כתב הצופן של אברהם וילנר

סיפור הצופן המסתורי של הרב אברהם וילנר בנו של הגאון מוילנא שעד היום לא הצליחו לפענחו אם כי לא מעטים נסו.

אין איש על היבשה שיוכל לפרשו ורק אליהו כשיחזור עתיד לפרשו.

לזאת ישתומם ויחרד ליבי אשר בדורנו האפל ימצא אחד קדוש שיכול לפרש ולגלות צפונות סתרי המכתב הקדוש הזה".
הרב דוד לוריא ( רד"ל ) על כתב הצופן של אברהם וילנר.

כתב הצופן המסתורי ביותר בהיסטוריה היהודית כולה הושאר כאיגרת סתומה בעזבונו של אברהם וילנר בנו של הגאוןן מוילנה ומייסד חקר האגדה והמדרשים . הוא הוריש את כתב הצופן לצאצאיו שניסו מאז לפענח את כתב הצופן.
ואולי כתב את הצופן הגאון מוילנה עצמו שהוריש אותו לאברהם והוא חוזה בו את העתיד לבוא ואחרית הימים?זוהי תעלומה שאיש ב-110 השנים האחרונות עוד לא הצליח לפתור למרות שהיו אנשים שנפטרו תוך כדי המאמץ. .
תעלומה שמוגשת לכם לפיתרון.
האם אתם יכולים לפענח את כתב הצופן של אברהם וילנר ?. אולי אתם תצליחו במשימה הלכאורה בלתי אפשרית ?

בכתב העת הירושלמי "תורה מציון " שנה שלישית חוברת ג' של שנת תרנ"ח פורסמה רשימה של רב מליטא בשם פסח פינפער . עם קריאה מדהימה שגם זקני ירושלים הוותיקים ביותר לא זכרו שקראו או שמעו בימי חלדם על משהו כמוה :
כתבא למקרא ופשרו להודיע !
אחינו בני ישראל שימו לב אל הנפלאות אשר עינכם תרעינה באגרת הקודש המובא לפנכם מהגאון ר' אברהם בן הגר"א ז"ל מוילנה.

סיפור גילוי כתב היד הוא מוזר מאין כמוהו :
בשנת 1867 יצאה שמועה בוילנה שהגאון מוילנה שאז מלאו שבעים שנה לפטירתו עזב מאחוריו ספר חתום שיפתח במלאת שבעים שנה למותו.
אך שום ספר כזה לא נפתח.
אלעזר לנדא האיש שבידיו היה צריך להיות כתב היד הזה בכלל עלה בדיוק אז לארץ ישראל.
( לגר"א דווקא היו כתבי יד רבים שלא נדפסו אז, רובם בידי נינו אלעזר או בידי דודניתו שרלוט צוקרמן אשת העשיר שמריהו צוקרמן שלהם מכר אותם אלעזר,אבל לא כאלה שעליהם נקבע תאריך פתיחה מעין זה ).
חלפו להן עשרים שנה…
שמועה מקבילה צצה עשרים שנה מאוחר יותר ב1897 שנת המאה למותו של הגר"א . אז באו רבנים מסביבות וילנה למטרופולין לחקור אם אכן יש ספר חתום כזה.קהילות שלמות חיכו במתח לפתיחת האיגרת המסתורית שציפו שהגר"א ידון בה בענייני הגאולה וסודות הקץ. .אפילו היגיעו מכתבים מניו יורק לשאול אם אמת הדבר בעקבות ידיעה שנתפרסמה שם בעניין בעיתון מקומי על "מכתב סגור חתום שיתאספו רבנים לפתחו ולקראו ביום תקופת מאה שנה להסתלקות הגר"א".

ואז קם אחד מרבני וילנה פסח פינפער צאצא של אחות הגר"א וחשף לפני כל כתב יד מיסתורי במיוחד שנתן לו נח מיאשינובקי אחיו של אלעזר לנדא בנו של יעקב בנו של אברהם בן הגר"א,שומרי כל כתבי היד של הגר"א .
אלא שלדעת פינפער כתב היד היה של אברהם בן הגר"א ולא של הגר"א עצמו ולכן לא באמת ענה על הקריטריון של כתב היד שלו ציפו הכל.
.אבל מכמה בחינות אחרות כתב היד התאים לשמועות שתיארו את מה שצפוי היה להתגלות :כתב יד שאמור לחשוף את צפונות העתיד וסודות המשיח.

ומלבד זאת גם אברהם בן הגאון מוילנה עצמו נחשב לאחד החכמים הגדולים של דורו וגם מסמך מוזר ממנו עורר סקרנות עצומה. .

טקסט המאמר של פסח פינפער ב"תורה מציון" שבו הוא מספר את סיפורו המוזר של "צופן אברהם".

האיש שייסד את חקר האגדה אברהם וילנר בנו של הגר"א

החותם של אברהם וילנר בנו של הגאון מוילנה ,מתוך הספר "תרגם אברהם " שפורסם בידי נינו של אברהם ,הרב אליהו לנדא בשנת 1896.

החותם של אברהם וילנר בנו המפורסם ביותר של הגאון מוילנה.

.."אברהם בן הגר"א היה אחד מגדולי חכמי דורו וידיו היו רב לו בכל מקצועות התורה והחכמה ".
הרב י"ל כהן מימון "תולדות הגר"א " בתוך "ספר הגר"א " ע' קח )
"הגדול בענקים ,גאון גדול בנגלה ובנסתר ,איש האשכולות "
רבי אליהו חיים מייזל "על אברהם בהסכמה לספר "רב פעלים ".

אברהם וילנר( 1765-1808 ) הוא בנו הידוע ביותר של הגר"א ומקובל על הכל שאילו היה אביו ידוע פחות היה אברהם נחשב לאחד החכמים הגדולים של דורו אלא שהפירסום של אביו שאברהם עסק כל חייו בהוצאת כתביו לאור ובפרשנותם האפיל עליו ועל יצירתו שלו לחלוטין ולא בצדק.
מסופר שכבר בילדותו הצטיין אברהם בכשרונותיו עד שגם אביו שלרוב לא גילה עניין רב בבני משפחתו השתומם על תבונתו ושכר מלמד פרטי עבורו והחזיקו בביתו דבר שהקשה על כלכלת המשפחה היגעה..
אברהם הפך לאחד מתלמידיו הקרובים ביותר של אביו ולאחר מות אב היה המוציא לאור של כתבי היד של הגר"א ביחד עם אחיו אך נראה שהוא היה ונשאר הדמות הדומיננטית בפרסום כתבי האב. שהוא כתב להם הערות רבות מבוססות על שיחותיו עם אביו.
אלא שאברהם מעולם לא הסתפק בהוצאת כתבי היד של הגר"א הוא חיבר גם ספרים רבים ומעמיקים משלו,בתחומים מיוחדים לו שהגר"א עם כל מגוון תחומי העניין שלו מיעט מאוד לעסוק בהם

הוא חיבר פירוש על ספר תהילים בשם "באר אברהם" שנדפס בוורשה בשנת תרמ"ז ( 1908 ) וספר בשם "תרגום אברהם " על תרגום אונקלוס . והדפסה של ספר זה בירושלים ב1896 בידי נינו אליהו לנדא היא רק קיצור של חיבור גדול יותר שנשאר בכתב יד .

.
.."ושמעתי כי השאיר אחריו כתבים רבים בעניינים שונים והם נמצאו ביד יורשיו ,אבל אין בהם מי שישים לבו עליהם להוציאם לאור ,וחבל על דאבדין".
ש.י.פין.

הוא חיבר ספר על אביו בשם : ספר סערת אליהו : .. מלא הגיוני תושיה. ספורים נכבדים ובאורים בכתבי קודש … גם הגיוני תוגה על מות . גאון הגאונים. מרנא ורבנא אליהו מווילנא ווארשא : דפוס ישראל ברוך אלאפין, תרל"ח – 1877.

הוא חיבר את החיבור הביבליוגרפי המקיף הראשון על ספרות זאת: ספר "רב פעלים" שבו הוא רושם וסוקר את המדרשים שנדפסו או נזכרו בספרותנו. למרבית הצער הרבה מספריו נשארו בכתבי יד או שהודפסו רק שנים רבות לאחר מותו כמו "רב פעלים " הנזכר שפורסם בדפוס רק ב1894 (!) . כן חיבר פירוש למדרש פסיקתא רבתי שיצא לאור בידי בנו יעקב לנדא בשנת 1831 , פירוש על ספר תהילים בשם "באר אברהם" שנדפס בוורשה בשנת [[תרמ"ז]] ( 1908 ) וספר בשם "תרגום אברהם " על תרגום אונקלוס. והדפסה של ספר זה בירושלים ב-1896 בידי נינו אליהו לנדא היא רק קיצור של חיבור גדול יותר שנשאר בכתב יד.

