הופיע "במקור ראשון" לאחרונה נפטר סופר המדע הבדיוני המפורסם ביותר בעולם כולו ,ארתור סי קלארק.האיש שהתפרסם בכך שחזה את לוויני התקשורת ,ואת האינטרנט ושימש כאיש יחסי ציבור הראשון במעלה של הטיסה לחלל. אבל פרט לכך מה שידוע פחות הוא שקלארק שימש כמוליד של הרעיון שהפך לבולט מאוד בתקופתנו שהמיתולוגיות השונות ואף התנ"ך  והישויות האלוהיות המופיעות בהן מבוססים על ביקורים קדומים בכדור הארץ של ישויות המחלל החיצון . ומבחינתו של קלרק   האתאיסט שזילזל בדתות הממוסדות ישויות כאלו הן הדבר הקרוב ביותר  לאלוהות אמיתית שיכולה הייתה למשוך אותו.להלן מאמר לזכרו של המיסטיקן הגדול ביותר של עולם המדע הבדיוני.

סיר ארתור סי קלארק, סופר המדע הבדיוני הדגול, החוזה הטכנולוגי הגאוני ונפטר לא מכבר בביתו בקולומבו בסרי-לנקה (לשעבר, ציילון) ב-19 במארס 2008 .כמעט במקביל למלאת 40 שנה לסרט שלו חיבר את התסריט  2001 אודיסיאה בחלל שנחשב בעיני רבים ( ובהם גם אני ) לסרט המדע הבדיוני הטוב ביותר של כל הזמנים ולאחד הסרטים הגדולים ביותר מכל סוג שהוא.

קלארק לא היה עוד "איזה" סופר מדע בדיוני כישרוני בתוך חבורת הסופרים הנודעים בתחום המרתק הזה,. קלארק התפרסם בצדק כאישיות עולמית שמעטים כמוהו בין הסופרים בכלל והישגיו מדהימים, בלשון המעטה. הוא נודע כאחד משלושת סופרי המדע הבדיוני המפורסמים ביותר של המאה העשרים ביחד עם אייזק אסימוב ורוברט הינליין וכמוהם זכה בתהילה הודות לתחזיותיו המדויקות בתחומים שונים. מכל בחינה הוא היה איש יחסי הציבור  הראשון במעלה בעולם לנושא חקר החלל והצורך של המין האנושי להגיע לירח ולכוכבי לכת אחרים ולנושא הפיתוח הטכנולוגי באופן כללי .הוא היה יחצ"ן חשוב כמעט באותה המידה גם למחקר התת מימי שגם בו עסק רבות. .

צריך לציין כבר בתחילת הדברים על אודותיו, כי ניתן למצוא בו סימנים ברורים של השפעות מדורות שקדמו לו בתחום בו הופעל הדמיון ביחס לצפוי לנו בעתיד. קלארק עצמו ציין כמעט בכל הזדמנות שאת אהבתו הגדולה למדע הבדיוני רכש בילדותו מחוברות מדע בדיוני שהגיעו למערב אנגליה מארצות-הברית.

להבדיל מחוזים אחרים שהוצמד להם תואר נביא מתוך הוקרה לא תמיד מבוססת, יחס שקיבלו על רמזים לא ברורים בנושאים הצפויים להתרחש, קלארק לעומתם חזה התפתחויות מדעיות וחידושים מפליגים ולא טעה; חזיונותיו הפכו בחלקן למציאות עוד בחייו וניתן להסיק שגם שאר הגילויים שחזה אותם בעיני רוחו יבואו לביטוי ככל שיתגבר הצורך של המין האנושי להרחיב ולהעמיק את מסעו המופלא בחלל. דוגמא לכך היא מדענים בעלי-שם המשוכנעים שהודות לחזונו של קלארק הצליח האדם להגיע לירח.

בין חיזוייו-המצאותיו-נבואותיו הוא זכה לראות את שנת 2001 האמיתית שעליה כתב ספר מפורסם, "אודיסאה בחלל 2001", ויצר ספר מפורסם עוד יותר.

רבים מאוד ובינם אנוכי  קיוו  שקלארק שנולד בחבל סומרסט באנגליה ב-16 בדצמבר 1917  יזכה לראות את שנת 2010 שעליה כתב גם כן ספר שהוסרט לסרט   (ידוע  ומצליח הרבה פחות) .

הוא התקרב לכך אבל לבסוף הוא לא זכה לכך.

הסיכוי הוא שאנחנו שנהיה כאן ב-2010 שוב ניווכח בעוצמת חדירתו לנבכי העתיד..

 

חוזה האינטרנט

קלארק כחייל.

קלארק השפיע בצורה שלא תאמן על חיי היום יום של כל אחד מאיתנו בראשית המאה ה-21. בין האירועים שתרמו לפרסומו ברחבי-עולם היה כשעוד לבש במלחמת העולם השנייה את מדי חיל האוויר הבריטי, ובשלהי המלחמה פרסם במסגרת מגזין מדעי (להבדיל מסיפור של מדע בדיוני), את גרסתו המרתקת הקשורה בשימוש בלווין גיאוסטציונרי לצורכי תקשורת (שממנו התפתח ה-GPS המוכר לנו כיום בכל מכונית שלישית).

השפעתו מבחינת המצאותיו על אורחות חיינו חובקות כמעט כל תחום במסגרת מה שמכונה, החיים המודרניים. אבל קלארק הרחיק לכת מכך וחזה גם את התפתחותם של ערוצי הפורנוגרפיה שיקומו כתוצאה מלוויינים אלו בסיפור שהעניק לו את השם "אני זוכר את בבל", שפרסם ב-‏1960 (הופיע בעברית בקובץ "סיפורי עשרת העולמות", בתרגום יותם ראובני). בסיפור מבריק זה תיאר קלארק חזון של רשת מידע שתפיץ פורנוגרפיה לכל. רשת זו התבססה על לוויני התקשורת אותם חזה קלארק בעבר, ולאו דווקא על מחשבים. תחזית זו התגשמה מאוחר יותר, כפי שכולנו יודעים, מעל ומעבר לדמיונותיו הפרועים ביותר של קלארק.

