בימים אלו מוצגת בגלריה גרוס בתל אביב תערוכת שיח משוררים מספר 9 בעריכת המשורר יחזקאל נפשי . תערוכה המציגה שירים של משוררים שונים בנושאי אהבה. ירון ליבוביץ' בא לפתיחה קרא את השירים ובחר באחד ומיוחד מהם שעוסק בשירה עצמה כדי לדון בו כאן. |
בְּנִּסָּיוֹן לַחֲזֹר לַשִּׁירָה
מאת דרור בורשטיין
בְּנִּסָּיוֹן לַחֲזֹר לַשִּׁירָה
קָרָאנוּ כָּל הַלַּיְלָה בְּאֶרֶץ הַשְּׁמָמָה
כּוֹס נִשְׁבְּרָה הִמְשַׁכְנוּ לִקְרֹא מְתַקְּנִים אֶת הַתִּרְגּוּם
וְאֶת הַפְּסַנְתֵּר מָתַי יְתַקְּנוּ אֶת הַפְּסַנְתֵּר לֹא יְתַקְּנוּ
מִמֵּילָא נָעוּל הַעֲבֵר אֶת הַמֶּלַח
מֵעֵבֶר לִקְצֵה הַשֻּׁלְחָן הָאוֹר חַלָּשׁ יוֹתֵר
מְנַסִּים לְהַדְבִּיק אֶת שִׁבְרֵי הַזְּכוּכִית
שׁוֹתִים מִן הַבַּקְבּוּק מַטִּים אֶת הַגָּרוֹן הוֹפְכִים אֶת הָעֵינַיִם
עָלִים יְבֵשִׁים מִן הַשְּׁבִיל דָּבְקוּ בַּסֻּלְיוֹת
מְטַאטְאִים וְזֶה מִיָּד חוֹזֵר הָרוּחַ חֲזָקָה
מִישֶׁהוּ אָמַר סְבִיב הַבַּיִת עֵצִים
מְתַקְּנִים אוֹתוֹ אוֹמְרִים עֵצִים אֲבָל גְּדוּעִים
פֵּרוֹת בּוֹעֲרִים שֶׁמֶן מִתְפַּצֵּחַ עָשׁ סוֹבֵב אֶת הָאוֹר מְשַׁדְּלִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ הָאֵשׁ
אַחֵר אָמַר סְבִיב הַבַּיִת גֶּשֶׁם רַק הַבַּיִת יָבֵשׁ שֶׁבֶר עָנָן אַךְ הֶעָנָן שֶׁמֵּעַל הַבַּיִת שָׁלֵם
אֲחֵרִים אָמְרוּ הַהֶפֶךְ הַנָּכוֹן לִרְאָיָה הִצְבִּיעוּ עַל שְׂעָרָם הַדָּבוּק לַמֵּצַח
בָּאוֹר שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן כַּפּוֹת יָדַיִם מְטִילוֹת צֵל כְּלוֹמַר לֹא צֵל הוּא זֶה אֶלָּא כַּפּוֹת הַיָּדַיִם
מִתַּחַת לַכִּסְאוֹת רוֹחֲצִים דְּרוֹרִים בַּחוֹל הוֹצִיאוּ חֲפִיסַת קְלָפִים אֵין אֹמֶץ לִפְתֹּחַ אֶת הַחֲפִיסָה
מִחוּץ לַבַּיִת עוֹצֶרֶת מְכוֹנִית הָאוֹפֶה הִגִּיעַ זְמַן חֲלֻקַּת הַלֶּחֶם יוֹנִים מְנַקְּרוֹת בַּמְּכוֹנִית הָרֵיקָה
פֵּרוּרֵי פֶּרֶג דְּבוּקִים לַצְּמִיגִים הָאוֹפֶה מַבְחִין בָּאוֹר שֶׁבְּחַלּוֹנֵנוּ מַאֲהִיל עַל עֵינָיו בְּעֵינָיו
פַּחַד שְׂעָרוֹ הִלְבִּין מִקֶּמַח וּמִצַּעַר הַשְּׁמוּעָה אוֹמֶרֶת בְּנוֹ נִשְׂרַף
בּוֹצֵעַ בַּעֲרָבִית לֶחֶם לִמְנַקֵּה הָרְחוֹבוֹת מְטַאֲטְאִים מְשִׁיבִים לוֹ בְּרָכָה בְּרוּסִית נִמְלֶצֶת
בָּרְחוֹב לְמַטָּה מְנִיחִים הַנֶּהָגִים אֶת מִכְסֵי הַמָּנוֹעַ פְּתוּחִים כָּל הַלַּיְלָה פּוֹלְטִים אֵד
לַעֲמֹד לְהַבִּיט מִחוּץ לַחַלּוֹן כְּשֶׁאֵין אִישׁ בַּחֶדֶר וְאֵין אִישׁ עוֹמֵד לָבוֹא
לְהַגִּישׁ אֶת הַכּוֹס הַשְּׁבוּרָה אֶת הַשְּׂפָתַיִם