כן חיבר ספר גיאוגרפיה " גבולות ארץ : בהפרידם בני אדם לשבעים אומות … עוד תמצא בו עיירות גדולות … ותדע מקומם … עם הרבה חידושים … וילנא תקס"א :

פירוש לתפילות שמתייחס לברכת יוצר אור בתפילת שחרית של חול ותפילה העמידה של ימות החול .

פירוש בשם "אבני אליהו "שהוא לקט מדברי הגר"א ואברהם בנו נספח אל סידור הגר"א הידוע בכינוי" אשי ישראל ".

ספרים של אברהם שלא נדפסו מעולם ונשארו רק בכתבי יד כוללים את : ספר שחיבר על מידות ומשקולות בדברי חז"ל בייחסם אל המידות והמשקלות שהיו נהוגים בימין של אברהם ובימים הקדמונים , ספר הגהות וחידושים על הירושלמי,פירוש גדול על תנא רבי אליהו ,ביאור על מדרש רבא ,ספר ביאורי מילים קשות בתלמוד ובמדרשים ,ספר חידושים על שולחן ערוך אורח חיים , ספר על שמות הערים והמקומות הנמצאים בתלמוד ובמדרשים.ועוד כתבים רבים בעניינים שונים.

אברהם הירבה לעסוק בחקר האגדה. ספרו הידוע ביותר "רב פעלים " הוא תיאור ביבליוגרפי ראשון מסוגו מסודר לפי האלף בית של המדרשים השונים שבהם היציג אותם לראשונה לפני הקהל של תקופתו שהיכיר אותם רק בצור המוגבלת ביותר . ובכך פתח אברהם את תחום חקר המדרשים של היהדות . אברהם החל בתחום מחקר זה עוד בהיותו בן 18 בחיי אביו וכתיבת ספרו ארכה כשלושים שנה .למרבית הצער הספר יצא לבסוף לאור בדפוס רק מאה שנה לאחר פטירת מחברו .
לגבי תקופתו היה חוקר ראשון מסוגו ומתקדם וחדשני בתחום זה אשר הקדים את המחקר המודרני בפרות המדרש והאגדה בכמה שנים טובות.

היום הוא נחשב כאחד ממניחי היסוד לחקר ופרשנות המדרש בסוף המאה ה18 ובראשית המאה ה- לידען מופלג ומאסף חרוץ עקיב ונאמן מאין כמוהו . הוא נחשב לביבליוגרף הראשון של ספרות המדרש . .אך למרבית הצער חלק גדול מחיבורין לא יצאו לאור בדפוס או רק לאחר שנים רבות לאחר כתיבתם פשוט משום שאברהם וצאצאיו היו עסוקים כל כך בכתבי הגר"א שלא נשארו להם הרבה כוח ואנרגיה להוציא לאור גם את כתבי בנו אברהם שהיה ראוי לכך באותה המידה .
לעומת זאת אברהם זכה ל"כבוד " האולטימטיבי שמדפיס בשם יעקב נפתלי הרץ מבראדי העריץ כל כך את יצירותיו שטרח להדפיס אותם תחת -שמו ולמחוק מהם את שמו של אברהם ….

וכך נשאר אברהם לחלוטין שלא בצדק בצילו של אביו הגדול למרות שהיה אחד החכמים הגדולים של זמנו בפני עצמו ובתחום חקר המדרשים והאגדה עלה על אביו.
על מצבת קברו כתוב

אב בחכמה
בתורה ללחמה
רחשו נעמה
הדורה להקימה
מרבה מלל לאברהם
בבינתו דלה
הלומי מחלה

נר ונקלה
אפילת' כלכלה
ויאר הלילה
נצר מטע
הפליא עשות
חבורים לוטשות
סודות כבושות
יפצץ כפטישות
דרך אביו החסיד
מורינו אדונינו ורבינו
אדם כי ימות באהל
לפרט השנים
יום כ"ה בכסלו
הלקח לאלוהים
ואיננו כחנוך ואליהו.

כתב היד המסתורי

נכדיו של אברהם אלעזר לנדא ואחיו ונח מכרו חלק מכתבי היד שלהם של הגאון מוילנה אבי סבם לגברת שאראלוטא אשת העשיר צוקרמן אך הקפידו לשמור לעצמם העתק ממה שנודע מאז כאיגרת הקודש " או כ"צופן הגר"א ".

נוח סיפר יום אחד לקרובו פסח פינפער את סיפור מקור כתב היד המוזר שעד אז נשאר כסוד בחוגי משפחת הגר"א ומקורביה תלמידי הגר"א.

(ואגב מעניינת צורת הסיפור בתוך סיפור בתוך סיפור שיש מכאן ואילך ומזכירה את סיפורי "אלף לילה ולילה " ) .
:

סיפורו של נח

כאשר נפטר סבי אברהם בן הגר"א כתבה אישתו סבתי שרה בת נח מינדעס שעל שמו נקרא נוח לבנה יעקב משה בסלונים "הנה אביך הצדיק הלך לעולמו והיה בסיימך שבעה ימי אבל שכור עגלה ובוא לוילנה ואבי לי את בנך את נוח כי שם אבי בקרבו ויהי לי לתנחומים .
יעקב שמע לדברי אימו בא לוילנה וספד לאביו בבית הכנסת של ליב שם התפלל תמיד אברהם .אחרי תפילת הערב פתחו שם את התיבה שעליה נהג אברהם להתפלל ומצאו ספרים וכתבים ובתוכם כתב יד מוזר מעין כמוהו שאיש לא ראה כמוהו מעולם ואיש לא יכל להבינו.רבנים מופלגים ניסו את כוחם לקראו ולא הצליחו ויפלא בעיניהם.
סבתי נגשה והיביטה בכתב היד ותתן בבכי קולה ותאמר "אני מכירה את כתב היד אותו כתב לפני שני החודשים עת נסענו לעיר ויסטניץ' לעשות שלום בין רבי רפל ( בן גיסי רבי ליב בן הגר"א ) ובין אשתו שרבו בינהם.
במלון התפלל אישי הצדיק תפילת מנחה ואחרי כן נכנס לחדר להתבודד וסגר הדלת כדרכו לפרקים .ואני הצצתי והשקפתי בעד חור הדלת וראיתיו בוכה וכותב . "
כך סיפרה זקנתי.
( וכאן נשאלת השאלה המתבקשת : איך יכלה האישה מבעד לחור המנעול לראות בדיוק מה כותב בעלה ?א.א. )

שלחו העתקה של המכתב לישיבת וולוזין אל תלמידו הגדול ביותר של הגר"א חיים ושמו לו את הכתב היד בתוך הגמרה ממנה למד וכשפתח מצא את כתב היד והוא פתח את כתב היד והבין ממנו והחל לבכות "אויה גם בן רבנו מת ואיננו עוד ".
עד כאן סיפורו של נוח
פינפער ממשיך ומספר שהוא שמע מפסח בערקר ז"ל שלמד בקלויז ואמר לו :כנים הדברים אני הייתי אז בוולוזין וראיתי עוד העתקות שנעשו לו בשומאיי ובמוהילוב ולא אדע עם יש בהם שינויים את השורה האחרונה במכתב ביארתי ברגע עת מסר לי ר"נו הגם שלא ידעתי אז יום וחודש מותו איך לפרש מ"ב שהיה בן מ"ב ( 42 ) שנה כי היה זקן ועוד לפ"ז מךד בשנת תקכ"ז בשנת מ"ז לחיי הגר"א .הוא גדול האחים היה אבל הגר"א בספרו "עלים לתרופה " שכתב שנים אחדות לפני מותו בתקנ"ח
פינפער כתב :
ואם הרב אברהם שהיה בעל הגיון ישר מבקר ומדקדק ואין דרכו לכתבו זרויות אולי דרש העניין להסתירו .וכן דבר מופלא הוא שידע את יום מותו . וזה זר. דהיינו רב הנסתר על הנגלה ולא ברור מה ביקש אברהם להשיג בכתבתו המוזרה כאן .
אכן מבהיל לכן הסתרתי את העניין עד שנברו רבים לפי כבוד הגר"א ז"ל והראתיו לרבנים ורבים דורשים לפרסמו ולבקש ממקובלים ומכל המוקירים את הגר"א ובנו ז"ל וידעו פשרו הננו נה עת לגלות נסתרות
פסח הכהן פינפער.
דהיינו מסיפור של פינפר מתברר שלא היה המדובר באיגרת כמוסה לחלוטין אלא בכתב יד שהיה מוכר וידוע היטב למשפחת הגר"א ומקורביו עוד מאז פטירת אברהם בן הגר"א .

אבל התוכן של האיגרת היה בלשון המעטה קיצונית זר ומוזר.

