web analytics
קטגוריות
היסטוריה

אתיופיה :משלמה המלך ועד מילס זינאוי והלאה

סקירה על תולדותיה של אתיופיה ארץ קרובה לנו ובו בזמן רחוקה כמו מעבר להרי החושך.

אתיופיה והמזרח התיכון / חגי ארליך

הופיע ב"מקור ראשון ". בשם "שלמה המלך שליט אתיופיה "

אתיופיה היא הארץ האפריקנית המקורבת אלינו ביותר מבחינה תרבותית,. ולמרות זאת יש עליה רק מעט מאוד חומר בעברית. החוקר חגי ארליך יצא לתקן את המעוות בספר מקיף על ההיסטוריה של אתיופיה שהוא בה בעת גם סובייקטיבי עד להדהים בכך שהחוקר אינו נמנע להכניס את עצמו לתיאור האירועים והאישים.

אין בנמצא מדינה אפריקנית שהיא קרובה יותר לישראל מכל בחינה אפשרית, תרבותית, גזעית ורגשית מאשר אתיופיה. אמנם מצרים קרובה יותר מבחינה גיאוגרפית אבל תרבותה של אתיופיה מבוססת על אגדות עבריות על שלמה המלך ומלכת שבא, האתיופים מאמינים שאצלם מוחזק ארון הברית הקדום של עם ישראל בכנסייה בעיר אקסום , וחלק מאוכלוסייתה של אתיופיה, ה"ביתא ישראל", חיים כיום בישראל הן כאזרחים בני העם היהודי אבל מצטיירים גם כשגרירים של התרבות האתיופית.

התרבות וההיסטוריה האתיופית מזכירות במידה מסוימת את ישראל בעיקר שניתן לראות בשתיהן איים המוקפים באוקיאנוס של מוסלמים ונאבקים תמיד על עצם קיומם התרבותי באזור עוין. לפיכך אין זה פלא שהאתיופים גילו אהדה והזדהות עם התרבות היהודית–עברית, בזמן שאצלנו הישראלים קיימת נכונות ועניין רב ללמוד מניסיונם ההיסטורי של האתיופים.
אבל מי שמבקש למצוא ספרות העוסקת בכך מגלה להפתעתו כי מעטים הם הספרים שפורסמו בעברית על יהודי אתיופיה, "ביתא ישראל", ועל אודות מסעם לארץ וחייהם כאן. באופן יחסי פורסם חומר דל ביותר על ארץ מוצאם אתיופיה עצמה, ההיסטוריה שלה ותרבותה.

בעברית הופיעו רק ספרים אחדים יוצאי דופן בנושא זה, בודדים מבחינת ההתמקדות באתיופיה עצמה ללא קשר ל"ביתא ישראל", ובראשם הספר המעולה, "הקיסר : נפילתו של רודן", של העיתונאי הפולני ריכרד קפושינסקי העוסק בנפילתו של קיסר אתיופיה האחרון היילה סלסיה, זה שאנשי כת הראסטאס שבג'מאיקה שהתפרסמו הודות לזמר בוב מארלי, העריצו אותו כאלוהים בזמן שבני ארצו גוועו ברעב. סופו שנחנק בכרית בידי יורשו האכזרי מנגיסתו היילה מריאם.
להתחרות עם קפושינסקי שבכמה מילים מצליח לתאר עבור הקורא תמונה חיה עד להדהים של אתיופיה, כלל וכלל אינו משימה קלה ( אם כי יש שהטילו ספק באמינות תיאורו של קפושינסקי את הארץ ואת הקיסר ואף תמהו עד כמה הספר שכביכול מתאר את אתיופיה היה למעשה אליגוריה לפולין הקומוניסטית …).
כעת הצטרף לחבורה המצומצמת של הכותבים האלה החוקר הבולט של אתיופיה בישראל, חגי ארליך, והוא מנסה להטליא חורים ולשפר את המצב בספר חדש ומקיף שלא היה כמוהו בעברית (להוציא אולי את ספריו הקודמים של ארליך בנושא), "אתיופיה והמזרח התיכון :תרבות מצור ואלפיים שנות "שכבר בכותרו נרמז על ההקבלה בין אתיופיה וישראל. זהן רמז שמתבלט עוד בעטיפה עצמה שבה מופיעים סמליה של אתיופיה גור אריה יהודה ומגן דוד, ובתווך צלב.

בספרו החדש מתאר ארליך לראשונה את תולדותיה של אתיופיה מימי קדם הלוטים בערפל  ובאגדות צבעוניות וציוריות, דרך תקופת המעבר שלה לחיק הנצרות והיווצרות התרבות הראשונה שלה המתבטאת באמצעות שושלת שמלכה בעיר אקסום. שושלת שחוסלה לבסוף בידי מלכה מסתורית בשם יהודית, שאולי הייתה ממוצא יהודי (כך לדעת האתיופים, הנוצרים והיהודים), ולאחר מכן נשלטה בידי יוצאי שושלת הזאגווה שמנהיגה הבולט ביותר לליבלה( שיש מי שמזהה אותו עם השליט האתיופי האגדי מימי הביניים  "הכוהן יוחנן") ניסה להקים העתק של ירושלים בהרי אתיופיה.

הסקירה מסתיימת בעליית שושלת הסולומונים שייחסו עצמם לבית שלמה ושלטו באתיופיה במשך מאות שנים.
תשומת לב מיוחדת מקדיש ארליך למאה ה-19 שבמהלכה הוכיחה אתיופיה עצמה כמדינה האפריקנית היחידה שגברה על כוח אימפריאלי אירופי, על איטליה. היה זה בהנהגת מנהיג בן איכרים ממחוז טיגרה, ראס אלולה.

ארליך הוא כנראה הראשון שכתב ביוגרפיה על חייו של אדם זה (ביוגרפיה, שכפי שהוא מציין בספרו, יש לה השפעה גדולה על בני טיגרה המודרניים השולטים כיום באתיופיה). החוקר עומד כאן על תופעה חשובה ביותר בתולדות אתיופיה, יכולתם גם של בני איכרים עניים להגיע לדרגות הבכירות ביותר תוך שמירה על הכללים הקיימים. באמצעות הקפדה על תהליך זה נשמרה אחדותה של הארץ לאורך מאות שנים, היות ולאנשים מוכשרים הייתה אפשרות להתקדם בתוך המערכת ההירארכית .

אולם ניצחונה של אתיופיה על האירופים במאה ה-19 גם הביא עמו לביטחון מופרז מצד האתיופים ביכולת כוחותיהם ואף החריף את חוסר ניסיונם ללמוד לקחיהם וליישמם על מנת להתקדם.

היה זה תהליך שהסתיים לבסוף בנפילתם. ארליך ממשיך ומספר כיצד חזר מוסוליני מנהיג איטליה לנקום את נקמת ארצו שהובסה באתיופיה וכבש אותה למשך שנים אחדות וכך, הארץ האפריקנית היחידה שיכלה לאימפריאליזם האירופי במאה ה-19, הייתה גם המדינה האחרונה שנכבשה בידי אימפיראליזם זה, גם אם מדובר היה במספר מצומצם ביותר של שנים. מלכה של המדינה האפריקנית, היילה סלאסי, נמלט אז לארץ ישראל המנדטורית ושהה בה בירושלים שנים אחדות.

פרק זה נתפש כיום כחרחור הגסיסה האחרון של הקולוניאליזם האירופי ששוב לא יוכל לחזור ולהשתלט על מדינות באפריקה כמי שעושה שם בביתו. אולם גאוותם העצמית של האתיופים נפגעה מאוד מאחר שהם שוחררו לא בכוחות עצמם אלא בידי הבריטים שאחד ממפקדיהם הנערצים היה מוכר היטב מפלשתינה, אורד וינגייט.

הקיסר האל

היילה סילאסי קיסר אתיופיה האחרון

לאחר ששוחררה אתיופיה מעול לחיצת המגף האיטלקי שלט בה היילה סלאסי במשך שנים רבות. מישטרו היה מושחת ומדכא. מכאן שתמוהה העובדה כי בו בזמן נחשב השליט בג'מאיקה הרחוקה  בידי אנשי כת הרגאיי כאל ללא סיבה טובה, פרט לכך שראו בו סמל לעוצמה שחורה היילה סלאסי עצמו למרות שהיה נוצרי מאמין נמנע מלהכחיש את ממד אלוהותו גם כשביקר בג'מאיקה ונתקבל על-ידי אלפי נלהבים מעריצים שזעקו לאלוהות נשגבה זאת..

"עושה צרות מקצועי"

"

מנגיסטו היילה מרים שליט אתיופיה צילום: איי אף פי

הרודן האתיופי מנגיסטו

כידוע, כל זה השתנה ב-1974 עם בוא המהפכה של הקצינים הצעירים שבראשה עמד מנגיסטו, הקצין נמוך הקומה והאכזר (ארליך מביא ציטוט מישראלי שהכיר אותו בצעירותו כ"עושה צרות מקצועי", ציטוט שאומר גם משהו על הדרך בה ארליך עצמו רואה אותו). מהפכה זו שמה קץ לשלטון היחיד של היילה סלאסי ועל פי השמועה (שמנגיסטו מכחיש ) הוא זה שחנק במו ידיו את הקיסר, ומיד לאחר חיסולו הפך את אתיופיה לפרובינציה קומוניסטית ושלט בה ביד אכזרית במשך 17 שנה.

