web analytics
קטגוריות
תקשורת

עשר שנות טיולי פנויים פנויות

עשר שנים מלאו לחברת הטיולים שעימה אני יוצא לטייל בארץ באופן קבוע.

וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר לנסות להעריך עד כמה היא מצליחה במטרתה :להפגיש  אנשים שונים שלא היו נפגשים לעולם לולא הטיול.

 

 

לאחרונה מלאו עשר שנים לקיומה של חברת "עופרים " חברה לטיולים מאורגנים של פנויים ופנויות.,ובאופן כללי גם אנשים אחרים שאינם שייכים דווקא למגזר המתרחב הזה באוכלוסייה ,אבל בעיקר של פנויים –פנויות .
עם החברה הזאת אני מטייל באופן קבוע באופן יחסי מזה עשר שנים מאז ימי האינתיפאדה הראשונים כאשר היינו יוצאים באוטובוסים חצי ריקים .
גם לשם הטיולים עצמם וחילוץ העצמות הנלווה עימם וגם בתקווה להכיר מישהי .
בשלב הזה הייתי איתם כמעט בכל פינה ברחבי הארץ , מדן ועד אילת, מהגולן ועד הנגב הייתי איתם בברצלונה, הייתי איתם בוארנה , והייתי איתם במקומות אחרים .ומן הסתם אמשיך לנסוע עימם גם בעתיד .
ואכן היכרתי דרך עופרים בחורות אבל למרבית הצער שום דבר לטווח הארוך . אבל אני ממשיך
אחרי הכל תמיד יש את התקווה שמשהו רציני יצא מהטיול הבא.
לפעמים אני שואל את עצמי מה אני עושה בטיול ברגע שאני רואה את המשתתפים והמשתתפות האחרים ומן הסתם הם שואלים את עצמם את אותה השאלה. .
אבל לרוב הטיול שווה בפני עצמו ומבטל או מטשטש את האכזבה. בכל מקרה אין ספק שזה עדיף על עוד פגישה עיוורת מאכזבת באיזה בית קפה ששם אני שואל עצמי את אותה השאלה בעצמה כאשר אני רואה את הבאה למפגש והתשובה היא הרבה פחות טובה .
מידי פעם הטיולים האלו אף זוכים לתשומת לב תקשורתית


אני זוכר שבאחד הטיולים שהשתתפתי בהם הייתה גם העיתונאית דנה ספקטור היא כתבה לאחר מכן רשימה לעגנית מתבקשת במדור שלה ב"שבע ימים " שאז התמקד והתמחה בחיי הפנויים פנויות ( והיום עוסק בעיקר בטיפול בתינוק ובחיתולים ) על הטיול ומשתתפיו כמוני שאותם הציגה כחבורה עלובה שכל שומרת נפשה תרחק ממנה .

 


מטיול אחר שבו השתתפתי כמה שנים לאחר מכן יצאה עוד כתבה,סימפטית יותר של יעל מירב שהופיעה במגזין הפנויים והפנויות של ישראל "מותק : ירחון לאהבה ,זוגיות ויחסים שעסק במסע של "עופרים " לאתר הקדוש ביותר על הפנויים והפנויות של ישראל ,קברו של הרב יונתן בו עוזיאל בעמוקה שביקור בו אמור להיות סגולה להשגת זוגיות ( אם כי זה מעולם לא עבד לגבי אף אחד שאני מכיר ) שבה התראיינתי לדעתי לגבי טיולים מאין אלה.

למה דווקא הרב הזה שעל פי "המסורת "( שיש לי ספקות רבים לגביה )  נשאר רווק כל חייו יכול להיות אפקטיבי יותר לגבי פנויים פנויות אם הוא לא הצליח לעזור לעצמו בנושא זה בחייו ,זה עדיין לא ברור לי
הטענה שמושמעת בקבר היא שדווקא הוא כרווק נצחי מבין יותר בעולם הבא את צרכיהם של הרווקים מאשר רבנים דגולים אחרים שהיו נשואים כל חייהם וכל נושא הרווקות והרווקים יהיה מהם והלאה גם בעולם הבא.

