תרצה אתר
בלדה על נערי שגדל הוא אחד משיריה המוזרים ביותר של המשוררת תרצה אתר אם לא המוזר ביותר
מאחר שזהו שיר נבואה על חייו של בנה.
וזהו השיר של תרצה אתר שעימו מזוהה בנה הזמר נתן סלור יותר מכל. כנראה לא במקרה זהו השיר היחיד שכתב מישהו מהמשפחה שסלור שר באלבומו.
. .ולהלן קטע מראיון שניהלתי עם נתון סלור בעניין
א.א. בתקליט שלך יש שיר אחד ויחיד של תרצה אתר שאתה שר והוא שיר שאמור להיות עליך הבלדה על נערי שגדל" “ זהו שיר מוזר מאוד.
סלור :אני מכיר את השיר הזה מגיל 14 בערך ואני נזכר שיום אחד בשיעור פיתוח קול של המורה שלי רחל הוכמן באה עם ספר של סשה ארגוב והחליטה שנעבוד דווקא על "נערי שגדל "והתנגדתי מיד.
במשך שנים אמרו לי שהשיר נכתב עלי כשהייתי בן כמה חודשים ואני הוא נערי שגדל.
חברה של אימא שלי הפסיכולוגית זיוית אברמסון אמרה לי שזה שיר שעל אם שרוצה להתחתן עם בנה מן תסביך אדיפאלי .זהו ספק שיר אהבה לילד ספק שיר אהבה לגבר על אישה רוצה להינשא לבן שלה .
א.א. : איך אתה מרגיש כשאתה שר היום שיר אהבה מוזר כזה שנועד לך בבגרות ושבמידה מסויימת חוזה את עתידך באיזו שהיא צורה ?
נתן: מוזר מוזר מאוד אבל אני עושה ניתוק רגשי ומתייחס אליו כשיר אהבה באופן כללי ולא כשיר אהבה מטורף לבן .
אכן מהשיר קשה להבין שהמדובר על אם שכותבת על בנה הוא נקרא כמו שיר של נערה לאהובה ,רק אלוהים יודע על מה בדיוק חשבה תרצה אתר כשכתבה אותו .ואפשר להבין שלבן דווקא יהיו קשיים עם שיר כזה שאפשר גם להבין אותו כשיר צופן על בנה הילד שמתאר את חייו העתידיים .
.יש שם נבואה אחת מאוד ספציפית לגבי עתידו של נתן שלפחות בעת כתיבת שורות אלו לא התגשמה. כך שבשלב זה עוד לא ברור עם "הבלדה על נערי שגדל " יתגלה לבסוף כנבואי לגבי נתן סלור.
חיים מזר לקח את השיר ולהלן פרשנותו המיוחדת .
מילים: תרצה אתר
לחן: סשה ארגוב
שרה אילנה רובינא
הס באפיקו הנחל שט,
רוח בו נושבה קלילה.
בלב הכפר בקתת עצים בדד
ניצבת לה, עוטפה שלגים ואפילה.
ואני לא אישן,
כי עצוב הלילה.
נערי הקט עצים יכרות
יום וליל ירבה עמל
עוד נער קט הוא, וידיו ריקות,
אך לי נשבע להיות לי בעל, כשיגדל.
נערי, גדל מהר,
נערי שלי, גדל!
אט חולף הזמן עוטף סודות.
עלומי חולפים איתו.
ונערי גדל וייף מאוד.
וביום אחד נשא אישה יפה כמותו.
אך אני עד עולם,
לא אשכח אותו.
רוח על הנחל רץ, גועש,
בכנפיו נישאו ימי.
בלב הכפר בקתת עצים לי יש,
ושתי עיני דולקות בליל כלהט אש.
בל יקרב איש אלי,
פן תאכלנו האש!
נקמתה של אם מאוכזבת
מאת חיים מזר
"הבלדה על נערי שגדל " מתאר את יחסה של אם לילדה ותחושותיה כלפיו מקטנות עד להתבגרותו, ציפיותיה ממנו והאכזבה .בשיר שמונה בתים,ארבעה בתים בכול אחד מהם ארבע שורות וארבעה בתים קצרים שתי שורות כל אחד הבאים לסירוגין בית ארוך ,בית קצר ,כאשר כל בית מתייחס לבית הקודם לו.