כפי שאמר עליו שיך מוסלמי: "מי שהזיל דמעות תחת היילה סלאסי תחת מנגיסטו הגיר דם".

מנגיסטו נואם
אלא שכל האידיאולוגיה הקומוניסטית הריכוזית והרצחנות של מנגיסטו לא יכלו להתמודד עם הבצורת והרעב באתיופיה ולבסוף כנראה בעזרת המנהיג הסובייטי מיכאיל גורבצ'וב סולק מנגיסטו מאתיופיה בידי מנהיגה הנוכחי מילס זינאווי שעמד בראש מרד במחוז טיגרה, ובכך שיתף פעולה עם מורדים מאריתריאה שראו בעצמם מדינה נפרדת מאתיופיה.

מילס זינאוויי


זינאווי היעיל שולט באתיופיה מ-1991 (17 שנה בעת כתיבת שורות אלו הן פרק זמן מקביל במדויק לזמן שלטונו של מנגיסתו. אמנם נכון ליולי 2008 לא נראה סימן שהוא עומד לעזוב את השלטון בקרוב). זינאווי מתגלה גם כמנהיג מוכשר ויעיל יותר ממנגיסתו, אם כי קיימים חילוקי דעות עמוקים – עד כמה.

היום זינאווי ובני טיגרה משליטים ומבססים באתיופיה משטר חדש שונה מזה של היילה סלאסי ומנגיסטו. זהו משטר השם דגש על ביזור ופלורליזם ולא על ריכוז כפי שהיה המקובל כאשר האמאהרים שלטו באתיופיה.

האתיופים והישראלים

ארליך מראה עד כמה נצא לדעתו דמיון בין האתיופים והישראלים בכך שכלפיהם יש יחס אמביוולנטי מצד האסלאם שמחד זוכר את המסופר שמלך אתיופיה נתן למוחמד מקלט כשנרדף, ומצד שני רואה באתיופים את הגרועים באויבים שיכבשו בעתיד את הכאבה וינסו להשמידה (חשש המתבסס על ניסיון כיבוש אמיתי של מכה שהתרחש במאה השישית לספירה).

אכן גם האסלאם שם דגש על כך שהקיסר האתיופי הוא יהודי למחצה (מאחר שהוא צאצא של שלמה המלך).

יחס אמביוולנטי זה שמזכיר את היחס ליהודים שולט היום בעולם האסלאם כשאנשי אל קאידה כמובן רואים באתיופים את הגרועים באויביהם, מאחר והם ממלאים תפקיד מרכזי במאבק נגד האסלאם הקיצוני המאיים להשתלט על שכנתה של אתיופיה, סומאליה.

במערב מצד שני מתעצם מיתוס אחר שפעם היה משמעותי לגבי אתיופיה. על-פי מיתוס זה של פרסטר, הסיפור העוסק בג'ון המלך הנוצרי האדיר אי-שם במזרח שהחל כבדיה הודבק לבסוף לאתיופים שנמצאו כמתאימים במידה מסוימת לסיפור. הללו אכן מתגלים היום כבעלי ברית נאמנים במאבק נגד הטרור האסלאמי.

חגי ארליך והאתיופים

.במאי 1991 השתלבה הדרמה הפנים אתיופית בזאת היהודית-הישראלית כוחות המורדים צרו על הבירה מכל עבר.מנגיסתו ניסה לעודד את חייליו והתפאר שהוא יוליכם לניצחון נוסח סטלינגרד .בתווך ,בלב זירת הקרב הצפוי ,המתינו חשופים אלפי ביתא ישראל .אורי לובראני וישראלים נוספים נשאו ונתנו עם אנשי מנגיסתו על הצלת היהודים ..צה"ל והמוסד ושאר זרועותיה של ישראל התכוננו לאחד המבצעים הנועזים ביותר –חילוץ יהודי אתיופיה מלועו של הר הגעש המאיים הזה .בעקיפין ,שותפתי באווירת אי הוודאות .נקראתי אל מי שההחלטה בידיו הוא ניגש היישר אל שאלת המפתח : האם יתחולל קרב על אדיס אבבא ? היילחם מנגיסתו ? האם יברח " ניסיונותיי מלחמוק מתשובה לא הועילו . "בלשכתו של מנגיסתו ,ממול לשולחנו " עניתי לבסוף " תלוי ציור של הקיסר תאודורוס היורה ברקתו כדי לא ליפול בשבי הבריטים .מנגיסתו שב ולעג להיילה סלאסה על כי ברח לאנגליה ולא נהרג בקרב מול צבא מוסוליני .
הוא ילחם ".
טעיתי למרבה המזל הרודן הנועז בחר לשמור על עורו נמלט ומצא מקלט בזימבבווה.
( אתיופיה ומהזרח התיכון " ע'250-251 )
מבחינות מסוימות ספר זה על הארץ האפריקנית האקזוטית הוא גם ספר אישי עד להדהים. קשה למצוא ספרים רבים שבהם מספר הכותב על ההשפעה שהייתה לספריו על לוחמי מחתרת ועל מפגשיו השונים עם מנהיגים אתיופיים כמו במקרה של ארליך.

גם קשה להיזכר בספר אחר שבו חוקר מודה בפה מלא כיצד שגה  באחת התחזיות המונומנטאליות ביותר שהיה עליו לחזות בימי חייו,  כאשר היה עליו לענות על השאלה האם מנגיסתו שליט אתיופיה ילחם עד הסוף במורדים שקמו עליו או שיעדיף להימלט על נפשו.

ארליך האמין שמנגיסטו יעדיף לתקוע כדור בראשו ולא לברוח . אך הוא גילה כי לחלוטין טעה בתחזיתו. מנגיסתו נמלט וחי עד היום בזימבבווה של רודן אחר, מוגבה, שבה לפי השמועות הוא מייעץ לרודן וחי באושר ובעושר כשהוא חומק מנסיונות התנקשות פה ושם , למרות שבאתיופיה עצמה נגזר דינו למוות בידי בית המשפט.

איש הספר


מעניינות המחמאות המורעפות על השליט הנוכחי של אתיופיה מילס זינאווי שארליך מתלהב מרוחב ידיעותיו מאחר שהוא קורא הכל וניתן לתמוה עד כמה הוא כבש את ארליך באהדה המופגנת שהוא מראה ליצירותיו בהשוואה למנגיסתו שגירש את היועצים הישראליים שלו. וכך מתאר אותו ארליך:

"מילס הקשיב היטב. צעיר ממני בארבע עשרה שנה נדמה היה לרגע לאחד מתלמידי באוניברסיטה. ואולם משפתח בהרצאתו שלו התפוגגה באחת דמות התלמיד, לצד היותו לוחם גרילה נועז נודע כבר אז כאיש ספר. מלס קורא הכול ,סיפרו לי, וכך גם נוכחתי מאז…" ( ע' 257).

ארליך ככל הנראה נכבש בידי אישיותו של זינאוי .וכך נשאלת השאלה עד' כמה ההערכה שלו של אישיותו ושל תיפקודו היא אובייקטיבית.
אגב, אין זה ברור מהספר אם מנגיסתו נפגש אישית עם ארליך כפי שטרח זינאווי לעשות.

אולי אם גם היה הוא נפגש עם ארליך הייתה דעתו של ארליך עליו טובה יותר מאשר "עושה צרות מקצועי "?
כך שאין לראות בספר זה יצירה אובייקטיבית לחלוטין אלא כזאת שהיוצר-חוקר אינו מהסס לשבץ עצמו בהיסטוריה שהוא מתאר ובמקרה נדיר למדי אף משפיע עליה בצורה כלשהי באמצעות מחקריו והיצירות שכתב ושהייתה להן השפעה על גיבוש רעיונותיהם של בני טיגרה המורדים, אלה שהשתלטו על אתיופיה ובראשם זינאווי .

אתיופיה היום היא מעין כפילה של ישראל בודדה בעולם מוסלמי עוין המקיף אותה. גם בגלל סיבה זו וגם ומאחר ובקרבנו חיה כיום קהילה גדולה של יוצאי אתיופיה, יש הרבה מה ללמוד ממנה וספרו של ארליך משמש הקדמה טובה ומקיפה מאוד אף שהיא סובייקטיבית בראייתה את תולדות הארץ שידועה פחות מדי במקומותינו, אבל יש לה השפעה מסוימת שאין להגזים בחשיבותה הניכרת פה ושם באיזור כולו וגם אצלנו.

נספח : רשימת  ספרים בעברית על אתיופיה .

להלן רשימה מקיפה על יצירות ספרות  יפה ועיון שהופיעו בעברית על אתיופיה .

