע שלו אל תולדות תורת הסוד היהודית לא מן התנ"ך ומספר יחזקאל , אלא מימי בית שני. הסיבה:. בכל ימי התנ"ך יש לנו נביאים שנמצאים בקשר ישיר עם אלוהים. ובמצב כזה אין מקום ואין צורך בתורת סוד. אתה לא צריך 'ללמוד' על האלוהות כשאתה נמצא בקשר ישיר איתה. תיאורי יחזקאל של מפגשיו עם האלוהות יכולים לכאורה להקביל לתיאור של 'יורדי מרכבה' מאות שנים מאוחר יותר , אבל הם אינם 'תורת סוד'. יחזקאל 'מדווח' לפני העם כולו על מה שראה בגילוי נבואי, הוא לא שומר זאת לקומץ תלמידים נבחרים.
לכן תורת הסוד היהודית מתחילה רק במקום שבו הסתיימה הנבואה דהיינו בראשית ימי בית שני לאחר הנביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי .ואגב אורחה דן פותח את הדיון שלו בתולדות תורת הסוד בשאלה המעניינת מדוע בעצם נפסקה הנבואה?
בהיסטוריה הדתית היהודית נשללה האפשרות של תקומת נביא כמלאכי לפני ימות המשיח ושום נביא מאז מלאכי ( שבעצם איננו יודעים אף מי היה ואם מלאכי אכן היה שמו זוהי פשוט מילה שמופיעה בטקסט,ומבחינתנו הנביא שכתב את הספר הוא אנונימי לחלוטין ) לא הוכר יותר כמי ששמע ישירות את קול ה'
בבבא בתרה הושמעה למשל הקביעה "מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ותינוקות ".
מבחינתנו זה אומר שנפסקה למעשה התקשורת הישירה פחות או יותר בין האל והאדם . חז"ל ראו מעתה את הנבואה כנחלת העבר האמונה על אפשרות התגלותה אל לפני בכירים כמו פסה מן העולם .
.מי שטען שיש לו קשר ישיר עם האל כמו המיסטיקנים התייחסו אליו בחשדנות גדולה .אמנם צצו כל מיני חכמים ומיסטיקנים שטענו לקשרים ישירים עם האלוהות אבל אלו תמיד היו בשוליים ולא במרכז החברה.
.
אין זה ברור לנו מדוע בעצם פסקה הנבואה לאחר חגי זכריה ומלאכי .הרי זאת תופעה חשובה שמוצגת בשתיקה כביכול כאילו הדבר ברור ומובן מאליו.אבל אין בו שום דבר מובן מאליו. האם ישבה ועדה של חכמים אי שם אי אז בימי ראשית בית שני והכריזה שמכאן ואילך אין יותר דברי נבואה ?
אבל המסורת היהודית מעולם לא עסקה בנושא זה במפורש וכאילו התעלמה ממנו למרות חשיבותו .
עם סיום תקופת הנבואה אמנם מתחילה להיכתב ספרות מיסטית עשירה מאוד, שרובה אינו מוכר לציבור הרחב משום שנדחקה למה שמכונה "הספרים החיצוניים". כמה מאלה מכונים "יורדי מרכבה", שמחבריהם "מדווחים", כביכול, בפירוט רב על העולמות העליונים – אלוהים וכל מלאכיו
יצירת ספר היצירה
בין מגוון הנושאים שיוסף דן עוסק בהם בספרו הוא שם דגש רב על שני ספרים מסתוריים במיוחד שהייתה להם השפעה עצומה ומכרעת על הדורות הבאים :"ספר היצירה "שדן בדרך שבה נברא העולם בידי אותיות השפה העברית , וספר "שיעור קומה" שדן בדמותו של האלוהים ומתאר את מידותיו העצומות של האל באמצעות רשימת איבריו שמותיהם ומידותיהם האסטרונומיות.
דן מראה שגם לאחר עשרות שנים של מחקר אינטנסיבי ומאות מאמרים וספרים שני הספרים הם בגדר מיסתורין גדול מאחר שאיננו יודעים בידי מי נכתבו ובאיזה הקשר נכתבו ומתי נכתבו. הוא מעריך ושכנראה לא הייתה להם כל השפעה בזמן שבו נוצרו ובכל זאת הייתה להם השפעה עצומה על הדורות הבאים שמצאו בהם דברים שהתאימו להם.