הבית הראשון הוא בעל אופי תיאורי.הסביבה המתוארת היא פסטורלית ושקטה. לכאורה הכול רגוע,אבל מתחת לשלווה מסתתר מה שהוא לא שקט. רמיזה לכך ניתנת בשורה האחרונה.הבקתה "עוטפה שלגים ואפילה".סערת שלגים כיסתה את הבקתה בשלג והבקתה עצמה מסתירה סוד.מהו אותו סוד? מי שגרה בבית זה מתארת את תחושותיה בבית השני. היא לא מסוגלת לישון, מה שהוא מציק לה ולא נותן לה מנוחה.היא מרגישה בעצבות.
בבית השני אישה זו מתייחסת לבנה.מהתיאור הניתן אפשר לראות כי הוא זה שדואג לאחזקת הבית, מביא עצים לחימום ועובד קשה לשם כך למרות גילו הצעיר.הוא למעשה ממלא את תפקיד הבעל .אין שום התייחסות לבעל,אביו מולידו.הבן הבטיח לה דבר אחד להיות לה לבעל לכשיגדל. במובן מסוים אמירה זו מזכירה את שירו של ביאליק "הכניסיני תחת כנפך" בו האוהב מבקש מאהובתו כי תהיה לו לאם ולאחות. בשיר זה המקרה הוא הפוך. הנער נשבע לאמו כי יהיה לה לבעל כשיגדל. התפתחה כאן מערכת יחסים לא תקינה בין האם לבנה. האם ניסתה לכפות את עצמה עליו. מעין יחסים אדיפליים כלפיה. מערכת יחסים פרברטית לחלוטין. לא פלא שבבית הקצר היא באה אליו בדרישה שיגדל מהר.היא רוצה אותו כגבר על מנת להגיע ליחסי אישות מלאים. הוא הרי הבטיח להיות לה לבעל.
בבית החמישי הנער גדל,אך הוא אינו חפץ בה כאישה. מנער הפך לגבר יפה תואר והוא מצא לו אישה יפה כמוהו.איתה הוא מתחתן. משפט המפתח בבית זה הוא השורה הראשונה "אט חולף הזמן עוטף סודות". לזמן יש תוכניות משלו,שונות וסותרות את תוכניותיה של האם. האם,בבית השישי, מצהירה כי לעולם יהיו לה זכרונות ממנו.
הבית השביעי הוא חזרה חלקית על תיאור הבקתה.הבקתה בודדה והאם חיה בבדידות.היא כולה אש.נראה כי דעתה נטרפה עליה.עיניה רושפות אש ובבית האחרון אש זו פורצת החוצה במלוא עוצמתה. בהתנהגותה האם משדרת אזהרה.מי שיתקרב אליה, האש תאכל אותו. היא רוצה לנקום בכל מי שאפשר.את אותה ההבטחה שנתן לה הבן בצעירותו הפר בהתבגרו. הוא הבין שאהבת אישה איננה אהבה לאם. היא לא הייתה מוכנה להבין זאת.היא הרגישה נבגדת. עולמה חרב עליה והיא נוקמת בכולם. הפרברסיה שיעבדה אותה לחלום לא מציאותי בעליל.
ראו גם:
41 תגובות על “נבואתה של תרצה אתר: ניתוח של השיר "בלדה על נערי שגדל "-חיים מזר”
מהיכן הביטחון המוזר הזה, שכה היטבת להטמין אותו בדבריך, אלי, שהמדובר בבנה?
"נערי", "בחורי","אהוב נעוריי", כל אלה ביטויים נרדפים בעיניי לעלם צעיר שבו מאוהבים. לא פחות מכך ולא יותר מכך.
אהבת ילדות שבגרה ועזבה, זה הכל!
תלי פרשנויות מוטעים ומאכזבים.
גם אם הקדישה את השיר לבנה, אין זה מחייב שהשיר נכתב אודותיו.
אלא בא מהשיחה עם נתן סלור שטוען שידוע לו שהשיר אכן נכתב עליו .
אלא בא מהשיחה עם נתן סלור שטוען שידוע לו שהשיר אכן נכתב עליו .
שיר אמיתי והאמת שלו כמוסה עד כאב. יש נשים שזה הרגש האמיתי שלהן לבן. הן לא יעיזו בחיים להודות בזה. מספיק רק לקרוא בפורום לכלות חמות
יו מה הולך שם..
