|
"הפיכת הניו-אייג' לניו-אייג' היא תחילת הקבורה של הניו-אייג'". מו"ל
עולם הניו איג' בעולם וגם בישראל הולך ומתעצם מספרית ,תקשורתית ובהשפעותיו השונות על התרבות והחברה. אבל למרבית השמחה החוקר שחר לאודון היה שם ולהלן דיווחו על רשמיו מהכנס. |
שינוי המציאות באמצעות הרוחניות ? דו"ח על כנס רוחניות עכשווית בחיפה
מאת שחר לאודון
הרבה הרצאות מעניינות וחשובות היו ב"כנס הישראלי הראשון לחקר רוחניות עכשווית", שהתקיים ב23 במרץ באוניברסיטת חיפה, אבל ההישג הכי משמעותי של כנס זה הוא עצם קיומו. לראשונה קיים מוסד אקדמי בישראל כנס מיוחד, שעוסק ברוחניות בת-זמננו בישראל על כל גווניה, כולל הניו אייג', המוקצה לרוב מבחינת האקדמיה. על הצעד האמיץ הזה יש לשבח את מארגני הכנס, ביניהם את ד"ר מריאנה רוח-מדבר, פרופ' עופרה מייזלס ואחרים.
עקב האכילס של הכנס היה עיצובו המבני, שפיצל כל מושב לחמישה חדרים עם הרצאות נפרדות, מה שהצריך השתהות לבחירה בין כל ההרצאות והנושאים השונים. היות ורבים באו לשמוע וביניהם, עבדכם הנאמן, שהגיעו במיוחד לחיפה כדי להאזין לדברים, עדיף היה לפרוש את הכנס על פני יומיים ולתת למי שמעוניין לשמוע שלא להחמיץ את כמות החומר הרבה שניתנה. ריבוי ההרצאות והשומעים (שלא לדבר על מאות הרצאות נוספות שנדחו בלית ברירה) הוא עדות נוספת לעניין הרב שתופס תחום זה בציבור בכלל ובשדה האקדמי בפרט.
מתוך מגוון ההרצאות שבהן נכחתי, אדבר על חלק מצומצם, וייסלחו לי כל היתר, שמסיבות שונות בחרתי שלא להתייחס אליהם, כמו שאר המרצים שנעדרים מטקסט זה. רשמיי הינם סובייקטיבים ואינם משקפים אלא את התרשמותי האישית מההרצאות.
ספרות ניו איג'ית
הרצאתה של גב' יעל רודנר מהחוג לתקשורת על ספרות הניו-אייג' הציגה את הבעיות שספרות זו מתנסה בה: התייחסותם של מו"לים ועורכים לז'אנרים אלו בצורה רציונלית ומתנשאת, לצד חשש משרלטנות. גישה זו מתבטאת גם בקטלוג הגורף של נושאי הניו-אייג' לשניים בלבד: אלו העוסקים בתרפיה והילינג, לעומת אלו העוסקים בפרקטיקות מיסטיות, כגון חיזוי ואסטרולוגיה. גם הקטלוג זוכה לזלזול ולחוסר הבנה מצד המו"לים, למשל בהתייחסות לפרקטיקה המיסטית כ"התעמלות" לדבריהם. בעיה גדולה נוספת, התקפה גם לגבי ז'אנרים ספרותיים אחרים פחות פופולריים, היא השיקול המסחרי.
מעניין לציין שהגישה לז'אנר זה משתנה בהוצאות-לאור היהודיות. השיקולים שונים ונוהים אחר החשיבה רוחנית. אולי בשל כך יש יותר לגיטימציה. אולם מצד שני קיימים חשש ורתיעה מהפופוליזם והמסחור שלפי טענתם נטוע בניו-אייג'. כפי שציטטה הגברת רודנר את אחד המו"לים:
"הפיכת הניו-אייג' לניו-אייג' היא תחילת הקבורה של הניו-אייג'".
