חוקר תולדות ירושלים עו"ד שבתי זכריה עסק בספרו סיפורי חצרות ובתים בין החומות במשפחתו של זאב וולפנזון כשהוא מתבסס על כתבים לא ידועים של ד"ר ישראל בן זאב שאותם שימר . בין השאר הוא כותב שם על עליית אבי המשפחה בארץ ישראל רבי אברהם הדיין ומעשיו בארץ ישראל כתב בצורה מרתקת ד"ר ישראל בן זאב שהיה דור חמישי לרבי אברהם בכתביו שחלקם היגיעו לידי …."על עלייתו של רבי אברהם הדיין וולפינזון לארץ מסופרים סיפורים נפלאים וביחוד מרגשים דבריו של בן זאב על צעדיו הראשוני של אברהם הדיין בירושלים ,ואופן כניסתו לשערי העיר ". אבל את סיפור הכניסה הדרמטי של אברהם הדיין ואישתו לירושלים לא הביא עו"ד זכריה בספרו זה, והוא מספר אות הסיפור הזה כאן במאמר זה בפרסום בכורה עולמי.וזהו בהחלט סיפור יפה .נשאלת רק השאלה ::עד כמה אפשר לסמוך על סיפור זה? |
אברהם הדיין מגיע לירושלים .
סיפור עלייתה של שיירת רבי אברהם הדיין- וולפנזון – משקלוב לירושלים
מאת
חוקר ירושלים הלא נודעת עו"ד שבתי זכריה.
חידושו של הישוב האשכנזי בארץ הקודש, ובמיוחד בירושלים, נובע מכוחם של שלשה גדולי ישראל בעבר – והם: הבעל שם טוב (הבעש"ט) – מייסד החסידות – הגאון ר' אליהו מוילנה, ולאחריו המרן ר' משה סופר הוא ה"חתם סופר" – רבה של יהדות הונגריה – במאה ה – 19.
מבקש אני עתה לספר במיוחד על הגאון מוילנה ופרטים על הטפתו המתמדת לעליה לציון, וכן לספר על מעשיו של אחד מחשובי תלמידיו שעלה לארץ יחד עם כמה מתלמידיו של הגאון, והיה זה בתחילת המאה ה – 19.
הגאון מוילנה – (1720 – 1797), היה מגדולי ישראל בכל הדורות – והיה ממעוררי העליה לארץ ישראל בדורו – בסוף המאה ה – 18. הוא עורר במיוחד את הצורך והחובה לבנות מחדש את הישוב היהודי בירושלים. הוא היה אומר את הפסוק מהמקורות: "כשירושלים נבנית – בן דוד (משיח) בא".
מסופר, כי הגאון בעצמו ניסה מספר פעמים לעלות לארץ ישראל אך הדבר לא עלה בידו. לאחר נסיונו בשנת תקמ"ב (1782) שלא הצליח, היה שרוי בצער גדול. הגאון אמר אז לתלמידיו כי "..לא הסכימה עמו דעת קונו.." ולשאלת תלמידיו על הסיבה, ענה הגאון: כי "אין לי רשות מן השמים..". תלמידיו אמרו, ש"הגאון היה ניצוץ מ"משה רבנו", ו"כשם שלמשה.. לא ניתנה הרשות להכנס לארץ ישראל, כך גם לגאון..".
בעליית תלמידי הגר"א, בתחילת המאה ה – 19, מתחילה למעשה עליית היהודים הפרושים לארץ ישראל. יש מקורות המציינים כי עליית הפרושים – החלה עוד בשנת תק"ן (1790). עולים אלה נקראו – "פרושים" – כי זה השם שניתן לעולים אשכנזים, שהלכו בדרכו של הגאון – הגר"א.
העליה המשמעותית והמפורסמת ביותר, בהשראת הגאון – הייתה עליית תלמידיו, היתה כאמור בראשית המאה ה – 19 – בשנים תקס"ט ו – תק"ע (1809 – 1810).
ההתלכדות הראשונה לעליה לא"י של תלמידיו אלו באו מהערים וילנה שבליטה ושקלוב ומוהילוב מרוסיה הלבנה. כמו כן עלו תלמידיו ממחוז רייסין, שהחלה מאז "ועידת היסוד" בעיר שקלוב – שנקראה "יבנה דרייסין". עליה זו התקיימה בשנת תקס"ו – 1806.
על העיר שקלוב מסופר כי היתה "עיר ואם בישראל…", מלאה חכמים וגדולי תורה, ומי שלא ידע בשקלוב את הש"ס ואת התנ"ך, נחשב ל"עם הארץ".
יוזמי הועידה היו הגאונים ר' בנימין משקלוב, ר' יהושע צייטלין, ור' הלל בנו של ר' בנימין.
לאחר מאמצי 40 שנות פעולה בין חוגי יהודים רבים בליטה ורייסין, וקבלת תרומות כסף מאת עשירי היהודים, יצאה בחורף שנת תקס"ט (1809) השיירה הראשונה של עולים אשכנזים, שמנתה 70 נפש. הם הגיעו למחוז חפצם – צפת וירושלים – לאחר הרפתקאות ויסורים רבים. בראש השיירה עמדו רבי הלל ריבעלעס (ריבלין) משקלוב – שהוזכר לעיל – רבי סעדיה מוולוז'ין, רבי אברהם הדיין – וולפנזון – משקלוב ורבי יצחק מחסלביץ – הוא אבי משפחת חשין המפורסמת.
וכאן ברצוני לייחד את דברי הבאים – על אחת מהמשפחות הנ"ל – על רבי אברהם הדיין – וולפנזון, כי יש בסיפור עלייתה של משפחה זו לירושלים – דברים מרתקים במיוחד*.
—————
* חלק נכבד מדברינו במאמר זה מבוססים על כתביו של חוקר ירושלים – ד"ר ישראל בן-זאב – וולפנזון, בהם כתב על שלשה מבני משפחתו – ממשפחת וולפנזון -. ד"ר בן זאב היה הדור החמישי לר' אברהם הדיין עליו אנו מייחדים דברינו. להערכתי – כתבים אלה של ד"ר בן זאב, לא פורסמו עד כה.
– 2 –
רבי אברהם הדיין – וולפינזון ישב על "מי מנוחות" ללא דאגות וטרדות חמריות בעירו – שקלוב – שבה כהן כדיין – וכאמור היתה שקלוב – "עיר ואם בישראל". הוא היה אהוב ומקובל על בני עדתו. עשיר גדול היה, ועתיר נכסים – בנכסי דלא ניידי. רבי אברהם נולד בשקלוב לאביו רבי זאב. בנעוריו למד בישיבות שקלוב עד שהתחיל להרביץ תורה ולהרצות על חידושיו בשני "צעירי ישיבת העילויים" בעירו. הוא גם זכה לשמוע תורה מפי הגאון מוילנה. הוא הצטרף לתנועת רבי הלל ריבעלעס לעליה לארץ ישראל. בראשית שנת תקס"ט (1809) יצא עם אשתו הצעירה, בתיה בריינה, בשיירה הראשונה של העולים שמנתה כאמור 70 נפש משקלוב . השיירה נקראה "איילת השחר".
רבי אברהם מכר את כל רכושו בחפזה, צרף את הממון והתכשיטים, וכן את הבגדים החמודים… ויצא עם כל ה"כבודה" לדרך – משקלוב לעיר אודיסה. כאחד מעשירי השיירה נשא בסכומים רבים יחד עם רבי הלל – בהוצאות של המסע לארץ ישראל.
לאחר מנוחה של שבועיים ימים, מטלטולי הדרך ולאחר כבוד רב שהנחילו להם יהודי העיר אודיסה – בריקודים ושירה… "בשנה הבאה לירושלים" – הפליגו אנשי השיירה בארבע ספינות של יוונים מחופי אודיסה, לכוון ארץ ישראל.
