web analytics
קטגוריות
ספרות פופולארית קומיקס

מאורי מורי ועד צביקה צבר

בימים אלו מוצג במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון תערוכה מקיפה על תולדות הקומיקס העברי משנות השלושים ועד שנות השבעים . תערוכה שהיא רק שלב א' ובעתיד תוצג גם תערוכה מקיפה על תולדות הקומיקס העברי משנות השבעים ועד היום .בימים אלו יצא לאור הקטלוג המקיף והענקי של התערוכה שהוא היסטוריה של הקומיקס העברי ושל גיבוריו בתקופה זאת עם הקדמה של עוצרת התערוכה מנהלת המוזיאון גלית גאון בשם "איך כותבים קומיקס בעברית ".
גם הקטלוג הוא רק הכרך הראשון בפרוייקט ענק וחסר תקדים של שלושה כרכים שהחלק השלישי בו יהיה קובץ מאמרים על הקומיקס העברי .
וכעת לפניכם מאמר משלי על תולדות הקומיקס העברי שבגרסה מקוצרת הוא חלק מהתצוגה במוזיאון.

 
אורי כדורי .קומיקס ב"דבר לילדים " מאת לאה גולדברג ואריה נבון
 
לפני מונח עתון עברי מצוייר לילדים בשם "צפרירים " ושהתחיל להופיע השנה .מזעזעת העובדה שאין זה אלא "קומיקס אמריקני בלבוש עברי , ובקצת שינויי נוסח –לפי שעה.הסיפורים המצויירים מועתקים ממש מתוך קומיקס אמריקניים .הרעל הזה מתחיל איפה לחדור גם אלינו ,גם אם בכסות של פטריוטיזם

ובלשונם של נביאי ישראל .וחובה על כל אדם מתקדם בארצנו

על כל הדואג לבריאותו הנפשית של הנוער להזעיק ולהתריע ולהזהיר כל עוד לא איחרנו את המועד. ..בנו מדובר ועניינינו הוא .אין מקום לאשליות .

.ההתחלה היא צנועה ותמימה עדיין :קצת טקסט יותר רציני ,

כמה ציורים תמימים משל וולט דיסני ,אך כבר נראים הסימנים הבולטים של השחיתות הסאדיזם והפורנוגרפיה האופיניים לקומיקס האמריקני .אם לא נתריע אם לא נגייס את דעת הקהל המתקדמת ,אם לא נחשוף מבעוד זמן את הסכנות האיומות האורבות לנו

מספרות קלוקלת ופושעת זו לא יסולח לנו .

…איסור ספרות הקומיקס בארץ איננה ,אולי , בחינת הדבר החשוב ביותר

שיש לעשותו כרגע למען הנוער ולשם מניעת עבריינות .אך בל נזלזל בסכנה זו !

נגייס את דעת הקהל המתקדמת בארץ כדי לאסור את ההוצאה

ואת הפצתו ששל רעל זה ונחנוק את הסכנה בעודה באיבה.

( מתוך "בית חרושת לפושעים צעירים " מאת צביא לביא " אפקים ,1955)

 

על פניו המושג "קומיקס עברי " נראה תמיד כחלק נחות ודחוי בתרבות הישראלית.

זאת בניגוד לקריקטורות שזכו תמיד למקום של כבוד. הקו מיקס לפחות עד שנות השמונים נראה ראוי תמיד אך ורק לעמודים האחוריים בעיתוני הילדים ,סיפורים שאותם תיארו העורכים בקצרה עד כמה שאפשר ולהם בזו בסתרי לבם וראו בהם מעין "ממתקים " על מנת למשוך את הקוראים לדברים ה"חשובים " יותר בעיתון .

היו רק קומיקסים נדירים שנועדו במיוחד למבוגרים כמו "רותי" של דוש שהופיע ב"העולם הזה",ואלו לא זכו להצלחה רבה וכישלונם כמו אישר את הכלל של "חוסר החשיבות" של הקומיקס הישראלי .
ובכל זאת תרבות הקומיקס הארץ ישראלית והישראלית בין שנות השלושים והשמונים הייתה מפותחת יותר ממה שנהוג לחשוב ונטלו בה חלק יוצרים חשובים וידועים של הספרות העברית ,לאה גולדברג , יעקב אשמן ופנחס שדה.
.