הרשימה כוללת גם ספרים שהופיעו על יהודי אתיופיה אך השתדלתי להכניס רק ספרים שעוסקים ביהודי אתיופיה באתיופיה עצמה ולא כאלה שעוסקים בהם לאחר עלייתם למדינת ישראל . ן

א.ספרי עיון על אתיופיה

פ. גוריליק  ( סידר וערך ) חבש ומלחמה. תל אביב ; (יפו : דפוס האור-אל-נור), 1935

אהרון זאב אשכולי חבש העם הארץ, התרבות, דברי-הימים, השלטון, הפוליטיקה. סקירה <עם מפת הארץ>. ‬ ירושלים יסודות תרצ"ו (הסקירה הזאת היא משך של פיליטונים שנתפרסמו תחלה בעתון "דבר" …" -מתוך ההקדמה ‬ )

בן ציון פורמן חבש. הוצאת המחבר .תרצ"ו.

אברהם עקביה עם וינגיט בחבש / דברי הקדמה – דוד הכהן תל אביב : עם עובד, תש"ד. ‬

נתן שחם  מסע לארץ כוש / סיפר נתן שחם ; ציר שמואל כץ,מסדה 1962. ספר מסע באתיופיה.

 

אלן מורהד הנילוס הכחול / מאנגלית: זיוי שורר. —    תל-אביב : ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור, 1963-תשכ"ד

תקציר: ספר זה מתאר מורהד את חדירתם של האירופאים לאיזור הנילוס ונהרות אפריקה הנילוס הכחול הוא נהר באפריקה דרך סיפורם של ארבעה דמויות:נפוליון, ג'ימס ברוס, מוחמד עלי והקיסר תיאודור מאתיופיה. אנו פוגשים בברוס, שיצא לבדו לגלות את מקורותיו של הנילוס הכחול. עם שובו לאנגליה הפך להיות מטרה לחיצי לעגם של חבריו רק משום שהאמת כפי שהוא סיפר אותה נראיתה להם דמיונית מדי. אנו רואים את נפוליון, שלאחר הקרב ליד הפירמידות, מתיר לעצמו התפרקות כאשר הוא מחזר בהתלהבות אחר צרפתיה צעירה 'לה בלילוט', שאותה לקח מרשותו של אחד מקציניו, השלישי הוא מוחמד עלי, רב הכוח וחסר הרחמים שטבח את הממלוכים ושלח את בנו איסמעיל במעלה הנילוס לתור אחרי עבדים וזהב. ואחרון, ואולי הפנטסטי מכולם הוא תיאודור-פראי, חסר מעצורים וחסר עקרונות, שנהג להחליף אגרות עם המלכה ויקטוריה וגרם למסעו של הגנרל נאפייר, שנשלח בר

 

משה יחזקאל עמדת בריטניה בסכסוך איטליה-חבש והשלכותיה. דיסרטציה (מ.א.) – המחלקה להיסטוריה כללית אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ה

תמר גולן שחור-לבן, לבן-שחור : ראשי פרקים באפריקה של ימינו  תל-אביב : משרד הבטחון, תשמ"ו

תקציר:

ד"ר תמר גולן, בוגרת אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, עשתה שנים רבות באפריקה. בתקופה זו הורתה באוניברסיטאות באתיופיה וזאיר, הייתה כתבת הבי.בי.סי לענייני אפריקה דוברת הצרפתית, וכיום היא סופרת "מעריב" בפאריס.
זו הפעם הראשונה שספריית "אוניברסיטה משודרת" עוסקת ביבשת אפריקה. בחרנו להציג את היבשת באמצעות תהליכים פוליטיים, מהם משותפים למספר ארצות ואחרים מיוחדים לארץ זו או אחרת. בחרנו לקרב את האדם הלבן, אותנו, ליבשת השחורה דרך הצגת מנהיגים שונים שהוליכו את ארצותיהם לעצמאות, ביניהם כאלה שד"ר תמר גולן הכירה אישית: גנרל כל יכול בדמותו של מובוטו, ודיקטטור שמאלי כמו סקו טורה; לוחם החופש העיקש – רוברט מוגבה, המנהיג האבהי והמתון – הופואט הבואני ובעל החזון הגדול שנכשל בדרכו – קוואמה נ'קרומה המנוח.
התהליכים הפוליטיים שעוברת היבשה נקבעו בחלקם על ידי אישיות המנהיגים, ובחלקם נבעו מהמשטר הקולוניאלי המיוחד ששלט באותו חבל ארץ. שורשיהם נמצאים במפגש עם האדם הלבן, בסחר העבדים, שהשאיר משקע עמוק בגופן ובנפשם של השחורים, ובתקופה הקולוניאלית.
אפריקה היא יבשת בתמורה. יתכן כי מיום שנכתבו הדברים ועד צאתם לאור – השתנתה תמונת המצב.

יורם פרי חזיתות שחרור בקרן אפריקה: ה"אורומו" וה"תיגרה" – רקע, אידאולוגיה ואמצעים… דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת תל-אביב, 1987 ‬

גליה (צבר) פרידמן  שאלת הלאומים, הגיבוש הלאומי והזהות האתיופית : אתיופיה שלאחר המהפיכה על רקע הנסיון ההסטורי-אימפריאלי / . ‬ עבודת גמר (מ.א.) — האוניברסיטה העברית בירושלים תשמ"ח

גליה צבר פרידמן מדיניות הפיתוח באתיופיה שלאחר המהפיכה 1974-1988 : חזון מול מציאות.אונ' תל אביב 1989.

רישרד קפושינסקי הקיסר : נפילתו של רודן  מפולנית – יורם ברונובסקי. ‬,זמורה ביתן ,1989 . הספר הטוב בהיותר בעברית על אתיופיה. על ימיו האחרונים של היילה סלאסי.

צדוק מגל חצי קילומטר מגן-עדן :רשמי מסעות ‬  מוטיבים -דביר כצמן, ‬ , 1995. ( רשמי מסע באתיופיה )

חגי ארליך אתיופיה קיסרות ומהפכה בקרן אפריקה  האוניברסיטה הפתוחה . 1998 .  


חגי ארליך, הגר סלמון, סטיב קפלן; אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003.

אחגי ארליך אתיופיה והמזרח התיכון :תרבות מצור ואלפיים שנות  הוצאת האוניברסיטה הפתוחה , 2008 .

ב. ספרות יפה על אתיופיה

הנרי ריידר הגרד טבעת מלכת שבא ; עברית: ג. אריוך הוצאת כתר ,1979. ,סיעפורה של משלחת המגלה במקום נידח באתיופיה גזע אבוד של יהודים אתיופיים.

(.TARZAN AND THE JEWELS OF OPAR (1918

א. תחת השם  "טרזן וזהב אופיר"  תרגם אמציה ברלס עבור כתב העת  "עיתוננו",  כרך שישי תרצ"ז 1937 חוב'  קמד-קסט ב23- חלקים.

ב. אותו התרגום יצא כספר בהוצאת "מפיץ הספר"   בשנת 1939 .

ג. תחת השם  "טרזן ואוצרות אופיר" , תרגם אריה חשביה, הוצאת מ. מזרחי,1975.

כולל פרק על משלחת של חיילים אתיופיים היוצאת מטעם הקיסר מנליק ללכוד שודד ערבי מסוכן ונתקלת בידידו של טרזן  הלוחם השחור מוגמבי .

אדגר רייס בוראוז ( .TARZAN LORD OF THE JUNGLE (1928

Ballantine 1969: Robert Abbett

   יצא לאור בעברית בשני כרכים תחת השמות  "טרזן והבדווים" (חלק א' ) ,1950, ו"טרזן המציל" (חלק ב')  1950, תרגום ועיבוד  ג' בן חנה בהוצאת יוסף שמעוני.

טרזן מגלה באתיופיה עמק  אבוד שבו שוכנות שתי ערים של לוחמים צלבניים מימי ריצ'רד לב ארי הנלחמים בינם .

Robert Abbett art: Ballantine 1974

אדגר רייס בוראוז   TARZAN TRIUMPANT (1932

תורגם תחת השם "טרזן המנצח ושודדי ההרים" ,  תרגם ועיבד  בן אריה (אוריאל אופק)  הוצאת "דעת" תש"א 1940.טרזן מגלה באתיופיה  עיר אבודה של נוצרים קדומים .

  אנונימי "טרזן וקיסר חבש "  חוברת בסדרת "עלילות טרזן"  מספר 28 . הוצאת דפוס מל"ן 1960?

סיפור מאת סופר ישראלי שבו טרזן  פוגש את  הקיסר היילה סלאסי .

אנוננימי ( זאב גלילי )  דן טרזן ואוצרות המלך שלמה. שהופיע ב1960

היסוכן הישראלי דן מוקד דן טרזן יוצא לבקר את השבט האבוד של הפלאשים (המתוארים כשבט אבוד הדומה לזה שבספרי טרזן) וממלכם נודע לו שהם שומרים על אוצרות שלמה עד ש"יקום בית המקדש השלישי". דן משכנע את הפלשים שהגיע הזמן להעביר את האוצרות לישראל, מחסל סוכנים ירדניים שבאו לגנוב את האוצרות ומעבירם בחזרה לישראל.

