web analytics
קטגוריות
שירה

עיניים: מחזור שירים מאלבניה

 

 

עיניים

 

מאת הוקזאנל בוצ'פאפא

מאנגלית:קובי אור

אני שמח להציג כאן לראשונה באינטרנט תרגומים לעברית של משורר אלבני
הוקזאנל בוצ'פאפא נולד ב-1958 באלבניה. הוא משמש כפרופסור, כראש החוג לספרות אנגלית באוניברסיטת טירנה.משורר ומתרגם. בין ספריו: "ביתי מדברת", "בכיות וצחוקים", "טופס מקומט מהבנק".שיריו ותרגומיו נדפסו, בין השאר, ב"ספר השנה של השירה האמריקאית".
השירים הופיעו לראשונה בעברית ב"עיתון 77 ".

תודה לקובי אור ולמשורר רוני סומק שהביאו אותם לתשומת ליבי .

1.
עיני מחפשות את האור שמעבר לשמורות החושך שלהן,

אור שיסיר אבק

מכאבי עבר הווה ועתיד

כדי לגלות הריסות אהבה אותם יערבב.

הן כאן, נסדקות תחת קרח, אד על שפתן,

חושבות על עליהן הנושרים בגשם, בחורף שלא יסור מכאן.

2.
עיני חולבות כוכבים.הן עושות מהם תחבושות

שעוטפות כוויות אור של יום. הן דוברות שפה זרה,

ללא עיצורים עיוורים, צלילים כואבים לא נוגעים בהן.

למי אכפת כל זה: מילוני האור אבדו, ועצמות השירים

הטבועים מחביאות להבה בתוך כיסי סערה ישנה.

אני מתבונן במילים המצטברות:

משפטים שליבם זב דם המושלכים לתוך פינו.

3.
עיני שותות חלומות מלוחים מראי השינה,

מציצות מחור מנעול, רואות אותי עולה בגבעה,

כששחפים ועיניים כחולות של שמים מלווים אותי.

אישה מגיחה מעננים רועדים, מתחילה לנגן בחליל.

שפתיה בוערות, מפחידות את השחפים, המנסים

לעצב את גורלי בטרם יעלם האור הכחול.

עיני עמוק בעיני האישה, אך גופי נותר עם פני

האמת המקומטים, בנוף שלפסיעותי מחכה.

4.
עיני עסוקות בעצמן עד שאני מתעורר. באור התמיד

של הלילה אני דורש מהן לשלם עבור מסען הפרטי

בערים הענקיות של זכרוני. הן מתנצלות, אומרות שזיכרון

מנצח זמן, שעבר ועתיד לא קיימים.שאין בהם ממש.

רק ההווה ישנו. הוא לא מתטשטש, לא נעלם, האור הוא

בשרו ודמו. הוא נע במהירות יתר, ואתה הוא זה שממציא

עבר ועתיד, משום שאינך יכול להתמודד עם ההווה.

הן אומרות שמה שקרה ומה שיקרה הם האני המסתורי

המורכב שלך, המקור לסערה שבך.

5.
עיני מכירות את אושר האור. לפעמים הן נעצמות

כדי לראות מעבר למסך העבר והעתיד, עמוק

עמוק לתוך אבסורד קיומן. הן נפקחות כמפות, מגלות

הווה ללא גבול. רוחצות עצמן מחשכת היום,

מסודות בשר המסתורין.

ההווה הוא נשמת העולם, שורשו וגופו, האתגר וההפתעה

המניעים את הדורות המתחלפים, את החלל שלעולם לא יפסיק

לנשום. כל מה שהעיניים קולטות הוא מים. עלינו לחשוב

על מים. על הזמן. אנו לא מתגברים. גם לא נעשים צעירים יותר.

6.
עיני פורחות מבפנים.

כל ששומר אותי מפני האור שבהן:

חשכה, שינה, מלחמות, זעם, עצבונות, פחד, עצלות, טיפשות, גועל-

אני צריך לרחוץ בו את פני האדמה.אני צריך להפיץ אותו

על פני שדות העולם חסרי הזמן.

