web analytics
קטגוריות
שירה

ממוסקבה באימה: ניתוח של "מוסקבה" מאת אלונה דניאל-חיים מזר

חיים מזר מנתח שני פיזמונים ידועים וקודרים של אלונה דניאל.

תוצאת תמונה עבור אלונה דניאל

אלונה דניאל היא אחת היוצרות הבולטות שאותן הביאה לנו העלייה הרוסית. וזכרה של רוסיה ושל התרבות הרוסית על כל הגדולה שלה וגם האימה הקיומית שלה וממנה נשאר טבוע עמוק ביצירתה לפחות זאת המוקדמת יותר.
אלא שדווקא פזמונים אלו שלה העוסקים ברוסיה ובעזיבתה לא זכו להצלחה בישראל המזרח התיכונית שרוסיה האירופית היא ממנה והלאה בהשוואה לשירים מקומיים יותר כמו "על גגות תל אביב". הדיסק השני של אלונה דניאל"זאבים " העוסק ברוסיה ובעזיבתה נתקל בקבלת פנים קרירה מהקהל והביקורות נכשל כישלון חרוץ מסחרית והיוצרת המאוכזבת השתתקה ולא הוציאה דיסק חדש עד לאחרונה ממש כאשר הוציאה לבסוף דיסק שלישי לאחר שנים של שתיקה יצירתית.
מבקר הפזמונים של האתר חיים מזר שאינו מקבל את חוות הדעת המבטלת הכללית על שירי אותו דיסק עסק כבר במאמר קודם בפזמון המרכזי של אותו דיסק "זאבים ".וכעת הוא חוזר בחלק השני של סדרת מאמרים על אלונה דניאל לשני פזמונים נוספים מאותו הדיסק שהם לכאורה הניגוד האחד של השני "מוסקבה "המתאר את העבר הרוסי המצמרר ו "בקוטב הבננות " המתאר את ההווה הישראלי הלכאורה ( אבל רק לכאורה ) הקל יותר.

 

חלק א:העזיבה

מוסקבה

מילים ולחן: אלונה דניאל

ביצוע:אלונה דניאל

רק בחלום חוזרת לשם
מלטפת קוצים של עץ האשוח
על מיטה עירומה סיביר נרדמה
רק עורבים ושבבים יעופו ברוח

בין העצים זאבים גוססים
רוח חורף תאסוף אותך בדרך
על כיכר אדומה מוסקבה נרדמה
וצללים של רובים
מחליפים משמרת

כלב שמירה שומר על שומרים
והשומרים שומרים על דממה
ופניהם מוכרות לי למרות האימה
כוכבים מוכרים,רובים מוכרים

בין העצים…

רק בחלום חוזרת לשם
רק בחלום סודי ביותר
על הריסים השלג נמס
אם אני אתעורר אתעורר בהסגר

 

 ממוסקבה באימה :
חוויות מרוסיה ויציאה ממנה 


 מאת חיים מזר

אלונה דניאל אישה צעירה לא חוותה על בשרה את אימי תקופת החושך של ברה"מ. של ימי האופל הסטליניסטי ומי שבאו אחריו, הגם שהמשטר שלהם היה מרוכך יותר. אבל היא בהחלט חושבת עליהם.

.בשיר שלושה בתים ופזמון חוזר במבנה של בית ,פזמון חוזר,בית, פזמון חוזר,בית.

בית ראשון:

רק בחלום חוזרת לשם
מלטפת קוצים של עץ האשוח
על מיטה עירומה סיביר נרדמה
רק עורבים ושבבים יעופו ברוח

