חיים מזר מנתח את הפזמון "בן אדם " של אהוד מנור שייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון של 1988 והיגיע שם למקום השביעי עם 85 נקודות , במאמר ראשון מסדרה על שירי אירוויזיון נבחרים ומובחרים. .
אמנם תחרויות האירווויזיון אינן ידועות באיכות פיזמונית כלשהיא , ובודאי שלא בשנים האחרונות .אבל חיים מזר חושב שיש יוצאי דופן. |
בן אדם
מילים: אהוד מנור
לחן: בוריס דימיטשטיין
שרה : ירדנה ארזי
בן אדם, הוא רק בשר ודם
אבק פורח במדבר
בן אדם כדרך העולם
כצל עובר כחרס הנשבר
אדם הוא רק אדם
ורוב ימיו לילות
ואין אדם מושלם בכל המעלות
אז תן לו לחלום ותן לו נשימה
תן לשם , תן לחם, תן ליפת, נחמה
אל תכביד ידך עליו ותן תקווה
ואל תדון אותו תמיד לכף חובה
כי אדם הוא אדם הוא אדם
הוא רק אדם
בן אדם נעור וכבר נרדם
ימיו קצרים סופם עצוב
בן אדם אורח בעולם
בא מעפר ולעפר ישוב
אדם הוא רק אדם
ורוב ימיו לילות
ואין אדם מושלם בכל המעלות
אז תן לו לחלום ותן לו נשימה
תן לשם , תן לחם, תן ליפת, נחמה
אל תכביד ידך עליו ותן תקווה
ואל תדון אותו תמיד לכף חובה
כי אדם הוא אדם הוא אדם
הוא רק אדם
הוא לא ילמד לנצח
הוא שוכח לאהוב
הוא לא יודע שיומו קרוב
כי…
אדם הוא רק אדם
ורוב ימיו לילות
ואין אדם מושלם בכל המעלות
אז תן לו לחלום ותן לו נשימה
תן לשם , תן לחם, תן ליפת, נחמה
אל תכביד ידך עליו ותן תקווה
ואל תדון אותו תמיד לכף חובה
כי אדם הוא אדם הוא אדם
הוא רק אדם
לבקש מאלוהים שיהיה בן אדם
מאת חיים מזר
השיר "בן אדם" של אהוד מנור ייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון ב-1988 והושר על ידי ירדנה ארזי.מבחינת הקונצפט המוזיקלי שלו שיר זה דומה באופיו לתקליט שלה "נשמה צוענית".באשר לטקסט הוא בעל אופי של תפילה ומבחינת הנאמר בו הוא מרגש ומרטיט.כל משפט הוא עולם ומלואו ויכול היה לבוא רק מבית היוצר של אהוד מנור ז"ל.בשיר שלושה בתים ופזמון חוזר במבנה של בית,פזמון חוזר,בית,פזמון חוזר,בית, פזמון חוזר.מה שמאפיין את השיר מבחינה צורנית הוא היותו של הפזמון החוזר ארוך עם שורות בחלקן גם כן ארוכות. הבתים עצמם הם קצרים,ארבע שורות כל אחד לעומת תשע שורות של הפזמון החוזר.אפיון זה עושה את הפזמון החוזר לציר המרכזי של השיר.מבחינת המקצב המוזיקלי הבתים הם איטיים ונשמעים מהורהרים, פילוסופיים משהו.הפזמון החוזר מהיר ויכול להישמע כסטקטו.הבתים הם דימויים למצבו של האדם.
הפזמון החוזר:
האדם הוא לא יותר ממה שהוא יכול להיות,אדם בלבד. אין הוא יכול להיות כליל השלמות.להיות מושלם מכל בחינה שהיא ,פירושו להיות אלוהים ומסיבה זו אל לו לאלוהים לשפוט את האדם כאילו היה במעמד שווה לו.האדם הוא לא כזה ולעולם לא יוכל להגיע למעמד זה. מסיבה זו,בקשתו או יותר נכון תפילתו של אהוד מנור היא שהאל יתן לאדם את האפשרות לחלום.לפתוח בפניו את האפשרות לשאוף להיות בעל חלומות ולנסות לממש אותם.אין לבוא אל האדם בדרישות שהן למעלה מיכולותיו וכפי שהוא אומר "אל תכביד ידך עליו ותן תקווה/ואל תדון אותו לכף חובה". מה שאהוד מנור מבקש מהאל שישפוט את האדם כאילו היה הוא עצמו בן אדם ורק דרך נקודת מבט זו יוכל להבין אותו. הכוונה היא לכל אדם באשר הוא אדם ."תן לשם,תן לחם,תן ליפת,נחמה". שמות אלה הם שמות בניו של נוח ששרדו את המבול.אין הוא רוצה שאלוהים ימחה את האדם מעל פני האדמה ויתחיל את הכל מחדש. מטבעו של האדם שהוא יעשה תמיד שגיאות. זה בלתי נמנע. הבקשה מאלוהים היא שיגלה אמפתיה וחמלה.שיהיה בן אדם.