כשעיני חוזרות אלי, הלילה נשבר לרסיסים

ומה שנשאר, אל תוך שבכת העולם נופל.

7.
עיני הולכות על פני האדמה

רועות בערבות האור הנצחי.

העשב הכחול שלהן מצנצץ, מזהיב את יפי המקום

בו חולף זיכרון, סודות מתפענחים ודימיון נודד.

אני רואה את הצורות לתוכן חודרים שקרינו,

עבר, עתיד, הממדים שנבחר עבור עדויותינו,

לאורן נחיה, ואת מה שקורה נתעד.

8.
במשך היום עיני הולכות לישון.

ללא מחשבה מרובה הן לוקחות את הסיכון להיטמע בחשכה.

שנתי מאבדת משקל. חלומותי הולכים ומחווירים. ופתאום,

פני האור מתעוררים. השינה מאחורי.

אני מבין שהלילה נכנע לאור שתמיד נמצא מאחור.

אבל האור מתעתע בנו. איננו יכולים לחבור אליו

כשאנו עסוקים במלחמות, שקרים, רעב.

כיסי הזמן שלנו מלאים כלי נשק: בכל מקום שמשות שכבו.

ובפתאומיות, במהירות, אנו שוקעים בתוהו.

9.
עיני מאבדות סבלנות שקבלתי תמורת שינה. אור שבוזבז.

בין מפתחות לחזיונות אבודים הן רואות את חלומי בקצה

העיוורון. מכאן ואילך אני מתכרבל בממלכת השינה.

עיני נכנסות בסערה לדרך המבטים הנשכחים, מדברות

אל מילים מעופפות של אדוניהן שעדיין סוגדים לטקסי

הלילה. זכוכית העבר מתרסקת, וכסף העתיד מתפזר. אני מעז

לנשום קרוב קרוב לפני ההווה. יש לי גישה לכל אחת

מדלתות הזמן. הן פתוחות לרווחה. אני רואה

את הזרועות השקטות של האור זורעות את זרעי הכוכבים.

איך הם נופלים מכפות ידיו כגשמים של אש.

 

 

המשורר  הישראלי רוני סומק עם המשורר והמתרגם האלבני בוצ'פפה

 

 

ראו עוד על  אלבניה ועל תרבות אלבנית

מותו של מספר 2: הרצח המוזר באלבניה


צייר רוני סומק

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

14 תגובות על “עיניים: מחזור שירים מאלבניה”

הקשר התרבותי בין אלבניה לישראל מתעצם בימים האלו. האלבנים הזמינו את פסח מילין להרצאה בפני הפרלמנט האלבני והעניקו לו את אות שר התרבות. זאת לאחר שספריו שתרוגמו לאלבנית נחלו הצלחה כבירה.

ספרו של פסח מילין "לא בניתי חומה" הוגדר כספר הטוב ביותר מתחילת המילניום.
אלמלא צניעותו של פסח מילין ואורח חייו המופנם, כל ילד וילדה היו יודעים את שמו. פסח מקבל כל יום עשרות מכתבים של קוראים צעירים שנתקלו בשיריו.

אבל ישנם אנשי ספרות בתל אביב שמאשימים את פסח מיילין שבגלל טוב לב מוגזם היכניס עשרות גרפומנים לאגודות הסופרים . ובכך תרם לירידתם.

פסח מילין גילה גם משוררים מהדור הקודם כמו יונה וולך ותרצה אתר וגם משוררים שהחלב עוד על השפתיים שלהם כמו יחזקאל נפשי.

יחזקאל נפשי ?
לא זכור לי שיחזקאל נפשי אי פעפ הזכיר באוזני /שהוא בכלל שמע את השם פסח מיילין ?

והוא מאוד גאה על כך שגילה אותו. על פי השמועות נפשי עומד להיות הסגן שלו באגודת הסופרים ובעריכת כתב העת החשוב והנוגע ללב גג. יום אחד נפשי יגיע גם למעמדו של מילין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

sixteen + twenty =