אלי: "יש שם נבואה אחת מאוד ספציפית לגבי עתידו של נתן שלפחות בעת כתיבת שורות אלו לא התגשמה. כך שבשלב זה עוד לא ברור עם "הבלדה על נערי שגדל " יתגלה לבסוף כנבואי לגבי נתן סלור. "
אתה מוכן לפרט מהי הנבואה ומדוע אינך מציין אותה בבירור?
לחייו הפרטיים של נתן סלור.
אבל אני מניח שזה לא חשיפה של סוד כמוס לגלות שבזמן כתיבת שורות אלו הוא אינו אדם נשוי .
הבנתי, סליחה.
מעניינת אותי התייחסותו של נתן אל השיר כאל שיר אהבה "באופן כללי". מעבר לבחירתו המודעת והמשקיטה, כך בכ"ז אפשר לקרוא את השיר!. אם נוטה יותר לומר (לעניות דעתי): "בני", "ילדי".
"נערי" הוא משהו שהייתי (בשיא הצניעות) מצפה לשמוע מפי מורה או אב. ואם מפי אשה- לרוב בהתייחס לחבר.
השיר הזה הוא שיר אהבה תמים ונורמלי של נערב לנער.
אין בטקסט שום אזכור לכך שמדובר בשיר של אם לבנה! הדוברת בשיר היא נערה רגילה שמאוהבת בנער ולא יותר מזה.
יתכן שהנער בשיר הוא נתן, אך הדוברת אינה אמא שלו כי אם דמות שלישית של נערה המתאהבת בו!
אין לי מושג איך כולכם הגעתם לסטיות האלה!!
צודק בהחלט!!
אשה שמפתחת תלות גדולה בבן שלה מתחילה לפתח את התלות הזו עוד בינקותו. פעם סיפרה לי חברה שכשנולד לה סוף סוף הבן היא היתה מאושרת לראות
שזה בן… עם כל התאורים שלא ימצאו חן בעיני
צדקנים פה.
אז אחסוך במילים.
בתקופה ההיא, שנות החמישים השישים …כל ההורים בישראל חלמו על בן, בת היתה דבר נורא. מי שלא מבין את זה לא מבין עד כמה במדינה הפשיסטית הזאת כולם רצו בנים.
אני יודעת שאבא שלי בכה כשאני נולדתי כי הוא לא רצה בת בכורה. ולאחר מכן הוא פשוט שנא אותי
איך אני יודעת את זה? כמו שסלור יודע את זה מכיוון שלו, אני יודעת כי הדודה סיפרה לי…
עד כמה אבי היה מבואס שנולדתי…
וכשנולד בן בתקופה ההיא האשה היתה מאושרת , והאבא עוד יותר. בנות לא נחשבו בכלל. לדעתי הפרשנות הזאת של אשד ומזר זאת פרשנות, גם של סלור והפסיכולוגית שהכירה את אימו, ולמי שזה נראה חולני שיחשוב מכיוונים חיוביים יותר.
אבל למי שנדמה שהתופעה הזאת לא קיימת, טועה ומשקר לעצמו במצח נחושה.
אשד א.א.א.
התופעה קיימת
ואיתה גם אפשרויות הקריאה המגוונות…
התופעה קיימת אך לא בשיר הזה
זהו שיר אהבה רגיל ופשוט של נערה לנער, והוא הוקדש לנתן סלור. אולי הוא הנער, אך הדוברת אינה אימו.
מי שטוען אחרת שיוכיח בגוף הטקסט,
בטקסט עצמו אין כל סימן לכך
שהדוברת היא אימו של הנער
הדיון שהתפתח כאן הוא הזוי לחלוטין!!!
כמה קל להלבין פניו של אדם מת, ולרמוז רמיזות מלוכלכות. הדברים שנאמרו כאן גובלים בלשון הרע, ועוד כלפי אדם שלא יכול להגן על עצמו.
ועוד עניין – שמתי לב שבבלוג הזה, כאשר אלי אשד מפרסם מאמר חיובי, התגובות המפרגנות בדרך כלל מעטות.
אבל בכל פעם שיש משהו שמריח מדם, אתם מתנפלים
עם טוקבקים כמו צבועים על גוויה, ומלבים את האש.