את הספינות השיטו בקרבת חופי הים השחור, במקומות ישוב ליד החופים, שבהם היו הגברים אמיצי הלב יורדים ליבשה, כדי להצטייד במזון, וצידה לדרך. הם הגיעו לעיר קושטא… ואחרי חג הפסח הם הפליגו שוב בים. מכאן החלו סערות קשות בים, שנמשכו מספר שבועות, עד שהגיעו לבסוף לעיר בירות, ומשם נסעו לעכו.
בראשית חודש אלול תקס"ט (1809), עלו רוב אנשי השיירה בשיירת גמלים לעיר צפת מחוז חפצם להתנחלותם. אך רבי אברהם וולפנזון ואשתו, ועוד שתי משפחות וילדיהם, נסעו לכוון ירושלים, וזאת כדי לקיים את מצוות ה"עלייה לרגל" לפי הוראות הגאון מוילנה. נסיעה זו נמשכה שבוע ימים, ולבסוף הם הגיעו בשעות המוקדמות של הבוקר – לתחנתם האחרונה – "שער יפו" השער הראשי לירושלים. אך כאן הם מצאו את השער סגור וחיכו עד שאנשי השלטונות יפתחוהו.
כשירדו ר' אברהם ואשתו ושאר בני השיירה, מעל דבשות הגמלים, הם השתטחו על הארץ, ונשקו את רגבי האדמה, וקרעו קריעה כ"הלכה".. ואז הם ברכו בקול רם, לעיני החמרים הערביים, את ברכת "שהחיינו וקיימנו".
לבסוף פתחו אנשי השיירה את צרור תיבותיהם שנשאו עמם – אחד עשר חדשים מהעיר שקלוב, והוציאו מתוכם את המלבושים החמודים ואת פרוות הנשים היקרות… וערמו אותם לערמה אחת, יצקו עליה שמן, ושרפו את הבגדים כשהגברים רוקדים מסביב למדורה ושרים: – "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים" והנשים הצעירות שבחבורה… התפרסו ליד המדורה ובכו בכי-מר… על אבדן בגדיהם – הרכוש היקר.
"…היום נולדנו מחדש.. ניחם רבי אברהם את הנשים ..ועלינו לברך "ברכת הגומל לקב"ה"
.. ששמר עלינו בדרכנו הארוכה"…
לאחר גמר החשבונות עם ה"חמרים" הערבים, התעטפו הנשים בסדינים שחורים והגברים לבשו "קפטנים" – כמנהג ירושלים ונכנסו עם שיירי צרורותיהם לתוך העיר והגיעו עד ל"רחוב היהודים".
..במחזור התפילות שלו – מ"הימים הנוראים".. רשם רבי אברהם בכתב ידו – ליד התפילה – "תקע בשופר גדול לחרותנו.." – את הדברים הבאים לעדות:
– "בראש השנה של שנת תק"ע התפללתי בפעם הראשונה ליד ה"כותל המערבי"…
וזה סוף סיפורה המרתק.. של שיירת ר' אברהם הדיין לירושלים.
ירושלים ניסן תשס"ח – 2008 שבתי זכריה עו"ד
אברהם הדיין ואישתו נכנסים לירושלים הגרסאות השונות
מאת אלי אשד
מעניין לראות איך התפתח הסיפור על כניסתם של אברהם הדיין וולפנזון ואישתו לירושלים סיפור שאותו מביא כאן עו"ד שבתי זכריה . .
הגרסה הראשונה
יעקב גולדמן,המספר של הגירסה הראשונה של סיפור כניסת אברהם הדיין ואישתו לירושלים.
הגירסה המקורית של הסיפור הופיעה ככל הנראה אצל יעקב גולדמן בעלה של אסתר מלכה בתו של אברהם הדיין מאישתו השנייה שינדל.
גולדמן מן הסתם שמע את הסיפור מאברהם הדיין עצמו או מאשתו של אברהם או מאישתו שלו ( או מכולם ביחד ? ) והוא מספר בספרו ""ספר בני אשר :יכיל עשרים ושלשה פרקים חקירות ודרישות בענינים שונים" ( חידושי תורה ) ( 1924) בעמוד קיט על אם אישתו שיינדל ש"בבואה עם בעלה מאונגריה לשער יפו בירושלים והיא לבושה מלבושי –פאר אירופאיים עמדה על יד שער יפו וקרעה ב גדיה כדין ואמרה "איני נכנסת לעיר הקדושה במלבושי מן הגולה אלא בסדין לבן כמנהג נשי ירושלים המוסלמיות והיהודיות בצאתן החוצה" ,ורק אחרי שמילאו בקשתה נכנסה העירה. "
כלומר הפרשה ארעה כאשר חזר אברהם הדיין לארץ ישראל בה התגורר כבר מזה שנים עם האישה השנייה שלו .(עם כי מעניין שגולדמן אינו מזכיר את שם הבעל שהיה חמו אלא רק את שם האישה ).
פנחס גרייבסקי היסטוריון של ירושלים
על שיינדל מספר חוקר תולדות ירושלים פנחס גרייבסקי אחיו של יעקב : מאת אבי מורי ורבי צבי ז"ל שגר בחצר אחת עם רבי אברהם הדיין קיבלתי :שיינדל היתה בת להורים גדולים בשורישפאטאק שבהונגריה. מלומדת הייתה ביהדות גרמנית והונגרית ,בקיאה הייתה במדרשי אגדה .הצטיינה ביופייה ,בחוכמתה ,ביראת ה' ובצדקתה אשר חפפה על כל הגיוני נפשה ופועל כפיה .
גירסה שנייה
יעקב רימון סופר ומשורר.
בגירסאות הבאות של הסיפור כל הפרשה מתרחשת כמה שנים קודם לכן עם הגעתו לראשונה של אברהם וולפנזון לירושלים והיא מיוחסת לאישתו הראשונה של אברהם הדיין,בתיה בריינה ( אם כי אין נוקבים בשמה בסיפור ).
הגרסה השנייה של הסיפור היא של המשורר יעקב רימון שמספר בסיפורו "רבי אברהם הדיין ואישתו עולים לירושלים " המבוסס בברור על המקרה המתואר אצל גולדמן אבל מורחב בהרבה כיצד כאשר היגיעו אברהם ואישתו (הראשונה בתיה בריינה אם כי רימון נמנע משום מה מלהזכיר את שמה ומעניין למה ) אחרי מסע ארוך וקשה בים סוער לעכו השתטחו על הארץ ונשקו את רגבי האדמה והצטרפו מיידית לשיירת גמלים שפניה מועדות לירושלים, נסיעה הצטיינה בחוסר הנוחיות שלה . הם היגיעו לירושלים עיר הקודש שבורים ורצוצים בגופם אך לא ברוחם . כשירדו וראו את עיר דוד בחורבנה גאו בבכי מר ולפתע פנתה אל אברהם אישתו הצדקנית כשהיא קוראת מתוך החלטה נחושה :"אברהם עיר האלוהים מושפלת עד שאול תחתית ואני אכנס במחלצות ותכשיטים ועדיים ? לא יהיה כזאת !"
"הם פתחו המזוודות והוציאו מהן את כל היקר וההדר שבבגדיהם וחפציהם .חיש מהר נערמה הערמה .רבי אברהם הדיין ואשתו הסירו מעליהם את מלבושיהם היקרים והאישה התפרקה מכל עדייה ויזרקום לערמה בלב הומה .
ברגש ובנפש סוערת הדליקו את הערמה. התעטפו רבי אברהם הדיין ואשתו בסדינים לבנים , ולאור המדורה נכנסו השניים כשני למלאכים טהורים לירושלים .
( :יעקב רימון "רבי אברהם הדיין ואישתו עולים לירושלים ")
יעקב רימון היכיר את יעקב גולדמן וייתכן ששמע את הסיפור מפיו או מאישתו ואולי קרא על זה בספרו.
( " ייתכן באותה המידה ששמע את הסיפור משכניו וידידיו בשכונת מונטיפיורי אליהו לנדא נינו של אברהם הדיין ו/או מידידו ושותפו לכתיבה יוסף זונדל וסרמן חתנו של אליהו לנדא.
