הופיע ב"מקור ראשון ".
עשרות חברות מפותחות אדירות ומשכילות קרסו והתמוטטו ונעלמו בעבר כאילו לא היו מעולם.
ספר חדש מראה שעל מנהיגי העולם כיום ללמוד את הסיבות לקריסתן של אלה בעבר כדי למנוע התמוטטות דומה בעתיד של החברה שלנו .
|
ביקורת על "התמוטטות" מאת ג'ארד דימונד תרגום עמנואל לוטם ,הוצאת מטר 2008 , 515 עמודים.
"חברה שהשפעתה על הסביבה נמוכה מאוד היא התרחיש הכי פחות אפשרי לעתידנו –מלבד כל תרחיש אחר שאפשר להעלות על הדעת.
"ג'ארד דימונד "התמוטטות ע' 464
ג'ארד דימונד מדען וסופר מדע רב תחומי שמועטים כמוהו כיום עשה זאת שוב הוא הוציא ספר מרתק ומצמרר שאין כמוהו כדי לעורר שאלות על העבר בהקשר להווה ולהפך .
למה תרבויות משגשגות?
ספרו הקודם והידוע ביותר רובים חיידקים ופלדה : גורלותיהן של חברות האדם "( תירגמה עתליה זיבלר הוצאת עם עובד , 1999) היה ספר יוצא דופן בזמנו מאחר שהעז לנסות ולברר דבר שהיסטוריונים נמנעו מלעסוק בו במשך עשרות שנים.
דימונד ניסה לברר האם יש חוקים הפועלים על חברות אנושיות שונות ומדוע חברות אנושיות מסויימות מצליחות יותר מאחרות בתחומים שונים. הוא היגיע למסקנה שהסיבות הן בדרך כלל בגלל תנאים סביבתיים וגיאוגרפיים ולא גזעיים ביולוגיים.
הספר זכה להצלחה גדולה וזה היה מפתיע שכן המדענים מתייחסים בחשדנות רבה לספרים כאלו מאז המחצית הראשונה של המאה הקודמת שבה שורה של היסטוריוסופים כמו ארנולד טוינבי ושפנגלר מחבר "שקיעת המערב" וההיסטוריוסוף הישראלי ישראל רינג התיימרו לגלות את החוקים השולטים בהתפתחות החברה האנושית ובצמיחתן ושקיעתן של תרבויות שונות היו מצליחים ומשפיעים מאוד במשך שנים.
ואחר כך הפסיקו להיות אופנתיים והחלו להיות חשודים מבחינת ההיסטוריונים כ"פסודו מדע". .
דיאמונד בכל אופן שהתבסס על שורת מחקרים מדעיים "קשיחים" ביותר החזיר את המכובדות לתחום הזה .
הוא מתלונן על שחוקרים רבים מזלזלים בהשוואות המעין אלה ובצדק כשטחיות ומזהיר מהכללות על סמך מחקר חברה אחת בלבד . מסקנתו שיש צורך גם במחקרים פרטניים על חברות ספציפיות וגם בהשוואות רחבות "רק מתוך צביר הראיות שמספק מחקר השוואתי של חברות רבות עם תוצאות שונות אפשר להגיע למסקנות משכנעות לגבי הצפוי בעתיד על סמך מה שהיה בעבר.
ספרו זה זכה להצלחה עצומה בקהל הרחב ,הפך לסדרת טלוויזיה והתקבל גם על דעת המדענים החשדניים ביותר.
וכעת בספרו החדש התמוטטות פונה דיימונד לשאלה ההפוכה מזאת של ספרו הקודם . שם שאל מדוע חברות מסויימות הצליחו כל כך יפה כפי שהצליחו מעל ומעבר לחברות אחרות שפיגרו אחריהן בהרבה. .
וכאן הוא שואל מדוע חברות מסויימות וגם כאלה שהצליחו בעבר הרחוק היטב ובכל קנה מידה שהוא והישיגו הישגים מדעיים טכנולוגיים ואדריכליים עצומים שמדהימים אותנו גם כיום קרסו ונעלמו .
הכיצד ייתכן שואל דיימונד שחברות כה אדירות ומצליחות קרסו להן פתאום ונעלמו כאילו לא היו מעולם והשאירו מאחוריהן רק שרידי אבן אילמים?
ולשאלותיו יש כמובן השלכה גדולה גם לגבינו לגבי החברה הגלובאלית של ראשית המאה ה-21 .
