web analytics
קטגוריות
שירה

היום היגיע לבסוף:ניתוח של השיר "יום יבוא " מאת דן אלמגור ובני נגרי-חיים מזר

ניתוח של הפזמון הידוע "יום יבוא" של דן אלמגור המבוסס על נאומו של מרטין לותר קינג.

חופשיים , חופשיים סוף סוף ,סוף סוף חופשיים ,אלוהים תודה לבסוף אנו חופשיים !
( מתוך שיר ספיריטואל ישן )ב-1963 נתן המנהיג השחור המפורסם מרטין לותר קינג נאום מפורסם, אחד המפורסמים ביותר של המאה העשרים בשם "יש לי חלום " שבו דימיין חברה עתידנית שבה שחורים ולבנים חיים שויון ובאחווה.
קינג נרצח כמה שנים לאחר נאום זה ומאז הואשמו האשמות שהנאום היה בחלקו פלגיאט של נאום ידוע פחות .אולם האיש ונאומו הפכו לאיקונים . חלומו (שבעצם היה סדרה של חלומות )  המשיך לחיות אחריו בהשראת נאומו נכתבו כמה שירים ידועים ובהם פזמון של להקת אבבה השוודית ו"יש לי חלום " של   יחיאל מוהר ומשה וילנסקי ששר  יהורם גאוןלאחרונה התמנה לנשיא ארה"ב בן תערובת בן שם ברק חוסיין אובמה אדם הרואה את עצמו כתלמידו ויורשו של מרטין לותר קינג ובמידה רבה ניתן לאמר שבו אותו נאום מפורסם אכן התגשם.
ולרגל בחירתו של אובמה לנשיא חיים מזר חוזר אל השיר היפה מכולם  שנכתב בהשראת הנאום של קינג  שירו של דן אלמגור "יום יבוא ". שיר שהושמע במסגרת מחזמר יוצא דופן "אל תקרא לי שחור".מחזמר ישראלי מראשית שנות השבעים שעסק בנושא מאבקם של השחורים לשויון שהיה משולב במוטיבים תנכיים רבים וחזקים מאוד.מוטיבים שאותם ניתן למצוא גם בפזמון הזה.

יום יבוא

מילים: דן אלמגור

לחן: בני נגרי
שרים  : רותי נבון ואחרים
מהמחזמר "אל תקרא לי שחור".

יום יבוא, יום יבוא
במהרה, בקרוב הוא יבוא
זאת ידע כל אדם
בעמקי לבבו
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא!

 

יום יבוא, יום יבוא
הוא קרב והולך בנתיבו
לא יושפל שום אדם
על גזעו וצבעו
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא.

הוא יבוא, זה היום
כך אראינו ואין זה חלום
אם נמות כמשה על פסגת הר נבו
לא נשכח, הוא מוכרח
הוא יבוא!

יום יבוא במהרה
פעמון החרות דרור יקרא
ושחורים ולבנים יתכנסו מסביבו
יום יבוא, יום יבוא, יום יבוא.

יום יבוא, יום של אור
יום של חג לאדם השחור.
יחייך אז האל ממרומי מושבו.
הוא יבוא, הוא יבוא, הוא יבוא!

הוא קרב, זה היום
ועם בוקר נקום ופתאום
גם אנחנו פתאום בני אדם ככולם
אז נדע
הוא כבר בא, הוא כבר בא, הוא כבר בא!

יום יבוא, יום יבוא
זאת ידע כל אחד בלבבו.
אם נמות כמשה על פסגת הר נבו
לא נשכח, הוא מוכרח
הוא יבוא!

 

המנון לאחווה בין הגזעים

מאת
חיים מזר

יום יבוא  הוא תקווה לעתיד לבוא שבו לא תהיה אפליה בין לבנים לשחורים.אופן השירה הוא שילוב לא שגרתי בין אסרטיביות לאינטונציות ווקליות שבהם הקול של מי ששר אותו מועצם על מנת שכולם יטו אוזניהם ויקשיבו למילות השיר. יש כאן דרישה להקשבה.מבחינת המבנה בשיר חמישה בתים המחולקים לשני חלקים .חלק ראשון- בית ראשון,בית שני,פזמון חוזר,חלק שני-בית שלישי,בית רביעי,בית חמישי פזמון חוזר.הביטוי הדומיננטי לאורך השיר הוא "יום יבוא" הבא להדגיש שאכן יתממש.ועד כמה מתקרבים לכך?

