ספר החזון העתידני "קול התור " המיוחס להילל ריבלין אביה של משפחת ריבלין המפורסמת שבימים אלו חוגגת 200 שנה לעליית אבותיה לארץ ישראל , מתיימר להביא את פרטי הפרטים של תוכנית העתיד של הגאון מוילנה לגבי כיצד אפשר להביא את עידן המשיח. ספר זה הוא אחד הספרים המסתוריים ביותר שהופיעו אי פעם בספרות המיסטית היהודית אולי המסתורי ביותר מאז ספר הזוהר. |
"בימים ההם היו ראשי העדה בירושלים מקיימים שיעורים מיוחדים בתורת ישוב ארץ ישראל מתוך כתבי הגר"א .
שארי הרב אליהו לנדא , בן נינו של הגר"א סיפר כי במקרים יוצאים מן הכלל היו מתעסקים לפתור שאלות קשות מתוך "סודות הגאולה" , של רבי הילל משקלוב תלמיד הגר"א ( עניין הידוע ליודעי ח"ן ) .כל אלה היו להם לעיניים בדרך עבודתם הגדולה של קיבוץ גלויות ובנין הישוב . שארי רבי אליהו לנדא דיבר תמיד בצער עמוק על כל העניינים הנשגבים האלה שהולכים ונשכחים .וכידוע הקדיש ר' אליהו שנים רבות לפרסם שארית הפליטה של חיבורי הגר"א ז"ל. "
( ד"ר ישראל בן זאב בספר "מוסדי ארץ " )
כל הישוב כולו נבנה על גימטריות –גימטריות הגר"א ותלמידיו .
יצחק צבי ריבלין ( חזון ציון ע' 139)(
בימים אלו יצאו ספרו של רפאל ב. שוחט "עולם נסתר במימדי הזמן :תורת הגאולה של הגר"א בוילנה ומקורותיה והשפעתה לדורות"
. בספר זה ניתן ניתוח מפורט של תורת הגאולה או תוכנית העתיד של הרב היהודי המפורסם הגאון מוילנה.
בספר מראה שוח"ט כי הגר"א יצר מעין "תוכנית עתיד " חסרת תקדים שבה חזה את העתיד לבוא עד לביאת המשיח כתוכנית ארוכת טווח שעל תלמידו היה למלא אותה בעליה לארץ ישראל בהתאם לסדרה של שלבים שיתמשכו לאורך מאות שנים.
אולם תוכנית זאת מפוזרת רק ברמזים בודדים בספריו השונים של הגר"א ולא כמשהו מאורגן ומגובש.
כפי שהראה שוח"ט בספרו זה . אם אנו רוצים לחפש תיאור מפורט של תוכנית עתיד מגובשת כזאת שבכל אופן מיוחסת לגר"א יש לחפש אותה בספר שיצא לאור לראשונה רק באמצע שנות ה- 40 של המאה הקודמת " קול התור בעקבות משיחא / תמצית מתוך ז' פרקי גאולה של. הגאון המקובל .. ר' הלל שקלובר שארו ותלמידו של הגר"א ז"ל … ".
וזהו ספר שנוי במחלוקת מבחינות רבות מאחר שיש חוקרים ורבנים הרואים בו זיוף מאוחר מאמצע המאה העשרים ולא קודם לכן ומכחישים כל קשר אמיתי בינו ובין הגר"א או תלמידיו.
אך למרות טענות אלו ולמרות התעצמות הויכוח על "קול התור " לאורך השנים כמדומה שהשפעתו התת קרקעית רק הולכת וגוברת.כפי שאפשר לראות למשל מספרו של חיים באר "עת הזמיר " ( עם עובד 1987) שהוא במידה רבה תיאור ספרותי של השלכות הרעיונות של "קול התור " על הציבור הדתי הלאומי בישראל.
מבחינות רבות "קול התור " הוא אחד הספרים המסתוריים ביותר שהופיעו אי פעם בספרות המיסטית היהודית אולי המסתורי ביותר מאז ספר הזוהר בלבד. דומה שהתעלומה סביבו רק גוברת והולכת
.להלן ניסיון ראשון מסוגו לפתור תעלומה זאת .
תוכן קול התור
הגאון מוילנה .המקור של "קול התור "?
…עוד בילדותו החל רבנו הגר"א לעסוק בלימוד תורת הנסתר ,אחרי שהש"ס ופוסקים וכו' היו שגורים אצלו כנודע .ומאז כבר עסק בעמקות נפלאה בגילוי רמזי התורה כאמור לעיל .בעודנו נער בן י"ד שנה בערך קבל הרבה בתורת הנסתר גם מאת גדולי קהילתנו בשקלאוו שארי אביו אב זקננו הרש"ז בה"ר צבי…במיוחד התעסק הרבה בסוד צרופי אותיות ובחכמת היצירה .וכפי ששמענו מפי קדשו ,גם כוונתו בזה היה ככדי להשיג ולדעת איך ליצור כח גולמי בע"ח –להכריע בו את הס"מ בשערי ירושלים ולשם כך התחיל עוד בילדותו לעשות ניסיון נורא ביצירת גולם כנודע.
( קטע מ"קול התור " פרק 3 ע' 95 במהדורת 1994)
"קול התור " הוא טקסט קבלי מיסטי מקיף המפרט את תורת הגאולה ותוכנית העתיד של הגר"א כפי שאין בשום מקום אחר הוא כתוב כמסרים שניתנו לתלמיד מסויים של הגאון מוילנה ( ששמו אינו מצויין בספר ) בידי הגר"א מסרים שמפרטים לכאורה את תוכנית העתיד שלו ונירשמו בידי אותו התלמיד,לזיכרון הדורות. .
אחד המסרים העיקריים של הספר הוא כי הגר"א ראה את עצמו כמשיח בן יוסף, שתפקידו לדאוג לבניין הארץ, וכך ראו אותו גם תלמידיו , לשם כך יצר תוכנית עתיד מפורטת שתביא לכך ולצורך כך שלח את תלמידיו לחיות ולבנות את ארץ ישראל . הנושא שבו עוסק "קול התור " בפירוט יותר מכל הוא בנושא משיח בן יוסף נושא משני לגמרי לפני ימי הגר"א בתורות הגאולה .
הגר"א קבע שיש כמה סוגים של משיח בן יוסף ולאמיתו של דבר הוא יכול להימצא בכל בית בישראל שכן כל אדם הפועל לתוכנית הגאולה יש בנשמתו ניצוץ מנשמת משיח בן יוסף. ( והדבר מזכיר את ההשקפה הציונית הקלאסית לפיה המשיח הוא קולקטיבי כלל עם ישראל ) . פיתוח מקורי של הספר הוא שהתגלמויות של משיח בן יוסף ושל משיח בן דוד נמצאים בכל דור ודור ותורמים את תרומתם לקירוב הגאולה.
מוטיב מרכזי נוסף, שלשיטת 'קול התור' מופיע כבר בכתבי חז"ל ובספרות הזוהר, הוא כי גאולת ובנין הארץ, תפקידו של משיח בן יוסף, ייעשו בידי אנשים שאינם מקפידים במיוחד או בכלל על שמירת תורה ומצוות, או בלשונו "מסטרא דשמאלא"..
לגאולה תסייע באופן מכריע גם פעילותו של ארגון חשאי "אנשי האמנה " צבא פעילים בבניין הארץ ,אנשי טוהר ויושר שעליהם יכון בניין ישראל בארץ ישראל ". חבורה של צדיקים נבחרים מומחים שאין כמוהם בסודות הקבלה וחיזוי העתיד שהם שיביאו לבסוף בצורה סודית שאינה מפורטת בספר את הגאולה."קול התור" נשאר כפריט איזוטרי במיוחד ידוע רק בחוגים מצומצמים ביותר בירושלים של משפחת ריבלין ומקורביה עד שהשתנה המצב באופן דרמטי לאחר 1967.
"קול התור " זכה אז לפרסום חדש לאחר מלחמת ששת הימים שדומה היה שהיא מגשימה חלק מרעיונותיו והוצא לאור במקביל פעמיים בספר בשם "התקופה הגדולה" שחיברהרב מנחם מנדל כשר שדן באפשרויות המשיחיות השונות שנוצרו בעקבות מלחמת ששת הימים ובו נטען שהגר"א חזה מראש את כל האירועים המשיחיים שבהם נמצאת כעת ישראל.
הספר יצא לאור שוב ב-1969 ובמהדורה נפרדת מיוחדת.
ומאז יצא לאור שוב במהדורה רביעית מתוקנת ומורחבת שכללה חומר שלא היה במהדורות קודמות והתגלה מחדש רק לאחריהן בידי נכדו של רש"ז החוקר יוסף ריבלין שמבחינות רבות אפשר לראות בו כממשיך מפעלו של הסב בשימור מסורות המשפחה.
למרבית הצער המהדורה שבידינו אינה כוללת כל תוכן הספר מאחר שכמה פרקים ממנו נעלמו עם השנים לפני שהיה סיפק להדפיסן.
. לאורך השנים הספר האזוטרי המסתורי הולך וצובר השפעה גדולה והולכת בחוגי הימין הלאומי והדתי,עד שבשנים האחרונות הפך לאחד מספריהם המרכזיים והמוזכרים והמצוטטים ביותר ויש לו השפעה גוברת והולכת עד שיש קוראים לו התנ"ך של הימין הלאומני ".
ההגדה לבית ריבלין
"…בני משפחת ריבלין היו ראשי הדרשנות של העדה בירושלים במשך כל הדורות מתחילת
התיסדות ישוב האשכנזים … לא רק בדרשנות כי אם במעשים כבירים ונועזים יסדו הריבלינים את הישוב.
מתחילת עליית תלמידי הגר"א אבות משפחת ריבלין הגאון רבי הילל ריבלין משקלוב יצר את תנועת חזון ציון בשקלוב ,ועלה בראש השיירה הראשונה לארץ ישראל בניו ובני בניו המשיכו את עבודת הישוב ובנינו בעזרת חבריהם במסירות ובסיכון חייהם .
הם עמדו בראש המנהיגות הכללית במשך מאה ועשר שנה מתוך אמונה חזקה שהם "שלוחי עליון באתחלתא דגאולה " הם יצרו את קרנות הישוב של הימים ההם ,הם היו המיסדים העיקריים של מוסדות עדת הפרושים והיוצרים והמיסדים של כל השכונות הראשונות בירושלים ומלבד התנאים הקשים סבלו נוראות מעלילות אכזריות על ידי חוגים ידועים שהופצו בעיתוני התקופה ההיא .הם הריבלינים היו תמיד מטרה ראשית לכל החיצים והבליסטראות בעצם זמן עבודתם בבנין הישוב . והם נעשו למטרה הראשית בתעמולה הזדונית לעקור את זכרם וזכר מפעליהם הכבירים ולזקפם על שמות אחרים מעשי כחש וגזל הנעשים על ידי "כותבי היסטוריא" ידועים בכל מיני תחבולות ופרובוקציות שונות מתוך פניות רבות .
זהו התגמול לאלו שיסדו והקימו לנו את הישוב בעבודת עמל ותלאות כל ימי חייהם ".
הרב מנחם אוערבוך הספר מדרש שלמה עמוד כ'
שאלת מחברו האמיתי של הספר "קול התור " היא בשלב זה בגדר תעלומה .
הספר אם כי הוא מביא את דברי הגר"א מוצג כספר שנכתב בידי תלמיד אלמוני שלו.אבל מיהו תלמיד זה ?והאם ייחוס זה הוא אכן מדוייק?
רבי שלמה זלמן ריבלין עם אליעזר רלבג וצדוק קרדה ליד ביתו של יוסף ריבלין בנחלת שבעה. ציור רות טימור.
על החוקרים בנושא מוסכם ש"קול התור " הוא כנראה פרי יצירתם של אנשי משפחת ריבלין אחת המשפחות הותיקות והגדולות ביותר של ירושלים ושל העם היהודי בכלל המתגאים על הקשרים ההדוקים שיש בין מאות ואלפי החברים במשפחה הנפגשים מדיי פעם בכנסים המוניים .
בני משפחת ריבלין הם קרובי משפחתו של הגר"א ומתייחסים לאבי אבותיו משה רבקש. מייסד המשפחה בנימין ריבלין היה שאר בשרו ותלמידו של הגר"א..
עד כמה שהצלחתי לברר בני משפחת ריבלין הם המשפחה היהודית הפורייה ביותר בכתיבת ספרים ומאמרים על תולדות המשפחה ( ראו רשימה מלאה של כתבים אלו בסוף המאמר ) עם היוצאת מהכלל האפשרית של משפחת צאצאי הגאון מוילנה המקורבת לה.
אולם אין זה ברור עדיין מיהם הריבלינים הספציפיים אחד או יותר שהיו אחראים ליצירת הספר.
מקורות של משפחת ריבלין עצמה טוענים בתוקף שמחבר "קול התור " הוא הילל ריבלין ,בנו של בנימין
שהיה לטענתם תלמיד בכיר של הגר"א גם הוא וממנהיגי עליית תלמידי הגר"א והקהילה הירושלמית .
.אולם מחקרים חדשים של "ד"ר מורגנשטרן הראו שהעליה של הילל התקיימה רק שנים מאוחר יותר
בראשית שנות השלושים של המאה ה19 וכי הילל ריבלין בהחלט לא היה מנהיג של הקהילה
וכי תקופת ההנהגה של המשפחה בקהילה היגיעה רק שנים מאוחר יותר .
גם אין זה ברור בכלל אם הילל ריבלין אכן היה תלמיד של הגר"א כמו אביו.
.
החזן ההיסטוריון
שלמה זלמן ריבלין ( רש"ז ) חזן והיסטוריון חובב .
זה יותר מחמישים שנה שמתנהלת תעמולה מתמדת על ידי חוגים ידועים להשכיח ולעקור מן השורש את כל התנועה היסודית של תולדות הישוב הישן .תעמולת זדון לעקור את כל הפעולות הנשגבות והנועזות שנעשו על ידי ראשי העדה ורבני ירושלים ..ולא זאת בלבד אלא מיחסים את כל פעולותיהם על שמות אחרים .ולא זאת בלבד אלא גם מציגים את ראשי הבונים האמיתיים למתנגדים לבניין הישוב בצירוף המון עלילות הבנויות על סיפורים בדויים ,שקריים לרוב . בעלי התעמולה הזאת משתמשים גם כן באחיזת עניניים ודרכי הסוואה שונים עוסקים גם בביעור מסמכים חשובים הנוגעים לזכויות הישוב הישן ויוצרים במקומם מסמכים אחרים .
זו תורה וזה שכרה זהו התגמול למניחי היסוד הגדול של ישובנו בארץ .
( מדרש שלמה מאת שלמה זלמן ריבלין
מהם המקורות המשפחתיים ההיסטוריים האלו שמיחסים את "קול התור " להילל ריבלין ?
אלו הם ספרים בשם "חזון ציון –משקלוב לירושלים "מוסד היסוד ". "מדרש שלמה " ו"המגיד דורש ציון ". כולם פרי יצירתו של חזן ומלחין ודרשן ידוע מאוד בירושלים בשם שלמה זלמן ריבלין ( הידוע גם כרש"ז וכך נכנה אותו בהמשך כתבה זאת גם כדי להבדיל אותו משלמה זלמן ריבלין אחר שיוזכר בהמשך ) . שלמה זלמן ריבלין ( 1884-1962) התפרסם בין השאר הודות ליצירת מקהלת החזנים "שירת ישראל " ששכנה בבית ספר לבנות בשם "רוחמה " וכמי שהיה מורם של אלפי חזנים לאורך השנים וגם הקים בית ספר לדרשנות בשם "מדרש שלמה ". .שמו נשאר מפורסם ומוכר לכל בעולם החזנות הירושלמי עד עצם היום הזה. רבים רבים מהחזנים המפורסמים והנערצים של ההווה היו תלמידי של רש"ז ורואים בו את מורם הרוחני.
בשלב מסויים הופקה עליו ועל תרומתו לעולם החזנות תוכנית תיעודית של הערוץ הראשון.
הוא גם התפרסם הודות לשיטתו המיוחדת בהוראת הדרשנות על פי שיטת דודו חיים זלמן ריבלין.
מה שידוע הרבה פחות הוא שהיה גם בעל עניין עמוק בהיסטוריה של הישוב הפרושי בירושלים הלא הוא "מוסד היסוד " ובעל שאיפה לוהטת להראות את קדמות משפחתו בישוב הזה ואת חשיבותה.
וזה תוצאה של ויכוחים שניהל בעניין עם צאצאי משפחות ותיקות אחרות בירושלים כמו משפחת סלומון שכל אחת מהם טענה לזכות "קדימות" ובכורה וחשיבות על פני כל השאר בהקמת הישוב הפרושי בירושלים.בני משפחת ריבלין טענו לקדימות על פני כולם גם בגלל יחוסם ,היותם צאצאי אחיו של אחד מאבותיו של הגאון מוילנה.
רש"ז בספריו המוזכרים לעיל שם דגש על חשיבותם קדמותם ועליונותם של בני משפחת ריבלין על כל משפחות ירושלים וארץ ישראל האחרות בגלל קרבתם המשפחתית לגר"א ולכן היותם ממשיכיו הנבחרים והאמיתיים.
שלמה זלמן ריבלין.
גורם חשוב נוסף בכתיבת ספרים אלו היה רצונו של רש"ז להיפרע לפחות בכתב מ"אנשים ידועים " קבוצות של מתנגדים לאביו יושעה ריבלין היה אחד ממנהיגי הקהילה החרדית בסוף המאה ה-19 ומי שיזם את הקמת השכונות שמחוץ לחומות ירושלים . רש"ז האשים כותבים שונים בעיתונות הירושלמית של המאה ה-19 ובהם דמויות ידועות כמו לונץ ופרומקין במזימות בלתי פוסקות נגד אביו יוסף ריבלין .ובהורדתו ביגון שאולה ובניסיונות בלתי פוסקים ומזימות קונספירציה אפלות להשחיר את ההיסטוריה של הישוב הפרושי בירושלים ולהשכיח את ראשוניותו וחשיבות בכלל ואת חשיבותה וראשוניותה של משפחת ריבלין בפרט. .