ב"התמוטטות " הוא בוחר סדרה של חברות מבודדות שונות אי הפסחא המפורסם בפסלי עץ הענקיים
שלו וגרנלנד של ימי הביניים שצאצאי המתיישבים הויקינגים שהיו בה נעלמו לפני מאות שנים בצורה מיסתורית , בעוד שהאינואיטים ( האסקימוסים) שרדו שם בהצלחה מאות שנים.
הוא דן בחברת בני האנסאזי שנעלמו בצורה מיסתורית בצפון אמריקה והמאיה שתרבותם המפוארת ביותר במרכז אמריקה שהיגיעה להישגים מדעיים ואדריכליים עצומים נחרבה שוב צורה מסתורית ומנסה להבין מה קרה לכל החברות המפוארות האלו שהיגיעו להשגים גדולים ביותר …כמונו .
מדוע הן קרסו?
מסקנותיו המצמררות הן שחברות אלו לא ידעו להתאים את עצמן לתנאים האקולוגיים והסביבתיים המשתנים באזורים שבהם חיו
וגרוע מכך הן החמירו את התנאים במו ידיהם.
אנשי אי הפסחא המקום המבודד ביותר בעולם למשל בעת שהקימו את מאות הפסלים המדהימים שלהם שמפליאים אותנו עד היום הרסו את כל היערות שהיו על האי ולמעשה השמידו את הצמחיה עליו ואת מרבי בעלי החיים בו ובסביבתו והביאו עליו חורבן אקולוגי שממנו שוב לא התאושש.
ובכך הביאו לחורבן תרבותם שלהם עוד לפני שבאו האירופאים למקום והשלימו את מלאכת ההחרבה.
וכך עשו גם אנשי תרבות המאיה התרבות המפותחת ביותר של יבשת אמריקה אך שכילו את עצמם במלחמות בלתי פסוקות ובחורבן אקולוגי של סביבתם עד שתרבותם כמו נעלמה מעל פני האדמה פשוטו כמשמעו.
דיימונד משווה בין חברות רבות בעבר וגם בהווה למשל במדינת מונטנה בארה"ב שאותה הוא מכיר היטב מנסיון מגוריו שם .
והמסר הוא ברור מאוד גם לגבי החברה האנושית של ראשית המאה העשרים ואחת שנמצאת במסלול מקביל על חורבן עצמי..
דיימונד מצביע על כך שיש כבר חברות שהתמוטטו בימינו שלנו למשל בסומליה ומאחר שהכל היום מקושר בעולמנו הגלובאלי חורבנה של חברה אחת כזאת יכול להשפיע בתגובת שרשרת גם על הרבה מקומות אחרים . מאידך היו חברות שהצליחו לשרוד יפה מאחר שידעו לטפל בבעיות האקולוגיות שלהם היטב ותוך מחשבה לטווח הארוך .למשל יפן של השוגונים שהקפידה לשמור על היערות של הארץ מכל משמר במשך מאות שנים.
דיימונד מגיע למסקנה שישנן חמישה נקודות המשפיעות על שרידתה או התמוטטותה של חברה :השחתת הסביבה ,שינויי אקלים ,שכנים עוינים או ידידותיים והמשמעותית מכולם תגובתה של החברה על בעיות הסביבה שלה.
כפי שמראה דימונד חברות העבר האלו התמודדו עם בעיות מקבילות לאלו שאנו מתמודדים עימם היום לעיתים נכשלו אבל לעיתים בהצלחה גדולה שיש מה ללמוד ממנה.
בכל מקרה דבר אחד ברור :העבר היה רחוק מאוד מלהיות גן עדן כפי שיש הרואים אותו כיום וגם חברות ילידיו שהיום נראו כמודל לידע איך להגן על הסביבה הרסו את סביבתם וניצלו בצורה פושעת את משאביה בדיוק כפי שאנו עושים היום.
המסקנות שמביא דיאמונד אינן עליזות אבל הוא חושב שיש מקום לאופטימיות זהירה מאחר שאחרי הכל יש ברשותנו טכנולוגיה מפותחת שלא הייתה בידיהן ובראש ובראשונה בגלל שאנו יכולים ללמוד מניסיונן המר של חברות כאלה שהוא מתאר .אבל רק אם נעיין בעבר בקפדנות ונלמד היטב מניסיונן של החברות שהתמוטטו כדי שגורלנו גורל החברות המפותחות של המאה ה-21 לא יהיה כגורל תושבי אי הפסחא המבודד באוקינוס השקט או כמו המאייה במרכז אמריקה.