…"שיחה על ספרות הילדים מעוררת בנו זכרונות ילדות.אני שואלת את עצמי :אילה זכרונות יהיו לאותם הילדים הרכים הקוראים בעתונות של האופנה הקיקיונית ? האם יהיו להם זכרונות? ומה יהיה טיב הזכרונות האלה ? אני מצטרפת לזוכרים ולזכרונות . אהבתי את אורי מורי את "כלב גורי הגיבור " ראשוני הקומיקס במובן הטוב והחיובי .הם נכנסו כה עמוק לליבי שעד היום אני זוכרת את החרוזים בעל פה ,הציורים ציורים המלווים היו יפים ,החרוז היה מצויין… ובכן גם אז היו "קומיקס " אך הם היו מעולים!( מתוך "לקרוא את העיתונות הטובה!" מאת מרים רות עיונים בחינוך 1974 

 

המשוררת לאה גולדברג הייתה הכותבת של הקומיקסים של "דבר לילדים " בשנות השלושים והארבעים שאותם אייר שותפה וידידה אריה נבון ( הקריקטוריסט העברי החשוב הראשון ) וביחד עם נבון יצרה את הדמות הקלאסית הראשונה של הקומיקס העברי את אורי מורי הגיבור שאולי יותר מכל אחד אחר גרם לזיהוי המוחלט של המונח "צבר " עם ילידי הארץ וזאת הודות לאחד מסיפוריו שבו התחפש לצבר והסתבך כתוצאה בשורה של מצבים מצחיקים .
יעקב אשמן שהתפרסם כאחד הדמויות הבולטות של "התנועה הכנענית" והפך לעורך מגזין הילדים הבולט "הארץ שלנו " כתב את סיפורי "השלישיה " שלושה צברים הנודדים למקומות משונים ואת סיפורי "גידי גזר פלמחניק נועז בעל כוחות על כתוצאה מאכילת גזר.אבל הוא התתייחס לסיפורי קומיקס בחינת "כבדהו וחשדהו"

 

 

פיתויים המרחיקים את הילדים מן הקריאה –גם של ספרים גם של עתונים ,הם   הטלוויזיה ,הקומיקס המצויירים ,והסינר ומנים( סיפור מצולם ,מעין חיקוי על נייר לקולנוע ) ובכלל העתונות הזולה הסנסנציונלית .

כל מיני טרזנים וקאוביים.העיתונים הללו הטלוויזיה והקומיקס מנצלים את הנטייה לעצלות המושרשת –נודה  –בכל אחד מאיתנו הטלוויזיה והקומיקס משתמשים באמצעי שהוא בערך כמו ציור המערות של האדם הקדמון ,זאת אומרת –ציור אחד ולמטה שורה כתבוה אחת –שורה אחת בלבד .

כך מרגילים את הקורא ,אפילו שהו איודע קרוא וכתוב ,להסתכל על תמונה אחת ולראות שורה אחת .מובן כי מסגרת כזאת קובעת שהתוכן יהיה פשוט וניתן להבהרה בשורה אחת ,ולא ידרוש שום מאמץ אינטלקטואלי ,מאמץ הנדרש בקריאה רצופה של ספר רציני או  עתון ילדים רציני .

מתוך "אין תחליף למילה הכתובה " מאת יעקב אשמן "עיונים בחינוך 1974

 

פנחס שדה האיש שהתפרסם תחת שמו האמיתי במסות הגותיות כמו "החיים כמשל " היה בפרנסתו כותב קומיקס של "הארץ שלנו במשך  כעשרים שנה והיה ונשאר כותב הקומיקס החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל אם כי הקפיד לכתוב אותם אך ורק תחת מגוון של שמות בדויים ובראשם "יריב אמציה " ומעולם לא התיייחס אליהם בכתיבתו במפורש

.הוא לא היה גאה בסוג זה של יצירה.  .  

 היחס לקומיקסים אם כך היה של בוז כללי הן מצד הממסד והן מצד יוצריהם שראו בהם "חלטורה"  שאין להתגאות בה.
ובכל זאת …אם נבחן את הקומיקסים של גולדברג ונבון לעומק נראה שהם הכניסו בהם נושאים רבים שהעסיקו גם את המבוגרים של התקופה.

 

 

אם ננתח את  סיפורי הקומיקס   של פנחס שדה נראה שמידי פעם הוא היה מכניס בהם נושאים מיסטיים  הגותיים ופילוסופיים שונים שהעסיקו אותו ביצירתו למבוגרים  אם כי רק מומחה ליצירתו של פנחס שדה יוכל לזהות אותם .הקוראים הצעירים בוודאי לא יכלו לראות בהם יותר מאשר עוד פיתול עלילתי.
וגם לאורך השנים חלו שינויים בנושאי הקומיקסים ששיקפו שינויים שונים שחלו במדינה .
הקומיקסים הראשונים החל ממיקי מהו ואליהו שהופיעו ב"עיתוננו לקטנים " ב1934 היו כולם יצירות הומוריסטיות שתיארו הרפתקאות קצרות ומבדחות של הגיבורים שבהם הוכנסו לעיתים אלמנטים חזקים מאוד של פנטזיה כמו בסיפורי "אורי מורי" ו"גדי גד בעולם ההפוך"  .