אבל השפעתו הרחיקה לכת מעבר לכך.

קלארק היה גם אחד מהבודדים המופלאים, אותם אלה שחזו את רשת אינטרנט ואת ערוצי החדשות של האינטרנט עשרות שניים לפני שהתממשו ולמעשה שימש במידה רבה כמקור השראה ליצירתם. למען האמת ההיסטורית ראוי לציין כי בשנות השלושים נוצרו גם סרטים בתחום המדע הבדיוני שהיה בהם יותר מסתם רמז להתפתחות כזאת. קרוב לודאי שביטוי לרעיונות כאלה נמצא גם באותן חוברות של מדע בדיוני אמריקנים שתרמו להעשרת עולמו היוצר של קלארק.

במאמר שפורסם בספר 'Voices From the Sky' (מ-‏1965), חזה קלארק "רשת תקשורת" שתאפשר למודעות של נכדינו לנוע על פני כל כוכב הלכת; הם יוכלו ללכת לכל מקום בכל זמן מבלי לנוע מבתיהם. כל המוזיאונים וכל הספריות של העולם יהיו לא יותר מ"הרחבות של ביתם
בסיפור חייג "פ" עבור פרנקנשטיין " ( 1964), חזה קלראק את התפתחות רשת הטלפונים הארצית המקבלת הודעות והופכת לישות תקשורתית אחת. קלארק עצמו לא ייחס חשיבות רבה לסיפור זה בזמן אמיתי אבל היה זה סיפור זה ששימש כמקור השראה לטים ברננס לי כאשר יצר את "הרשת" ב-1989, וכפי שציין מאז קלארק הסיפור דן לא ברשת טלפון אלא ברשת האינטרנט שלמעשה השתלטה על העולם, ודומה שניתן להגיד שכל אחד מאתנו כבר קשור בה.

בספרו "אודיסאה בחלל 2001" (1968), שהוא העיבוד הספרותי של הסרט המפורסם (אותו כתב עם הבמאי הנודע סטנלי קובריק, חזה קלארק מכשיר חדשות שדרכו יכול אדם לקבל זרם מידע מעודכן מעיתונים ומאגרי מידע אלקטרוניים שונים המתעדכנים באופן קבוע. דומה והקטע הבא מהספר מוכיח את דיוק חזונו המדהים של קלארק:

"הוא היה מחבר את מכשיר החדשות שלו לתקע ומקבל זרם מידע מעודכן ממרכז החדשות על האדמה… הוא ידע את צופניהם של החשובים ביותר בעל פה ולא היה צריך להיוועץ ברשימה שהודפסה על גב פנקסו. הוא העלה את העמוד הראשון והחזיק בו, סקר במהירות את הכותרות וציין לעצמו את הפריטים שעניינוהו. לכל אחד מהם צורף קטע משלו, שהתייחס לנושא. כאשר בחר בו, היה המלבן בגודל בול דואר מתרחב עד אשר מילא היטב את המסך, ופלויד יכול היה לקרוא בו בנוחות. בסיימו היה חוזר ומעלה על המסך את העמוד השלם ובוחר נושא חדש לבדיקה מפורטת…. הכתוב עודכן אוטומטית מדי שעה. אפילו אם קראת את הגרסאות בשפה האנגלית בלבד, יכולת לבלות תקופת חיים שלמה בקליטת הזרם המשתנה בהתמדה של האינפורמציה מלוייני החדשות ותו לא.
(מתוך 2001 אודיסאה בחלל בתרגום ציפורה חן ע' 52-53).

בסוף שנות השישים המכשיר מהסוג הזה שתיאר קלארק ניראה כיצור שנולד בצלו של דמיון פרוע ביותר. מאז כמובן הוא התממש דרך האינטרנט ואתרי החדשות שבו וגם דרך ערוצי חדשות שבטלוויזיה, והפך לחלק אינטגרלי ביותר ממציאות החיים שלי ושל הקוראים במאמר זה, בדיוק כפי שחזה קלארק לפני עשרות שנים.

עוד רעיון שקלארק היה בין הראשונים שחזו ועסקו בו היה רעיון המציאות הוירטואלית, משחקים המתקיימים ב"מציאות מדומה", משהו בנוסח "כמו אמיתית" שבה המשתתפים משחקים בסצנות רוויות בהרפתקאות מלודרמטיות וצבועות באלימות שאותן תיאר עוד בספרו "העיר והכוכבים" משנת 1956. מאז הרעיון הזה התממש במשחקי אינטרנט כדוגמת "סקנד לייף", שעבור חלק נכבד מהמשתתפים בהם הפכו לחלק אמיתי ובעל משקל בחייהם האמיתיים.

.

בספרים  כמו "העיר והכוכבים" "  שבו מופיעה דמות של משיח הנער אלוין שמציל את עירו עתיקת הימים מסטגנציה דיבר על טרנספורמציה של האנושות לישות גבוהה יותר והזכיר בכך רעיונות דתיים נוצרים שוני כמו גם רעיונות מקובלים היום של סופרים כמו ורנור וינג' הסינגולריות התפיסה שהאנושות עומדת לעבור בקרוב לשלב תודעה גבוה יותר שאיננו מסוגלים אף להעלותו על הדעת כתוצאה המתפתחות הטכנולוגית רעיון שתפס תאוצה רבה בכיתבי עתידנים וסופרי מדע בדיוני שונים היום שנראה שהוא מבוסס על כתביו של קלארק .