עוד יסוד לתקווה הוא התפשטות החשיבה הסביבתית והמודעות האקולוגית בציבור .אבל כפי שמעיר דימונד אלמנט חשוב מאוד הוא היכולת לחשוב חשיבה ארוכת טווח שאינה חושבת רק עלינו אלא גם על הדורות הבאים. כפי שעשו למשל השוגונים של יפן כאשר פתחו במצעי נטיעה מחדש של יערות שנכרתו .
נקווה כרגע אין לזה הוכחות רבות בשטח שנראה מצמרר למדי.
.כרגע לא נראה שיש יותר מידי פוליטיקאים שחושבים על הטווח הארוך ( כפי שהעיר גם דוד פסיג בספרו החדש "צופן העתיד ") טווח הראות של רובם הוא לא יותר מאשר הבחירות הבאות ,ואחר כך ? משיכת כתפיים העתיד מבחינתם כבר ידאג לעצמו.
אלא שאם ספרו של דימונד מראה משהו הרי זה שאם אנשים אינם דואגים מראש לגבי העתיד ולפעולן בעניין הדבר עלול להביא לחורבנם .
אבל הצרה הצרורה היא שגם אז אין פתרונות פשוטים דווקא תלותנו בטכנולוגיות שתלויות הן במחצבים שאוזלים כמו הנפט ועצם התלות של אוכלוסיית העולם זה בזה גם הופכת אותנו לפגיעים הרבה יותר מכמה בחינות מאותן חברות שכאשר התמוטטו התמוטטו לא בהכרך פגעה בחברות אחרות מרוחקות
היום לעומת זאת חברה אחת שתיפגע חברה גדולה נניח פקיסטן כתוצאה ממלחמה כלשהיא הדבר עלול להביא להתמוטטויות בכל האזור וברחבי העולם כולו.
בכל מקרה כל מי שחושב ברצינות על העתיד וכיצד להפוך אותו טוב יותר עבור ממשיכינו טוב יעשה אם יקרא את הספר המרשים הזה ויאורו כיצד התמודדו חברות עבר שונו עם בעיות מציקות שהולכות ומחמירות גם כיום .קשה לחשוב על הרבה ספרים אחרים שמהם אפשר לראות עד כמה חשוב ואף חיוני ללמוד היסטוריה שכיום נראית כמקצוע חסר חשיבות כמעט למען הישרדותנו שלנו.
קישורים רלבנטיים
"התמוטטות " בויקיפדיה
. דיימונד בויקיפדיה
הסביבה תהרוג אותנו :נורית קנטי על "התמוטטות "
רואה את הסוף: יותם ראובני על "התמוטטות"
האם יהיה לנו זמן ? : יודן רופא על"התמוטטות"
"רובים חיידקים ופלדה " בויקיפדיה
האתר של סדרת הטלוויזיה "רובים חידקים ופלדה "
אם אתה כל כך חכם למה אתה לא עשיר? :ראובן זייטק על "רובים חידקים ופלדה"
ביקורת על "רובים חיידקים ופלדה"
ארנולד טוינבי היסטוריוסוף שקדם לדיאמונד
ואולי דיימונד טועה ?: טענות נגד דיימונד
האם דייימונד צודק לגבי האי גרינלנד ?
8 תגובות על “למה תרבויות קורסות?: "התמוטטות" מאת ג'ארד דיימונד”
קראתי את הספר רובים, חיידקים ופלדה והוא אכן מרתק, לקראת הסוף מעט חוזר על עצמו
בנושא חברות – אני ממליצה להאזין להרצאה של רון הבארד חמשת מצבי הקיום
המסביר מדוע התמוטטה האימפריה הרומית
ובאופן כללי אתיקה- התנהגות הישרדותית היא המפתח , התנהגות השרדותית אומרת היותך אתי ומתחשב לא רק בסביבה, אלא גם בשכנים, בבן הזוג. אדם אינו יכול לחיות בצורה מבודדת מעולם
[…] זה בשנים האחרונות הם "רובים חיידקים ופלדה" ו"התמוטטות "של ג'ארד דיימונד שמנסים לעשות לתרבויות הפרהיסטוריות מה שניסה טוינבי […]
[…] האקלימיים השונים.החוקר ג'ארד דיאמונד טוען בספרו "התמוטטות "שהאי גרינלנד היה פרוייקט ישוב כושל. לדעתו […]
[…] אלי אשד. .למה תרבויות קורסות […]
[…] אלי אשד. .למה תרבויות קורסות […]
[…] אלי אשד.למה תרבויות קורסות […]
[…] על הספר ראו : "למה תרבויות קורסות "מאת אלי אשד […]
[…] אלי אשד.למה תרבויות קורסות […]