 "ברט ויטפורד " תיק סודי ביותר.  ב"תרגום " א. בן מרדכי. (  כאן יש טעות בייחוס. הספר  הוא למעשה של אריה קרישק ) 1978 הוצאת רמדור 1978 . ספר בסדרת "איש הקראטה פטריק קים" שבו מספר הסוכן החשאי מסוקס האצבעות בגוף ראשון על מסעו  במדבר הדאנקיל באתיופיה.


גנט הילדה מאתיופיה / ורה פורסברג
ורה פורסברג גנט, הילדה מאתיופיה תמונות: חנה ריבקין-בריק. עברית: מירה מאיר ‬ספריית הפועלים 1978

ספר לילדים . גנט חיה באתיופיה שבאפריקה. פירוש שמה הוא גן – עדן באמהרית, שפתה. כמו כולם באתיופיה, ובמיוחד הילדים הוא אוהבת לרכוב על סוסים.

ז'אן-קריסטוף רופן מלחמות אבודות /  מצרפתית: שלומית הנדלסמן    תל אביב : כנרת, 2002

הראשון משני ספריו של רופין על אתיופיה שתורגמו לעברית.

תקציר :השנה היא 1985. רעב כבד באתיופיה. פעילים "הומניטאריים" רבים נשלחים על מנת לסייע לאוכלוסיה. קבוצה קטנה מגיעה לאסמרה, הבירה-לשעבר, עיר איטלקית – קולוניאלית שהשתמרה, שופעת נוסטלגיה, מבודדת עקב המלחמה המשתוללת ברמה הגבוהה והצחיחה המקיפה אותה ורוחשת תככים למיניהם.

האל שהוליד תן / נגה מזלקיה

נגה מולקיה האל שהוליד תן /| מאנגלית: אירית מילר ‬.כינרת 2004 . …פולקלור אפריקני …על רקע המאבקים האתניים-מעמדיים באפריקה הטרום-קולוניאלית…

 

עמיחי שלו על "האל שהוליד תן "

נגה מוזלקיה רשימות מבטן הצבוע : זיכרונות מילדותי באתיופיה / נגה מזלקיה ; מאנגלית – חני ברקת. ‬ אור יהודה : כנרת, תשס"ד 2004.

ביקורת על "רשימות מבטן הצבוע "

רונן  רוזנבלום   מים אסורים    תל-אביב : דבי אופקים, 2004
רומן מסע בדרום מערב אתיופיה


ז'ן כריסטוף רופין החבשי סיפור מסעותיו המופלאים של ז'אן-באטיסט פונסה, שגרירו של קיסר חבש אצל הוד מלכותו לואי הארבעה-עשר מצרפתית: שלומית הנדלסמן ‬,כנרת 2005

רמי נוידרפר:החבשי – אהבה בלתי אפשרית בין הר ומדבר מאמר ביקורת על הספר

חלומות ראווה

מרינה גרוסלרנר  חלומות ראווה    תל-אביב : משכל, [תשס"ז] 2007

ספר על נערים ישראליים שכולל סיפורים על המלכה האתיופית מימי הביניים יהודית.

פרשת המכשף הסוציאליסט

האמה טומה  פרשת המכשף הסוציאליסט /   מאנגלית – דורי פרנס ; [ייעוץ מדעי והקדמה – חגי ארליך תל-אביב : אחוזת בית, תשס"ט 2009.

  הספר מלווה בהקדמה מאת חגי ארליך "אתיופיה, ימים של אופל"מביא את סיפורם של אנשי אתיופיה בימים חשוכים … – נשים, גברים וילדים – שנאלצים לעמוד מול הרוע האנושי".

  ראיון עם המחבר

קרבת דם

אברהם ורגיז קרבת דם. / עברית אורי בלסם    תל-אביב : מטר, תשס"ט, 2009.

 סאגה משפחתית המתרחשת באתיופיה

ג. ספרות של אתיופים ושל  יהודי אתיופיה .

כבוד המלכים /   תרגם מאתיופית קלאסית (געז) והוסיף מבוא והערות רן הכהן   תל-אביב,   אוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה ע"ש חיים רובין,   תשס"ט 2009
‬ האפוס האתיופי הקלאסי  מימי הבינייםעל המפגש בין שלמה המלך ומלכת שבא.

סקירה של אלי אשד על הספר 

מספורי חבש וסודאן : ספורים לבני הנעורים /עברית: אסתר זמירי, תל-אביב :  עידית, תשיט .

בן-דור,שושנה עורך ספורים מפי יהודי אתיופיה.    ירושלים : משרד החנוך – מחלקה לחנוך מבוגרים, תשמ"ו. ‬

סיפורי ביתא ישראל :ששים סיפורים וסיפור מפי יהודי אתיופיה /תרגם מאמהרית: מרדכי וורמברנד. עריכה מדעית: דב נוי  לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות, תש"ן, 1990

תרת תרת :סיפורי עם מפי יהודי אתיופיה /עריכה: תמר אלכסנדר, עמלה עינת; יעוץ: רחמים אלעזר; [איסוף ותעוד: רחמים אלעז ,  תל-אביב : משכל, 1996

מרקם ספורים מפי יהודי אתיופיה /   בחירת הסיפורים ועיבודם: יעל זהבי, מירי ורון, ייעוץ וכתיבת הסיפורים באמהרית: ירגה ארטה ‬ תל-אביב : מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, היחידה להוראה מותאמת, תש"ס, 2000

ד. ספרים על תולדות יהודי אתיופיה באתיופיה

יעקב   פיטלוביץ,  מסע אל הפלשים /  עברית: מ. וורמברנד  תל-אביב : דביר, תשי"ט.

, אהרן זאב אשכולי    ספר הפלשים :   יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם /   ירושלים : בסיוע מוסד הרב קוק, תש"גספר ראשון בסדרה "כתות ושבטים: טכסטים ומחקרים לתולדות נדחי ישראל" מאת המחבר .

‫  ראובן    קשאני, הפלשים :   קורות, מסורות ומנהגים   ירושלים : דפוס "הר-ציון", תשל"ו

מנחם ולדמן אתיופיה :עדת "ביתא ישראל" ירושלים : ג'וינט ישראל, תשמ"ה 1985

מנחם ולדמן    מעבר לנהרי כוש : יהודי אתיופיה והעם היהודי   [תל אביב] : משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט, 1989

‬  מנחם ולדמן מאתיופיה לירושלים :יהודי אתיופיה בעת החדשה : מבחר תעודות ומקורות ירושלים : משרד החינוך והתרבות – מינהל התרבות – האגף לתרבות תורנית, תשנ"ב

אתיופיה לירושלים יהודי אתיופיה מנחם ולדמן פרשת העלאת יהודי אתיופיה בעת החדשה.** . 254 עמודים כולל תצלומים, מספרים, נתונים ומפתח שמות ומוסדות. מנחם ולדמן, חוקר ומחנך, רבו של המושב ניר עציון, שפעל רבות לקליטת עולי אתיופיה בישראל. מחקריו הרבים וקשריו על בני העדה במשך שנים רבות עשו אותו לבר

  עורכת: אתי גלעד  אתיופיה שלי: קולות מספרים את-יופיה :  ] סיפור מסעם המשותף לאתיופיה של סטודנטים וסגל אקדמי אחוה – המכללה האקדמית לחינוך / באר-טוביה : המכללה האקדמית אחוה, 2006

אתיופיה / עורכת: הגר סלמון  ירושלים : משרד החינוך התרבות והספורט, המזכירות הפדגוגית, המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח, תשס"ח,2008

ספרות יפה על יהודי אתיופיה

זליג שכנוביץ בן הפלשים : ספור / ז' שכנוביץ ; עברית – א"מ דף [=מאיר צבי פרוש]. —    בני ברק : נצח, (תשכ"ד).
‬ שלמה הפלשי " : סיפור  שהופיע בגרמנית ב1923 בשם "שלמה הפלשי "  שתורגם לעברית בידי מ"צ פרוש בשם "בן הפלשים " ועוסק בנדודי צעיר פלשי המתלבט עולה לבסוף לארץ ישראל ונופל על הגנת הכותל .

.

*שבועת 'האדרה' / דורית אורגד

דורית אורגד שבועת האדרה"(  איורים אבי כץ , הקיבוץ המאוחד, 1988)

הספר הקלאסי בעברית על מסעם של יהודי אתיופיה לארץ ישראל.