בית זה פותח במילים "רק בחלום".למה רק בחלום.צירוף זה של מילים הוא ביטוי שכוונתו כי אדם מוכן לממש יעד מסוים או להגיע למקום כל שהוא רק בחלום,הוא בעצם אומר שהוא לא יעשה זאת. המקום שאליו מגיעים בחלום הוא סיביר. מקום ההגלייה אליו סטלין שלח את כל מתנגדיו ואת כל מי שחשב שהתנגד לו. 20 מליון מאזרחיה של רוסיה הושמדו בגולאגים של סיביר. שם אי אפשר לחגוג את יום השנה האזרחי מכיוון שעץ האשוח הופשט מכל הדרו וכל מה שנשאר מהעלווה שלו זה רק קוצים, עץ עירום.כשם שהעץ הוא עירום כך גם המיטה עירומה. המיטות העלובות של אסירי המחנות שלא היה להם עם מה להתכסות. בעלי הכנף היחידים הם העורבים. מהיכן מגיעים שבבי העצים? מקומם הטבעי הוא הנגרייה. רמז מפורש לאמרתו של סטלין "כשמנסרים עץ נופלים שבבים".כלומר כדי להגיע לחשודים האמיתיים מנקודת מבט של סטלין יש להרוג אנשים נוספים. זאת הדרך הבטוחה לפגוע בחשודים האמיתיים.לא להשאיר להם שום סיכוי להימלט.

פזמון חוזר:

בין העצים זאבים גוססים
רוח חורף תאסוף אותך בדרך
על כיכר אדומה מוסקבה נרדמה
וצללים של רובים
מחליפים משמרת

בעל חיים נוסף הוא הזאב. בלילות שומעים את קריאות הזאבים ואלה גוססים כי אין להם מה לאכול. הכל קפוא ואין בנמצא מקום בו יוכלו להזין את עצמם. לצד קריאות הזאבים שומעים את נהמת הרוח ואין זה קול נעים. זהו קול מקפיא כי הקור העז שהרוח מביאה עימה הוא קור מקפיא.שום דבר לא עומד בפניה. היא מפילה כל דבר שנקרה בדרכה וקוברת כל מה שהיא סוחפת.הרוח אינה קופאת על שמריה.היא מגיעה למוסקבה בירתה של ברה"מ. היא אמנם לא מטילה את חיתתה כמו בסיביר אבל מרגישים אותה."על כיכר אדומה מוסקבה נרדמה" הקיפאון אינו רק אקלימי ,אלא גם חברתי. רמז לקיפאון שנכפה על ידי המשטר הטוטליטרי. הדבר הערני היחידי הוא חילופי המשמרות ועל מה שומרים? על הקרמלין ,מרכזה הפוליטי של ברה"מ ועל המוזיליאום,המקום בו נמצאו בעבר גופותיהם החנוטות של סטלין ושל לנין.ואיך מתבצעת השמירה? התיאור בבית השני.

בית שני:

כלב שמירה שומר על שומרים
והשומרים שומרים על דממה
ופניהם מוכרות לי למרות האימה
כוכבים מוכרים,רובים מוכרים

שתי השורות הראשונות מתארות בתמציתיות גאונית את כל מהותו של המשטר הקומוניסטי. "כלב שמירה שומר על שומרים/ והשומרים שומרים על הדממה". אי אפשר לטעות במי מדובר .בקג"ב, המשטרה החשאית הבנויה מנגנונים מנגנונים השומרים ומפקחים אחד על השני להבטיח שאף אחד לא יגיד מילה מיותרת. ברקע נמצאים "צללים של רובים" ה"מחליפים משמרת". הכל מטיל אימה והפנים של אותם חיילים מוכרים, כשם שמוכרים הכוכבים ממעל והרובים על הקרקע. סטטיות טוטלית שלא משאירה שום שביב של תקווה ושינוי.

בית שלישי:

רק בחלום חוזרת לשם
רק בחלום סודי ביותר
על הריסים השלג נמס
אם אני אתעורר אתעורר בהסגר

השורה הראשונה בבית זה היא השורה הראשונה המופיעה בבית הראשון והשורה השנייה מפרטת את מהות החלום. זהו חלום אישי שרק הכותבת מכירה אותו כי יש בו דבר מה אישי הנרמז בשורות האחרונות. ידיעה שעם פקיחת העיניים מהחלום רואים שלג נמס.המקום בו מתעוררים הוא מחנות ההסגר ואלה היו בסיביר. חזרה כמעט מלאה לבית הראשון. מי מבין אלה שהכירה שהה שם? הסבים והסבתות .סיפורים ששמעה מהם ונחרתו בזיכרונה.קטעי ספרות שקראה בנושא ומלווים אותה תמיד.אולי לחזור לשם רק כדי להיזכר בסבים ובסבתות .אולי לחוות מה שהוא שהלך שם לאיבוד.