צִלְלֵי יָדַיִם עַל צִלְלֵי סִפְרֵי שִׁירָה עַל הַשֻּׁלְחָן
כִּסְּאוֹת הֲפוּכִים עַל הַשֻּׁלְחָן עַל אֶחָד מֵהֶם יוֹשֵׁב מִישֶׁהוּ
נַסֵּה לְהוֹרִיד אֶת הַכִּסֵּא צְעָקָה תִּשָּׁמַע בַּחֶדֶר
מִלּוֹן יָשָׁן שֶׁדַּפָּיו דָּבְקוּ זֶה לְזֶה חֲרִיקַת הַמִּלּוֹן פְּרִידַת הַמִּלִּים
נִכְשַׁל הַנִּסָּיוֹן לַחֲזֹר אֶל הַשִּׁירָה
שְׂפָתַיִם פְּצוּעוֹת עָלִים נִרְמָסִים נוֹצוֹת בַּחוֹל נְסִיכִים עַל הַשֻּׁלְחָן בֹּץ לָבָן עַל הַכְּבִישׁ
פורסם בכתב העת שבו 16, 2006.
דרור בורשטיין חוזר אל השירה
מאת ירון ליבוביץ'
שיר יוצא דופן זה מצא חן בעיני, למרות אי הסדר שקיים בו לכאורה. חלק מהשורות שבשיר ארוכות ומכילות בתוכן פסוקיות רבות בנות שתיים – שלוש מילים כל אחת. במבט ראשון השיר הזה נקרא כמו דיווח, בשפה פשוטה, של אירועים חסרי פשר שקרו לחבורה בלילה אחד וכמקובל בשירה העכשווית גם ללא סימני פיסוק, דבר שעלול לבלבל קוראים מן היישוב. אולם לדעתי מסתתר בשיר הזה רעיון עמוק המתכתב עם סיפור קצר של ש"י עגנון, אבל על כך נדבר בהמשך הדברים.
השיר כאמור מדבר על אירועים שקרו בלילה אחד כשחבורה של צעירים התכנסו כדי לכתוב שיר או לפי מילות השיר "ניסו לחזור לשירה". כלומר הם ניסו לעשות דבר שכבר עשו קודם אך עזבו אותו מסיבה לא מובנת וכעת הם מנסים לחזור ולעשות אותו. בסופו של השיר, או ליתר דיוק, בשורה הלפני האחרונה אנו מגלים שהניסיון לחזור אל השירה נכשל. העובדה שהשיר ממשיך לאחר השורה המוסרת לנו על הכישלון הזה אומרת דרשני, ועל כך בהמשך.
המעניין הוא למה הניסיון לחזור לשירה נכשל? תשובה ישירה לשאלה הזאת לא ניתנת לנו בשיר, אבל מה שמתברר מן השיר הוא שבאותו לילה קורים דברים רבים, שיש לשער שבגללם נכשל הכישלון לחזור לשירה. המאורעות, שחלקם מציאותיים וחלקם בעלי נופך סוריאליסטי משהו, מדווחים לנו בסגנון פשוט וענייני, ניתן לומר אפילו אגבי, אבל בדחיסות לא שגרתית. בין הדברים שקורים ניתן לציין את מעשיהם של החברים כמו לקרוא כל הלילה, לשתות, לשבור כוס ולנסות לפתוח חפיסת קלפים ובעיקר לדבר על הסביבה על הבית ועל מזג האוויר עד שמתפתח וויכוח לוהט בנושא איפה יורד גשם. בין שאר הדברים שקורים אז אנו רואים אש בוערת, כיסאות נהפכים ציפורים מתפלשות בחול. בחוץ מגיע האופה ומדבר באופן מוזר עם מנקי הרחובות. נראה שההתרחשות הזאת אורכת לילה שלם מכיוון שאופים בדרך כלל עובדים לפנות בוקר. מה שחשוב הוא שההכרזה על כישלון הניסיון לחזור לשירה לא מסיימת את השיר, אלא השורה האחרונה מדווחת שוב על דברים שונים הקורים. כלומר, ההכרזה לא קוט6עת את רצף ההתרחשות.