.
אשרי המאמין. אבל יש המאמינים ומאמינות  ועובדה זה אחד מהאתרים המבוקרים ביותר ,אם כי למיטב ידיעתי איש עוד לא עשה סקר כמה אנשים אכן  מצאו בן זוג מיד  לאחר ביקור בו.

"ובאמת למה אני ממשיך?
בדרך כלל אין בטיולים אנשים יוצאי דופן מבחינה אינטלקטואלית. המטיילים והמטיילות הם מקבץ של "עמך " מורות, מנהלות חשבונות ,אנשי חברת חשמל,פקידות גברים ונשים רגילים ולכאורה לפחות שגרתיים שכמוהם כמעט לא יוצא לי להיפגש בחיי היום יום.
רוב ידידי ומקורבי הם אנשים שונים לחלוטין מחוגי המדע ספרות והאמנות והבוהמה.
זאת עבורי גם הזדמנות טובה לשבת ולדבר עם אנשים מסוג שונה לגמרי .
בכל זאת אני תמה יש עשרות אלפי של פנויים פנויות בגוש דן בלבד,קהל פוטנציאלי ענק ,,אבל אני נתקלתי בטיולים המרובים שעשיתי אולי רק בכמה מאות ( שכן רבים מהם חוזרים ) למה באופן יחסי כל כך מעט מהם מגיעים לטיולים כאלה ? .
ראיינתי בנושא את ראש חברת עופרים ומורה הדרך והמנהל הכמעט קבוע עופר :

.למה אתה נמצא בעסק הזה דווקא?
במקצועי אני מורה דרך ויש לי תעודה בלימודי ארץ ישראל . אני אוהב את העסק הזה ואוהב טיולים ורוצה לראות אנשים מתחתנים אני בכל חודש בחתונה . אני עצמי התחתנתי דרך הטיולים האלו שלי והיום יש לי שני ילדים .
כמה זוגות אתה מעריך היכירו והתחתנו דרך הטיולים שלך ?
בערך 40 זוגות ובממוצע חתונה לחודש של אנשים שהיכירו דרך טיולים שלי .

וכמה אנשים באופן כללי יצאו לטיולים שלך ?

עד עכשיו אני מעריך כ15 אלף .. בשנים האחרונות יש גידול  ענק במספר הפונים אלי בגלל אתר האינטרנט שהוא הגורם המרכזי שאנשים חדשים באים אלי דרכו . .

כמה אתה מעריך הם החוזרים לטיולים שוב ושוב מכלל האנשים שטיילו דרכך? :
בערך 40 אחוזים אפילו 50 אחוז תלוי בתדירות יש 10 אחוז שבאים ברציפות טיול אחרי טיול יש שבאים אחת לשנה וחודרים אחרי כמה חודשים שבאים מכירים נעלמים וחוזרים לקשר הבא
יש שוויון במספר הבנים והבנות בטיולים ?
.הרבה פעמים יש יותר בנות מבנים ובמיוחד ככל שעולים בגיל . בטיולים של הליכה ושל קיאקים של מאמץ גופני יש יותר בנים .בטיולים רוחניים ומיסטיים לאיזורים כמו צפת וקבר יונתן בן עוזיאל בעמוקה שמבקשים בקשות לחתונה יש תמיד הרבה יותר בנות .
לא כל כך מובן לי למה בנים לא באים יותר לטיולים כאלו הם צריכים לדעת שהמבחר של הבנות בהן הוא הרבה יותר גדול .
איזה טיולים הם המצליחים ביותר ?
טיולי חג האהבה בטו באב הם המצליחים ביותר והפופולאריים ביותר ,כנראה אז אנשים חשים צורך מיוחד לקום ולטייל בדרך כלל כמאה איש ואז באים שווה בשווה וכמובן הנופשים שאנו עושים באילת הם פופולאריים מאוד . וכך גם טיולי חו"ל.
לצאת לטיולים ארוכים יותר לאילת לחו"ל מגדיל את הסיכויים כי זה מגדיל את ההיחשפות ונוצרים חברויות מדהימות שנמשכים אחרי הטיולים גם אם לא זוגיות .
ככל שהטיולים אורכים יותר זמן המחיצות בין האנשים נופלות והאנשים מכירים יותר טוב כמעט מכל נופש באילת יש חתונה מכל הנופשים האחרונים שהיו יצאה חתונה .