לעיתים שמו של רש"ז משום מה אינו מופיע כלל כמחבר או עורך למרות שללא ספק הוא היה המוח המכוון מאחורי הספרים והם בעלי סגנון אחיד ומובהק ביותר שאין לטעות בו..
חיים ריבלין בנו של רש"ז ,הוצג כ"עורך הספר "חזון ציון ".
בספר "חזון ציון" מופיע כעורך ( ובהשלכה גם ככותב למרות שזה לא נאמר במפורש ) שם בנו של רש"ז חיים ריבלין שהיה אז בכלל פעיל באירגון האצ"ל וספק רב מאוד אם היה לו קשר כלשהו לספר ובוודאי לא לתכניו.
לעומת זאת בניו האחרים של רש"ז שכן סייעו לו בדרכים שונות במחקר ובכתיבה של הספר יוסף יצחק, ושמואל אינם מאוזכרים כלל.
. משום מה גם שמו של רש"ז הכותב והעורך האמיתי נעדר כליל פרט לאזכורו במבוא בחתימת הועד להוצאת הספר "לחזון ציון " שכולל את רש"ז ואת קרוביו אלתר וישנצקי ( חתנו של יוסף ריבלין ) וישעיה לוריא ( שאולי תרמו גם הם לתוכן הספר ?) . וכך גם בספר "מוסד היסוד" שם מופיע רק שם המהדיר והמו"ל אלעזר הורוביץ עוזרו של רש"ז אם כי זה רק כתב את הספר מפיו של ריבלין והביא אותו לדפוס.
גם לאורך השנים כאשר בני משפחה ואחרים שבוודאי ידעו את האמת לגבי הספרים הזכירו אותם הם נמנעו מלציין במפורש שרש"ז הוא הכותב ורק ציינו את שם עורכם כאילו איזכור שמו של רש"ז בהקשר זה הוא בגדר טאבו חמור.
כנראה משום שצייתו בעניין זה לרצונו המפורש של רש"ז ששמו לא יאוזכר בהקשר לספרים אלו.
אין זה ברור לי מדוע רש"ז העדיף ששמו לא יופיע על הספרים שיצר. אולי משום שידע שבסביבתו איש אינו מחשיב אותו החזן כהיסטוריון רציני? . אולי חוסר בטחון כלפי ההיסטוריונים האחרים במשפחתו כמו פרופ' יוסף יואל ריבלין או אליעזר ריבלין?
ואולי הסיבה לכך היתה להסיר "לזות שפתים" מאחר ומדובר בסיפור משפחתו שבלשון המעטה לא היה אובייקטיבי וכדי להציג את הספרים כיותר אוביקטיביים משהיו היה צורך לסלק מהם את שמו .
ואכן כיום ההיסטוריונים מתייחסים בחשדנות לספרים אלו וטוענים שיש בהם יותר מידי מסורות מפוקפקות שאולי הומצאו בידי שלמה זלמן ריבלין עצמו ומקורביו השמות דגש על עליונותה וקדמותה של משפחת ריבלין בישוב הפרושי בארץ ישראל שאינן עומדים במבחן הביקורת ההיסטורית.
לרוב ההיסטוריונים מעדיפים לא להתייחס למסורות אלו אם אין להן ביסוס ממקור אחר.
הדרך אל "קול התור"
רש"ז לא הסתפק ביצירת ספרי היסטוריה שבהם שם דגש על תפקידה המרכזי של משפחת ריבלין בהתיישבות בירושלים . ממש במקביל ובו זמנית הוא גם היה אחראי לפרסומו של הספר "קול התור " שכאמור אמור להיות הסיכום המפורט של תוכנית העתיד של הגר"א כפי שנמסרה לתלמידו הילל ריבלין שכתב אותו מפיו והועבר דור אחרי דור במשפחת ריבלין.
לדברי רש"ז בהקדמתו הספר היה רק תמצית של תמצית שכבר הייתה קיימת שהוצגה בצורה פשוטה וברורה יותר לקהל המודרני. לדברי רש"ז הספר היגיע לידיו עם פרושים של קרובו המקובל יצחק צבי ריבלין שהספר היה בידיו במקור שעזר לו בסידור בפרוש ובעריכת הספר לדפוס. לאחר שהתייעצו בעניין עם עוד יודעי ח"ן ממקובלי ירושלים שעזרו להם בפירוש הספר.
הפעם הופיע שמו של רש"ז כעורך הספר שהובא לבית הדפוס בידי שותפו הקבוע אליעזר הורוביץ זה שכתב ממסמכים שונים שהביא והקריא לו רש"ז את מה שהודפס לבסוף כספר "קול התור ". שיוחס להילל ריבלין
. הספר השתלב היטב במגמתם של כמה מבני ריבלין כמו רש"ז שטענו שלידי משפחתם נמסרה על ידי הגר"א הנהגת העם והשליחות המשיחית של הבאת הגאולה מאחר שאין כמותם מבינים ומומחים בתורת הגר"א.ובתוכנית העתיד שלו להבאת הגאולה.
תולדות קול התור
…קול התור היה ידוע לכל בירושלים במאה ה-19 רבים מן המקובלים הגדולים היו לומדים את כתבי קול התור גם בשיעורים קבועים בצוותא. ובמשך תקופה ארוכה מעת שנוסד הישוב האשכנזי בירושלים על ידי תלמיד הגר"א שמשו כתבי הקול התור כשולחן ערוך וכאורים ותומים לראשי הישוב של ירושלים בכל דרכי העבודה של הישוב בכל הבחינות . נטען שאז היו לומדים את "קול התור מתוך העתקות חלקיות בכתב יד וגם היו מתווכים על הכוונות העמוקות הצפונים ברמזיו .ובכל צעד ושעל וביחוד בעת צרה היו פונים ם"מומחי קול התור " שהיה להם כשולחן ערוך ואורים ותומים לפתור עימו כל בעיה .בשעת צרה אפילו אנשים פשוטים מן השוק היו שואלים גודלי תור ה"מה נרמז בקול התור על כל זה " וכל תשובה על פי קול התור הייתה מעודדת ומחזקת אותם .
( מתוך ההקדמה למהדורה השלישית של "קול התור". מחבר ההקדמה טוען שהוא רש"ז" שלמה זלמן ריבלין אך זהותו האמיתית אם כי משוערת אינה ידועה בוודאות ) .
על פי התפיסה ה"מסורתית" שאותה הפיץ רש"ז הספר "קול התור " נכתב בידי הילל ריבלין תלמיד של הגאון מוילנה ובן של תלמיד אחר וקרוב משפחה של הגר"א , בנימין ריבלין .על פי הספר שאותו כתב רש"ז הילל ריבלין גם היה מנהיג העלייה הפרושית לארץ ישראל בשנת 1809. אם כי זה הוכחש בידי החוקרים שבדקו את העניין ומצאו שהילל ריבלין היגיע לארץ ישראל רק שנים מאוחר יותר.
בספר יש תיעוד של השיחות שהיו להילל ואולי גם לאביו בנימין עם הגר":א ופירוט של רעיונות הגר"א על תוכנית העתיד שתביא לגאולת ישראל.
על פי מסורת אחת רבי הילל החל לכתוב את הספר בשקלוב וסיים אותו לאחר עלייתו לארץ ישראל . אם כי לפי מסורת אחרת הוא חיבר את כולו בארץ ישראל .
במשך מאה השנים שבהם אמור היה הספר להתקיים לפני שהתגלה בידי רש"ז לא היה הספר ידוע בין תלמידי הגר"א והחוקרים הרבים שעסקו בתורתו ובביאוריו.שלא לדבר על כך שאין שום עדות בכתב המלמדת על מציאותו של "קול התור" בכתב ידו של הילל ריבלין עצמו.ואיש ממקורביו או תלמידיו או הרבנים והמומחים לתורת הגר"א לא היזכיר משהו כמו "קול התור ". עד כמה שידיעתנו מגעת . אמנם בדיעבד יש סיפורים של אישים שונים מירושלים שסיפרו על חשיבותו של הספר בחיי משפחתם בדורות קודמים אולם סיפורים אלו מתחילים להיות מדווחים רק לאחר שהספר "התגלה " ולא לפני כן …
איך בדיוק היגיע הספר לידי רש"ז? בכך אין מיסתורין : .הוא היגיע לידיו מידי דודו הרב והמקובל הידוע יצחק צבי ריבלין שנתן לו את כתב היד.
. לדברי רש"ז היו שני כתבי יד קודמים שעליהם הסתמך ( ( כנראה, זה לא לחלוטין ברור מאחר שהוא נמנע מלפרט בעניין ) .
כתב יד אחד של הילל ריבלין עצמו הגרסה המקורית .
ועוד גרסה מתומצתת יותר שנערכה וסודרה מחדש בידי משה מגיד או בידי יצחק צבי ( זה לא ברור מי מהם בדיוק ) ..
וגירסאות אלה הועתקו שוב בידי אליעזר הורוביץ מפי רש"ז שהקריא לו אותם .
אולם יש חוקרים המפקפקים בייחוס זה . אחרי הכל לשלמה זלמן ריבלין יצא שם מפוקפק כמי שהמציא ושינה את ההיסטוריה הירושלמית בהתאם לצרכי תולדות משפחתו.
הועלה הספק מדוע אם כך להאמין לו יותר בטקסט שהביא של קול התור שהוא טען לקדמותו אך כמדומה שאיש לא הזכיר אותו בכתב עד ש"גילה " אותו שלמה זלמן ריבלין .
איך בדיוק היגיע כתב היד לידי יצחק צבי ריבלין ?
על פי הערה בספר "מדרש שלמה " של רש"ז שנכתב בעזרתו של יצחק צבי הספר היה קיים במשך עשרות רבות של שנים בכתב יד בלבד וחלקו נשמר בעיר שקלוב בידי רבי שלמה זלמן ריבלין בנו של הילל ריבלין ומחבר הספר "דברי שלמה : על עירובין פסחים יומא תענית וחגיגה … ונלוה עליו … באורים וחדושים מחתנו … מו"ר אשר לוריא … בשם חדושי הרא"ל ובסופו בא קונטרס חדושי הרא"ל על כמה סוגיות … מש"ס ברכות שבת ר"ה ועל מסכת חולין / ( 1868) ( אין לבלבל עם שלמה זלמן ריבלין רש"ז המוזכר בשאר המאמר שחי שנים רבות לאחר פטירתו של שלמה זלמן הנ"ל ) . .
לדברי הרב המקובל יצחק צבי ריבלין היה זה משלמה זלמן ריבלין הנ"ל שהוא קיבל "חלק גדול " מכתבי "קול התור " ( בספר מדרש שלמה ע' 143 הערה 51) מאיפה הוא קיבל את השאר לא צויין שם.
מידע נוסף בעניין ניתן בהקדמה של מישהו שהיציג את עצמו כרש"ז בהקדמה למהדורה השלישית של "קול התור " אך ככל הנראה המדובר בזיוף של מישהו שהתחזה לרש"ז ו"דיבר" כביכול מפיו.
שמואל ריבלין בנו של רש"ז ריבלין.
המביא לבית הדפוס של "קול התור " אלעזר הורוביץ" שכתב את מהדורת רש"ז של "קול התור מפיו , אישר שהקדמה זאת מעולם לא ניכתבה בידי רש"ז ואין זה ברור מי כתב אותה , אם כי המול"ים של המהדורה השנייה טענו ש"מצאו" אותה בבית בנו שמואל שמן הסתם הוא זה שמסר להם אותה. .
ההקדמה המזוייפת הזאת הוצאה מהמהדורה החדשה ביותר והמתוקנת של הספר בידי העורך יוסף ריבלין בנו של אותו שמואל .
בהקדמה המזוייפת הזאת ניתנים פרטים מפורטים יותר בעניין אם כי אין לדעת כמובן עד כמה הם אמינים מאחר שאין זה ברור מי כתב את ההקדמה הזאת תחת שמו של רש"ז ומדוע ( אולי שמואל ?) .
שם מסופר שיצחק צבי ריבלין הישיג את החומר בעמל רב בשקלוב ובירושלים
.בירושלים היה חלק גדול מהכתבים שמורים תחת ידי הגאון המקובל רבי יעקב ליב לעווי ובידי חיים זלמן ריבלין מנהל התלמוד התורה "עץ החיים" .
חלק האחר של הכתבים היה בעיר שקלוב שם מצא יצחק צבי את המסמכים הרלבנטיים בבית אוצר הספרים הגדול של רבי יהושע צייטלין שם הופקדו המסמכים על ידי בניו של הילל ריבלין הרב משה מגיד והרבי שלמה זלמן ריבלין. .מצויין שם שאצל רבי שלמה זלמן ריבלין הראשון כמו אצל שמריהו צוקרמן היו שמורים הרבה כתבי יד של הגר"א.
אין זה ברור לי איך יכול להיות שאם המדובר בספר אחד חלקים שונים שלו היו בארצות שונות.
ואיך ידע יצחק צבי ריבלין למצוא את כולם ולשלבם.
אלא אם כן נניח שהוא מצא קטעים שונים מאמרים שונים בעניינים שונים וסידר אותם לספר לחלוטין לפי הבנתו.
באותה הקדמה מזוייפת נטען ש"קול התור היה ידוע לכל בירושלים במאה ה-19 רבים מן המקובלים הגדולים היו לומדים את כתבי קול התור גם בשיעורים קבועים בצוותא. ובמשך תקופה ארוכה מעת שנוסד הישוב האשכנזי בירושלים על ידי תלמיד הגר"א שמשו כתבי הקול התור כשולחן ערוך וכאורים ותומים לראשי הישוב של ירושלים בכל דרכי העבודה של הישוב בכל הבחינות . נטען שאז היו לומדים את "קול התור מתוך העתקות חלקיות בכתב יד וגם היו מתווכים על הכוונות העמוקות הצפונים ברמזיו .ובכל צעד ושעל וביחוד בעת צרה היו פונים ם"מומחי קול התור " שהי להם כשולחן ערום ואורים ותומים לפתור עימו כל בעיה .בשעת צרה אפילו אנשים פשוטים מן השוק היו שואלים גודלי תור ה"מה נרמז בקול התור על כל זה " וכל תשובה על פי קול התור הייתה מעודדת ומחזקת אותם .
למרבית הצער שום דבר מכל זה לא נרמז אפילו בשום מקור ידוע על ירושלים במאה ה-19 שעבורם ספר "קול התור" הוא כבבחינת בלתי ידוע .
עד כמה שידוע לנו ייתכן שכל זה הוא המצאה פשוטה שמטרתה לחזק את העתיקות והסמכותיות של "קול התור " כספר שהיה מוכר לכל במאה ה-19.
עד כמה שהצלחתי לברר הפעם הראשונה שבה הוזכר בקול קיומו של ספר בשם "קול התור " בתקופה ספציפית היה בזמן מלחמת העולם הראשונה .כאשר המקובל יצחק צבי ריבלין עבר על התורים הארוכים בחוצות ירושלים שעמדו לקבל חצי רוטל קמח וחצי פח פחמים אמר "אילו היו שומעים ל"קול התור " של רבי הילל שקלובר תלמיד הגר"א לא היו זקוקים לעמוד עכשיו בתור הזה ". ( מדרש שלמה מאת שלמה זלמן ריבלין 1953 ע' 181 )
הפעם השנייה שמישהו היזכיר באופן פומבי את קול התור הייתה בנאום שנישא ב"עצרת זיכרון " באלול תרפ"א באספת הועד הכללי לבניין הישוב הישן לזכרו של אביו של רש"ז יוסף ריבלין , שם קרא מן הכתב אלתר וישנצקי גיסו של רש"ז דברים שרשם מפי רבי אריה ליב ד"ץ :את המילים הללו :
כל הבא לכתוב או לדבר משהו על תולדות הישוב חייב להיות למדן בפרקי ה"קול התור " של תלמיד הגר"א רבי הילל משקלוב . ( הציטוט הנ"ל מופיע בחוברת בשם מגילת יוסף " אוסף נאומים לזכרו של יוסף יושע ריבלין שפורסמה ב1953 " כנספח ל"מדרש שלמה " שלמעלה, ע' 21 ).
משום מה לקטע זה מצורפת הערת שולים מוזרה ( מספר 81 ) "יש לציין שהרא"ר וינשצקי נוהג תמיד לרשום כל דבר השייך לתולות הישוב בעיון ובמסירות מיוחדת".
אלתר וישנצקי ,גיסו ושותפו של שלמה זלמן ריבלין.
אין זה ברור מדוע הוחלט לפתע להכניס הערת שוליים זאת למרות שדברים שמשל וישנצקי ( שהוא העורך של "מגילת יוסף" ) מובאים גם קודם לכן בלי הערה מיוחדת .
אולי חשש בעל ההערה ( רש"ז או אולי עורך החוברת וישנצקי עצמו שכתב על עצמו ) שמה יקום מישהו שהיה באותו הכנס בשנת תרפ"א ויטען שלא זכור לו ששמע דברים מאין אלה על "קול התור " ?
למרבית הצער הציטוטים האלו אוזכרו בדפוס לראשונה עד כמה שידיעתי מגעת רק בספר ובנספח שלו משנת 1953 ספר שפורסם בידי בעל עניין בדבר "רש"ז".
. נשאלת השאלה מי יתקע לידינו שרש"ז או וישנצקי לא "שתלו" ציטוט שלא באמת נאמר בכנס משנת תרפ"א ,ולא נאמר מאחר שהספר "קול התור " עוד לא היה ידוע אז לאיש? ועל ידי כך חיזקו את האותנטיות של "קול התור " כספר שהיה ידוע לכל בישוב בירושלים עוד מהמאה ה-19 .
רק בדיקה של פרוטוקול שנרשם בשנת תרפ"א יכולה לקבוע שהדברים אכן נאמרו אז.
