העין של ואן נויין- סקירה על הספר "עין הכמהין" " מאת ירון לייבוביץ'

.

למי  יש עין טובה?  – ביקורת על "עין הכמהין" מאת ואן נויין

מאת ירון ליבוביץ'

ספרה של ואן נויין "עין הכמהין " אינו ספר פשוט כפי שאפשר אולי לחשוב ממבט ראשון . גם לחפש על המשוררת פרטים, למרות שיהיו אולי אלו שיתפלאו על כך, הייתה משימה לא פשוטה . יש רק מעט מאוד מאמרים ביקורתיים שנכתבו עליה באופן יחסי ובראשם מאמר של מנחם בן.
מפתיע אותי, שמשוררת היוצרת רחש –בחש, כלומר באזז, בקרב המיליה הספרותי, לא זוכה להתייחסות מרובה יותר .

תחילה כמה פרטים ביוגרפים.: היא בת לפליטים ווייטנאמיים שהורשו להתיישב על ידי מנחם בגין בזמנו, אולם היה לי חשוב לדעת אם היא ילידת ווייטנאם. רציתי לנסות להבין כמה עד המטען שהביאו הוריה נשאר אצלה. כששאלתי על כך אנשים שמכירים אותה אמרו לי שהיא ילידת הארץ, אולם הם אמרו לי שלא יהיה זה נכון לייחס למוצאה מקום חשוב בשירתה. י

יתכן שהם צודקים, אבל אי אפשר לומר שחלק מן המטען של ההורים לא עבר אל בתם. דבר מה בכל זאת עבר ממורשת ההורים ואפשר לראות זאת בשיר הראשון שבספר "נהר המקונג" (עמ' 6).
השיר עצמו הוא שיר מרשים והוא מתחיל בדמוי מיוחד: "הלילה חלפתי על שלוש מטות/ כמו שטתי במקונג/ ולחשתי את יפי הפרת והחדקל./

הסמיכות הזאת בין נהר המקונג לנהרות הפרת והחדקל היא מיוחדת ומושכת במיוחד, כפי שכתב זאת מנחם בן בביקורתו.

אולם לדעתי העוקץ נמצא דווקא בדימוי של התחנות שעברה הדוברת השירית בלילה אחד לנהר המקונג. אני מודה שהדימוי הזה הוא לא שגרתי, וניסיתי לדעת יותר פרטים על אותו נהר. לפי האנציקלופדיה בריטניקה מדובר על נהר שאורכו 4,350 ק"מ , הוא הנהר השנים עשר באורכו בעולם והשביעי באורכו באסיה. הוא מתחיל בסין ועובר בדרכו דרך מינמר לאוס, קמבודיה וויטנאם ונשפך לים סין הדרומי מדרום להו צ'י מין סיטי. אך מה שסייע לי לרדת לסוף הדימוי הזה הוא אולי פרט אחד שמצאתי באינטרנט על הדלתא של המקונג שהיא משמשת גם לעורק תחבורה אך גם לשוק צף, שבו חקלאים מוכרים את מרכולתם על סירות שבנהר. כלומר המעבר בין תחנות על הנהר מזכיר לדוברת השירית חיפוש בין מטרות אפשריות לקרבה אינטימית. השיר הזה רווי במטאפורות יוצאי דופן ולא שגרתיים בעליל, כמו למשל "ממטרות של אוויר קר מהאנוי…" או "צייר לי תרשים זרימה/ בצבע אחיד/ על פרחים טריים/ באגרטל". ניתן למצוא צירופים כאלה בשירים אחרים בספר הזה, כמו למשל "תל מילים" ( "תל מילים", עמ' 9) ו"הסוסי חשמל" ( "זר מתמשך", עמ' 36).