תקשורת ורוחניות
כרמל וייסמן עיתונאית ובלוגרית בתחום הניו-אייג' שהיא גם דוקטורנטית במחלקה לתקשורת בירושלים , העניקה את הפרספקטיבה בת-זמננו על המתח והדמיון שבין תקשורת לרוחניות. המסר התקשורתי שובר את מחסומי המרחב והזמן, הוא חסר-גוף ומהיר. היא אף ציינה את חשיבותו הרבה של הרמס, שליח האלים, שנקשר לעניין התקשורת. תפיסה זו צומצמה עם תקשורת ההמונים, אבל זוכה לעדנה מחודשת עם הפוסט-מודרניזם ופרוייקט הניו-אייג'.
לטעמי, שני זרמים שונים אלו יכולים לקדם הזדמנויות רוחניות, עליהן דיברה וייסמן (מודעות אתית לאחר, הגברת החישה בהעדר ראייה, משחק הזהויות), וכאן יש מקום לתהות: מהי התפיסה המובילה, משום שהפוסט-מודרניזם שונה בתכלית מהניו-אייג'. וייסמן אימצה את גישתו של מרשל מקלוהן, לפיה "המדיום הוא המסר". ע"פ גישה זו, לא התכנים המוצגים באינטרנט הם המהות, אלא דרך הייצוג והחוויה הסובייקטיבית. גישה פוסט-מודרנית זו אפשרית כדי להבין את השפעתו ה"רוחנית" של האינטרנט, אבל יש בגישה זו גם חתירה כנגד הרוחניות ופירוק של האתי לטובת האסתטי.
רוחניות ופגאניות
כהמשך לנושא הרוחניות באינטרנט, התמקדה הרצאתה של גב' רינת קורבט בנושא מחקרה על הפגאניזם החדש ( שיש המכנים אותו או יותר נכון קבוצה מסויימת בתוכו "הניאו כנענות ")
וביטוייו בפורומים בארץ. קורבט ציינה שהאינטרנט משמש את הפגאניזם לשיתוף והעברת מידע, דיון, ורשת חברתית עבור חברי הפורום. האינטרנט משמש מטרות מוגבלות, אך קורבט ציינה גם כי ישנן קהילות בעולם אשר משתמשות באינטרנט כדרך לנהל טקסים בצורה אינטראקטיבית, "אונליין".
רוחניות בבית המשפט
הגישה כלפי הרוחניות בארץ היא דואלית ומורכבת. כך למשל היא מתבטאת ברשויות השופטות והמבצעות, כפי שנטען בהרצאתם של עו"ד אייל ברוק ושרון ורשבסקי-ברוק על עבירות הכישוף במשפט הפלילי. לשם דוגמא – עבירת הכישוף (נחקקה ב1977) מציבה את הכישוף בתוך קטגוריית המירמה. כלומר, העבירה חלה על "התחזות", לא על עצם הכישוף עצמו. במידה והנאשם מוכיח את אמונתו בכוחות הכישוף, יש לזכותו. בפרשת חתואל מ91' שבמהלכה חיים בן יהודה חתואל ניצל מינית את לקוחותיו ע"י הצגת עצמו כרב בעל כוחות כישוף הורשע האחרון משום שלא הצליח להוכיח את אמונתו במעשיו. מה היה קורה עם אדם בעל כושר משחק טוב יותר? פסיקה זו יותר חיובית ופתוחה, אך מעלה שאלות מטרידות כגון, מה לגבי אנשים המאמינים באלימות ואונס כחלק מהריטואל הדתי שלהם? האמנם כל אחד שיוכל להוכיח את אמונתו יצא לחופשי לאחר ביצוע עבירות? ומה לגבי המאמינים בכת השטן, שבשמה הם מתעללים בבעלי-חיות? 
דניאלה גורביץ' מרצה
באותו מושב הודגש גם מעמד האישה, העולה בקנה אחד עם הפתיחות הרוחנית במאה העשרים. בעוד ד"ר דניאלה גורביץ' הראתה כיצד ברנסנס הוכתמו אלפי נשים שהועלו על המוקד כ"מכשפות", הציגה ד"ר טל דקל את השימוש האמנותי של הפמיניזם בכישוף ובאלות כסמל להתחדשות כוחה ובמעמדה של האישה במאה העשרים.