ייתכן בהחלט גם שכל האפשרויות האלו נכונות ורימון היה מודע לסיפור מכל אחד מהמקורות שצויינו שכל אחד מהם מן הסתם נתן לו ואריאציה משלו.
. בכל מקרה ניראה שבגירסתו של יעקב רימון לסיפור של אברהם הדיין ואישתו וכניסתם לירושלים הוא לקח לעצמו חרות פואטית לשנות כראות עיניו על מנת להפוך את הסיפור ואת המסר שלו לדרמטי יותר כפי שאפשר לראות למשל מהמילים המצוטטות מהאישה חסרת השם של אברהם הדיין ( היפוך מעניין לגרסה הקודמת שבה הבעל הוא זה שאינו מוזכר בשמו ) מילים שאינן נמצאות כלל בגירסה המקורית של גולדמן.
סיפורו של רימון על אברהם הדיין הופיע לפחות בשני ספרים.
" בתוך "ירושלים העתיקה :לקט סיפורים ,אגדות ותיאורי חיים כינסו וערכו יעקוב רימון ויוסף זונדל וסרמן " ( סבו של כותב שורות אלו )הוצאת המכון לאיסוף סיפורי ארץ ישראל ואגדותיה , 1958.
הסיפור הופיע שוב בספרו של יעקב רמון "דמויות מן העבר :סיפורים ורשימות הוצאת המנורה ,1972.
גירסה שלישית
את הגירסה של יעקב רימון אפשר למצוא בשינויים קלים גם במאמר "רבי אברהם וולפנזון " בתוך "ספר של יעקב גליס מגדולי ירושלים הוצאת ספריית ראשונים ,ירושלים תשכ"ז . ,1967 ( הגירסה הפרטנית ביותר הקיימת על חיי אברהם וולפנזון ).מקור הגרסה הזאת מצויין שם במפורש .: "על המסורת השמורה במשפחה מסביב לעלייתו של רבי אברהם מספר י..רמון …."
אלא שבגירסה שאותה מביא גליס יש שינויים לעומת הגרסה הקיימת בדפוס של רימון. :
מסופר שם על אישתו הצדקנית של אברהם הדיין ( שגם כאן לא מציינים את שמה ) ש"התפרקה מכל התכשיטים והעדיים וכל חפצי הערך והחם ,כולם הוקדשו לצדקה ,ושניהם נכנסו לירושלים בכסות פשוטה זכר לחורבן ובלבם יוקדת אש האהבה לירושלים .
דהיינו כאן בגרסה השלישית של הסיפור החפצים לא נשרפים אלא רק נמסרים לצדקה.ומוזר למה השינוי ,אולי העורך גליס מצא את עיניין שריפת החפצים כקיצוני מידי ?
( מוזר גם שאין למצוא את הסיפור הזה בספר "מיקירי ירושלים " של יוסף זונדל וסרמן שהופיע ב1973 למרות שיש שם פרק שלם על אברהם הדיין,ולמרות שוסרמן ללא ספק היכיר את הסיפור. סביר גם שהיה זה הוא או חותנו אליהו לנדא נינו של אברהם הדיין שסיפרו אותו ליעקב רימון במקור .ובכל זאת וסרמן נמנע להביא את הסיפור ).
גירסה רביעית
ד"ר ישראל בן זאב בצעירותו.
את הגירסה הרביעית המפותחת ביותר של הסיפור אפשר למצוא במאמרו הגדול שלא פורסם של ד"ר ישראל בן זאב שהיה נינו של אברהם הדיין שלושה ממיסדי ישוב האשכנזים הפרושים במאה התשע עשרה רבי ישראל משקלוב ,רבי אברהם הדיין וולפינזון ובנו רבי זאב איש ירושלים ". מאמר שכנראה נכתב בסביבות 1990 לפני מותו של ד" ר בן זאב ולא פורסם והשתמר בידיו של עו"ד זכריה .ובו יש תיאור מפורט ביותר של שריפת החפצים והמלבושים בכניסה לירושלים.
ןגירסה זאת עומדת בבסיס המאמר שמופיע כאן של עו"ד שבתי זכריה.
ראו עוד
התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון
אברהם הדיין וולפנזון בויקיפדיה
שבתי זכריה חוקר ירושלים הלא נודעת
עוד סיפורים של שבתאי זכריה על ירושלים
סיפורי שבתאי זכריה מירושלים -חלק שני
סיפורי ירושלים של שבתאי זכריה חלק שלישי
סיפורי ירושלים של שבתאי זכריה חלק רביעי
סיפורי ירושלים של שבתאי זכריה חלק חמישי
אריה מורגנשטרן :השיבה לירושלים :חידוש הישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה ה-19
21 תגובות על “אברהם "הדיין" וולפנזון נכנס לירושלים”
כשסיפרתי לילדים או כשאני מספר לנכדים סיפור זה, בסופו אני מדגיש שלא יכול להיות ששרפו את הבגדים. כי זה "בל תשחית". ואצלנו הקפידו מאוד על "בל תשחית" והקפדה זו לא נולדה אצל הורי. זו בוודאי מסורת עתיקת יומין במשפחה זהו "לאו" מן התורה! בסיפורי המשפחה מודגשת צדיקות כל הדורות. אגב, גם בסיפור זה מדגישים את צדיקותם!
ברור לי, אני בטוח (גם זאת אני מדגיש בפני ילדי, כשמישהו אומר: בטוח כך וכך, סימן שאינו יודע!) שלא יעברו על לאו, לפחות כמו על כל לאו אחר, בייחוד שע"י זה גם מפסידים גם מצוות! (וברור לי, ז"א לפי הקריטריון שלי, איני יודע) שלא יחמיצו מצוות.
במשפחתנו לא הדגישו את העושר הגדול של אברהם-דיין, אבל מסורת משפחתי היא שהוולפנזונים לא קבלו מן החלוקה. גם פרופ' מורגנשטרן מצא זאת בכתובים: מותו בלא עת (אבי ע"ה היה אומר המוות תמיד בא 'בלא עת', הוא נפטר בגיל 82) של בן-ציון (היה בן 39) נכדו של אברהם-דיין קטע את המסורת המשפחתית הישירה במשפחתנו.
סיפור זה לא שמעתי בבית. את הסיפור למדתי מסִפרו של רימון. שמחתי לקרוא באתר זה את גרסת הצדקה שהיא מתקבלת על הדעת. כי בהיכנסם לעיר בוודאי (לפי הכלל שלי: נרדף ל"איני יודע") חילקו צדקה. ואם הנשים בכו זה לא כל כך בגלל הכסף. אלא: לעולם לא אמצא שמלה שתתאים לי כל כך! במקום הפרימיטיבי הזה אין דברים כאלו בכלל! (הארץ הייתה באמת מקום מפגר כלפי אירופה) ואפילו אם יש, איפה נמצא? זה מקום חדש שאינני מכירה אפילו איפה קונים בשר! (אגב באותם ימים אי אפשר היה לאשכנזים להשיג בשר).
כשהיגיע לארץ אבל הוא לא נשאר כזה. הוא ככל הנראה היה לווה כספים מבנו זאב.
אגב ד"ר סגל במשפחתך יש איזה שהוא מידע או מסורות או, משהו על בתו של זאב ואחותו של בן ציון בתיה בריינה ?
מדוע "לווה", במשפחתנו זה לא היה נשמע טוב, נעזר. לא, אין לי כל מידע על בתו של זאב ואחותו של בן ציון בתיה בריינה.
מי יודע מהי שנת נישואיו של ד"ר ישראל בן-זאב?