המטאפורות הללו הזכירו לי מעשה של קולאז', שהדמויות שבו מורכבות מהדבקות של קטעי עיתונות הלקוחים מתחומים שונים זה מזה. שימו לב לקטע הזה שמדגים זאת. "צריחים מתרוממים מעל בצה/ ענפים מחליקים בה/ שפירית מתאזנת לקראת סערה" ("אמסטרדם", עמ' 37). דימוי מן הסוג הזה ניתן לראות ב"מלך המלח" משירו של יהודה עמיחי "אל מלא רחמים". מטאפורות אלה מעניקים נופך מרענן לשירתה של נוין. נוסף למטאפורות הללו לא יכולתי שלא לשים לב למבנה השביר במקצת של המשפטים. כמו למשל בקטע זה "…שהשירה החדשה שלי מלאת כעסים/ ואני קיא שכרותה של זונת הרגשות. שמשוררת מסמרים!" ("משוררת מסמרים", עמ' 39)

האמצעים הצורניים האלה מתאימים כמו כפפה ליד לתכנים העולים מן השירים.
השירים שבספר הזה עוסקים בדבר אחד עיקרי, שהוא חיפוש אחרי קרבה אנושית.
לפעמים החיפוש הנפשי הזה קורה במקומות שונים בעולם, כמו מנהטן, טירול או פריס ולפעמים החיפוש מתרחש במקומות בארץ, כמו הרצלייה.

אבל המקום האמיתי שבו מתרחש החיפוש הזה בשירים האלה הוא בתחום שבין הדוברת השירית לבין הגברים הסובבים אותה. הקרבה הזאת שהדוברת השירית מחפשת היא קרבה אינטימית בעלת אופי מיני בולט.
אני אחסוך מכם את התיאורים הפלסטיים שואן נוין משתמשת בה בשיריה. אבל דימויים אלה מעניקים נופך דרמטי לשירים.
מוטיב אחר המופיע בשירים הוא הגעגוע, הכמיהה לקשר שהיא בסופו של דבר מניעה את החיפוש האינטנסיבי לקרבה. מנחם בן הצביע על המוטיב הזה בשירים של נויין שהוא מופיע בשם של הקובץ "עין הכמהין". המילה כמהין בנויה על השורש "כמה". אבל זה עוד לא הכל. הכמהין הם סוג של פטריות שנקראות כך אולי עקב הכמיהה שלהן לשמש. בכל מקרה פטריות אלה הן מיוחדות נחשבות למעדן והן יקרות מאד, אפשר לומר אוצר, דבר מה אקזוטי, שהרבה אנשים רוצים אותו, למרות שהן גדלות בין היתר בצרפת.

זה מחזיר אותי למה לטענה שהשמיע באוזני רועי ארד  שאין לראות במוצא הווייטנאמי של נוין מוטיב מרכזי,.טענה שגויה לדעתי.

האם לא ייתכן  הכמהין היא בעצם משל לדבר מה האקזוטי שהדוברת השירית יודעת שיש לה. הכמהין משחקת תפקיד מרכזי לא בשירים של נויין אלא בסיפור הקצר החותם את הספר הזה ולדעתי משלים את השירים.
הסיפור הוא פיוטי והיריעה כאן תקצר מלדבר עליו אבל עיקר עלילתו הוא סיפורו של גבר שהופך לאישה ואשר עיניו הן פטריות כמהין. אחת מעיניו מתעוורת, והוא/ היא מגלה שהאנשים הסובבים אותה מגלים בה עניין ורצים לקנות ממנה את העין הטובה. בסופו של דבר גבר אחד קונה ממנה את העין ובתמורה הוא הופך לבן זוגה. הסיפור הביזארי במקצת מבטא אולי את מה שהדוברת בסיפור מוכנה לשלם בכדי להשיג את הקרבה אליה היא נכספת. כדי להשיג את הקרבה הזאת היא תמכור את האוצר האקזוטי שיש לה.

"עין הכמהין " מדבר על חיפוש של קרבה אינטימית על ידי דמות שבנתה את עצמה מפיסות של דברים  זרים לסביבתה, ואם נרצה אקזוטיים,  שיש בה.
הדוברת השירית מודעת שיש לה את האוצרות האלה והיא מוכנה להשתמש בהן כדי להשיג את מבוקשה. השירים המיוחדים של נוין יחד עם הסיפור החותם את הספר מבטאים זאת בצורה מרשימה.

קישורים רלבנטיים

שירים של ואן נויין

סיפור של ואן נויין

אני קטלוג בגדים :אישיות דו קוטבית קובי בן שמחון מראיין את ואן נויין

תקציר הסרט "המסע של ואן נויין"

רינת אבולעפיה על הסרט  "המסע של ואן נויין"

טלי לטוביצקי על ואן נויין

אלי הירש על ואן נויין 

דף הפייסבוק של ירון לייבוביץ'