אני מכריז בזה על פתיחת מיזם חדש של האתר שבמסגרתו יצאו אנוכי ומבקר השירה ירון ליבוביץ
ערבי שירה שונים שבמהלכם יבחר שיר יוצא דופן באיכותו לפי טעם המבקרים
ויועלה באתר זה עם פרטים על היוצר.
השיר הראשון שאותו בחר המבקר ירון ליבוביץ הוא מערב הקראת שירה
באוניברסיטת בר אילן לכבוד הגליון השני של כתב העת לספרות של האוניברסיטה
"מסעי " – כתב העת של תלמידי המחלקה לספרות עם ישראל ערב
שבו השתתפו ונאמו אישים כמו מירון איזקסון שמעון אדף ואחרים.
והשיר הנבחר הוא :
צא קולה צא קול" מאת סמדר פלק פרץ
(לזכרה של צאקולה צאקול ז"ל, אם לאחד עשר ילדים, שנרצחה לעיני ילדיה).
השיר התפרסם במוסף הספרותי של כתב העת "נתיב" גיליון 1 (120), ינואר 2008, בעריכת ד"ר דרור אידר. היא הוציאה ספר שירים בשם "והמלך ישן" ( הוצאת סער 1992) . פלק : הספר יצא לאור בזכות מילות העידוד של חתן פרס נובל, מר אלי ויזל, אליו נשלחו השיירים בתיווכו של מר יעקוב חנדלי- אותו פגשתי במהלך מסע החיים לפולין, בו לקחתי חלק בתור תיכוניסטית. לשמחתי השירים מצאו את דרכם לקהל הרחב, אף אם לעיתים באופן אנונימי, והם משולבים בהקראות ובטקסים ליום השואה, בתוכניות לימודים (באתר המידע "קישורן" של הסתדרות המורים, ובאתר "שיטים לחגים" של קיבוץ בית השיטה). מעבר לזאת, היא מפרסמת שירה ופרוזה בכתבי עת שונים: "מאזניים", " אפריון", "נתיב". פאלק –פרץ : השיר השני אותו קראתי בערב, בשם "חינה" נכתב בשתי שפות עברית וערבית ופורסם ב"אפריון" כתב עת ים-תיכוני בעריכת ארז ביטון, גיליון 103, ע' 42. . שיר נוסף שלה בעברית וערבית בשם "אינתי דוניה" התפרסם ב"אפיריון" גיליון 104. סמדר פלק-פרץ היא דוקטורנטית במחלקה לספרות-משווה באוניברסיטת בר-אילן. ב-2002 היא השלימה עבודת מ.א באונ' בר אילן : בחינת הדינמיקה הדואלית שבין כתיבה ומגיפה : עיון משווה בהדבר לאלבר קאמי ומוות בונציה לתומאס מאן לאור משנתו הפילוסופית של פרידריך ניטשה . היא כותבת עבודת המחקר של במחקר ספרותי, בין-תרבותי, המבקש להפגיש ספרות עברית ואמריקאית, תוך ניתוח הקול הסמוי ביצירותיהן של דבורה בארון ומרי וילקינס פרימן. במהלך עבודת הדוקטורט התחקיתי אף אחר היבטים התפתחותיים מקבילים בספרות העברית והאמריקאית כ"ספרויות של מתיישבים ראשונים" [ פלק פרץ מדווחת : הושפעתי בעיקר מעבודתה החשובה של פרופ' ברלוביץ' בנושא, כך גם הגעתי להכיר את ספרך " מטרזן ועד זבנג", הנוגע אף בקווים התפתחותיים דומים בין דמות איש המערב האמריקאי והחלוץ העברי ]. |
צֵא-קוֹלָהּ צֵא-קוֹל
מאת סמדר פלק-פרץ
בַּלַּיְלָה בָּאָה אֵלַי אִשָּׁה שְׁחֹרָה דְּקוּרָה
פִּיהָ פָּעוּר
תְּהוֹם הַשִּׁפְלוּת
תַּחְתִּיתָהּ הִתְפּוֹקְקוּת
הֵד פִּרְקֵי אֶגְרוֹף
עַל יָדַיִם-שָׁדַיִם-רַגְלַיִם-עֵינַיִם מְצֻלְּקוֹת.
בְּלִי קוֹל קָרְאָה –
אֲנִי צַאקוֹלָה צַאקוֹל,
זוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ אֶתְמוֹל פַּעֲמַיִם
פַּעַם אַחַת בַּבַּיִת – – – כְּמוֹ בָּקָר,
אַחַר כָּךְ בִּדְפוּס שָׁחֹר לָבָן עַל הַנְּיָר
עַכְשָׁו הַכֹּל נִגְמַר
אוּלַי אֲנִי עוֹטֶפֶת דָּגִים בְּדוּכָן
אוֹ מִתְגּוֹלֶלֶת בְּסִמְטַת רְחוֹב, מְאַבֶּכֶת אֵדֵי סְחִי וְשֶׁתֶן
אֲבָל עֵינֵי יְלָדֶיהָ הָלְמוּ בִּי בַּבֶּטֶן
אֶגְרוֹפִים קְטַנִּים
מִן הָאִישׁוֹנִים נִזְדַּקְּרָה אֶצְבַּע מוֹרָה כִּנְצִיב מֶלַח:
הֵחֵלָּה הַסְּפִירָה לְאָחוֹר…
לזכרה של צאקולה צאקול
אם לאחד-עשר ילדים
שנרצחה על ידי בעלה לעיני ילדיה
ירון ליבוביץ מתרשם מ"צא קולה- צא קול
השיר "צא קולהּ צא קול" מאת סמדר פלק פרץ הושמע בערב משוררים וסטודנטים יוצרים באוניברסיטת בר אילן לרגל הוצאתו לאור של כתב העת מסע"י.