איגרת הקודש

נוסח האיגרת הוא מסתורי לחלוטין. אולי הטקסט המוזר ביותר שהיגיע מרב יהודי כלשהו אי פעם. אלו צירופי אותיות שאינן מתחברות למילים מובנות ועל חלקן מופיעים סמנים של גימטריות ונוטריקונים.

נראה שהמדובר בסוגי השבעות ושמות המצויים בספרות הקבלית הקדומה. אבל זהו ניחוש בלבד .איננו יודעים באמת מה הכוונה.

מאמר שנדפס בעיתון "המליץ" י"ג תמוז, תרנ"ט. (גליון 127, עמוד 4).

המו"ל כתב "ואני המו"ל נבקש מאת כל איש אשר ידע ביאור "איגרת הקוד כי ישלח דברו אלינו .

הרב דוד לוריא כתב על האיגרת :

ואין איש על היבשה שיוכל לפרשו ורק אליהו עתיד לפרשו לזאת ישתומם ויחרד ליבי אשר בדורנו האפל ימצא אחד קדוש שיכול לפרש ולגלות צפונות סתרי המכתב הקדוש הזה".
לדעת הרד"ל המכתב היה חתום בחתימת הגר"א ( ולא בנו אברהם ) ".

נסיונות הפרשנות

בגיליון הבא של המגזין ",תורה מציון " פורסמו מכתבים בעניין "הצופן" .

משה מנחם סג"ל בן הראב"אד מלאדו כתב שהאות על זה שברביעי לשבת במספר כ"ו לחודש כסלו בן מ"ב ימים יש לו (למחבר?) לחיות עוד.
פסח פינפער שלח מכתב שבו ציין טעות שחלה במכתב וציין שתאריך מותו של אברהם ידוע אבל לא שנת לידתו ואימו של הגרא טריינא שנת מיתתה אינה ידועה פינפער פירש את המכתב כך :
ונ"ל פ"ה כוונת "בהיפוי "ואות ע"ז שדברהכיעי שבשבת מספר כ"ו לחודש ( כסלו ) ינוח ( בקבר שם רמ"ח שהוא המספר של אברהם בן מ"ב ( ימים יש לו לחיות עוד כפי זמן המכתב ובמסורת העניין ) עם אבותיו שם ב"ן ( מספר אליהו הגאון מוילנה ) ושם ס"ג ( מספר חנה אימו של אברהם ) שמי אשא .השין הוא בית באתב"ש ר"ת אברהם בן אליהו והסתיר הדבר שלא להוציא מפיו להחליט וכן לא זכר שם החודש …
אבל כמדומה שזה נשאר גם עכשיו סתום וחתום והוא אמנם עוד יותר על הכותב שמלבד כוח ביקורת שלו בנגלה היה כוחו יפה גם בנסתר כפי שאשר למד מפי אביו ורבו הגר"א איש הרזים .

המו"ל כתב "ואני המו"ל נבקש מאת כל איש אשר ידע ביאור "איגרת הקוד כי ישלח דברו אלינו .

בשנת תרס"ו 1906 שב פינפער ופירסם את כתב היד בראש ספרו "מסורת התורה והנביאים " והפעם מיעט בתיאור גרסתו כי אברהם וילנר בן הגר"א הוא הכותב .והוא עוד צרף מכתב שקיבל מרבי שלמה חיים לוריא המו"ל של כמה מספרי הגר"א מכתבי יד ולפיו הגר"א הוא ללא ספק הכותב . פינפער ציין כאן "מכתב הגר"א הוא בידי בהעתקה ברורה מכתב היד של נכד הגר"א רבי יעקב משה מסלונים והשגתיו מידי הגאון הרד"ל ז"ל. .
מאז נשמעו טענות ן שאין להניח שאברהם כתב את האיגרת הנ"ל שכן קשה להאמין שהיה משתמש בביטויים חריגים שכפי שמופיעים בה כמו לשון הפתיחה "מאלאה קדישה רבא קדישה דשכין בשמיה בקרתא קדישה " שממנה ניתן להבין שהאיגרת מיוחסת למקור אלוהי.

לפי טענה זאת הגר"א לא היה מהסס להשתמש בצירופים אלו בניגוד לבנו.

יותר ויותר התחזקה האמונה שהגר"א עצמו הוא ללא ספק הכותב של המכתב המסתורי.
ומכאן ואילך ניסו רבים וטובים את כוחם בפיצוח הכתב הצופן המסתורי.הכתב היד פורסם עוד כמה פעמים.אבל איש לא הצליח לפענחו.
לבעיות בפיענוח גרמה העובדות שהיו קיימות כמה גרסאות עם צרופי אותיות שונים במקצת זה מזדה. .
אבל זה לא מנע מאנשים שונים להקדיש את חייהם לפענוח המכתב בהאמינם שיש בו את צופן העתיד לבוא.
רבי פנחס ארקין מבריסק יהודי מבאי בית החסידים דוקידינוב בוילנה טען שהוא יודע את סוד האיגרת אך טען שאסור לו לגלותו בחוץ לארץ ועל כן ביקש לסייע בידו לעלות לירושלים ורק שם יוכל לגלות את הסוד הכמוס .

ככל הנראה הוא שינה את דעתו בעניין כשהתקיימה אסיפת רבנים בשנת תר"ה בורשה היגיע פנחס למשרדי "אגודת ישראל " והיגיש העתק של האיגרת לרב זושא פרידמן . הוא הציג את הצעתו לפני כמה מהמתכנסים בכנס אך ככל הנראה איש לא גילה בה עניין. ומן הסתם ראו בה לא יותר מטירוף דעת.

בהיותו בוורשה הצליח ארקין לפרסם חלק מהגיגיו הביזריים בנושא בעיתון חרדי מקומי ומאחר ששירבב לכתבה את שם הרב חיים עוזר גרודזנסקי מיהר זה לפרסם מכתב הכחשה נמרץ :
אשר שאלתני מהידיעה בעיתונים שרבי פנחס ארקין מצא כתב יד של הגר"א ז"ל אשר מכיל סודות הגאולה והעתידה וכי אני יודע מזה וממליץ טוב על כך הנני להשיבו כי כל זה עורבא פרח כדרך העיתונים שממציאים להם סנסציות רבי ארקין אינו רב ורק יש לו מיחוש ( אידאה פיקס ) ונדמה לו שהוא יודע לכוון לאמת לגבי מכתב הגר"א
המכתב הנ"ל נדפס לפני שלושים שנה בחיבור של רבי פסח פינפער שהיה דיין בקהילתנו.

המכתב משובש עם ראשי תיבות ולא ברורה מהי כוונתו . אם באמת זהו כתב יד קודשו של הגר"א לא ידוע לי . רבי ארקין לא ינוח ולא ישקוט בגלל חולשת הטירוף שלו אבל מעולם לא נתתי לו שום מכתב בעניין ונפלא הדבר שהעיתון "טאגאבלט" הורשאי לא הבין שכל זה דברי טירוף".
זמן קצר לאחר מכן נפטר ארקין למרגלות מקווה כשהוא נוטל את סודו לקבר.

חוברת ביידיש על כתב הצופן של אברהם וילנר.

בשנת תרצ"ו , 1936 פורסמה האיגרת בחוברת ביידיש בידי אדם אנונימי שיש קוראים לו דמדוס.

שם הוא מספר בשפת הידיש על ההיסטוריה שלה. ומכאן הוא עובר לתיאור חלקו שלו בהיסטוריה של המסמך.

מסתבר כי הוא עצמו שהה פעם בוילנה ונשא ונתן עם הרב פנחס ארקין הנ"ל וכששמע ממנו פתרון מילים אחדות החותמות את האיגרת נבהל והזהירו לבל ישוב על דבריו משום חילול הקודש.

לדבריו הזהרתו זאת זאת אכן התקיימה לבסוף שעה שהרבי ארקין מצא את מותו על מדרגות מקווה הטהרה באוטונצקי .
למרות ההזהרה שלו עצמו המחבר האנונימי הנ"ל אף הוא ניסה כוחו בפענוח האיגרת בציינו שהגר"א רמז שם על סודות הגאולה.

לדעתו רמז הגר"א למורי ההוראה היושבים על מדין ,את סימני הזיהוי של המשיח ודרש מהם להכין את העם לקראת קבלת פניו של המשיח בעיקר על ידי פעולות לאחדות ישראל .
דבריו אינם משכנעים בלשון המעטה.
בשולי אותה המהדורה ציין המהדיר כי בקרוב יובא לדפוס הסבר מקיף על תוכן האגרת וכן ביאור יסודי על המושג "משיח " בהסכמת גדולי המקובלים ובראשם רבי שמעון צבי הורוביץ מירושלים.