אני אתן לך דוגמה למשל כשיצאנו בטיול לעיר וארנה בבולגריה
יצאנו לחתונה בולגרית ומדריכים ביקשו מתנדב שהיה חתן בולגרי ואחד הבחורים התנדב להיות החתן הבולגרי ולקחו אותו וגילחו אותו שידכו לו בולגרית מקומית ויפהפייה ובסופו של הטיול הוא הכיר מישהי אחרת מירושלים והתחתנו בתוך 8 חודשים וזה הביא לו מזל טוב .
כלומר מי שמעיז מי שמתאמץ מי שמשקיע מצליח.

ובכל זאת למה כל כך מעט באופן יחסי באים אליך מכלל הפנויים –פנויות ? הרי יש עשרות אלפים פנויים פנויות בארץ ?

עופר: כי פנויים ופנויות מפחדים לטייל ולהכיר. הם בטלנים . הם מעדיפים את הנוחיות והעצלנות של האינטרנט שאתה יכול לשבת על הבית בכורסה וכביכול להכיר אנשים חדשים בלחיצת עכבר . הם לא מבינים שזה לא באמת יעיל ושטיולים עדיפים על מנת להכיר אנשים באמת . .
לדעתי טיול אחד מקביל ל-30 או 40 פגישות עיוורות שאיתו אתה תקוע עם אדם אחד במצב של ראיון עבודה מעצבן . וזה לא מצב טבעי כששני אנשים מנסים לעשות את ההצגה הטובה ביותר שהם יכולים ובאים עם ציפיות ופרפרים בבטן.ובסופו של דבר יוצאים מאוכזבים .
בטיול לעומת זאת אתה פוגש אנשים במצב הנורמאלי הטבעי שלהם ולא יכולים לשחק 12 שעות אה יכול לראות מי עוזר מי נחמד ויש לך אפשרות להיעזר. ובכל מקרה אתה יוצא עם ההנאה על עצם הטיול .כלומר בכל מקרה הרווחת . .
אין ספק שבטיול צריך להשקיע וזה לא קל פיזית ונפשית אבל אם משקיעים זה מוצלח יותר מאשר דרך האינטרנט ולכן באים יחסית מעט שמתלבטים ומפחדים ושואלים את עצמם למה הם נטשו את הנוחיות של האינטרנט איפה שהם יכולים להעלות אלפי שמות של בחורות בלחיצת עכבר .
אבל כשאתה עובר את הטיולים אתה מבין שהם סוג של סדנה שמקדמת אותך ומביאה אותך למקום אחר טוב יותר אם לא היו לך חברים קודם אתה מרחיב את החברים יש עוד אנשים שאתה מכיר זה יכול להביא לשינוי בחיים בסופו של דבר כל שינוי שאה עושה בחיים מתבטא גם בדברים אחרים . ומי שבא יותר מכמה פעמים זה אומר שהוא בא להכיר באמת ומוכן לשינוי וכשאדם מתאמץ ומזיע אז גורם לו מבפנים לרצות להכיר יותר ואז הוא גם מכיר יותר כשהוא מוכן
.

אני יכול לאשר שהטיולים מאורגנים היטב אחרת לא הייתי ממשיך איתם מזה עשר שנים .
בת זוג עוד לא מצאתי דרכם .אבל אולי גם זה עוד יבוא .
וגם אם לא גם ההנאה והלימוד מהטיול עצמו ומהכרת האנשים שמשתתפים בו היא גם כן משהו .
וזה הרבה מאוד.

