web analytics
קטגוריות
קומיקס

סיפורי הזן של שלומי צ'רקה

הקומיקסאי שלומי צ'רקה יוצר בחוברת החדשה שלו "הצינורות המקובלים " סוג חדש של סיפורי קומיקס ,טקסטים פילוסופיים שחלקם הומוריסטיים חלקם אקזיסטנציאליסטיים ורובם במילה אחת "סהרוריים ".

הודעה : עם רשימה זאת אני פותח מדור קבוע  חדש באתר זה ובאתר מוזיאון הקריקטורה והקומיקס  שבו אסקור ו/או אבקר יצירות קומיקס  חדשות יותר ופחות של יוצרים מקומיים  כולל כאלו שלרוב אינן  זוכות  לתשומת לב תקשורתית .

שלומי צ'רקה הוא קומיקסאי שידוע יותר בתור אחיו של שי צ'רקה גם הוא קומיקסאי יוצר הדמות של בבא הדמות העליזה מתקופת התנ"ך והמשנה כמו גם קומיקסים היסטוריים הומוריסטיים וגם לא כל כך הומוריסטיים כמו בסיפורו על נחמן מבסלב "פתקאות מהשמיים "    אחרים שהפכו אותו לאחד הקומיקסאים הידועים והמצליחים ביותר כיום של ישראל .
הפרסום הזה מאפיל ללא ספק על יצירתו של שלומי שנאבק למצוא את הסגנון הייחודי שלו ולאחרונה פירסם את החוברת "הצינורות המקובלים " " הכוללת מבחר סיפורים שפורסמו ב"העיר " ועכבר כל העיר ו"אסימון " אבל כשני שליש מופיעים כאן לראשונה ..
וזוהי חוברת שמראה מעבר לכל ספק שהמדובר ביוצר ששונה מצ'רקה הבכור עד כמה שרק אפשר.
הדבר המשותף היחיד בינהם הוא ששניהם משתמשים בסוג מסויים של הומור אבל כאן מסתיים כל הדמיון ומתחילים ההבדלים.
שי צ'רקה נהנה להתבסס על טקסטים תנכיים משנאיים ומיתוסים של עמים אחרים( למשל של היונים  באלבום הקומיקס שלו "מיתישלח -משימה ביוון"  שבו גיבורו העברי נתקל בגיבורי המיתולוגיה היוונית ) ) ומקור השראה ראשי שלו הם סיפורי אסטריקס של הקומיקסאי הצרפתי גוסיני.
לשלומי צ'רקה אם לשפוט על סמך החוברת הזאת אין שום עניין במקורות השראה אלו.

שלומי צ'רקה. פורטריט עצמי.

הכיוון שלו אחר לגמרי מזה של אחיו המפורסם , אסטריקס והרפתקאותיו הם ממנו והלאה ולא הייתי מוציא מכלל אפשרות שאחד ממקורות ההשראה שלו הוא הקומיקסאי האמריקני המחתרתי רוברט קראמב שמרבה להשתמש בפילוסופית הזן המזרחית כמקור השראה .  .

"הצינורות המקובלים " היא מקבץ קומיקסים קצרים לרוב בני עמוד אחד ובמקרים בודדים שניים ולא יותר . קשה להגדיר את הסיפורים אלו, הם ברובם הומוריסטיים ופילוסופים אקזיסטנציאליסטיים ובמילה האחת כוללת אופנתית מאוד היום " הזויים" או "סהרוריים " .
רוב הסיפורים הם של עמוד אחד והרושם שנוצר הוא בכמה מקרים הוא שהם קצרים מידי ( או לפעמים ארוכים מידי ) אבל יש מקרים שבהם האורך מתאים בדיוק כמו הסיפור הסהרורי ( פשוטו כמשמעו ) " לא לסמים"סיפורו של נער שמוצא שהעולם סביבו השתגע והופך לדמוי העולם שאותו הוא רואה בטלוויזיה .אולי יש כאן מסר כלשהו על סמים ואולי וזה סביר יותר האמן פשוט נותן לדמיונו להשתולל ללא מסר מסויים ויוצר סיפור-חלום הזוי . .
סיפורים אחרים הם טקסטים פילוסופיים של ממש כמו "דבר והיפוכו "המוקדש למרצה הקבלה מפורסם "יוסף בן שלמה "( ואולי נוצר בעת שיעור שלו ?) והוא פשוט טקסט על הניגוד בין טקסט ותמונה. הם עושים רושם כמשהו שצ'רקה אולי שירבט בעת השיעור או בזמן כתיבת עבודה אוניברסיטאית אבל הם מעניינים. הם מזכירים את סיפורי הזן המזרחיים שבמסגרת סיפור אמורים להעביר מסר כל שהוא ברור או לא ברור לחלוטין או שלא מעבירים שום מסר אבל יוצרים רושם כאילו יש בהם משמעות עמוקה והכל בעיני המסתכל.
הסיפור שמצא חן בעיני ביותר הוא "סיפור מהאף" סיפור על אנשים בעלי אפים ארוכים בעלי צורות שונות שבו יש גם אולי איזה שהוא מסר לא ברור על העם היהודי או בכל אופן משהו על מערכות היחסים בין אנשים בעלי אף ארוך.
כדאי לציין שלמרות שצ'רקה הוא בעל רקע דתי הרי זה ניכר מעט מאוד בסיפורים בחובת זאת ,והם יכלו להיות באותה המידה פרי עטו של יוצר חילוני לחלוטין.
סך הכל זוהי חוברת מעניינת ביותר שמראה שאפשר להפוך טקסטים פילוסופיים  והגותיים לקומיקס אם כי מסופקני אם  כל הקוראים ירדו לסוף דעתם ,וחלקם מן הסתם יגרדו את פדחתם במבוכה לאחר קריאת הטקסטים האלו שהם שונים מכל קומיקס שפורסם עד כה  בעברית.

צ'רקה שובר כאן את כל המקובל בנראטיב הקומיקסאי ובכך הוא גם מסמן את מגוון האפשרויות הקיים בקומיקס. לאמיתו של דבר הוא יוצר כאן ז'אנר קומיקסאי חדש לחלוטין בשפה העברית.
מומלץ  בהחלט ובעיקר לאנשים בעלי עניין בהומור מהסוג הביזארי וחובבי פילוסופיה וסתם חובבי זן ומוזרויות מכל סוג .

ראו עוד על שלומי  צ'רקה

האתר של שלומי צ'רקה

דף הפייסבוק של שלומי צ'רקה 

שלומי צ'רקה בויקיפדיה 

הכוכבים של שלומי צ'רקה 

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

2 תגובות על “סיפורי הזן של שלומי צ'רקה”

מפתה לראות ולקרוא – להיווכח אם באמת ישנה התאמה כלשהי בין הפלסטיות הסטירית ותורות החיים שבפילוסופיה.
אולם חסר היצוג.
לדעתי, אפילו עניין האף נוגע למסורת הספרותית הקלאסית, למשל אצל גוגול, הכותרת "האף" ניתנה ליצירתו הבולטת, אשר גם הוצגה בתיאטרון והוסרטה בקולנוע, ובשפות שונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 − one =