2001 -אודיסאה בחלל -הקומיקס .עיבוד הקומיקס ל"2001 אודיסאה בחלל " מאת ג'ק קירבי. מהסיפור "הזקיף" ששימש כבסיס ל-2001 אודיסאה בחלל " יצאו לבסוף  שני סרטי קולנוע , 2001 ו-2010 וחמישה ספרים של קלארק 2001 ,2010 ,2061 ו-3001    ועוד גירסה חלופית של הסיפור  "העולמות האבודים של 2001 " . מהסיפור יצאה גם סדרת קומיקס. שנים לאחר שיצא הסרט למסכים ,החליט יוצר הקומיקס המפורסם  ג'ק קירבי ליצור גרסת קומיקס משלו לרעיונות בספר ובסרט.   התוצאה שבה נתן תיאור   של העבר הרחוק ושילב אותו עם העתיד לבוא  לא זכתה להצלחה רבה מסחרית או ביקורתית  , אם כי בדיעבד  זאת אחת היצירות היותר ביזאריות של שנות השבעים .בין השאר הוא תיאר בו את העתיד שבו חובבים  של סיפורי קומיקס ( מהסוג של אלו שקירבי יצר בעצמו ) יכולים לחיות את הפנטזיות שלהם בסוג של מציאות וירטואלית .ולמעשה תיאר בכך את ההווה של ראשית המאה ה-21. .נשאלת השאלה האם קירבי כבר נתקל ברעיון הזה בספר קודם של קלארק " העיר והכוכבים " או שהיגיע אליו באופן לא תלוי?הסדרה החזיקה מעמד במשך 10 גליונות לפני ששווקה חיים.הקוראים פוט לא קלטו מה קירבי רוצה מהם. בהמשך נעשתה גם גירסת קומיקס קונבנציונאלית הרבה יותר לסרט ההמשך 2010. קלארק בכל אופן על פי עדותו אם כי היה מודע לקיומה של הסדרה מעולם לא טרח לקרוא אותה.

יוצר  אמונה חדשה

…", אם כן " אמר " אמור לי דבר נוסף שמעולם לא הסברת לי : כשהגזע שלך הגיע לראשונה לכדור הארץ , הרחק בעבר , מה השתבש ? מדוע הפכתם עבורינו להתגלמות הרוע והפחד?

ראראשבאראק חייך . הוא לא הטיב לעשות זאת כקארלאן , אך היה זה חיקוי סביר.

"איש מעולם לא הצליח לנחש ועכשיו אתה מבין מדוע לא יכולנו לספר לכם . היה רק מאורע אחד שיכול היה להיות בעל השפעה רבה כל כך על האנושות ומאורע זה חל לא בשחר ההיסטוריה אלא בעצם קיצה.

"למה אתה מתכוון ?"

כשחדרו החלליות שלנו אל השמים שלכם ,לפני מאה וחמישים שנה נתקיימה הפגישה הראשונה בין שני הגזעים שלנו . אמנם למדנו אותכם כמובן ממרחק , אולם אתם פחדתם וזיהיתם אותנו כפי שידענו שתעשו .כן הזיכרון הזה לא היה מן העבר אלא מן העתיד -של אותם שנים אחרונות שבהם ידע הגזע שלכם שהכל תם. ..ומאחר שהיינו שם זיהו אותנו האנשים עם מות הדזע שלכם . כן אפילו כשהדבר חל עשרת אלפים שנה בעתיד !כאילו הידהד הד מסולך לאורך המעגל הסגור של הזמן מן העתיד אל העבר. אל תכנה זאת זכרון -קרא לכך ידיעה מוקדמת".

"עכשיו אני מבין " . אמר האדם האחרון.

( ארתור סי קלארק . קץ הילדות " ע' 188)

 

לקלארק הייתה  השפעה גדולה, אם גם לא באמת ידועה, על התפתחות האמונה המודרנית "באסטרונאוטים קדומים".

היה זה קלארק שהכניס בספרי המדע הבדיוני שלו לתודעה רעיון שהיה קיים ברמזים פה ושם בספרות המדע הבדיוני . אבל קלארק הוא זה "ששם אותו על המפה"  בכך שהחדיר אותו לראשונה לתודעה הציבורית הכללית. מדובר ברעיון שישויות שונות המתוארות במיתולוגיות קדומות כאלים ושדים אינם אלא יצורים שהגיעו מכוכבים אחרים.

קלארק עצמו הגדיר את עצמו אתאיסט ואולי אגנוסטי, והקפיד מאוד לדרוש לפני שמותו שיקבר בקבורה חילונית לחלוטין ללא סממנים דתיים כל שהם. אבל בכתיבתו הוא מגלה עניין עמוק בכל אותם נושאים שעומדים מאחורי הדתות (בניגוד לגישתו של אייזק אסימוב למשל שהיה אדיש כלפי הדת והמיסטיקה באופן מוחלט   ), כחלק מהמיסטיקה, גם אם קלארק סירב לקרוא להם ככאלה.

הצורך להאמין במשהו, באיזה שהן ישויות עליונות מאיתנו ניכר היטב בכל ספריו ובעיקר בספרו המפורסם "קץ הילדות" ( 1953). כך גם לגבי ספריו המפורסמים ביותר, ארבעת ספרי "אודיסאה בחלל", שכולם מספרים על ישויות עליונות בחלל שלעומתן המין האנושי הוא הרבה פחות מחרק, אם כי חרק בעל פוטנציאל אדיר לעתיד לבוא. בספרים אלו שהתבססו על הסרט שכתב עם סטנלי קובריק ובהם מופיע מונולית אדיר שהוא ישות עליונה שנשלחה בידי גזע רב עוצמה של חיזרים שהיו בקשר עם האדם מאז ימי האדם הקדמון, ונעלמו עד שהאדם יצא לחלל בחיפוש אחריהם כשהרמזים לקיומם הם המונוליתים שהם השאירו בירח ועל ובצדק.

לבסוף, פירסם ב-1997 את האודיסיאה האחרונה שלו: –3001 האודיסאה הסופית , והוא אז מתקרב לשנת השמונים בחייו ( וזה גם ההיה הספר האחרון שחייו שאותו חיבר ,כנראה,  לבדו ללא שותפים )  בספר זה מגיע לעימות הניסיון של החייזרים להשמיד את המין האנושי. מידת האופטימיות של קלארק נבחנת בתצפיתו שהמנסים להשמיד את המין האנושי יכשלו.
האדם מתגלה כחזק מידי עבורם.