דן מראה ששני הספרים האלו הם בגדר אנומליה מוזרה שכן הם נראים כחסרי כל הקשר וקשר למה שעשו החכמים באותה התקופה.
לדעתו של דן אין לראות "בספר היצירה" ספר מיסטיקה שעוסק במיסטיקה של הלשון כפי שהבינוהו בימי הביניים והמקובלים עד היום או בספר שעוסק בדרכים שבהם אשר ליצור גלמים כמקובל במסורת,וגם כפי שטען מורהו של דן ]פרופסור שלום אלא ספר שבזמנו היה בגדר מה שאנו מכנים ספר מדעי דהיינו ספר שמנסה לתאר את מבנה היקום ודרך התהוותו. ואין לו קשר למיסטיקה וכשפים מאיזה שהם סוג . החשיבה של בעל ספר היצירה היא חשיבה מדעית שיטתית ובכלל לא ספר מיסטי העובדה שהוא נהפך לספר יסוד של המיסטיקה היהודית היא כנראה תאונה של ההיסטוריה .
דן מציין כבדרך אגב גם את העובדה המעניינת באמת שבעל הספר היצירה הוא ההוגה היהודי היחיד אי פעם שיצר שיטה דקדוקית עברית מקורית .כל ההוגים שעסקו בכך אחריו יצרו שיטות המבוססות על הדקדוק הערבי בניגוד אליו והדבר מראה על חשיבה שיטתית הגיונית ומדעית . ככל הנראה הסיבה שהספר מצא לבסוף נתיבות אל סעדיה גאון וחכמי המאה העשירית הרציונליסטים היה משום שמצאו בו ביטוי למדע יהודי אותנטי בתחומי הטבע ובתחומי האלוהות כפי שלא יכלו למצוא בשום ספר אחר והם יכלו להשתמש בספר ובמושגיו המוזרים בעיני הדורות הקודמים להם ליצירת תפיסה דתית ומדעית שיטתית.
יוסף דן מעלה את התמיהה הכיצד חכמי המאה העשירית שעסקו בספר בפרטנות לראשונה לא ידעו דבר על מוצאו ועל גרסותיו הקודמות תמיהה שהוא אינה יכול לפתור אותה.
אולם מן הסתם היו לא מעט זרמים שהיו "תת קרקעיים " ולא בהכרך היו מוכרים גם לחכמי התקופות מאחר ששמרו על סודיות והיו מוכרים רק לכמה עשרות או מאות מקורבים ותו לא.
לדעת דן היה הספר חלופה רדיקלית לכל מה שהיה סביבו בכך שלא היה אמון על פירושם ודרישתם של כתבי הקודש על פי תורה שבעל פה אלא היציג לה חלופה רדיקלית משלו . ולכן הוא מזכיר את אברהם שמאחר שחי לפני מתן התורה היה עליו לחקור את המציאות סביבו רק מכוח שכלו שלו כפי שעשה המחבר של ספר היצירה שאולי הזדהה עם דמותו של אברהם כיוצר תורה חדשה שאין לה בסיס בספרות שלפניו.
גם ספר "שיעור קומה " הוא בגדר אנומליה מדהימה בספרותנו שכן איש לפניו לא העז לתאר או אף לרמוז בפרטנות כזאת על מראהו החיצוני של האל שאותו הוא מתאר בפירוט תוך נתינת מימדים מדוייקים של גודל אבריו השונים של האל או אף לטעון שיש לו בכלל מראה חיצוני ,רעיון פגאני במובהק.
דן מעריך שכותב הספר היה אולי מקורב לחוגי יורדי המרכבה שעימם יש לו כמה מושגים משותפים אבל המסקנה שלו שגם אם כך היה הרי לא היה בינהם קשר הדוק. לכל היותר אפשרי לאמר שכותב "שיעור הקומה " היה שייך לקבוצת שוליים של קבוצת השוליים של יורדי המרכבה.
אבל לעתיד לבוא "לשיעור קומה "הנידח והמוקצה בגלל הרדיקליות של רעיונותיו בזמנו הפך לספר יסוד של תורת הסוד בימי הביניים.
סיכום תורת הסוד
אז מה ניתן להסיק מספרו של דן לגבי התפתחות רעיונות תורת הסוד בישראל בימי קדם ?