חלק ראשון:

יום יבוא, יום יבוא
במהרה, בקרוב הוא יבוא
זאת ידע כל אדם
בעמקי לבבו
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא!

 

יום יבוא, יום יבוא
הוא קרב והולך בנתיבו
לא יושפל שום אדם
על גזעו וצבעו
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא.

הוא יבוא, זה היום
כך אראינו ואין זה חלום
אם נמות כמשה על פסגת הר נבו
לא נשכח, הוא מוכרח
הוא יבוא!

תחושת הזמן בבית הראשון היא כללית,הצהרה וידיעה כי היום המיוחל יבוא. תחושה המלווה כל אדם באשר הוא.מהי אותה תחושה? תיאורה ניתן בבית השני."לא יושפל שום אדם/על גזעו וצבעו".שוויון מלא בין גזעי האדם השונים. בפזמון החוזר נעשית השוואה בין החולמים למשה. יכולה להשאל השאלה לשם מה באה השוואה זו? משה בעומדו על הר נבו ראה את הארץ המובטחת ולא יכול היה להגיע אליה. הוא נמצא על סיפה ולא נכנס לתוכה. ההובלה אליה היא בידי יורשו.,
.הדור הבא יהיה בר מזל. הכוונה בשיר זה היא שבני הדור הזה יזכו להגיע לארץ המובטחת ,לא במובן הפיזי של המילה ,אלא לארץ ששוררים בה נורמות אחרות.יש לשים לב למידת ההתקרבות בשני הבתים הראשונים והפזמון החוזר.בבית הראשון ההתייחסות למימד הזמן היא כללית.ידיעה כי אכן היום המקווה יגיע ובמהירות. בבית השני נאמר על יום זה כי "הוא קרב והולך בנתיבו".המרחק אליו התקצר ובפזמון החוזר נאמר "כך אראינו ואין זה חלום". נמצאים על סיפו .מרחק של פסיעות ספורות ולא בכדי השורה האחרונה בפזמון החוזר מסתיימת בסימן קריאה.פותחים את הדלת והחלום מתממש.

 

חלק שני:

יום יבוא במהרה
פעמון החרות דרור יקרא
ושחורים ולבנים יתכנסו מסביבו
יום יבוא, יום יבוא, יום יבוא.

 

יום יבוא, יום של אור
יום של חג לאדם השחור.
יחייך אז האל ממרומי מושבו.
הוא יבוא, הוא יבוא, הוא יבוא!

הוא קרב, זה היום
ועם בוקר נקום ופתאום
גם אנחנו פתאום בני אדם ככולם
אז נדע
הוא כבר בא, הוא כבר בא, הוא כבר בא!

יום יבוא, יום יבוא
זאת ידע כל אחד בלבבו.
אם נמות כמשה על פסגת הר נבו
לא נשכח, הוא מוכרח
הוא יבוא!

העקרון של הזמן המיוחל פועל גם בחלק זה של השיר.בהתחלה מדובר על כך ש"היום יבוא במהרה" כפי שנאמר בבית השלישי.אם בבית הראשון המילה "במהרה" מופיעה בשורה השניה ,בבית זה היא מועברת לשורה הראשונה,לקצר את זמן ההמתנה. בבית החמישי בשורה הראשונה מדברים על קרבתו הרבה ובשורה האחרונה היא נאמרת בזמן הווה.אם בהשמעה הראשונה של הפזמון החוזר ישנה תחושה של זמן הווה,בבית החמישי כבר נמצאים בתוכו. בהשמעה החוזרת של הפזמון החוזר נמצאים שוב בעתיד. "יום יבוא,יום יבוא".תחושה של התפכחות שלאירוע זה דרוש הזמן שלו. יש צורך בהבשלה ובמוכנות לאותו רגע מיוחל.

 

אם בבית השני ישנה התייחסות כללית לשוויון בין הגזעים, בבתים השלישי והרביעי ההתייחסות היא ללבנים ולשחורים. הכתובת היא ברורה,ארה"ב. ההתייחסות המפורשת לכך מוצאת את ביטויה באזכור של פעמון החרות הנמצא בפילדלפיה,אחד הסמלים המובהקים לחירותה של ארה"ב ולעצמאותה. ב-1837 הוא הפך לסמלה של התנועה לביטול העבדות בארה"ב. לפעמון כסמל יש גם משמעות דתית מאחר וישנה בו התייחסות למקורות. חקוק עליו הפסוק "וקראתם דרור לכל יושביה"(ויקרא כה 10).צלצולו של הפעמון הוא שיביא להתעוררות של כולם ויקרין מהילתו על סביבתו. הוא יהווה מקום התכנסות ,מעין משכן קודש לחירות. הצירוף של המילים "דרור יקרא" הוא גם שירו של רבינו אדונים הלוי בן לבראט("דונש") המבקש מהאל להגן על עם ישראל,להכרית את אויביו ולהביא לישועתו של עם ישראל וכפי שנאמר בשירו "שעה שוועת בני עמי".