תתביישו
מסכים עם תרזה, וחוץ מזה – תרצה אתר מעולם לא השתייכה לז'אנר המשוררים הפרובוקטיבים (כמו יונה וולך למשל) היא היתה משוררת ופזמונאית שמרנית יחסית, לא פורצת גבולות ולא שערורייתית.
זה ממש לא מתחבר אליה שהיא תכתוב פתאם שיר על אשה סוטה שרוצה להתחתן עם בנה
השיר עוסק בקנאה רומנטית של אשה צעירה, ובמקרה הוקדש לנתן סלור
ואל תערבבו לי פה פסיכולוגים, כי זה ממש לא שייך לעניין!
תרצה אתר היתה אדם מדהים, משוררת שלא נותנים לה מספיק התייחסות. תרצה אתר אדם מדהים בהחלט מפני שהיתה אדם מאוד מאוד חשוף
החשיפה שלה והרגישות האדירה היו כל כך גדולים והעניין הזה ידוע בלא מעט שירים שלה המחצינים דברים אינטימיים שאסור לדבר עליהם. השיר הזה בהחלט חושף צד שלא מכירים בו מספיק, לכן יש יוצרים גדולים בעולמנו כדי לחשוף את החולשות האנושיות האמיתיות, ולא בשביל לכתוב זיופים. תרצה אתר היתה אמת אחת גדולה. גדולה וכואבת.
פלונית יקרה,
פדופיליה ואדיפליה אינם סתם דברים
אינטימיים אסורים, כי אם סטיות, אפילו קשות
כל עוד לא הוכח שהשיר אכן מדבר על זה,
זהו עוול לטעון כך
אף אחד מהאנשים שהגיבו כאן לא היה רוצה שייחסו לו עצמו סטיות מסוג זה, אז
מדוע לייחס זאת בקלות רבה כל כך לאחרים?
זה שהיא אמנית וחשופה לא נותן לגיטימציה להחשיך את שיריה
איפה ראית פדופיליה? היא מדברת על נערי שיגדל
כשיתבגר, איפה יש פה פדופיליה חוץ מבראש החולה שלך?????????????????
אתה אומר שהאמא מ אוהבת בילד שלה , או בנער הקטן שלה, ומחכה שיגדל כדי להתחתן איתו!
זו האשמה בפדופיליה,ולא אני זה שהאשמתי, נהפוך הוא. ,
אם אתה חיים מזר – הרי אתה עצמך השתמשת במילה המפורשת
"פרוורסיה".
אז למי בדיוק יש ראש חולה?
עצם הרמיזה שהמשוררת פרוורטית היא הוצאת לשון הרע לשמה! אפשר לתבוע אותך על זה, מה עוד שמדובר באשה שנפטרה!
שום דבר לא נאמר על המשוררת רק על השיר .
משוררים וסופרים יכולים לכתוב וכותבים כל מה שהם רוצים מבלי להעלות על דעתם לממש זאת במציאות.
כנראה שיש לך בעיה חמורה ביותר להבדיל בין דיון עלכתיבה ובין דיון באישיות של אדם.
ניתוח השיר של מזר מבוסס כולו על הטענה כי תרצה אתר הקדישה אותו לבנה נתן, ולא על תוכן השיר – הרי במילות השיר אין שום אזכור לכך שהדוברת היא אמו של הנער.
אתם מתבססים רק על ההקדשה, כדי לטעון שזה שיר אהבה רומנטי של תרצה לבן הקטן שלה.
כך, שזה אינו דיון בשיר עצמו, כי אם ברכילות
וברמיזות על פרוורסיה באישיותה של הכותבת. עובדה שבטוקבקים כבר הזכירו את הפסיכולוגית של המשוררת!! סימן שאני לא ממש מבלבל את המח….
אני מתהפכת בקברי,
אני יודעת שאתם כל כך אוהבים שערוריות וצהוב,
אבל לא, מעולם לא היה לי שום דבר רומנטי או מיני כלפי הבן שלי, מה נטפלתם לשיר האהבה החביב והתמים שלי, תפסיקו לרכל עליי , תהנו מהשירים שלי והניחו לי לנוח בשלום!
יש לך בילבול מוחלט בין המאמר של חיים מזר וההקדמה שלי.
במאמר של מזר שמה של תרצה אתר אינו מוזכר כלל והוא אינו רלבנטי ,הוא רק דן בניתוח של שיר.