תורת הסוד הייתה בראשיתה תוצר של חוגים מצומצמים ביותר שכינו את עצמם "יורדי המרכבה " ומנותקת לחלוטין מכל מה שניתן לקרוא לו"זרם המרכזי " של התנאים והאמוראים . אמנם ייתכן שתנאים ידועים כמו רבי עקיבא ואלישע בן אבויה היו בין הראשונים שעסקו בתורה זאת כפי שרומז הסיפור המפורסם על הארבעה שירדו לפרדס אולם כל קשר כזה אם אכן היה קיים ( ( וחוגים מאוחרים של מיסטיקנים טענו לו ) אינו וודאי כלל ואין זה ברור כלל אם היה קשר בין רעיונותיהם המיסטיים של התנאים מה שלא היו ובין הרעיונות המיסטיים שהתפתחו מאוחר יותר. ככל הנראה החוגים האלו התקיימו במשך מאות שנים מהמאה השלישית ועד המאה השביעית בארץ ישראל ובבבל .
בכל מקרה ניראה שחוגי האנשים שעסקו בתורת הסוד הלא הם" יורדי המרכבה" שמהם השתמרו לנו ספרי חזיונות שקיבלו את הכינוי "ספרות ההיכלות והמרכבה" על מסעותיהם בעולמות העליונים, היו בנתק מוחלט מחוגי החכמים "הקונבנציונאליים" של התקופה .
ככל הנראה המדובר היה בקבוצות נפרדות לגמרי.
וגם עם היגיע שמעם ושמע רעיונותיהם של "אנשי הסוד "הנ"ל אל חוגי האמוראים יוצרי המשנה והתלמוד,דבר שאינו בטוח כלל וכלל, הללו התייחסו אליהם כנראה בהסתייגות ובזלזול מוחלט ולא טרחו להתייחס אליהם כלל בדיוניהם.
. מבחינתם תורת הסוד "יוק."
ולדעתי אפשר להשוות את מערכת היחסים הזאת למערכת היחסים שקיימת נניח היום בין מדענים העוסקים בחקר סודות היקום ובין מיסטיקנים שמפרסמים ספרי תקשורים על אותם סודות היקום שאותם קיבלו לטענתם מישויות עליונות מאי שם ביקום.
המדענים אם בכלל יועילו לדפדף בספרים של המתקשרים הנ"ל יזרקו אותם לצד במשיכת כתף ומשיכו הלאה בענייניהם.
אין אנו יודעים מי היו האנשים שכתבו את ספרי ההיכלות והמרכבה מאחר שהם שמרו על אנונימיות מוחלטת אם כי השתמשו בשמות של תנאים ידועים,אך ספק רב אם היה להם קשר כל שהוא אליהם. אולי הייתה האנונימיות המוחלטת שלהם עדות לשוליותם בחברה היהודית .
ואם היה הדבר נכון לגבי יורדי המרכבה בספריהם טענו ליכולות עליה לעולמות עליונים הדבר נכון פי כמה וכמה לגבי "ספר היצירה "וספר "שיעור הקומה" ספרים מהפכניים ממש ברעיונותיהם שנתקלו בתקופת יצירתם באדישות ובהתעלמות מוחלטת,ככל הנראה משום שהיו כל כך שונים מכל מה שהיה מקובל אז עד שאיש לא טרח להתייחס אליהם ברצינות. מה שאינו יכול אלא להביא למסקנה שאחרי הכל הם ניכתבו בידי אישים עצמאיים מאוד בעלי דעות מיוחדות במינם שלא היו חברים באסכולה כלשהי שכתבו את דבריהם ללא קשר למה שהיה מקובל בתקופתם. היו אלו אנשי שוליים שלחלוטין מחוץ "לזרם המרכזי".
התמזל מזלם וכתבי היד שלהם שרדו הועתקו והועתקו שוב בידי מי איננו יודעים ולבסוף השפיעו בדורות הבאים שהיו מוכנים לקבל את הרעיונות הרדיקליים שבהם .
בדרכם שלהם כמובן .