שבעים ושתיים שנה לאחר מכן אנו עדין מחכים לאותו הסבר מקיף.
פירוש אחר של חלק מהמכתב שנמצא על כתב יד של המכתב אצל האספן הידוע ישעיהו וינוגרד הוא כלדקלמן "
בא בעזרת עולם שם טוב מבשר טוב דמלך לעולם .עולם בגימטריות ויבוא לעזרת ישראל .
אביו שבשמים אמר נשא אישה בת ערמה ותוציא תוצאיה (?) מארה לא למקום ולא לבריות וישאל מי צדיק בארץ ותבוא ?( ?) תורת השם ותדבר אליו ויבין חכמה ללימוד תורה..
פירוש הקב"ה יתן לו לאשה בת תלמיד חכם שנראה יפה והוא יהיה מערב רב. וגם היא תהיה ערומה כאביה ותלד לו בנים ובנות ותדריך אותם בדרך לא טוב לא למקום ולא לבריות ותהיה מחלוקת בביתו וכשיהי בן 40 שנה ילחם מלחמת 2 שנים ואז תקום עליו אשתו המרשעת להרגו ויברח מביתו ויתחיל … ( מכאן ואילך הטקסט לא קריא ) .
איך היגיע הפרשן למסקנותיו אלו מהטקסט אין זה ברור לי כלל.

הגנלוג וחוקר תולדות משפחת הגאון מולנה ,חיים פרידמן קובע שללא קשר לתוכנה המיסתורי של האיגרת אין ספק שהאיגרת כוללת את גילו של אברהם וילנר בעת מותו וזה גיל 42.וזה מאשר את מסקנתו של פרידמן שאברהם נולד בשנת 1765 ומפריך טענות לתאריכי לידה אחרים שלו .( פרידמן מצא מאז הוכחה כתובה לתאריך לידה זה של אברהם .).

ישראל משקלוב וצופן הגר"א

לאחרונה נמצא בידי ד"ר אריה מורגנשטרן העותק הקדום ביותר של האיגרת בכתב יד שנשלח אל הרב ישראל משקלוב ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל בהיותו עוד מגיד מישרין בשקלוב ( שם חי עד 1810 לפני שעלה לארץ ישראל )בידי איש פלוני במאיצ'יסלאב אולי הצדיק רבי יואל חסיד
.ד"ר מורגנשטרן מצא את האיגרת בכתב ידו של ישראל משקלוב על דף פנימי בספר "האיל המשולש " ספר המתמטיקה שנכתב בידי הגר"א וזה מאשר שהאיגרת הייתה מצויה בידי תלמידי הגר"א .

ישראל משקלוב העתיק את איגרת הקודש בדף אחד עם תוכנית קץ של מקובל ידוע יהודה הלוי מטיטואן שהאמין שהקץ יבוא בשנת 1840 ואילך והוא מתאר בה מלחמות בין מעצמות ומדינות ,אסונות טבע כבדים ומלחמת גוג ומגוג שלאחריה יכירו כל באי העולם במלכות ה' מהפך שיסתיים בקיבוץ גלויות בארץ ישראל בשנת תקצ"ח.
ישראל משקלוב טרח לציין שעצם הגילוי של תוכנית הקץ עצמו הזאת הייתה מעשה פלא:הכתב התגלה לטענתו בשנת תקמ"ה חקוק בלשון הקודש בהידור רב ובאותיות של זהב על גבי אבן סלע .
עצם העובדה שישראל משקלוב טרח להעתיק את שני הטקסטים על דף אחד מראה שהוא האמין שכתב הצופן מגלה את סודות הקץ. נראה שהאמין שלשניהם יש מטרה אחת גילוי סודות הקץ . שתלמידי הגר"א האמינו שסודות הקץ היו ידועים לו ושהוא העלה אותו במיוחד בצורה שאי אפשר יהיה לפענחה טרם זמנו
נראה שישראל משקלוב האמין שאיגרת הקודש נותנת את תאריך בוא מהשיח בשנת 5600 המקבילה לשנת 1840 . ייתכן שטענה זאת הייתה כוח מניע לעליית תלמידי הגאון שישראל משקלוב היה אחד מראשיהם לארץ ישראל שלושים שנה קודם לתאריך זה. .

ד"ר אריה מורגנשטרן טוען במאמרו "רבי ישראל משקלוב וחישובי הקץ לקראת שנת ה' ת"ר " בספר "גאולה בדרך הטבע :תלמידי הגר"א בארץ ישראל 1900=1840 שעדותה של אשת אברהם שבעלה הוא שכתב את האיגרת זמן קצר לאחר פטירתו אינה קבילה שכן אין להניח שרבי אברהם היה מעז להשתמש בביטויים חריגים כמו בפתיחת המכתב שבו שכתוב "מאלהא רבא קדישה דשכין שמיא בקרתא חדשה " שממנה ניתן להניח שמקור האיגרת מיוחס למקור אלוהי .

אולם היום מרגנשטרן סובר אחרת .:

.
אלי: ד"ר אריה מורגנשטרן האם אתה חושב שיש אפשרות שאכן הגר"א כתב את כתב הצופן ? ?האם זה מתאים לרעיונות שונים שביטא בימי חייו ?

אריה מורגנשטרן:
אין שום אחיזה בסברה שהגר"א הוא שכתב את "אגרת הקודש". נראה יותר שמדובר בר' אברהם בן הגר"א . כל העניין לא ברור . כדאי להוסיף שהגר"א בפירושו ל"ספרא דצניעותא"[ ספר מספרות הזוהר] טוען שידועה לו שנת הקץ והוא משביע את כל מי שיודע את התאריך שלא יגלה את הדבר. העובדה שהגר"א כתב את הדבר הביאה לנסיונות נואשים למצוא את סוד הקץ בכל כתבי הגר"א והקרובים אליו. העובדה המדהימה שמצאתי כי כתב החידה מצוי גם בכתב ידו של ר' ישראל משקלוב אומרת משהו אבל לא בטוח שר' ישראל עצמו הבין את הנוסחה או את פשר כתב היד . דבר דומה מצוי בנבואת דניאל על הקץ ובכל הדורות ניסו לפענח את הסוד ולא הצליחו. כתבים כאלה של חישובי קץ נמצאים לרוב גם ביהדות וגם בתרבות הנוצרית, כולל ב"אגרת הקודש" של הבעש"ט בה הוא שואל את המשיח אימתי הוא יבוא ותשובתו היא "כשיפוצו מעיינותיך חוצה". כאן התשובה מובנת בניגוד לסוד הקץ של הגר"א שנשאר כמוס ומסביבו נוצרו אגדות והשערות שונות כשכתב זה הוא אחד מהם.
במאמר לא הבעתי את דעתי כי הגר"א כתב את האיגרת. תקרא שוב את מה שכתבתי שם בעמ' 172. "לא מן הנמנע שהוא [הגר"א] ביקש לדעתם , [ולא לדעתי]. (של אלה שהפיצו את המסמך)

אבל נראה שגם לדעת מורגנשטרן תלמידי הגר"א אכן חשבו שהוא ולא בנו אברהם הוא זה שכתב את הטקסט המקורי.
בכל מקרה המכתב נשאר סתום וחתום ואיש לא ידע את סודו עד היום .

אז מה אפשר להבין לגבי הצופן?
יש שני תיאוריות לגבי יוצרו האחת שכתב אותה אברהם בן הגר"א והשנייה שכתב אותה אביו .
יש שני תיאוריות עיקריות לגבי משמעות תוכנו האחת שהוא מנבא בצורה כלשהיא את תעריך מותו של אברהם בן הגר"א , וייתכן שהוא עצמו חזה את תעריך מותו .
והשנייה שהוא חוזה את העתיד לבוא לאחר מות אברהם ( ימות המשיח ?)
האמן יובל כספי מעיר שמילות הפתיחה : "בצדקה תכונני" קשורות מן הסתם לפסוק בספר ישעיהו פרק נד פס" יד : בִּצְדָקָה, תִּכּוֹנָנִי; רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק, כִּי-לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה, כִּי לֹא-תִקְרַב אֵלָיִךְ. וזה
וזה אומר כנראה שזה קשור באחרית הימים .אולי קשור המשפט דווקא בפרק בשם זה בספר "קול התור " המיוחס לתלמיד של הגר"א ונטען שהוא מבוסס על רעיונות הגר"א .

לי נראה שאם אברהם וילנר האב המייסד של חקר המדרשים והאגדה ביהדות כתב את האיגרת כי אז יש סבירות גבוהה מאוד שהצופן מבוסס על מדרשים ודברי אגדה שהיו מוכרים לו ושאותם חקר כל חייו. ואז אולי מומחה למדרשים יוכל להבין את הצופן .
ואולי יש כאן קשר לשמות המדרשים שהוצגו בצורה אלפביתית בספר שבו שהיציג אברהם וילנר לפני הקהל את המדרשים "רב פעלים ".
לדעתי הדבר בהחלט ראוי לבדיקה.

