web analytics
קטגוריות
שירה

מהמוצדקים בפיזמוני ישראל :"גבעת התחמושת " מאת יורם טהר לב.

סיפורו של אחד הפזמונים המלחמתיים במפורסמים ביותר בשירתנו "גבעת התחמושת ".

גבעת התחמושת 1

כתבה מיוחדת לרגל יום ירושלים

 

ישנם  רק  כמה  עשרות פיזמונים קרביים של ממש במגוון הפזמונים הישראליים. המעולה והמצמרר שבכולם מאחר שהוא הריאליסטי שבכולם הוא "גבעת התחמושת" של  יורם טהר לב " פזמון  שהפך קרב קטלני  לא ידוע במיוחד  במלחמת ששת הימים למיתוס .

מהו פזמון ההנצחה המפורסם והגרנדיוזי ביותר של מלחמת ששת הימים ?
מהו הפזמון הקרבי המפורסם ביותר של ישראל לתולדותיה ?
התשובה בשני המקרים היא גבעת התחמושת  שכתב יורם טהר לב והלחין יאיר רוזנבלום ושרה להקת פיקוד המרכז. פזמון שבניגוד לכל פזמון אחר משולבים בו קטעי קריינות דרמטיים מפי הלוחמים (למעשה מבוססים על דברי הלוחמים האמיתיים) המתארים את הקרבות והם נחקקו בזיכרונם של המאזינים לא פחות ממילות השיר עצמו, וזאת תופעה בלתי מוכרת בתחום הפזמון העברי.

"גבעת התחמושת", הוא הרבה יותר מפזמון רגיל; ברובו הגדול הוא תיאור אותנטי של הקרב מפי המשתתפים שנלחמו בו.

במידה מסוימת אפשר להשוות את הפזמון לשירים של זמרים ומשוררים נודדים מימי קדם כמו הומרוס היווני ורבים אחרים לאורך הדורות, שתיארו לפני קהל מאזינים קרבות שונים מהעבר הרחוק בפרטי פרטים כאילו חוו אותם בעצמם עם התוספות הפואטיות שלהם, שהתבססו על דברים ששמעו מפי אחרים על הקרבות.

פזמון זה הפך קרב לא ידוע ביותר של מלחמת ששת הימים למיתוס. אילולא שיר זה ספק אם רבים היו יודעים כיום מה הייתה אותה גבעת התחמושת למרות שיש לה אתר הנצחה מרשים גם ברשת.

הפזמון  נכתב חודשים אחדים לאחר המלחמה בסוף שנת 67, במיוחד לרגל יום העצמאות של שנת 68, כשעם ישראל עוד היה שרוי באופוריה כתוצאה מהניצחון המזהיר.

הכותב, יורם טהר לב, פזמונאי פורה ומצליח עבור הלהקות הצבאיות קיבל פנייה מדני ליטאני מנהל להקת פיקוד מרכז לכתוב שיר חדש על הנושא הלא מקורי של "צנחנים ". באותם ימים בכל תוכנית היה צריך לשבץ שיר על הצנחנים.

"כבר כתבתי את כל השירים האפשריים על הנושא הזה". מספר טהר לב, " ולא ידעתי מה עוד כבר אפשר לחדש על צנחנים ".

ואז נפל לידיו גיליון חגיגי מיוחד של עיתון "במחנה " עם עמוד מיוחד בו פורסמו שמות מקבלי הצל"שים והעיטורים במלחמה, בצירוף תמצית מהלך הקרב מפי המעוטרים וסיפורים וראיונות עימם של כתב "במחנה" יוסף ארגמן.

הכתבות הנ"ל, ובעיקר דבריהם של משתתפי הקרב על "גבעת התחמושת", הדליקו אצל טהר לב רעיון מקורי באמת: הוא יכתוב שיר משלו שילווה בציטוטים מדברי הלוחמים שהיו יותר חזקים מכל מה שהוא עצמו יכול היה לכתוב. הוא לקח את דברי החיילים מבלי לשנותם, להוציא קיצורים פה ושם ושילב אותם בפזמון שכתב. מלים אלו שלהם היו מלווות בהתרשמויות משלו שאותם הכניס כבתים שיריים לצד סיפורי הקרב האותנטיים, ואילו אותם קטעים אותנטיים שולבו במהלך השיר בהקראה מהירה ודינאמית.