ולידיעתך הוא עצמו לא היה מודע כלל לתוכן ההקדמה שלי שהיא עניין נפרד לחלוטין שהוספתי רק לאחר ששלח לי את הרשימה. אין לו כל מושג על הקשר בין תרצה אתר ונתן סלור וכו'.
אתה זה שמקשר בין השניים בדיאבד אבל האמת היא שהמדובר בשני פריטים נפרדים .
לדעתי: אין כאן דמותה של איזו בחורה צעירה החושקת את הנער. זוהי דמות האם (לווא דווקא המשוררת עצמה, לא נכון לשייך למשוררת אישית את כתיבתה), בקיצור, דמותה האם הפוזלת על בנה המתבגר, המבחינה את ההורמונים המתרוצצים אצלו וקצת מפנטזת על גילוי עריות. וזה הכל.
כולה רק פנטזיה. המגיבים עושים פה פסטיבל. מותר לכתוב הכל, העיקר הכשרון.
גילוי עריות? אסור להתייחס לזה כאילו זה דבר של מה בכך, רגיל, שקורה כל יום לכולם…. "פינטזתי קצת על גילוי עריות"… זה דבר מזעזע בעיניי. אם מישהו חושב שיש בשיר הזה פנטזיה על גילוי עריות , שינמק .
לדעתי, אין לזה כל בסיס. המילה "בני" או "ילדי" אינה מופיעה בשיר, כי אם רק "נערי", שזה כמו באנגלית "MY GUY" או "MY BOY" – הבחור שלי, החבר שלי.
כל מי שמפרש ככה מושפע מזה שהשיר מוקדש לבן של המשוררת, אז הפרשנות "משוחדת"
אהבת אם לבן היא לפעמים אהבה מאוד מאוד קשה
בין זה לפדופיליה אין שום קשר. התיאור שבשיר מתחבר לדברים שכתב אשד על ההקדשה לסלור, על המחשבה שמעבר לשיר, ואהבת אם לבן היא אכן לפעמים אהבה עזה, במיוחד אם האמא לא בטוחה שתזכה לראותו כשיגדל…
מדוע להכניס פה פדופיליה וגועל כזה? אין עוד הסברים הגיוניים להקדשה הזו של המשוררת לבנה?
לא בטוח שזה בכלל שיר אהבה של אם לבנה.
חיים מזר אומר בפירוש שלו שהאם נמשכת מינית לבנה, רוצה להנשא לו, מפנטזת עליו, כופה עליו קשר אדיפלי, ולבסוף משתגעת מה"פרוורסיה" לדבריו.
מאיפה כל זה? מאיפה??
אין שום אזכור לכל זה בשיר!
אף אחד מהמגיבים לא הביא הוכחה אחת בגוף השיר!
אין כאן אם ואין כאן בן, יש בחור ובחורה
(ובחורה נוספת, איתה הבחור מתחתן בסוף)
צר לי, אך נקבעו בהקדמה מספר קביעות צהובות וחסרות בסיס
הן כי השיר נכתב על נתן סלור
על סמך "אישה אחת אמרה"
ועל בסיס זה, כי השיר הוא "נבואי" לגבי נתן סלור
לא רק שזה מופרך אלא אפילו מסוכן.
אם נזכור מה קרה לנבואות ליריות של אביה של תרצה, נתן אלתרמן, כגון: שיר משמר
לעניות דעתי את רבדיו העמוקים של השיר (והוא אכן עמוק) יש לחפש במחוזות אחרים.
אני הייתי הולך לכיוון "אנאבלי"
עוד, הייתי מנסה לענות על השאלה מה הקשר בין הרוח לזמן בשיר
ועוד ועוד.
בעולם האמנות יש עוד גוונים מחוץ לצהוב
לקבוע כי השיר נכתב על נתן סלור ועוד לנתח על סמך זה, זה פשוט מופרך
גם נתן סלור עצמו – עדותו פסולה בעניין זה
הגם שהוא רק מצטט אחרים
הקביעות בהקדמה ואין קשר בין ההקדמה והניתוח.
יכול להיות שהקביעות האלו הן מופרכות אבל הן לא נאמרו ללא כל בסיס.יש אנשים שחושבים כך .
בכל מקרה למאמר הניתוח עצמו אין קשר לכך ומחברו חייםמזר אף לא ידע על כל הטענות הללו וניתוחו אינו מתייחס אליהם כלל.