מוטיב זה של בני אדם שלא מצליחים לעשות מעשה שהם רצו או שהם חשו שהם חייבים לעשות מזכיר לי סיפור קצר ידוע של ש"י עגנון בשם "המלבוש". סיפור זה הוא בעל סממנים אגדיים והוא מספר על חייט שהתחייב לתפור בגד, מלבוש, לשר והוא לא מצליח לסיים את המלאכה בגלל שהוא עסוק בדברים אחרים, כמו לאכול, לדבר פוליטיקה בבית מרזח וכיו"ב. יש לציין כי מלבוש במקורות הוא סמל לגוף האדם או לאישיות עצמה ומלאכת החייט בסיפור היא בעצם אלגוריה על תפקידו של האדם עלי אדמות להכין את עצמו שיהיה ראוי לעולם הבא, כשהוא נפגש עם הקדוש ברוך הוא. הסיפור מסתיים בזה שהחייט לא מצליח לסיים לתפור את המלבוש, כי בא דג וחוטף את הבגד והחייט טובע תוך כדי ניסיון לרדוף אחר הדג כדי להחזיר לעצמו את המלבוש. הסיפור אמנם מלא אמפתיה לחייט אולם הוא אינו חף מביקורת על אופיו הלא אחראי של האדם לממש את ייעודו.
השירה אולי לא דומה לתפירת בגד בכך שהיא אולי לא מוטלת על כל אדם, אבל גם היא עשויה לשמש לעתים כמשל. אחת ההגדרות לשירה ששמעתי ממוריי הייתה תיאור החיים בצורה תמציתית וקולעת אשר מתארת גם את המצב בנפש האדם. כמו החייט בסיפור "המלבוש" של עגנון גם החבורה בשירו זה של בורשטיין מנסה להגשים ייעוד ולא מצליחה, אולם שלא כמו ב"המלבוש" מדובר בייעוד שהם עצמם בחרו. יותר מכך, אם השירה היא תיאור חווייתי של החיים, הרי כדי לשיר אתה צריך לאסוף חומר על הבסיס שעליו מושתתת אותה שירה. כלומר, אתה צריך לחיות כדי לכתוב שירה. נראה שהחבורה לא מבזבזת את ייעודה על זוטות אלא מנסה ליצור חוויות שיתאימו להגשמת הייעוד שהם בחרו לעצמם. מתברר שהנימה בשיר הזה היא יותר מבינה ופחות ביקרתית כלפי האדם מהנימה שבסיפור של עגנון. אולי אפילו יותר מכך ניתן לומר שהחבורה בסופו של דבר הצליחה כי השיר שנפרש בפנינו אולי מספר על כישלון של כתיבת שיר אבל הוא בעצם מה שקרה לחבורה באותו לילה. כמו מספר סיפורים שמספר למי שהוא התחייב לספר לא סיפור למה הוא לא הצליח לחבר סיפור ובלי שיידע יצא לו סיפור על הכישלון שלו לספר סיפור.
השיר הזה של דרור בורשטיין נגע לליבי בגלל הנימה הפילוסופית הזאת שלו המשווה את פועלו של האדם עלי אדמות לכתיבת שירה ולמרות ההרגשה התמידית של האדם שהוא נכשל במשימה שלו, כנראה שהכישלון שלו לא כל כך חרוץ כמו שנדמה למשורר.
ואולי דווקא תחושת הכישלון היא שמריצה אותו שוב ושוב קדימה ?
ראו גם
דרור בורשטיין בלקסיקון הסופרים
16 תגובות על “דרור בורשטיין חוזר אל השירה-ירון ליבוביץ'”
לא שמעת על ארץ השממה, אה?
מה הקטע עם הליקוק ההדדי הזה?
פירגון קבוצתי?
בורשטיין לא משורר. נקודה.
.
דרור בורשטיין מבין בשירה כמו שאני מבין באוריגמי
האמת שאני מבין קצת יותר
אם לקרוא לגבב הזה שירה
ועוד על-ידי ירון ליבוביץ'?
לפחות גילוי נאות ראוי פה
משהו כמו
אני ירון ליבוביץ'
ודרור עושה לי נעים
ואם אני אכתוב משהו פחות ממצויין
אז מי יכתוב עלי?
לפני שיחליט לפרסם מכתביו.