לכל בני משפחת וולפנזון (בן -זאב ) בארץ ובחו"ל שלום
השנה הבאה שנת 2009 היא על פי המסורת המשפחתית שנת ה-200 לעליית אבי המשפחה ר' אברהם וולפנזון הדיין ואשתו לארץ ישראל בשנת 1809 . וזה 39 שנים אחרי ניסיון קודם של עלייה בשנת 1770 של סבו של אברהם הדיין ,עזריאל משקלוב בניסיון ראשון מסוגו לקיים עלייה אשכנזית לארץ ישראל
ובמשך 200 השנים האלו לא פסקו בני משפחת וולפנזון אפילו לרגע ליסד ליזום ולפעול בחזיתות שונות של הישוב ושל המדינה
בני המשפחה היו בין המנהיגים של הישוב היהודי בערים צפת וירושלים במשך עשרות רבות של שנים ונטלו חלק בנסיעות דיפלומטיות בחו"ל למען הישוב .
בני המשפחה היו חלוצים בתחום הדפוס בארץ ישראל וכללו את המגיה הראשון הידוע בשמו בארץ ישראל ויסדו כאן בתי דפוס על פי שיטות חדשות שלא היו מוכרות עד אז בארץ והכניסו את השימוש ב"אמהות " (מטריצות ) לבתי הדפוס .
בני המשפחה היו הראשונים שהדפיסו ספר תנ"ך מוגה ומודפס כולו בידי יהודים בעברית בארץ ישראל . .
בני המשפחה תרמו תרומה ענקית לתחום הרפואה והיו האחראיים ליסודו של בית החולים היהודי הראשון בירושלים "ביקור חולים ". .
בני משפחת וולפנזון הקימו את בית המרקחת היהודי הראשון בארץ ישראל
בני המשפחה היו ראשונים שהביאו מנורות נפט לישוב היהודי .
בני המשפחה היו האחראיים לבנייתו של בית הכנסת המפורסם ביותר של ירושלים ושל העולם היהודי כולו בית הכנסת "בית יעקב" בירושלים בית כנסת שנחרב במלחמת העצמאות וכיום משוחזר מחדש בדיוק בצורה שבה נבנה בידי בני משפחת וולפנזון לפני כ160 שנה .
בני משפחת וולפנזון היו הבעלים של תחנת הרוח המפורסמת של משה מונטיפיורי בירושלים שהפכה לאחד מסמליה של ירושלים והפעילו אותה כל תקופת קיומה למרות איומים וניסיונות שונים להרוס את התחנה גם באמצעי כישוף שונים של מתחרים ערביים
בני משפחת וולפנזון עמדו בראש האירגון החשאי של הלוחמים בפשע "הגברדיה היהודית " בירושלים של המאה ה-19.
בני משפחת וולפנזון הקימו את בית החינוך לעיוורים הראשון בארץ ישראל.
בני משפחת וולפנזון הקימו את אירגון "בני הישוב " שהוציא לאור את האנציקלופדיה המפורסמת לחלוצי הישוב ובוניו שהיא מקור המידע העיקרי כיום לאלפי אנשים מתקופת הישוב.
איש ממשפחת וולפנזון היה ממגלי "דרך בורמה "שהביאה להצלתה של ירושלים מכיבוש במלחמת העצמאות.
וזוהי רק רשימה חלקית ביותר של השגי בני המשפחהב200 שנות ישיבתם בארץ ישראל
איזה כיף להיות שייך וחלק מסיפור כל כך מרתק!
איזה כיף להעביר את הסיפורים וההיסטוריה המשפחתית לדור הבא!
אנו בוחנים בימים אלו את האפשרות לבצע מספר פעולות לכבוד האירוע כגון:
1. סיורים בעקבות סיפורי המשפחה ברחבי הארץ
2. פגישות מצומצמות במקומות שונים בארץ.
3. מפגש גדול בקיץ שיזמין אליו כל מי ששיך למשפחה. מפגש שיחגוג את תרומתה האדירה של משפחת וולפנזון לישוב היהודי במשך 200 שנה . .
אנחנו מחפשים בימים אלו נציגים של כל פלג שיכול לשתף פעולה לביצוע מפגשים אלו.
אין לי ספק שזו תהייה חוויה שתעניק לנו ולדורות רבים אחינו הרבה עניין שמחה וגאווה.
השלב הבא יהיה פגישה של "צוות המארגן". כל מי שמוכן לרתום עצמו ל"צוות המארגן" לארגון חוויה זו אנא שלחו אלי את הפרטים שלכם (שם מלא, טלפון, ואמייל) כדי שאוכל להזמינכם לפגישה זו.
שלכם.
אלי אשד בלש תרבות
נצר למשפחת וולפנזון
עירון דיבון נצר למשפחת וולפנזון
052-3840044
divon@sachlav.co.il
I Sachlove u!
Divon Yron
Sachlav CEO
http://www.IsraelOnTheHouse.com
עירון דיבון
מנכ"ל סחלב
http://www.tiyul.com
במשך למעלה מחמישים שנה היה הרב אליהו יצחק לנדה נינו של אברהם וולפנזון הדמות המרכזית בכל מה שהיה קשור להפצת מורשתהחכם היהודי המפורסם מהמאה ה-18 הגאון מוילנה ותורתו בעולם היהודי. כמו"ל ומדפיס ספריו של הגאון מוילנה בני משפחתו ותלמידיו . .
ולמעשה ראה את עצמו כאחראי עלי אדמות על מורשת הגאון מוילנה.
וכתוצאה זכה אליהו לנדא לכינוי המפורסם "נכד הגר"א"
ובין השאר עמל בסוף חייו על פרסום ספרו של אבי סבו אברהם וולפנזון "מחזה אברהם " פרסום שאותו תיכנן עוד מצעירותו עשרות שנים קודם לכן . אך הספר יצא לאור רק לאחר מותו בידי בנו .
וחוץ זה פעל ליצירת מהדורה דפוס ארץ ישראלית ראשונה של התנ"ך ערוכה ומוגהת כולה בידי יהודי במקום שבו נוצר .
וכתוצאה זכה אליהו לנדא לעוד כינוי מפורסם "גואל התנ"ך ".
ראו
גואל התנ"ך
http://www.notes.co.il/eshed/50217.asp
לרגל חג הפסח ובמלאת 170 שנה בדיוק לעלייתו של סב- סבו של סבי הרב יוסף זונדל מסלנט "הפה השלישי של אליהו הגאון מוילנה " להלן כתבה על חייו.
הרב יוסף זונדל מסלנט ידוע הודות לכמה דברים :
כאב המייסד של תנועת המוסר הליטאית הנחשבת לתנועה הדתית -הרעיונית המעמיקה ביותר שקמה ביהדות החרדית במאות השנים האחרונות , שתלמידו ישראל סלנטר אירגן אותה בהשראתו ועל פי רעיונותיו..ויוסף זונדל מסלנט שימש בתנועה זאת כדמות המופת שאת מעשיו לומדים ומהם מסיקים מסקנות לגבי הדרך המוסרית שבה צריך האדם ללכת.
אנשי תנועת המוסר אולי לא יאהבו לשמוע את זה אבל מערכת היחסים בין יוסף זונדל מסלנט ובין תלמידו ישראל מסלנטר מזכירה יותר מכל דוגמה היסטורית אחרת את מערכת היחסים בין ישו הנוצרי ותלמידיו פטרוס ובעיקר פאולוס ,שעל סמך דמותו של ישו כפי שהבינו אותה יצרו תנועה ודת שלמה ,שככל הנראה שלא עלתה כלל על דעתו של ישו עצמו שלא השאיר אחריו שום ספר כתוב .כפי שקרה גם עם יוסף זונדל מסלנט שגם הוא לא חשב כלל ליצור תנועה שלמה מרעיונותיו.
מה שידוע פחות הוא שיוסף זונדל מסלנט היה מנהיג בכיר של הקהילה הפרושית בירושלים ומה שנחשף רק לאחרונה זה שהוא היגיע לשם כנציג הבכיר של האירגון החשאי "רוזני ארץ ישראל בוילנה " ( בני ציון ) .
אחריו חתנו הרב שמואל סלנט היה הרב הראשי המפורסם של האשכנזים בירושלים במשך כ70 שנה שיא עולמי של כל הזמנים באורך זמן מנהיגות שאין לו תקדים או המשך חוזר ובוודאי בעיר מסוכסכת ומלאה מאבקים פנימיים כמו ירושלים.