ראו גם

אתר  טיולי עופרים

קבר יונתן בן עוזיאל
המבול בים השחור :רשמים מטיול בוארנה

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

25 תגובות על “עשר שנות טיולי פנויים פנויות”

אני חושבת שאתה אמיץ מאוד. בתור מי שעשתה עשר שנות דייטים, אין לי ספק שטיול אחד שווה ל-30 דייטים. חזק ואמץ.

אני אנסה לענות לך על השאלה מדוע אתה לא פוגש עשר שנים בחורה דרך הטיולים?
אתה בערך בגיל שלי 44 או 43
רוב הבחורות בין גיל 35 ועד גיל 45 הן גרושות עם ילדים או רווקות שהתייאשו ממציאת בן זוג ועשו ילד מחוץ לנישואין. הן לכן לא יכולות לצאת לטיולים האלה. איפה הן ישימו את הילד? מי ישמור על הילד? לכן הן לא יוצאות לטיולים.
סטטיסטית, סליחה טעות… לפי חוק מרפי… דוקא הבחורה שתמצא חן בעיניך… תהיה זו הרווקה פלוס ילד או הגרושה פלוס ילד. למה? כי ככה זה לפי חוק מרפי. ודוקא הבחורה הזו לא יכולה לצאת לטיולים כי אין מי שישמור לה על הילד. אתה רוצה? תצא אתה איתה לטיול יחד עם הילד.

יש לי רעיון אלי,
למה שלא תעשה פוסט, תתאר את עצמך, דברים שאתה אוהב, דברים שאתה שונא, מה אתה אוכל, לא אוכל, לובש, מה היית רוצה מעצמך, מהאישה שתהיה לך, ותפרסם אותו.
אתה תהיה השדכן של עצמך, אולי זה יעבוד?

שוב מורות הן דוגמא לעמך?
האם אין מורות אינטליגנטיות ומרתקות?

תוכן מעניין, אבל אני מודה שאני מופעת לרעה מהסגנון העילג וחסר הפיסוק של הפוסט.
מאוד לא מתאים ל"בלש תרבות" שפרסם כבר יותר מספר אחד.
היה קשה ומייגע לקרוא, כמעט כמו פוסט של מתבגרת בישראבלוג.

למופתעת
אלי ניחן בברכת הסקרנות והוא מעמיק, מקורי, אינטליגנטי ביותר, חרוץ, ובעיקר – עושה באמת מה שמעניין אותו, בלי שום מניעים זרים או לא זרים.
נכון שלעתים הסגנון לוקה בחסר
אבל אני חושבת שיש אנשים מסוימים ששווה לקרוא אותם מעבר לטעויות כאלו ואחרות. ואלי הוא בהחלט אחד מהם.
ועוד דבר – הסגנון שלך קצת צרם לי. אפשר היה להתבטא באופן יותר עדין ומכובד.
שבת שלום

אמנם אני בשנות העשרים לחיי, ואולי רווקים ורווקות בקבוצת הגיל שלך שונים ובכל זאת.

הפוסט הזה נגוע בפתטיות. לגיטימי שאתה יוצא להכיר בטיולים אבל הדרך שאתה מתאר את עצמך, את משתתפי הטיול (במיוחד המילה עמך שצורמת) וכן את ההתרשמות של ספקטור (למה שמישהו ירצה לשמוע חוות דעת שלילית של דמות משפיעה כמוה? עדיף להשמיט) , לא תורמים.

מה שמושך נשים זה מסתורין מסוים, מידת אי נגישות ואמונה בדרכך. עשית לך כבר שם, התפרסמת, חצי מהעבודה יש לך. נסה לנצל את זה בצורה טובה יותר. כדאי להפסיק לעשות כתבות דיוקן מחניפות לכל מיני נשים. ואם אתה עושה, תסווה את החנופה, ותוסיף קצת ציניות ושנינות . נשים נמשכות לזה.

אתה מוזמן למחוק את התגובה לאחר שתקרא.

בהצלחה!