חלק ב' ההגירה

בקוטב הבננות

מילים ולחן: אלונה דניאל

ביצוע:אלונה דניאל

 

באנו הנה מרחוק,מארץ השלגים
והיום אנחנו חוגגים ת'הישגים

באנו,ראינו,כבשנו
באנו,ראינו,כבשנו

פיזמון:
בקוטב הבננות החיים קלים
קופים,ג'ירפות ופילים
בקוטב הבננות החיים יפים
יש כאן את כל מה שצריך
וכל זה שלנו

אל תבואו לבקרנו,עם או בלי פרחים
כי עם טיפוסים כמונו לא משחקים

אנחנו באנו,ראינו,כבשנו
באנו,ראינו,כבשנו

פיזמון

כן בקוטב הבננות החיים קלים
וכולם שמחים,רק הקופים מתוסכלים

בגלל שבאנו,ראינו,כבשנו גם אותם
באנו,ראינו,כבשנו גם אותם

פזמון

"בקוטב הבננות מתאר את העלייה הרוסית לארץ ואת התחושה המתלווה לכך. בשם השיר יש כדי להסביר את המהפך שהמחברת מרגישה ואפשר לראות בכך רצון לספר מה הרגישו אחרים שהגיעו ממדינות חבר העמים לארץ. לפחות בסביבה הקרובה למחברת. בשיר שישה בתים ופזמון חוזר במבנה של שני בתים, פזמון חוזר,שני בתים פזמון חוזר,שני בתים ,פזמון חוזר.כל הבתים הם בני שתי שורות כל אחד ובפזמון החוזר חמש שורות. על השורה האחרונה חוזרים ארבעה פעמים.

בית ראשון:

באנו הנה מרחוק,מארץ השלגים
והיום אנחנו חוגגים ת'הישגים

בית זה מתאר את המקום ממנו באו המחברת ועולי מדינות חבר העמים ואת תחושותיהם. שורה ראשונה מתארת את ארץ הלידה.מקום מרוחק וזר. מקום בו תמיד שורר חורף. בשורה השניה אווירה של שמחה יש סיבה לחגוג.הם הגיעו לארץ ומרגישים בבית. המילה האחרונה היא מילת סלנג.צירוף מקוצר של צמד המילים "את ההישגים".עדות לכך שהעולים התערו בארץ.

בית שני:

באנו,ראינו,כבשנו
באנו,ראינו,כבשנו

שתי השורות זהות והן וריאציה על אמירתו של יוליוס קיסר. לאחר שכבש את בריטניה שלח לסנט ברומא דו"ח קצר ובו שלוש מילים בלבד:"באיתי,ראיתי,ניצחתי". כך גם העולים:" באנו,ראינו,כבשנו ".האמירה היא בלשון רבים ובמקום המילה "ניצחנו" הם משתמשים במילה "כבשנו".לא היתה זו מלחמה בה ניצחו אויב,אלא מלחמה על הרכשת הרגלי חיים חדשים.

צילמה יפעת פלד
פזמון חוזר:

בקוטב הבננות החיים קלים
קופים,ג'ירפות ופילים
בקוטב הבננות החיים יפים
יש כאן את כל מה שצריך
וכל זה שלנו
]

הפזמון החוזר הוא הנגדה למה שהיה במדינות חבר העמים ותחושת השתחררות. הקוטב במקרה זה מציין קרבה לקוטב הצפוני שחלקים מרוסיה נמצאים בו ותנאי החיים הפיזיים ובעבר גם הפוליטיים שהיו קשים עד בלתי אפשריים. בארץ נמצא הקוטב ההפוך. כאן חם והבננות מייצגות את האקלים שהרי ניתן לגדלן רק במקום חם. מסיבה זו החיים קלים. גם בעלי החיים המוצגים כאן, מקומם הטבעי באזורים חמים.ג'ירפות למשל לא חיות חיי בר בערבות סיביר. החיים בארץ כפי שנאמר בשורה השלישית הם יפים. התחושה היא שהכותבת יודעת להעריך את מה שהיא מקבלת בארץ ולא בכדי חוזרים על השורה האחרונה ארבעה פעמים. תחושת שייכות שאי אפשר לטעות בה.