אני הנין של נינתו של הרב יוסף זונדל ובכתבה זאת אסקור כמה מסורות משפחתיות שיש אצלנו על חייו ולוקטו בידי סבי המורה והסופר יוסף זונדל וסרמן שנקרא על שמו והושפע ממנו מאוד וחיבר שני ספרים עליו ועל חתנו שמואל סלנט "שמואל בדורו " ו"מיקירי ירושלים " .
ואשווה אותם עם הממצאים החדשים של ד"ר אריה מורגנשטרן שגילה שפעילותו של יוסף זונדל כאחד מראשי הקהילה בירושלים הייתה מלאה בסכסוכים ומאבקים עקרוניים שונים עם שותפים להנהגה כמו הרב ישעיהו ברדקי בניגוד לכל מה שמתואר במסורת המשפחתית.
ראו
הפה השלישי של אליהו
http://www.notes.co.il/eshed/55073.asp
הד"ר עמנואל סגל יוצא להגן על הכבוד האבוד של אברהם הדיין וולפנזון במאמר מקיף
משלו
הכבוד האבוד של אברהם "הדיין " וולפנזון
http://www.notes.co.il/eshed/58097.as
שושלת צאצאי רבי אברהם דיין מראשוני הישוב האשכנזי
הוכן בידי יוסף זונדל וסרמן עם תוספות מאת עמנואל סגל ואלי אשד
השושלת
הדור הראשון
מנחם מנדל
אב"ד ( אב בית דין ) ור"מ ( ראש ישיבה ) כל מדינת רוסייא יע"א .
שם אישתו ברכה
הדור השני
רבי משה ברכה.
הדור השלישי
רבי עזריאל משקלוב
האיש שעמד בראש העלייה האשכנזית הראשונה לארץ ישראל בשנת תק"ל ( 1770) או תקל"ב ( 1772)
הדור הרביעי
זאב משקלוב
אחיו שמואל משקלוב ,אישתו מלכה
הדור החמישי
הרב ישראל משקלוב בנו של שמואל,מנהיג עליית תלמידי הגר"א בראשית המאה ה-19.
אברהם הדיין וולפנזון,בנו של זאב
אישתו של אברהם בתיה בריינה
הדור השישי
זאב וולפנזון ממנהיגי הישוב בירושלים במאה ה-19.
אשתו בעבא רבקה ( שם אישה נוספת זלדה ? )
א 1. רבי אברהם דיין משקלוב
אשתו בתיה בריינה עלה בשנת תק"ע.
ערך בויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%96%D7%95%D7%9F
מאמר על אברהם וולפנזון
http://www.notes.co.il/eshed/41273.asp
עוד מאמר על אברהם וולפנזון
http://www.notes.co.il/eshed/43933.asp
ב 2. ר' זאב ולפינזון (ר' וולוויל באביס)
אשתו באבע רבקה (שנצלה מצפת)
על זאב וולפנזון
http://www.notes.co.il/eshed/43182.asp
ערך בויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%96%D7%95%D7%9F
1
3. טויבא פייגה אשת ר' שניאור זלמן שניאורסון 1
4. יהושע ולפינזון אשתו.מהרוקחים הראשונים בירושלים. 1
5. מלכה אסתר ולפינזון אשת הר' יעקב גולדמן 1
ג 6. בן ציון ולפינזון אשתו בריינה בת הרב יעקב תאומים 2
7. בתיה בריינה באשה אשת הר"ר אלעזר לנדא בה"ר יעקב משה מסלונים בהר"ר אברהם בן הגר"א מוילנא זצ"ל
מאמר עליה ועל בעלה
http://www.notes.co.il/eshed/44795.asp
2
8. אברהם זאב ולפינזון 4
9. משה ולפינזון אשתו (בדרום אפריקה) 4
10. יהודה ולפינזון בדרום אפריקה 4
11. מאיר ולפינזון בדרום אפריקה 4
12. מרדכי ולפינזון בפתח תקוה 4
13. גדליה ולפינזון בדרום אפריקה 4
14. מינדל אשת חיים יוסף ביאלה 4
15. טובה אשת נתן איצקוביץ 4
16. שיינדל אשת נתן קריסטל 4
17. ברכה אשת נחמי' ריכטר 4
18. אשר גולדמן 5
19. שלמה פזי (גולדמן) 5
20. יונה (טייבל) אשת פרוש 5
21. נחמה אשת דוד גנגס 5
22. רבקה ינטע אשת מתתיהו סולצקי 5
23. צבי גולדמן 5
24. שמשון גולדמן 5
25. שלום גולדמן 5
ד 26. מנחם ולפינזון אשתו שרה רבקה בת יהודה לייב הכהן 6
27. שרה אשת אלטר הכהן 6
28. באשה אשת משה מאזה 6
29. ? 6
30. הרב אליהו לנדא אשתו אסתר זלברמן
מאמר על אליהו לנדא
http://www.notes.co.il/eshed/50217.asp
7
ה 31. ד"ר ישראל בן-זאב (ולפינזון) אשתו שושנה דינוביץ 26
32. ולפינזון 26
33. ולפינזון
34. שמואל מאזה 28
35. יעקב אלעזר לנדא אשתו שרה 30
36. חנה טריינה לנדא אשת יוסף זונדל .וסרמן 30
ו 37. עפרה 31
38. רות 31
39. תלמה 31
40. צבי אשד אשתו רחל בלנק בת המנהיג הציוני אליהו בלנק
מאמר על צבי אשד
http://www.notes.co.il/eshed/4479.asp
36
41. משה אשד ממגלי דרך בורמה אשתו מאירה שנלר
מאמר על משה אשד
http://www.notes.co.il/eshed/39529.asp
36
42. נחמיה אשד אשתו רבקה ארביט 36
43. שמואל אשד 36
44. בתיה אשת עזריאל סלמון 36
45. צפורה אשת יהושע פרימור (פורמן) 36
ז 46. זוהר אשד 40
47. רונית אשד
אלי אשד בלש תרבות
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%A9%D7%93
40
48. עינת אשד 41
49. יובל אשד 41
50. מרים וסרמן 42
51. אלישבע וסרמן 42
52. חגית סלומון 44
53. עדי סלומון 44
54. איל פרימור 45
55. סיגל פרימור 45
וצאצאי הדור הנוכחי
ילדיו של צבי אשד
1זוהר יצחק
2. רונית אשד
3. אלי אשד
ילדיהם של רונית אשד ויאיר שרון
חן שרון
לירון שרון
גל שרון
אורן שרון
אוהד שרון
צאצאיו של מוסא אשד
עינת אשד נשואה לישראל חרמץ ( נישואים שניים ) שם בעלה הראשון יוסף פורמן ( 186)
ילדים
הדס גולן ( שם נישואין )
שקד פורמן
יובל אשד נשוי לליאור
ילדים
עומרי
תומר
נועם אשד נשוי למיכל
ילדיהם של נועם ומיכל אשד
גל אשד
עומר אשד
בניהם של נחמיה ורבקה
מרים בעלה יהודה ורשואר
אלישבע-טובה הבעל אברהם הכהן וולמן
עזריאל ( נפטר בילדותו )
ילדיה
שולמית-תמר
אלכסנדר זיסמן אברהם
נתנאל –ישראל
שרי- איתה
ביתו השניה של נחמיה אשד
אלישבע-טובה הבעל אברהם הכהן וולמן
ילדיה
אפרת נשואה לאושרי מימון
הודיה
יוסף זונדל
הושעיה
רעננה
אוריאל ( זוג תאומים )
ילדיה של אפרת מימון
יהודה-מנחם
ימימה
בתיה נשואה לעזריאל סלומון
ילדים
חגית –אסתר אשד
עדי –דוד אשד
בנו של עדי
ערן
ציפורה- רחל מורת דרך מומלחת לתולדות תל אביב נשואה ליהושע פרימור
ילדים
1. אייל אליהו פרימור
ילדיו של אייל וסמדר-אסתר
תום
דנה
נועם
2. סיגל רבקה פרימור –פסלת בעלה אודי אלוני בנה של שולמית אלוני
ביתה של סיגל
יולי אלוני
בנה השלישי של ציפורה פרימור
3. עמית יאיר פרימור נשוי לננסי
שושלת וולפנזון רשימת עמנואל סגל
צאצאי "אברהם- דיין"
דור 1: אברהם וולפנזון "אברהם דיין":
2. פייגה-טויבה 2. זאב-וולף וולפנזון "ועלועל באבעס" 2. אסתר-מלכה גולדמן 2. יהושוע וולפנזון.