קצב השיר שאותו כתב טהר-לב כעת נלקח משיר של חיים חפר "קרב הראל" שהיה אהוב מאוד על טהר לב וקצבו המלחמתי הפך לקצב גבעת התחמושת. הוא הביא את השיר למלחין הקבוע שלו יאיר רוזנבלום, וכעבור ימים אחדים הוא שמע ביצוע של השיר והשיר עורר בו צמרמורת. הוא הרגיש שמדובר בשיר יחיד במינו, כל זאת הודות למנגינה. סביר להניח שהשיר ריגש את שומעיו לא רק הודות לטקסט הקולע , אלא במידה רבה גם הודות למוזיקה של המלחין יאיר רוזנבלום.
המלחין הצליח לשלב את המילים בלחן הקצבי המיוחד שאינו בולע את הטקסט כפי שקורה לפזמונים רבים שבהם המוזיקה מבליעה לחלוטין את המילים "במיוחד אלו המסובכות והמורכבות ,כפי שקרה עם פזמונים רבים של אלתרמן למשל. אבל דומה שאם שומעים את "גבעת התחמושת " ואפילו פעם אחת בשנה בלבד, המילים נשארות זכורות לתמיד.

הפזמון נמסר ללהקת פיקוד מרכז. עדויות הלוחמים עובדו למונולוגים שביניהם שובצו קטעי שירה והזמר קובי רכט הקריא את שלושת הציטוטים מדברי הלוחמים במהלך השיר בקול בס כובש.
אחד המונולוגים מסתיים במשפט שנהפך לנכס צאן ברזל, לאחד מהציטוטים המפורסמים והזכורים
(והמושאים לפרודיות ) מאז: "אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום".

מעניין ששלום דוד האיש שטבע את מטבע הלשון הזכורה ביותר מהשיר "בסך הכל רצינו לחזור הביתה בשלום ", היה יליד עיראק, ומבחינה זו היה יוצא דופן בין אנשי ההתיישבות העובדת, האשכנזים שהיו הרוב בפלוגתו.
דוד שלום נשכח במרוצת השנים והיו שחשבו שירד מהארץ מאחר שהפסיק להגיע למפגשים גדודיים. אבל העובדה הקובעת היא תוצאה המשפט האלמותי שיצר בדרך אגבית לחלוטין, וטהר לב שהכניס אותו לפזמונו. זהו המשפט שזיכה אותו בתהילה.
כמקובל במקומותינו (וראו פרשת מבצע אנטבה למשל), הושמעו מאז תלונות שונות ומשונות שהעיבו על זוהר הקרב וביקרו החלטות שגויות וחוסר ארגון, הפקרת לוחמים לגורלם ואפילו הזכירו עלבונות אישיים.

הפזמון עצמו יצר תחושת קיפוח בכך שלא כל הפלוגות קיבלו בו זכות דיבור שוווה, בעיקר אצל אנשי פלוגה ג' שנלחמו בקרב בגבורה. אבל צרה צרורה היא שהאנשים המצוטטים בשיר שניהם אנשי פלוגה ב', סגן ניר ניצן סגן מפקד פלוגה ב' מגדוד 66 של צנחני המילואים ושלום דוד, חייל באותה הפלוגה. אנשי פלוגה ג' לא זכו לציטוט משלהם, מאחר שככל הנראה אנשיהם לא ידעו להתבטא יפה מספיק על מנת לשכנע את טהר לב להכניס אותם לפזמון ולהנציח אותם.
אבל, כל הסכסוכים והתיסכולים האלו הם לא באמת לוז העניין ( פרט כמובן למבטאיהם ). מה שחשוב ומה שיישאר זה מה שכתוב בשיר.
יורם טהר לב :
השיר לפי נתוני אקו"ם מושמע מעט מאוד רק ארבע או חמש פעמים בשנה בכל התחנות ולא יותר, ולרוב בימי זיכרון . אבל כולם זוכרים  אותו כמעט מילה במילה  כי זהו שיר שנחרט בזיכרון גם אם אתה שומע אותו פעם אחת בלבד. עד היום הוא מקבל תגובות מרגשות ומצמררות . חיים גורי אמר לי פעם: " על השיר הזה מגיע לך פרס ישראל " . לשיר הזה יש יחוד שאין כמעט בשיר העברי שהוא מביא דברים אמיתיים של חיילים משולבים בהתנסחות שירית. הכל בו אמת משדה הקרב . זהו הייחוד שלו וזו עוצמתו.