וישנה האפשרות השלישית שאחרי הכל המדובר בג'יבריש חסר משמעות שמישהו כתב אולי כסוג של מתיחה. אבל נראה שאיש לא התייחס לאפשרות זאת כרצינית .הכל מסכימים שיש כאן מסר כלשהו למישהו ויש לברר מהו.
.
אולי מישהו מכם הקוראים יכול לפענח את האיגרת ?

מי שיעשה זאת ויצליח במה שנכשלו חכמים ב111 השנים האחרונות יזכה בפרסום ובתהילה.

ניסיון לפענח את כתב הצופן של אברהם וילנר

130 שנה לאחר שנכתב כתב הצופן המסתורי על הגאולה העתידה, הוא פוענח בידי רב אלמוני, אשר כתב ידו התגלגל למשה נחמני אותו רב טען שיש כאן תיאור של חייו האישיים של המשיח, כולל המלחמות המפתיעות שהוא ישתתף בהן מבית ומחוץ.

קראו על כך כאן :

נספחים :

השושלת

הדור הראשון

פתחיה משה מקרעמניץ . אולי צאצא של הרב מהמאה החמש עשרה ישראל איסרלין

הדור השני

החבר יוסף מאובין ( שם קדום של בודפסט ) "אוד מוצל לגזרת גרוש וינה 1559" ". הוגלה בידי הקיסר פרדיננד הראשון מוינה לעיר פראג . . שם אישתו אינו ידוע. אחיו והוא יששכר בער בעל מחבר ספרים "יש שכר", "אמרי בינה", ""מקור חכמה", " ו ספר פתחי יה",".

. מת בנסיבות אלימות בעיר אובין.-בודפסט לאחר שעזב ( נמלט ?) מפראג. .

הדור השלישי

רבי פתחיה ( משה)( בן החבר יוסף . חזן ונאמן הקהילה בעיר פראג סופר סת"ם וסופר הקהילה .נפטר בה' בשב"ט שנ"ס ( 1598 )

הדור הרביעי

הרב נפתלי הירש בן פתחיה ( נפטר 1601 )
סופר הקהילה בפראג .ספרא בן ספרא .
אישתו על פי גרסה אחת מרת טעלצא בתו של בתו של מאיר קלנצנבוגן

נכדה של שאול וואהל שהיה מלך ליום אחד בפולין .

אחיו של נפתלי – יששכר בער מחבר ספרים על הזוהר.
ובמקביל מהצד השני
הרב דוד אשכנזי בן החבר יעקב אשכנזי "ידע מלאכת חרש וחושב". או בן מרדכי אשכנזי, היה ראש ישיבה בלמברג בפולין _( נפטר 1645)

הדור החמישי

הרב משה רבקש בן נפתלי הירש הסופר ( 1596-1671)
רב ופרנס בוילנה מחבר ספרים כמו "באר הגולה "(פרוש ענק לספר "שולחן ערוך " של משה קארו ) ועוד ועוד. היגר מהעיר פראג לוילנה שבליטה. ,חי במשך תקופה מסויימת בעיר אמסטרדם לפני שחזר לוילנה .

ומהצד השני רב הקהילה של וילנה רבי משה קרמר בן דוד אשכנזי . אב בית הדין וראש ישיבה

(ורב ראשי בוילנה . 1590-1688) שם אישתו ליאבה בת הרב יוסף בן אליקים גצל הלפרין מלמברג .

הדור השישי

פתחיה בן רבי משה רבקש. פרנס בוילנה . ( 1610-1672 )

הדור השביעי

בתו של פתחיה נשאה לאליהו חסי ד בנו של משה קרמר ראש הקהל דיין ופרנס וגבאי הצדקה הגדולה בוילנה . ( נפטר 1710)

הדור השמיני

יששכר דב ( או בר ) בן אליהו החסיד ובתו של פתחיה .

אחיו רבי צבי הרש אבי משפחת ריבלין

הדור התשיעי

שלמה זלמן בן יששכר דב

( נפטר 1758)

אשתו טרינא בת מאיר בן בנימין זאב מהעיר זלץ.

הדור העשירי אליהו מוילנה בן שלמה זלמן ובן טריינה ( 1720-1797) ידוע בכינויו "הגאון מוילנה " הגר"א . נחשב לגדול חכמי ישראל ב-800 השנים האחרונות .

שם אישתו חנה בת יהודה ליב מקידן
אחיו יששכר דב

אח נוסף אברהם רגולר
שניהם מחברי ספרים שונים .

הדור האחד עשר

אברהם וילנר

בנו השביעי והידוע ביותר של הגאון ( 1765-1808) ( ויש האומרים שנולד בשבט תקי"ח 1758 ותאריכים אחרים אולם זהו התאריך הנכון על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה ). ערך ( לעיתים עם אחיו יהודה לייב ) את ספרי הגאון מוילנה והביאם לדפוס , במקביל יסד את מחקר ספרות האגדה והמדרשים.
שם אישתו
שרה מינדס ליפשיץ בת נוח מינדס
שם אחיו יהודה לייב.סייע לאברהם לערוך ולהדפיס את כתבי הגאון מוילנא.

הדור השנים עשר

יעקב משה בן אברהם ( 1779-1849) . רב בעיר סלונים .

עסק בעריכת ובהוצאת כתבי היד של הגאון מוילנא ביחד עם ספרים שונים משלו.

שם אישתו הינדה בת חיים בן יהושע לנדא מהעיר סלונים .

הדור השלוש עשרה

אלעזר לנדא ( 1812-1874) נולד בסלונים ביולורוסיה נפטר בירושלים . רב בעיר סלונים .מורה בישיבה "עץ חיים " בירושלים.
אישתו השנייה בתיה בריינה
בת זאב וולפנזון

בנו של אברהם וולפנזון

הדור הארבע עשרה.

אליהו לנדא "גואל התנ"ך " מו"ל סופר היסטוריון וגנאלוג( 1873-1946) ( ידוע גם בכינוי רבי אליהו מאמקאס)

.אישתו אסתר בתו של הרב משה זילברמן ונכדתו של מנהיג הקהילה בירושלים שמואל מוני זילברמן

הדור החמש עשרה

חנה טריינא לנדא( 1900—1975)
אישתו של הסופר והמורה יוסף זונדל וסרמן
אחיה : יעקב אלעזר לנדא מו"ל של כתבי הגאון מוילנה

הדור השש- עשרה

צבי אשד ( -27 לפברואר 1925 -30 לנובמבר 2003 )
אישתו רחל בלנק (1930-2013)
בת המנהיג הציוני ד"ר אליהו בלנק
אחיו משה אשד ( 1926-2007) ממגלי דרך בורמה

כבר בגיל 18 הנכד חיבר ספר משלו על מסכת שמחות כפי שעשה לפניו אביו אברהם שבהיותו בן 18 כתב ספר "רב פעלים " על מדרשי חז"ל. יעקב משה נשא לאישה את הינדה ( ואולי היה שם האישה מינדע? אליהו לנדא נכדו שחקר את תולדות המשפחה כתב שהשם של האישה נטול בספק ויש לברר אותו ) בת הרב הגביר חיים יהושע'ס מהעיר סלונים בביילורוסיה של היום.ומשמה נלקח גם מעתה שם משפחתו של יעקב ושם צאצאיו. והודות לכך חי בפרנסה טובה כרב הראשי של העיר סלונים בליטא בה כיהן כל חייו .הוא קבע את שולחנו סמוך לשולחן חותנו שהחזיקו בעין טובה. . כפי שציין בעצמו "אנוכי בדרך נחני ה' ממקום קדוש ..הון ועושר ארוחת מלך נתנה לי דבר יום ביומו "

רב בסלונים

. הפליא לעשות מכל חכמי סלונים כמחבר ,כמגיה כפרשן וכמו"ל היה הרב יעקב משה בנו של ר' אברהם ונכדו של הגר"א.

לו סלונים הלומדית –פרשנית הייתה תורמת לספרות הרבנית רק מה שהרב יעקב-משה הספיק לעשות במפעלו הכביר ,כי אז תרומה זאת בלבד הייתה כבר מנציחה את שמה של סלונים לדורות בספרות הזאת..". ( קלמן ליכטנשטיין "פנקס סלונים כרך ראשון " ע' מט)

הרב יעקב משה התבלט כאחד מראשי הקהל בסלונים הוא הקפיד ללמד בדרכי הלימוד והתורה שקיבל מאביו אברהם וסבו הגר"א. וקבע בבית המדרש שבו לימד מנהגי תפילה על פי תיקוני הגר"א ( מנהגי התפילה שהם היום מקובלים בישראל כ"מסורת ארץ ישראל ") מנהגי התפילה שקבע בסלונים לפי תיקוני הגר"א נשמרו שם עד ימי השואה וחורבן הקהילה בסלונים . מובן מאליו שיותר מכל בביתו שמרו בקפדנות ובחומרה דקדקנית על מנהגי ומסורת הגר"א. גם לאחר שהתישב בסלונים היה נוהג לבקר בוילנה באופן קבוע את בני משפחתו.