רוחניות והבריאה
פרופסור משה אידל .צילם תומר פרסיקו
את הכנס חתם דיון מעניין במיוחד בהשתתפות פרופ' יעקב רז וחוקר הקבלה הידוע פרופ' משה אידל קדמה לו הקרנה של סצינות מתוך "המטריקס" ו"הסוד" – שני סרטי קולנוע שזכו לפופולריות אדירה בזמננו. כל הסצינות עסקו ביכולת התודעה לשנות את המציאות. פרופ' אידל טען שבתקופתנו קיים דגש גדול יותר לגבי יכולת השפה ולגבי יכולתו הסובייקטיבית של האדם לשנות את מציאותו ע"י שימוש בשפה. תפיסה זו הפוכה מהתפיסה המקראית, שמציבה את האל ואת האובייקטיבי במרכז.
פרופ' רז הדגיש לעומתו את הסכנות הטמונות בדברים המשתמעים מתוך "הסוד": "אם תחשוב חזק מספיק תוכל לשנות את המציאות".
הסכנה טמונה בהיבריס של אדם הסבור כי יש ביכולתו להיות אל, בנוסף לתחושת האכזבה המצטרפת לנפילתו. הכשל של סרטים וספרים כמו "הסוד" הוא אתי, דתי וניהולי. ניהולי, משום ש"הסוד" מצהיר גם על הצלחה כלכלית שתבוא בעקבות ידיעת אותו סוד, ומוסיף שתשעים וחמישה אחוזים מהאוכלוסיה מצליחים בסחר, משום שכבר גילו והבינו אותו. הבעייה של הניו-אייג', לפי רז, היא טענתו לשינוי חוקי המציאות, תוך שהוא מתעלם מהעובדה, שגם אם מצליח האדם לשנות במשהו את המציאות, הוא מושפע ממנה במידה רבה ביותר. בדין ודברים שבין פרופ' אידל לפרופ' רז, תיקן אידל והוסיף שדבריו אינם על תקן עידוד או ביקורת. משפטים כגון "אחרי למלחמה" או "אני אוהב אותך" משנים מציאות. רז הוסיף שאלו משפטים, שמשנים דברים במציאות ולא את חוקי המציאות, כפי שהניו-אייג' מתיימר לעשות.
כאן אוסיף ל"דיון הנפילים" הלה, שיש לבחון באם השינוי המדובר הוא שינוי תודעתי ומתייחס לחייו, השקפותיו ותחושותיו של אדם ספציפי, לשינוי בסדר גודל תרבותי (כפי שהפוסט-מודרניזם מבקש להראות) או שאכן מדובר ביומרה לשינוי מטפיזי ואונטולוגי של המציאות. השינוי האחרון נתון לויכוח, אולם עצם הדיון האקדמי בנושאים הללו, הינה הוכחה לכך שהמציאות בישראל בכלל ובאקדמיה בפרט, יכולה להשתנות.
ראו גם
שחר לאודון על הערפד מראשיתו ועד ימינו
שוב ישוב הבעל :על פגניזם מודרני
איך ללמד קבלה :על כנסים בנושאי חקר המיסטיקה
סיום הכנס עם משה אידל ויעקב רז.
15 תגובות על “שינוי התרבות על ידי הניו איג'יות ?”
תקרא את מה שעידו הרטוגזון כותב על הכנס במדור ניו אייג':
http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/871/919.html
השבוע התראיינתי לטלויזיה בנושא הקבלה ואינשטיין. זה טרנד עכשוי למצוא בכתבים הרעיוניים של אינשטיין נושאים הקרובים לקבלה.
אני רק אציין שב-1923 בעת ביקורו של אינשטיין בארץ, אינשטיין התכתב עם הרב הראשי דאז הרב אברהם ג. קוק והם דברו על הקבלה, וזאת לפי פרופ' מקס יאמר בספרו הידוע, אינשטיין והדת.
היה כנס אתמול באוניברסיטת בר אילן שעסק במדע ודת אבל לא יצא לי ללכת. אשמח לדיווח ממך על הכנס!!
אתמול ( כמו היום ) הייתי באוניברסיטת ירושלים דווקא אז לא יכולתי להיות בכנס בבר אילן.
כן אני מסכים שיש כאן התעצמות של הטרנדיות של הקבלה עד חיפוש מסרים קבליים באינשטיין שמן הסתם לא חשב עליהם כלל.