ככל הנראה זהו גם השיר הבולט ביותר של יורם טהר לב מבחינת התעצמותו ההדרגתית הכובשת את לב המאזין. יש שירים של טהר לב שמשמיעים אותם הרבה יותר אבל אף לא אחד מהם מתקרב לעוצמה שירית כמו השיר זה.

התוצאה הסופית מרשימה גם היום כאשר ז'אנר שירי הקרב שהיה כל כך בולט בין תקופת מלחמת העצמאות ומלחמת יום הכיפורים למעשה נעלם לחלוטין. התיעוד היבש לכאורה נותן ביטוי עז ונוקב לגבורת הלוחמים, אבל גם לחוסר האונים שלהם כנגד הבלתי-ידוע במנהרות גבעת התחמושת שעלול להביא עליהם מוות בכל רגע מרגעי קרב הדמים. מבחינה זאת השיר נשאר יוצא דופן, כמעט יחיד במינו בתחום הפזמון העברי. זהו שיר המלחמה החזק ביותר מבין הפזמונים הקיימים בעברית, ואם נרצה כי אז ניתן להגדירו כפזמון המלחמה האולטימטיבי. וללא ספק מדובר באחד הפזמונים הגדולים והנוקבים ביותר שנכתבו אי-פעם בכל ז'אנר של פזמונים.

ונקודה מעניינת נוספת: זהו לא הפזמון המפורסם היחיד שנוצר בהשראת אותו קרב בגבעת התחמושת. פזמון מפורסם כמעט באותה מידה היה "מה אברך" של רחל שפירא שנכתב במקור כשיר זיכרון לזכר בן כיתתה אלדד (דדי) קרוק, שנהרג בקרב גבעת התחמושת. יאיר רוזנבלום הלחין גם את השיר הזה וביצעה אותו להקת חיל הים עם הסולנית רבקה זוהר. שיר זה נחשב עד היום כאחד משירי הזיכרון הישראליים הידועים ביותר. מכל האמור לעיל ברור כי אם יש קרב ספציפי אחד בתולדות ישראל שקיבל ביטוי באמצעות שני פזמונים ידועים כל כך, זהו הקרב הבלתי-נשכח על גבעת התחמושת.

 

גבעת התחמושת 2

קישורים רלבנטיים

הפזמונים של יורם טהר לב

יאיר רוזנבלום מלחין

הפזמון גבעת התחמושת

הקליפ "גבעת התחמושת "

וגם 

מה אברך פזמון לזכר נופל בקרב גבעת התחמושת

"מה אברך " הקליפ

אתר גבעת התחמושת

גבעת התחמושת בויקיפדיה

בסך הכל רצה לשוב הביתה בשלום : אחד מחיילי גבעת התחמושת

להקת פיקוד מרכז היסטוריה

ששת הימים הנצחיים

 

גבעת התחמושת 3

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

20 תגובות על “מהמוצדקים בפיזמוני ישראל :"גבעת התחמושת " מאת יורם טהר לב.”

אכן כן. טעות די נפוצה לבלבל בין הזמר דני ליטני לבין הבמאי של הלהקות הצבאיות, דני ליטאי ז"ל.
לעניות דעתי, "גבעת התחמושת", "הבלדה לחובש" ששר יהורם גאון ו"מה אברך", ששרה רבקה זהר, הם שלושת השירים החזקים ביותר מבין שירי ה"מלחמות".

השיר היה מהמם בעוצמתו כבר בהופעות הלהקה. למעשה, הוא מוקם כקטע מסיים לפני ההפסקה באותה תוכנית, כדי שלא יבוא מיד אחריו מערכון, או שיר אחר,וישכיח מהקהל את החוויה

הכתבות שלך אלי מרגשות ומעניינות. עמיתה שלי הזכירה לי גם את בלדה לחובש ששר יהורם גאון- מעניין להשוות את הדומה והשונה מבחינת סוגת השיר למשל. מה באמת הסיפור מאחורי בלדה לחובש?