ידוע לנו שהוא חזר לוילנה לאחר פטירת אביו אברהם וספד לאברהם בבית הכנסת שבו נהג אברהם להתפלל באופן קבוע.

הקדמה בקובץ התורני "ישורון " על יעקב משה מסלונים.

אחר פטירת אברהם אביו רוב כתבי היד של הגר"א כל מקצועות התורה עברו אליו בירושה מאברהם ועימם כתבי היד העתיקים האחרים שהיו ברשות הגר"א וגם כתב הצופן המפורסם של אברהם וילנר ( רק חלק זעיר עבר לקרובי משפחה אחרים ) ומעתה עליו הוטל העול הקשה והמסובך של הוצאת כתבי היד של הגר"אולמעשה חייו היו קודש להוצאת כתבי הגר"א.

.הוא היה נוסע שוב ושוב לוילנה מסלונים לטפל בכתבים אלו.

יעקב הכין לבסוף רשימה מפורטת של כתבי הגר"א הנקראת "רשימת סלונים ".אמנם רשימה זאת לא שרדה אבל היא אבן הפינה למחקר הביבליוגראפי של כתבי הגר"א.

במשך קרוב לחמישים שנות שבתו בסלונים הוא הגיה והוסיף הערות ופירושים הקדמות לביאורים מרבים של הגר"א.רשימת הספרים שהכשיר לדפוס כוללת 16 שמות. סך הכל היו 39 מהדורות של כתבי הגר"א שבהן היה יעקב משה לנדא מעורב לרוב כעורך או כותב המבוא וההקדמה. הוא הוציא לאור כמה מכתבי הגר"א עם הקדמות וביאורים משלו בהם ספר המתמטיקה שאותו חיבר הגר"א "האיל המשולש " סביר להניח שאילולה שקידתו ומסירותו של יעקב משה היו רוב תורותיו ופירושיו של הגר"א נידונים לגניזה.ללא הבנתו וחריפותו ספק אם היה יכול להכשיר את הכתבים לדפוס מאחר שבחלקם היו קטועים ומשובשים והוא נחשב לאחד מגדולי המגיהים והמבקרים של כתבי הגר"א. ובכתבי יד שערך ניתן למצוא בכתב ידו ביקורות קשות כנגד גרסאות שונות שבהן נתקל של דברי וכתבי הגר"א מתלמידים שונים. הוא היה בעל הזכויות להוצאת כתבי היד והיה זה שנתן את הסכמתו לאחרים להדפסתם.

הוא סייע בכך עוד בימי חייו של אברהם. ועסק בכך כל חייו לאחר פטירת אביו.

הסופר

כמו אביו אברהם, יעקב משה מסלונים התבלט גם בזכות עצמו ולא רק כנכד הגר"א. הוא פירסם ביאורים והגאות על מדרש רבא ועל ידי כך המשיך בדרכו המקורית של אברהם בעיסוק במדרשי חז"ל והוסיף ביאורים שונים לצורת הארץ וגבולותיה של הגר"א.

הוא פירסם גם חידושי תורה משלו כמו הספר "פני משה "שמכיל הגהות על הירושלמי ואת "גבולות הארץ " שכלל מפה של ארץ ישראל ותוכנית של בית המקדש בירושלים המבוסס על תיאורי הגאון מוילנה שאותה צייר כנראה יעקב עצמו.

ציור של גבולות נחלות השבטים המיוחס לגאון מוילנה וליעקב משה מסלונים

מחקרים משלו שהופיעו שנים רבות לאחר מותו ערוכים ומורחבים בידי נכדו אליהו לנדא כללו את לוח חשבון השנים של תקופת השופטים ומלכי ישראל ויהודה : מימות יהושע עד חורבן בית ראשון .

הוא גם כתב את ספר מסעות ישראל : מארץ מצרים עד בואם לארץ נושבת, מברר גבולי מצרים, סדר מסעות וחניות בני ישראל במדבר ארבעים שנה, תחומי הגבולים וחלוקת הארץ לשבטיהם" שאליהם צירף ציורים של בית המקדש לעתיד לבוא ומפות משלו שמראות על יכולת איורית מסויימת.ספר זה יצא לאור ; ערוך ומסודר על ידי נכדו אליהו לנדא… בירושלים שנת תרצ"ח נדפס ונכרך עם אדרת אליהו פירוש על נביאים כתובים . ויצא שוב ב- הוצאת מוסד הרב קוק ,תש"א .ובפעם השלישית בידי נינו של יעקב משה המו"ל יעקב אלעזר לנדא בשנת תשל"ג.

נחלות השבטים בארץ ישראל כפי שאויירו בידי יעקב משה מסלונים.

עד היום נשארו חיבורים שלו בכתב יד שעוד לא ראו אור בדפוס.

המאבק נגד החסידות

"בעיר סלונים התפרסם שמו של רבי אברהם וינברגר שנעשה רבם של חסידי סלונים והללו ראו בו צדיק ובעל מופת. פנה אל החסידים רב "מתנגד" מפורסם בסלונים שנודע עד למרחוק בעוינותו לחסידים בכלל ולרב אברהם בפרט ואמר להם : "הלא אברהמ'לי היה רק עד לאחרונה אדם פשוט כמוני וכמוכם וביקרתי בביתו ומעולם לא עלה על דעתי שהמדובר בגדול הדור. והכיצד זה נעשה לפתע צדיק בעל מופתים ?" וענו לו החסידים בגאווה :

"האם יודע כבודו הרב מה ההבדל בין רב של מתנגדים ורב של חסידים ?רבי אברהם שליט"א רבם של חסידי סלונים הוא בעל מופתים. האם אתה כבודו הרב מסוגל גם אתה לעשות מופתים ?" תקע הרב שונא החסידים מבט מקפיא בחסידים ואמר להם :

"כתוב בתורה בספר דברים פרק יג פסוק ב' "אות או מופת " ללמדך :מי שיודע אות אין הוא יודע מופת. מי שיודע מופת אין הוא יודע אות "… ( ליפסון" דור מדור" )

כצאצאו וכיורש של הגאון מוילנה חש עצמו יעקב משה לנדא מחייב להמשיך במלחמת החורמה שלו בחסידות וזאת התבססה על כתב חרם שפורסם כנגד החסידים בוילנה בהסכמת הגר"א : "רדו לעומק ליהושפט,לעומקה דדינה ,לבער הקוצים מכרם ה' צבאות כלבני ישראל להדפם ולרודפם ברדיפות מלאות הזעם ,להחרימם ולעקור שורשם בנפשם ומעודם לעקור אותם ולשרש אותם כדין עבודה זרה.צא תאמר להם היכנס אל תאמר להם המה הקהל מורידין ולא מעלין. לדכאם ולמוגגם כמוץ לפני המים ולהתאמץ להפרידם איש מאחיו לבלי יתחברו ויתקשרו יחד חבר בוגדים ומנגדים נגד תורתנו הקדושה.

ובכל מקום שהם מצויים לשלחם מן המחנה כדין זב ומצורע.את כל אלה יאות לנו למיעבד להון וכך היא חובתנו ויפה לנו.לבלי לשים לדרך פעמיו לכת בחבורתם להתחבר עימהם ולעמוד בקהל עדתם או לאכול משחיטתם ולבוא בברית עימהם.

לא יחמול איש עליהם ולא יחנם לתת עדת חנף גלמוד והשומע להם ימתח על העמוד ". באותה התקופה המסתפחים והמתקרבים לחסידות בעיר סלונים שבה נשמר החרם בקפדנות היו מסתירים בשלב הראשון את צעדיהם והיו נתונים לרדיפות ונגישות מצד משפחתם וחוגי מכיריהם.

היו מקרים בעיר שחתנים שהיו סמוכים על שולחנות חותניהם נאלצו לעזוב אותם משנתגלתה כפירתם החסידית . והרבה חסידים בעיר היו חיים חיי "אנוסים " ורק מעטים העיזו לחשוף את חסידותם בפרהסיה ולצאת לבקר בגלוי בערים אחרות את הרבי החסידי שלהם כמקובל אצל חסידים בכל מקום. אלא שדווקא בעיר סלונים מכל המקומות הוקמה החסידות הליטאית החזקה ביותר ,חסידות סלונים. מקימה של חסידות זאת היה אברהם בן יצחק מתתיהו וינברג שנודע בלמדנותו והתמנה לראש ישיבה בסלונים,ישיבה שהייתה מוסד מתנגדי חשוב ביותר ושלוחה של הישיבה המפורסמת שהקים תלמידיו של הגר"א חיים מוולוז'ין .אלא שמהר מאוד הושפע בידי החסידים והפך להיות לחסיד בתחילה חסידותו הייתה בסתר. בעיר שבה היה יעקב משה אחד הרבנים הראשיים החסידים לא יכלו להרים ראש.

