מארי קירי -הפואמה

שטר עם פניה של מרי קירי המדענית והאישה הפולניה  המפורסמת ביותר של כל הזמנים.

החקר השני

מאת אן מייקלס

תרגום גיורא לשם

"אתמול בבית הקברות, לא הצלחתי להבין את המלים 'פייר קירי'
החקוקות באבן."
_ מרי קירי, 1906

הָאֱמֶת אוֹהֶבֶת לְהִסְתַּתֵּר
בַּנִּגְלֶה. אֲפִלּוּ אָז,
לְבַדֵּנוּ עַל הַגֶּשֶׁר, בִּבְדִידוּת
הַתְּשׁוּקָה, יְרֵחֵנוּ הֵצִיף
אֶת גֵּאָיוֹת טְרוּיֵר. אֲפִלּוּ אָז
שְׁרִיר הַלַּחַן הַמִּשְׁיִי
הִתְפַּתֵּל מֵעַל מַיִם, מְחַכֶּה
לְהִשָּׁמַע: מֵעַל הַוִּיסְלָה, הַבְּיֶוְר,
הַסֵּין. גֶּשֶׁם מָשׁוּךְ בְּיָדַיִם אִי־נִרְאוֹת
עַל זְקָנֵי אֶדֶר, חָפַר לְתוֹךְ סוֹלְלוֹת נָהָר,
סָחַט אֶת רֵיחַ הָאֲדָמָה בְּאֶגְרוֹפָיו _
כְּאִלּוּ יָדַע שֶׁיּוֹם אֶחָד אֶשְׁלַח אֶת יָדַי
בְּעַפְרָה אַבְקָתִית חוּמָה
מְנֻמֶּרֶת בִּמְחָטִים שֶׁל אָרְנֵי בּוֹהֶמְיָה,
אֶעֱמֹד אַרְבָּעִים־וַחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים מִתַּחַת לְמִטְרִיּוֹת אוֹ רְטֻבָּה
מִתַּחַת לְשֶׁמֶשׁ, מַפְרִידָה אֶת הַכֹּהַל הַכָּחֹל
מִהֶבֶל פִּיהָ הַמַּר שֶׁל הַפִּיצְ'בְּלֶנְדֶה.
כָּל־כָּךְ לַחֲרֹךְ לִפְנַי־ולִפְנִים, שָׁנִים, לְהַגִּיעַ
אֶל הַצֶּבַע הַהוּא. כְּבַיָּכוֹל כְּבָר הִכִּיר גֶּשֶׁם פּוֹלָנִי
אֶת גַּנֵּנוּ הַמּוּצָף בְּפָּרִיז: חִכִּיתִי
כַּאֲשֶׁר הוּבַלְתָּ
הַבָּיְתָה מֵרוּ דוֹפִין, מַחֲצִית גֻּלְגֹּלְתְּךָ
הִתְקַשְּׁתָּה לְמִדְרָכָה; לַהֲבוֹ שֶׁל אוֹר יָרֵחַ
עַל גְּרוֹנוֹת הַפְּרָחִים, בָּשָׂר וָרֹד
רָווּי, פִּיּוֹת אַרְגָּמָן פְּעוּרִים,
צְעָקוֹת שֶׁנֶּהְפְּכוּ לֶעָפָר עַל לְשׁוֹנוֹתֵיהֶם.
גּוֹן דְּיוֹנוֹן טָחוּב כִּיעָרוֹת מִנְיֶר וְפּוֹרְט רוֹיַל
שֶׁתֵּאַרְתָּ, מַנְחֶה אוֹתִי אֶל שְׁנָתִי: אֲפִלּוּ בַּשָּׁעָה הַהִיא
מְלַמֵּד אוֹתִי לֹא לִפְחֹד
מִן הַקַּרְקַע, לְהוֹדוֹת
לִשְׁבִילֵי הַכִּשָּׁלוֹן שנבחשו עַל־יְדֵי תּוֹלָעִים
שֶׁהִפְגִּישׁוּ אוֹתָנוּ,
לְסָרֵב לַתַּכְרִיךְ, בִּמְקוֹמוֹ, לַעֲטוֹת אוֹתְךָ
בְּעֻזְרָד, בְּאִירוֹס, בַּאֲרִיג הָאֲדָמָה
הַשָּׁחֹר אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.

טֶרֶם כְּלוּלוֹתֵינוּ
עָמַדְתִּי מֵעַל הַנָּהָר
פּוֹכֶרֶת אֶת יָדַי
כְּאִלּוּ אִבַּדְתִּי דְּבַר־מָה כָּל־כָּךְ יָפֶה
עוֹרִי הָיָה מֻכְתָּם. כַּמָּה דּוֹמִים
זִנּוּק הָאֱמוּנָה וְזִנּוּק
הַפַּחַד. כַּאֲשֶׁר צִפּוֹר
חָתְמָה אֶת שְׁמָהּ בָּרָקִיעַ. אֲפִלּוּ בַּשָּׁעָה הַהִיא
חַשְׁתִּי בְּךָ מִבְּעַד לִבְגָדַי, בְּדוֹמֶה לִנְשִׁיקַת הָרַדְיוּם
מִבְּעַד לְכִיס אֲפוּדָתוֹ שֶׁל בֶּקֶּרֶל, הַנְּשִׁיקָה שֶׁלֹּא שָׁכַח מֵעוֹדוֹ,
שֶׁחָרְכָה אֶת בִּטְנוֹ.