עניינו של קלארק בדת קיבל ביטוי גם בסיפורים קצרים כמו "הכוכב" (1955), שבו הוא מתבסס על אירוע המתואר בברית החדשה, כאשר לפני הולדתו של ישו הופיע כוכב גדול בשמים שבעקבותיו הלכו ארבעה אנשים בחיפוש אחר המלך המשיח שנולד. בעקבות תיאור דרמטי זה כתב קלארק את הסיפור המפורסם בשם "הכוכב", המתמקד בצוות אסטרונאוטים שמאתר את הכוכב בעתיד הרחוק, ומגלה שהיה זה כוכב נובה שזריחתו בשמי בית לחם הביאה בו זמנית להרס תרבות מפותחת ביותר. ההבנה הזאת גורמת למשבר דתי אצל החוקר של הכוכב. בסיפור מפורסם אחר " תשעת מליארדי השמות של אלוהים" מדענים מנסים לגלות באמצעות מחשב מהו שמו האמיתי והסודי של האל מתוך תשעת מליארד השמות שניתנו לו בידי האנושות לאמונותיה השונות לאורך ההיסטוריה ,על מנת לראות מה תהיה התוצאה של גילוי זה ( והתוצאה היא דרסטית ביותר ..)

"בקץ הילדות" שהופיע ב1953 משתלטים על כדור הארץ חייזרים מסתורים שליחיה של ישות אינטליגנטית, כמו אלוהית, שמתבררים לבסוף כמקור לסיפורי השטן שצצו בדמיון האדם מאז ימי קדם. בכך פתח קלארק לראשונה את הדלת לכל הספקולציות של אריך פון דניקן ודומיו על כך שהאלים של המיתולוגיה ושל היהדות –נצרות –איסלאם, אינם אלא יצורים מהחלל החיצון.
(בספר "קץ הילדות" שהתרחש בעתיד המיידי לכתיבתו ,מתי שהוא בשנות השישים אגב מדינת ישראל מוזכרת כמדינה החדשה ביותר ולכן כמדינה שבה הורגשה המרירות הגדולה ביותר בשל ביטול המדינות הלאומיות .)

אמנם גם קלארק לא היה לחלוטין הראשון עם קו המחשבה הזה . לפניו היו תיאורטיקנים נידחים  כמו צ'רלס פורט וסופרים כמו ה. פ.לאבקראפט שדיבר על גזע אלים שבאו מהחלל החיצון בתקופות שלפני מליוני שנה ואחריו ואריק פראנק ראסל שהיציג את כדור הארץ מקום שאליו מוגלים לאורך הדורות משוגעים מעולמות אחרים.
הדיונים בנושאים אלו היה מקובלים בחבורת הסופרים והחובבים שקלארק הסתובב בינם בצעירותו בהשראת רעיונות מסיפורים אלו ,אולם דיונים אלו היו ונשארו חלקם של כמה עשרות צעירי שוליים ופה שפירסמו פה ושם סיפורים בודדים בנושאים אלו שהיגיעו לידיעתם של כמה מאות אנשים אחרים במגזינים זולים . ואיש מהם לא העז לקשר את החייזרים עם ישויות מהדתות המונותאיסטיות היהדות –נצרות זה היה מסוכן מידי .
היה זה קלארק הראשון שביצע לבסוף את הצעד הסופי בו העז לקשר בסיפור שפירסם ב1950 (ושימש כבסיס לספר "קץ הילדות"), את היצורים מהחלל החיצון עם הדתות יהודית –נוצרית, כאשר מסתבר שהחייזרים המטיבים עם האנושות נראים כמו הדמות המסורתית של השטן, והוסבר שדמותם של החייזרים שרדה מאז ימי קדם בתודעה הקולקטיבית של המין האנושי. בדרך זו פתח קלארק את הצוהר למאות הוגים כמו אריך פון דניקן ולדת הראלית, זו הטוענת שסיפורי התנ"ך מבוססים על ביקורים של יצורים מהחלל בכדור הארץ. כך שניתן לטעון שעם כל השפעתו המהותית של קלארק על עולם הטכנולוגיה והמדע הרי הייתה לו השפעה לא קטנה יותר ואולי אף גדולה יותר על עולם האמונות שאנו קוראים היום ניו איג' והרעיונות של האלים מהחלל החיצון שניסו לתפוס את מקום הדתות הממוסדות .
השפעתו של קלארק ניכרה אחר כך היטב בסדרות כמו "מסע בין כוכבים" של ג'ין רודנברי שהשקפותיו היו במידה רבה מבוססות על אלו של קלארק.

שנת 2001 חלפה כבר ומרוב הבחינות המציאות אינה דומה לזאת שתיארו קלארק וקובריק בספר, או בסרט. עדיין אין לנו מושבות על הירח וגם לא טיסות מאויישות לירחי שבתאי או צדק, ועדיין אין תיירות זמינה בחלל למי שאינו מליונר. גם הגוש המזרחי הסובייטי שוב אינו קיים בניגוד למה שחזה קלארק בספריו 2001 ו-2010.,למרות שרוסיה היא שוב מעצמה חזקה.

קלארק גם לא חזה בכתביו אלו את התחיה הבינלאומית של הדתות הממוסדות ובראשן האיסלאם . .
אבל מאידך חזה את המתיחות ביחסים בין המערב לבין הסינים.

בכל זאת קלע קלארק לעתיד במרבית חיזוייו יותר מאחרים: הוא חזה בדייקנות את חיי כולנו עם האינטרנט וערוצי הטלוויזיה וטכנולוגיות אחרות שמקורן בטיסה לחלל. עולמנו השתנה במידה עצומה מזה שהיה לפני עשרים או שלושים שנה, ולארתור סי קלארק, כסופר מזהיר ואיש מדע לא פחות, יש חלק לא קטן במתרחש אל מול עינינו ממש.