אני מוכרחה לומר שהעצות שנתנו לך למעלה הן מאוד לא רלוונטיות.
אני אתן לך טיפ שאמר לי אותו פעם דוקטור אחד מומחה ליעוץ זוגי.
יכול להיות שכאשר הבחורה מתקרבת אליך עוד, אתה מתרחק, כי אי אפשר לשמור סודות (קרי, חולשות), כאשר אתה קרוב מידי לבחורה.
ולכן לא מתפתח לך "שום דבר לטווח ארוך".

צריך לקום מוקדם בבוקר ואחרי זה הליכה בשטח, לא תמיד קלה ובעיקר מעייפת בין אבנים ומערות. בהרבה מקרים זה מוציא את החשק להכיר ואני מדבר מניסיון מהטיולים האלה. אין ספק ש"ראיונות עבודה" כמו שעופר אומר בבית קפה הם צרה צרורה ומשמימים, אבל האפקטיביות של הטיולים האלה מוגבלת בין השאר בגלל שהם ארוכים ומשעממים לפרקים

ראשית, אני מסכים עם שלומית שטיול אחד שווה 30 דייטים. אבל לא כל טיול שווה את זה. טיול מאורגן – ממש לא.
למעשה, הקונספט של "טיול מאורגן" הוא בעייתי, כמעט אוקסימורון. הרי טיול זה לשים את עצמך חזרה בטבע, כצופה-משתתף בתוך מציאות לא מתוכננת בה הכל יכול לקרות. לכן החוויות, כולל חוויות של היכרות בטיולים חזקות יותר, רלוונטיות יותר ועמוקות יותר.
אבל ברגע שמנסים "לארגן" את החוויה הזו מראש – חצי ממנה כמובן הולך לאיבוד, ולצערנו זה החצי שמאפשר היכרויות. ולכן ככל שהטיול מאורגן יותר (ואתה מעיד על הטיולים שהם מאורגנים היטב) כך הסיכוי שהוא יצליח קטן יותר.

"ארגון" הוא לא רק בעיה כללית בטיולים, הוא גם בעיה כללית בהיכרויות. הרי מעצם ההגדרה, להכיר אדם חדש ולנסות לבנות מערכת יחסים, אומר לצאת ולשבור את התבנית המארגנת את החיים שלנו, במיוחד ל"פנויים מקצועיים" כמוך. הרי מן הסתם ארגנת את החיים באופן מסויים, סביב ערכים מסויימים, התנהגויות מסויימות, אפילו חיפוש בת הזוג נכנסה למערכת מאורגנת. בת זוג אמיתית שתבוא – תשבור את המסגרת הזו, ולכן כדי למצוא אותה צריך להיות מוכנים לאבד את הארגון, ולא להיצמד אליו נואשות.

ולכן טיולים מאורגנים להיכרויות – אוקסימורון.

אני יכול להעיד על עצמי שבמשך זמן עצום ורב חיפשתי בכל דרך אפשרית, מפגישות עיוורות דרך האינטרנט, דרך היכרויות מלימודים ועבודה, טיולים מרובים (אפילו אחד או שניים מאורגנים) ובסוף מצאתי – רק כשהייתי מוכן נפשית לשינוי הארגון הפנימי של החיים שלי. ואז זה קרה במהירות מסחררת. אבל המוכנות הגיעה לפני המציאה, ולא להיפך.

סליחה על התאוריות הארוכות.

היה לי חבר רווק שהוא היה רווק בערך בגיל ארבעים. הוא היה רגיל לאורך חיים מסויים. הוא גר בבית הוריו והיה רגיל לבית. הוא היה רגיל לחפש בת זוג במשך עשר שנים. הוא היה רגיל ללכת כל יום לעבודה באותו המסלול בדיוק, והיה רגיל לעשות ספורט באותה השעה בדיוק כל יום. והוא באמת ובתמים חיפש בת זוג מתאימה בכל מקום אפשרי – בטיולים, באתרי הכרויות וממש בכל מקום. ואז יום אחד הוא פגש אותי וכנראה שממש התאמתי לו. כך הוא אמר. הוא נורא רצה אותי וממש התלהב. אבל לחיות איתי פירושו היה לוותר על אורך חיים שאליו הוא היה רגיל מזה הרבה שנים מאז גיל עשרים נראה לי. ואז מה הוא עשה? הוא פשוט ויתר עלי. כי הוא עדיין לא יכל לוותר על אורך החיים שלו בבית.