בזמנו הקבלה הייתה דבר אזוטרי ונידח לחלוטין שהוא מן הסתם שמע עליה פה ושם בחצי אוזן מאנשים כמו גרשום שלום כשהוא מעמיד פנים של מתעניין ,אבל די בטוח שהוא לא התייחס ברצינות רבה למה ששמע.
מן הסתם התייחס לכך כפי שהתייחס לטקסי הכישוף של שבטים באפריקה.
מעניין אגב שיש דמיון רב בין התיאוריה הקבלית של יצירת היקום ובין התיאוריה המדעית של המפץ הגדול ,אבלח הדמיון הזה אינו אומר ולא כלום. הוא בהחלט יכול להיות מקרי.
צריך להבחין בין חקר הקבלה בידי חוקר כגרשם שלום לבין "קבלה", הפוזה האופנתית של "מקובלות" כמדונה.
לא צריך לזלזל כלל גם במדונה ובקבלה שלה שהיא אולי די מומצאת נכון וסםק רב אם יש לה קשר לקבלה "האמיתית " ( אם בכלל יש דבר כזה ?) .
מדונה יוצרת יצירות שמבוססות על הקבלה פזמונים וספרי ילדים שכמה מהם לא גרועים בכלל כיצירות בהשראת "קבלה ".
ואם ליצירות יש סוג של איכות "אמיתית " ללא קשר למקורן המפוקפק ( או שלא ) הודות ליחסי הציבור העצומים שלה מן הסתםבעוד כמה שנים יהיו אנשים שישמעו על הקבלה בעיקר בגללה .
כך שמי יודע אולי יקום זרם הקבלה "המדונאי ".
ואז חוקרים יאלצו או ירצו לחקור גם את זה בלי זיזלול אלא באוביקטיביות.
אם כבר שבהחלט קשורה :איך מחליט עולם הקבלה נגיד שיש מסורות קבלה שהן יותר אותנטיות ונכונות מאשר אחרות .
איך היגיעו למסקנה למשל שהאר"י הוא הרבה יותר "נכון " וחשוב מרבי משה קרודוברו שהיה מקובל גדול גם הוא שחי באותו הזמן באותה העיר עם האר"י .
שניהם הרי מדברים על אותם נושאים והאפשרות להוכיח או להפריך את שניהם היא אפסית באותה המידה .
אולי בגלל שלאר"י יש אחרי הכל כישרון ספרותי ורעיוני גדול יותר ?
איך היגיעו למסקנה שהפירוש של הגאון מוילנה לספר היצירה הוא מבין כל 80 הפירושים הקיימים לספר היצירה, הפירוש המדוייק הנכון והאמיתי ביותר.
ואנחנו יודעים שזה מה שחושבים מן הסיבה הפשוטה שזהו הפירוש היחיד לספר היצירה שאנשים אחרים טרחו לחבר לו פירושים משלהם ,( כן כן פירושים לפירוש ) וכך מראים שיש לו מעמד קאנוני.
אז באמת איך היגיעו למסקנה,
?בגלל יחסי ציבור טובים
מן הסתם.היו אנשים שקיבלו את הרעיונות האלו והפיצו אותם כמיטב יכולתם וההתמדה העקשנית שלהם ניצחה לבסוף. הם התקבלו כמידע ה"אותנטי " ביותר בנושא.
?אבל יחסי ציבור צריכים לצוץ גם הם ממשהו
המסקנה שלי :יש חשיבות לאיכות רעיונית וספרותית על מנת להשפיע על אנשים והתכונות האלו כנראה מכריעות את הכף בנושאים שאי אפשר להוכיח או להפריך אותפ. .
כן, אלי, כאשר דנים ברעיונות כה מופשטים איכות הכתיבה קובעת את איכות החומר כולו.
כאשר כתבתי "חקר הקבלה" כיוונתי את דברי למחקר ההיסטורי-המדעי, שלו חוקים משלו.
ובאשר לחקר היסטורי-מדעי מתקיימות אסכולות שונות, אך טבעי הדבר שבתקופות מסויימות אסכולה אחת רווחת יותר ובתקופות אחרות רווחת אסכולה אחרת.
באשר למדונה, מה שמתועב עלי הוא ה"מיצג הרוחני". אני מאמין שכל כוונתה של הגברת להרוויח יותר כסף. אני מודה על האמת, את ג'וב הרווחים היא עושה יפה.