דור 2: פייגה-טויבה שניאורסון:
נישאה לשניאור-זלמן שניאורסון אביו נחום-יוסף, אימו שרה-רבקה נכדת בעל ה"תניה". לא ידועים לי פרטים נוספים.
דור 2: זאב-וואלף וולפנזון "ועלוועל באבעס": היו לו 11 ילדים, מתו בחיו. נשארו:
3. בתיה-בריינא לנדא. 3. בן-ציון וולפנזון.
דור 2. אסתר-מלכה גולדמן:
4. נפתלי סלצקי: נכד של אסתר-מלכה גולדמן אזורי חן, תל-אביב. 03-699-1130.
בתו: 5. מתניה סלצקי: 03-649-4548. לא ידועים לי פרטים נוספים.
דור 2: יהושוע וולפנזון: רוקח הראשון בירושלים שלמד לימודים גבוהים ברוקחות.
3. מרדכי (מכס) וולפנזון היה מזכיר העיר פתח-תקווה. השאיר 6 ילדים רובם אינם בארץ.
לא ידועים לי פרטים נוספים. מורגנשטרן יודע עליהם.
דור 3: בתיה-בריינא לנדא:
( רשימה נמצאת למעלה )
דור 3: בן-ציון וולפנזון:
4. פועה-רחל בורשטיין (פייקא). 4. שרה לווינסון. 4. בתיה מזא"ה (בשקה). 4. מנחם וולפנזון.
דור 3: מרדכי (מכס) וולפנזון: היה מזכיר העיר פתח-תקווה.
דור 4: נפתלי סלצקי:
נכד של אסתר-מלכה גולדמן אזורי חן, תל-אביב. 03-699-1130.
בתו: 5. מתניה סלצקי: 03-649-4548. לא ידועים לי פרטים נוספים.
דור 4: פועה-רחל בורשטיין (פייקא). (בעלה אפרים-יצחק-אלתר, מת מצמא כחייל טורקי הושלח דרך חלון הרכבת)
5. חייה-קיילא צ'צ'יק 5. טויבּה-שפרה סגל (טייבּל). 5. רבקה 5. חיים בורשטיין 5. אסתר רוחלנקו בעלה דוד (חשוכי ילדים).
דור 4: שרה לווינסון. (בעלה אלתר. בירושלים הכרתי נכדה ששמה היה שרה, היא ירדה לארה"ב. לא ידוע לי יותר).
דור 4: בתיה מזא"ה (בּשקֶה): בעלה משה.
5. פייגה זוסמן. 5. מלכה גלצר.
דור 4. מנחם וולפנזון.
5. גנשקה. 5. ד"ר ישראל בן-זאב. 5. מיכל וולפנזון.
דור 5. גנשקה אייזלמן
עירון דיבון מצאצאיה. הוא יודע יותר.
דור 5. ד"ר ישראל בן-זאב.
6. עפרה. בעלה זליג. 6. רות אטינגר. Ettinger. 1955 S.Kearney Way, Denver'CO 80224. 6. חיה.
דור 5. מיכל וולפנזון.
6. Pauline Rozner. 6. Sima. Chicago, USA.
שלחתי לארה"ב לקבלת פרטים נוספים בסוף המסמך. הם מעוניינים לבוא.
דור 5. חייה-קיילא צ'צ'יק: בעלה יצחק.
6. שושנה פריברג: בעלה אברהם. 6. ברוריה. 6. רחל-פועה. 6. אפרים-יצחק צ'צ'יק (פרויצ'יק) 6. שרה.
דור 5. טויבּה-שפרה סגל (טייבּל): בעלה יוסף.
6. פועה-רחל פיירניקש. 6. לאה ברידא. 6. יצחק סגל. 6. עמנואל סגל.
דור 5. רבקה (מיכל וולפנזון, שמואל איזאקסון):
6. Pauline (פועה-רחל) וולפנזון. 6. Fred (אפרים-יצחק) Isaacson.
דור 5. חיים בורשטיין. אשתו חנה.
6. יצחק בורשטיין. שרה וינר.
דור 5. פייגה זוסמן. בעלה צבי.
6. בנימין זוסמן. 6. זאב. ז"ל. 6. יהודה-לייב. 6. ברוריה. 6. יעקב. 6. אברהם-מאיר.
דור 5. מלכה גלצר. בעלה דוד.
6. בלה מיטלמן. 6. בריינדה הרשלר. 6. חנה דוינסקי. 6. רחל שטרסברג. 6. ציפורה כהן. 6. נחמה זייציק. מרדכי גלצר ז"ל.
דור 6. פועה-רחל פיירניקש ז"ל. בעלה חיים. צה"ל 103, קיראון, קריית-אונו 55451. 03-535-6754.
7. שרגא אופיר. 7. סימה זיסמן.
דור 6. לאה ברידא ז"ל. בעלה משה. בר-כוכבא 3א, תל-אביב 63426. 03-629-4920.
7. עודד ברידא. 7. אורנה בומפלק.
דור 6. יצחק סגל. אשתו רות. התיכון 42, חיפה 32292. 04-822-1005. ttg2@bezeqint.net.
7. אליצור סגל. 7. רונית סגל.
דור 6. עמנואל סגל. אשתו לאה. התותחנים 4א, כפר-סבא 44537. 09-765-6095. emanus@bezeqint.net.
7. אריאל סגל. 7. סמדר ברגר. 7. שירה סגל. 7. רוחמה סיני.
דור 6. Pauline Rozner (פועה-רחל).
7. Joel Rozner (יואל). 7. Shelley Gaynor. ראה בסוף באנגלית.
דור 6. Fred Isaacson (אפרים-יצחק). אשתו פרידה.
7. Philip Isaacson (פייבל).
דור 6. יצחק בורשטיין. אשתו סופי. המעגל 10, קריית-אונו 55402. 03-635-8558 יצחק: 050-623-5058.
7. פזית ליבני. בעלה עפר 7. טלי ליעם. בעלה דוד. 7. מיה-אסתר.
דור 6. שרה וינר. בעלה שלמה. חיים-כהן 15, פתח-תקווה 49553. 03-922-7002.
7. חיה-לאה. 7. רונית. 7. מיכל.
דור 6. בריינדה הרשלר. חזנוביץ 3, ירושלים. 02-624-4611.
7. מיכל קורנברג. יחזקאל 44, ירושלים. 7. מרדכי הרשלר. ירושלים. 7. מאיר-צבי הרשלר. חזנוביץ 3, ירושלים. 02-624-4611. 7. פרידה ויינגרטן. חזון-איש, רמת שלמה, ירושלים. 7. אליהו הרשלר. רמות ג.
דור 6. ביילה מיטלמן. לסין 11, תל-אביב. 03-695-3562.
7. שרה מיטלמן. ביאליק 7, ירושלים. 02-652-0108. 7. משה מיטלמן. מיכלין 10, בית-וגן, ירושלים. 02-642-1751, 052-260-1730. 7. אהרון מיטלמן. מתיתיהו 37, בני-ברק. 03-677-0893.
דור 6. חנה דוינסקי. 02-624-5712.
דור 6. רחל שטרסברג (יוסף).הפסגה 47, בית-וגן, ירושלים. 02-641-5758.
7. מרדכי שטרסברג. פרדס חנה. 7. שלמה שטרסברג. רמת-הגולן, חיספין. 7. צבי שטרסברג. רחמלביץ 160, ירושלים. 7. מיכל דובדבני. חן-הצפון 4, פתח-תקווה.