בסיפורים אחרים הוכנס לצד ההומור גם אלמנטים של הטפה חזקה ( "קנו רק תוצרת הארץ!! ) כמו בסיפורי "רם קיסם "של נבון וגולדברג " או בסיפורים על" אורי החלוץ בונה קבוץ"שניתן לראות בהם תעמולה ברורה למען הקיבוצים .
עד כמה שיקפו הקומיקסים האלו את הסביבה הארץ ישראלית ?

לכאורה  אך רק לכאורה בקיצור שלהם ופשטותם "הילדותית "כביכול הם איפיינו היטב את תזת "דלות החומר " של שרה לוסקי על האמנות הישראלית
.למעשה אם נבחן היטב סדרות כמו אורי מורי ו"אורי החלוץ בונה קיבוץ " ואחרות שנראה שהמדובר בפנטזיות גרנדיוזיות שבהם הגיבור עובר טרנספורמציות מדהימות ומבצע מעשים מדהימים ויש לראות בהם מעין סמל לצבר שביכולתו לעשות הכל תוך שהוא בונה ארץ חדשה ועולם חדש . זוהי גרנדיוזיות ואמונה שהכל אפשרי אם רק נרצה בכך שהיא הדבר הרחוק ביותר האפשרי מדלות החומר של רפי לביא .

 

 

בשנות ה-40 כאשר באירופה השתוללה מלחמת העולם השנייה והשואה הדי המלחמה חדרו גם אל הקומיקס העברי בסיפור "קטינה החייל " שוב של נבון וגולדברג ( ללא ספק יוצרי הקומיקס הבולטים ביותר וגם הכמעט יחידים בעשר שנותיו הראשונות ) שתיאר ילד היוצא להילחם בהצלחה בנאצים . במקביל במגזין הלא ממסדי הדחליל " הופיע סיפור הרפתקאות הקומיקסי הראשון עלילות גד ויוסי .אבל המגזין היה כנראה רדיקלי מידי עבור הקהל הקוראים והסיפור נקטע באמצעו .
הקומיקס פרץ לשלב חדש בשנות החמישים עם הופעת מגזינים חדשים "העולם הזה" והארץ שלנו " שאותם ערכו ויצרו אנשים צעירים שגלו על אורי מורי ואורי כדורי . והם כבר התיחסו לקומיקסים בצורה קלילה ומשוחררת יותר וגם כזאת שהושפעה יותר ממה שקרה בחו"ל. הופיעו סיפורי קומיקס שהושפעו מסיפורי וסרטי מדע בדיוני ,קומיקסים שעסקו בימי מלחמת השחרור ומלחמת סיני והיזכרו בהרבה יותר משמץ את סיפורי חסמבה של יגאל מוסינזון מקור השראה ברור .

הופיעו גם אמנים שהושפעו באופן הדרגתי יותר ויותר מהקומיקס האמריקני אמנים כמו :דני פלנט בשנות החמישים בצורה פרימיטיבית עדיין ,אשר דיקשטיין בשנות השישים בצורה מתוחכמת אבל גם מעתיקנית יותר וגיורא רוטמן שהביא את המסורת של הקומיקס ההרפתקני הישראלי לשיאה בשנות השבעים עם סיפורים כמו "יוסקה מאיור " שבהם ביצע רוטמן מחקר מפורט במיוחד על התקופה מחקר שניכר היטב בציורים ובעלילה.
מבחינה אחת היה הקומיקס העברי מתקדם למדי גם בהשוואה לשאר העולם ,אבל מבחינה אחרת היה מפגר מאוד. היחס לנשים .
אמנם מצד אחד פעלו בו כבר מהימים הראשונים יוצרות חשובות,לאה גולדברג ככותבת ואלישבע נדל שהייתה במשך שנים רבות הקומיקסאית של "הארץ שלנו".

 


אבל בדיקה מעמיקה מראה שמספר ה"גיבורות " של הקומיקס העברי בין שנות השלושים ושנות השבעים הוא

מצומצם עד להדהים ….רק שלוש בלבד .