רק כעבור מאות שנים לאחר יצירתם התגלגלו ספרים אלו ,אולי לחלוטין במקרה לידי חכמים מ"הזרם המרכזי " של היהדות כמו סעדיה גאון שהיו מוכנים סוף סוף להתייחס לרעיונות שהובעו בהם. אם נרצה הרי יש כאן חדירה איטית ומחלחלת של רעיונות לתרבות אדישה לחלוטין בתחילה אך נכונה יותר ויותר לקלוט אותם בהדרגה עד שהם מוצאים קרקע פורייה בימי הביניים והפכו ליסוד ולבסיס לתורת הקבלה
.רק בימי הביניים היו החכמים הנורמטיביים מוכנים לקבל או למצער להתייחס אל הרעיונות שנראו מוזרים כל כך בעיני חכמי ימי קדם,ואז הם הפכו לחלק מוסד מהיהדות הנורמטיבית
דן אינו מסתפק בתיאור מפורט של מצב המחקר אלא גם מביא הרבה מסקנות מקוריות משלו.וזה מוסיף רבות לספרו.
ספרו של דן הוא אכן יומרני מאין כמוהו בתיאור כללי מקיף של תולדות תורת הסוד .. אבל נראה לי שליומרתו יש כיסוי/ בכל פרק הוא מביא תיאור מפורט למדי של מצב המחקר בתחום שבו הוא עוסק ומתאר את המחקרים החשובים בתחום לפני שהוא צולל לתיאור הנושא בעצמו .וכאשר הוא עושה זאת הוא אינו נמנע כלל מלהתעמת עם הדעות המקובלות בתחום ובהן גם של מורו הנערץ גרשום שלום ולהביא גם השקפות סותרות משלו וזאת על סמך המחקרים החדשים והעדכניים ביותר בנושא.
כך למשל בספרו דן תוקף את הרעיונות של שלום ואחרים שראו בקבלה מעין גנוסיס יהודית בהתייחסם לתורה פילוסופית דתית שצמחה במאות הראשונות לספירה במקביל ליהדות ולנצרות וטענה שיש נתק מוחלט בין הבורא של העולם ובין העולם החומרי וכי זה נשלט בידי ישות נחותה ומרושעת שהיא האלוהות של התנ"ך.
לדעת שלום ואחרים אלו היו רעיונות כופרים שצמחו ביהדות עצמה והייתה להם השפעה גדולה על תורת הסוד שבה ואולי צמחו ממנה.
לדעתו של דן לאחר שנים של מחקר כל מה שמסתמן הוא שאחרי הכל אין קשר מיוחד למה שמכונה "גנוסיס " ובין הקבלה אין כל הוכחות לקיומה של "גנוסיס יהודית שקדמה לנצרות ועד כה לא הובאה הוכחה חותכת לקיומו של מיתוס גנוסטי בתוך העולם היהודי .הגנוסיס נשארה תופעה חידתית ואולם לדעת דן על סמך מצב ידיעותינו כיום אין הוכחות ברורות שהיו לה קשרים הדוקים עם ראשית הקבלה.
דן כותב את ספרו כשכלתן רציונליסט קר המתיחס בספקנות רבה ולעתים משועשעת לדיעות ולרעיונות השונים שאותם הוא מתאר.וזה אולי יפריע לחלק מהקוראים שהתרגלו לכמעט הזדהות של כמה מהחוקרים לרעיונות שאותם הם מתארים.
מעניין להשוות את גישתו עם גישה הפוכה לחלוטין של חוקרת הקבלה חביבה פדיה כמשוררת אחד הנושאים שמעניינים אותה בחקר הקבלה זה התגלות החזיונית המיסטית למקובל שהיא מקבילה בעיניה להתגלות למשורר. אלא שדן מראה שהמקובל מכחיש לכאורה את ההתגלויות וחוויות מיסטיות וטוען הכל בידיו הוא קבלה למשה מסיני וישנם רק יוצאי דופן שאכן חווים התנסויות בעצמם . כמדומה שלדעת דן אנשי תורת סוד שחוו התנסויות מיסטיות מעין כאלו הם יוצאי דופן שהרי תורת הסוד הישראלית מבוססת בראש ובראשונה ומעל הכל על פיענוח ופירוש של כתבים קדומים ולא על חזיונות כפי שמקובל למשל בנצרות.