לבעייתיות של הספר מוסיפה העובדה שכתב היד המקורי של ספר זה נעלם. ובידינו כיום יש רק את הגירסה המודפסת שלו .כתוצאה אי אפשר לברר בוודאות אם אכן נכתב הספר בידי הילל ריבלין משקלוב בראשית או אמצע המאה ה-19 ועד כמה דברי הספר אכן הסתמכו על הגר"א עצמו.
לדעת יוסף ריבליו נכדו של רש"ז שערך את המהדורה המקיפה ביותר של הספר ייתכן שכתב היד נלקח בידי המו"ל שלו אלעזר הורוביץ לארה"ב שם השתמש בו לקידומו האישי כחוקר ידוע של המדרשים.
אולם זאת רק אפשרות אחת מני רבות ואולי יום יבוא וכתב היד יצוץ מחדש. .
המחסור בכתב היד תהיה סיבתו אשר תהיה הביא להתחזקות החשדות כנגד הספר.אולי כתב היד היה כתוב בכתב ידו של שלמה זלמן ריבלין ותו לא ?
יש רק איזכור אחד חשוב של מי שאינו נוגע ישירות לבעל הדבר רש"ז שיכול להתייחס ל"קול התור " מלפני שנת 1946 ואנו נדון בו בהמשך.
עוד בעיה היא שהספר "קול התור " מעולם לא התפרסם בשלמותו ואינו יודעים את כל מה שהיה כלול בו
ידוע שרש"ז היה מקריא את פרקי הספר לסירוגין לתלמידו אלעזר הורביץ שרשמם במחברות ובפנקס גדול והביאם לדפוס . . "קול התור " החל להתפרסם לראשונה חוברות חוברות ב1946 בידי רש"ז במהדורה מוגבלת של כמאה-200 עותקים בלבד למקורבים ובני משפחה בלבד. כתוצאה מחוסר באמצעים כספיים ההדפסה הזאת נעצרה לאחר שפורסמו כמה מפרקי הספר בלבד
הוא התייחס אליו שוב ושוב בספרים שכתב כמו "חזון ציון" ו"מוסד היסוד" ו"המגיד דורש ציון " ( קובץ דרשות של רבי משה מגיד אבי סבו ) כמשהו שהיה מוכר וידוע בחוגי המבינים בירושלים אם כי אין זה ברור כלל אם אכן כך היה. עד כמה שידוע לנו הספר "קול התור " היה מוכר אך ורק בחוגי משפחת ריבלין וכמה ממקורביה ולא איש מלבדם.
ההתקפות על "קול התור ".
..החלטנו להעיר על מכשול לרבים בזמנים האחרונים ,והוא הדפסת ספר בשם "קול התור" ובפרט בהקדמות שנדפסו בתוכו ואודותיו .כי אחזו לנו שועלים קטנים מחבלים כרמים בפה דובר גדולות ,ובלב מלא האהדה לשחוק הרשע והצלחותיו ,והרחיקו לחכת בדמיוני כזב לתוך רקיעי שווא כאותם נביאי שקר שהניעו לב ישראל משמוע קול נביאי ה' ,ופיטמו אותם בהבלי שווא כי אכן יש להרע חן בעיני ה' ובם הוא חפץ.
ומלבד מה שלא הרגישו בזיופי הכתבים הללו עוד אחזו בם לראיה גמורה על דמיוני הבל חללו ותלו שטותם באשלי רברבי תלמידי בית המדרש של הגר"א ז"ל .כל זה עלה להם מפני דמיונם המוליכם שובב בדרך לב רצונם.והאהדה לרע ,והמצאו להן בעיניהם ,הגיע לטינה בליבם אשר הכשירתם מעתה לראות את לבושי הקדרות של שעה זו כגינוני מלכות שעליהן רוכב אורו של משיח .
ישראל אליהו ויינטרוייב "התקופה בסערת אליהו :ביאור רחב ועמוק בתקופת עקבתא דמשיחה לאור דברי הגר"א ז"ל , 2007 ע' לא )
מיד עם הדפסתו החוזרת של הספר ב1969 יצאו כנגדו טענות מחוגים שונים .
גורמים שונים בציבור החרדי האנטי ציוני סירבו לקבלו בטענה כי המסורות של 'קול התור' אינן אמינות, מאחר והספר כפי שפורסם הינו יצירה מאוחרת, ולא ניתן לייחסו לרבי הלל משקלוב (אשר לא ברור לחלוטין אם הוא עצמו היה תלמיד הגר"א, או שאביו היה תלמיד הגר"א). הרב משה שטרנבוך (מצאצאי הגר"א), שמכהן בתפקיד ראב"ד העדה החרדית המתנגדת נמרצות לשיטת 'קול התור', טען בספרו "בעיות הזמן בהשקפת התורה ( תשכ"ט) כי גם אם הספר מקורי הרי שהוכנסו בו מסורות לא מדויקות בידי צאצאי רבי הלל משקלוב ועל כן אין לסמוך על ספר זה. יתר על כן טוען הרב שטרנבוך כי המהדיר של הספר (ר' זלמן ריבלין), שהיה ציוני נלהב, הציג את הגר"א כ'לאומי' חטא נורא בעיניו. .
מהצד החילוני של המפה יצאו כנגד הספר חוקרים כמו פרופסור ישראל ברטל וד"ר יעקב ברנאי שקבע בספרו "היסטוריוגרפיה ולאומיות :מגמות בחקר ארץ ישראל וישובה " ( 1996) ש"קול התור " הוא "מקור בעייתי במיוחד והטקסט עצמו הרווי חישובי קץ ומתח משיחי " שלא נחקר עד היום חקירה ביקורתית אמיתית ולא נחקרו כהלכה שאלת גלגולי כתב היד ושאלת האותנטיות שלו וכל זה מעורר שאלות קשות של אמינותו .
"קול התור " ו"חזון ציון " היו לאחרונה בשנים האחרונות נושא לויכוח מעמיק מעל דפי כתב העת "בד"ד " של חוקרים כמו אהרון משה שרייבער וישראל שפירא שדן באהדה שחש הגר"א למדע . החוקרים ציינו שאחד המקורות החשובים לזיקה זאת הוא ספרו של שלמה זלמן ריבלין "מדרש שלמה " שדיבר על בית מדרש ללימוד שבע החכמות בשם "בית באר שבע" שקירותיו היו מקושטים בציורים נפלאים משולבים בפסוקים כמו "עתידה ירושלים להיות פנס לכל העולם " שהוקם בידי תלמידי הגר"א בירושלים ובו לימדו מנהיגם של העדה כמו הילל משקלוב ומנחם מנדל משקלוב ישעיהו בררקי וזאב וולפנזון את לימודי חול ומדעים שונים ביית זה התקיים במשך 75 שנים מ-1812 ועד 1886 . אך לא נמצאו כל הוכחות לקיומו של מסוד כזה מחוץ לדפי "מדרש שלמה " אפילו לא בדבריו האחרים של ריבלין "חזון ציון " ו"מוסד היסוד " וכתוצאה כל העניין הוא מפוקפק למדי ואולי אינו אלא תוצר דמיונו של רש"ז . גם ספר "קול התור עוסק בזיקה למדעים ובפעם הראשונה קובע בבירור שיש זיקה בין לימוד של שבע החכמות לימות המשיח וזה יכול להביא לקידוש השם ולהחשת הגאולה . דבר שלא מצינו כמוהו בשום מקור אחר .והשאלה שנידונה בויכוח אם אכן כך אכן חשב הגר"א ועד כמה אפשר לסמוך בנידון על קול התור ועל חזון ציון.
שוח"ט שביצע את המחקר המקיף ביותר עד כה על "קול התור " בספרו "עולם שמחוץ לזמן " קובע שבכל מקרה "קול התור" אינו סותר את תורת הגר"א אם כי הוא מרחיב עליה בכמה עניינים
לדעת שוח"ט אין ספק שיסודות הספר בנויים על רעיונות הגר"א יש שם חידושים מסויימים שאין אצל הגאון .לדעת שוח"ט כמו לדעת מורגנשטרן נראה שהייתה מסורת מסויימת במשפחת ריבלין שכבר איננו יודעים ממי התחילה וסיכומים שלה היגיעו לידי רש"ז שאולי גם הוא לא ידע מה מקורה שכן אין זה ברור כלל אם היה כתוב בכתב היד שבידו שם המחובר מבני משפחתו והייחוס להילל ריבלין היה רק ניחוש שלו.
רש"ז לפי תפיסה זאת ערך את כתב היד שהיגיע לידיו סיכם את הפרקים שבידיו עם הסברים קצרים משלו וכדי להבין את הרעיונות נעזר במקובלי ירושלים והוסיף כל מיני תוספות עדכניות משלו שבהן התייחס לאירועי הזמן . אך עיקרי הספר מבוססים על סיכומי רעיונות שמסרו מדור לדור במשפחתו, באשר ללשונו של הספר ברור לחלוטין כי כתב היד המקורי של הספר לא הגיע לידי הרש"ז ריבלין אלא רק עיבודים או תמציות שונות, שייתכן שהגיעו מר' יצחק ריבלין או "מאחד מבני המשפחה" ( מי ? הכוונה כנראה רק ליוסף יושעה ריבלין הריבלין האחר מהדור שלפני רש"ז ששמו מוזכר תמיד בהקשר לספר ) , והם שעברו עריכה נוספת על ידי רש"ז.
. מסגנון הספר ולשונו ניכר שמדובר בעורך מאוחר המשתמש במילים מודרניות, ועם כל זאת ניכר כי לפני המהדיר (או אחד העורכים שקדמו לו) עמד טקסט קדום, שלא תמיד הבין את משמעותו הנכונה. הדבר ניכר בטקסטים המסומנים בסימני שאלה, ובניסוחים לא מוצלחים וכו'.
הכל היום מסכימים כי רש"ז עצמו לא היה מסוגל לכתוב ספר מסובך כל כך כמו "קול התור " שהוא אף לא הבין את כל רעיונותיו ונאלץ להיעזר במקובלים ידועים שונים כדי שיעזרו לו בפירושם. .
מגני הספר ציינו תמיד שתכני "קול התור " מראים על גדלות מחברו בנגלה ובנסתר שיש מי שהקביל אותה רק לזאת של הגר"א עצמו ואי אפשר ליחסם בשום פנים ואפן לרש"ז שלא היה בדרגה כזאת לכתוב ספר כזה .
ומלבד זאת קבעו אין להעלות על הדעת שרש"ז חזן ידוע ומכובד התעסק בזיופים.
ובכל הדברים האלו ככל הנראה ,צדקו.
מי כתב את "קול התור "? –רשימת החשודים
האם הכותב הוא הילל ריבלין ?
רבי הלל ריבלין היה מוצא רמזים לכל מאורע וחישב גימטריאות לפי פסוקים .
עליות אליהו מאת יעקב אבן חן
חוקר התלמוד והמשפט העברי יוסף ריבלין נכדו של רש"ז שערך הוציא לאור והוסיף גוון מחקרי אקדמי למהדורה החדשה של "קול התור " משוכנע הספר אכן יצא מהילל ריבלין אבי המשפחה בארץ ישראל.
אבל יש בעיה קטנה :אין לנו שום כתב יד של הספר שאפשר ליחסו להילל ריבלין ושום התיחסות מזמנו שמציינת שהוא כתב ספר מעין זה.
אברהם ב. ריבלין שכתב על הילל ריבלין מאמר בכתב העת" סיני מציין כבדרך אגב שכל הניירות והתעודות ואפילו מאות הספרים שהיו בביתו של הילל ריבלין נשרפו בפקודת השלטונות מיד אחרי מותו ב-1838 , משום שנפטר ממגפת החולירע וכך עשו בבתיהם של כל נפגעי המגיפה ובכך רצו אנשי ירושלים לעצור בעד התפשטות המגפה " ( סיני כרך סג ע' רפג) .
כתבים אלו מדווח לנו באנציקלופדיה של דוד תדהר כללו כתבים בענייני הכולל וראשית הישוב וחידושי תורה .
עם כל הניירות והספרים שהיו בביתו של הילל ריבלין נשרפו (_ ומצוין במפורש שהשריפה הייתה יסודית מאוד כדי למנוע את המפשטות מגפה) ,אז איך ניצלו דווקא כתבי היד השונים שמרכיבים את "קול התור "?
תעלומה .
בספר "חזון ציון " נרמז ניתן רמז לא ברור בעניין .
מצוין בהערה לטקסט המתאר את השריפה בביתו של הילל ריבלין לאחר מותו ש"צרור גדול של כתבי רבי הילל בענייני קבלה עבר מיד ליד בין צאצאין במשך עשרות שנים ונעלם . כפי שמקובל ,היו בהם גם מבאוריו לכתבי הגר"א שחלק מהם נשארו בידי בנו ר' שלמה זלמן ."( חזון ציון ע' 101) בבירור הכוונה היא לטקסטים של "קול התור " אם כי משום מה ההערה נמנעת מלציין זאת במפורש.
בספר "מיקירי ירושלים " של יוסף זונדל וסרמן העניין מוסבר לבסוף : "קול התור " ( למעשה כתב יד ) ניצל מהשריפה על ידי כך שהועתק בכמה עותקים".
. אך לא נמסרים שם שום פרטים בידי מי ולאיפה הועברו העותקים.
האם הכותב הוא הרב משה מגיד ריבלין ?
נודע רבי משה בשם "המגיד העולמי " ודרשותיו חצבו להבות אש…לימד המגיד העולמי את תורת הרמזים על פי הגר"א והיה עומד עליהם להשכילם בכל הרמזים של אתחלתא דגאולה לפי שיטת הגר"א ותלמידיו .
יעקב אבן חן עליות אליהו " .
החוקר הידוע של הישוב היהודי במאה ה-19 ד"ר אריה מורגנשטרן זהיר יותר וחושב שאיננו יודעים מי היה כותבו אבל זה היה מישהו ממשפחת ריבלין שהיגיע לידיו של רש"ז שאכן רק ערך אותו ולא כתב אותו מדעתו ( כפי שעשה בספרי "חזון ציון " ו"מוסד היסוד " ) .
בכללותו הוא לא רואה שום הוכחה לזיקה בין "קול התור " ובין הילל ריבלין דווקא אבל הוא סבור שבכלל הספר הוא יצירה אותנטית של אנשים שבאו מחוגי תלמידי הגר"א .לדעתו הספר אולי יצא מידי הרב משה מגיד בנו של הילל ריבלין בעשרות השנים שבהן כיהן כ"דורש ציון " וכמנהיג הכולל בירושלים ובעיקר בשנות המשבר המשיחי בירושלים בשנים 1841-1846 דהיינו קרוב בזמן לימי הילל ריבלין .
ד"ר מורגנשטרן מציע אם כך שהיוצר של רעיונות "קול התור " הוא רבי משה מגיד ריבלין " אבל הוא אינו מביא כל הוכחות ספציפיות לטענה זאת שנראה שהיא מבוססת על התרשמות כלליות בלבד מספר דרשות של משה מגיד המגיד דורש ציון : פרקי גאולה תולדותיו ופעולותיו של … ר' משה המגיד ריבלין משקלוב. . ספר שאותו פירסם רש"ז בשנת 1960 .
הצרה היא שיש בעיה עם עצם האוטנטיות של הטקסטים שלהן. שכן רש"ז שלא היסס לעשות בדברי אחרים כשלו וליחס ספרים שלו לאחרים היה משתמש לאורך השנים בעיבודים של דרשות אלו של משה מגיד ושל אביו יוסף יושעה ריבלין כמקורות לדרשות שהיה מלמד בבית ספרו לדרשנות. ואלו היו מושמעים שוב ושוב בידי תלמידים באירועים שונים .
ככל הנראה לאורך השנים הוא הכניס בגרסאות המקוריות שהיו בידיו שינויים עיבודים עדכונים ו"שיפוצים" מכאן ועד להודעה חדשה בהתאם לצרכי הזמן.
כפי שאומר שוח"ט בספרו "גם את הספר הזה הוציא לאור רש"ז ריבלין העורך של "קול התור " שלפנינו ולכן קשה להביא ראיה משם ,משום שאין זה מקור אובייקטיבי ".
לעניות דעתי רש"ז לא היה מהסס להכניס לדרשות של משה מגיד שלפניו אלו שאותם הוציא כספר רעיונות שאותם מצא במקום אחר ב"קול התור " ואין לדעת כאן מה אכן אותנטי משל רבי משה מגיד ומה הוא עיבודו והתוספות של רש"ז בלי שנראה את כתב היד.
בכל מקרה ספק רב אם היה זה משה מגיד שיצר באופן ספציפי ספר בשם "קול התור " הוא לכל היותר רק יצר רעיונות שישמשו אחר כך, אולי , כבסיס לכמה רעיונות של "קול התור ".
וכפי שנראה בהמשך יש גם שאלה לגבי עצם האותנטיות של דרשות אלו שאולי היו כולן מומצאות מלכתחילה עוד לפני שהיגיעו לרש"ז ומעולם לא יצאו מידיו של משה מגיד. .
האם הכותב הוא יוסף יושעה ריבלין ?
יוסף יושעה ריבלין
"מוסכם ומקובל אצל המקובלים בירושלים שהגאונות הכשרונית של רבי יוסף יושעה ריבלין ז"ל בנגלה ובנסתר ובחזון והשגות עילאיות ורמזים קדושים הייתה בדרגה גבוהה כזו "שהיה נחשב ליחיד ומיוחד בדורו ".
אלתר דב וישנאצקי מצטט את אריה לייב ד"ץ מגילת יוסף ע' 21
אסור לכסות את דמו של יוסף המדיק את כל פעולותיו הגדולות בבנין הישוב פעל תחת זרם של השמצות ועלילות שהופצו עליו באכזריות בכל העיתונים בהגיע השמועה על פטירתו של רבי יוסף נשמע נוסח אחד מפי כל תושבי ירושלים "הרגו את הצדיק הרגו את ראש בוני הישוב " .אסור לכסות את דמו של יוסף הצדיק כי כיסוי דמו של יוסף הצדיק נחשב חמור יותר מעצם ההריגה. חובה גדולה היא לגלות וגם להוקיע ברבים את שמותיהם של צורריו ורוצחיו של האיש הקדוש אשר לולה הוא לולא שליחות השמיים הקדושה שנתנה לו להוציא מכוח אל הפועל את משאת נפשם של אבותיו וחבריהם תלמידי הגר"א לא היה לנו חס וחלילה כיום אפילו בית יהודי אחד מחוץ לחומת העיר העתיקה".