ומדוע לא למכור לכמה "יהודים רוחניים" עוד כמה תקליטים?
שהאמונה של מדונה כנה למדי .
היא אפילו טרחה ושרה שיר על האר"י הקדוש מצפת.
פזמון שסיבך אותה עם הרשויות המוסמכות בעניין כאן. הללו הוציאו טענות שכביכול היא מפירה בכך איסור דתי שהתגלה כבלתי קיים.
וראו חקירה על הפרשה המוזרה כאן :
הזמרת מדונה והאר"י הקדוש מצפת
http://www.notes.co.il/eshed/50901.asp
אלי,
לא תיארתי לעצמי שאתה תמים עד כדי כך.
ונייח שהיא שרה שיר על האר"י הקדוש.
האם באמת אפשר להכיר את ספר "הזוהר" ולטעון לשמץ מושג על הקבלה כאשר אין יודעים עברית?
אבל הוויתה של מדונה, שאת דמותה אני מחבב מאוד, היא הוויה של ג'לי: היא משתנה כל העת על-פי הנסיבות.
ואני מודה, הווית הג'לי הרוחני היא מאפיין ברור למדי של הניו-אייג: רכות, מתיקות וצמיגות.
לבוז לאמונתה של מדונה בקבלה .
הרי אחת הסיבות שהיא התגרשה מבעלה היה זעמו על שהיא הקדישה יותר מידי שעות למרכז הקבלה על חשבון מה שהוא הרגיש זמן "האיכות " עימו .
היא טרחה וכתבה שישה ספרי ילדים ששניים מהם מבוססים על סיפורים מיסטיים יהודיים ויש ספר אחד מן החמישה :"יקוב ושבעת הגנבים" שמבוסס על סיפור של הבעש"ט שהוא לא רע בכלל) כספר ילדים .
לכל הפחות זה מראה שהיא טרחה לחקור קצת את הנושא על מנת לכתוב את הספרים הללו.
..( בהנחה שלא נכתב בידי סופר צללים דבר שבהחלט אפשרי
ולגבי ספר הזהר עבורו לא צריך לדעת עברית.ידיעת ארמית מספיקה .אם כי איני בטוח כלל שמדונה יודעת ארמית .
אינני בז לאמונתה של מדונה בקבלה.
אני בז לטיפול הניו-אייג'י בקבלה.
קראתי בריפרוף את הרשימה ואת התגובות בריפרוף בשל פסח המתקרב ובא עלינו לטוב ה וככל עקרת בית מצוייה אני בעיצומם של נקיונות האביב, על כן לא יכולתי להיכנס בעבי הקורה של הנושא המעניין הזה,אולם יש לי שני דברים לומר בקצרה
א. – אינני בזה לאמונתו של מישהו אחר,ואינני מתנאה אך ורק בצד הראציונאלי של המנטליות שלי
בני אדם מורכבים הרבה יותר מאשר להבליט או לייחד את הצד ה-"ראציונאלי" שבאופיים או בחשיבתם, יש גם את הצד הרגשי,והצד החושי(חושני?) מי שמגביל עצמו אך ורק למה שניתן לכמת ולמדוד (במטרים?במשקל? בנפח?) ומסרב להכיר בכך שיש פיסיקה ויש מטאפיסיקה
שיש כימיה ויש אלכימיה ושלא הכל ביולוגיה וד.נ.אי ההתכחשות שלו לאו דווקא מראה על "ראציו" אולם כפי שאמרתי בפתיחת דברי אני באמצע ניקיונות אז אין לי הזמן להקדיש על מנת לשטוח את טיעוני בפרוטרוט.