אלא שלמרות דעתו זאת על תורת הסוד היהודית העובדה המפתיעה היא שדן מקדיש חלק נרחב בספרו לאנשים שדווקא מכחישים לכאורה את טענותיו הלא הם "יורדי המרכבה " שכפי שהוא מאשר בעצמו אכן היו מיסטיקנים על פי ההגדרה דהיינו חוו חזיונות שונים ונדדו בעולמות העליונים ואף היו לדעתו סוג של משוררים.
נראה שהשקפתו היא שהם היו יוצאים מהכלל שאינם אומרים דבר על הכלל בתורת הסוד היהודית .ועובדה היא שהם נשארו חסרי השפעה והמשך לגבי תורת הסוד היהודית של ימי הביניים שכמעט והתעלמה מהם ומחזיונותיהם.
נראה לי שהעימות בין גישתו זאת ובין הגישה הסותרת של פדיה וגם חוקרים אחרים ימשיך ויתעצם בשנים הבאות ובספריו הבאים שיעסקו בחקר קבלת ימי הביניים.
לסיכום ספרו של דן הוא נכון לעכשיו וכנראה גם לשנים הבאות הסיכום האולטימטיבי על כל מה שידוע על תורת הסוד הקדומה וגם על כל מה שאינו ידוע.
זהו בהחלט אינו ספר ששווה לכל נפש הוא מפורט ופרטני מידי עבור כך , אלא מתאים בעיקר לחוקרים ולמתעניינים בעלי ידע רחב בתחום. הקורא הממוצע מן הסתם ירתע רק בגלל מספר העמודים העצום שעליו לצלוח שלא לדבר על הניתוח הפרטני של כל נושא ונושא.
ואולי שווה לפרסם גם ספר קיצור של שלושת הכרכים שיביא את הידע שבו נגיש ובצורה ברורה ופשוטה יותר גם לקהל רחב.
יש לקוות שהידע בתחום זה יתרחב מאוד בשנים הבאות אולם אם לא יתגלו כתבי יד חדשים חשובים כפי שקרה למשל עם גילוי המגילות הגנוזות יש מקום לשער שספר זה ישאר בגדר המילה האחרונה והכמעט מסכמת בנושא עוד שנים רבות . ניתן לאמר שמילה נוספת אחריה בתחום זה תוכל להיאמר רק עם יתגלו או יחקרו כתבי יד חדשים שלא היו ידועים עד כה בתחום מרתק זה.
אנחנו מחכים בסקרנות לכרכים הבאים של דן בסדרה ולא נותר אלא להחזיק אצבעות ולקוות שהוא יצליח בסופו של דבר לסכם את תולדות התחום כולו עד לפריחה הקבלית של סוף המאה העשרים שאנו נמצאים בעיצומה.
עידכון :
בין שאר הכרכים שפירסם דן בסדרה בולט
הכרך ה-11 שאפשר להגיד שהוא כרך השיא בסדרה של "תולדות תורת הסוד היהודית " .
פרופסור יוסף דן נחשב היום לבכיר חוקרי הקבלה ותורת המיסטיקה ביהדות וסדרת הכרכים שלו על תולדות תורת הסוד היהודית מימי קדם ועד ..( היא אמורה להגיע עד המאה העשרים אם הפרופסור דן יבדל"א ויספיק להשלים את בערך עשר הכרכים הנוספים שנותרו על הקבלה היהודית עד הרב קוק ועד בכלל )נחשבת לפרוייקט הגדול מסוגו בידי חוקר יחיד בתולדות המחקר של מדעי היהדות.
בכרך זה פרופסור דן עוסק בגדול ספרי הקבלה בספר "הזוהר" ובמחקר שלו .ובו גדול חוקרי תורת הסוד קובע שמחקר הזוהר השתבש בשנים האחרונות. כיום מקובל בין חוקרי הקבלה שספר הזוהר הוא תוצאה של פעילות קבוצתית של חוגים שונים אולי במשך דורות שונים.
פרופסור דן דוחה תפיסה זאת שלדעתו הופרכה עוד לפני כמאה השנה מן היסוד ומאז לא חל שום שינוי בעובדות שעומדות לרשותנו בנושא. לדעתו ספר הזוהר הוא כפי שקבע בעבר מורו הפרופסור גרשום שלום פרי יצירתו של אדם אחד בדור אחד.
וכל השאר הוא הבל הבלים.