הרב אפשטיין מגילת יוסף ע' 20
אפשרות נוספת היא שהאחראי לספר הוא אביו המפורסם של רש"ז יוסף יושעה ריבלין נינו של הילל ריבלין שהיה מנהיג הקהילה הפרושית בירושלים והאיש שבנה את שכונות ירושלים שמחוץ לחומות ובכך יסד את ירושלים החדשה .
ליוסף יושעה ריבלין אכן הייתה כנראה אמונה משיחית בעצמו שהוא משיח בן יוסף וכי בבניית שכונות ירושלים הוא רק מגשים תוכנית שנקבעה שנים רבות לפני כן בידי הגר"א.
הוא גם נודע במומחיותו בקבלה ובגימטריות . הוא היה מוצא רמזים וגימטריות למאורעות העתיד בכל פסוק שבו היה מתחיל לחפש והיה כותב גימנטריות במכתבים על ניירות פנויים על כתלי בית כנסת והישיבה ואפילו על סדינים .כתוצאה היו רבים שראו בו משוגע ומי שנכנס בו "דיבוק ".
. בנוסף , יוסף יושעה כתב פזמונים משיחיים מלא חזון גימטריות ורמזים קבליים הדנים הן בעבר בבניית ירושלים בידי תלמידי הגר"א והן בעתיד של מוסד היסוד עד לבוא המשיח שיש להם קרבה ברורה ( אך לא זהות מוחלטת ) לרעיונות "קול התור ".
הפזמונים הללו שהיו קיימים בכתבי יד בידי המשפחה יצאו לאור רק לפני כמה שנים בקובץ בשם " ברית אבות בסערת אליהו :פרקי גאולה עפ"י תורת הגר"א / פזמוני ר' יושעה ריבלין ; בצירוף מבוא, מראי מקום, הסברים והערות יצא לאור בשנת 2004 בידי יוסף ריבלין.בתוספת הסברים והערות כמעין פרוייקט המשך להוצאה המחודשת של "קול התור ".
.פזמונים אלו היו בלתי ידועים מחוץ לחוגי המשפחה עד אז אם כי נטען שהם הופיעו פה ושם בעיתונות הירושלמית של התקופה ( אך שוח"ט שחיפש אחרי פזמונים אלו בעיתונות התקופה לא איתר אפילו פזמון אחד כזה).
החוקר המודרני יוסף ריבלין טוען שאפשר להצביע בבירור בפיזמונים האלו על רעיונות המראים על "הקשר הרעיוני שקיים בין "קול התור " לפזמונים של יוסף יושעה ריבלין.
ואכן יש בהם מגמות משיחיות ברורות אך אין בהם את כל הרעיונות הספציפיים המיוחדים של "קול התור" כפי שניתן היה לצפות אם יושעה ריבלין היה מודע לקיומו ובוודאי אם היה מחברו. ". לגבי אף אחד מהם אין לנו עדות ישירה מהתוכן שלהם או של מישהו מהתקופה שהם היו קשורים לספר בשם "קול התור " .יש לכל היותר עדויות נסיבתיות של קרבה ברעיונות ותו לא.
לעומת זאת מהפזמונים מתברר שיוסף ריבלין אינו יודע שרעיונות משיחיים מסויימים שאותם הוא מבטא נמצאים גם בספר ספציפי בשם "קול התור " שנכתב בידי אבי משפחתו. הילל ריבלין.
או אם ידע זאת הוא מעולם לא טרח לאזכר זאת בשום מקום. והרי האיש היה כותב פורה בעיתונות של התקופה אבל בכל כתביו שמצאתי הוא אינו מאזכר שום ספר מיסטי חשוב שנכתב בידי בני משפחתו .
החוקר יוסף ריבלין טוען שמחבר הפזמונים ידע והיכיר את רעיונות האתחלתא שבספר "קול התור" ושילב אותם פעמים רבות בפזמוניו . אבל הוא לא באמת יודע להסביר זאת שהרי ההיגיון אומר שאם היה כתב יד של "קול התור " בידי יוסף יושעה כי אז מן הסתם היה מגיע דרכו גם לרש"ז.
ונשאלת השאלה מאיפה היה ליוסף יושעה גישה לכתב יד של "קול התור " ? יש רק שתי אפשרויות:
או שהיה יותר מכתב יד אחד כזה שנעלם מיד לאחר ימיו ולא היגיע מעולם לבנו רש"ז וקשה להאמין שדבר כזה יכול היה לקרות לכתב יד בעל חשיבות כה גדולה.
."..את גודל דרגת קדושתו של רבי יוסף יושעה ז"ל ראינו לא רק על פי רוחו ומעשיו הקדושים והכבירים כי אם גם מזה שכל הסטרא אחרא מכל כוחות הטומאה בעולם שלוחי ארמילוס הרשע קמו עליו לבלעהו ולהשחית את כל מעשיו….ובעוונותינו הרבים לא איכשר לנו דורו ועדיין דרך רשעים צלחה שהפילו את ארז הלבנון והרגו את הצדיק ראש שליחי ה' בבניין ירושלים גם כיסו את דמו .אבל מעשיו הכבירים ורוחו הטהורה חיים וקיימים לעד."
יצחק צבי ריבלין בהספד ליוסף יושעה ריבלין.
.
.רש"ז יש לדעת היה אדם בעל תחושות פרנואידיות .כל עמוד שני בספריו הוא אוסף של נאומים נזעמים על קבוצות של "אנשים ידועים " בישוב שרדפו את אביו יוסף יושעה והביאו למותו ללא עת בהשמצותיהם המתועבות.
רש"ז טען שאנשים אלו גם רצו להשחיר את פני הישוב הפרושי בירושלים ובראש ובראשונה את פני משפחת ריבלין ולכן גנבו מסמכים היסטוריים שונים על מנת לזייף את ההיסטוריה . אין להעלות על הדעת שאם היה ידוע לו שבידי אביו היה עותק משלו של "קול התור" שנעלם הוא לא היה מזכיר את זה ושוב ושוב כהוכחה נוספת לקונספירציה נגד משפחת ריבלין והישוב היהודי בכלל . ואם הוא לא מזכיר כתב יד כזה סימן ..שהוא ידע שבידי אביו לא היה כתב יד כזה.
וישנה גם אפשרות שניה
יוסף יושעה ריבלין קיבל את כתב היד של "קול התור " מקרובו יצחק צבי ריבלין והוא כתב היד שהיגיע לאחר מכן לידי רש"ז.
אם היה יוסף יושעה מקבל כתב יד של "קול התור " מקרובים אחרים של המשפחה ולא מידי יצחק צבי דווקא ,אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שרש"ז היה מגיע אל כתב היד הזה ומזכיר זאת. אבל הוא נמנע מלהזכיר שום דבר כזה.
בכל אופן כפי שמודה יוסף ריבלין נכדו של רש"ז יוסף יושעה אף לא הזכיר כלל את השם המפורש של ספר בשם "קול התור ואינו מזכיר במפורש בשום מקום את עצם קיומו של ספר כזה " כמתבקש וכמצופה ממנו, ובוודאי שאינו מקשר ספר כזה כלל לרבי הילל ריבלין.
ובכלל יוסף יושעה ריבלין במאמריו המרובים נמנע מלהזכיר ולעסוק במסורת משפחת ריבלין על הילל ריבלין כמנהיג העלייה הפרושית לארץ ישראל.
אולי משום מפתיע ככל שזה יהיה שהוא לא היכיר את המסורת הזאת ?
ואולי הוא אינו מזכיר בשום מקום בכתביו המרובים את הספר"קול התור" משום שלא היכיר שום ספר כזה? אולי משום שבחייו עדיין לא נוצר קשר כזה בין הילל ריבלין ובין הספר "קול התור "?
.לאמיתו של דבר ללא הוכחות אין לדעת עד כמה "קול התור" או הדרשות השונות הקשורות לו שנטען שנוצרו בידי אבות משפחת ריבלין כמו משה סופר שסופקו לרש"ז אכן היו תוצר שלהם ולא תוצר מעובד או מקורי לחלוטין של האיש שסיפק אותם לרש"ז ,האיש שעל סמכותו בעניין הסתמך רש"ז בכל טענותיו בנושא.
האיש שעל בסיס מילתו שלו והיא בלבד עומד ( ונופל ) כל דבר הקשור בספר "קול התור ".
החשוד העיקרי
….אותו היכרתי היטב. היה תמיד דורש בהתלהבות מרובה על מצוות ישוב ארץ ישראל וקרוב הגאולה ,והיה מכונה "דרשן הגאולה " היה כידוע בקי בשני התלמודים ובמדרשים ובחיבורי רבינו הגר"א ורעיונותיו על קבוץ גלויות וישוב ארץ הקודש. ..
הרב אליהו ראם על יצחק צבי ריבלין
הגאון רבי יצחק צבי ז"ל היה דורש כל ימיו כנחל שוטף בבתי כנסת ובאסיפות פומביות בירושלים ובחו"ל במשך תקופה של למעלה מחמישים שנה ,ברעיונות הגר"א ותלמידיו מייסדי היישוב בענייני קיבוץ גלויות ומצוות ישוב ארץ הקודש.
שלמה זלמן ריבלין ,מדרש שלמה.
אז מיהו הכותב האמיתי של "קול התור "?
? הילל ריבלין ? בנו משה מגיד ? ואולי נכדו המפורסם של משה מגיד יוסף יושעה ריבלין ?
לדעת יוסף ריבלין ההוכחה החותכת שיוסף יושעה ריבלין היכיר את הספר "קול התור " היא בכך הוא מזכיר בפזמוניו רעיונות שונים שבבירור הושפעו מהספר "קול התור".
אני מציע אפשרות אחרת :
ודעתי היא שייתכן שלא הפזמונים הושפעו מ"קול התור " שהיה קיים לפניהם אלא ההפך "קול התור "הושפע מהפזמונים שהיו קיימים לפניו..
" יצחק צבי ריבלין אמר על פזמונים אלה ש" הפזמונים הם יצירה אלוקית על,אוצר של כלי חמדה על דרכי הגאולה , לפי דעת המקובלים בירושלים יש בהם גאונות עילאית מעולם האצילות בחכמה של מעלה "
לדעתי יצחק צבי התלהב כל כך מהפזמונים של דודנו שאותם היכיר בכתב היד שלקח מהם רעיונות שונים עבור "קול התור ". אנשים אחרים שלא היו כה בקיאים בתורת הגאולה של הגר"א מן הסתם אף לא הבינו את משמעות הרעיונות בפזמונים ,אבל יצחק צבי המומחה הגדול מכולם לתורת הגאולה של הגר"א הבין היטב והבין כיצד הוא יכול לנצל את הרעיונות של דודנו לצרכיו בספר שאותו כתב.
לדעתי הכותב או המנסח העיקרי של "קול התור " לא היה הילל ריבלין ולא היה בנו משה מגיד וגם לא הנכד של משה מגיד יוסף יושעה "ריבלין אלא היה קרוב יותר לרש"ז בזמן,ולאמיתו של דבר הוא האיש שמוזכר תמיד עם רש"ז בהקשר לספר אם כי תמיד משום מה בצורה אגבית. רש"ז עצמו ציין פעמים רבות שאת עיקרי הדברים קיבל מדודו ומורו המקובל הידוע יצחק צבי ריבלין " שכונה בתואר המשמעותי והרלבנטי מאוד לעניינינו "דרשן הגאולה ". הוא גם היה ידוע כרוכש אדמות למשל על ההר ליד קבר שמואל הנביא והיה ממיסדי המזרחי באר. ישראל ומהלוחמים בעד לשון עברית .
רש"ז סיפר תמיד שדודו ( שבמשך זמן מה היה גם שכנו בשכונת "אחווה " בירושלים ) עזר לו בהרבה מקומות בסידור הדברים ומימנו גם קיבל את כתב היד היה זה מרבי יצחק צבי שממנו קיבל את הדרשות של אביות המשפחה הילל ריבלין ומשה מגיד.
יצחק צבי גם עזר לרש"ז לכתוב את ספר הדרשות שלו "מדרש שלמה ". ששם מדובר רבות על "קול התור " ועל תרומתו הגדולה של יצחק צבי במסירת כתב היד שלו ,ובמתן "האישור " לרש"ז להוציאו לבסוף לאור לאחר שהיה בגדר סוד כמוס במשך למעלה ממאה שנה. .
אכן דברים ברורים כדרבנות אלא שמשום מה איש לא עמד על חשיבותו של יצחק צבי בפרויקט או גם עם עמדו על כך העדיפו מסיבות הידועות להם בלבד שלא לשים על כך דגש.
.לכל היותר ציינו שכנראה יצחק צבי הוא האיש שהוסיף בקול התור מראי מקומות לספרי הגר"א בקבלה .נשאלת השאלה מאיפה קיבל יצחק צבי את הכתב היד ? הוא סיפר לרש"ז שקיבל "חלק גדול מכתבי היד " מרבי שלמה זלמן ריבלין ז"ל בנו של המחבר הילל ריבלין.
אבל מה קרה לכתב היד הזה?
עד כמה שידוע רש"ז מעולם לא קיבל מיצחק צבי ריבלין את כתב היד המקורי של הילל ריבלין אם בכלל היה כזה אלא כתב יד של יצחק צבי עצמו בלבד עם הערות ו"תוספות" שלו.וגם זה נעלם במשך הזמן
נראה לי שיצחק צבי המומחה לתולדות משפחת ריבלין והישוב בירושלים היה זה שיצר את הקישור בין הילל ריבלין אבי המשפחה שהיה דמות לא ידועה מחוץ לחוגיו בין הספר שיצר במו ידיו "קול התור ".
ב-סביבות 1935 לאחר מותו של יצחק צבי פורסמה חוברת שכתב על חיי רבי הילל ריבלין שיוחסה ליצחק ולשמואל ריבלין . ( שמואל היה בנו של רש"ז אך ניתן להניח שהיה זה רש"ז שעמד מאחורי החוברת שאותה כתב יצחק צבי ולא בפעם האחרונה העדיף להציג זאת כאילו בנו הוא שהיה שותף לחוברת אם כי לצעיר בן העשרים לא היה שום קשר לעניין ).
הייתה זאת הפעם הראשונה שבה דנו בצורה מפורטת בחיי הילל ריבלין ובחוברת זאת הוצגו לראשונה הפרטים ממה שהפך להיות "ההגדה לבית ריבלין " שפותחו בידי רש"ז ואחרים. אך מניח היסוד שלהם היה יצחק צבי .
בנוסף נראה שיצחק צבי ריבלין היה המקור של רוב או כל החומר שאותו קיבל רש"ז מדורות עברו כמו הדרשות של בנימין הילל ומשה מגיד ריבלין שכולן היגיעו לידי רש"ז ממנו כפי שרש"ז העיד ב"חזון ציון ". דהיינו יצחק צבי היה מקור לחלק רב מהחומר האידיאולוגי שלו. אולי החלק המכריע.
רש"ז סיפר שדרכו של יצחק צבי הייתה להכריז ש"הישוב נבנה על גימטריות ".
נשאלת השאלה עד כמה ניתן לסמוך על טענתו של יצחק צבי שהדרשות שאותם מסר לאחיינו רש"ז כפרי יצירתם של אישים מאבות המשפחה כמו משה מגיד אכן היו יצירתם של אנשים אלה .
לדעתי ( אלא אם כן יתגלו כתבי היד המקוריים של הדרשות ) יש מקום לחשוד שדרשות אלו היו בחלקם או בכולם פרי יצירתו של יצחק צבי עצמו ולא של הילל ריבלין ולא של משה מגיד .
לדעתי ייתכן שיצחק צבי ריבלין יצר מגוון שלם של דרשות מיוחסות לאישים אחרים כחלק מ"מסך עשן " שמטרתו הייתה חיזוק ה"אמינות והעתיקות" של הספר שאותו כתב ושקיבל את השם "קול התור". .על ידי כך שהראה שכבר אבות המשפחה היכירו את הספר שרעיונותיו נמצאים בדרשותיהם.
ועם השערה זאת נכונה הרי היה זה המבצע הגדול והמתוחכם ביותר מסוג זה מאז ספר הזוהר בלבד.
דרשן הגאולה
למדו היטב את הציונות הגר"אית ! למדו היטב את ההיסטוריה ואת האידיאולוגיה של הגר"א ותלמידיו. מיסדי הישוב .למדו היטב את תורת המשיחיות דאתחלתא של שיטת רבנו הגר"א …הציונות הגר"אית היוותה את יסוד היסודות של כל ישובנו בקודש לקיומו להתפתחותו והצלחתו מכל הבחינות . למען קירוב הגאולה השלמה .. אילו לא הושכחה ההיסטוריה הגדולה והקדושה הזאת ..אילו לא הושכחה בזדון הציונות הגראית הייתה ארץ ישראל מיושבת כבר מאחינו בני ישראל על דרך התורה והמצוות .חובה קדושה על כולנו לתקן את המעוות הנורא הזה בכל מסירות נפשנו ".
הרב יצחק צבי ריבלין
הקמת אנשי אמנה לשם גאולת האמת וקדוש השם .
..בעמדנו על סף הגאולה ,עלינו להקים כוח אדיר וחזק של אנשי אמנה ,כי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסו ממנה אנשי אמנה …אנשי אמנה יהיו בחירי ה' אנשי אמת כי תכלית הגאולה היא גאולת האמת ..יסוד היסודות של אנשי אמנה הוא קיום כל העיקרים של "שבעת תקוני צפנת פענח ….ירושלים היא המקום העיקרי של סגולת אנשי אמצנה מכל הבחינות ולשם זה היא נקראת קריה נאמנה.
( קטע מ"קול התור " )
תכלית "קץ המגולה " הוא "זרע השלום " על ידי "אנשי אמנה "במידות שוות " ו"טפף גינאות " שבכוחם לקרב את עץ הגאולה ".