שנית – יש מי שנהנה לזרוק שיקוצים בניאו פגאניות(פגאניות דרך אגב כמושג או כמילת גנאי)
אני רואה בדברים רבים המיוחסים לניו אייג'יות רוחניות נשית(בדיוק כפי שיש רוחניות גברית)
שוב ייתכן ואמצא לנכון להסביר ולפרט יותר בעניין הרוחניות הנשית אבל לאחר שאסיים למרק,לצחצח,את הכיור במטבח ואת השמשות באמבטיה,ואת ריצפת הבית, ואת הוילונות ואת המצעים, ואת חדר המדרגות ואת החצר
מה לעשות צריך בצד הרצון והשאיפה לנשגב להיות גם מעשיים ולמלא את המטלות היומיומיות שמעברי עונות השנה מביאים עלינו
על כל פנים חג חרות שמח לכולם
קטע מעניין בכתבה של עופר אילני על הנכס שמצורפת למאמר זה כקישור :
כמו חיילים רבים בצה"ל שהשתתפו במבצע בעזה, גם עומר, בן 20, הקדיש מפעם לפעם כמה רגעים לתפילה בזמן שהותו ברצועה. אלא שבשונה מרוב חבריו, הוא לא התפלל לקדוש ברוך הוא. עומר הוא מאמין פגאני, שנשבע אמונים לפני כמה שנים לשלושה אלים קדומים. בזמן הלחימה, הוא ראה את דמותם לפניו, מה שלדבריו העניק לו חיזוק ברגעים קשים. בשל היותו חייל, הוא סירב להתראיין לכתבה זו, אך הסביר שהוא משתייך לדת המנסה לחדש את פולחנם של האלים הקדומים, שאותם נהוג היה לעבוד בעולם העתיק"
אז מה אנחנו צריכים להסיק מהקטע הזה בהנחה שאינו סיפור שקרי של החייל ( דבר שבאמת יכול להיות ) ?
אני יוצא מנקודת ההנחה האולי שגויה שהוא לא שיקר.
ייתכן שהוא ראה משהו אבל תמהני בדיוק מה הוא הקדיש את עצמו הוא מספר לשלושה אלים פגניים .מה בדיוק הוא ראה לפני עיניו תמהני ?תמונות של פסלים שלהם באינטרנט ?
או סתם דמויות בלתי מוכרות שהוא מסיבות שונות שיכנע את עצמו שהן שלושת האלים הנ"ל.
מעניין להשוות את הסיפור הזה לסיפור של הקיסר קונסטנטין שלפני קרב גדול ראה סמל של צלב ונאמר לו ש"בסמל הזה תנצח" ואכן ניצח והפל לנוצרי נלהב.
או לכל האנשים שרואים חזיעונות של הרבי נחמון מברסלב הרבי מלובביץ' ,של ישו והבתולה הקדושה וכו' וכו' מכאן ועד להודעה חדשה.
מה אפשר להסיק מכל החזיונות האלו ?
לעניות דעתי הם אינם מסמלים כלום חוץ מהתת מודע של החוזה.
החייל שלנו כנראה נכנס לעומקי פולחן הפגאני ומשום כך ראה "תמונה " שאותה פירש כתמונה .
פאגנית ,כי זה מה שנמצא בראשו ובראש מעייניו.
אם היה נכנס באותה מידה נניח לפולחן השבתאי או לפולחן נחמן מברסלב מן הסתם היה מפרש את התמונה בהתאם .
אבל מרגע שראה את "התמונה " ופירש אותה כפי שפירש הרי היא רק מחזקת את אמונתו ,ואם מישהו יעיז להעיר לו שאולי לא ראה שום דבר מחוץ לסמלים רגילים של התת מודע הוא ישתולל בזעם .
הוא הרי "יודע " מה שהוא ראה.
אמונתו כעת חזקה ומקובעת לפחות אלא אם כן יעבור שינוי דרמטי כלשהו בחייו או שיתקל במישהו כריזמטי מספיק שיעביר אותו לאמונה אחרת .ואז מן הסתם את "כל התמונות " שיראה הוא יפרש במונחי אותה אמונה אחרת.
ובכן, הבה ונסלק אי-הבנה אחת: אין אלכימיה!
כדי שהתיאוריה הקבלת על בריאת העולם תהיה בעלת תוקף, הקבלה חייבת לקבל על עצמה כלל שהוא נוגד אמונה מוחלט: שהיקום קיים מיליארדי שנים יותר מכפי שהאמונה קובעת שהוא קיים!
[…] שחר לאודון שינוי התרבות על ידי ניו איג'יות ?דן בכנס הקוד… […]
[…] שחר לאודון שינוי התרבות על ידי ניו איג'יות ?דן בכנס הקוד… […]