דור 6. ציפורה כהן. לונדון.
דור 6. נחמה זייציק (ליפא). ראשית-חכמה 29, ירושלים. 02-538-4413.
7. בן־ציון-מנחם זייציק (בת־שבע, לבית טרכטינגוט). נישואין:יום ה, כה שבט, תשסט (19.2.2009).
דור 6. מרדכי גלצר.
My best cousin in America
Next year it will be 200 years for the Aliyah of our ancestor "Avraham dayan". We organize a world meeting of all his descendants. The meeting will be held in Israel next year. We need the names and addresses of his descendants. You are a "Bath-Mitzva Girl", a big girl. So, your task is to gather the information about his descendants in America.
Please check and complete the following.
Riva Burshtein: Born: 1905. Mazkereth Mosheh neighborhood, Jerusalem. Left Eretz-Israel: 15.3.1923 by the ship Adriatic (2) from Haifa. Arrived Chicago 10.4.1923. Married to Michal Wolfenson: 22.6.1923.
Died 1985 ?
Michal Wolfunson (Paulin's father, first cosine of Riva. His father Menakhem and Riva's mother Puah-Rakhel were brother and sister. Their father was Ben-Tziyon Wolfunson, which was a grand son of Avraham dayan) Born? Died? Date of marriage his 2nd wife, her name? Born? Died?
Children: Sima?
Addresses: ? Tel?
Grandchildren ? (One of them was a friend of Philip).
Addresses: ? Tel?
Pauline Rozner: Born: Saturday 13.6.1925 (כא סיוון תרפה). Married 27.11._____Her husband Leonard: Born? Died? Thursday 10.2.1983 (כז שבט תשמג).
Joel Rozner: Born 7.10.1947. Married: 24.8.1969. His wife: Mary-Anne (Miriam). Born?
Address: 4100 Central Blvd, Delavan, Wisconsin 53115. USA. Tel: 00-1- 262 – 740 – 0863. graphicimage@charter.net .
Michael Rozner: Born: 30.11.1972 Married: 19.10.2002. His wife Darci-Micki Evins. Born?
Address: ? Tel ? mrdrozer@comcast.net .
Son: Ryan (Rannan) born 24.2.2006.
Becky ? : Born: ? Married: ? Her husband Jeffery: Born?
Children ?
Address: 1616 W. Germann Road Apt. 1004, Chandler' Arizona 85286. USA. Tel?
Michelle-Shelley Gaynor: Born: Fryday 12.6.1953 (יום ו כט סיוון תשיג) Merried: Sunday 12.11.1995 (יט חשוון תשנו(. Her husband Reuven-Robert-Stuart: Born: Thursday 9.6.1957 (יד סיוון תשיז).
Address: 3114 W. Birchwood. Chicago, IL. 60645, USA. Tel: 00-1-773-844-1487. Robert.gaynor1@comcast.net .
Leah-Chaya Gaynor: Born 30.11.1996.
(Samuel Isaacson: Born? Married? Died?)
Fred Isaacson: Born? Married? Died? His wife: Frida (Cohen). Born? Died?
Philip-Shraga Isaacson: Born ? Married 22.3.1990. His wife Joyce: Born?
Address: ? Tel?
Children: Ephrayim: Born ?
והגנאלוג בנימין מפתח תקווה מוסיף
את שניאור זלמן שניאורסון, שהיה נשוי לטויבא פייגא, מכיוון שעמנואל הוסיף את שמות הוריו, הצלחתי לזהותו ב'ספר הצאצאים' של בעל התניא. כפי הנראה שם, לטויבא פייגא לא היו צאצאים, והוא נשא אשה שניה, וממנה צאצאיו. אבל נוסף משם בן אחיו של שניאור זלמן, בשם משה שניאורסון שנשא את בתו של ר' ועלועל בובעס.
ראה בספר הצאצאים של הרב שניאור זלמן מלאדי עמ' 165, 207, 270, 317. הספר נמצא באתר היברו בוקס.
את בריינדה הרשלר שנזכרת ברשימה של עמנואל, אני הכרתי, היא כבר נפטרה, יש לי קשר עם חלק מצאצאיה. בנה מאיר צבי, נשאר לגור בדירתה. אחותה חנה דוינסקי, גרה גם היא באותה בנין. וגם חלק מצאצאיה אני מכיר. פשוט, סבא שלי גם גר באותו בנין..
האח שלהם, מרדכי [דב] גלצר, נהרג מיריות חיילים ירדנים, בסנהדריה, ב1956, יצא לזכרו ספר זכרון
באוקטובר 2009 קיימו אנשי שבט ריבלין את הכנס המשפחתי הגדול ביותר בתולדות המדינה ,וחיזקו בכך את טענתם להיקרא "משפחת אצולה ".לטענת אנשי המשפחה היה זה לפני 200 שנה בדיוק שאבי המשפחה הילל ריבלין היגיע לארץ ישראל כמייסד אירגון "חזון ציון " שאירגן עלייה לארץ ישראל כמנהיג שיירת עולים מתלמידי הגר"א. שיירה שאחד העולים בה היה עמיתו של ריבלין מהעיר שקלוב ,אברהם וולפנזון .
האומנם כך היה ? או שמה יש כאן מיתוס משפחתי בלבד מופרך מן היסוד ? שכן המחקרים הראו שאבי המשפחה בארץ ישראל הילל ריבלין היגיע לארץ ישראל רק בשנת 1832 "
ולטענת חוגים במשפחת וולפנזון מייסד אירגון "חזון ציון " הנ"ל ומנהיג שיירת העולים לארץ ישראל והרוח החיה בה היה אברהם וולפנזון שבתיאורים של מפשחת ריבלין מוצג רק כשותפו הבכיר של הלל ריבלין בעלייה.
בגרסה של משפחת וולפנזון הלל ריבלין היה רק בן לוויה לולפנזון .
ראו
הראשון לבית ריבלין
http://www.notes.co.il/eshed/62618.asp
לכל צאצאי משפחה וולפנזון ( בן -זאב )
משפחות זילברמן ,לנדא (צאצאי הגר"א?)
והמשפחות הקשורות אליהם במדינת ישראל ובחו"ל שלום,
לתשומת ליבכם
אנחנו מתכננים אירוע של כינוס משפחת וולפנזון בירושלים אולי ליום השלישי באוגוסט 2010 בירושלים לרגל אירוע חניכת השחזור של בית הכנסת "החורבה" בית הכנסת שנבנה בידי אבי המשפחה זאב וולפנזון ונשרף במלחמת העצמאות .
בית כנסת זה נחשב לאחד מבתי הכנסת החשובים בתולדות העם היהודי ,ולבניין החשוב ביותר שנבנה בירושלים מאז מסגד אל אקצה. .
בני משפחת וולפנזון נמצאים בארץ ישראל כבר מזה 240 שנה. עוד משנת 1772 כאשר עלה אבי המשפחה ,עזריאל משקלוב לארץ ישראל בראש קבוצה שלמה בניסיון ראשון מסוגו לקיים עלייה אשכנזית לארץ ישראל
כמה שנים לאחר מכן עלה לארץ ישראל אברהם וולפנזון והיה בין מחדשי הישוב הפרושי בארץ ישראל.
ובמשך 240 השנים האלו לא פסקו בני משפחת וולפנזון אפילו לרגע ליסד ליזום ולפעול בחזיתות שונות של הישוב ושל המדינה
בני משפחת וולפנזון הקימו בעיר שקלוב בראשית המאה ה-19. את אירגון העלייה "חזון ציון " שאירגן וניהל במשך שנים את העלייות הראשונות של יהודים מעריצי הגר"א לארץ ישראל.
בני המשפחה היו בין המנהיגים של הישוב היהודי בערים צפת וירושלים במשך עשרות רבות של שנים ונטלו חלק בניהול הישוב בנסיעות דיפלומטיות בחו"ל למען הישוב.