נספח: ראיון עם ארתור סי קלארק במוסף "דבר השבוע " 1 ביולי 1986

נספח  2:

עזריאל לורבר תוקף את קלארק

ארתור סי קלארק כתב ב-1951 סיפור מדע בדיוני מפורסם בשם "עליונות ".הסיפור תואר מנקודת המבט של אנשי כוכב לכת  הנלחמים  באויב עם טכנולוגיה נחותה בהרבה .אבל בגלל המאמצים לפתח נשק מתוחכם ביותר שעם זאת הוא יקר מאוד לפיתוח וליצור בכמויות גדולות והניסיונות לפתח אותו עוד יותר,אנשי כוכב הלכת  מפסידים  לבסוף במערכה.

הסיפור גורם לקוראים לחשוב היטב מה באמת חשוב בשמירת עליונות טכנולוגיה גבוהה או כוח רצון והתמדה עקשנית ?והוא בהחלט רלבנטי לישראל כאן ועכשיו .
למומחה הטילים הישראלי  ועתידן שדה הקרב לעזריאל לורבר יש הרבה מה לאמר על סיפור זה שמהווה מעין טיעון נגדי לטיעוניו לאורך השנים .על הצורך לפתח כלי נשק מתוחכמים יותר ויותר .

לורבר :"עליונות " שימש כפתיח בספרם של צבי עופר ואבי קובר "איכות וכמות" שיצא בהוצאת מערכות ב- 1985, ספר שבדרך כלל היה נגד טכנולוגיה חדשנית.
עכשיו לענייננו. אף כי הסיפור הוא משעשע, הרי הוא טועה ומטעה. אינני יודע עד כמה קלארק היה בקי בנוהלי הפיתוח הצבאי, הן הבריטי והן האמריקאי, וגם לרוסים יש כאן מה לתרום. במלחמת העולם השנייה קלארק היה מפעיל מכ"ם (ראה בספרו  GLIDE PATH שבו הוא מתאר בצורה סיפורית את התפתחות הרדאר במלחמת העולם השנייה התפתחות שבה נטל חלק בעצמו  וייתכן שהוא קצת נסחף.

 בסיפורו הוא גם עשה כמה טעויות בנוהלים מקובלים שאי אפשר ליחס אותן אפילו למערכת הצבאית הטיפשה ביותר. לדוגמה, אם אתה נערך להכנסת נשק חדש אינך מפסיק לייצר את הישן עד שהחדש נכנס בכמות מתאימה. שנית, הכנסת נשק חדש מלווה בדרך כלל בכל כך הרבה ניסויים ובחינות שמרבית השגיאות והליקויים נחשפים לפני שהגיעו לשדה הקרב. הבעיה האמיתית בהכנסת נשק חדש היא בדרך כלל באיטיות בה הוא מוכנס, ואם הוא חדשני דיו, באי התאמת תורת הלחימה ליכולות האמיתיות שלו ולכן אי ניצולו בצורה האופטימלית. לא פעם המפתחים מתעצבנים מהאיטיות הזו, שלא תמיד מוצדקת.
הבעיה נעוצה בעובדה שצבאות, ומערכות ביטחון, הם גופים שמרניים ומסורבלים שאוהבים לשמר את הקיים שהם מכירים ויודעים כי הוא עובד. הם מוכנים לקבל רק שכלולים אינקרמנטליים בכלי הנשק שלהם מפני שאלה אינם מחייבים תורות לחימה חדשות. שינוי מהותי בתורת לחימה מחייב מאמץ מחשבתי ניכר ולפעמים שינויים ארגוניים במבנה הצבא או הקמת יחידות חדשות (יעודיות) שיש לשלבן במערך הקיים וזה כבד מנשוא. דוגמאות: הצבא הגרמני לחם בשצף קצף נגד רעיונותיו של גודריאן ללחימת שריון עד שגודריאן שכנע את היטלר עצמו. לצה"ל (חיל האוויר) היה כאב בטן נורא מהמעבר מתותחים לטילים כחימוש עיקרי למטוסי קרב. היו לכך אמנם כמה סיבות אך במקום לטפל בסיבות הם פשוט התנגדו. לפני כמעט 30 שנה פיתוח אמצעים שונים ללחימה נגד טילי נ"ט נתקל בהתנגדות. אך מצד שני צה"ל לא רצה להתעסק בעצמו בטילי נ"ט והעדיף תותחנות טנקים, בה למען האמת הגענו להישגים עולמיים אך בעיקרו זוהי דרך ללא מוצא. קצינים בכירים בצה"ל זלזלו במזל"טים ולא היו מוכנים לוותר על פירורי תקציב לטובתם. קצינים בכירים בצה"ל נלחמו בחמת זעם נגד מערכת החץ בטענות שונות ומשונות, וייתכן שאת פירותיה הבאושים של התנגדות זו אנו אוכלים היום בהפסקת פיתוח הנאוטילוס. מיניסטריון האוויריה בבריטניה התנגד לפיתוח מטוסי סילון כשהמנוע הסילוני הייתה המצאה של טייס בריטי. הצבא הבריטי התנגד לרכש מקלעים לפני מלחמת העולם הראשונה. הצי הגרמני במלחמת העולם השנייה חשב שהשנורקל (המצאה הולנדית שנפלה לידיהם עם כיבוש הולנד) הוא מיותר. כך גם הצי הבריטי שקיבל זאת מההולנדים. בוייטנאם חיל האוויר האמריקאי סירב להשתמש בפצצות מונחות. ויש עוד ועוד.
מכל זה עולה כי הבעיה איננה בפיתוח מהיר מדי או בהכנסה מהירה מדי של כלי נשק לא בשלים אלא בשכנוע הצבא, ולפעמים מנהיגיו האזרחיים, בחשיבות הנושא ובחשיבות הקצאת המשאבים להמשך הפיתוח. אפילו הכישלונות הראשונים של השימוש בטנקים במלחמת העולם הראשונה נבעו מתפיסה מוטעית. כשהוכנסו נכון, בקמבריי, אותם הטנקים היו סיפור הצלחה. אחרי הכשלון הראשן, הגרמנים קפצו לאותה מסקנה שלה מטיף קלארק. טנקים זה כשלון יקר ואין טעם לאמצם. לקח להם כמה חודשים להתעשת אבל זה כבר היה מאוחר מדי. בהקשר הזה ראוי לציין כי יש מערכות ביטחון השואפות לשלמות באמצעים שישמשו בקרב גם במחיר עיכובים בלתי נסבלים בפיתוח ובהצטיידות. תמיד, אבל תמיד, עדיף להכניס היום מערכת שיעילה ב-90 או אפילו 80 אחוז במקום לחכות למאה אחוז בעוד שנה או שנתיים. בהקשר זה אמר בזמנו ווטסון-וואט, אבי המכ"ם הבריטי: GIVE THE TROOPS THE THIRD BEST. THE SECOND BEST COMES TOO LATE AND THE BEST NEVER COMES מאד ייתכן שקלארק שעסק במכ"מים שמע אמרה זו, אולי מוואטסון-וואט עצמו.