נתן את השיר הזה כתבתי לאחר שילדתי אותך..כשהייתי תרצה
אבל
זה לא עליך…למען השם!
כמה הרבה שקרים יש סביב דמותי..שאני לא יודעת מאיין להתחיל – תמי
שהיא גלגול חיים שחובר עם נשמתה של תרצה..בשנות השמונים.
זוכרת
אוהבת
אבל לא כאהוב..כבן.
(זה בטח התגובה הכי מוזרה שמישהו יגיב לכתבה על השיר הכי מוזר')) האין זאת..?'
אפשר להתייחס למונח "בעלי" בשני מובנים שונים:
1. husband, בן זוג
2. man in-charge, הגבר האחראי
אם זה שיר על נערה אז הכוונה היא מן הסתם ל-1.
אם זה שיר של אם על בנה אז הכוונה היא כנראה ל-2 ולא צריך ישר להכניס את זה להקשר מיני, כי זה כנראה לא באמת כוונת המשוררת.
אני נוטה להסכים עם זה שמדובר באם ששכלה את בעלה וכל מה שנותר לה בחייה זה בנה הקטן, והיא מחכה שהוא יגדל ויוכל לפרנס אותה ולדאוג לה, אבל הוא בורח עם אישה אחרת ולכן היא נותרת במרמור שלה ולא נותנת לאף אחד להתקרב.
אין מין, אין תסביך אדיפלי, פשוט אמא בודדה שמצפה לקבל מהבן שלה תמיכה לעת זקנה.
הדבר היחיד שיכול לסתור את הפרשנות הזו מהטקסט זה המשפט "עלומי חולפים איתו" שבדרך כלל מתייחס לגיל הנעורים, ולכן לא מתאים למישהי בגיל של אמא, אבל הוא יכול גם להתייחס לגיל שבו היא יכולה עדיין לדאוג לעצמה, ובכך המשמעות היא שהיא כבר זקנה ולא יכולה לתמוך בעצמה, ודווקא עכשיו בנה עזב.
יכול מאוד להיות שהשיר הוא מאמא לבנה. אבל אף אחד לא מדבר פה על מגע.
זה טבעי מאוד, שאמא- ולפי מה שהבנתי בשיר, אין פה אבא- הוא כנראה מת או עזב- תאהב את הבן שלה. יש המון ילדים שאומרים לאמא שלהם בתמימות שכשהם יגדלו הם יתחתנו עם אמא שלהם. הכוונה פה היא לא בקטע המיני, אלא ברצון להיות גדול וחזק ולהגן על אמא השברירית והחלושה.
ואם להמשיך בקו הזה, הוא כנראה מצא לו אשה יפה ועזב גם הוא את אימו, והיא נותרה בודדה לגמרי.
אתה כזה חתיך!!יאמי…
השיר נכתב עפ"י "אנקת גבהים".
הצעה לקריאת השיר
תמר המחכה לשילה שיגדל
שתוכל להנשא וללדת ילדים
שיר מקסים וגם היא מקסימה . לכן אולי נסתלקה מהעולם בטרם עת כי הייתה מוכשרת כל כך ומה שנתנה כאן היה מספיק לבני האדם שמעתי את התכנית של נתן עליה מקסים , גם יצירה שלה ..
למי שהציעה את הפירוש של תמר המחכה לשלה שיגדל – הסוף של תמר הוא אחר לגמרי, היא לוקחת את גורלה בידיה ועושה כל מה שהיא יכולה במקום לשבת ממורמרת בבקתה ולכעוס על כל העולם.
נערי, בשירה העברית, משמש הרבה יותר ככינוי לאהוב מאשר ככינוי לבן. השוו עם נערתי ("בערב, כשאמרה לי נערתי, "לך"…).
לא חסרות דוגמאות לזה.
החל מנחל שלי / שיר אהבה סלאווי ("היה נערי דגול מרבבה, זריז, אדמוני, גבוה") וכלה ב"נערי בים ביתו", שבשניהם ברור שהדוברת היא נערה ולא אמו.
אט חולף הזמן עוטף סודות.
עלומי חולפים איתו.
ונערי גדל וייף מאוד.
וביום אחד נשא אישה יפה כמותו
לדעתי הבית הזה מראה שמדובר בעלמה צעירה …