בית שלישי:

אל תבואו לבקרנו,עם או בלי פרחים
כי עם טיפוסים כמונו לא משחקים

בית זה מתייחס לחבלי הקליטה .השורה הראשונה מספרת סיפור זה:"אל תבואו לבקרנו,עם או בלי פרחים". דרישה שלא יטיחו בהם ביקורת בין שזה עם פרחים או בלי. לקבל אותם כמות שהם.הסיבה-"כי עם טיפוסים כמונו לא משחקים".רמיזה לתגובות אפשריות שלהם,כפי שידעו להתנגד לשלטונות הרוסיים.אזכור ברור לסרובניקים. גם פה הם ידעו להציג את יכולתם. להביע מורת רוח כלפי יחס עוין כלפיהם.

בית רביעי:

אנחנו באנו,ראינו,כבשנו
באנו,ראינו,כבשנו

בית זה הוא חזרה על הבית השני.ההבדל היחידי הוא תוספת המילה "אנחנו" הבאה להדגיש את הזהות הקולקטיבית שלהם. תחושת הביחד של אלה אשר באו ,ראו וכבשו. הצליל הנשמע במילה הוא של גאווה.

בית חמישי:

כן בקוטב הבננות החיים קלים
וכולם שמחים,רק הקופים מתוסכלים

בית זה הוא המשכו של הפזמון החוזר.הוא פותח במילה "כן" כדי להדגיש עד כמה טוב להם ובה במידה עד כמה שמחים שעלו לארץ. היחידים שאינם שמחים הם הקופים שנמצאים מתוסכלים. מי הם הקופים? הקופים הם אלה הנמצאים בכלובים בגני חיות. הנמשל האפשרי הוא האוכלוסייה המקומית בארץ. העולים זרים להם מכיוון שזה מקרוב באו ואולי מקנאים בהם קינאה רבה ולא מפרגנים להם. תופעה שהייתה שכיחה בגל העלייה הרוסית בשנות ה-70 של המאה ה-20. עולים אלה קיבלו סל קליטה רחב מאוד מה שעורר את קנאתם של תושבי הארץ. קנאה כלפי העולים של סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 הייתה בשל הפער האינטלקטואלי והפער ההשכלתי הרחב.

אלונה דניאל , "ליל הבכורה", הופעת השקה , מוסיקה ישראלית

בית שישי:

בגלל שבאנו,ראינו,כבשנו גם אותם
באנו,ראינו,כבשנו גם אותם

בית זה הוא הרחבה של הבית הרביעי.הוא פותח במילה "בגלל" ובשורה השנייה ישנה תוספת " גם אותם". הם כבשו את חלקם בארץ בגלל שבאו אליה. בכך הם כבשו לעצמם חלק ונחלה בארץ ישראל. הם כבשו את החיים היפים והקלים.קלים בהשוואה למה שחוו ברוסיה. לגמרי קלים לא,בשל חבלי עליה הנובעים מקשיי קליטה חברתיים ומציאת תעסוקה ראויה והולמת ליכולות ולצרכים האינטלקטואליים שלהם. הזכות שלהם לא קטנה מזו של תושבי הארץ הוותיקים.

ראו גם:

קליפ בקוטב הבננות

ספיישאל להקת טאטו של אלונה דניאל

אלונה דניאל בויקיפדיה

אלונה דניאל בפייסבוק 

אלונה תשיר לנו סולו

אלונה דניאל חוזרת בתוכנית של ערוץ 2

 

ראיון עם אלונה דניאל 

תוצאת תמונה עבור ‪alona daniel‬‏

 

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

3 תגובות על “ממוסקבה באימה: ניתוח של "מוסקבה" מאת אלונה דניאל-חיים מזר”

אלונה דניאל ואלונה קמחי הן שתי נשים שונות שהרי אחת היא זמרת והשנייה היא סופרת. וסתם במקרה שתיהן יוצאות רוסיה שיצרו תרבות עברית מצוינת. לראשונה אני מבין את זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

seventeen + 10 =