הרוסים אגב דגלו בשיטה זו. היו להם הרבה בעיות אבל הם היו מצליחים להביא לשדה הקרב מערכות נשק במרווחי זמן שנחשבו בלתי אפשריים במערב.
נכון שטכנולוגיה אינה חזות הכול או בלשון מתמטית, היא איננה תנאי מספיק. אבל היא תנאי הכרחי! ובתנאים מסוימים היא מכפיל כוח עצום. עדיין צריך להתאמן בה כהלכה, והיא מחייבת כוח אדם מתאים וזה לוקח אותנו לבית הספר התיכון ואולי ליסודי ולגן. יותר מזה. גם בתקופת ה –GPS יש ללמד נווטות עם מפה ומצפן ובלילה אפשר לנצל את הירח למציאת כיוון. GPS יכול להיחסם, להתקלקל או פשוט שישכחו להביא סוללות SPARE. טילים יכולים להיחסם ומערכות תקשורת ושליטה (ה – TREND הבא) עלולות ליפול או להשתבש. התכונות הישנות של שדאות ויוזמה ומנהיגות וזיהוי הזדמנות וניצולה, אפילו במסגרת יחידות קטנות, אז תצופנה חזרה ולכן בהחלט אסור להזניחן. WHEN IN DOUBT, HIT OUT. אבל אלה אינם טיעונים נגד טכנולוגיה חדשנית. גרוע מכל. אם הדרג האזרחי רוצה להנהיג את הדרג הצבאי הוא צריך להוכיח כי הוא מסוגל לכך. אבל לא רק בעת פקודה אלא בעיקר באותן שנים ארוכות ואפורות של הכנות, כשהכסף מדבר.
הענין עם קשיי היצור וההטמעה של נשק חדיש התעורר בשנות השבעים, כשצבא ארה"ב היה בבעיות בכלל ואז התלבשו על ההיי-טק. אין ספק שייצור בכמויות הוא אפשרי, והכרחי. אגב, תראה מה למשל מזל"טים עושים בלבנון וזו פסגת ההיי-טק. בכל אופן, אם לדון, אזי צריך להגדיר פאראמטרים לדיון כזה, מפני ששאלה מסוג היי-טק לעומת לו-טק, אין לה כמעט משמעות.
 עד כאן לורבר אבל אני מוצא את זה כמעניין שדווקא קלארק המעריץ הגדול של הטכנולוגיה דווקא הוא פיקפק ביכולתה להתמודד על כוח הרצון והעקשנות האנושית וזה משהו שכדאי בצה"ל ללמוד ממנו גם כנגד האיומים שאנו ניצבים כנגדם כיום .

נספח 3'

ארתור קלרק פוגש את אורי גלר

ארתור סי קלארק פגש לאורך השנים גם את הקוסם הישראלי המפורסם מכולם אורי גלר הטוען ליכולות על טבעיות.

לטענת אורי גלר  קלארק התרשם כל כך מיכולותיו בכיפוף מנעולים בלי לגעת בהם עד שקרא " אלוהים אדירים ! הכל הופך למציאות ! הרי על זה כתבתי ב"קץ הילדות " ( ספר מד"ב מפורסם המתאר כיצד ילדי האנושות הופכים לסופרמנים ) . אני לא יכול להאמין.".
קלארק העיר שהוא זוכר את הפרשה אחרת והוא זוכר שאורי כופף את המנעול רק לאחר שנגע בו. אורי בספר נוסף הכחיש בתוקף את הטענה הזאת ורמז שקלארק הוא שקרן. אני משאיר לקוראים להחליט מי השקרן סופר המד"ב או הקוסם.
עם זאת נראה שגלר אכן הרשים מאוד את קלארק , קלארק חזר לפרשה בהקדמה למהדורה החדשה של ספרו "קץ הילדות ". וטורח להתייחס שם לאורי גלר :
כשהספר הזה נכתב בתחילת שנות החמישים של המאה ה-‏20, עדיין התרשמתי מאוד מהראיות בנוגע למה שמכונה בדרך כלל העל-טבעי, והשתמשתי בכך כנושא עיקרי בסיפור. ארבעה עשורים לאחר מכן, לאחר שבזבזתי כמה מיליונים מכספה של יורקשייר טלוויז'ן על תחקיר לתוכניותי עולם מסתורי וכוחות מוזרים, אני ספקן מוחלט כמעט. ראיתי הרבה יותר מדי טענות מתפוגגות באוויר, הרבה יותר מדי הדגמות שנחשפו כזיופים. זה היה תהליך למידה ארוך, ולעתים מביך. לדוגמה:
למרות שקשה להתמקד ביום העמוס והמבולבל ההוא במכללת בירקבק בשנת 1954,עם ארתור קסטלר, ג'ון טיילור, דיוויד בוהם וג'ון האסטר, אני חושד שדיווחו של אורי גלר ב-My Story מדויק מאוד: "בשלב זה, נראה שארתור קלארק איבד את כל הספקנות שלו. הוא אמר משהו בסגנון, אלוהים אדירים! הכול מתממש! זה מה שכתבתי עליו בקץ הילדות… כדאי שהקוסמים והעיתונאים שתוקפים את זה יגבו את הטענות שלהם או שישתקו עכשיו. אלא אם הם יכולים לשחזר את הדברים שגלר עושה באותם תנאים המבוקרים בקפדנות, אין להם עוד מה לומר".
לאור התוהו ובוהו של המפגש המאורגן בחופזה בבירקבק, המונח "תנאים מבוקרים בקפדנות" הוא מגוחך, אבל המשפט האחרון מדויק, שכן זה בדיוק מה שקרה. (ראו לדוגמה בספרו של ג'יימס רנדי The Magic of Uri Geller). ובכל זאת, עלי להודות שיש לי חיבה מוזרה לאורי, למרות שהוא הותיר שביל של כלי אוכל מעוקמים ומוניטין פגוע ברחבי העולם, הוא סיפק בידור שהיה דרוש מאוד בתקופה קשה ואומללה"
כמדומה שהמשפט האחרון הוא סיכום טוב ככל שיכול להיות לקריירה של אורי גלר בכללותה.