 

רדו  מיכאלינו   תחיה ותהיה /   מצרפתית יותם ראובני  תל אביב : גוונים, תשס"ו 2005.                                                                                                                                                                                                                                                    

 רומן צרפתי שנעשה לסרט ידוע  על יהודי אתיופיה . שנת 1984. באחד המחנות בסודן נמצאים אנשים מ-27 מדינות מוכות רעב. בשביל להציל אתבנה בן ה-9, כופה עליו אמו הנוצרייה לתפוס את מקומו של ילד יהודי שנפטר. הוא עולהארצה במבצע משה ומקבל את השם שלמה

 

אומרי טגאמלק אברה  אסתרי / ידיעות אחרונות  2007  .

 רומן   אוטוביוגרפי על חיי משפחה יהודית באתיופיה עלייתה וחייה בישראל.

ביקורות על "אסתרי ":

 אריק גלסנר על "אסתרי "

דורון קורן על "אסתרי"

 

קומיקס בעברית על אתיופיה

 

דני פלנט " מאפריקה ועד שארם עד שייך " סיפור שפורסםבשבועון "הארץ שלנו"  ב-1958. זהו סיפורו של  יהודי מאתיופיה שמגיע ללב אפריקה בחיפוש אחרמדינת ישראל ושם מצטרפים אליו שני נערים כושים גם הם מצאצאי שב שמתייחס על אנשישלמה ויוצאים לישראל בדרך הם נלכדים בידי המצרים בשארם א שיך אך משוחררים בידיכוחות ישראל. זהו סיפור הקומיקס הראשון ואולי היחיד עד כה שגיבורו הואבן אתיופיה .והואמעניין בגלל הצורה הסימפטית והכמעט הירואית שבה מוצגים השחורים הפלאשים ואנשי שבטיהג'ונגל

שמואל לביא בדרך אל היעד : ספור מתח בהמשכים / ציורים: דוד ביכמןבני-ברק : דבש, תשנ"ד, 1994

 200 נערים יהודים באתיופיה מוחזקים בידי המיסיון המורמוני

 

אלי אשד  כותב  אלימלך אדגה  מאייר "  המלכה יהודית הופיע בהמשכים בכתב העת "קו האופק"  גליונות 27 ואילך עלילות מלכה יהודית באתיופיה בימי הביניים .

קומיקס המלכה יהודית:פרק 1

 

פרק 2

פרק 3

קישורים רלבנטיים

אתיופיה והמזרח התיכון :תרבות מצור ואלפיים שנות

 

חגי ארליך בויקיפדיה

אתיופיה נצרות איסלאם ויהדות

ארליך על מנוחתו האחרונה של ארי יהודה היילה סלאסי 

ספר של ארליך על המנהיג האתיופי ראס אלולה

 

אתיופיה בויקיפדיה

שליטי אתיופיה בעשורים האחרונים

היילה סלאסי

מנגיסטו

מילס זינאוי

 

עוד מאמרים על אפריקה ועל אתיופיה

 

האסיר מסיירה ליאון

המלכה יהודית: סיפורה של מלכה אתיופית בימי הביניים

יהודי אתיופיה ואנחנו

שודדי ארון הברית

העבדים של יהודי אתיופיה

מאתיופיה ועד לכפר בתיה 

המסע המופלא אל הכוהן יוחנן : פרק בהיסטוריה ( הדמיונית ) של אתיופיה

 

עם גנט הנערה מאתיופיה

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

39 תגובות על “אתיופיה :משלמה המלך ועד מילס זינאוי והלאה”

סיפרו של אלאן מורהד "הנילוס הכחול" שבו מסופר בין השאר על הקיסר האתיופי תיאודור מהמאה ה19.

אי אז בשנות החמישים השישים והשבעים היה קיים ז'אנר שלם של ספרים וגם סרטים שמטרתם הייתה להראות עד כמה ילדי העולם הם דומים זה לזה עם כל זה שהם שונים ומשונים זה לזה .ז'אנר שכיום בעידן שבו כאשר התקשורת כבר עוסקת בילדים במקומות אקזוטיים היא מתמקדת בעיקר בילדים חיילים ובילדות זונות מסוממות , נראה כמשהו תמים מעידן אחר.
ועל ספרי ז'אנר זה כמו "גנט הילדה מאתיופיה" שהוא אחד הספרים הראשונים בעברית אם לא הראשון שעסק בחי היום יום של הילדים באתיופיה ראו : "
ראו :
"עם גנט הילדה מאתיופיה
http://www.notes.co.il/eshed/54784.asp

בעולם של שואה ,אינקיביזציה, עבדות של שחורים באמריקה, ודיכוי ורצח של עמים על ידי האירופים בכל העולם, אתיופיה היא נקודת אור חיובית בהיסטוריה האנושית. כי היא שמרה על עצמאותה בפני כובשים מבחוץ שיכלו לעשות את העוולות שעשו באזורים אחרים בעולם. מכאן, שאתיופיה היא התרבות האולטימטיבית.

נחמד לציין שהאתיופים הגנו על עצמם ושמרו על עצמם מכיבוש אבל מזה להסיק שהם התרבות "האוטימטיבית ?
ומה זה אומר בדיוק?
הרי האתיופים בסופו של דבר כן נכבשו בידי האיטלקים.וגם הם כבשו ושיעבדו עמים שונים באתיופיה כשהם יכלו,אז במה בדיוק הם אולטימטיביים?
מה בדיוק התרומה הסגולית המיוחדת שאותה תרמה אתיופיה לתרבות האנושית מעבר לזה שהם לא נכבשו חוץ מפעם אחת ? דהיינו מה הופך אותם לתרבות אולטימטיבית ?
אתה מוזמן לפרט.

לא פעם אחת אלא הרבה פעמים. לפני האיטלקים אתיופיה בלמה את המצרים הסודנים והעותומנים
ועוד. מכאן שהיא התרבות האולטימטיבית לפחות במזרח התיכון ובאפריקה.
כמו כן הלבנים לא יכלו לעשות באתיופיה מה שעשו באפריקה. לאתיופים יש סגולות מיוחדות. חחח

אולטימטיבית בהשוואה לתרבויות אחרות שניכבשו ונשדדו. כלומר תרבות כמעט מושלמת ביחס לתרבויות אחרות שלא היה להם מענה לפולשים מאירופה שבדרך כלל הרסו תרבויות זרות ללא אבחנה.
אולי לא תרמו לתרבות האנושית אבל תרמו לעצמם והיו לגאווה עבור היבשת האפריקאית.

תרמו לעצמם אכן. בזה אין ספק.
ולא נכון שהאתיופים תמיד בלמו פלישות.הם לא בלמו את הפלישה האיטלקית של מוסוליני והיו אלו האנגלים של וינגייט ששיחררו אותם.
אבל נעזוב את הפרט הקטן הזה שהורס לך את כל התזה ונעבור למשהו חשוב בהרבה..
תרבות גדולה נמדדת לא בתרומתה לעצמה אלא בתרומתה לאחרים.ובכך שאחרים מחקים בחדווה את תרומותיה התרבותיות מודים בגדולתה ומתגאים בכך.
תרבויות כמו התרבות העברית מוערכת בידי העולם מאחר שתרמה את התנ"ך והמונותאיזם.
התרבות היוונית מוערכת בגלל הספרות האמנות והמדע של היוונים הקדומים.
התרבות האנגלית תרמה לעולם ספרות גדולה ומבנה דמוקרטי.
הצרפתים והאיטלקים תרמו ספרות מדע ואמנות לאוצר של האנושות שכל העמים מתגאים בו.
וכך גם ההולנדים והגרמנים והרוסים וההודים.
הסינים בוודאי ובוודאי.
אבל ..מה תרמו האתיופים לאוצר הידע והיצירה של האנושות ?
תחשוב על זה .

גם אם האתיופים היו תורמים,הלבנים הגזענים, היו מצניעים את התרומה האתיופית. אין אפילו טעם לנסות לתרום או להראות הישגים אתיופים כי הלבנים מטעמי גזענות לא היו מקבלים את זה. ידוע שארכיאולוגים מצאו שרידים של האדם הקדמון באפריקה אבל הבריטים לא קיבלו את העובדה שהמוצא שלהם עצמם (של האדם הלבן) הוא באפריקה השחורה ולכן זייפו ממצאים ארכיאולוגים ו "גילו" באורח פלא שרידים של האדם הקדמון….בבריטניה. הלבנים יעצימו הישגים של בני אירופה,
הם בקושי קיבלו את העובדה שיש מדינה אפריקאית גאה ששמרה על תרבותה.
הלבנים מתנהגים עד היום כמו ילד מפונק עם אגו מנופח.

האם שאתיופיה הפכה לסמל של עצמאות עבור שחורים בעולם זו לא תרומה כשלעצמה ?

האמת, אתיופיה היתה תרבות מנותקת כמעט לגמרי לפחות אלף שנה לפי חגיא ארליך, ולכן אולי היו להם יצירות או ספרות משל עצמם ולכן לא השפיעו על העולם ?