ככל הנראה בגלל לחצו הכלל לא מתון של יעקב משה ותומכיו לחץ שנמשך במשך שנים נאלץ לבסוף וינברגר לעזוב בגיל צעיר יחסית גיל 40 את משרתו הרמה בראשות הישיבה , לאחר שהתגלה עניין חסידותו שפסל אותו בעיניהם לחלוטין למשרה כזאת. וינברגר שימש מאז כמלמד פרטי פשוט וחי חיי עוני ומחסור במשך 15 שנה עד שב1858 תשע שנים לאחר פטירתו של יריבו יעקב משה לנדא הוכר רשמית כראש חסידות קוברין למעשה הקים בסלונים חסידות משלו. וזה היה השג נדיר למעשה חסר תקדים בתולדות החסידות הוא הקים חצר חסידית חשובה ורבת השפעה שהמטה שלה נמצא בעיר שהייתה נתונה עד אז בשליטה מתנגדית מוחלטת של נכדו של הגר"א ושל תומכיו. לימים וינברגר נחשב לאישיות הדגולה ביותר מבין צדיקי החסידות הליטאית בדורו . ניתן לאמר שהמאבק בינו ובין יעקב משה נשאר ללא הכרעה ברורה או הסתיים בניצחון שניהם. אמנם מצד אחד החסידות שרדה ואף התעצמה בעירו של נכד הגר"א והפכה לזרם העיקרי של החסידות בליטא.

אבל מצד שני… הייתה זאת חסידות שהייתה קרובה מאוד באופיה וברעיונותיה למתנגדים מבית מדרשו של הגר"א חסידות זאת אימצה לעצמה רבים מהערכים שהיו אופיניים לחוגי תלמידיו של הגאון מוילנה ויותר מכל את יחסם ללימוד התורה ואת החשיבות שייחסו לישוב ארץ ישראל והייתה קרובה מבחינות אלו אליהם יותר מאשר לשאר תלמידי הבעש"ט .

אם נרצה הייתה כאן מעין דרך מחברת בין חסידות ומתנגדות שהפכה כמעט זהה לדרך הקלאסית של המתנגדים ולימים קלטה יסודות חשובים מהאידיאולוגיה של תנועת המוסר המתנגדית..

עם חסידות כזאת יכלו תלמידי הגר"א לחיות בעיר אחת. סביר להניח שאם הייתה זאת חסידות מיסטית מהסוג הרגיל כי אז היו מנהיגיה מסולקים מהעיר ככופרים. גם כיום חסידי סלונים בולטים בין כלל החסידים בדמיונם החיצוני ל"מתנגדים " הפרושים. ביום חול במעיל פתוח שמבעדו נגלית לראווה ציצית צמר גדולה ובולטת. על ראשם כובע לבד כמו של גור והפאות קצרות ומאחורי האוזניים כמו אצל הליטאים.וזה כנראה מראה גם הוא על הקירבה הרוחנית הגדולה יחסית.

מאבק משפחתי

..צא תאמר להם. היכנס אל תאמר להם….

המאבק המר חדר גם למבצרו של יעקב משה אל משפחתו ואל ילדיו . על פי אגדה חסידית רבי שלמה מקרלין חזה על פי הזוהר שלגר"א יהיו נינים חסידים. ואכן לפי מסורת משפחתית של משפחת שצ'ראנסקי נינו של הגר"א ובנו של יעקב משה , יצחק הפך לחסיד.

יצחק יחד עם אחיו אלעזר סייע ליעקב-משה להכין את כתבי הגר"א לדפוס. אלא שאז קרה מקרה איום ונורא מבחינת המשפחה . יצחק כמה שנים לאחר חתונתו גר בעיר קאוונה ו"טעם מטעם החסידות שמשכה אותו בעבותות" עד שנסע לעיר קוצק אל הרבי החסידי שם.

למעשה הפך לחסיד בגלוי.

עבור משפחת הגר"א הייתה זאת השפלה שלא תתואר.

כשנודע הדבר בקרב בני המשפחה ישבו עליו "שבעה" .

למעשה נודה.

על פי תיאור של בן משפחת שצ'רנסקי במכתב שנשלח לגנאלוג חיים פרידמן :

"קרובים נעשו לרחוקים ואוהבים נהפכו לשונאים.הוא הפך להם לבושה שיש דבר כזה במשפחה ומחקו אותו מכל הספרים שהדפיסו לבל ייזכר לא עזרתו ולא קרבתו . עד שהוכרח לברוח למדינת פולין ושינה שם משפחתו לשצ'רנסקי. ומאז גם הוא לא רצה לשמוע ממשפחתו במרוצת השנים נשכח משאר נכדי הגר"א."

א.א. : חיים פרידמן חוקר גנאלוג של בני משפחתו של הגר"א אתה חשפת ופירסמת את הסיפור הזה בספר הגנאלוגי שלך על בני משפחת הגר"א אם כי לא הופיע בשום מקור קודם. האם הוא נראה לך אמין?

חיים פרידמן :הסיפור אכן בעייתי מבחינתי אבל הוא גם מובא ממקור אמין ביותר שאי אפשר לדחות אותו כלאחר יד. בני משפחת שצ'רנסקי הם היום אנשים בולטים מאוד בעולם החרדי.

נכדו של יצחק ,יהודה אריה ליביש שרצ'נסקי שהיה חסיד היה גם ממנהיגי מרד גטו ורשה נגד הנאצים למרות שהיה חסיד ומבוגר יותר משאר המנהיגים. הוא נשבה בידי הנאצים והרג את עצמו ואת שוביו בפיצוץ.

מאיר שרצ'נסק'י היה ממיסדי הסמינרים של "בית יעקב" בתל אביב ובמדינת ישראל כולה.הוא גם כתב ספרים רבים ובהם ספר על גדולי החסידות.

וכיום בנו של מאיר הרב בנימין שצ'רנסקי מנהל סמינר "בית – יעקב" הישן בירושלים– הוא אחת הדמויות הבולטות בקהילה החרדית.

כמו כן במכתב שבו קיבלתי את הסיפור יש רשימה מדוייקת של הדרך שבה נמסר הסיפור מדור לדור. וגם מוזכר שמו של אלעזר אחיו של יצחק ופעילותו בעזרה ליעקב משה בעריכת והדפסת כתבי היד של הגר"א. זהו פרט ידוע רק למומחים בנושא שקשה להאמין שהם היו יודעים אותו אם הסיפור היה מומצא מהאוויר. ככל הנראה בני המשפחה ניפגשו בשלב מסויים עם אליהו לנדא שקיבל את אמינות הסיפור. צריך גם להבין שלא ייתכן שאנשים ממשפחה בולטת כל כך בעולם החרדי יספרו סיפור מומצא על אבי משפחתם שהוא סבל נידוי מאביו אם לא היו דברים בגו. כך שהחלטתי שהמדובר בפרשיה אמינה ושילבתי אותה בספר ואת בני משפחת שצ'רנסקי כחלק מצאצאי הגר"א.

אלי : איך אתה מסביר את הפרשה אם התרחשה ? האם זה נראה לך סביר שהאב יטיל נידוי על בנו וישב עליו שבעה משום שעבר לחסידות ? פרידמן :זה דווקא אפשרי בהחלט. צריך להבין שיעקב משה מסלונים היה מחוייב לחלוטין לתורת הגר"א . ומן הסתם דווקא הוא כמנהיג הקהילה נכדו של הגאון מוילנה ובנו של אברהם וילנר מייסד חקר המדרשים שגילה שבביתו ובמשפחתו צץ לו חסיד נסתר, היה חייב לפעול בדרך הקשה ביותר האפשרית גם לו עצמו על מנת להראות לכל שאין משוא פנים במאבק בין החסידים והמתנגדים. גם כאשר הדבר נוגע למשפחתו ולמשפחת הגר"א ולו עצמו. ואם לא היה עושה זאת הייתה סמכותו בקהילה נפגעת פגיעה קשה כאשר היה נודע ברבים יש לו בן שבגד ועבר לחסידות. לנו היום זה אכן נראה אכזרי מאוד וחסר כל טעם. אבל דברים כאלה בהחלט קיימים בעולם החרדי אפילו היום.

בראשית המאה ה-21 מכל צאצאיו של יעקב משה מסלונים דווקא צאצאי הבן המוחרם והמנודה יצחק ששמו נמחק מספרי המשפחה הם המכובדים והמוכרים ביותר בעולם החרדי.

אם היינו חיים בתרבות בודהיסטית הייתי אומר שיש כאן איזה שהוא סוג של קארמה.