יצחק צבי ריבלין מפרט ב"אנשי אמנה וקץ המגולה"בתוך מדרש שלמה " .
.
על פי עיקרון אוקאם שקובע שיש לבחור תמיד את התשובה הפשוטה ביותר מבין כמה המוצעות אפשר לבחור כ"חשוד" הסביר ביותר לכתיבת הספר "קול התור" ביצחק צבי ריבלין האדם היחיד שעליו יש לנו עדות ישירה שבידיו היה כתב היד של "קול התור" לפני רש"ז , וזוהי "עדותו של רש"ז עצמו ,שהרי להוציא עדות אחת ויחידה שבה נדון בהמשך אין לנו עדות קבילה שהיא שהספר אכן היה מוכר בדורות שלפניו.
יצחק צבי ריבלין ( 1853 או 1857 -1934) "דרשן הגאולה " היה רב מפורסם בידע העצום שלו בתורות הגר"א ובקבלה ויוצא דופן בתולדות חייו בין רבני ומקובלי ירושלים וארץ ישראל.
הוא נולד בעיר טולצ'ין חשב לעילוי בישיבה המפורסמת של וולוז'ין.הוא עלה לארץ ישראל ב-1884 ולפני כן התגרש מאישתו שסירבה לעלות עימו.הוא נחשב לאיש שחותם את עליית בני משפחת ריבלין לארץ ישראל עלייה שבה החל הילל ריבלין כמה עשרות שנים קודם לכן.
יצחק צבי ריבלין התגלה כרב ומקובל יוצא דופן בכך שבמשך תקופה ארוכה הוא פעל בפעולה ציבורית נמרצת להרחבת הישוב בארץ ובירושלים באמצעי רכישת אדמות וחקלאות אלא שפעולותיו כמעט תמיד נתקלו בכישלון ובמפח נפש בגלל מיעוט אמצעים . .
ב-1883 הקים חברה לבניין בתים בשם "בניין ציון" . ב-1886 יסד את חברת בית ישראל שבנתה ביוזמתו את השכונה "בית ישראל " מצפון למאה שערים . ב-1887 יסד את חברת "שלום ירושלים " ליסוד מושבות למען אנשי הישוב הישן אך נכשל בפעולותיו. באותו זמן לערך הקים את חברת "נחלת ישראל " לשם הקמת אדמות חקלאיות באדמת רמה ( קבר שמואל הנביא ) וב1888 יצא לחו"ל כדי לאסוף כסף עבור פעילות זאת . אך הפעילות ברמה נכשלה כישלון נחרץ .ריבלין ניסה לגייס אנשים בעזרת מכירת כרטיסי הגרלות אך רבנים היזהירו מפני הגרלות אלו וכל העניין הסתיים ברע ובמפח נפש גדול לכל המעורבים.
בשלב מסוים בזמן שניסה ריבלין לגייס כסף ללא הצלחה הוא נאלץ להתפרנס מרוכלות .
ב1888 יסד חברה להכשרה מקצועית של בני נוער. .ב-1892 יסד חברה לדיבור עברי בקרב חרדי ירושלים "להרים קרן שפתנו הקדושה בעיר קדשנו ולעשותה שפה חיה ומדוברת" בשם "חובבי שפת עבר". אך חברות אלו לא החזיקו מעמד זמן רב. ב-1891 הקים את "אלף שערים " לקניית אדמות ליד ירושלים . .ב-1895 חידש את נסיון ההתישבות החקלאית ברמה והושיב שם כמה חקלאים תימנים אך הניסיון נכשל שוב הוא נסע רבות ברחבי העולם בניסיונות לפעול למען הרחבת הישוב ללא הצלחה. ב-1896 בעקבות קריאת פינס להתישבות חקלאית של אנשי הישוב הישן הצטרף ל"חברת ישוב ארץ הקודש".ב-1898 עבר ליפו והיה למלמד בתלמוד תורה "שערי תורה"ב1902 שב לירושלים וב1903 היה ממייסדי סניף "המזרחי " בירושלים "ציון המצויינת ". ב-1904 יצא לחו"ל לעיר טולצין למלא את מקום אביו שנפטר ברבנות כמה שנים אך ב1908 שב לירושלים ושימש כרב של השכונות החדשות "זכרון משה " ו"אחווה " בירושלים. הוא השקיע את כספו בקניית אדמות גבעת שאול ואדמות דלב ליד מוצא.
הוא נודע כאחד מן האנשים התוססים ביותר בישוב הישן בעל יוזמה ומעוף אך שרוב פעולותיו נכשלו כתוצאה ממחסור אמצעים .
על חייו פורסם ספר בידי קרובו בנימין ריבלין הרב יצחק צבי ריבלין זצ"ל / ב-1961 בספר זה לא נאמר דבר על ספר בשם "קול התור ".
עד כאן תיארנו את הפרטים בחייו של יצחק צבי ריבלין כאיש המעשה קונה האדמות מקים ההתישבויות שלרוב נכשלו.
אך בעשרות שנותיו האחרונות הוא היה ידוע כמשהו אחר לחלוטין ובלתי צפוי למי שהכיר את רוכש האדמות הנמרץ בסוף המאה ה-19 ,כמקובל וכמיסטיקן וכהיסטוריון חובב.( אם כי בכך הקביל לדודנו יוסף יושעה ריבלין).
.כאשר המקובל יצחק צבי ריבלין עבר בימי מלחמת העולם הראשונה על התורים הארוכים בחוצות ירושלים שעמדו לקבל חצי רוטל קמח וחצי פח פחמים אמר "אילו היו שומעים ל"קול התור " של רבי הילל שקלובר תלמיד הגר"א לא היו זקוקים לעמוד עכשיו בתור הזה ". ( מדרש שלמה מאת שלמה זלמן ריבלין 1953 ע' 181 )
משלב מסויים בחייו כנראה מימי מלחמת העולם הראשונה לפחות "דרשן הגאולה " שנואש כנראה מהמאמצים המעשיים של רכישת אדמות והקמת ישובים חקלאיים החל להתמקד בתחומי הקבלה והמיסטיקה על פי שיטת הגר"א מצד אחד וחקר ההיסטוריה של הישוב הישן בירושלים בכלל ושל משפחת ריבלין בפרט . ובתחומים אלו הפך לאחד המומחים הגדולים ביותר בדורו. הוא יצר שיטה שלמה של תורת המיסטיקה של הגר"א והצורך להקים על פיה ישוב חקלאי בארץ והמקום המרכזי שתופסת משפחת ריבלין בשיטה זאת ,תורה שנראה לי שלא הייתה קיימת כלל לפניו.
ולעניות דעתי במשך עשרות השנים האלו של מפח נפש ותסכול ממפעליו החקלאיים שנכשלו הוא כתב את מה שהפך להיות הספר "קול התור" שאותו ייחס להילל ריבלין כפותח עליית בני ריבלין והפרושים לארץ ישראל אבל למעשה שיקף את התנסויות חייו שלו.כאיש שחתם את העלייה הזאת .
.ברור שיצחק צבי ריבלין העילוי מישיבת וולוז'ין שנחשב לידען המומחה ביותר בדורו לרעיונות הגאולה של הגר"א ותלמידיו בתורת הגר"א וגם בתולדות הישוב הפרושי בארץ היה ( בניגוד לאחיינו החזן וההיסטוריון החובב רש"ז ) מסוגל בהחלט לנסח את הרעיונות ולכתוב את "קול התור"
יצחק צבי ריבלין היה ידוע אז היטב כמי שמדבר "דברי עתידות " בשיטת ה גר"א בדבר דרכי הגאולה לעתיד לבוא . כמו דודנו יוסף יושעה גם יצחק צבי ריבלין האמין שהוא מזרע משיח בן יוסף לפי הגימטריה של שמו "יצחק צבי בן בנימין ולאה ( 566)
בגלל מומחיותו ברעיונות תורת הגאולה של הגר"א. הוא שהיה רב ידוע ומקובל ידוע ובהחלט היה אדם ברמה מתאימה על מנת לכתוב את "קול התור ". הוא היה ידוע בזיכרונו המופלא וכמי שידע את הש"ס כולו בעל פה וכל מה שקרא אי פעם נשאר חרות בזיכרונו.
ייתכן שהוא הסתמך על רעיונות שהסתובבו כבר במשפחתו ואצל מקורביה מדורות קודמים, אבל היה זה הוא שיצר מהם את הגרסה השלמה המקיפה שהתבססה על הבנתו שלו את כתבי הגר"א .ורעיונותיו.
וייתכן ( וזאת דעתי ) גם שכל הרעיונות נלקחו בחלקם רק מיוסף יושעה ריבלין וכל הייחוס לדורות הקודמים לפניו היה פרי המצאתו של יצחק צבי .
היה לו מניע :הוא עסק רבות בקניית אדמות להתישבות והצורך בהתיישבות חקלאית בארץ ישראל היה בעל חשיבות מרכזית עבורו .הוא קבע תמיד שלא המדרש הוא העיקר אלא המעשה ועיקר עבודת הישוב היא עבודת האדמה .
הוא קבע שיש לתקן את עוון המרגלים שסירבו להתיישב בארץ ישראל "ורק אז ירחם ה' על יעקב ".המדובר היה ברעיון מרכזי מבחינתו. הציר העיקרי בתוכנית ו ההמוצגת כתוכנית "קול התור" של "אנשי האמנה והקץ המגולה " היה תחיית חקלאות יהודית בארץ ישראל בתור אמצעי להחשת הגאולה השלמה על פי רעיון ה"קץ המגולה " שמובנו על פי רש"י כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה ..ואין לך קץ מגולה יותר . "
זאת הייתה התוכנית שעבורה פעל יצחק צבי מאז סוף המאה ה-19 וזאת התוכנית שאנו מוצאים ב"קול התור ". היא דרשה כסף רב ומאמצים כבירים .
דהיינו המדובר היה באדם בעל אידיאולוגיה אקטיביסטית שלמה של התישבות .אידיאולוגיה שכמוה אנו מוצאים ב"קול התור".
אדם כזה מומחה לשיטת הגאולה של הגר"א נראה המתאים בהחלט לכתוב את "קול התור " עם אידיאולוגית האקטיביזם שלו .
נחזור על העובדות :יצחק צבי ריבלין היה מקור כתב היד של קול התור, כתב יד שעד כמה שאפשר לקבוע היה כתוב בכתב ידו בלבד. והוא האיש שסיפק את כל חומר הרקע של הספר הדרשות של אבות המשפחה עם רעיונות מקבילים לאלו של "קול התור". |
אלא שהוא הסתיר זאת מכולם והעדיף תמיד להופיע רק כמי ש"גילה "את כתב היד במקומות שונים. . .
מדוע ? למה שיסתיר את העובדה שחיבר בעצמו את "קול התור " וייחס אותו לאחד מאבותיו ?
נראה לי שבמסורת מקובלים ומיסטיקנים אחרים לאורך ההיסטוריה ( למשל בדוגמה אחת מני רבות מחבר ספר הזוהר במאה ה13 שהעדיף לתלות את חיבור הספר באילן גדול שמעון בר יוחאי מהמאה השנייה לספירה) שהעדיפו תמיד לפרסם ספרים תחת שמם של אישים גדולים מהעבר ולא תחת שמם שלהם העדיף יצחק צבי שהספר לא יתפרסם תחת שמו מתוך השיקול ( הנכון ) ששמו שלו לא יביא "סמכות" רבה לספר מעין זה. מה עוד שבעברו היה כתם שחור.
ולכן והעדיף לתלות את "קול התור " במקור קדום וסמכותי באבי המשפחה בארץ ישראל בהילל ריבלין.
שמו של איש זה שנחשב לתלמידו של הגר"א הביא ממילא "יתר סמכות " לכל הכתוב ב"קול התור " מאשר אילו היה מופיע שם שמו של יצחק צבי ריבלין רב ומקובל ירושלמי צנוע אחד מני רבים.
האם היה ליוסף יושעה ריבלין קשר כלשהו עם "קול התור " כפי שחושבים אחדים ?:
ייתכן .אבל לא הכרחי.
אולי כתב יצחק צבי את "קול התור " כשיוסף יושעה ריבלין הוא בסוד העניין והשתתף בכתיבה ,
ייתכן שלא . ייתכן שיצחק צבי רק קיבל השראה מרעיונות של יוסף יושעה אך לא הכניס אותו בסוד העניין והספר "קול התור ".
ורק בשלב מאוחר " ואולי רק בידי רש"ז הספר קיבל את שמו "קול התור " אולי בעקבות פיזמון של יוסף יושעה ריבלין.
יצחק צבי ריבלין ידע שעדיף ששמו לא יהיה מקושר עם עצם ההוצאה לאור של "קול התור " ובכך יעורר את החשד כנגדו שהוא לא רק המו"ל הוא גם המחבר.
הוא נתן את המשימה להוציא את הספר לאור לאחינו ותלמידו רש"ז. שידע היטב שאיש לא יחשוד בו ברצינות שהיה מסוגל לחבר ספר כזה.
רש"ז ראה בו את מורו ורבו ונראה שהוא השאיר עליו חותם חזק יותר מכל אדם אחר שעימו היה בקשר. ייתכן שיצחק צבי ביצע לאורך שנים "שטיפת מוח " של ממש ברש"ז על מנת להפוך אותו ליורשו וממשיכו בהפצת הרעיונות ההיסטוריים והמשיחיים שלו. תוך ששמו שלו נשאר נסתר כמעט מעין כל.
העדות המכרעת ?
ד"ר ישראל בן זאב עד מכריע לגבי קדמותו של "קול התור"?
ובכל זאת ….
ציינתי שכל האיזכורים על "קול התור" שמזכירים את עצם קיומו לפני 1946 כולם מופיעים בספרים שקשורים לרש"ז ולכן אמינותם מפוקפקת להוציא איזכור אחד חשוב מאוד שעל פניו נראה אמין. ואיזכור זה אולי מחליש את כל התיאוריה שלי שכן הוא מדבר על כך שספר מעין "קול התור " אבן היה ידוע בישוב הישן שנים רבות לפני שנת תש"ו שנת הוצאתו הראשונה. .
בחוברת " מוסדי ארץ" שיצאה ב1951 כנספח למהדורה השנייה של "חזון ציון " ( שנתיים לפני מדרש שלמה אבל חמש שנים שנים לאחר ההוצאה הראשונה של "'קול התור " מזכיר ד"ר ישראל בן זאב שהרב אליהו לנדא צאצאו של הגר"א המפורסם כמוציא לאור של כתבי הגאון מוילנה בדפוס . ( שנפטר ב-1946 שנת הוצאתו הראשונה של "קול התור ") סיפר לו על העבר של הישוב בירושלים בסוף המאה ה-19 , "כי במקרים יוצאים מן הכלל היו מתעסקים לפתור שאלות קשות מתוך "סודות הגאולה , של רבי הילל משקלוב תלמיד הגר"א ( עניין הידוע ליודעי ח"ן ) .כל אלה היו להם לעיניים בדרך עבודתם הגדולה של קיבוץ גלויות ובנין הישוב .
שארי רבי אליהו לנדא דיבר תמיד בצער עמוק על כל העניינים הנשגבים האלה שהולכים ונשכחים.
(ישראל בן זאב הסיום ל "תנועת "חזון ציון " גורם ראשון בבניין מדינת ישראל ". בתוך "מוסדי ארץ –מאמרים וחלקי מאמרים על תולדות עליית תלמיד הגר"א "מוסדי ארץ " מפעליהם ביסוד ישוב האשכנזים בירושלים מאת ותיקי ירושלים וצאצאי תלמידי הגר"א .מסודר ומוצא לאור על ידי ועדה מצאצאי תלמידי הגר"א בירושלים .תשי"א) .
הרב אליהו לנדא . העד המכריע לקדמות "קול התור ? או שותף ביצירת "קול התור "?
. .ד"ר בן זאב לא היה מקורב במיוחד לרש"ז אם כי היה בחוג מכריו וסביר להניח שהוא ידע על הספר "קול התור ". הקטע שהוא מביא עושה רושם של אותנטיות דווקא משום שהוא אינו קורא לספר של הילל משקלוב "קול התור " אלא סודות הגאולה ".
והרי בשלב זה הוא כבר ידע על הספר "קול התור " שהוציא רש"ז ומן הסתם היה קורא לספר שעליו דיבר לנדא בשם זה לולא הפרטים השונים במקצת שמסר לו אליהו לנדא.
.אז אם סיפור זה נכון הוא מאשר שאכן אי אז בשנים הראשונות של המאה או בסוף המאה הקודמת לפני שהיה כנראה יצחק צבי ריבלין אכן היה ספר שהיה מיוחס להילל ריבלין אם כי שמו לא היה קול התור ."אלא "סודות הגאולה ".ואכן היו משתמשים בו למטרות מיסטיות .הספר הוא בברור "קול התור " תחת שם אחר.
אז איך אפשר להסביר זאת אם טענתי שיצחק משה ריבלין הוא המחבר ולא היה קיים לפניו שום ספר כזה ?
אפשרות אחת
אולי אפשר להסביר זאת בכך שאליהו לנדא שמע במשך עשרות שנים את הטענות האלו מיצחק צבי שהיה מקורב אליו האמין להם למרות שלא חווה זאת בעצמו ומסר זאת לבן זאב בתום לב ולא דווקא מידיעותיו שלו.. .
אפשרות שנייה
ואולי היה אליהו לנדא איש סודו של יצחק צבי שהוא כמובן היכיר אותו היטב. והשניים "יצרו " את "קול התור " ביחד פשוטו כמשמעו . אליהו לנדה היה מומחה בתורת הגאולה של הגר"א לא פחות מיצחק צבי ריבלין. וביחד השניים האלו ידעו בנושא הזה יותר מכל אדם אחר עלי אדמות .