צר לי לענות לך שענית לי תשובה גזענית שמראה שאתה מגיב בדיוק כמו שנואי נפשך הלבנים "ילד מפונק עם אגו מנופח ". והיא מראה על שום דבר יותר מאשר חשיבה פרנואידית ש"הלבנים אשמים בכל ".
שום מדען היום לא יעלה על דעתו להסתיר שמוצא האדם הקדמון הוא כנראה באתיופיה.
נזכיר שכל המדענים שגילו את שרידי האדם הקדמון באתיופיה היו ממוצא מערבי.

וכל ההערות שלך על התגליות המזוייפות בבריטניה הן לא רלבנטיות לנושא הדיון.
אז מה ?
מה זה קשור לתרומה שהאתיופים אולי תרמו לתרבות האנושית ואולי לא ?
נראה שאינך יכול לחשוב מה בעצם תרמה אתיופיה לאנושות כולה כי אינך מכיר שום דבר כזה.
תרומה זאת אתיופי יקר אינה במלחמות שבהן ניצחה והובסה אתיופיה והן בגדר לא רלבנטייות להתפתחות התרבות. לאיש היום מחוץ לאתיופיה לא איכפת שמלך אתיופי זה או אחר ניצח או הובס במלחמה זאת או אחרת.
אתיופיה תרמה תרומה לתרבות העולמית בכך ששימרה את ספר חנוך,ספר חיצוני חשוב ביותר שנעלם במקורו העברי- ארמי.אבל זוהי תרומה של שימור לא של יצירה מקורית אם כי גם בכך יש חשיבות..
יצירות הספרות והתרבות המקוריות של אתיופיה עצמה מעולם לא עוררו עניין עולמי פרט אצל אלו שהם מומחים בחקר אתיופיה.היצירה האתיופית הבולטת מכל "כבוד המלכים " היא בקריטריונים ספרותיים אבסולוטיים יצירה ספרותית בינונית שאפשר ללמוד ממנה על התרבות האתיופית ועל התפארויותיה השונות על גדולת העם האתיופי אבל הקורא בה אינו יכול ללמוד ממנה הרבה על עצמו בניגוד ליצירות המופת של העולם.
אתיופיה אכן תרמה תרומה לתרבות האנושית.אבל זאת לא הייתה תרומה ישירה שלה.
אלא בכך שהיא שימשה כסמל עבור תרבות הרגאי של ג'מאייקה ועבור הזמר מג'מאייקה בוב מארלי שהוא אחד הזמרים היוצרים הבולטים של המאה העשרים והיווה מקור השראה תרבותי מוזיקלי ואף רוחני למליוני מעריצים בכל העולם ( כולל בישראל ).
הנה זוהי תרומתה הגדולה ( היחידה ) של אתיופיה לתרבות האנושית הכללית ולא רק לעצמה.

שכחת לציין את ספר היובלים שנשתמר באתיופית קלאסית ואת עליית ישיעיהו שנשתמר בגעז כחלק מהספרים החיצוניים שנשתמרו מימי חבש ועד לאתיופיה של היום.

דרך אגב, המדענים הבריטים בתחילה לא השלימו שמוצא האדם באפריקה ורק מאוחר יותר
נאלצו להודות באמת.

מה שאתה מכנה "ספרים ותרבות" זה דברים שחברה יוצרת באופן ספונטאני ואילו דברים
בגדר מותרות. דברים שאנשים יוצרים בזמנם הפנוי. עם ספרות ויצרות אומנות לא הולכים למכולת.
יצירה ספרותית זה לא חזות הכל. אלה דברים שנוצרים באופן ספונטאני והערך שלהם תלוי בעיני
המתבונן בלבד. אנשים יכולים להעצים יצירה כל שהיא ולעשות לה תעמולה ולעשות לה פרסום אבל זה לא הופך אותה בהכרח להכי טובה.
אתה מדבר על המצאות של היוונים אבל מאז היוונים הקדמונים האירופים נשארו בארברים עד
המאה ה 20 . התרומה של האירופים לאנושות מתגמדת לעומת העוולות שהביאו לתרבויות אחרות.

תרומה משמעותית של בריטניה זה שעמדה כמעט לבדה מול היטלר במלחמת העולם השניה וכך
הביאה קצת נחת לאנושות.

עדיין בהשוואה לכלל אפריקה ,המזרח התיכון ומקומות אחרים, אתיופיה היא התרבות האולטימטיבית. שאני רואה את ההיסטוריה האנושית העגומה אני שמח שזכיתי לחיות באתיופיה ולא במקום אחר ובטח שלא באירופה הגזענית והאנטישמית.

האירופים שכבשו את העולם באו בגישה של התנשאות כלפי אפריקאים. והאתיופים במקום להתחנף
לאירופים הם הלכו דווקא בדרך ההתרסה וקריאת התיגר מול הלבנים. וזו הנקודה הכי חשובה
בכל הסיפור.
האתיופים באו בגישה שהלבנים הם ערמומיים וחלקלקים ולכן אסור לסמוך עליהם כל כך.

איש מצרי בשם מוחמד לטפי ג'מעה כתב כך בשבח אתיופיה לפני פלישת מוסוליני לאתיופיה:

"מצרים ושאר עמי המזרח וכן העולם הערבי על שלל עמיו ומדינותיו מודאגים מאוד באשר גורלה של אתיופיה. אם עמי אירופה מתעניינים בשל דאגתם לשלום העולם והתנגדותם לתוקפנות של מוסוליני,התעניינותנו היא אחרת. אנו מתעניינים באתיופיה כי היא מגלמת את המיטב והנעלה שבמזרח ובאפריקה, את היופי ואת הכבוד. וכי מה מכובד יותר מאשר השמירה על העצמאות, דור אחר דור,תקופה אחר תקופה,יכולת ההתנגדות לתוקפנים מבחוץ,יהיה כוחם אשר יהיה? "

אכן הכותב מכיר בגדולתה של אתיופיה, התרבות האולטימטיבית. חחח

ידידי האתיופי היקר.
אתה כותב כמו ילד. "הם עשו לנו ככה וככה ואנחנו ננקום בהם ".
זאת גישה ילדותית חבר יקר שאינה מצופה ממי שטוען שתרבותו היא התרבות האולטימטיבית.

אל תתווכח על דברים שאינך מבין בהם .אין לך מושג ירוק לגבי גילוי האדם הקדמון באתיופיה אם אתה רוצה להוכיך את טענותיך הבא מקור מדוייק כולל עמוד ואני אבדוק זאת.
ואינך מסוגל לענות על שאלה פשוטה ששאלו אותך .והיא :
מה תרמה אתיופיה לאנושות ב3000- שנות קיומה.?
מצרים שכנתה של אתיופיה תסכים עימי תרמה תרומות לאנושות במהלך תקופה זאת .הפירמידות ברפואה במדע .
המערב תרם תרומות גדולות לאנושות מאז המאה ה-16 ובהן השיטה המדעית ספרות ואמנות וביטול העבדות.
אתיופניה הייתה מדינה יציבה רוב הזמן הזה.
מה היא תרמה לאנושות ?
התשובה היא שג'אמיקה יצרה בהשראתה את מוזיקת הרגאי והביאה לעולם את בוב מרלי מוזיקאי ברמה עולמית.
פרט לכך אתיופיה תרמה כמה ספורטאים חשובים. ונראה שבכך זה מסתכם. .

לא כתבתי עשו לנו ככה וככה, למה שהאתיופים ירצו לנקום ? האתיופים סבלו הכי פחות אם בכלל מהאירופים בהשוואה לעמים אחרים ולכן אין כאן עניין של נקמה.
פשוט האתיופים לא איפשרו מלכתחילה פגיעה בהם מצד גורמים אחרים ולכן לא היו צריכים לנקום.
רק אמרתי שאתיופיה התמודדה מול תרבות אירופה בראש מורם ובגאווה גדולה ואף מתריסה כלפי
הלבנים.
דווקא מי שהתנהג כמו ילד זה הלבנים במגעם עם שאר התרבויות.
אפילו מוסוליני בה לנקום באתיופיה אחרי 40 שנה בגלל התבוסה שהם קיבלו מאתיופיה בשנת 1896. אז מי מתנהג כמו ילד ובא לנקום על אירוע שקרה 40 שנה קודם לכן ?

אם אתה חושב שאני באופן אישי יש לי רצון לנקום בישראלים (הלבנים) אז אתה טועה. כי פשוט אין לי על מה לנקום.

חוץ מזה מי קבע שצריך לתרום לתרבות האנושית? האם כל בני האדם נולדו לתרום לאנושות? אז לא. בני אדם חיים את החיים באופן ספונטאני ומדי פעם יצא להם במקרה לגלות תגלית כזו או אחרת.
דווקא מי שמתפאר על ההמצאות של האירופים הוא ילדותי בעצמו. על ידי זה שאתה מדגיש
את התרומה של האירופים אתה בעצם מתנשא כלפי אחרים. זה כמו ילד קטן שמתפאר
שאבא שלו יותר חזק.

אתיופיה יכולה להיות מודל לחיקוי עבור עמים אחרים או עבור שחורים בשאר אפריקה.