נספח  4 :רשימת התרגומים של ארתור קלארק לספרות העברית

ביחד עם  אסימוב  קלארק שהפך להיות  הסופר המזוהה ביותר בעולם כולו  עם ספרות המדע הבדיוני הוא גם אחד מסופרי המדע הבדיוני המתורגמים ביותר לעברית הן בכמות הספרים והן בכמות הסיפורים הקצרים שלו שפורסמו לאורך השנים.

הנה רשימה שלהם ,תוספות של סיפורים ומאמרים של קלארק שהופיעו בכתבי עת ועיתונים שונים ( ומן הסתם ישנם כמה כאלה ) ואינם מופיעים כאן  יתקבלו בבברכה.

ספרי עיון מאת קלארק

מסע בחלל מאנגלית נ. רבן הוצאת ש. .פרידמן ,1958

( אחד הספרים העיוניים הראשונים על נושא חקר החלל שהופיעו בעברית )

קלארק ועורכי טיים לייף האדם והחלל ,עברית אהרון אמיר,ספריית מעריב ,1970

ספרי מדע בדיוני

קץ הילדות   תורגם לעברית פעמיים .
1. תרגום ע. שם הוצאת  עם עובד  1976

2. תרגום שני: דוד חנוך ינשוף ,2005

המבוא ל"קץ הילדות "באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני

אריאנה מלמד על התרגום החדש של קץ הילדות

תמי ניניו מגיבה למלמד

ניר יניב על קץ הילדות

"קץ הילדות" עובד כמיני סדרה טלויזיונית ב-2015

צפו במקדימון :

סדרת "אודיסיאה בחלל " ( לעברית תורגמו שלושה מתוך ארבעת ספרי הסדרה

2001 אודיסאה בחלל עברית ציפורה חן הוצאת ביתן תשכ"ט

2010 אודיסיאה שנייה עברית חניתה רוזנליט הוצאה מסדה 1984

צפו במקדימון הסרט:

3001 האודיסיאה הסופית עברית בועז ויס הוצאת אופוס 1997

ניר יניב נגד אודיסאה בחלל

חיים מזר על חידת אודיסיאה בחלל 

סדרת "ראמה " ( שלושת הספרים האחרונים בסדרה נכתבו עם ג'נטרי לי )

1. מפגש עם ראמה ,

,תורגם לעברית פעמיים:

א.  תרגם שלמה פרנקל הוצאת מסדה 1979

ב. עירית מילר בהוצאת אסטרולוג 1997

2. רמה 2 עברית אירית מילר ,הוצאת אסרולוג 1998

3. קלארק וג'נטרי לי גן העדן של רמה עברית אירית מילר ,הוצאת אסטרולוג 1998

4. הסוד של רמה , עברית אבי דויטש ,הואצת אסטרולוג 1998

הרוח הנושבת מן השמש :סיפורים מעידן החלל עברית יורם רפפורט , 1978

כולל את הסיפורים :
1. מזון האלים

2. מלסטרום II
3. הזוהרים
4. הרוח הנושבת מן השמש
5. הסוד
6. הפקודה האחרונה
7. חייג ”פ“, ותקבל את פרנקשטיין

8. פגישה עם קרובים רחוקים
9. שיחזור
10. קרן-אור באפילה
11. סיפור המדע הבדיוני הארוך ביותר אשר סופר אי פעם
12. מר הרברט ג‘רג‘ מורלי רוברטס וולס הניכבד
13. כמה אני אוהב את היקום הזה!
14. מסע-צלב
15. השמיים האכזריים
16. שיטפון של ניטרונים
17. ליקוי-חמה
18. פגישה עם מדוזה

חדירת זמן :קובץ סיפורים מן העתיד בעריכת קלרק ( ובהשתתפות רוברט סילברברג ) עברית יורם רפפורט ,מסדה 1981
כולל את סיפורו של ארתור סי קלארק קח נשימה עמוקה –

סיפורי עשרת העולמות עברית יותם ראובני הוצאת מסדה 1982

כולל את הסיפורים :
1. בזוכרי את בבל

2.קיץ באיקרוס

3. מחוץ לעריסה, במסלול אינסופי
4. מי שם?
5.שנאה
67. אל תוך כוכב השביט

8. הקוף אשר על הבית
9. זריחת שבתאי
10. ויהי אור
11. מוות והסנטור

12. שאלה של זמן
13. טרם עדן
14. מכת שמש נדירה
15. לייקה

16. הדרך אל הים

סיפורים מן האייל הלבן ,תרגם עמנואל לוטם הוצאת זמורה ביתן ,1998

כולל את הסיפורים :
1. שקט בבקשה
2. דיג במים עמוקים
3. צפו לפטנט

4. מירוץ החימוש
5. מסה קריטית
6. הנעימה העילאית
7. הפציפיסט

8. הדיירים הבאים
9. משקאות אסורים
10. האיש שחרש את הים
11. הסחלב המאוהב
12. המלחמה הקרה
13. איגרא רמא
14. שנת ישרים
15. החלנת-החוץ של ארמינטרוד אינץ

רומנים

אבק ירח .עברית יותם ראובני הוצאת מסדה 1982

קיסרות האדמה ,עברית עמוס גפן הוצאת מסדה ,1979

שירת ארץ הרחוקה ,תירגם דן שליט מסדה 1991

העיר והכוכבים עברית רני גרף הוצאת אודיסאה ,2003

סיפורים קצרים של ארתור סי קלארק בעברית

בגליונות "פנטזיה 2000" מגזין ישראלי למדע בדיוני .