לדעתו החוקרים שחושבים אחרת כיום ( רוב חוקרי הקבלה )מושפעים
מרוח הזמן ומהשקפות שלהם על איך צריכה היהדות ללכת ,ולא מתבססים על העובדות בשטח.
עבורי כקורא ספריו של דן הם משב של רוח צוננת וקרה ועד כמה שהדבר ניתן אובייקטיבית ברוח המחקר הישן.
.כמה ספרים כאלו יכתבו בעתיד עם שינוי הגישות לגבי הצורך ועצם היכולת של החוקר להישאר אובייקטיבי לנושא מחקרו ועם הופעתם של חוקרים צעירים שונים המצהירים ברייש גלי על הזדהותם עם נושא מחקרם גם בתחומי תורת הסוד היא שאלה גדולה וחמורה.
ייתכן שמה שנראה בעתיד לאור התדרדרות הנמשכת של מצב חקר מדעי היהדות והרוח בכלל באוניברסיטאות הוא לא כל כך מחקר אובייקטיבי של תולדות הקבלה אלא מחקר של מאמינים בקבלה ובמיסטיקה .,ואם כך יהיה הרי הפרוייקט של יוסף דן הוא בגדר אחרון ומסכם מסוגו.
ראו גם
תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה
16 תגובות על “תולדות תורת הסוד: שלב הסיכום על פי יוסף דן”
עדיף תמיד לכתוב על נושאים שמבינים בהם.
מזמן יוסף דן אינו חוקר מוערך.
בעולם האקדמיה אף אחד לא מתייחס אל יוסף דן ברצינות כל שהיא, כנראה חוץ מדן עצמו.
בעולם האקדמיה אף אחד לא התייחס אל הספר הזה כשהוא יצא.
הספר הזה שטחי, לא מבוסס, חסר שיטתיות, ובעיקר- לא חשוב ולא יקדם את עולם המחקר.
ועל סמך מה אתה מבסס את טענותיך אלו שהן בלשון המעטה מוזרות שלא לאמר מגוחכות ??
ואם כבר אתה בכלל קראת את הספר ?
אתה יכול לתת דוגמה לטענותיך מניתוח קטע ספציפי מהספר ?
זה שחוקרים אחרים לא מסכימים עם דן לא אומר ולא כלום .
יכול להיות בהחלט שהוא צודק והם טועים.
זה שאף אחד לא פירסם ביקורת על הספר ( ואכן רשימה זאת היא הראשונה העוסקת בספר ) לא אומר ולא כלום יכול להיות שהספר מקיף מידי עבור מרבית חוקרי תורת הסזד היהודית שכמעט כולם מתמקדים בנושא אחד ספציפי ואינם מסוגלים כלל לראות את התמונה המלאה שאותה מנסה דן להקיף ולראות.
יכול להיות שאף אחד מהם עוד לא הצליח לקרוא את כל 1348 העמודים ולכן איש מהם עוד לא מסוגל לכתוב ביקורת .
בקצרה אני לא מתרשם משינאה וקשקשת פנים מחלקתית ,תביא הוכחות ברורות שדן טועה ,
ואז אנחנו כאן קהל הקוראים שכמה מאיתנו עוסקים גם הם בחקר המיסטיקה היהודית ומתמצאים בכך לא פחות ממך נבחן עם אכן הטענות שלך מתקבלות על הדעת.
תגובתך כה נלעגת שאכן ראוי היה שתסתתר מאחורי "בנצי"
והיא מעוררת בי ספק אם זה שכתב אותה בכלל למד מיסטיקה יהודית באוניברסיטה.
לתקוף בצורה כזאת חתן פרס ישראל …
עם כל הכבוד לחוקרי הקבלה האחרים רובם לדעתי אינם מסוגלים לעשות כלל סינתיזה מחקרית מסכמת כפי שפרופסור יוסף דן עושה מאחר שהם מתמקדים כאמור רק בתחום ספציפי ביותר.
לרובם לצערנו אין ידע כללי בתחומים אחרים כמו חקר הספרות היפה כפי שיש ליוסף דןוזה אומר שראייתם היא צרה ומרוב עצים הם לא יהיו מסוגלים לראות את היער.
לכל היותר אולי יהיו מסוגלים להראות על שגיאות פה ושם בתחום מחקרם הספציפי בסקירה המקיפה של דן .