חבר אתיופי יקר
נחזור .
אתה טוען שתרבותך היא עליונה .היא התרבות האולטימטיבית.
תרבות עליונה היא תרבות שתורמת לתרבות האנושית בכללותה.
אחרת היא חסרת חשיבות.
משום שערכה של תרבות אינו נקבע בידי חבריה ,אם עוד לא תפסת את זה. אלא בידי אחרים מבחוץ.
כך שלא אתה תקבע אם תרבותך היא אולטימטיבית או לא אלא אחרים יקבעו זאת.
אתה מביע את פתיעתך :למה מישהו צריך לתרום משהו לאנושות.למה שמישהו יהיה מוערך בגלל זה ולא בגלל עוצמה וכוח כראוי לו?
חבר יקר המונגולים שלטו בעולם במשך כמה מאות שנים .אבל לא תרמו תרומה כל שהיא לתרבות האנושית ולכן היום הם נשכחים ואין מי שיעריך אותם.חוץ מהם עצמם כמובן.אבל זה לא נחשב.
אתה טוען שתרבותך היא עליונה מאחר שמעולם לא נכבשה.
טעות.
היא נכבשה בידי האיטלקים ושוחררה בידי הבריטים.

אתה מאשים את האירופים שהם התנהגו כמו ילדים קטנים כלפי אחרים.
ייתכן.
אבל הם גם שעזרו לאתיופיה בעת שזאת סבלה מבצורות גדולות ולא יכלה לעזור לעצמה.
אתה טוען שאתיופיה יכולה להיות מודל לחיקוי לאחרים.
היא הייתה מודל חיקוי לג'מאייקה. מישום שנראתה כמודל לתרבות שחורה עצמאית.
אבל לא לאף אחד אחר.
מדוע מאחר שכבר קמו עוד תרבויות שחורות עצמאיות. וזה לא כזה דבר יוצא דופן.
אתה יכול להסביר לי איזה סיבה יש למישהו כיום למצוא באתיופיה מודל לחיקוי?
נזכיר :מודל לחיקוי היא תרבות שתרמה משהו למין האנושי בכללותו ולא רק לעצמה.זאת הסיבה שהיא תוערך בידי תרבויות אחרות.
תחשוב.

תגובה ל666 מה הביאו העמים שאתה מציין חוץ מהרג כיבוש חולי (מצחיק שהם גורמים לחולי ואז סוגרים קופה על תרופה והחכם יבין)
הביאו מטוסים חלליות ושאר דברים שפולטים דברים רעילים או שמא טכנולוגיה שגורמת לך להשתעבד יום יום בעבודה ולא לצורך קיומי חחחח בעוד שהעם שאתה תוקף בדיון דחה את התרבות הלא מצליחה (המערבית קפיטלסטית שעדיין לא מבינה שהיא לא עובדת חוץ מלעשירים) – ראה מה קורה בעולם הגירעון רק גדל ויגדל והמוצא הוא מלחמה או כיבוש
אז לפני שאתה מתנפח ומנסה להצדיק את הדרך שבחרתה (ולצערי לא מבחירה נולדתה לתרבות ה"כובשת") ומה שמצחיק שאני בטוח שהיתה מוותר על כל התרבות הזו בשביל לחיות חיים ללא מרוצה אחרי דבר שאין לך מושג מהו חחחח והחכם יבין

חבר אתיופי יקר .
אתה לא עונה על השאלה שנשאלת שהיא :
למה שמישהו ירצה להעריץ ולחקות תרבות עם תרומה מועטת כל כך לעולם כולו ותרבותו כמו התרבות האתיופית?.
התרבות המערבית שכנראה לא נולדת אליה הביאה לעולם מוסדות שלום ופועלת מאמצע המאה העשרים למען מדינות אחרות ולמען השכנת שלום במקומות שונים.
בהצלחה קטנה או גדולה אבל מנסה
נושא שבבירור אין לך מושג רב עליו.
אני ממליץ לך לפנות בנושא לספר הזה:
Winning the War on War: The Decline of Armed Conflict Worldwide
http://www.amazon.com/Winning-War-Decline-Conflict-Worldwide/dp/0525952535
וכדאי לעיין גם באתר הספר כאן
http://www.winningthewaronwar.com/
תקרא תלמד אולי יפקח את עיניך.

מה שאתה מציע אם הצלחתי להבין נכונה מהררי הרהב האינסופיים שלך על התרבות האולטימטיבית הוא שכל מדינה תשמור על עצמה כנגד כל אחד אחר.על פי המודל האתיופי
העמים האפריקניים השונים ניסו לעשות את זה בעשרות השנים האחרונות ,התוצאה היא סבל אינסופי ,בין השאר באתיופיה ובסומליה שכנתה.
למה שמישהו בראשית המאה -21 ירצה לחקות מודל כושל כזה?

תחשוב

ונוסיף שסומליה שכנתה של אתיופיה היא אחת מאותן מדינות אסון בנוסח אפגניסטן שאינן מסוגלות לעזור לעצמן אבל בהחלט מסוגלות להזיק לאחרים ועושות כך כמיטב יכולתן.
לוחמי הגרילה בסומליה שאינם מסוגלים להאכיל את אנשיהם חולמים על הקמת אימפריה איסלאמית עולמית ופועלים בכיוון זה עם מעשי טרור שונים ברחבי אפריקה.
מה לעשות עם ארץ כזאת ואוכלוסייה מטורפת ורצחנית כזאת ? להפסיק להם כל סיוע ?
דעתי היא שיש להמשיך לסייע להם במידת האפשר אבל תוך פיקוח הדוק תוך ידיעה שהמדובר באיזור מסוכן שלאנשיו יש שאיפות מגלומניות. להאכיל את עצמם הם לא מסוגלים.אבל להשתלט על אחרים עם הכמות האדירה של כלי נשק שברשותם הם בהחלט יכולים.כמעין מונגולים מודרניים המסוגלים רק להרוס ולא לבנות.

מבחינה הישרדותית אתיופיה היא המודל האולטימטיבי בהיסטוריה אנושית של מלחמות ושיעבוד עמים אחרים. אולי זה לא רלוונטי למאה ה21 אבל אין לדעת מה יקרה בעתיד. עניין התרומה לתרבות זה עניין משני . בעולם אכזר קודם צריך לשרוד ואם יש לך אפשרות לתרום זה בסדר גמור.רוב ההמצאות נוצרו במקרה ולא היתה בהכרח כוונה לתרום לתרבות.
לא אמרתי שהאתיופים עליונים אלא הם לא נופלים מאחרים בפרמטרים מסויימים.
היהודים תרמו לתרבות האנושית אבל כמה אנשים בעולם מעריכים את זה? לא הגיוני ששונאים
יהודים שרק תרמו לעולם. זה רק מראה שבני אדם הם כפויי טובה, דווקא הם מתעמרים במי שתרם
לתרבות. מה שכן בני אדם מבינים את שפת הכוח וכאשר אתיופיה הקרינה כוח ועוצמה צבאית
נתנו לה כבוד ולא מיהרו להילחם נגדה. אני לא בעד מלחמות אבל בני אדם מטבעם פוגעים במי שחלש מהם ושומרים מרחק מהחזקים.

אתיופיה לא יצרה את סומליה אבל ניסתה לסלק משם מוסלמים קיצונים (2006) שהביאו שלטון דתי מפגר
לסומליה. גם כאן יש תרומה של אתיופיה במלחמה באיסלם הקיצוני, אם לא שמת לב.

סתם שאלה: האם המצאת הנשק האטומי זו תרומה לתרבות מבחינתך ?

שאלה טובה .הנשק הגרעיני הביא ליותר שלום בעולם בגלל מאזן האימה. אבל ברור שהוא מסכן את העולם. נוכל לדעת זאת רק לטווח הארוך אם המין האנושי ישרוד. דהיינו עם כל מי שיוצר נשק גרעיני יקפיד שלא להשתמש בו.
האיסלאם הקיצוני אם חלילה יגיע לידיו נשק גרעיני כנראה כן ישתמש בו.אבל נשאר לראות את זה.

הגרעין לא מביא לשלום בהכרח. כיום יש פחות מלחמות כי מדינות אחרות מתאחדות נגד
המדינה התוקפנית ומטילות סנקציות, כמו למשל מול אירן או דרום אפריקה של פעם. ברגע שכל שליט מעורער בדעתו ירכוש נשק אטומי ישתמש בו ברגע שאין לו מה להפסיד. וברגע שאחד שולף את הנשק הזה תהיה תגובת שרשרת בשאר המדינות.
אם לסדאם היה נשק כזה הוא היה משתמש בו. אפילו אסד או קדאפי היו משתמשים בנשק כזה מול ישראל שירגישו שהם נופלים מהשלטון. יש כאלה שלא ירצו למות לבד אלא יחריבו כל מה שיכולים לפני כן.

לנושא המקורי : האירופים הרגו מיליונים והרסו תרבויות בכל העולם מיבשת אמריקה ועד אוסטרליה.
כל ה "תרומה" שלהם לתרבות האנושית מתגמדים מול הנזקים שגרמו לבני אדם אחרים.