בני המשפחה תרמו תרומה ענקית לתחום הרפואה והיו בין האחראים ליסודו של בית החולים היהודי הראשון בירושלים "ביקור חולים" .
בני משפחת וולפנזון הקימו את בית המרקחת היהודי הראשון בארץ ישראל.
בני המשפחה היו האחראיים לבנייתו של בית הכנסת המפורסם ביותר של ירושלים ושל העולם היהודי כולו בית הכנסת "בית יעקב" בירושלים בית כנסת שנחרב במלחמת העצמאות וכיום משוחזר מחדש בדיוק בצורה שבה נבנה בידי בני משפחת וולפנזון לפני כ160 שנה
.
בני משפחת וולפנזון היו הבעלים של תחנת הרוח המפורסמת שהוקמה בידי משה מונטיפיורי בירושלים שהפכה לאחד מסמליה של ירושלים והפעילו אותה כל תקופת קיומה למרות איומים וניסיונות שונים להרוס את התחנה גם באמצעי כישוף שונים של מתחרים ערביים.
". .
בני משפחת וולפנזון עמדו בראש האירגון החשאי של הלוחמים בפשע "הגברדיה היהודית " בירושלים של המאה ה-19.
בני המשפחה היו ראשונים שהביאו מנורות נפט לישוב היהודי
בני המשפחה היו חלוצים בתחום הדפוס בארץ ישראל וכללו את המגיה הראשון הידוע בשמו בארץ ישראל ויסדו כאן בתי דפוס על פי שיטות חדשות שלא היו מוכרות עד אז בארץ והכניסו את השימוש ב"אמהות " (מטריצות ) לבתי הדפוס .
בני המשפחה היו הראשונים שהדפיסו ספר תנ"ך מוגה ומודפס כולו בידי יהודים בעברית בארץ ישראל .
בני משפחת וולפנזון הקימו את בית החינוך לעיוורים הראשון בארץ ישראל.
בני משפחת וולפנזון הקימו את אירגון "בני הישוב " שהוציא לאור את האנציקלופדיה המפורסמת לחלוצי הישוב ובוניו של דוד תדהר שהיא מקור המידע העיקרי כיום לאלפי אנשים מתקופת הישוב.
איש ממשפחת וולפנזון היה ממגלי "דרך בורמה "שהביאה להצלתה של ירושלים מכיבוש במלחמת העצמאות.
וזוהי רשימה חלקית ביותר של השגי בני המשפחה ב240 שנות ישיבתם בארץ ישראל
.
אנחנו חושבים לעשות מפגש של הרצאות על תולדות המשפחה .ואולי גם בהתאם להיענות סיורים באתרים הקשורים לתולדות המשפחה בירושלים :אתרים כמו
בית הכנסת "החורבה" שנבנה בידי זאב וולפנזון שהושמד במלחמת העצמאות וששוחזר לאחרונה בדיוק בצורה שבה בנה אותו זאב וולפנזון.
תחנת הרוח של משה מונטיפיורי ליד שכונת "ימין משה " שהוחזקה ונוהלה במשך כל שנות קיומה כמקום פעיל בידי זאב וולפנזון ואישתו רבקה.
ביתו של זאב וולפנזון בחצר רייסין ברובע היהודי בירושלים ( הכניסה היא מרחוב שייח הקירמי )שכלל בעבר תחנת קמח תת קרקעית הנמצאת באולם מרתף גדול שתקרתו בנויה קשתות ואולי הוא אולם עוד מימי הצלבנים .
( שם לפי מסורת יצאו לפעילויותיהם אנשי האירגון החשאי, " הגוורדיה היהודית " שבראשו עמד וולפנזון )
הבניין שבו עמד בית המרקחת הראשון בירושלים של יהושע וולפנזון.
אנחנו מתכננים אירוע מרכזי ,אחר צהריים של הרצאות על תולדות משפחת וולפנזון ומשפחות מקורבות שבו ישתתפו :
חוקר תולדות ארץ ישראל ד"ר אריה מורגנשטרן
ד"ר עמנואל סגל
אלי אשד
ואחרים
אנחנו מתכננים שני סיורים יומיים בעקבות תולדות המשפחה. אחד מיפו ותל אביב לירושלים :שיכלול סיורים באתרים כמו שכונת מונטיפיורי בתל אביב שהוקמה בידי צאצאי המשפחה ,
בית כנסת הגר"א ברחוב הירקון העובר כעת שיחזור משלו שנבנה בידי נכדו של זאב וולפנזון ומקומות אחרים.
וסיור שני מירושלים לצפת על מנת לחוות את העיר כפי שהייתה לפני
רעידת האדמה הגדולה בתקופה שבה חיו בעיר אבות משפחת וולפנזון.
אם יש לכם מידע לחלוק ורעיונות להציע לגבי האירוע אתם מוזמני לחלוק אותם עימנו.
על מנת לכסות את ההוצאות אנחנו גובים מאה שקל לכל משתתף ביום ההרצאות. מחיר הסיורים יקבע לפי מספר הנרשמים.
בני משפחה מעוניינים כיכולים להירשם ולקבל דיור במלון בירושלים במחירים נמוכים במיוחד.
אתם מוזמנים להפיץ זאת בין מקורביכם וקרוביכם.
,כדי לקבל פרטים נוספים יש ליצור קשר עם אלי אשד
.
elieshe@zahan.net.il
כל מי שמעוניין להשתתף באירוע מתבקש ליצור קשר כבר בימים הקרובים עם נועם אשד מסוכנות הנסיעות CTO ולהירשם דרכו .
אי מייל של נועם אשד
noam@ctotours.com
טלפון של CTO
03-5225253
.נשמח לקבל כל עזרה ותמיכה באירגון האירוע.
ראו על כך עוד
http://www.notes.co.il/eshed/63986.asp
במסגרת הכנס של בני משפחת וולפנזון
יושמעו הרצאות של
ד"ר אריה מורגנשטרן על בניית בית הכנסת "החורבה " בידי זאב וולפנזון .
הרצאה של ד"ר עמנואל סגל על חייו של אברהם "הדיין "
והרצאה של אלי אשד על הגברדיה היהודית
כן יתקיים עימות בין חוקר תולדות ארץ ישראל ד"ר אריה מורגנשטרן ובין חוקר תולדות משפחת וולפנזון הד"ר עמנואל סגל ,שבמהלכו יציגו שני האישים את הדעות השונות והמנוגדות לגבי חייו ואישיותו של אח דמאבות משפחת וולפנזון בארץ ישראל אברהם "הדיין " וולפנזון
.האם היה אברהם וולפנזון גיבור וצדיק ?
או שמה היה נוכל ערמומי ?
ואולי משהו באמצע .
במהלך העימות שאותו ינחה אלי אשד יקבל כל צד כמה דקות על מנת להרצות את טענותיו השונות בנושא זה ולאחר מכן אפשרות להגיב על טענות הצד השני
[…] על הפרשה ראו מאמר מפורט של אלי אשד "אברהם הדיין נכנס לירושלים" […]
[…] יעקב רמון מספר בסיפורו "רבי אברהם הדיין ואישתו עולים לירושלים " כיצד כאשר היגיעו אברהם ואישתו אחרי מסע ארוך וקשה […]
[…] אברהם הדיין נכנס לירושלים :סיפור של שבתאי זכריה […]
[…] אברהם הדיין נכנס לירושלים […]
[…] אשד, אברהם הדיין נכנס לירושלים, בבלוג "היקום של אלי […]
[…] אשד, אברהם הדיין נכנס לירושלים, בבלוג "היקום של אלי […]
[…] אשד, אברהם הדיין נכנס לירושלים, בבלוג "היקום של אלי […]
[…] אברהם הדיין נכנס לירושלים […]
[…] לעכו ועלו להתיישב בצפת . על פי המסורת קודם שהיגיע לצפת אברהם הדיין לפחות נכנס לשערי ירושלים עם אישתו.ואולי גם הילל ריבלין התלווה אליהם אז? אבל הוא […]