טקסט יפה בעיניי, אבל הפרשנות מביכה
לירון ליבוביץ' –
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F
אני שמח לשמוע שאתם מחזיקים את עצמכם כמי שמבינים משהו בשירה ואולי אפילו יותר מהמבקר הקבוע של האתר ירון ליבוביץ' (שאגב אינו מכיר כלל את דרור בורשטיין )
למרבית הצער מההודעות הקצרות שלכם כאן אין שום הוכחה לטענה זאת שלכם.
אתם טוענים שדרור בורשטיין אינו משורר או שהשיר גרוע ? או שהפרשנת אינה מתאימה?
פרטו והסבירו נמקו והבהירו את טענותיכם .
סתם לטעון משהו בלי הסברים והבהרות הוא לא דבר שמקובל באתר הזה .
ירון ליבוביץ' טורח להסביר ולנמק את קביעותיו.
אתם לא.
וככתוצאה כל קביעה שלכם בענייני שירה היא חסרת ערך והופכת גם אותכם לחסרי ערך כמבקרים של משהו ואת טענותיכם למגוכחות מעצם מהותן.
פתאום הגיע הניקוד, אבל הטקסט מלא מהמורות
הוא מתכתב עם טקסט אחר כלשהו, אבל מדוע הקורא צריך לדעת עם מי הטקסט הזה מתכתב? טקסט צריך לעמוד בפני עצמו.
לגבי התוכן, התוכן די מעניין אם יודעים עם מי בורשטיין מתכתב, אבל הטקסט מעניין לא כשירה
אלא כפרוזה. דוגמא לכך אפשר לראות במשפט הלא שירי וכמוהו יש עוד רבים בטקסט:
"
כִּסְּאוֹת הֲפוּכִים עַל הַשֻּׁלְחָן עַל אֶחָד מֵהֶם יוֹשֵׁב מִישֶׁהוּ "
זה משפט פרוזה לא שירה.
מילון המילים המחוברות, הטקסט יפה שוב, אבל ללא סימני פיסוק ונקודה הוא מאבד את כל הקסם שלו. התחכמות מיותרת.
זה לא הופך את הטקסט לשירה.
ני לא ידעתי על ארץ הישימון קודם לכן עכשיו כשקראתי את ארץ הישימון אני, לבושתי ,לא מצליח עדין לגלות את הקשר. אם זאת יכול באמת להיות שבורשטיין מתכתב אם השיר של ת. ס. אליוט אבל אני חושב שהפרשנות שלי יש לה מקום גם אם כיוונתי למקום אחר לגמרי.
בכל מקרה על הפרשנות שלי איני מתנצל, אני אולי מתנצל על החורים בהשכלה שלי שאני צריך להשלים
קראתי את השיר פעמיים ואני מודה שלא הבנתי אותו בקריאה הראשונה אך אט אט החלו המילים והאותיות להתחבר ולשקוע בתודעה. חסרונם של סימני הפיסוק והפונטים המוזרים של האתר אינם מקלים על הקורא, ויהיה שקדן וסקרן ככל שיהיה.
השיר מרפרר להמון מקורות ויצירות, אבל עבורי יותר מכל דבר אחר הוא הזכיר את ההלך הנצחי של אלתרמן, ובייחוד בשיר הנפלא "עוד חוזר הניגון"
(קראו אותו שוב – מומלץ!)
ועוד עניין. יש קושי מסוים בקריאת יצירותיו של אדם שלימד אותך באוניברסיטה קורס בספרות. כל דבר שהוא יוצר נצבע באינטרפרטציה ובביבליוגרפיה שסיפק בקורס. הקורס שבורשטיין לימד עסק במרחבים בספרות.
אוסיף ואציין למען הגילוי הנאות שאהבתי מאוד את חומרי הלימוד אך אהבתי פחות את הציון המשפיל שקיבלתי.
טקסט מתכתב עם טקסטים אחרים בלי מקור ביביליוגרפי בראש הדף או הסבר, לא מכבד את הקורא. הקורא לא אמור להיות ד"ר לספרות ולפענח את כתב החידה, קורא זה קורא.
לזה שהגיב מעליי –
הקורא בהחלט לא אמור להיות ד"ר לספרות, אבל מי שמתיימר לבאר שירה להמונים ראוי שיהיה בעל ידע. גם אני לא ד"ר לספרות, רחוק מזה, יש לי תואר בהנדסה ומעולם לא למדתי ספרות באופן אקדמי- אבל המעט ידע שיש לי הספיק על מנת להקפיץ את הפואמה של אליוט כבר מהשורה הראשונה. כמו שהזהיר משורר [אחר]
"מי שאוהב בל יעלה אל העיר"
מבקר שירה אינו חייב לדעת כל דבר שקשור לשיר וכל אסוציאציה שבו .