אבל להציג תמונה שלמה ומקיפה כמוהו ?
רובם לא מסוגלים לכך
לטעון "שאין אף אחד בעולם האקדמאי שמתייחס לחתן פרס ישראל ברצינות "?
מצחיק.
הרי רובם פשוט לא ברמה מספיקה כדי שמישהו בכלל יתייחס ברצינות למה שיש להם לאמר על דן לחיוב או לשלילה. .
מי שכתב את התגובה מלמד באחת האונ' בארץ
ולמה הוא לא מזדהה?
כי פרופ' דן הוא אדם אגרסיבי.
מי שמצוי- יודע שהוא כוחני, וממחכה בסיבוב למי שמתותח עליו ביקורת.
האחרון בו הוא נלחם היה אידל- אבל אידל ניצח ומאז יוסף דן זועף על כל העולם.
כולם יודעים איזה לאיזה אנשים הוא שם רגל, ומה חושבים עליו אנשים באוניברסיטה העברית. [כולם= מי שנמצא בתוך התחום]
אגב- זה לא הביקורת הראשונה, פרוסמה כבר כתבה עליו ב'הארץ', כתבה מאוד אוהדת, אבל יותר חשובה בהכתבה ב'הארץ' הייתה הביקרת על הכתבה ב'מכתבים למערכת' שבועיים אחרי.
משהו אחד לגוף הספר [אולי ארחיב ביום אחר]
דן מייצג את האסכולה הישנה. הוא המגן האחרון של התפיסות של גרשם שלום בעולם האקדמיה. רוב עולם האקדמיה, לפחות באונ' העברית, התקדם מאז והלך- או לתפיסות של ליבס או לתפיסות של אידל,
מבחינה זו- נשאר דן לבד חבר באסכולה הישנה.
הספר אכן ספר סכמני טוב, אבל ספר עממי, שחוקרים לא ישתמשו בו. יכול להיות שאין הרבה חוקרים שיכולים לעשות סיכום כזה [אגב- זה כרך מספר 3 מתוך 11 מתוכננים]
אבל- אין בו שום חידוש מחקרי, הוא שייך למחקר של לפני 30 שנה.
חג שמח.
אם אתה אכן מרצה באוניברסיטה הרי אתה כותב כמו הגרוע שבסטודנטים ואין פלא שאתה משתמש בשם בדוי .
הכתבה שפורסמה על דן ב"הארץ " מובאת כאן כקישור ,והיא ראיון .אין לראות בה ביקורת משום סוג.
מכתבים למערכת אינם מהווים ביקורת רצינית משום סוג.
אם היית טורח לקרוא את הספר של דן הרי היית רואה שהוא מבקר את גרשום שלום וגם את ההיצמדות המוחלטת לדיעותיו שהייתה קיימת אצל חוקרים שונים.
אתה אומר אין חידוש . אבל מאשר זהו סיכום טוב.
אז על מה בעצם הביקורת שלך ?
יש חידוש בעצם העובדה שניתן סיכום שהוא בגדר המילה האחרונה .
ברור שבמהלך הסיכום דן מתמודד עם הטענות של חוקרים כמו ליבס על נושאים כמו ספר היצירה ופוסל אותם.כך שיש חידוש בתחום הזה.
לפחות.
יש גם חידוש במחקר שלו על נושא "היעלמות הנבואה"
מה חושבים על דן אנשים באוניברסיטה העברית לאחר סיכסוכים פנימיים ביורוקרטיים אלו ואחרים זה חסר חשיבות.
יואילו אותם אנשים ויטרחו לכתוב ביקורת מחקרית על הספר שכתב דן ויראו לכל מה שגוי בו אם בכלל
אם אין להם את האומץ לזה ומסוגלים לדבר עליו רק מאחורי גבו בשמות בדויים כשהם זוכרים סיכסוכים אקדמאיים שלא מעניינים אף אחד מלבדם הרי ביקורתם היא לא רלבנטית ואינה ראוייה להתיחסות של שום אדם רציני .
חג שמח גם לך.