הדימויים בשלושת הבתים:
סביב ציר זה נעים שלושת בתי השיר המדברים על זמניותו של האדם ועל שבריריותו.בשני הבתים הראשונים הדימויים שאובים מהמקורות הביטוי "כחרס הנשבר", בא מתפילת הימים הנוראים, והוא אומר עד כמה האדם הוא חלש ושברירי. בבית השני המשפט "בא מעפר ולעפר ישוב" מבוסס על סיפור גן העדן בספר בראשית, בו בעקבות האכילה מעץ הדעת אומר אלוהים לאדם "כי עפר אתה ואל העפר תשוב". ימיו של האדם הם ספורים.גם אם האדם זוכה לאריכות ימים,הרי במושגיו של האל הם בבחינת ימים ספורים. "נעור וכבר נרדם".המגרעות שלו עם היותם אנושיים הם באותה מידה טרגיים."הוא לא ילמד לנצח/הוא שוכח לאהוב".בשל הזמן הקצר העומד לרשותו הוא לא מסוגל להטמיע לקחים שונים ומושאי אהבתו הפוטנציאליים נדחקים החוצה מתוך תודעתו.מסיבה זו הבית השלישי מסתיים בשורה בת מילה אחת,"כי",מילה סיבה המקשרת אותו לפזמון החוזר "אדם הוא רק אדם…".
שיר זה הוא שילוב של תחינה ודרישה מהאל עצמו שישתחרר מחטא היוהרה וההחמרה הקטגורית שאין בלתה.דווקא בשל היותו הכל יכול עליו לדלות מעצמו את האנושיות שבו. לכאורה שיר המדבר בגובה העיניים אבל בוקעים ממנו רגישות רבה ועומק פילוסופי ואפילו תיאולוגי.
15 תגובות על “אלוהים תהיה בן אדם !: ניתוח פזמון מאירוויזיון 1988-חיים מזר”
ואוו
הפזמון "פרימהבלרינה" ייצג את גרמניה באירוויזיון ב-1969 לפני 40 שנה בדיוק , האירוויזיון שבו זכו במקום הראשון בפעם הראשונה והאחרונה ארבעה פזמונים ביחד ובראשם הפזמון הקלאסי "הטרובאדור " שייצג את הולנד.
כתוצאה מ"זכייה משותפת " זאת הוכנסו כללים חדשים לאירוויזיון שמטרתם למנוע זכייה משותפת כזאת בעתיד.
הפזמון שבו אנו דנים כאן דווקא לא היה אחד מהזוכים
פרימהבלרינה . זכה במקום התשיעי.והוא מופנה לרקדנית פורצלן על שעון שנשאלת למה היא בודדה וללא מאהב השאלה הקבועה של שירי האירויזיון. וניתן לראות בו כמקביל בתכניו ל"רקדן האוטומטי ".
שני הפזמונים מתארים שני טיפוסי רקדנים.השיר הישראלי מתאר רקדן מתקופתנו,הפזמון האירויזיוני מתאר רקדנית שעולמה הוא עולם הריקוד הקלאסי ושניהם אנשים בודדים .כל אחד מהם מייצג רקדן עם אפיונים אישיותיים אחרים.ובמידה מסויימת הם מקבילים .
פרימה בלרינה היא דרגה בעולם הבלט המציינת בלרינה-רקדנית בלט ברמה גבוהה במיוחד.לרוב רקדניות כאלו רגליהן נהרסות בגיל מבוגר והן סובלות כל חייהן מכאבים קשים בגלל המאמצים שהיה עליהן להשקיע בהליכה ובריקוד על קצות האצבעות כפי שנדרש בבלט.