אולי הוא שימש כיועץ ואף ככותב שותף עם יצחק צבי ריבלין ב"קול התור " או למצער הראה לו איפה עליו לחפש מידע בכתבי הגר"א שהוא היה המדפיס שלהם והמומחה הגדול מכולם לגביהם
אפשרות שלישית
אולי אחרי הכל אכן היה ספר כזה שלא ידוע לי עליו שום דבר מעבר לאיזכור הזה והוא הוא הבסיס ל"קול התור ".
בשלב זה אם כך השאלה נשארת פתוחה.
השפעות קול התור
.."ברצוני ללכת בעקבות חברי אנשי גוש קטיף ולנסות מתוך החיים בפועל להגדיר את הדרך אשר בחרו בה ואת הנחות היסוד אשר עומדים מאחורי דרכו הפעולה והעשייה .במבט לאחור ,אני מוצא את עצמי עושה זאת בעזרת דבריהם של תלמידי הגר"א המופיעים בספר "קול התור ".
איני מכון לאמר שאנשי גוש קטיף בחרו וסללו את דרכם על פי הלימוד בספר זה .דרך המאבק צמחה מתוך החיים אולם יסודותיה של תורת הגר"א….היא שעמדה לנו בעבודתנו ….
הרב קובי בורנשטיין ( לשעבר ראש מטה ההסברה של מטה המאבק בגוש קטיף ) "לקול התור ( חשיבה מחודשת על המאבק בגוש קטיף לאור תורתו של בעל "קול התור") ".צהר גיליון ל' אלול תשס"ז
ל"קול התור " כיום יש השפעה גדולה אולי יותר מכל ספר קבלי אחר עם היוצא הכלל של "הזוהר ". .
לאחרונה התפרסמה בכתב העת "צהר " של הציונות הדתית מאמר של קובי בורנשטיין אחד מראשי מפוני חבל עזה שהיה ראש ההסברה של מטה המאבק בגוש קטיף בשם "לקול התור ( חשיבה מחודשת על המאבק בגוש קטיף לאור תורתו של בעל "קול התור " ) שמדבר על ההתנגדות לפנוי כמבוססת באופן מודע על רעיונות מהספר "קול התור " וגם על תיאור פעולותיהם של תלמידי הגר"א בספר "חזון ציון " ונראה שמאמר זה הוא רק קצה הקרחון של דיונים המתבססים על רעיונותיו של "קול התור " בחוגי הימין רעיונות בעלי אופי משיחי במובהק.ובדיונים אלה אם לשפוט מהמאמר הנ"ל יש דיונים בשאלה איך אפשר ליישם את
רעיונות "קול התור " לגבי העתיד לבוא בעתיד הקרוב מאוד.
לרעיונות הספר על משיח בן יוסף והערב רב ו"הקליפה " יש השפעה גדולה בחוגים קיצוניים של תנועת "מנהיגות יהודית " שכתב עת שלה אף נקרא ( וכנראה בהשראתו ) "קול התור ".
. ויש מקום לחשוב או לחשוש שספר זה יהווה בסיס אידיאולוגי מרכזי לפעילות אקטיבית מקצינה והולכת בעתיד למען הגאולה.
מסקנות
בעיקרו של דבר ללא קשר למקורו האמיתי ברור ש"קול התור " היה בהוצאתו לאור חלק אינטגראלי משלם גדול יותר טרילוגיה שאותה כתב ו/או ערך ושיכתב שלמה זלמן ריבלין אבל היוזם והיוצר האמיתי שלה שתמיד העדיף להישאר לחלוטין "מאחורי הקלעים " היה המקובל יצחק צבי ריבלין.
הוא לדעתי היה המקור האמיתי לרעיונות ולתפיסות ההיסטוריות שבספרים אלו שאותם "שתל "לאורך שנים רבות במוחו של שלמה זלמן ריבלין שהפך למעשה לממשיכו וליורשו, טרילוגיה ששנים מכרכיה "חזון ציון " ו"מוסד היסוד " נתנו תיאור היסטורי של העבר המפואר של הישוב הירושלמי החרדי. ישוב שמוצאו בתלמידי הגר"א היוצא להגשים שליחות משיחית שנקבעה ותוכננה בידי הגר"א כשהוא מודרך בידי חבורה סודית של "אנשי אמנה". " . חבורת מיסטיקנים המבינים את העתיד לבוא וכיצד יש להביאו בתוכנית עתיד שהייתה צריכה להתמשך דורות רבים ובמהלכה הם משפיעים ומכוונים את גורלו של "מוסד היסוד " או "המוסד הראשון " הלא הוא הקהילה הירושלמית.
"קול התור " שהוא בגדר החלק המסיים והמכריע של הטרילוגיה תיאר בפירוט את עקרונות תוכנית זאת העתיד לבוא על המוסד הראשון.
ככל הנראה אין זה מקרה שהוא יצא ממש במקביל לפירסום המהדורה הראשונה של "חזון ציון ". שני הספרים השלימו זה את זה. והאחד לא באמת מתקיים ללא השני.
הספר האיזוטרי שהיה ידוע רק בחוגים משפחתיים בירושלים ושיש מחלוקת כה גדולה לגבי מחברו האמיתי אולי יתגלה עוד בעתיד כבעל חשיבות והשפעה גדולה לעין ערוך ממה שמישהו העלה על דעתו כשחלקים מהספר פורסמו כחוברות למקורבים ב200 עותקים ב-1946. . .
סוף דבר ( ואולי אתחלתה ?) …..*זכות הייתה לי יחד עם חברי תושבי גוש קטיף להפוך את התורה הגואלת של "קול התור " לתורת חיים המנחה ציבור מגוון הנאלץ להתמודד עם נסיונות קשים ". |
ראו גם :
אלי אשד חושב מחדש על קול התור :"קול התור יצירה של אדם בודד או קבוצה?
הילל ריבלין המחבר המשוער של "קול התור"
קול התור השמעה של הטקסט באנגלית
ראו גם :
הראשון לבית ריבלין :על הילל ריבלין
ועוד על הגאון מוילנה
ביבליוגרפיה
מהדורות שונות של "קול התור ".
1. קול התור : בעקבות משיחא / תמצית מתוך ז' פרקי גאולה של. הגאון המקובל .. ר' הלל שקלובר שארו ותלמידו של הגר"א ז"ל … ; [יצא לאור על ידי ר' שלמה זלמן ריבלין . [ירושלים : , תש"ז] לא נשלם בדפוס: לא נדפסו השער, ההקדמה עמודים ואחרי ע' 74
2. הילל ריבלין קול התור :פרקי גאולה של ר' הלל שקלובר … בו חזון … של הגר"א המפיץ אור על מאורעות תקופתנו. עם ביאורים והערות על הפרק הראשון מאת הרב שלמה זלמן ריבלין מתוך כתב-יד, בתוספת מבוא של תשעה פרקים ; מאת מנחם מנדל' כשר בתוך: מנחם מנדל כשר התקופה הגדולה : :פרקי התבוננות במצב האומה וארצנו… בשעה זו, ובירור… על דרכי הגאולה וסימניה, על יסוד דברי חז"ל ספרי ראשונים ואחרונים ובסופו… קול התור : פרקי גאולה / מאת… ר' הלל משקלוב… חזון… של רבו הגר"א, המפיץ אור… על מאורעות תקופתנו– ירושלים : מכון תורה שלמה, תשכ"ט . מהדורה שנייה 1972 מהדורה שלישית 1984 .מהדורה רביעית ,2001. ב/שני כרכים . .
3. : קול התור : והוא שיטת… רבינו אליהו ((הגר"א)) מווילנה וגילוייו על תקופת אתחלתא דגאולה, מאורעותיה ומצוותיה / חברו הגאון המקובל רבי הלל בן רבי בנימין ריבלין משקלוב עפ"י רבו רבינו הגר"א. בני ברק : וועד להפצת קול התור, תשכ"ט
הדפסה מחודשת של מהד' ירושלים, בערך 1949 — (הקדמה דפוס צלום של מהד' א שלא הושלמה בדפוס; בתוספת מבוא על תולדות הספר, מחברו ומשפחתו הספר מצוי במהדורה אלקטרונית במאגר "אוצר החכמה
4. קול התור והוא שיטת הגאון רבנו אליהו (הגר"א) מווילנה … וגילוייו על תקופת האתחלתא דגאולה מאורעותיה ומצוותיה / מהגאון … הלל בן רבי בנימין ריבלין משקלוב … ובצירוף הערות ומראי מקום מאת יוסף ריבלין. ירושלים : מפיצי קול התור, תשנ"ד,1994. מהד' חדשה ומתוקנת הכוללת את הפרק השישי .
יוסף ריבלין ברית אבות בסערת אליהו שירי גאולה הוצאת "ועד מגילת יוסף " .ירושלים תש"ד או תש"ו .נדפס בקונטרסים בודדים הכוללים 68 עמודים .לא נכרך ולא הופץ.
..
יוסף יושעה ריבלין:
ברית אבות בסערת אליהו : פרקי גאולה – עפ"י תורת הגר"א : פזמוני ר' יושעה ריבלין / בצירוף מבוא, מראי מקום, הסברים והערות מאת יוסף ריבלין. (ירושלים) : אורחות, (תשס"ד), 2004.
.
מחקרים על "קול התור ".וחומר רלבנטי .
הרב משה שטרנבוך "האם אנו היום באתחלתא דגאולה לספר "קול התור " או לא " בתוך "בעיות הזמן בהשקפת התורה .ירושלים תשכ"ט
אברהם ב. ריבלין "הגימטריה בחיי הישוב העברי בירושלים " בתוך " עטרה ליושנה :פעולות, פרשיות, מאורעות והישגים בישוב העברי בירושלים במאה התשע-עשרה, הוצאת אל"ף , 1973. ע' 15-18.
הרב אילן ציפורי "התורה המשיחית של הגר"א בספר "קול התור " בתוך "באתי לבקש ממכם :הגר"א מוילנא :אירועים ,תאריכים ומקורות בתולדותיו פנינים מתורתו ומנהגיו " מאת יוסי כרמל הוצאת המחבר תשנ"ח .
אהרן משה שרייבער
השקפתו של הגר"א על חשיבות ההשכלה הכללית ועל ההקשר לימות המשיח ( חלק ב' ) " בד"ד 10 חורף תש"ס
יוסף ריבלין "הסתמכותו של הגר"א בפירושיו ובכתביו על ספרות הזוהר והקבלה "בתוך "הגר"א ובית מדרשו " בעריכת משה חלמיש ,יוסף ריבלין ורפאל שוח"ט הוצאת אונ' בר אילן תשס"ג\. ע' 137-154
יוסף ריבלין "מעשה וחשבון " בתולדות ירושלים :ספר הפזמונים "ברית אבות בסערת אליהו " יסודות האתחלתא דגאולה של הגר"א מוילנה " בד"ד 15 אלול תשס"ד
יצחק שבט "שבט אפרים האפרתים ומשיח בן יוסף ( על הציונות כמשיח בן יוסף ) " צוהר גליון כ"ז כסלו תשס"ז
הרב קובי בורנשטיין ("לקול התור ( חשיבה מחודשת על המאבק בגוש קטיף לאור תורתו של בעל "קול התור") ".צוהר גיליון ל' אלול תשס"ז
רפאל ב' שוח"ט "עולם נסתר בממדי הזמן :תורת הגאולה של הגר"א מווילנה מקורותיה והשפעתה לדורות " הוצאת אונ' בר אילן ,2008.
ספרי שלמה זלמן ריבלין
חזון ציון :שקלוב וירושלים : תולדות עלית תלמידי הגר"א ומפעליהם ביסוד הישוב בארץ ישראל בעריכת חיים הלל ריבלין ( בנו של שלמה זלמן ) תל אביב) : (דפוס א. מוזס), (תש"ז) 1947
מהדורה ב' כוללת כנספח את מוסדי ארץ :מאמרים וחלקי מאמרים, על תולדות עליית תלמידי הגר"א "מוסדי ארץ", מפעליהם ביסוד ישוב האשכנזים בירושלים / מאת וותיקי ירושלים וצאצאי תלמידי הגר"א . ירושלים : ועדה מצאצאי תלמידי הגר"א, תשי"א.. 1951.
מהדורה ג' הוצאת "מוסד היסוד " 2002 .
מוסד היסוד; קובץ מפתח לתולדות ועד הכללי כנסת ישראל תמצית מתוך תולדות הועד הכללי כנסת ישראל… "המוסד העליון… של הישוב הישן מתחילת יסוד ישוב האשכנזים בירושלים בשנת תקע"ב ע"י תלמידי הגר"א וחסידי הבעש"ט ובעל התני"א ז"ל ובית היוצר הכללי של כל מפעלי הבנין והרחבת הישוב . בעריכת הועדה לתולדות הישוב הישן, 1951
:
תמצית מתוך תולדות ועד הכללי כנסת ישראל ירושלים, בו כלולים עיקרי התולדות של הישוב הישן בא"י
מהדורה שניה מורחבת ערך לדפוס אליעזר הורביץ ירושלים : ועד הכללי כנסת ישראל, תשי"ח 1958 .
מהדורה שלישית:
מוסד היסוד : תמצית מתוך תולדות ועד הכללי כנסת ישראל ירושלים, בו כלולים עיקרי התולדות של הישוב הישן בא"י.תולדות ראשית הישוב בירושלים על ידי תלמידי הגר"א ירושלים : ועד הכללי כנסת ישראל, תש"ס, 2000 דפוס צילום של מהד' ב מורחבת: מוסד היסוד ; תמצית מתוך תולדות ועד הכללי כנסת ישראל ירושלים. ירושלים, תשי"ח כולל השער המקורי .
מדרש שלמה:דרשות ירושלים : ועדת מדרש שלמה, המחלקה לחנוך נואמים צעירים שע"י מכון ומקהלת שירת ישראל, תשי"ג. 1953 נדפס ביחד עם מגילת יוסף קובץ מאמרים מאת ועל יוסף יושעה ריבלין אביו של רש"ז .
בקובץ זה מצוטט רבי אריה ליב ד" שנטען שבאסיפת זיכרון ליוסף ריבלין בשנת תרפ"א טען ש"כל
הבא לכתוב או לדבר משהו על תולדות הישוב חייב להיות למדן בפרקי "קול התור " של תלמיד הגר"א " זצ"ל.
המגיד דורש ציון : פרקי גאולה תולדותיו ופעולותיו של … ר' משה המגיד ריבלין משקלוב. וקובץ מדרשותיו בעד ישוב ארץ ישראל ירושלים : ש. ז. ריבלין, תש"ך 1960
ע' [58]-120 כוללים: חלק ב. דרשות וחלקי דרשות ולקט אמרים, פתגמים ומשלים מהרב ר' משה המגיד … עפ"י רעיונות רבינו הגר"א ותלמידיו מיסדי הישוב
דורש לציון :
דרשות מיסדי הישוב בארץ הקודש מבית מדרשו של הגר"א / ירושלים : דורש לציון, תש"ס 2000
בעלי הדרשות הם … ר' בנימין משקלוב … [ואחרים]".
בנו של רש"ז שמואל שלום ריבלין שהוא מכל בחינה ממשיכו חיבר את
אור שמואל :מבחר חידושי תורה ורעיונות הגאולה מגדולי ישראל במיוחד מאת … רבנו אליהו הגר"א מווילנא / לוקטו, עובדו ונערכו בתוספת רעיונות ע"י שמואל שלום בהרב שלמה זלמן ריבלין [רמת-גן] : ועדה להוצאה לאור פירושי הגר"א על התורה ורעיונות הגאולה, תשמ"ד
חומרים על הילל ריבלין ויוסף יושעה ריבלין ומשפחת ריבלין בכלל
יצחק ריבלין עם שמואל ריבלין . הרב הגאון רבי הלל ריבלין משקלוב
ירושלים תרצ"ה ? ,חמו"ל .חוברת של ארבעה עמודים.
הפריט הראשון בדפוס שמתחיל לפתח את האגדה לבית ריבלין .
אליעזר ריבלין ספר היחס למשפחת ריבלין ומשפחות הגר"א מווילנא, אליאש, ראש-יוסף ולידא ועוד משפחות
הוצאת המחבר 1935,1940 מגלת היחס על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה.-ב.ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי שם ( מבוסס על מסמכים ומחקרים של הרב אליהו לנדא ). :
דוד תדהר "האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו " תל-אביב : ספרית ראשונים (דוד תדהר), [תש"ז] 1947-תשל"א 1971
כוללת ערכים על הילל ריבלין משה מגיד ריבלין שלמה זלמן ריבלין ובניו ועוד ריבלינים רבים אחרים בעיקר בכרך א' אך גם בכרכים אחרים . .
ייוסף יואל ריבלין ."הגר"א ותלמידיו בישוב ארץ ישראל " ספר הגר"א: :יוצא לאור לרגל מלאות מאה וחמשים שנה לפטירתו של רבינו אליהו הגאון מוילנא, תקנ"ח-תש"ח כרך ב' ספר ד' –קובץ מאמרים ותעודות על משנת הגר"T ותלמידיו . ירושלים מוסד הרב קוק מהדורה מורחבת , תשי"ד עמ' קיד –קעב .
יוסף יואל ריבלין "זיקתם של יהודי ליטא לארץ ישראל " יהדות ליטא א תל אביב תש"ך ע' 457-488.
יעקב גליס "מגדולי ירושלים הוצאת ירושלים תשכ"ב כולל פרק על הילל ריבלין ויוסף ריבלין .
יוסף יואל ריבלין "משפחת ריבלין בארץ ישראל " בתוך יד יוסף יצחק ריבלין : ספר זכרון ע' 47-77 העורך: ח.ז. הירשברג פרסומי מכון ריבלין לחקר תולדות היישוב)רמת-גן : אוניברסיטה בר-אילן, תשכ"ד 1964
ההיסטוריה המפורטת ביותר של שושלת בית ריבלין לדורותיה
אשר א. ריבלין "בית אבא " בתוך יד יוסף יצחק ריבלין : ספר זכרון ע' 47-77 העורך: ח.ז. הירשברג פרסומי מכון ריבלין לחקר תולדות היישוב)רמת-גן : אוניברסיטה בר-אילן, תשכ"ד 1964
מאמר על שלמה זלמן ריבלין רש"ז חייו משפחתו וזמנו . ( הספר מוקדש לבנו של רש"ז שהקים את מכון ריבלין לחקר תולדות הישוב ) .