מבין כל השירים שהושמעו זה השיר שלכד את אוזני. אולי זה היה עקב הנושא החשוב שהשיר הזה עסק בו. השיר נכתב לזכר אם לילדים שנרצחה על ידי בעלה ונושא של התעללות בבני משפחה הוא קרוב לליבי. אבל זה לא הדבר היחיד שהרשים אותי. השיר מתאר בצבעים עזים בדימויים כובשים ובתיאורים פלסטיים חוויה רגשית מטלטלת שעברה הדוברת השירית, כנראה לאחר ששמעה את הידיעה הנוראה על רצח אישה בידי בעלה. החוויה מתוארת לנו בצורה של חיזיון לילה שמופיע לעיני הדוברת השירית, לא ברור עם בהקיץ או בחלום, אבל החיזיון הוא קשה מאד.
השיר מתאר בצורה מוחשית למדי את המצב המזוויע שהאישה נמצאת בו, גוויה דקורה עם סימנים של אגרופים על כל הגוף. לדימוי הזה של חיזיון לילה, יתכן שיש לו ממדים רליגיוזיים. אלה נמצאים גם בבקשתה האלמת של הנרצחת לנקמה או אולי לענישת החברה שלא שמה לב למצוקתה. גם החברה לא יוצאת נקיה מן הרצח, כי בשיר פרסומו של המעשה בעיתון, שלמחרת יומו הופך למעטפת דגים או סתם אשפה מדומה לרצח שני. גם התיאורים על עליבות הרחוב שבו אולי מתגולל העיתון מוסיף ממד דרמאתי לשיר. אני חושב שהתיאורים המפורטים האלה חיוניים להעצמת החוויה הרגשית שעוברת על הדוברת השירית.
לסיכום שיר חזק מאד, חודר ומטלטל, שאני חושב שצריך ללמוד אותו בכל הזדמנות אפשרית
עוד מאת סמדר פלק-פרץ
סמדר פלק –פרץ על עקבות המגפה בתרבות
12 תגובות על “צא קולה ,צא קול !-שיר של סמדר פלק פרץ”
רק לא ברור מדוע טרם שיפוט הקוראים ,כפי שמבטיח המיזם, נדחפה מעין ביקורת לשיר .
הלא מסוגל קורא שלא מנוסה בשירה לקרוא שיר כה טרגי בשקט?
שוב אני נאלצת להיראות בתגובתי כאן לא נעימה ולא פוליטיקאית בחזרתי על אותה הערה שכבר הופיעה פעם:
ביקורת חייבת להיות בעלת ערך שווה ליצירה,
הפרשנות הורסת את המקור הרגיש כל כך…
הי,
עצם זה שסמדר היא קרובה של אור גלעדי
אז זה מראה שהשירים שלה יפים
חוצמזה הייתי רוצה להביא לה לעיבוד שיר מיוחד שכתבתי בעצמי.
איך אפשר ליצור איתה קשר אם בכלל?
השיר הספציפי הזה יפה.החריזה לא משהו והמילים בוטות מידי.אבל יפה.
היגענו למסקנה שאין זה מספיק להביא שיר שמצא חן בעינינו אלא שווה בהחלט גם להסביר מדוע מצא חן בעינינו מעל לכל שאר השירים האחרים שהיו באירוע.
הקוראים כמובן מוזמנים ויכולים להוסיף את תגובותיהם והתרשמויותיהם ,אולם הביקורת משלנו היא בונוס שמצורף לשיר הן מבחינת המשורר והן מבחינת הקוראים.
אני שמח לבשר שגם בעתיד בכל פעם שנביא שיר מאירוע כל שהוא נצרף אליו ביקורת וחוות דעת
.
אלי, זה שיר גרוע.
ירון ליבוביץ' נימק את בחירתו והסביר מדוע זה שיר טוב ?
הנאם אתה יכול להסביר מדוע זה שיר גרוע ?
החריזה ברמה נמוכה מאוד,
האמירה ישירה מדי ובנאלית
אין שימוש מעניין בשפה או הרגשה כי זהו קול חזק ואישי של המשוררת.
באמירה של השיר ?
הוא מדבר על רציחתה של אישה ואני לא מוצא בזה שום דבר בנאלי.
ואגב אני גם לא מכיר יותר מידי שירים שעוסקים בנושא הספציפי הזה של רצח אישה בתוך המשפחה ,אז קשה להגיד שזה נושא "לעוס".
לי השיר נראה כהתפרצות של זעם ותסכול שהמשוררת אינה יכולה לשמור בבטן ואת הזעם הזה היא מצליחה להעביר לקוראים. בסוג של "אגרוף בבטן".
שיר צריך להיות "לא ישיר " אתה אומר.
מי קבע?
מאז ומתמיד מקובל שמשורררים מגיבים על אירועי השעה ומגיבים עליהם ישירות ובחדות .
.
יש רק משורר אחד שכותב יותר טוב. הבטחתי לו לא לגלות את שמו. אני מתכתבת איתו!
ביותר היא הדמות שמכבדת אותנו בביקוריה באתר זה ומשתתפת פעילה ביותר בו וזו נטלי גוטמן.
אתה רומז שנטלי היא דמות פיקטיבית?
אי אפשר להמציא דמות ענקית שכזו