. .
זהו עוד מאמר בפרוייקט ניתוח כמה שירי אירוביזיון נבחרים מובחרים וקלאסיים
לקראת האירוויזיון המתקרב של 2009
ראו
נפילתה של הפרימה בלרינה
http://www.notes.co.il/eshed/54609.asp
הפיזמון הזוכה באירווזיון 1969 היה הפזמון שייצג את הולנד ,"הטרובדור " של לני קור ,הפזמון האירוויזיוני היחיד אי פעם שהשתמש כבסיס במוזיקה של ימי הביניים. הזמרת שלו לני קור עברה בשלב מסויים לישראל התגיירה והפכה לקיבוצניקית ,ושרה גירסאות הולנדיות לכמה שירים עבריים ידועים ואף נטלה חלק בשיר מחווה ידוע לישראל של זמרי הולנד בזמן מלחמת המפרץ.
ה"טרובדור " שבימים אלו מלאו 40 שנה להשמעותו הראשונה עדיין מיתמר כענק בשדה קוצים כאחד מפזמוני האירויזיון היותר מרשימים אי פעם .
ראו :
הטרובדור :משירי זמר נודד "
http://www.notes.co.il/eshed/55037.asp
אהוד מנור היה כותב מוכשר ביותר(הוא כתב שירים רבים לירדנה ארזי).הוא היה מוכשר"יחיד בדורו",וידע לגעת בכל הנקודות הראויות לציון בחיינו.
לקראת אירוויזיון מוסקבה המתקרב אנחנו ממשיכים בפרויקט שירי האירוויזיון שלנו שבו אנחנו סוקרים כמה ממיטב פזמוני האירוויזיון של כל הזמנים ,אם כי לא בהכרך כאלו שזכו במקום הראשון. .
מבקר הפזמונים של האתר חיים מזר חוזר אל תחרות האירוויזיון של 1981 ויסקור משם שני פזמונים בולטים במיוחד ,אך שלא זכו אם כי כל אחד מהם היה ראוי לזכייה לעין ערוך מהפזמון המפגר העלוב שהיגיע למקום הראשון בניסיון מאוחר לקבוע לבסוף צדק היסטורי כל שהוא.
ותחילה השיר שהיגיע למקום השני באירוויזיון 1981 השיר של גרמניה" ג'וני בלו " פזמון שהפך לאחד הפופולאריים ביותר בגרמניה
.וכדאי לציין שיוצריו יצרו לפניו את אחד הפזמונים הגדולים אי פעם של האירוויזיון "ג'ינג'יס חאן "
חיים מזר דן ב"ג'וני בלו " בהקשר לפזמון דומה של נט קינג-קול "נער הטבע " על עוד ילד פלא.
ראו
הבלדה של ג'וני בלו
http://www.notes.co.il/eshed/55154.asp
השבוע יועלה במוסקבה בירת האימפריה הקומוניסטית לשעבר אותו מבצר של התרבות הקפיטליסטית הרקובה , תחרות האירווזיון. ולרגל האירוע במסגרת פרוייקט של ניתוח מיטב שירי האירוויזיון להלן ניתוח של חוקר הפילוסופיה היהודית והמומחה לפזמונים ירון ליבוביץ של אחד משירי האירוויזיון הבולטים ביותר של שנות השישים, הזוכה באירוויזיון 1965 . הלא הוא "בובת שעווה בובת קש"של סרז' גינזבורג ובין השאר מראה לראשונה שיש דמיון מעניין בינו ובין שיר ידוע של המשוררת הישראלית דליה רביקוביץ'.
ונשאלת השאלה האם הושפע הפזמון האיורוויזיוני המפורסם מהשיר של רביקוביץ' שקדם לו בכמה שנים טובות ?
ראו
הבובה המזמרת
http://www.notes.co.il/eshed/56119.asp?p=0
בן אדם כפי שפורש עי חיים מזר הוא פרוש נכון למעט!!!! הסייפא כאילו מדובר ב"חטא היוהרה"של אלוקים חלילה אלה בקשה ותחינה לשם שימחל ויבין שאנו בשר ודם לכן הנפילות והמעידות
[…] […]
[…] […]
[…] […]
[…] […]
[…] […]
[…] […]
[…] […]
[…] […]