בניו של יעקב משה לנדא היו

1. אליהו לנדא ( בעתיד שינו צאצאיו את שמם לל"לנדי " ) נולד ב1800 בסלונים שם גם חיו משפחתו וצאצאיו שנתפזרו בעולם .פרט לכך לא ידוע עליו דבר . 2. אלעזר לנדא 3. נח לנדא או נח מיאשינוסבקי( על שם נח ליפשיץ אבי סבתו ) נולד ב1819 בסלונים נישא פעמיים ונפטר ב1873 .חמש בניו פלוס שתי בנותיו היגרו לאמריקה שם נקראו סאנסטיין . 4. יצחק שצ'ארנסקי . עבר לחסידות והפך לחסיד של הרבי מקוצק. דבר שהייתה בו השפלה שלא תתואר לבני משפחת הגר"א שנידו אותו,סירבו לראות בו ובמשפחתו חלק ממשפחתם ומחקו את שמו מספרי הזכרון המשפחתיים. צאצאיו היו חסידים.

יעקב משה נפטר בסלונים ביום "ג בטבט טר"ט ב- 17.1 שנת 1849 בנו אלעזר ירש את משרתו כרב בסלונים ,ולאחר כמה שנים נטש את סלונים ועלה לארץ ישראל.

אבל נכדו של יעקב משה ,אליהו לנדא שנולד בירושלים בארץ ישראל היה בין מייסדי ומנהלי "כולל סלונים " שטיפל בצאצאי תושבי העיר הזאת שעלו לארץ ישראל ושמר על קשרים עם יהודי סלונים עד חורבנה הסופי של הקהילה שם בשואה .

ועל מצבתו של יעקב משה בסלונים נכתב יפה נוף כלילת תפארת עין העדה גאון האדרת קיים התורה במקהלות בית ה' בימים ובלילות משאו ומתנו באמונה שלשלת יחוסו בשושנה הרב יעקב משה אב הרועים בהמאוה"נ ( בן המאור הגדול ) ר' אברהם נטע שעשועים נכד הגאון החסיד במפעלים אליהו הזכור לטוב במעלליו הכ"כ טבת שנת טר"ט ל"ק רבים ושלמים לבשו שק החסד העירו עבור נשמתו מצוותיו תצמדנה לנו וצדקתו תנצב"ה

פירוש של הגר"א הוצא לאור בידי יעקב משה מסלונים נכדו.

מכתב בכתב ידו של יעקב משה מסלונים נכדו ומוציא לאור כתביו של הגאון מוילנה:

ראו גם

יעקב משה מסלונים בויקיפדיה

ספר "מסעות ישראל " מאת יעקב משה מסלונים

האיל המשולש :ספר הנדסה וטריגונומטריה של הגר"א עם הקדמה של יעקב משה מסלונים\

דיוקנו של הגאון מוילנה והקשר שלו ליעקב משה מסלונים

אתר אירגון עולי סלונים והסביבה

סלונים

אתר סלונים

העיר סלונים בויקיפדיה

אתר יזכור על סלונים

חסידות סלונים

בויקיפדיה

נינתו של האדמו"ר :ביקורה של כליל זיספל בסלונים

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה על סבו של יעקב משה מסלונים

ספרי הגר"א

הגאון מוילנה והמוסד

מלחמת עולם :המתנגדים נגד החסידים

,כתב הצופן של אברהם וילנר על אביו של יעקב משה מסלונים

מ סעי החיפושים של אלעזר לנדה ואישתו בתיה בריינה :על בנו של יעקב משה מסלונים

היומן של הרב אלעזר לנדא

גואל התנ"ך :על אליהו לנדא נכדו של יעקב משה מסלונים

יעקב אלעזר לנדא ,נינו של יעקב לנדא ומוציא לאור של כתביו

פורום שורשים משפחתיים ב"תפוז"

אתר האגודה הישראלית לגנאלוגיה

המרכז לגנאלוגיה יהודית של בית התפוצות

ביבליוגרפיה

פנקס סלונים

העיר סלונים עיר קטנה ולא מוכרתבאמת בביולורוסיה זכתה שעליה יחוברו ארבעת הכרכים המקיפים ביותר על קהילה יהודית במקום כלשהוא ב"פנקס סלונים " .ארבעה כרכי ענק כל אחד מהם בגודל של כרך אנציקלופדיה שמתעדים את ההיסטוריה שלה ואת חורבנה בשואה ביחד עם צילומים ומסמכים מרובים .העורך והכותב הראשי של ארבעת כרכי הענק היה הסופר קלמן ליכטנשטיין שתיעד את ההיסטוריה של הקהילה מראשיתה במאה החמש עשרה ועד חורבנה בשואה בכרך הראשון.וחקר ובדק עבור זה מאות ואלפי מקורות והיגיע עד כרכי החוקים והמשפטים של בתי המשפט הפולניים והרוסיים . הכרך השני תיעד את חורבן הקהילה בשואה הכרך השלישי הביא זכרונות וכתבות מהעיתונות היהודית על העיר משנת 1860 ועד לשקיעתה וחורבנה . וכולל אוסף של כתבות מסלונים בעיתונות העברית מ1859 ועד 1905 למעשה כל מאמר שהופיע בעיתונות העברית והיידית עליה לאורך השנים הכרך הרביעי מביא יצירות ספרות שנכתבו בידי בניה.

פנקס סלונים: / (עורכי הכרך – קלמן ליכטנשטיין, יחזקאל רבינוביץ תל אביב הוצאת ארגון עולי סלונים בישראל: ), [תשכ"ב-תשל"ט].הופיע בארבעה כרכים בין 1961 ו-1979. הספר ברובו בעברית ומקצתו ביידיש. דברי הספר לתמונות גם באנגלית. ספר (א). תולדות הישוב היהודי בסלונים … מאת קלמן ליכטנשטיין. — סלאנים און אירע יידן … פון קלמן ליטענשטיין. — זכרונות. — סלונים, היה היתה עיר (קובץ תמונות( ספר ב. השמדת הקהלה. — דפי הנצח של השואה . ספר ג. זכרונות, קורספונדנציות לעתונות, ידע עם רשימת עולי סלונים, דפי הנצחה. (תשל"ב ספר ד. מדורים מוקדשים לאישים, זכרונות, ידע-עם, אנתולוגיה ספרותית, פנקסים ותעודות, דפי הנצחה. (תשל"ט Chaim

Freedman, Eliyahu’s branches :the descendants of the Vilna Gaon and his family, Avotaynu, 1997

, Nei Rosenstein Gaon of Vilna and his cousinhood : Computer Center for Jewish Genealogy, 1997

צבי אשד שלשלת הדורות למשפחת לנדא לבית הגאון מוילנה –החל מן שלמה שלמן ואשתו טריינא הורי הגאון מילנא .,הוצאת המחבר . מהדורה ראשונה 1998,מהדורה שנייה 2003.

עמנואל אטקס יחיד בדורו : הגאון מווילנה – דמות ודימוי. ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 1998 תשנ"ח

הקובץ התורני "ישורון " פירסם בכרך ה' שלו משנת 1999 חלק שלם בשם "עטרת יעקב " שהוקדש לחייו וכתביו של הרב יעקב משה מסלונים. הרב שלמה גאטעסמאן "תולדות רבי יעקב משה מסלאנים ז"ל " ישורון-מאסף תורני כרך ה' תשנ"ט באותו הכרך הופיעו במדור "עטרת יעקב " הקדמות של הרב יעקב משה לפירוש הגר"א על הזוהר לביאור הגר"א לספרה דצניעותה לספר "איל משולש " מאת הגר"א כן פורסמו שם הגהות של על מדרש רבה –בראשית וליקוטים על התורה וש"ס מכתב יד המיוחס לו . רפאל שוח"ט "פירוש ר' יעקב משה מסלונים נכד הגר"א לשיר השירים " דעת כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה מספר 50-52 2003 תשס"ג ע' 291-316. אהרון ( אלן ) נדלר "הסינתזה בחסידות סלונים בין חסידות ללימוד תורה בנוסח המתנגדים " בתוך "ישיבות ובתי מדרשות " בעריכת עמנואל אטקס מרכז זלמן שזר, 2006 ע' 395-407 כליל זיסאפל "נינתו של האדמו"ר מוסף הארץ 14.11.2008

נספח 2: רשימת הדורות של שושלת הגאון מוילנה מהמאה ה-16 ועד היום

הדור הראשון

החבר יוסף מאובן ( שם קדום של בודפסט ) "אוד מוצל לגזרת גרוש וינה 1559"

מנהיג באירגון החשאי "בני ציון ". הוגלה בידי הקיסר פרדיננד הראשון מוינה לעיר פראג . מוצאו לפניו אינו ידוע . שם אישתו אינו ידוע.