.
אברהם ב. ריבלין ר'" הרב הלל ריבלין " סיני כרך סג ניסן אלול תשכ"ח, הופיע בספר "
יוסף זונדל וסרמן " מיקירי ירושלים :דמויות מתלמידי הגר"א מוילנה ותלמידי הראי"ה קוק ואחרים " הוצאת מסלול ,תשל"ג . כולל פרקים על הילל ריבלין על יוסף יושעה ריבלין ועל הרב אליהו לנדא.
יעקב משה ריבלין ראשית הישוב היהודי מחוץ לחומות.הוצאת המשפחה , 1978.
אשר אליעזר ריבלין הריבלינים :סיפורה של משפחה ותיקה בארץ ישראל / ן; צייר – רענן לוריא ירושלים : [חמו"ל], תש"מ 1980חוברת של 34 עמודים כולל אילן יוחסין "לכבוד כינוס משפחת ריבלין והמשפחות המסתעפות..יצא לאור גם במהדורה מקבילה באנגלית.
אברהם בנימין ריבלין ונבנתה ארץ על תלה ( על העטיפה "עיר על תלה") " ירושלים : ועד עדת הספרדים, תשמ"ג 1983 כולל כמבוא חלק מהפרק החמישי מתוך "קול התור " תקון חטא המרגלים על ידי בנין ירושלים " המיוחס להלל ריבלין . הספר כולו מוקדש לזכרו של הלל ריבלין. .
הפרק יצא לאור במקור ב"סיני " כרך פ"ח תשמ"א .
יעקב אבן חן עליות אליהו :עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל,הוצאת פאר 1984. רומן היסטורי לנוער שבמרכזו עומדים הילל ריבלין ורבי ישראל משקלוב.
אברהם בנימין ריבלין "שבט הריבלינים " בתוך סיפורי משפחות : סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב / עורך: זאב ענר ,הוצאת משרד הביטחון ,1990.
ד"ר אריה מורגנשטרן "האגדה לבית ריבלין " "הצופה " כ"א במרחשון תשנ"א 9.11.90 פורסם שוב "זה קרה בארץ ישראל : אירועים ופרשיות " מאת אברהם ב. ריבלין ,1993.
ד"ר אריה מורגנשטרן "שתי מסורות על ראשית עליית תלמידי הגר"א " שלם ו' תשנ"ב ושוב בתוך גאולה בדרך הטבע ירושלים:תלמידי הגר"א בארץ ישראל 1800-1840 –מחקרים ומקורות . תשנ"ז ע' 48-55 שני מאמרים שעוסקים בזיוף ההיסטוריה של משפחת ריבלין בידי רש"ז. .
בנימין ריבלין זכר אב " הוצאת המחבר 1992.
יצא במלאת 50 שנה לפטירתו של אליעזר ריבלין . כולל מאמרים מאת אליעזר ובנימין ריבלין על אבות המשפחה בנימין והילל ריבלין נוסח מכתב שנשלח בידי הילל ריבלין לחתנו שמריהו לוריא ומאמרי הספד על אליעזר ריבלין .
אברהם ב' ריבלין ""עיוות ההיסטוריה של הישוב העברי בארץ ישראל" ו" "בכל זאת :עיוות ההיסטוריה של ירושלים " בתוך זה קרה בארץ-ישראל :אירועים ופרשיות מאת אברהם ב.ריבלין הוצאת ראובן מס 1993 ע' 83-98 .תשובתו הניזעמת של בן המשפחה להתקפה המרסקת של הד"ר אריה מורגנשטרן "האגדה לבית ריבלין " שאף מודפס בשלמותו ( לא ברור אם בהסכמת המחבר ) על אמינותה של ההיסטוריה של שושלת ריבלין.
ד"ר אריה מורגנשטרן השיבה לירושלים :חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע עשרה".הוצאת שלם תשס"ז 2007.
על יצחק צבי ריבלין
בנימין ריבלין הרב יצחק צבי ריבלין זצ"ל /חמו"ל 1961
28 תגובות על “המיסתורין של "קול התור "”
לדעתי אתה נהנה לנפח מעט את חשיבותו של הספר ע"מ להפוך את הנושא לדרמטי ומסתורי יותר ממה שהוא באמת.
פרסום הכתבה למשל יכול לגרום לכך שכמה אנשים עוד באמת יחשבו שמדובר באיזה ספר קסמים מסתורי אשר כדאי לקרוא ולהעריץ.
אבל אם כל הכבוד ל"דרמה המסתורית" כביכול של "מי כתב את הספר" – צריך לשאול האם באמת יש בספר הזה מאמרים מרתקים, גילויים מדהימים כלשהם או נוסחה סודית אשר המגלים אותה יזכו לאושר, עושר, יושר, כושר, משיח, ושלום על ישראל.
או בקיצור, ולמרות שלא קראתי את הספר, נראה לי שהמחקר הבלשי שלך על ההסטוריה של הספר מעניין ומרתק יותר מהספר עצמו.
לגבי חשיבות הספר שבכל זאת ידוע רק בחוגים מצומצמים יחסית של הימין ובמיוחד הימין הקיצוני וכו".
אני די בטוח למשל ש99.99 אחוז מהקוראים לא שמעו עליו בימי חייהם. ולא היו שומעים עליו ללא כתבה זאת.
עדיין המדובר במינימום של כמה מאות איש . והם מכירים את "קול התור" היטב. והוא משמש להם כמקור השראה ומקור לציטוטים. ומקור לרעיונות שונים .
זה שהקורא הרגיל לא שמע בימי חייו על "קול התור" לא אומר שבגלל זה אין מהראוי שאולי כדאי שיתחיל להתעניין בספר זה ובמשמעויות שאנשים שונים מייחסים לו
לי ניראה למשל שספר שהיה בעל חשיבות כל כך גדולה עבור מפוני גוש קטיף ולפחות עבור אחד או יותר ממנהיגיהם עד כדי כך שאותו מנהיג מודיע שהספר משפיע על עצם התנהגותו בעבר בהווה וגם בעתיד ,מן הראוי כתוצאה שגם אנשים אחרים יתחילו להתעניין בו קצת יותר.
אפשר להשוות אותו אולי עם "ספר הזוהר " שידוע הרבה יותר ".
מי באמת מכיר את ספר הזוהר מחוץ לחוגי המקובלים המיסטיים ?
אבל אלו שמכירים אותו מכירים אותו היטב ויש לו עליהם השפעה גדולה.
וכתוצאה שווה גם לאזרח הרגיל שאינו מכיר את ספר הזוהר לדעת עליו משהו בגלל עצם ההשפעה שיש לספר זה בחוגים הלא כל כך מצומצמים שבהם הספר מוכר היטב ונלמד.
". כך גם "קול התור " הוא מוכר בחוגים מצומצמים יחסית שלחילוני הרגיל אין כל קשר עימם אבל אלו כמדומה הולכים ומתרחבים כל הזמן.יש תחנת רדיו למשל שנקראת על שמו
דנים בו במאמרים בעיתונות של הימין .
לא דנים בו כל כך הרבה עד כמה שאנחנו יודעים ,אבל כנראה דנים בו בחוגים שלהם הרבה יותר ממה שאנו יודעים.
באופן כללי אין גם בין ספרי הקבלה כל כך הרבה ספרים שעוסקים בתיאור מפורט של העתיד לבוא ואיך צריך להביא אותו כמו "קול התור "
ישנם עוד ספרים כאלו זה נכון אבל אני לא חושב שישנם כל כך הרבה ספרים כאלה שיש להם מידת עניין והשפעה כזאת בחוגים שבהם הם מוכרים שיש סימן שאלה גדול כזה לגבי שאלת חיבורם. .
למעשה אני לא יכול כרגע לחשוב על שום ספר אחר כזה מאז ספר הזוהר.
אדם מן היישוב יהיה מסוגל לקרוא את הספר קול התור? והיכן ניתן לרכוש אותו?
ד"א
כתבת וניתחת מאוד יפה, חבל שלא ערוך מספיק
הדברים של מר אשד מעניינים ומסקרנים, אבל חשוב להתייחס לכמה נקודות תורפה חמורות ביותר במחקרו.
ראשית, ניכר כי מר אשד לא קרא בעיון אף אחד מהטקסטים עליהם הוא מדבר. לו היה עושה כן (כמו שאני עשיתי, באריכות ובהעמקה, היה מבין שכמעט כל הנחותיו הטקסטואליות מופרכות מן היסוד. הטענה כאילו הפזמונים היו אלה שהשפיעו על ספר קול התור היא לא יותר ממגוחכת. שכן הפזמונים, שדרך אגב רמתם השירית נמוכה, ניכרים ביותר כחומר מעובד, בניגוד לחומר הגולמי המצוי בקול התור. הספר אכן קשה מאוד להבנה, אם כי ניכרת בו עקביות ועומקים גדולים. זאת בניגוד לפזמונים, שיורים בכל הכיוונים בצורה בלתי מסודרת, ולא מעמיקה. רמיזותיו מבהירות שהוא מתייחס לטקסטים קיימים, ולמסורות מוסכמות, זאת בניגוד מוחלט לקול התור. לפיכך, כל הקונספציה של אשד היא חסרת ביסוס לחלוטין. זאת בניגוד להערותיו הביקורתיות החשובות והטובות, שיצויין שאת מריבתן העירו כבר חוקרים רבים קודם לכן.
ההערה השניה החשובה, שאותה אני מעיר בכעס על הרדידות והפופוליזם הזול של הכתבה, היא ביחס להשפעה הדמונית שמייחס אשד לספר קול התור על "חוגי הימין הקיצוני" השונים. העובדה שהוא מסתמך על מובאה אחת (!!!) ממאמר אחד (!!!) מבחור בלתי מוכר שלא חיבר ולימד בצורה פומבית וציבורית מעולם (!!!) מתוך ספרות עצומה של מאות ואלפי הוגי דעות ומחברים מלמדת שאין לו מושג קלוש על מה הוא מדבר, או שהוא בכוונה מעצים ומגזים במסקנותיו.
כמי ששייך לציונות הדתית, וכמי שעסק בספר קול התור, באופן חריג לחלוטין למול כל חבריי, תלמידיי ורבותיי, אני יכול להגיד בבירור שהרוב המוחלט של הפעילים בימין הקיצוני לא שמעו על הספר, ולא הוגים בו. אנשים אחרים לגמרי, וממסורות תורניות אחרות לגמרי, משפיעים כיום על חוגים אלה. אפשר למצוא אותם בהשפעת חב"ד (לו אשד היה יודע על מה הוא מדבר היה מעיר שחב"ד והגר"א היו אויבים מושבעים) בדמות שלום דב וולפא והרב גינזבורג, הרב אליקים לבנון ודודי דודקביץ', ועוד, שלכולם אין שום קשר לתורת הגר"א ותלמידיו. הוא לא הזכיר בכלל את משנת הראי"ה קוק, שלא הכיר את החיבור, ועוד ועוד.
הדברים מחייבים בדק בית רציני, כיצד ניתן לפרסם דברים כל כך חסרי ביסוס ונטולי הקשר, במסווה של מחקר רציני. גם כל הסופרלטיבים שקושר אשד בספר קול התור, וההשוואות שלו לספר הזוהר מגלות שהוא מעולם לא פתח ספר קבלה ראוי לשמו, ואין לו שום מושג מי נגד מי בעולם זה. ההתעלמות שלו מכתבי האר"י, הרמ"ק, הרמח"ל, הרש"ש וכל גדולי המקובלים, שהשפיעו כל אחד עשרות מונים יותר מספר קול התור, ושכתיבתם אפופה במסתורין לא פחות, ואולי אף יותר ממנו, הופכת את הכתבה ממחקר יפה ומעניין (כמו שהיא יכולה להיות לאור עבודת ליקוט החומרים וההיסקים) לכתבה מגוייסת ומסולפת לגמרי.
חבל.
שכן הפזמונים, שדרך אגב רמתם השירית נמוכה, "ניכרים ביותר כחומר מעובד, בניגוד לחומר הגולמי המצוי בקול התור. הספר אכן קשה מאוד להבנה, אם כי ניכרת בו עקביות ועומקים גדולים. זאת בניגוד לפזמונים, שיורים בכל הכיוונים בצורה בלתי מסודרת, ולא מעמיקה. רמיזותיו מבהירות שהוא מתייחס לטקסטים קיימים, ולמסורות מוסכמות, זאת בניגוד מוחלט לקול התור"
איננו יודעים שום דבר כזה .זאת רק הנחה שלך .האם יש לך הוכחה לטענותיך
זאת רק התרשמות שלך .
למיטב ידיעתנו אין שום הוכחה שיוסף יושעה ריבלין לקח את רעיונותיו מאיפה שהוא חוץ אולי מרעיונות שלו או ממסורות בעל פה ששמע אבל אין הוכחה שקיבל אותם מטקסט כתוב בשם "קול התור " .ואם יש הוכחה כזאת אני רוצה לראות אותה
העובדה שהוא מסתמך על מובאה אחת (!!!) ממאמר אחד (!!!) מבחור בלתי מוכר שלא חיבר ולימד בצורה פומבית וציבורית מעולם (!!!)
למה בחור בלתי מוכר ?
האיש היה אחד מדוברי "גוש קטיף" ומן הסתם שם הוא מוכר היטב .
לו אשד היה יודע על מה הוא מדבר היה מעיר "שחב"ד והגר"א היו אויבים מושבעים"
"ידוע לי היטב אז מה ?
לא ציינתי את זה כי זה לא היה רלבנטי לנושא המאמר שכבר התערך יותר מידי גם כך .
"הדברים מחייבים בדק בית רציני, כיצד ניתן לפרסם דברים כל כך חסרי ביסוס ונטולי הקשר, במסווה של מחקר רציני. גם כל הסופרלטיבים שקושר אשד בספר קול התור, וההשוואות שלו לספר הזוהר מגלות שהוא מעולם לא פתח ספר קבלה ראוי לשמו, ואין לו שום מושג מי נגד מי בעולם זה. ההתעלמות שלו מכתבי האר"י, הרמ"ק, הרמח"ל, הרש"ש וכל גדולי המקובלים, שהשפיעו כל אחד עשרות מונים יותר מספר קול התור, ושכתיבתם אפופה במסתורין לא פחות, ואולי אף יותר ממנו, הופכת את הכתבה ממחקר יפה ומעניין (כמו שהיא יכולה להיות לאור עבודת ליקוט החומרים וההיסקים) לכתבה מגוייסת ומסולפת לגמרי.
חבל.
יכול להיות שכולם השפיעו הרבה יותר .אבל צר לי לאמר שלך אין שום בעיה עם זהות מחברם בניגוד לשני המקרים יוצאי הדופן של ספר הזוהר ושל "קול התור " .
לגבי ספר הזוהר על פי המחקרים החדשים ביותר המדובר כנראה בצוות שלם של מחברים .
ולגבי "קול התור " ..ובכן ..אנחנו לא באמת יודעים מי כתב אותו בואיזה נסיבות .
לגבי כל המחברים שציינת אין בעייתיות כזאת .
במשך למעלה מחמישים שנה היה הרב אליהו
לנדה ידידו של המקובל יצחק צבי ריבלין הדמות המרכזית
בכל מה שהיה קשור להפצת מורשתהחכם היהודי המפורסם מהמאה ה-18 הגאון מוילנה ותורתו בעולם היהודי. כמו"ל ומדפיס ספריו של הגאון מוילנה בני משפחתו ותלמידיו . .
ולמעשה ראה את עצמו כאחראי עלי אדמות על מורשת הגאון מוילנה.
וכתוצאה זכה אליהו לנדא לכינוי המפורסם "נכד הגר"א"
.
וחוץ זה פעל ליצירת מהדורה דפוס ארץ ישראלית ראשונה של התנ"ך ערוכה ומוגהת כולה בידי יהודי במקום שבו נוצר .
וכתוצאה זכה אליהו לנדא לעוד כינוי מפורסם "גואל התנ"ך ".
ראו
גואל התנ"ך
http://www.notes.co.il/eshed/50217.asp
כי אני כן מריח. ריח פוליטיקה זולה.
הכותב מתייחס לציונות הדתית כאילו כל השקפתה מתבססת על "קול התור", שהוא כאמור "זיוף" (ואז ממילא כל דרכינו הפוליטית שגויה לחלוטין). כאילו כל כתבי הרב קוק, "אם הבנים שמחה" ועוד עשרות חבורים חשובים אחרים הם זוטריים ושוליים.
וגם לפי טענת הכותב, אם "קול התור" באמת לא יצא תחת קולמוסו של ר' הלל משקלוב, למרות זאת הוא לא יצא מידי בור או עם הארץ אלא מתוך חכם גדול רחב השקפה והגות שהשתפשף בבנית הארץ ויש לראות בדבריו דברי טעם שיהיה נחמד ואף רצוי להתייחס אליהם בכובד ראש.
ש"כלל הציונות הדתית " מבתבססת על "קול התור "?
אשמח אם תפנה למראה המקום המדוייק.
וחוץ מזה שגיאה עובדתית כל שהיא מצאת ?
באוקטובר 2009 קיימו אנשי שבט ריבלין את הכנס המשפחתי הגדול ביותר בתולדות המדינה ,וחיזקו בכך את טענתם להיקרא "משפחת אצולה ".לטענת אנשי המשפחה היה זה לפני 200 שנה בדיוק שאבי המשפחה הילל ריבלין היגיע לארץ ישראל כמנהיג שיירת עולים מתלמידי הגר"א .
האומנם כך היה ? או שמה יש כאן מיתוס משפחתי בלבד מופרך מן היסוד ? שכן המחקרים הראו שאבי המשפחה בארץ ישראל הילל ריבלין היגיע לארץ ישראל רק בשנת 1832 " .
לטענת אנשי המשפחה זמן קצר לאחר הגיעו ייסד הילל ריבלין מחדש את הישוב האשכנזי בירושלים והפך למנהיגו במשך שנים רבות . האומנם ?