הוא שאמרתי.
זוגיות מתחילה בנכונות לשנות "סדרי עולם", סליחה, ב*רצון* לשנות אותם. לא מדובר בסתם קבלה של שינויים, אלא ביוזמה לשנות.

במיוחד עבור אנשים מבוגרים ומסודרים יותר – מי שמחפש בת זוג שתשתלב לו בחיים שהוא כבר יצר לעצמו – לא יצליח בדרך כלל למצוא זוגיות.

זה אגב נכון גם הפוך (מישהי שמחפשת בן זוג וגו')

מפגש 'אינטלקטואלי' בסגנון סלון.
אתה כל כל נואש?
לך לשדכן, שנה תדמית,או תסכין לרווקות מאושרת.

כל מאמר 'אישי' הרי שאני פטור מלהשיב על שאלות חטטניות.
זה שתולה את פרטיותו לראווה אינו יכול להתרעם על ביקורת למעשהו.

ורוצה להוסיף:
לגבי מה שקראת "פנויים מקצועיים", כלומר רווקים.
בהתחלה היה להם מחסום כלשהו: הם התבגרו מאוחר, נשארו ילדים, היו קשורים להורים, או שקרה איזה שהוא אירוע אחר.
בחיים קורים כל מיני אירועים בלתי צפויים.
ואז אחר כך הם באמת ארגנו את החיים שלהם באופן מסויים. הם התרגלו כבר לחפש בת זוג בצורה מסוימת. וברגע שבאה בת זוג אמיתית היא מפרה את האיזון: את הרוטינה היומית שאליה הם רגילים (אמא מכבסת להם את הבגדים כל שלושה ימים, חדר כושר בדיוק ברחוב זה וזה כל יומיים, בית הקפה הזה וכולי).
אצלנו הנשים הרבה פעמים חברות שלי זורקות ככה מילה: תראי, האם כדאי לצאת עם רווק? רווק… קשה להוציא אותו מהמצב הזה. ושמעתי את המשפט הזה מחברות שלי בלי סוף.
כמה שחברות שלי פמפמו אותי עם המשפט הזה.
אז באמת בגיל 43 או 44 גבר רווק יכול עדיין לצאת עם בחורות רווקות בנות 30 או 35 ולהתחתן איתן. אבל השנים עוברות מהר ומהר מאוד הוא בן50 ואז הרווקות בנות ה-35 נעלמות ומי שנשארות אלה הן בנות ה-40 ואלה הן הגרושות פלוס הילדים.
ובאמת שהשנים עוברות נורא מהר…

אתר ההכרויות בשם Look4Love מקיים טיולים באופן שוטף, ושם הקהל הוא גם של פנויים פנויות, אבל הרבה יותר צעירים.
האוירה מדליקה, ויש הרגשה באמת טובה.
אז מי שבגילאים צעירים יותר ומחפש גם לטייל וגם להכיר, אני בהחלט ממליץ לו על אתר Look4Love.
אני הייתי ב-2 טיולים של האתר הזה, ותמיד היו שם בחורות נחמדות, עם אחת אני עדיין יוצא באופן קבוע !!!!
🙂

מן הסתם…

באמת זה לא רציני – כל אדם לגופו. אם לא רווק אז גרוש? נשוי? ילד בן 20?

השנים עוברות מהר למי שחי חיים מונוטוניים, או שאינו מסוגל להגשים את עצמו. מי שמוכן להגשים ולהעז, יחווה יותר דברים. וכמו שצויין לעיל – שינוי גישה ומוכנות לחיים זוגיים, היא המפתח לקשר אמיתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 − nine =