המוטיב הדתי מתעצם בבית השלישי  בו נאמר כי היום המבוקש יהיה "יום של חג לאדם השחור/יחייך אז האל ממרומי מושבו".משפט בעייתי מבחינה תיאולוגית. אם האל יחייך באותו יום ,המשמעות היא שעד לאותו יום לא חייך.כאילו שהבאת השוויון לשחורים היתה מחוץ ליכולתו של הכל יכול. משעה שהגיע היום מיוחל הוא חש תחושת הקלה והייתה לו סיבה טובה לחייך.

כשם שבני האדם זקוקים למצב של מוכנות למצבים חדשים ,גם אם הם חיוניים ,כך גם אלוהים.

ודרך סיפורם של השחורים בארה"ב נעשית האנשה של האל.

ראו גם

יום יבוא הקליפ המקורי

יום יבוא גרסת נינט טייב ובן שרעבי

יום יבוא גירסה פרודית

דן אלמגור בלקסיקון הסופרים

בני נגרי

אריאנה מלמד על"אל תקרא לי שחור "

יש לי חלום נאומו של מרטין לותר קינג

יש לי חלום הטקסט בעברית

 

תארו לכם:פזמון מקביל מאת ג'ון לנון

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

7 תגובות על “היום היגיע לבסוף:ניתוח של השיר "יום יבוא " מאת דן אלמגור ובני נגרי-חיים מזר”

קריאה באוטוביוגרפיה של הנשיא אובמה ובספר ביוגרפי שכתבה עליו עיתונאית ישראלית מראה שעל נשמתו של ברק חוסיין אובמה הצעיר נאבקו לאחר מותם שני מנהיגי מאבק השחורים בארה"ב האחד מרתין לותר קינג איש שלום שדגל בהשתלבות בחלום האמריקאי השני מלקולם אקס ראה בלבנים גזע שטני ונחות וקרא למאבק אלים כנגדם.

ראו
המאבק על נשמתו של ברק אובמה
https://www.no-666.com/2009/02/20/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%94/

שני פזמונים מרגשים ומוצלחים במיוחד ,ניתן אפילו להגיד" כמעט קלאסיים " יצרה הפיזמונאית מירית שם אור ב-1973 עבור מוזיקה של בן זוגה דאז הזמר צביקה פיק ."הרקדן האוטומטי " ו"בין האצבעות ".
בשני השירים האלו הייתה מעורבת גם הזמרת רותי נבון " שהתפרסמה קודם לכן הודות ל"יום יבוא ".

חיים מזר מנתח את הפזמון שבמפתיע דן ברעיונות כמעט פילוסופיים על הזמן החולף לבלי שוב ומשמעויותיו.

ראו
הזמן חולף בין האצבעות
https://www.no-666.com/2009/07/13/%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A3-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA/

למרבה הצער אך לא ההפתעה, ברק חוסיין אובמה הינו הנשיא של בנקאי וול-סטריט וחברי המנהלים של תאגידי הנשק – לא תלמידם של מנהיגי השחורים מרטין לותר, שהתנגד למלחמה בוייטנאם, או מלקולם אקס, שקרא להתקוממות של השחורים נגד מדכאיהם הלבנים, בעמדה אנטי-אימפריאליסטית עקבית. אובמה הולך בעקבות קודמיו, מנהל מלחמות ברחבי העולם, והורג ישירות ובעקיפין עשרות ומאות שחורים, או חומים, או לא-לבנים אחרים מדי יום: בפאקיסטאן, אפגניסטאן, תימן ועוד. ואילו בבית, השיטור בארה"ב עובר מיליטריזציה הולכת וגוברת – שריונות, נגמ"שים, רובים… ומעל 1,000 איש נרצחים בידי שוטרים מדי שנה, חלקם הגדול שחורים; השוטרים יוצאים נקיים, כמובן, שוב ושוב. הפער בין עניים לעשירים גדול מאי-פעם, וכן הלאה והלאה.

"יום יבוא"? לא בקדנציה של ברק חוסיין אובמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 × two =