ההישג הגדול ביותר שאותו מיחסים אנשי המשפחה לאותו הילל ריבלין הוא את כתיבתו של ספר מיסטי חזוני בשם "קול התור ". אולם גם זה נראה כלא סביר.
ראו
הראשון לבית ריבלין :על הילל ריבלין
http://www.notes.co.il/eshed/62618.asp
בנו של הילל ריבלין ,משה מגיד ריבלין היה במשך כמה שנים מנהיג הקהילה הפרושית בירושלים בזמן שהייתה נתונה במשברים חמורים במיוחדמפנים ומחוץ. ובהם אכזבת התקוות המשיחיות משנת 1840 שאמורה הייתה להיות שנת גאולה או "סוף העולם " ( בדומה לתקוות או חששות משנת 2012 בימינו ) והאכזבה הביאה למשבר חמור בקהילה. המאבק שמידי פעם נעשה אלים ממש עם מסיונרים מבחוץ ועם גורמים קנאיים קיצוניים במיוחד שסירבו להתיר הקמת בתי חולים מודרניים מבפנים.
.לדעת החוקר ד"ר מורגנשטרן היה למשה מגיד קשר כל שהוא לרעיונות כמו סוציאליסטיים (!) אוטופיים המופיעים בספר "קול התור " שאולי הועלו לראשונה על ידיו ועד אליו ( וגם אחריו ) לא נשמעו כמוהם בקהילה הפרושית השמרנית. .
ראו
מנהיג בעת משבר על משה מגיד ריבלין .
http://www.notes.co.il/eshed/63018.asp
חיזוק מאת הפרופסור ישראל ברטל לתזה המוצגת במאמר זה על זהותו האמיתית של מחבר "קול התור "
יש כאן
במאמרו המקיף:"עליה לצורך הגשמת תוכנית עתידנית או עליה לצרכי קבורה ? : מחלוקת ברטל מורגנשטרן החלק השני"
שהופיע באתר "יקום תרבות "
http://www.yekum.org/2011/02/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%92%d7%a9%d7%9e%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%a2%d7%9c/#comment-168
וכך כותב הפרופסור ברטל :
"מקום נכבד לעצמו תופסים בייחוס "תורת גאולה" לגאון מווילנה כתבים בעלי אופי פסוודו-אפיגראפי, שנפוצו עשרות שנים רבות אחרי פטירת הגר"א ועליית חבורת הלמדנים הליטאים לארץ. הטקסט הבולט שבין אלו, קול התור, מכיל: "פרקי גאולה של הגאון המקובל ר' הלל שקלובר, שארו ותלמידו של רבינו הגר"א ז"ל בו חזון נפלא של הגר"א המפיץ אור על מאורעות תקופתנו", הוא חיבור קבלי המיוחס לר' הלל משקלוב, שחיברו, כביכול, עוד בחיי הגר"א!
בדיקת המבוא ל"קול התור", שבו מנתח המהדיר, הרב מנחם מ' כשר, את הרקע לפרסום הספר ומביא פרטים על מחברו ועל מי שכתב היד היה בידם עד לפרסומם בשנת 1969, מאלפת ביותר.[4] היא מצביעה, לכאורה, על "מעגל סגור" של ראיות, עובדות וטענות שכולן שואבות מן הספרות המסוימת הקשורה בענף מסוים של משפחת ריבלין. על "המצאת" גרסה מיוחדת של משפחת ריבלין לסיפור עליית תלמידי הגר"א במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה עמד בחריפות יתירה ד"ר אריה מורגנשטרן. בין היתר הראה כי ר' הלל ריבלין עלה לארץ לא בראשית המאה, אלא קרוב לעשרים וארבע שנה מאוחר יותר! הוא אף הטיל ספק בקשר בין החיבור קול התור לבין ר' הלל ריבלין, שעלה לארץ כמעט בעל כורחו, ולא מתוך אידיאולוגיה דתית כלשהי.[5] ביקורתו הנכונה והמבוססת היטב של מורגנשטרן על השינויים שחלו בתאריכי העלייה של ר' הלל ריבלין משקלוב עוררה בשעתה תגובה נזעמת למדי.[6] יחד עם זאת אין מורגנשטרן סבור כי חיבור זה שונה ברוחו מן המקורות ההיסטוריים של הזמן, ובכך חזר לשיטתו כי "חזון הגאולה" המיוחס לגר"א איננו המצאה מאוחרת של סוף המאה התשע עשרה, אלא ראשיתו בתורת הגר"א עצמו.
אני, לעומת זאת, נוטה לחשוב כי קול התור התחבר, לכל המוקדם, בשלהי המאה התשע-עשרה, ממש באותן שנים בהן החלו בני משפחת ריבלין לטעון כי המחבר-כביכול, ר' הלל ריבלין, היה אחד ממנהיגי קבוצת העולים הליטאים הראשונים. שנים אלו היו בתקופת "העלייה הראשונה", בראשית ימי העימות בין ותיקי "היישוב הישן" האשכנזי בירושלים לעולים החדשים שקראו תגר על בכורתם. בדיקה לשונית מדגמית שעשיתי לחיבור קול התור העלתה אף יותר מכך: מילים מסוימות בלשון העברית החדשה, וכן צרופים לשוניים שהתחדשו רק במאה העשרים, פזורים בין דפי הספר הזה. מה שעשוי ללמד על היות החיבור יצירה מאוחרת מאד בזמן לימי הגאון ותלמידיו שעלו לארץ בראשית המאה התשע עשרה. דבר נוסף שיש לתהות עליו הוא הקשר בין מה שמצוי בספר קול התור בתחום הקבלה, לבין מה שידוע לנו על קבלת הגר"א מתוך המקורות והמחקרים. כל אלה מעמידים שאלות קשות בעניין זיקתו של החיבור לגר"א."
כפי שהראיתי במאמר זה כמעט כל העדויות מצביעות על כך שהספר "קול התור " נכתב כנראה על ידי הרב יצחק צבי ריבלין בראשית המאה העשרים לכל המוקדם.
על פי מסורת משפחתינו כתב היד של הספר קול התור היה אצל הרב יעקב משה חרלפ ונלקח ממנו בעורמה על ידי נפתלי פרוש . דפים מן הספר/כתב היד נמצאו אחר כך ברחוב . האדם שמסר לי ידיעה זאת נמצא בחיים ואפשר לקבל פרטים שלו אצלי
[…] שציינתי במאמר אחר שבו הראיתי לראשונה את מוצאו האמיתי של "קול …ר " היה בהוצאתו לאור חלק אינטגראלי משלם גדול יותר […]
עיין בקונטרס 'והאמת נעדרת' בו דוחה את עיקרי טיעוניו של הרב אליהו ויינטרוב ולא עוד אלא מראה שהרב ויינטרוב בעצמו חזר בו יותר ובכתבים מאוחרים מסתמך על רעיונות מקול התור.בקישור הבא:
http://www.scribd.com/doc/15985867/%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A0%D7%A2%D7%93%D7%A8%D7%AA
היבט נוסף שלא מודגש בדברים, הוא היחס בין התכנים של קול התור לבין משנת הגאולה של הרב קוק.
למשל: בהספד על הרצל, הרב קוק לא מתייחס אליו כאל משיח בן יוסף אלא כ ״ניצוץ מנשמת משיח בן יוסף״. רעיון זה עולה בקנה אחד עם ההבחנה המשולשת של מחבר קול התור על משיח בן יוסף: שבשמים, אחד שבכל דור, וניצוץ מנשמתו אצל כל מי שעוסק בגאולה המעשית.
או למשל: תחיית ספרות הקבלה כגורם מכריע בגאולה לשיטת הרב קוק, כפי שמופיע בקול התור.
או למשל: פרשנות מחודשת לתורה שבכתב ולפסוקים לאור תורת הרזים המתגלית בא״י. זה רעיון מאוד ייחודי, ומי שמכיר את הפרשנות של הרב קוק לפסוקים, במאות ובאלפים, יכול בהחלט לראות את הקשר הייחודי הזה.
תודה ויישר כוח
[…] […]
[…] גימטריה המסתורין של קול התור […]
[…] המיסתורין של קול התור […]
[…] המסתורין של "קול התור" […]
[…] המסתורין של "קול התור" […]
[…] המיסתורין של קול התור […]
[…] ניתן להזכיר את החוקר יוסף ריבלין שדן בספר המשיחי "קול התור" את החוקרת ד"ר שלי גולדברג שעסקה במשמעות הקבלית של […]
[…] המיסתורין של"קול התור " […]
[…] גימטריה המסתורין של קול התור […]
מצאתי ראיה גדולה שר' יצחק צבי היה המוח של האידאולגיה של קול התור במכתב שהגיע לידי אודות "נחלת רמה" הוא כותב אודות יסוד הישוב:
וכאשר מביט עתה ונתבונן על מצב עמנו וארצינו ועיר קדשנו, הא מוראות נתפלאה, איך ימים רבים לישראל בית המקדש חרב, וארץ חמדתינו שמה ושאיה, ובדורנו זה החל רוח ה' לפעם במחנה העברים ופניהם מועדות לארץ הצבי ועיר אלקים השכולה והגלמודה עד כה החלה מעט לשנות את עוצב פניה. וקהל גדול מישראל יושבים בתוכה ובחוצה לה. וגם המושבות החדשות המתנוססים כאבני נזר על האדמה הקדושה. אשר כל משכיל יבין כי אך מעשה ה' המה. וכמו אילת השחר על פני המזרח כן כל אלה יבשרו לנו צבא רב, כי שחר תקותינו החל להבקע על הרי ישראל. ועוד מעט תעבור חשכת ליל, ושמש צדקתינו תזריח על הארץ וקווי ה' יחליפו כוח לצאת לישע עמנו וארצינו לסול המסילה לפנות הדרך לשיבת ציון.
כי עין בעין יראו, ויאמינו כי קרובה ישועתם לבא. כי ברא ה' חדשה בארץ שלא היה עד הנה מיום גלותינו מעל אדמתינו [ומאריך לתאר את קושי שעבו הגלות משך יותר מאלף שנה] עד קרוב לראשית המאה השביעית לאלף הששי החלו לחרוד בנים מים, והתעוררו הגליות הנתונים בצפון להתלקט אחד אחד לעלות בחירוף נפש ירושלימה. ובראשם גאוני ארץ ליסד יסוד מוסד לשיבת ציון, ולהניח אבן הפינה להשיב שבות עם ה'. ובעזר ה' הרבו והגדילו כאשר עינינו הרואות היום.
בקול התור: צט) עורי צפון ובואי תימן (שיה"ש ד') – ראשי התיבות "עצו"ת" בגימט' "משיח בן יוסף", אשר תחלת התעוררותו היא בצפון וכמדרשו: משיח בצפון, ולכן התחלת קבוץ גלויות היא מארץ הצפון ככתוב הנני מביא אותם מארץ צפון (ירמיה ל"א) ושם אפרים בכורי, קראו בהר אפרים קומו ונעלה ציון וכו' כמבואר לעיל (סימן א) בחינה אפרים בכורי.
העניין של "המאה השביעית" נזכרת גם בקול התור:
הפקידה הראשונה שהתחילה מתחילת אור הבקר של המאה הששית (שנת ת"ק) לאלף הששי זבה יעודו הגדול של רבנו הגר"א בפסוק אבן שלמה וצדק (בפרשת כי תצא) שבו ראה את שמו ויעודו. כי מיד אחרי זה מחית עמלק ואחריה כי תבוא אל הארץ בהתחלת המאה השביעית באלף הששי.
א"א להתעלם מחיבור הרעיונות של הרב קוק בקשר לגר"א והגאולה למובא בקול התור: – השאלה מה קדם למה…
א. שישים ריבוא פתח הגאולה.
"והאוכלוסא שתהיה לא בארץ הגלות כי אם בארץ ישראל, ובמספר הראוי, שישים ריבוא, תהיה תחילת צמיחת קרן לבית ישראל" ['עולת ראי"ה' ח"א עמ' שפז].
בקול התור: קבוץ גליות כיצד. עבודת קבוץ גליות. עד היכן חובתנו אנו, שליחי עליון באתחלתא דגאולה. שעור קבוץ גליות שבכוחו החזרת השכינה הוא לפחות בשעור "אוכלוסא ישראל", היינו ששים רבוא. שבכח מספר זה יש להכריע את הס"מ בשערי ירושלם. "כי לא אכנס לירושלם של מעלה עד שלא יכנסו אוכלוסא ישראל בירושלם של מטה".
ב. תלמידי הגר"א עלו לשם "הקץ המגולה" , והגר"א כבחי' משה.
משנת תר"צ:
"כמו שמן השמים עכבו את הרועה הנאמן משה רבינו ע"ה, מלבוא אל הארץ בפועל… כמו כן הננו בטוחים בעז"ה, שההתלהבות הקדושה והעליונה של רבינו הגאון החסיד האלוקי רבינו אליהו זצ"ל שלא יצאה לפועל על ידי עיכובים מן השמים, בעת אשר לא הגיע עדיין הזמן להתחלת צמח ישועה של הקץ המגולה לישראל".
במכתב משנת תרע"ח הוא כותב:
כן, אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו. אמנם לא מהיום התחילה הופעה זו, רק מאז התחיל הקץ המגולה (סנהדרין צח ע"א) להגלות, מעת אשר הרי ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבוא, התחילה אתחלתא זו.
בקול התור : כנודע ראה בזה רבנו יעודו הגדול בפסוק "עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו", קול התור זה יהושע, תור זה משה רבנו (כמובא לעיל פרק ב' (סימן קמא) בחינה קול התור) בתחילה ראה רבנו שהוא בחינת יהושע כפי שרמוז בתורה בפסוק אבן שלמה (סוף פ' תצא) אליהו בן שלמה, ואחרי פסוק זה מחית עמלק וזה תפקידו של יהושע היינו מסטרא דשמאלא והוא ביעודו דמשיח בן יוסף לביאורי הגר"א לתקוז"ח דף כ"ז.
קץ המגולה -ומי גדול לנו בכל הדורות האחרונים כרבינו הגר"א קדוש ישראל אשר בדברים חוצבים להבות אש האיץ בתלמידיו לעלות לאר"י ולעסוק בקיבוץ גלויות והרבה לזרז את תלמידיו להחיש את קץ המגולה לקרב קץ הגאולה ע"י ישוב אר"י,
ג. ה אייר-יסוד שבתפארת הרב קוק.
ירח בן יומו,- יורה לנו שאחרי כל המהלכים של כל המסעות הרוחניות, והעברת החיל והחוסן אשר להמון בריות ועולמי תפארה, בעליתם וירידתם, בשבירתם ובנינם, בעוזם ותפארתם, הננו עולים לסקירה עליונה כזאת שכל המערכה הגדולה שעברה לפנינו היא כאין לעומתה, והננו משתוקקים ללידה חדשה, ליצירת עם נולד, ביסוד תפארת יותר נשגב, שהוא מתחיל מהופעה זעירת הכמות, ירח בן יומו, הלוך הולך ואור כצאת השמש בגבורתו, והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים, ביום חבש ד' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא, במהרה בימינו, אמן.
בקול התור: ויחד עם זה הבנת פעולה חשובה לבנין ירושלם נראה לנו תלמידי רבנו הגר"א בגוונין נהירין כי באותה שעה נפתח החלון הראשון של מחיצת הברזל לחבור הזכות של ברית אבות (החבור שהוא יסוד דתפארת דרך מלכות) שהיה נפסק מחורבן בית המקדש. ואותו היום היה יום ה"עשרים בעמר" שהוא יסוד דתפארת כידוע ליודעי חן.
ד. הגר"א היה "בדרגה דטוב"
זוהר: כד תמנה כ"ב שנין ז' זמנין לכל חד מאינון עשרה דזבינו ליה, תשכח אלף תק"מ, וכדין יתער פורקנא דישראל כצפרא דשארת לאנהרא זעיר זעיר עד י"ז שנים דאסתלק ההוא צדיק בדרגא דטו"ב, הדא הוא דכתיב: יוסף בן י"ז שנה היה רועה את אחיו".
והוסיף הרב אברהם מפריל אב זקנו של הראי"ה קוק "אולי רמז לגוויעת רבינו" (הגר"א). הכת"י הזה היה רק אצל הראי"ה וי"ל בשנת ת"ש.
בקול התור זה מובא כדבר פשוט שהגר"א היה משיח בן יוסף בדרגה דטוב. כמו: שע"ז התכוון רבנו הגר"א הרבה בחבוריו הקדושים בתורת הקבלה וביעודו של רבנו שהוא נהורא דמב"י בדרגה דטוב.
בעקבות מחקרים חדשים בעניין יש לי מחשבות שניות בעניין ולדעתי ישנם כמה שלבים ביצירת קול התור. השלב הראשון הוא ברעיונות אמיתיים מהגר"א משפחתו וסביבתו שלא קובצו בספר מיוחד אבל היו ידועים ליודעי דבר. השלב השני הוא כפי שמציע ד"ר מורגנשטרן בספרו החדש בסבו של שלמה זלמן ריבלין שלרשונה קיבץ כמה מרעיונות אלו בכתב יד מיוחד. וכתב היד הזה היה ידוע לבנו יוסף יושעה ריבלין.וליצחק צבי ריבלין שערך אותו מחדש והוסיף עליו.השלב הבא היה מציאת כתב היד שכנראה הועבר מיצחק צבי ריבלין לשלמה זלמן ריבלין. ובשלב ראשון שלמה זלמן ריבלין העביר את כתב היד למכירים ומיודעים שכללו את הרב חרל"פ ואת אליהו לנדא וכמה אחרים. הם דנו ברעיונות שבכתב היד וכנראה הוסיפו עליהם מהידע שלהם. לאחר "סיעור המוחות" הזה והאישור שקיבל שלמה זלמן ריבלין מחברי הקבוצה לפרסם את כתב היד הוא העביר את כתב היד לאליעזר הורוביץ שידפיס אותו עם תוספות של חברי הקבוצה. וכך נוצר "קול התור".