וגם אם הוא יודע הוא אינו חייב לצייןזאת בקטלוג של אסוציאציות שמופיעות בשיר
זה מוסיף כמובן אבל כלל לא חיוני או אפילו רלבנטי .
מה שרלבנטי מבחינת המבקר והקורא הם
ההתרשמויות והרעיונות שאותן קלט המבקר מהשיר ואלו אגב אינן חייבות להיות כלל כאלו שעליהן חשב המשורר .
גם מה שחשב המשורר כאשר כתב את השיר ועל מה ולמי התייחס זה לא באמת חשוב כי לעיתים קרובות המשורר בעצמו אינו יודע למה ולמי התכוון ואם תדברי לעיתים עם משוררים של שירים ידועים תמצאי שהפרשנות שלהם עצמם לשירים שכתבו היא בנאלית ומביכה וגם מטופשת פשוטו כמשמעו בהשוואה לפרשנויות שכתבו עליהם אחרים.
בקצרה מה שהמשורר התכוון וחשב כאשר כתב את
השיר הוא חסר משמעות וחשיבות .
חשוב רק מה שהמבקר קולט מבין ומסיק ממנו.
אם כך, עפ"י דבריך, אין שום ערך ללימוד ולהשכלה, ויש מקום לכל פטפוט חסר תוחלת. למה אני לא מופתעת? אני לא מופתעת.
תסבירי את לי ?
ומה הקשר בין לימודים והשכלה וכל זה ?
האם אני טוען שלא צריך ללמוד ולרכוש השכלה ?וודאי שלא
אבל טענתי נשארת בעינה ,המשורר והיוצר עצמו אינם בהכרך המדריכים הטובים ביותר לפרשנות של יצירותיהם .
רק לכל היותר לפרשנות אחת ולא בהכרך
המבריקה ביותר
וכדאי להזכיר בעניין את תשובתו של הסופר רוברט הינליין לחובב ששאל אותו מה הייתה המשמעות של קטע ספציפי בספר "גר בארץ נוכריה ".
הינליין ענה שהמשמעות הייתה " שהוא רצה להרוויח עוד קצת כסף עם עוד כמה מילים ".
הומור זה נכון ,אבל את תשמעי תשובות בנאליות מאין אלו מהרבה יוצרים אחרים במלוא הרצינות אני מבטיח לך.
כל הסיכויים הם שיוצרי התנ"ך היו מופתעים משפע הפרשנויות שנוצרו ליצירותיהם בידי חז"ל ואחרים
וכנ"ל שיקספיר .
אבל אלו הם שפע הפרשנויות האלו שנותנים ליצירות האלו את המשמעויות האמיתיות שלהם בעינינו כיום .
אז גבירתי היקרה יש בהחלט עניין לנסות לברר מה התכוון המשורר אבל זה לא בעל חשיבות עליונה מה שחשוב הוא מה שהמבקר קולט מהיצירה. ולעיתים הוא יבין אותה הרבה יותר טוב או יותר נכון הרבה יותר מעניין ממה שיוצרה יבין אות .
ואני שולח אותך בעניין הזה לספרו של גבריאל מוקד "שבחי גבריאל עמזה "
שבו הוא נותן ניתוח פרשני רדיקלי של סיפוריו של ש"י עגנון "עד עולם "ו"עידו ועינם" שהיה רחוק עד כמה שרק אפשר מכוונותיו האמיתיות הבנאליות של המחבר ליצור אליגוריה אבל לעניות דעתי אינו נופל כלל ואולי אף עולה על הסיפורים המקוריים .
שבעניין הזה אני מושפע מגישתו של חוקר היהדות גרשום שלום שראה ביהדות כמורכבת משורה של פרשנויות על כמה טקסטים מכוננים ,התנ"ך וספר יצירה שנחשבים פחות או יותר לדבר האל וכל השאר הם פירושים . ולדעתו הפירושים היו חשובים לעין ערוך מהמקורות שמאצילים משמעות אבל אין להם שום משמעות בפני עצמם או יותר נכון יש להם אינסוף של פרשנויות ומשמעויות שנותנים להם הטקסטים הפרשניים שלהם וכל תקופה נותנת להם משמעות משלה .
Let the software perform any cleanup it needs to and if it cannot
remove any particularly belligerent files or infections
then you can look up details on the web where you may be
able to find accurate and concise steps for. If you have monitoring home security systems, the
alarm company will get in touch with you and those on your address book as well as provide a presence at your home within a very good time frame.
People who are living in areas where security is secondary can use this device.