אלו הן רותי הגיבורה של דוש משנות החמישים בקומיקס שיועד במיוחד למבוגרים בשבועון "העולם הזה" הקומיקס שהוא ללא ספק נקודת השיא ליחס לנשים בקומיקס העברי .ועוד שתי גיבורות ב"הארץ שלנו " בשנות השבעים " מליסלדה הנערה מכוכב הלכת נוגה בסיפור בשם זה של פנחס שדה , ורזיה חברתו ש הסוכן החשאי יורם בסדרת סיפורים של פנחס שדה וגיורא רוטמן .
ואלו הן פחות או יותר הכל אם כי נערות מופיעות לרוב בתפקידי סטטיסטיות ועוזרות בסיפורים שונים. במיוחד בסיפוריו של גיורא רוטמן שהקפיד שתמיד תופיע בחורה יפה בסיפוריו כידידת הגיבור.
ומבחינה זאת היחס השוביניסטי לנשים לא השתנה גם כאשר נשים היו בין היוצרות .
ובמקביל בסוף שנות השבעים נוצרו התפתחויות חדשות .ב1978 הופיע אמן חדש וצעיר בשם אורי פינק שיצר לראשונה גיבור על ישראלי לחלוטין לפי המודל האמריקני בשם סברא מאן וכך הראה בבירור יותר מאי פעם על חדירת תרבות האמריקנית לתרבות הפופולארית הישראלית.
בשנות השישים והשבעים היגיע אם כך ז'אנר הקומיקס ההרפתקני שנוצר בשנות הארבעים והחמישים לשיאו אבל הוא גווע כמעט מיד לאחר מכן עם מותם של עיתוני הילדים השונים "דבר לילדים" "הארץ שלנו" ו"משמר לילדים" ב1985 כאשר כולם אוחדו למגזין אחד "כולנו ובכך נסגר הגולל על הקומיקס העברי כפי שהיה מוכר עד אותה עת. ".
אבל במקביל בשנים 1979-1980 הופיע קומיקסאי אחר אנימטור לשעבר בטלוויזיה ישראלית בשם דודו גבע. לגבע כבר היה ניסיון בקומיקס עוד בשנות השישים כאשר היה עוד תיכוניסט יצר עבור "הארץ שלנו " את הקומיקס "צביקה צבר " עלילות צבר עליז ולכאורה שגרתי מעין "אורי מורי " של שנות השישים . .
כל שאר יצירותיו של גבע מאז היו הקצנות ובגדר "מעשי סדום " שונים באב טיפוס הזה .
החל מסוף שנות השבעים ואילך הוא יצר עבור המקומונים הצעירים "העיר וכל העיר " דמויות קומיקס שכמוהן לא נראו עד אז , לראשונה מאז ימי רותי "בעולם הזה" ,דמויות קומיקס למבוגרים " את יוסף הפקיד הממושקף ואת אהלן ואסאלן שני הבלשים הלא יוצלחים משוק מחנה יהודה. ועם דמויות אלו ועם הברווז שאותו יצר גבע בעיתון "חדשות ".
בשנת 1984 נוצר שלב חדש בקומיקס הישראלי שהשתנה כעת מן היסוד והחל לכוון מכאן ואיל אל הקהל המבוגר דווקא ולא אל קהל הילדים . בזמן שהקומיקס העברי "הישן של עיתוני הילדים גווע ומת נוצר במקביל סוג קומיקס חדש שמחייב תיאור נפרד משל עצמו.

 

 

צביקה צבר. הקומיקס הראשון של דודו גבע. ."הארץ שלנו " . שנות השישים.

 

 

ראו עוד

הקומיקס העברי -השנים הראשונות

היכל התהילה של הקומיקס העברי -חלק א'

הקומיקס העברי המקורי הראשון ?

מיואב בן חלב ועד סבראמאן

אתר המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס

ברוכים הבאים למוזיאון הקריקטורה והקומיקס

 

 

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

3 תגובות על “מאורי מורי ועד צביקה צבר”

על הסקירה מעוררת הזכרונות והנוסטלגיה, לא ידעתי שיריב אמציה הוא פנחס שדה, בתור אחת שהיתה מנויה על הארץ שלנו מתחילת שנות השבעים, זכיתי לקרוא את הסיפורים שכתב יריב אמציה וצייר גיורא רוטמן, וכמי שהיו בביתה כרכים של דבר לילדים, נחשפתי להרפתקאות יואב בן חלב,
תודה על רשימה מאלפת ועל סקירה מקיפה ומהנה
עוררת זכרונות רדומים

ואעשה את זה בהזדמנות .
בנתיים מי שרוצה מוזמן לבקר במוזיאון כדי לראות את הקטע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

sixteen − 5 =