חבר יקר.
יש לך אובססיה של שנאה ממש ממש עם הלבנים האירופים.
להזכירך הם אלו שהחזיקו את אתיופיה הנערצת בחיים כשזאת סבלה מרעב

האירופים הרגו מאות אלפים ומליונים אכן
הם לא היו יחידים.כל גזע אנושי שמשיג דומיננטיות משיג זאת על ידי הרג המוני.
את המונגולים הזכרנו כבר.
סביר להניח שאם האצטקים היו משתלטים חלילה על יבשת אמריקה ומקומות אחרים הם היו הורגים מליונים בהקרבות קורבנות .כך גם שבט המאיה. ועמים אינדיאנים אחרים.
ואיך האתיופים או יותר נכון האמהרים השתלטו על אתיופיה חבר יקר על התיגרים ?
ומה היה קורה אם הם היו פורצים החוצה וכובשים ארצות אחרות ?
אתה באמת חושב שהם היו מתגלים כיותר צמחוניים מהאירופים ?אני לא חושב.
בכל אופן הפילוסופיה שאתה מחזיק בה עכשיו של אנטי קולוניאליזם ( כל זמן שהוא לא מתבצע בידי אתיופיה בכל אופן ) הוא לידיעתך תוצר אירופי ואתה בסך הכל חוזר על טיעונים של אינטלקטואלים אירופיים מלפני חמישים שנה.
על מנת שתוערך בידי אחרים עליך לחדש.

עידכון :מילס זינאווי שליט אתיופיה מאז 1991 מת בפתאומיות כתוצאה מאירוע בריאותי כלשהוא.
זינאווי היה אחד השליטים היותר מאריכי ימים בתולדות אתיופיה .תקופת שלטונו בת 21 השנים הייתה ארוכה יותר מזאת של קודמו מנגיסטו רודן צבאי ששלט במשך כ-17 שנה. אבל לעומת זאת הייתה קצרה בהשוואה לזאת של הקיסר האחרון של אתיופיה היילה סלאסי שרשמית לפחות שלט במשך למעלה מ-40 שנה עם הפסקה ארוכה של תקופת השלטון האיטלקי באתיופיה.

שוב אתה מדבר על שינאה. כבר אמרתי לך שאתיופים לא ממש סבלו מאירופים מכדי לשנוא או לנקום.

רוחות מלחמה מנשבות במצרים של מורסי והאחים המוסלמים , והן הולכות ומתחזקות והן אינן מיועדות כעת דווקא כנגד ישראל שסיני חוצצת בינה ובין מצרים. גם לא כנגד סוריה למרות שמצרים הודיעה נחרצות שהיא תומכת במורדים הסונים כנגד ממשלתה.

רוחות המלחמה הן כנגד מדינה שמצרים הייתה שקועה עימה במלחמה רק בעבר הרחוק כמתואר באופרה של ורדי "אאידה" ,באתיופיה.

ממלכת כוש שמה הקדום של אתיופיה אף השתלטה על מצריים במאה השמינית לפני הספירה ומנהיגה שלטו כפרעונים של השושלת ה-25.

אולם כיום שוב צצות רוחות מלחמה עזות בין מצרים לאתיופיה וזאת הודות להקמת סכר ענק באתיופיה שידאג שחלק גדול ממי הנילוס שעוברים באתיופיה לפני שהם מגיעים למצרים יישארו באתיופיה.וכך יביא הסכר לפריחה חקלאית וכלכלית באיזורים השחונים של אתיופיה כמו זאת שבעבר נהנתה ממנה מצרים. המצרים כבר הודיעו שהם לא יעברו על כך בשקט ופתחו באיומי מלחמה. וייתכן שהם אכן מתכווננים לקיים.גנרל שלהם כבר הודיע שעדיף להם למות בשדה הקרב מאשר בצמא.

האתיופים מצידם נראים נחושים ואין להם סיבה מיוחדת להפסיק כתוצאה ממצבה המיתדרדר של מצרים שמביא לירידה קשה במעמדה האיזורי.וייתכן שלמצרים עדיפה גם כן מלחמה איזורית כנגד אויב חיצוני שתחזק שוב את מעמדו של המשטר מבפנים.

אם תפרוץ מלחמה בין מצרים ואתיופיה ,איפה כאן האינטרס של ישראל ? במי עליה לתמוך?

קודם כל ישראל היא בעלת ברית לכאורה לפחות של שתי המדינות ,ואין לה אינטרס להיראות כתומכת באופן ספציפי באחת מהן. האינטרס של ישראל הוא שמצרים תיהפך למדינה משגשגת ושלווה וחילונית בעלת יכולות מדעיות וטכנולוגיות להאכיל את אוכלוסייתה ואף לשלוח טכנולוגיות לחלל בתוכנית חלל שמשלה שתסייע לזאת של ישראל.

האינטרס של ישראל הוא שאתיופיה תיהפך למדינה חזקה כפי שהייתה בעבר שמזינה את עצמה ויכולה לשמור על גבולותיה מפני מדינות מוסלמיות המקיפות אותה.עם פורצת מלחמה בין השתיים ,וזוהי בגדר מלחמה "רגילה" על אינטרסים רציונליים , כאשר במצרים שולט משטר וצבא חילוני באופן יחסי ,אין לישראל להתערב אלא לנסות לסייע לשני הצדדים בתיווך ובהצעת רעיונות לפתרון בעיות המים שלהם.

זה אם זאת תהיה מלחמה "רגילה " ובמצרים יש משטר רציונאלי.

אך על ישראל לבחור למי מבין שתיהן לסייע אם :במצרים ישלוט שלטון מוסלמי קנאי של האחים המוסלמים או של הסלפים. משטר כזה אפשר לקבוע כמעט בוודאות יהפוך את מלחמת המים בין מצרים לאתיופיה בשלב מסויים אם היא לא תתפתח לטובתו למלחמה דתית מאחר שהאתיופים הם נוצרים. סביר להניח שבמקרה כזה יקרא השלטון המצרי האיסלאמי למוסלמי העולם לסייע לו כנגד האתיופים "הכופרים" והללו ינהרו לעזרתו כנגד האתיופים ללא קשר לעובדה שאין שום קשר בין מניעי המלחמה ובין הדת, כפי שקורה היום בסוריה.

משטר איסלאמי קיצוני כזה יש כל סיבה לחשוב יפנה כנגד ישראל אחרי שיביס ,אם יצליח בכך, את האתיופים , וישלח כנגדה את כל אותם גדודים של מוסלמים זרים שהיגיעו על מנת לסייע לו ולכן אין שום סיבה לסייע לו.

מאידך האינטרס העליון של ישראל במקרה כזה יהיה לסייע מאחורי הקלעים לאתיופיה כנגד הג'יאהד העולמי שיכריז עליהם המשטר המצרי הקיצוני ,וסיוע כזה אפשרי לעשות באמצעות עולי הקהילה היהודית האתיופית שעלו לארץ ויוכלו לשמש כנציגים של ישראל באתיופיה המותקפת.

האינטרס של ישראל הוא שלא תקום מעצמה מצרית בעלת שלטון איסלאמי קיצוני שכן מדינה כזאת היא איום על האזור ועל העולם. עדיף להביא להכרעת מלחמת מצרים אתיופיה לטובת האתיופים שמצרים האסלאמית המוחלשת תעמוד ותשקע מכאן ואילך בצילם.

עד לסיבוב הבא בעוד כך וכך שנים.

ולסיכום : המלחמה בין מצרים ואתיופיה לא תהיה אופרה בכל מקרה אבל אם המשטר שיקום במצרים יתגלה כאיסלאמי קיצוני ויזעיק לעזרתו את הג'יהדיסטים של העולם ,כי אז יש לעשות הכל שהתוצאות המתוארות באופרה "אאידה" יתהפכו ,והפעם שינצחו האתיופים ולמשך זמן רב.

המוסלמים בשקרים שלהם בלבד יכולים לגייס מוסלמים פאנטים וגם יכולים לעשות תעמולה שקרית
נגד האוייב כדי להשחיר אותו כפי שעושים הפלסטינים נגד ישראל. באופן מוזר המוסלמים הפאנטים יכולים להתלונן על הפרת זכויות אדם ואז ליצנים שקוראים לעצמם "אירגוני זכויות אדם" יבואו לסייע לאותם מוסלמים פאנטים כפי שעושים בעזה. אבל יש מזל לאתיופיה שאין לה שמאלנים מפגרים ואין בג"ץ מפגר שמסקל כל מהלך של השלטון במדינה.
בינתיים המשטר של מורסי נפל ואין לדעת מה יקרה עכשיו. בסך הכל מסכים איתך בקביעה שישראל צריכה לתווך ולפתור חלק מהבעיות בין מצרים לאתיופיה במידה והשלטון במצרים יהיה חילוני. אבל אם יהיה שלטון דתי צריך לתמוך באתיופיה בדרכים סמויות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

three × two =