שאין שום סיפור מאחורי "בלדה לחובש" והפזומנאי דן אלמגור הצהיר שזה היה סיפור דמיוני.
בכל אופן הופיעו לא מעט אנשים שטענו שהפזמון דן בהם.

אין שום פזמון שעורר ויכוחים היסטוריים נזעמים כל כך בידי נציגים ממורמרים של משפחות ותיקות בישראל כמו "הבלדה על יואל משה סלומון " של יורם טהר לב . ובימים אלו כאשר התבצע בפתח תקווה לרגל 130 שנות קיומה שחזור של מסעםשל חמשת הרוכבים מהבלדה והצבת פסליהם בכיכר המייסדים בפתח תקווה ,כל הויכוח עתיק היומין על מה בעצם קרה שם באותו יום בשנת תרל"ח ומי השתתף או לא השתתף ברכיבה ההיסטורית אל ביצות הירקון התפרץ מחדש בסערה כפולה ומכופלת .

להלן לראשונה חקירה מלאה של הפרשה שהפכה למיתוס ושל כל הגרסאות השונות של כל הצדדים .
בבוקר לח בשנת תרל"ח :המלחמות על הבלדה על יואל משה סלומון
http://www.notes.co.il/eshed/49706.asp

עד כמה שידוע לי, הוא לא נהרג בקרב גבעת התחמושת אלא בקרב שועפאט או קרב גבעת המבתר, שנמצאים לא רחוק כמובן מגבעת התחמושת. חוץ מזה, הוא היה שיריונר ולא צנחן, ואילו כל לוחמי צה"ל שלחמו בגבעת התחמושת היו צנחנים (לפחות עד כמה שידוע לי)

מעניין לציין שהשיר "גבעת התחמושת" הגיע הישר מן "הפינה לשיפוטכם" אל המקום הראשון במצעד הפזמונים העברי של גלי-צה"ל. ברם, שבוע לאחר מכן, עקב מחאות רבות שטענו שמקומו של השיר הדרמטי הזה לא יכירנו במצעד הפזמונים, החליטו בגלי-צה"ל להוציא את השיר מהמצעד בעודו במקום הראשון.
למיטב זכרוני, את המצעד הגיש באותה תקופה גדי לבנה, ואני משוכנע שהוא יאשר את הסיפור הזה כי אני זוכר זאת כאילו היה זה אתמול.

Let the software perform any cleanup it needs to and if it cannot remove any
particularly belligerent files or infections then you can look up
details on the web where you may be able to find accurate and concise steps for.
Previously, using the door and window triggered alarm system was enough to deter anyone from unlawfully entering the building.
People who are living in areas where security is secondary
can use this device.

הכול נכון, אבל שיר – הוא קודם כול יצירת אומנות, וכדי שיהיה בעל ערך הוא לא צריך להיות לא מוצדק ולא צודק, הוא צריך רק להיות טוב. נכון, ״גבעת התחמושת״ הוא אחד מהשירים הבודדים של מלחמת ששת הימים שעדיין מושמעים לעתים בישראל. רוב השירים מאותה מלחמה ממש מוחרמים, כנראה בגלל שמישהו החליט שהם ״לא מוצדקים״. חבל מאוד. אז הינה הפלייליסט עם המוצדקים ועם המוצדקים פחות. כולם טובים:
https://m.youtube.com/watch?list=PLjERgxuIepBX-CX13BallTbw6J6diEPuh&v=mjmMllp8hJg
ותודה לעידו רומיאנק על הכנת הפלייליסט.

אני בתוכנית "גם כן תרבות" של גואל פינטו על השיר "גבעת התחמושת" של יורם טהר לב המבוסס על הקרב המפורסם ושאת אתר ההנצחה שלו הממשלה רוצה לסגור כעת.
ובשיחה אני מסביר מדוע השיר הזה הוא יחיד במינו בין הפזמונים הישראליים
החל מהדקה ה-27

https://www.kan.org.il/player?itemId=698379&playerType=Radio

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 + 15 =