ש" דן מייצג את האסכולה הישנה. הוא המגן האחרון של התפיסות של גרשם שלום בעולם האקדמיה. רוב עולם האקדמיה, לפחות באונ' העברית, התקדם מאז והלך- או לתפיסות של ליבס או לתפיסות של אידל,
מבחינה זו- נשאר דן לבד חבר באסכולה הישנה" נראית לי פסולה מעצם מהותה.
השאלה כאן לא מהן שיטות המחקר בהן משתמש דן אלא האם העובדות שהוא מביא וניתוחיהם הן נכונות או לא.
בעולם המחקר כידוע יש אופנות חדשות לבקרים עם מרצים חדשים שמביאים שיטות חדשות .אלו לא בהכרך מביאות לתוצאות "נכונות" יותר מאשר המחקרים של לפני 50 שנה .רק מסמכים חדשים יכולים להביא לתוצאות שונות באופן משמעותי.
כותבים כאן :
"הוא שייך למחקר של לפני 30 שנה.
הוא אינו שייך למחקר שמלפני 30 שנה מאחר שהוא דן ומנתח בומתייחס למחקרים העדכניים ביותר גם מראשית המאה העשרים ואחת של תחומו ,כך שהטענה הזאת מגוחכת וחבל שהועלתה
הדרך היחידה להפריך את טענותיו היא לא בטענה העלובה ש"האסכולה שלו מיושנת " אלא רק להראות אחד לאחד היכן אם בכלל טעה.
כל זמן שאין הוכחות כאלו כי אז הספר שייך לחזית המחקר.
את השאלה האם הספר שייך לחזית המחקר, כנראה נגלה בעוד כמה שנים, כשנראה איזה חוקריםמסתמכים עליו ומצטטים אותו, לא?
אבל כרגע וכפי שנראה גם בשנים הבאות ואולי לתמיד הספר ישאר בגדר הסיכום האחרון והמקיף ביותר על כל תורה הסוד .
לפחות עד שיכתב ספר מקיף באותה מידה או יותר שיביא סיכום ממצאים חדשים יותר.
אולי הוא לא יחשב כ"חזית המחקר" בתחומים ספציפיים אבל נראה לי שמבחינת הקהל הרחב של המתעניינים המשכילים הספר יחשב כאמור כמילה האחרונה לגבי כל מה שקשור לחקר תולדות תורת הסוד הקדומה .
כפי שספריו הכלליים של גרשום שלום נחשבו פעם לפני כמה עשרות שנים ,עד שהוחלפו בידי ספרים אלו של יוסף דן.
[…] יוסף דן חוקר קבלה וותיק וחשוב שפרסם בימים אלה את הספר "הלב […]
[…] יוסף דן […]
[…] יוסף תולדות תורת הסוד העברית : העת העתיקה / ירושלים […]
[…] פרופסור יוסף דן הספר הוא בעל העזה רוחנית גדולה שכן בניגוד לכל ספר אחר […]
[…] כתבו מחקרים על ספר יצירה, ביניהם גרשם שלום, משה אידל ויוסף דן. וגם עתה עסוקים כמה חוקרים במחקרים מקיפים על ספר יצירה, […]
צר לי להודיע על פטירתו של גדול חוקרי תורת הסוד בישראל פרופסור יוסף דן. היכרתי את פרופסור דן במשך שנים רבות וגם ראיינתי אותו .ובין השאר הוא סיפר לי על תוכניתו לכתוב בסדרה מקיפה מאין כמוה את תולדות תורת הסוד בישראל מימי התנ"ך וכלה בראשית המאה ה-21.
למרבית הצער בניגוד לחוקרים אחרים כמון גרשון שקד שכתב
שלמה על תולדות הפרוזה העברית החדשה והילל ברזל שכתב סדרת כרכים ענקיים על תולדות השירה העברית החדשה
סדרה
בניגוד לשניהם פרופסור דן לא היצליח להשלים את המשימה הענקית הוא היגיע רק עד המאה ה-14 ( אולי מעבר לכך עד המאות החמש עשרה וה-16) בכרכים שעוד אמורים להתפרסם.
הוא אמר לי שהוא רוצה לעסוק בגאון מוילנה בכרך מיוחד ובקבלה העכשוית עד הרב קוק וגם מעבר לו.
אבל זה כבר לא הסתייע.
האם יקום לו ממשיך?
לא סביר נראה שהעידן של פרוייקטים ענקיים כאלו בידי אדם אחד חלף