1. זריחת שבתאי ( הופיע גם ב"סיפורי עשרת העולמות ")

גליון מספר 1. 1978

פורסם ברשת ב"יקום תרבות " באפריל 2018 

2. עליונות.גיליון מספר 6. , 1979.

הופיע ברשת ב"יקום  תרבות "ביולי 2016
3.  ארתור קלארק על : "אפשרי וזהו זה .תשובה ליצחק אסימוב ".
( מאמר תגובה למאמר שבו טען אסימוב שמהירות הגבוהה ממהירות האור היא בלתי אפשרית ,קלארק טוען שזה בהחלט אפשרי ) .

4. אל תוך השביט ( הופיע גם ב"סיפורי עשרת העולמות ")
גליון מספר 12

5. בדיקה בטחונית .

מספר 16. 1980

6. .מסע אל הירח.

מספר 17, 1981

7. פרצה.

מספר 20., 1981.
8. .הנשלטים תרגום גילה אולייר

מספר 34 , 1983

מספר 35 , 1983
9. שיעור בהיסטוריה תרגום דן רונן

שיעור בהיסטוריה  כבר הופיע גם בתרגום עודד פלד בקובץ הסיפורים "מודל ראשון " הוצאת הקיבוץ המאוחד,1981.
10. גלות העידנים
תרגום רן רונן

מספר 37

11. מחבואים

תרגום יוסי ירון
מספר 38

12. אם אשכחך ארץ תרגם עמוס ערן

13. הזקיף תירגמה אסנת הדר

הופיע ברשת ב"יקום תרבות " באפריל 2018  כאן 

שניהם הופיעו במספר 44, 1984
14. "הכוכב "
בתוך מדע בדיוני : הטוב שבטוב : סיפורי מדע בדיוני שזכו בפרסי "הוגו" מספר 1 /ערך איזק אסימוב ; עברית – אילנה בינג. — תל אביב : לדורי, [תש"מ) 1980

פורסם שוב בבלוג זה בנובמבר 2020

15. תשעת מליארדי השמות של אלוהים

פורסם ב"מעריב לנוער " ב-1977.תרגם עימנואל לוטם בתוך "מבחר הסיפורת הבדיונית : כרך ב' " בעריכת רוברט סילברברג ,הוצאת עם עובד , 1981 ( ויצא שוב ככרך אחד בשנת 2007) הסיפור "תשעת מליארדי השמות של אלוהים " .

תוכלו לקרוא אותו בבלוג זה כאן.

16. "הבעיה" בתוך "קוסמוס –המבחר של אסימוב " מספר 4 ,1979.

מאמרים
"איך למנוע את הפלישה " הארץ- מאמרים 22.8.94 ע' ב-1 ( מאמר מדעי על אפשרות של פגיעת מטאור בכדור הארץ )
"חוסר משקל בחלל " נשיונאל גיאוגראפיק 32, 2001
ראיון גדול מאוד עם קלארק ועל דעותיו השונות בתחומי מדע פוליטיקה והתנהגות מינית "העתיד טמון בעתיד " הופיע ב,דבר השבוע 11.7.1986 ע' 22-26

 "הנביא מציילון " נט מגזין 5 , 2001 ע' 50-52

מטיו טיב "קץ הילדות :פגישה קצרה מידי עם עם ארתור סי קלארק הזקן של חזון המדע הבדיוני " מדע פופולארי  מספר 124 , 2004 ע' 50-53

 

חנה סץ "האוצר האבוד " מסע אחר 16 1990 על קלארק בסרי לאנקה.

 

מאמר ביקורת גדול על קלארק

יוחנן נאגל "ארתור סי קלארק –קוסם הפליאה " פנטזיה 2000 מספר 18 ,1981 ע' 70-75 .

אברהם אלישע "קלארק החכם בטלווזיהי\ הישראלית –בעקבות הסדרה "עולם הכוחות המסתוריים " האומנם צירוף מקרים "מודעות –הגות מסיקיה קבלה פרפסיכולוגיה ד( 29) 1988

בול של סרי לאנקה 

סידרת קומיקס מאת ג'ק קירבי .על פי ארתור קלארק וקובריק.

קישורים רלבנטיים

דף הפייסבוק של ארתור סי קלארק

קלארק בויקיפדיה

עושים היסטוריה -פודקאסט על ארתור סי קלארק 

רשימת ספריו של קלארק

קלארק כחוזה האינטרנט ב-2001 אודיסיאה בחלל"

העיבוד לקומיקס לעומת העיבוד לקולנוע של אודיסיאה בחלל

הספדים

מותו של קלארק מלווה בפרץ קרני גאמה

קץ הבגרות :אריאנה מלמד מספידה את קלארק

אבי בליזורבסקי על מותו של קלארק

לארי ניבן על תרומתו הגדולה של קלארק

דיווחים מכדור הארץ :שירי לב ארי על קלארק

מותו של קלארק באייל הקורא

מחשבות אחרונות על קלארק

שנת 2001 ברשת "יס "

גברים הם ממאדים –נשים גם כן

התנ"ך החייזרי

תודה לאספן הנדיב נחום בר על הסריקות.