פָּתַחְתִּי לִרְוָחָה אֶת מְעִילְךָ
בְּחַפְּשִׂי אוֹתְךָ. נִשַּׁקְתִּי אֶת צֵל בִּגְדְּךָ וְשָׁמַרְתִּי
אֶת דָּמְךָ מִתַּחַת לְצִפָּרְנַי. צָעַקְתִּי עַל אִירֶן
עַל שֶׁסָּגְרָה סֵפֶר שֶׁהִשְׁאַרְתָּ פָּתוּחַ עַל שֻׁלְחָן.

כְּכָל שֶׁהִתְאָרְכוּ חַיֵּינוּ הַמְשֻׁתָּפִים, אָהַבְתִּי
אוֹתְךָ יוֹתֵר. מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ
יָצַקְתִּי דְּבַר־מָה טָהוֹר יוֹתֵר
לְתוֹךְ אֲגַנִּים וְכַדִּים. צָפִיתִי בְּךָ
רָכוּן עַל שֻׁלְחָנְךָ כְּצוֹרֵף,
מַתְקִין דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת. חֶדְוַת
הָרִכּוּז, הַיְסוֹדוֹת
שֶׁאֲלֵיהֶם שׁוֹקַעַת הָאַהֲבָה. אוֹ־אָז
יָדֵינוּ לֹא חָדְלוּ לָנוּעַ, עוֹרֵנוּ
הָיָה צֶמֶר, כְּפָפוֹת אֲרֻכּוֹת אָכְלוּ
אוֹתָנוּ עַד הָעֶצֶם. פָּתַחְנוּ אֶת הַדֶּלֶת
לָאָאוּרוֹרָה בּוֹרֵלִיס, לְקַרְחוֹנִים, לֶהָרִים
רְחוֹקִים הַסְּדוּרִים בָּאִצְטַבָּאוֹת.
הַמִּשְׁקָע הַכָּחֹל הַנִּצְמָד כְּרֵיחַ,
מְעַרְפֵּל אֶת הַכֹּל בְּהֶבְלוֹ.
בַּלַּיְלָה, בָּעֲבוֹדָה, יָשַׁבְנוּ כְּאִלּוּ
מִתַּחַת לְכוֹכָבִים. הַתַּזְקִיק הַזּוֹהֵר
שֶׁל הַזְּמַן.

צָחַקְתָּ כַּאֲשֶׁר סִמַּנְתִּי סִפְרֵי בִּשּׁוּל
בְּאוֹתָהּ קַפְּדָנוּת שֶׁבָּהּ רָשַׁמְתִּי הֶעָרוֹת בַּמַּעְבָּדָה
אַךְ בִּשְׁבִילִי הָיָה זֶה הַיְנוּ הַךְ: אוֹתָם
פִּרְטֵי אַהֲבָה _ לְמוֹסֵס, לְסַנֵּן, לֶאֱגֹר
עַד שֶׁתִּקְטָן הָאֱמֶת וְתַתְאִים
לַלָּשׁוֹן. גּוּפִי דּוֹאֵב מֵעֲמִידָה
בֶּחָצֵר, בּוֹחֶשֶׁת. אוֹ מֵהִתְמַתְּחוּת
מִתַּחְתֶּיךָ.
לַיְלָה מַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת בֶּחָצֵר
בִּסְקֶה, מְנוֹרוֹת עַל הַמִּרְפֶּסֶת,
רַגְלַיִם עֵצִיּוֹת מְשַׁיְּפוֹת אַבְנֵי מִרְצֶפֶת
כַּאֲשֶׁר אָבִיךָ עָקַב בְּכִסְאוֹ אַחְרֵי הַיָּרֵחַ.
מַקְשִׁיבָה לְזֶמֶר בַּסְּחִיפוֹת הַכֵּהוֹת שֶׁמֵּעַל הַנָּהָר
בְּיָדְעָהּ שֶׁאֵין זֶה מְשַׁנֶּה, יָדְךָ
יְשֵׁנָה לְצִדִּי, אִם אַתָּה חוֹשֵׁב
עַל מְלָחִים חִיּוּנִיִּים אוֹ עַל מִסְפָּרִים אֲטוֹמִיִּים אוֹ עַל פְּעוּלוֹתָיו
הַסּוֹדִיּוֹת שֶׁל אוֹר הַיָּרֵחַ: זֹאת הָיְתָה אוֹתָהּ אַהֲבָה,
זוֹהֶרֶת בְּזִכָּרוֹן, פְּשׁוּטָה כָּעוֹר.

כָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ נוֹגְעִים בּוֹ
נִשְׁרָף וְנֶאְכָּל, בֵּין אִם אֲנַחְנוּ מִתְמַסְּרִים
וּבֵין אִם לָאו, אוֹתוֹ יוֹם אַפְּרִיל מִתְפָּרֵשׂ עַד דַּק,
אוֹתָהּ שְׁעַת אַחֲרֵי־צָהֳרַיִם חָרְפִּית
מִתְעַבָּה עַד חֲשֵׁכָה. הָיִיתִי בַּת שְׁלשִׁים־וּשְׁמוֹנֶה.
בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּפְתְּחָה דֶּלֶת
צִפִּיתִי לְךָ. בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים הִחְבֵּאתִי אֶת בְּגָדֶיךָ
הַצְּפוּדִים מִדָּם.
רַק הָרְחוֹב הֵבִין. הִתְהַלַּכְתִּי
וְעָצַמְתִּי אֶת עֵינַי, הִתְמַסַּרְתִּי לְאֵל
הַחַשְׁמַלִּיּוֹת, הַסּוּסִים, הַמּוֹנִיּוֹת.

אַתָּה הַזְּכוּכִית שֶׁמַּדְמִימָה
עָלִים לַחִים, אֶת דִּמְמַת נְהַר הַחֹרֶף.
אֵינֶנִּי רוֹאָה עוֹד אֶת הָעוֹלָם
בְּעֵינֶיךָ, אַךְ אֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ
בָּעוֹלָם: אִי־נִרְאוּת שֶׁמְּכוֹפֶפֶת אֶת הֶעָנָף;
הַיָּרֵחַ מִתְנוֹדֵד, אַךְ חָצוּי;
עוֹר נָמוֹג מִתַּחַת לַקַּרְנַיִם.
כַּאֲשֶׁר אַלְבֶּרְט הָיָה בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הוֹכָחָה
הִשְׁלִיךְ לְפֶתַע מִכְּתֵפוֹ אֶת יַלְקוּטוֹ
כְּדֵי לְהַעֲמִיק מַבָּט נוֹקֵב בְּנִקְרוֹת אֶנְגָּדִין,
לוֹפֵת אֶת זְרוֹעִי, בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "עָלַי לָדַעַת
מַה קּוֹרֶה לַנּוֹסְעִים
כַּאֲשֶׁר הַמַּעֲלִית נוֹפֶלֶת אֶל תּוֹךְ רֵיקָנוּת" _
וְאָחַזְתִּי בִּבְנוֹתֵינוּ, פּוֹחֶדֶת
שֶׁתִּצְחַקְּנָה עַד כְּדֵי נְפִילָה מֵעֵבֶר לַבְּלִימָה _
עָלֶיךָ חָשַׁבְתִּי כַּאֲשֶׁר חָצִינוּ
אֶת מַעֲבַר מָז'וֹלָה.

אֲנִי לוֹקַחַת אֶת בְּנוֹתֵינוּ
אֶל הַנְּהָרוֹת שֶׁאָהַבְתָּ.
אֲנַחְנוּ הוֹלְכוֹת לְאֹרֶךְ הַבְּיֶוְר
שֶׁבּוֹ בִּלִּיתָ לֵילוֹת שְׁלֵמִים
בְּדֵיג רַעְיוֹנוֹת מִתּוֹךְ הַמַּיִם.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל עוֹר כָּסוּף,
אִי־נִרְאֶה בַּזֶּרֶם, אַף כִּי
אֲנִי מַפְרִידָה בֵּין הַדָּם הַקַּר הַבָּהִיר
לַנָּהָר חֲסַר הַצֶּבַע. אִי־נִרְאֶה
כְּחַמְצָן שֶׁאוֹטֵם מַיִם וְקֶרַח,
וְעַל כֵּן הַקַּו בֵּין הַנָּהָר וְהַשָּׁמַיִם
לֹא יִקָּטַע, מֵימָן שֶׁקּוֹשֵׁר אֶת עַצְמוֹ
בְּכִוּוּן אֶחָד, מִתַּחַת לְלַהֲבֵי גּוֹלְשִׁים.
נָע בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר בְּכָל פְּסִיעָה אִטִּית.
אֵין דָּבָר שֶׁמְּחַמֵּם כִּתְנוּעָה,
מְהִירוּת בְּתוֹךְ יְרֵכֵינוּ.

אֲנִי מְסֻגֶּלֶת לִמְצֹא אוֹתְךָ
רַק בְּהִתְבּוֹנְנִי עָמֹק יוֹתֵר, וְכָךְ הָאַהֲבָה
מַנְחָה אוֹתָנוּ אֶל תּוֹךְ הָעוֹלָם.

יָדַי צוֹרְבוֹת
כָּל הַזְּמַן.

ראו גם

מארי קירי בויקיפדיה

האסטרונום :עוד פואמה מאת אן מייקלס